יום שלישי, 30 בינואר 2018

כנס העשור של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה: טכנולוגיה


אתמול התקיים הכנס השנתי של איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה בישראל. הכנס הנוכחי ציין 10 שנים להקמת האיגוד.
מיסדי הארגון, יו"ר הארגון, יוסי אש, וחבר ההנהלה, נחמן לידור, הודיעו על פרישתם מהנהלת הארגון.
יוסי ונחמן הם אנשי מקצוע מצוינים והכשירו מספר רב של יועצים ומאמנים בקורסים שהם מעבירים.
הם גם אנשים ערכיים. הנימוק שלהם לפרישה הוא שלא צריך לכהן בהנהלה יותר מדי זמן וצריך לתת הזדמנות לאחרים, מבטא זאת. יוסי ציין בדבריו שהם ימשיכו לעזור להנהלה החדשה, אם יתבקשו לעשות זאת.

הכנס השנה הוקדש לטכנולגיה בהקשר של כלכלת המשפחה. בשנה שעברה הציגו בכנס כמה מנהלי חברות את האני מאמין שלהם. חברי הפנאל התבקשו לציין מגמות בתחום. אורי היימן, מנכ"ל משותף של חברת אוצר, הזכיר את הטכנולוגיה כאחת מהמגמות החשובות.

אתמול בכנס אמר יוסי אש, שיועצים בכלכלת המשפחה שלא ילמדו את הטכנולוגיה לא יוכלו לתפקד בתחום בעוד 3-4 שנים.
בכלכלת המשפחה, כמו בכל תחום, ברור שיהיה יתרון לאלו שישכילו לשלב טכנולוגיות מחשוב. 

את ההתיחסות שלי לכנס אחלק לשני פוסטים.
בפסט זה אדון בחלק הראשון של הכנס. בפוסט הבא אתמקד בכלים הטכנולוגיים ובהרצאה על Fintech שהוצגו בחלק השני.

רותי שרון - 15 כלים חינמיים ליועצים לכלכלת המשפחה
רותי, יועצת ותיקה לכלכלת המשפחה, הציגה מוצרי תוכנה חינמיים העשויים לעזור ליועצים לכלכלת המשפחה.

בין האפליקציות שהיא הזכירה היו:
שלוש אפליקציות תשלום חינמיות, שהן היום בבעלות בנקים: Paybox, Bit, Pepper Pay.

כלים לניהול משימות: Google Keep, any.do, trelo.

תזמון פגישות: doodle

כלים לניהול מסמכים: camscanner, smallpdf 

כלים לתקשורת עם לקוחות: zoom, skype לניהול Webinars ו-appear.in (חדר וירטואלי).

כלים נוספים: snipping tool לצילום מסך או חלק ממסך, Langover5 יכול להפוך עברית לאנגלית ולהיפך בלחיצה על מקש של F10, כלי חיפוש במחשב  Copernic desktop search 

למידה מבוססת משחק: Kahoot!  

עידן בכור - מה חדש על המדף?
עידן בכור הציג את השירות של הצגה קצרה מתומצתת של ספרים טכנולוגיים חדשים. עידן הוא זה האחראי על סקירת ספרי ניהול חדשים הנשלחת ליועצים בכלכלת המשפחה. לסקירה התמציתית הוא מצרף קישורים לסירטונים ולמאמרים הקשורים לאותו ספר. 

עידן מספק שירות של הצגה אינטליגנטית ומעשירה של תכני ספרים. לפרטים לחצו על קישור לאתר של החברה שלו.   

הזווית האישית שלי
שמחתי לראות במצגת את הערך שכתבתי בויקיפדיה על Blockchain. כתבתי אותו מזמן כשהטכנולוגיה הייתה בתחילת דרכה והערכתי שהיא תהיה משמעותית. מאז כותבים אחרים שיפרו והרחיבו את הערך.

מיכל קיסוס הרצוג -על מגמות וחדשנות
מיכל קיסוס-הרצוג היא ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי.
המסר העיקרי בהרצאה המענינת שלה היה שאנחנו עומדים בפני מהפיכה טכנולוגית. מהפיכה בסדר גודל של המהפיכה התעשיתית רק מהפיכה הרבה יותר מהירה.

