‏הצגת רשומות עם תוויות מוות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מוות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 24 במאי 2017

התרחשות אירוע סיכון רעה? לא תמיד

גשם ברחובות קולקטה בהודו
מקור התמונה: ויקיפדיה


התרחשות אירוע סיכון נתפסת כמעט תמיד כדבר שלילי שיש להימנע ממנו. בפוסט זה אסביר, בעיקר באמצעות דוגמאות, מדוע התרחשות אירוע סיכון עשויה להיות ניטרלית ואפילו חיובית. 

קוראי הבלוג כבר נתקלו במקרה בו התרחשות אירוע סיכון היא כמעט חסרת משמעות בהקשר הכלכלי. מדובר בפוסט: הכל סיכונים: הסיכונים שמלוום אותנו וההתמודדות איתם. ההקשר הוא ביטוח חיים. מדובר במקרה, מאד ספציפי, של בן יחיד להורים מאד עשירים ואוהבים. ברור לגמרי שאם, חס וחלילה, ימות בטרם עת הוריו ידאגו כלכלית לאשתו וילדיו שיוכלו לשמור על אותה רמת חיים.
כמובן שמוות בטרם עת הוא אירוע טרגי לאיש ולמשפחתו אבל הסיכון הכלכלי זניח.
עדיף לו לחסוך לילדיו במקום לעשות ביטוח חיים. יהיה צורך בביטוח חיים רק במקרה, שהסתברותו נמוכה, שמצבם הכלכלי של הוריו יורע או במקרה של שינוי דרמטי במערכת היחסים המשפחתית הנפלאה עם הוריו.  
אם אכן יתרחש אחד מהאירועים הנ"ל, כנראה שעליו לעשות ביטוח חיים באופן מידי.
אם אכן יתרחש אחד מהאירועים הנ"ל ובמהלך התקופה יורע מצבו הבריאותי, יתכן שיצטרך לשלם פרמיה גבוהה יותר לביטוח חיים או שבפוליסה יהיו החרגות.   

גשם כבד יורד
האם זה סיכון? תלוי בנקודת המבט. אם אתם חסרי בית בקולקטה בהודו (ראה תמונה בתחילת הפוסט), צריך להיערך לסיכון הזה. אם תכננתם טיול שבו תתגוררו באוהל, זהו סיכון שכדאי להביא בחשבון מראש.
אם אתם חקלאים, יתכן שבגשם הזה הוא נהדר לשדות שלכם והוא ישפיע לטובה על מצבכם הכלכלי.

פיטורים
משה הוא עובד טקסטיל בן 55. הוא עבד 30 שנה במפעל. המפעל בו עבד נסגר משום שהבעלים החליט שזול יותר לפתוח מפעל בתאילנד.
הסיכויים של משה למצוא עבודה אינם מהטובים. פיטורים הוא סיכון שהיה עליו להביא בחשבון.

טל הוא הוא בוגר מצטיין של יחידה 8200 בתחום המחשוב. טל פוטר מעבודתו באזרחות בגיל 25. החברה בה עבד נקלעה לקשיים כלכליים ועמדה בפני פשיטת רגל. 
עד שפוטר קיבל בממוצע פעם בחודש הצעת עבודה. רוב הצעות העבודה היו בתנאים טובים יותר מהעבודה במקום עבודתו הנוכחי. הן היו גם יותר מאתגרות מבחינה מקצועית. 

הסיבה העיקרית לכך שלא נענה להן הייתה הפחד שלו להחליף מקום עבודה. 
אירוע הסיכון הזה הוא אירוע חיובי ולא שלילי. הוא טומן בחובו יותר סיכוי מסיכון.
הוא ימצא בקלות מקום עבודה אחר. הוא ירוויח יותר. העבודה תהיה מענינת ומאתגרת יותר. לא פחות חשוב: הוא ילמד שמקום עבודה הוא לא לנצח ואפשר להחליף מקום עבודה. 

להפסיד כסף בבורסה
יוסי הוא עובד זוטר בן 60. בעמל רב צבר חסכונות של כ-2 מיליון שקל. יוסי החליט להשקיע אותם בבורסה במניה של "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ" (שם החברה בדוי אבל  בהחלט תוכלו למצוא בבורסאות חברות בעלות מאפינים דומים). מניית "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ" קרסה. יוסי הפסיד כ-90% מחסכונותיו.

