 |
| גשם ברחובות קולקטה בהודו מקור התמונה: ויקיפדיה |
התרחשות אירוע סיכון נתפסת כמעט תמיד כדבר שלילי שיש להימנע ממנו. בפוסט זה אסביר, בעיקר באמצעות דוגמאות, מדוע התרחשות אירוע סיכון עשויה להיות ניטרלית ואפילו חיובית.
קוראי הבלוג כבר נתקלו במקרה בו התרחשות אירוע סיכון היא כמעט חסרת משמעות בהקשר הכלכלי. מדובר בפוסט: הכל סיכונים: הסיכונים שמלוום אותנו וההתמודדות איתם. ההקשר הוא ביטוח חיים. מדובר במקרה, מאד ספציפי, של בן יחיד להורים מאד עשירים ואוהבים. ברור לגמרי שאם, חס וחלילה, ימות בטרם עת הוריו ידאגו כלכלית לאשתו וילדיו שיוכלו לשמור על אותה רמת חיים.
כמובן שמוות בטרם עת הוא אירוע טרגי לאיש ולמשפחתו אבל הסיכון הכלכלי זניח.
עדיף לו לחסוך לילדיו במקום לעשות ביטוח חיים. יהיה צורך בביטוח חיים רק במקרה, שהסתברותו נמוכה, שמצבם הכלכלי של הוריו יורע או במקרה של שינוי דרמטי במערכת היחסים המשפחתית הנפלאה עם הוריו.
אם אכן יתרחש אחד מהאירועים הנ"ל, כנראה שעליו לעשות ביטוח חיים באופן מידי.
אם אכן יתרחש אחד מהאירועים הנ"ל ובמהלך התקופה יורע מצבו הבריאותי, יתכן שיצטרך לשלם פרמיה גבוהה יותר לביטוח חיים או שבפוליסה יהיו החרגות.
גשם כבד יורד
האם זה סיכון? תלוי בנקודת המבט. אם אתם חסרי בית בקולקטה בהודו (ראה תמונה בתחילת הפוסט), צריך להיערך לסיכון הזה. אם תכננתם טיול שבו תתגוררו באוהל, זהו סיכון שכדאי להביא בחשבון מראש.
אם אתם חקלאים, יתכן שבגשם הזה הוא נהדר לשדות שלכם והוא ישפיע לטובה על מצבכם הכלכלי.
פיטורים
משה הוא עובד טקסטיל בן 55. הוא עבד 30 שנה במפעל. המפעל בו עבד נסגר משום שהבעלים החליט שזול יותר לפתוח מפעל בתאילנד.
הסיכויים של משה למצוא עבודה אינם מהטובים. פיטורים הוא סיכון שהיה עליו להביא בחשבון.
טל הוא הוא בוגר מצטיין של יחידה 8200 בתחום המחשוב. טל פוטר מעבודתו באזרחות בגיל 25. החברה בה עבד נקלעה לקשיים כלכליים ועמדה בפני פשיטת רגל.
עד שפוטר קיבל בממוצע פעם בחודש הצעת עבודה. רוב הצעות העבודה היו בתנאים טובים יותר מהעבודה במקום עבודתו הנוכחי. הן היו גם יותר מאתגרות מבחינה מקצועית.
הסיבה העיקרית לכך שלא נענה להן הייתה הפחד שלו להחליף מקום עבודה.
אירוע הסיכון הזה הוא אירוע חיובי ולא שלילי. הוא טומן בחובו יותר סיכוי מסיכון.
הוא ימצא בקלות מקום עבודה אחר. הוא ירוויח יותר. העבודה תהיה מענינת ומאתגרת יותר. לא פחות חשוב: הוא ילמד שמקום עבודה הוא לא לנצח ואפשר להחליף מקום עבודה.
להפסיד כסף בבורסה
יוסי הוא עובד זוטר בן 60. בעמל רב צבר חסכונות של כ-2 מיליון שקל. יוסי החליט להשקיע אותם בבורסה במניה של "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ" (שם החברה בדוי אבל בהחלט תוכלו למצוא בבורסאות חברות בעלות מאפינים דומים). מניית "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ" קרסה. יוסי הפסיד כ-90% מחסכונותיו.
בהחלט אירוע שלילי שישפיע על מצבו הכלכלי של יוסי לכל חייו. גם בהווה ואולי אפילו יותר אחרי הפרישה לפנסיה.
יוסי היה צריך לנהל סיכונים: לא "לשים את כל הביצים בסל אחד", לתת למישהו מקצועי להשקיע עבורו את הכסף בתיק השקעות, בפוליסת חיסכון או באפיק השקעות אחר.
נועה היא מומחית ביוטק צעירה שמשכורתה גבוהה. במהלך השנתיים האחרונות הצטברו לה, ללא מאמץ, כ-100 אלף שקל. ניחשתם נכון, גם נועה השקיעה את כספה במניה של חברת "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ". היא עשתה זאת מנימוקים צ'רטריסטיים. היא הסתכלה על הגרף של מניית החברה וראתה שבמשך חצי שנה ירדה ב-30%. כל מה שיורד עולה קניתי את המניה במחיר נמוך, חשבה נועה.
טעות!!! לא כל מה שיורד עולה. "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ" ירדה ב-90% נוספים.
תתפלאו אבל מבחינתה של נועה זהו אירוע חיובי. היא שילמה שכר לימוד לא גבוה במיוחד. בפעם הבאה, כשיהיה לה הרבה יותר כסף, היא תשקיע את הכסף באופן נבון יותר.
הזווית האישית שלי
בצעירותי הייתי איש מקצוע מוביל בתחום מסוים של מחשבים. עבדתי ביחידת סמך ממשלתית (חלק ממשרד ממשלתי) בשם מלם. קיבלתי הצעות עבודה עם שכר גבוה יותר ולפעמים גם עם אתגרים מקצועיים גדלים יותר. דחיתי את כולן, משום שפחדתי לעזוב מקום עבודה. העדפתי יציבות תעסוקתית ופנסיה תקציבית.
בשנות השלושים המאוחרות של חיי הפכה יחידת הסמך לחברה ממשלתית. לא סתם חברה ממשלתית, אלא חברה ממשלתית שמפטרת בגל הפיטורים הראשון כ-30% מהעובדים.
לא סתם חברה ממשלתית, אלא חברה ממשלתית שמתחילה בתהליך של הפרטה.
באחד הגלים הבאים פוטרתי.
אירוע סיכון קלאסי: מומחה מחשבים, שיש לו משפחה עם ילדים בגיל צעיר, המתקרב לגיל 44 מפוטר.
היה קשה. בחצי השנה הראשונה לא מצאתי עבודה (מבוגר, overqualified, עוסק במחשבי Mainframe שאז חשבו שהם צפויים להיעלם תוך שנים ספורות).
במציאות היו גם לא מעט היבטים חיוביים. לולא הפיטורים לא הייתה לי קריירה של יועץ עצמאי במחשבים משנת 1994, כשאפילו היום, בגילי המופלג (עוד מעט 66), יש כאלה שפונים אלי לייעוץ.
לולא הפיטורים לא הייתה לי קריירה מרתקת ומגוונת: לא הייתי נותן ייעוץ ליותר מ-40 ארגונים בארץ ובעולם, לא הייתי נותן ייעוצים במגוון רחב של תחומים במחשוב, הייתי נתקע בנישה טכנולוגית מסוימת ולא הייתי נאלץ במשך שנים ארוכות להיות בחזית הטכנולוגיה וללמוד כל הזמן נושאים חדשים.