המהפיכה הנוכחית היא מבוססת טכנולוגיה. המהפיכה הזו צפויה להביא לשינויים מהותיים. גם בבנקאות יהיו שינויים מהותיים. בנק לאומי התחיל בהיערכות לשינויים האלה, למשל באמצעות הבנק הדיגיטלי Pepper ולמשל באמצעות מימון סטארטאפים בתחום ה-Fintech.

מיכל קיסוס-הרצוג  הזכירה מספר מאפינים של המהפיכה המודרנית:

1. עליית הכלכלות של BRICS.
מדובר במדינות המתפתחות בעלות הפטנציאל הכלכלי הגדול ביותר. BRICS הוא צירוף האותיות הראשונות בשמותיהם.
B - ברזיל
R - רוסיה
I - הודו (India)
C - סין (China)
S - דרום אפריקה

2. היפר קישוריות בין אנשים
האמצעות רשתות חברתיות וכלים כמו Whats App.

3. מהפיכת ה-DATA (המידע)
איסוף מידע רב על אנשים במקום גבית תשלום.

4.האצה טכנולוגית

5. כלכלת שיתוף

6. 3D Printing

7. אינטליגנציה מלאכותית

8. IOT


הזווית האישית שלי
הכרתי היטב את בנק לאומי בתקופה של יותר משלוש שנים בהן היה לקוח שלי כיועץ בתחום המחשבים ומערכות המידע (בהיקף של 9-10 שעות ביום חמישה ימים בשבוע). אני מכיר היטב גם את מרבית המאפינים שמיכל ציינה ביחס לאופן שבו היא רואה את המהפיכה הטכנולוגית.

לא בטוח שאני רואה את כל הדברים עין בעין עם בנק לאומי. 
כתבתי לא מעט פוסטים בבלוג זה על האתגרים בפניהם עומדת הבנקאות היום ובעתיד.
האתגרים האלה יצרו בנקאות שונה מהבנקאות שהכרנו. מדברים על 20% מסניפי הבנקים באירופה שנסגרים כל שנה. אומרים לי שהנתונים בישראל דומים לאירופה.

הבעיה העיקרית היא התחרות מצד מתחרים חדשים, שהבולטים בהם:

1. Fintech וכלכלת שיתוף

2. תשלומים סלולאריים. 
מתחרים בולטים בתחום זה הם: Apple ו-Google.

מה שבנק לאומי עושה באמצעות Pepper הוא קניבליזציה של דמי הניהול שהרוויח על מנת להיערך טוב יותר ממתחריו לעולם החדש.

בראיה שלי הבנקאות צפויה לעבור מהפך הדומה למהפך שעברה תעשיית הטלקו בגלל האינטרנט, בעיקר טכנולוגית ה-VOIP הנכללת בו, ובגלל הטלפונים הסלולארים.
חברות הטלקו המסורתיות היו צריכות "להמציא את עצמן מחדש" ולהיכנס לתחומים חדשים משום שהרווחים משיחות הטלפון הצטמצמו באופן דרסטי.

להערכתי גם הבנקים "ימציאו את עצמם מחדש" ויתחילו לנצל את היתרונות שלהם על מנת לספק גם שירותים שאינם בנקאיים.
יש ארצות שכבר היום הבנקים מוכרים גם שירותי ביטוח. יתכן שנמצא בנקים שמנצלים את ערוצי ההפצה שלהם על מנת למכור דברים שאינם בתחום הפיננסי, למשל: כרטיסים להצגות תיאאטרון וסרטי קולנוע.
יש לנו כבר בארץ דוגמה לשירותי תפעול של קופות גמל, שהבנקים נותנים לבתי ההשקעות. הבנקים מספקים שירותי מחשב ומערכות תוכנה לניהול קופות הגמל של בתי ההשקעות.

קישור לכמה פוסטים רלוונטיים בהקשר של מגמות בבנקאות

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים? 

מה תעשה כשתהיה גדול בנקאי או איש פינטק?

הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז -רבדים עמוקים יותר?

האם דור ה-Y מסמן את סופה של הבנקאות המסורתית? 