בהחלט אירוע שלילי שישפיע על מצבו הכלכלי של יוסי לכל חייו. גם בהווה ואולי אפילו יותר אחרי הפרישה לפנסיה.
יוסי היה צריך לנהל סיכונים: לא "לשים את כל הביצים בסל אחד", לתת למישהו מקצועי להשקיע עבורו את הכסף בתיק השקעות, בפוליסת חיסכון או באפיק השקעות אחר.

נועה היא מומחית ביוטק צעירה שמשכורתה גבוהה. במהלך השנתיים האחרונות הצטברו לה, ללא מאמץ, כ-100 אלף שקל. ניחשתם נכון, גם נועה השקיעה את כספה במניה של חברת "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ". היא עשתה זאת מנימוקים צ'רטריסטיים. היא הסתכלה על הגרף של מניית החברה וראתה שבמשך חצי שנה ירדה ב-30%. כל מה שיורד עולה קניתי את המניה במחיר נמוך, חשבה נועה. 
טעות!!! לא כל מה שיורד עולה. "קרן הצבי - חלומות מעופפים בע"מ" ירדה ב-90% נוספים. 

תתפלאו אבל מבחינתה של נועה זהו אירוע חיובי. היא שילמה שכר לימוד לא גבוה במיוחד. בפעם הבאה, כשיהיה לה הרבה יותר כסף,  היא תשקיע את הכסף באופן נבון יותר.

הזווית האישית שלי
בצעירותי הייתי איש מקצוע מוביל בתחום מסוים של מחשבים. עבדתי ביחידת סמך ממשלתית (חלק ממשרד ממשלתי) בשם מלם. קיבלתי הצעות עבודה עם שכר גבוה יותר ולפעמים גם עם אתגרים מקצועיים גדלים יותר. דחיתי את כולן, משום שפחדתי לעזוב מקום עבודה. העדפתי יציבות תעסוקתית ופנסיה תקציבית.

בשנות השלושים המאוחרות של חיי הפכה יחידת הסמך לחברה ממשלתית. לא סתם חברה ממשלתית, אלא חברה ממשלתית שמפטרת בגל הפיטורים הראשון כ-30% מהעובדים. 
לא סתם חברה ממשלתית, אלא חברה ממשלתית שמתחילה בתהליך של הפרטה.
באחד הגלים הבאים פוטרתי. 

אירוע סיכון קלאסי: מומחה מחשבים, שיש לו משפחה עם ילדים בגיל צעיר, המתקרב לגיל 44 מפוטר.
היה קשה. בחצי השנה הראשונה לא מצאתי עבודה (מבוגר, overqualified, עוסק במחשבי Mainframe שאז חשבו שהם צפויים להיעלם תוך שנים ספורות).

במציאות היו גם לא מעט היבטים חיוביים. לולא הפיטורים לא הייתה לי קריירה של יועץ עצמאי במחשבים משנת 1994, כשאפילו היום,  בגילי המופלג (עוד מעט 66), יש כאלה שפונים אלי לייעוץ. 
לולא הפיטורים לא הייתה לי קריירה מרתקת ומגוונת: לא הייתי נותן ייעוץ ליותר מ-40 ארגונים בארץ ובעולם, לא הייתי נותן ייעוצים במגוון רחב של תחומים במחשוב, הייתי נתקע בנישה טכנולוגית מסוימת ולא הייתי נאלץ במשך שנים ארוכות להיות בחזית הטכנולוגיה וללמוד כל הזמן נושאים חדשים.


יום רביעי, 10 באוגוסט 2016

זה קורה גם ב"משפחות חדשות"

בפוסט "לי זה לא יקרה": כיצד להיערך למוות בטרם עת, המלצתי להיערך כלכלית גם למקרה כזה. ההיערכות כוללת ניהול סיכונים והגדרת אופן העברת רכוש הנפטר. מומלץ להכין מראש צוואה חוקית ומומלץ להתייחס לחריגים כמו קרנות פנסיה, שבהן גובר מינוי המוטבים על הצוואה.