יום שלישי, 23 בינואר 2018

טיפולוגיה של מנהלים: האימפריאליסט

האימפריאליזם בשיאו (1898)
מקור התמונה: ויקיפדיה

המנהל האימפריאליסט אינה דומה למנהל המקצוען. ברוב המקרים אינו מקצוען. הוא יכול להיות מנהל שבוי או מנהל שאינו שבוי. הוא יכול להיות מנהל שמרן ויכול להיות ההיפך משמרן.

המאפין העיקרי של המנהל האימפריאליסט הוא הרצון להגדיל את "האימפריה" שלו.

המונח "האימפריה שלו" מתיחס לתחומי האחריות שלו, למצבת כוח האדם שלו, לתקציבים שמעמידים לרשותו ולנכסים פיזיים כמו מקומות ישיבה וחדרים.

כבר ביקרתי אנשים בבית חולים כשהם מאושפזים במחלקה שלא שייכת לתחום הבעיה שלהם. פשוט המנהל של המחלקה בה היו מאושפזים "השתלט" על מספר חדרים במחלקה אחרת.

תדירות הביקורים שלי בבתי חולים נמוכה אבל תדירות ביקוריי במחלקות מחשוב בארגונים הייתה גבוהה. 
ראיתי שם גם מנהלים אימפריאליסטים. מצבת העובדים שלהם גדלה כל הזמן. מספר החדרים, ולפעמים האגפים בבנין, שהוקצו להם גדל אף הוא. כמובן שגם התקציבים גדלו בהתאם. ציוד המחשוב ותכונות המחשוב שנרכשו עבורם התרבו. גם אביזרי עזר שונים ויקרים התווספו עבור אנשיהם. 

האימפיאליסט משדר לעובדיו שהפרויקט או הגוף, שהוא מנהל והם עובדים בו, הוא החשוב ביותר ושהוא מתפקד טוב יותר מגופים אחרים באותו ארגון ובארגונים אחרים.

מדוע ראוי המנהל האימפריאליסט להערכה?
מנהל אימפריאליסט ראוי להערכה על יכולתו הניהולית. על האסרטיביות שלו ועל הדבקות במטרה. הוא ראוי להערכה על כישוריו הפוליטיים הפנים ארגוניים והחוץ ארגוניים.

נקודות תורפה אפשריות של המנהל האימפריאליסט

1. הפוליטיקה עלולה להפוך לחשובה יותר מהצד המקצועי.
לטווח ארוך זה עלול להסב נזק גדול לארגון ובסופו של דבר גם למנהל עצמו.
כבר ראיתי מנהלים כאלה שקיבלו החלטות על בסיס פוליטיקה פנים ארגונית בניגוד מוחלט לדעתם של אנשי מקצוע בארגון עצמו ומומחים בעלי שם עולמי מחוץ לארגון.

2. העובדים אינם בטוחים במעמדם ובמקומם באימפריה.
בתדירות גבוהה "מוצנחים" כוכבים חדשים מחוץ לארגון ומקבלים סמכויות של עובדים ותיקים.
בתדירות גבוהה מתוספים תפקידים ויחידות משנה בתוך הארגון. חלק מהתפקידים ותחומי אחריות של יחידות אחרות עובר ליחידות החדשות.

3. רכישת משאבים מיותרים
הכוח הפוליטי של האימפריאליסט מתורגם לתוספות של משאבים. לא תמיד המשאבים האלה הכרחיים ומועילים. כשהם לא הכרחיים זהו בזבוז של משאבים, שאפשר היה לנצלם בדרך טובה יותר.

4. אימפריות נופלות
ההיסטוריה מלאה אימפריות שנפלו. טעות פה וטעות שם והאימפריה קורסת.
זה קורה גם בארגונים. לפעמים המנכ"ל שטיפח את האימפריאליסט פורש והמנכ"ל החדש רחוק מלאהוב אותו. לפעמים יש כישלונות ובאימפריה גם כישלונות הם בגדול.

5. קשה עד בלתי אפשרי לנהל סיכונים
כשחיבים לגדול ולצמוח מתמודדים פחות עם סיכונים. טבעם של סיכונים הוא שלפעמים הם מתממשים. 