בחברה של היום חריגים קיימים לא רק בנכסים שלגביהם הצוואה אינה עדיפות ראשונה.
אני מתכוון למבנה לא סטונדרטי של משפחה, שאקרא לו בפוסט זה "משפחה חדשה". בעולם המודרני יש אנשים הפותחים פרק ב' באמצעות נישואים שניים או שלישיים ויש החיים עם ידועה בציבור או ידוע בציבור.

מבנה משפחתי חריג עשוי להיות בני זוג החיים כל אחד בדירתו שלו או הורות משותפת של כאלה שאינם בני זוג. 

בכל מבנה משפחתי חריג מומלץ לבדוק מראש מה המשמעויות הכלכליות במקרה של פטירה, כלומר: למי יועבר מה מהרכוש שהותיר הנפטר ובאילו תנאים? 

כך למשל, במקרה של ידועים בציבור, כדאי לבחון האם גם החוק מגדיר אותם כידועים בציבור או שהם ידועים בציבור רק לפי תפיסתם ו/או תפיסת סביבתם החברתית?

אני רחוק מלהיות מומחה בסוגיות אלה משתי סיבות:
1. אני יועץ לכלכלת המשפחה ולא עורך דין.
2. טרם היו לי לקוחות שהסוגיה הזו הייתה סוגיה מרכזית בייעוץ ביחס להתנהלות כלכלית ותכנון פיננסי.

בכל זאת נתקלתי במשהו שהפתיע אותי וייתכן שיפתיע גם אחרים. 
על פי מה שקראתי באתר של ארגון משפחה חדשה, בראשותה של עו"ד אירית רוזנבלום, אם ידוע/עה בציבור נפטר/ת זכות הירושה של בן/בת זוגו מוחלטת ואינה תלויה בכוונת הנפטר.

המשמעות היא שגם אם היה הסכם ממון בין הידועים בציבור לפיו לא יירש/תירש הידוע/הידועה בציבור את הנפטר, הידוע/ה בציבור יקבל/תקבל נכסים פיננסיים של הנפטר.

הדרך היחידה להימנע מכך היא באמצעות צוואה. כפי שידוע לכם מהפוסט הקודם, יש לא מעט סיבות לכתוב צוואה. לידועים בציבור עשויה להיות סיבה נוספת המוזכרת לעיל.


  

יום שלישי, 1 בספטמבר 2015

כיצד להתייחס למתים? ניתוח כלכלי של הטוראג'ה באינדונזיה מנקודת השקפה אחרת



בתי המקור של הטוראג'ה. לקישוטים יש משמעות

בפוסט הקודם: אינדונזיה: המשמעות הכלכלית של תהליך הטיפול במתים, עסקתי בהשקעה הכספית הגדולה של בני שבט הטוראג'ה, שלא לומר ההשקעה התמוהה וחסרת ההיגיון, במתים ובמתים לעתיד.

תמצית העניין היא השקעה גדולה יותר בבתים לרוחות המתים מאשר בבתים למשפחות חיות ולוויות של שבוע בהשקעה כספית שלםעמים מגיעה לשכר של מספר שנות עבודה.

לכאורה, טפשי ולא הגיוני בעליל. בפוסט זה אבחן את הנושא מזווית אחרת ואנסה למצוא היגיון באופן ההתנהלות. אל תשכחו שמדובר בחברה שונה לגמרי מהחברה המערבית.

1. דיור מוגן

 
לא מזמן נתתי ייעוץ לאדם שרצה לעבור להתגורר בדיור מוגן. מהות הייעוץ הייתה בחירת מסלול התשלום מתוך מספר מסלולי תשלום אפשריים במקום אליו רצה לעבור. 

אין לשאלה באיזה מסלול לבחור תשובה חד-משמעית. כל תשובה היא ספציפית לשואל ומבוססת על הנחות. הפרמטר המשמעותי ביותר הוא תוחלת החיים בהשוואה לתוחלת החיים באוכלוסיה.

במקרה זה, כמו במקרים אחרים, לא היה ספק בדבר אחד: עלות דיור מוגן היא גבוהה. מדובר בעלות של מספר רב של אלפי שקלים לחודש בתוספת תשלום חד-פעמי עם הכניסה לדיור המוגן.

בעיה נוספת, הקשורה בחלק מהמקרים גם לבעית המחיר, היא ההתרחקות מסביבת החיים הקודמת: השכנים, החברים, המכולת, הספר, בתי הקולנוע, הספריות וכיו"ב. לפעמים גם מתרחקים מקרובי משפחה.