דוגמה 1: חברת טבע
לצערי חברת התרופות הישראלית טבע היא דוגמה למנהלים אימפריאליסטים. תפיסת העולם של חלק מהמנכ"לים הקודמים הייתה לצמוח ולרכוש חברות אחרות על מנת שהחברה תהיה גדולה מדי להירכש על ידי אחרים.
בדיעבד, ברור שניהול הסיכונים לא נעשה כפי שהיה צריך להיעשות.
צריך רק לקוות שבעתיד החברה תתאושש. 

דוגמה 2: HP
דוגמה נוספת היא חברת HP העולמית, שלא כל כך מזמן התפצלה לשתי חברות. 
בשנים 2000-2005 ניהלה אותה גברת בשם קרלי פיורינה. לימים היא תציג את עצמה כמועמדת לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית. דונלד טרמפ היה זה שזכה במועמדות ובנשיאות.

הגברת פיורינה קיבלה החלטה ניהולית שגויה: היא החליטה לרכוש את חברת קומפאק הענקית. למעשה החליטה על מיזוג בין שתי חברות בגדלים דומים.
הגברת פיורינה ניהלה את האימפריה הזו ומנכ"לה המתוסכל של קומפאק פרש. 
את המחיר שילמה חברת HP במשך שנים ארוכות.

מדוע ההחלטה לרכוש את קומפאק הייתה שגויה?

1. קווי יצור רבים ומוצרים רבים חופפים ולא משלימים

2. מיזוג בין חברות קשה ויקר.
מדובר בתרבויות ארגוניות שונות. בתהליכים ארגוניים ובתשתיות שונות.

3. ככל שהגודל של החברה הנרכשת גדול יותר כך קשה יותר להתמזג.
קומפאק הייתה אחת מהחברותה גדולות בעולם המחשוב.

4. קומפאק כבר רכשה את DEC וספק אם תהליך המיזוג ביניהן הסתיים או הסתיים בהצלחה מלאה.

5. אי שביעות רצון של עובדים מהמיזוג.
היו עובדים שפוטרו והיו  עובדים שחלה הרעה במעמדם. 

הערת שוליים
בשתי הדוגמאות שהבאתי המנכ"לים לא עמדו מול מועצת מנהלים שבחנה אותם מספיק לעומק והעלתה את השאלות הקריטיות. ב-HP היה רק אחד כזה, בן לאחת משתי משפחות מיסדי החברה. 
מנהלים במועצת מנהלים זה כבר נושא לפוסט נפרד.



יום ראשון, 21 בינואר 2018

בנק דיסקונט: תפנית בעלילה

בפוסט הקודם: מדוע אני שוקל לעזוב את בנק דיסקונט? תיארתי את התהליך בו הפכתי מלקוח מרוצה של סניף הלאום בירושלים ללקוח ששוקל עזיבה.
הביקור האחרון שלי בסניף היה הנקודה בה התהליך הגיע לשלב בו התחלתי לשקול עזיבה.

ביום חמישי, בערך בשעה 18:00, התקשרה אלי מנהלת הסניף, דנה מזור, ושוחחה איתי במשך יותר מרבע שעה, לאחר שקראה את הפוסט בבלוג שלי.
בשיחה דיברנו על הדברים שמפריעים לי ועל דברים נוספים הקשורים בסניף ובבנק.

אני מאד מעריך את הצעד שביצעה הגברת מזור. זה מאד לא שכיח במקומותינו שכך מתנהגים כלפי לקוחות.

בהמשך הפוסט אתיחס לכמה דברים כלליים ואחרי כן למענה שלה לטענות שלי ובסיומו למסקנות שלי.

נקודות כלליות

1. אני מאד ביקורתי כלפי ארגונים ואנשים, שאינם מתיחסים באופן ראוי ללקוחותיהם ואינם נותנים מענה צרכני סביר. אם תרפרפו בפוסטים בבלוג זה, תוכלו למצוא בקלות דוגמאות.
אבל באותה מידה אני גם יודע להעריך טיפול טוב וראוי בלקוחות. גם דוגמאות כאלה תוכלו למצוא בבלוג שלי.

אני יותר שמח לספר על שירות או תפקוד יוצאי דופן לטובה מאשר על עוולות צרכניות והתנהלות לא סבירה.
אפילו בפעם האחת והיחידה שפקיד במוסד לביטוח לאומי נתן לי שירות טוב במיוחד (הניסיון שלי עם המוסד הזה רצוף באינטראקציות עם פקידים ועובדים אחרים שלא עושים את מלאכתם, מתנשאים ונותנים מידע לא נכון ושירות מחפיר), טרחתי להגיד לו את זה במהלך השיחה. הפקיד אמר לי שהמנהלת שלו לידו וביקש שאגיד את זה גם לה. זה בדיוק מה שעשיתי.

במקרה הזה, מנהלת הסניף ראויה לכל השבחים המגיעים לה. זה לא מובן מאליו, שמנהלת הסניף תתקשר ביוזמתה ללקוח ותקדיש יותר מרבע שעה לשיחה איתו.

2. בעידן המודרני הנוכחי יש משמעות לנוכחות האינטרנטית 
כתיבת פוסטים בבלוג ודרכים אחרות לנוכחות אינטרנטית עשויות להיות אפקטיביות. לפעמים הנוכחות האינטרנטית והדיגיטלית יותר אפקטיבית משימוש באמצעים אחרים.

המענה לטענות שלי

1. רוב הלקוחות מגלים שביעות רצון מהסניף.
זהו המידע שמגיע למנהלת הסניף.
אני מניח שזה נכון. חשוב לשים לב, שחלק גדול מהלקוחות בסניף הם לקוחות שהגיעו עם צירוף הסניף הראשי שהיה במרכז העיר ונסגר. קל לי להבין מדוע הם יותר מרוצים בסניף הלאום.

2. מערכת התורים הממוחשבת בסניף
הגברת מזור הסבירה לי שהעובדים מחולקים לצוותים. כל צוות מטפל בחלק מהלקוחות. יתכן שאלה שלא טיפלו בי כשהגעתי לראש התור הקצר שייכים לצוות אחר.

התשובה שלי: לא השתכנעתי. גם בביקור הקודם שלי בסניף, לפני מספר חודשים, מערכת ניהול התורים עבדה בחוסר יעילות.
ניהול תורים ממוחשב אינו פשוט. יש דילמות של חקר ביצועים ושל תכנות. אולי הבעיה אינה בסניף אבל לכאורה נראה שבבנק דיסקונט צריכים לשפר את המערכת הזו.
  
3. החניה בתשלום
זה לא בשליטת הבנק.

התשובה שלי: מסכים אבל זה מצב פחות טוב מהמצב שהיה עד לפני מספר חודשים שאפשר היה לחנות ללא תשלום.

3. האם היה צריך להטריח אותי לסניף הבנק?
גם המנהלת מסכימה שאחרי הפניה האינטרנטית שלי, היו צריכים לחזור אלי טלפונית כפי שהודיעו לי. לטענתה זה לא קורה.
 היא הציעה לי גם דרך התקשרות נוספת באמצעות דוא"ל, כולל שליחת הדוא"ל האישי שלה.

התשובה שלי: אין ספק שהבנק טעה. כל אחד טועה. ניתנו אמצעים נוספים למניעת טעויות בעתיד. זה מספק אותי.

4. עמלה גבוהה על החלפת כרטיס אשראי שנפגם
זה מה שגובה חברת כ.א.ל. כך פועלת חברת כ.א.ל לגבי כל הלקוחות.יש הבדל בין מצב של הזמנת כרטיס אשראי ושחיקה של כרטיס ישן.

התשובה שלי: אני מאד לא מרוצה. בשנת 2019, כשייגמר תוקפו של כרטיס הדיינרס שלי לא אחדש אותו. אחליף אותו בכרטיס אשראי חוץ בנקאי של חברה אחרת.

כמה הבהקים בהקשר זה:

א. כרטיס האשראי העיקרי של כ.א.ל הוא כרטיס ויזה. ויזה היא חברה מובילה בארץ ובעולם והכרטיס שלה מכובד במרבית בתי העסקים.
אי אפשר להגיד את זה על דיינרס. העמלות שהיא גובה מעסקים הן הגבוהות בשוק ולכן הרבה בתי עסקים בארץ אינם מכבדים את הכרטיס. גם בחו"ל יש בתי עסק רבים שמכבדים רק את שני כרטיסי האשראי המובילים בשוק: ויזה ומסטר קארד.
אז לפחות ראוי לא לגבות על כרטיס דיינרס עמלה כל כך גבוהה של 30 שקל.