המערכת התרבותית- חברתית של הטוראג'ה דאגה לדיור מוגן בחינם בבתי המקור לדור המבוגר. הם גם אינם מתרחקים מסביבת החיים הקודמת שלהם. בתי המקור הם זה ליד זה, כך שגם בני דורם ממשיכים לחיות בקרבתם.

2. עבודה ופרנסה

 
לוויה מפוארת מחייבת הכנות ועבודות הנמשכות מספר ימים. בביקורי נכחתי לזמן קצר בשלב ההכנות. בעלי מקצוע בנו מבנים לשכן בהם את המוזמנים ללוויה, נבנו במות, נבנו שירותים, היה צורך להוביל ציוד רב, להוביל בופאלוס (המשקל שלהם עולה על טונה), לשחוט ולבתר בופאלוס, לבשל, לדאוג למיים לרחצה (ברוב המקומות הכפריים באינדונזיה לא ראיתי מיים זורמים. כל אחד מחבר את עצמו למיים באמצעות צינורות במבוק או מביא מיים מהבאר או הנחל או המעיין הסמוכים). בטקס משתתפים נגנים ומנחים. אין ספק שלא מיציתי בתיאור את כל מה שנדרש לבצע.

אין ספק שנדרשים עובדים, שמשפחת האדם שנמצא בתהליך מעבר לרוח אבות השומרת על המשפחה, משלמת להם. לא מעט אנשים שמצבם הכלכלי אינו טוב במיוחד ואין להם עבודה קבועה מצליחים להרוויח כסף לפרנסת משפחתם.

3. תרומה לקהילה
העשירים עורכים לוויות מפוארות. הפחות עשירים עורכים לוויות צנועות בהרבה. הלוויות הגדולות של העשירים הן תרומה לקהילה. האורחים הפחות עשירים זוכים לשבוע מהנה ומפנק יחסית לתנאי החיים הרגילים שלהם. העשירים ביותר מזמינים גם צוותים מקצועיים שמסריטים סרט וידאו המתאר את שבוע הלוויה של יקירם.

4. לאכול בשר

 
עניי הטוראג'ה אינם אוכלים בשר. מאותה סיבה שחלק מתושבי ישראל, החיים מתחת לקו העוני, אינם אוכלים בשר. בלוויות נשחטים ונאכלים בופאלו. בלוויות של עשירים נאכלים הרבה בופאלו. הזדמנות לעניים להעשיר את מזונם בחלבון מהחי. 

קצת מזכיר לי את שתיית דם פרה על ידי המסאים בקניה. הדם המועט הנשתה משלים את התזונה הלא מאוזנת של המסאים. 

5. חיזוק הקשר והמחויבות בין בני הקהילה


יש עובדים הזוכים לצ'ופר ממקום עבודתם: שבוע כיף לגיבוש חברתי ולהנאה. המעביד מוכן להוצאה הגבוהה (ההוצאה העיקרית עשויה להיות דווקא הויתור של שבוע עבודה ומתן שכר לעובדים עבורו ולאו דווקא התשלום על מקום הנופש).

דבר דומה קורה לבני הטוראג'ה כשמתקיימת לוויה: יש להם שבוע גיבוש נפלא.

6. כבוד לדור ההורים

 
זה אינו ייחודי לטוראג'ה. זה נכון גם לגבי אזורים אחרים באינדונזיה וכנראה גם למזרח הרחוק בכלל. התופעות שאנו נתקלים בהם לא פעם בארצנו של ילד בן 6, בן 12 או נער בן 14, היודע הכל יותר מהוריו ומבסיו וסבותיו (שם גנרי לכל מי שנולד כמה עשרות שנים לפניו), הרבה פחות נפוצות. 

הטוראג'ה מאפשרים למבוגריםלא רק לחיות את חייהם בכבוד, אלא גם לסיים אותם באופן המכובד ביותר האפשרי.

נו אז הצלחתי?

 
מקווה שאחרי שקראתם פוסט זה, השתכנעתם שפולחן המתים הטוראג'י הוא לא כל כך חסר היגיון, כפי שחשבתם אחרי שקראתם את הפוסט הקודם.

חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...