ב. ויזה לאומי אינה גובה תשלום כלשהו על כרטיס חדש. לאחר הפגישה וידאתי את זה עם לקוח של לאומי קארד שגם אצלו נשחק הפס המגנטי כמו בכרטיס הדיינרס שלי.

ג. ההמלצה שלי כיועץ לכלכלת המשפחה להחזיק מספר מינימאלי של כרטיסי אשראי. רצוי כרטיס אחד.
הייתה סיבה לזה שבנוסף לויזה יש לי גם דיינרס. כרטיס הויזה שלי חויב בתחילת החודש. החיוב בדיינרס שלי הוא ב-15 לחודש.
אני הרווחתי מזה כסף.
בתקופה שההכנסות שלי כיועץ מחשוב עצמאי היו גבוהות והריבית הייתה גבוהה. שילמתי באמצעות הדיינרס מקדמות מס הכנסה, מע"מ ומקדמות ביטוח לאומי.
צריך לשלם עד ה-15 לחודש. כששילמתי בדיינרס ב-15 לחודש חויבתי ב-15 לחודש הבא.
את הכסף סגרתי בפיקדון שקלי שהשתחרר אוטומטי ב-15 לחודש הבא.

היום המצב שונה. ההכנסות שלי מעבודה הרבה יותר נמוכות והרבית על פיקדונות זניחה.

4. הבנק מתעקש לגבות עמלות כשאין לכך הצדקה
מדובר בחשבון נוסף שרציתי לפתוח, שהוא חשבון ייעודי ספציפי.
המנהלת אומרת שהיום עובד מדינה אינו יכול להחזיק חשבון ללא עמלות בבנק דיסקונט, אם לא נכנסת אליו משכורת ולכן לא תהיה ברירה אלא לחיב אותי ב-5.90 ש"ח לחודש.
לגבי טאצ'ר, הבנק הדיגיטלי של דיסקונט, היא תדאג שיצרו איתי קשר ויספרו לי עליו.גם בטאצ'ר לא גובים עמלה

התשובה שלי: אני לא אשלם עמלה. אשתמש בשירותים של מישהו שאינו גבוה עמלה.
הבנק מתעקש לגבות ממני עמלה במשך מספר קטן של חודשים עד חודש יולי שבו אתחיל לקבל פנסיה שהקפאתי בשירות המדינה.
אבדוק את פפר ואת טאצ'ר. אהיה לקוח של מי שיתן לי תנאים טובים יותר.

מסקנות

1. בגלל השיחה עם מנהלת  הסניף, בשלב זה לא אשקול את עזיבת הסניף ו/או הבנק.

2. אמשיך לעקוב אחרי ההתנהלות של הבנק ושל הסניף ואני מקווה שהיא תשתפר.

3. יש לי למי לפנות במקרה של בעיות.

4. את החשבון הנוסף אפתח בבנק דיגיטלי



יום שבת, 20 בינואר 2018

טיפולוגיה של מנהלים: השמרן


סטיב באלמר, מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים בסדרת פוסטים זו תיארתי את המנהל המקצוען ואת המנהל השבוי. בפוסט זה אתאר טיפוס אחר של מנהל: השמרן.

קווים  לדמותו של המנהל השמרן
המנהל השמרן כשמו כן הוא: הוא מנסה לשמר את האופן בו פעלה החברה בעבר, את התרבות הארגונית, את התפיסות הקיימות בחברה. אל תצפו ממנו למהפיכות או לחידושים.
צפו ממנו להתנהלות יעילה יותר בדיוק באותם קווים וכיוונים בהם פעלה החברה.

אם הוא מנכ"ל או יו"ר הארגון צפו ממנו שישמר את הקיים בחברה כולה. אם הוא מנהל בדרג נמוך יותר, צפו ממנו לאותו דפוס התנהלות ביחידה עליה הוא מופקד. 

בלא מעט מקרים המנהל השמרן הוא מספר 2 או מספר 3 קלאסי שעבד זמן רב בחברה. הוא מכיר אותה היטב ברמה התפיסתית, ברמה התרבותית, ברמת תהליכי העבודה וברמה הפרסונאלית. הוא גם מכיר היטב את מוצרי או שירותי החברה, את הלקוחות העיקריים ואת הלקוחות הפוטנציאליים הבולטים.

כל עוד מספר 1, המנהיג הכריזמאטי, ולפעמים גם היצירתי, מכהן בתפקידו, הוא יהיה עושה דברו הנאמן. הוא לא יחתור תחתיו ולא יערוק למתחרה. 
בלא מעט מקרים הוא עוסק בשיווק או במכירות ולא חזק בצדדדים הטכנולוגיים, גם אם הם רלוונטים לחברה.

מינויו של Steve Ballmer ל-CEO של מיקרוסופט העולמית הוא דוגמה לכך.
במשך כמה עשורים הוביל את מיקרוסופט אחד ממיסדיה, ביל גייטס. גייטס היה האיש שהגה והציג את החזון של מיקרוסופט וידע להסביר אותו. 
באלמר סיים תואר שני במינהל עסקים. הוא גויס לחברה על ידי גייטס כעובד ה-24 בחברה. הוא התמקד בעיקר בניהול בשיווק ובמכירות. באלמר טיפס בהיררכיה עד לתפקידי ניהול בכירים ולמעשה היה מספר 2 בחברה. בשנת 2000 עזב גייטס את תפקידו כמי שמנהל את החברה. באלמר החליף אותו.


האם המנהל השמרן הוא מנהל טוב?
התשובה לשאלה הזו זהה לתשובה לאותה שאלה ביחס למנהל המקצוען: בנסיבות מסוימות המנהל השמרן הוא המנהל המתאים ביותר לתפקיד. 
הנסיבות האלה הן כשנדרשת המשכיות ויש חשש מזעזועים. בדרך כלל זה קורה כשהחברה או היחידה בתוך החברה ממוצבת היטב ומסיבה כלשהי מספר 1 עוזב את החברה או את היחידה בתוך החברה.

בנסיבות אחרות לא נדרש מנהל שמרן, אלא נדרש מנהל עם תפיסה אחרת או כישורים אחרים. במקרה כזה הוא עלול להיות מנהל כושל, שגורר אחריו את החברה כולה או את היחידה עליה הוא אחראי.

לא כל מנהל שמרן ייכשל בנסיבות שאינן מתאימות לסט הכישורים שלו: יהיו כאלה שיסתגלו ויתאימו את עצמם למצב החדש.
מנהל שמרן מסתגל עשוי להתגלות כמנהל יצירתי וחדשני. מנהל שמרן שאינו מסוגל לבצע אדפטציה עשוי להיכשל.

בעולם המודרני קצב השינויים מהיר. הסתגלות לשינויים והתאמה אליהם היא תכונה חשובה, שלא לומר הכרחית. 
חלק גדול מהמנהלים השמרנים עשויים להיות מנהלים טובים לתקופת ביניים קצרה. 
במקרים רבים הם יהיו מנהלים לא מוצלחים לטווח ארוך. 
נדרש מישהו שאינו מספר 2 באופיו. מישהו עם חזון. מישהו עם יוזמה ועם גמישות.

המקרה של מיקרוסופט


סאטיה נאדלה בשנת 2013
מקור התמונה: ויקיפדיה

אמרתי שהשינויים בעולם המודרני מהירים. בעולם התוכנה הם מהירים הרבה יותר. לפעמים תזזיתיים ומהירים מדי.
סטיב באלמר היה האיש הנכון במקום הנכון רק לתקופת ביניים קצרה לאחר עזיבתו של ביל גייטס. 
לא היה לו את החזון להתאים את מיקרוסופט לעולם שהשתנה. הייה לו קשה לבצע שינויים מהותיים בתפיסה. 

האיש שהחליף אותו, סאטיה נאדלה, יליד הודו, שהצטרף למיקרוסופט רק ב-1992, היה מסוגל לבצע שינויים תפיסתיים מהותיים. 
התפיסה של העדפת מחשוב ענן שהנהיג היא דוגמה בולטת לשינוי שחולל.

סדרת הפוסטים על Vendors Survival
הבלוג שלי SOA Filling the Gaps, כתוב באנגלית ועוסק במחשבים וטכנולוגיית המידע.
אחת מסדרות הפוסטים שאני כותב בו עוסקת בסיכויי הישרדותן בשוק של חברות מובילות בעולם התוכנה עשר שנים מיום כתיבת הפוסט.
בדרך כלל הסיכויים להישרדותן הם גבוהים אבל הצפת השאלה והתסריטים שעשויים להביא להיעלמן מהשוק מענינים.

בעולם כל כך דינאמי ומשתנה זה לא מובן מאליו. חברות מובילות כמו DEC, SUN Microsystems ו-Nokia נעלמו מהשוק. 
הנפילה של חברת טבע הישראלית, שאני מאד מקווה שתשרוד בעתיד ואולי אפילו תחזור לימיה היפים, היא דוגמה נוספת.
על חברות בתעשיית התרופות אני לא כותב פוסטים כאלה, משום שאיני מבין בתחום זה.

הפעם הראשונה שהתיחסתי להישרדות חברת תוכנה מובילה בעולם היתה במצגת על מיקרוסופט שהעברתי ללקוח בשנות ה-90.

מאז עקבתי אחרי הסיכויים להישרדותה של מיקרוסופט כשפעם  במספר שנים אני כותב פוסט המתיחס ל-10 השנים הבאות.
מהקישורים הבאים תוכלו להבין מדוע חשבתי שסטיב באלמר הקטין את ההסתברות של מיקרוסופט לשרוד וסאטיה נאדלה הגדיל אותה.
















יום חמישי, 18 בינואר 2018

מדוע אני שוקל לעזוב את בנק דיסקונט?

בסדרת פוסטים על הבנקים תיארתי היבטים שונים בהתנהלות הבנקים ובהתנהלות לקוחות מול הבנקים. באחת ההרצאות שלי "הבנק אויב או אוהב?", אני מתאר לקוחות שבויים שאינם שוקלים את עזיבת הבנק שלהם או את סניף הבנק שלהם, למרות שהם לקוחות שהבנק מעונין בהם. כפי שהבנתם, אני איני אחד מאותם לקוחות: כבר עזבתי סניפי בנק ובנקים ועברתי לעבוד עם בנק אחר או עם סניף אחר של אותו בנק. 

אני לקוח די ותיק של סניף הלאום של סנק דיסקונט. התחלתי כלקוח מרוצה ועם הזמן הפכתי ללקוח לא מרוצה. 

מדוע הייתי לקוח מרוצה?
הסיבה למעבר לבנק דיסקונט לא הייתה הערכה שהוא עובד טוב יותר ממתחריו. הסיבה הייתה זכיה שלו במכרז לעובדי מדינה. אשתי הייתה אז עובדת מדינה, היום פנסיונרית של שירות המדינה. בנק דיסקונט העניק הטבות לעובדי המדינה כגון פטור מתשלום רוב העמלות.

בחרנו בסניף חדש שבו מספר מועט של פקידים: סניף הלאום בירושלים. 
כידוע, "מטאטא חדש מטאטא היטב". סניפי בנק חדשים, שצריכים להוכיח את עצמם בדרך כלל עובדים טוב יותר.

הכלל הזה עבד גם במקרה של סניף הלאום. יצרתי קשר אישי עם חלק מהפקידים וידעתי למי מהם כדאי לפנות טלפונית כשיש בעיה. המנהלת כתבה מכתב אישי ללקוחות ובו עודדה אותם לפנות אליה בכל בעיה שיש להם. פעם או פעמיים ניצלתי גם את האפשרות הזו.

אם נוצר אצלכם הרושם, שאני לקוח שמבקר בתדירות גבוהה בסניף הבנק אז טעיתם. אני מנסה לבצע כל מה שאפשר באינטרנט ולמזער את האינטראקציה שלי עם פקידי הבנק למינימום ההכרחי.
יש פה מצב של Win-Win: גם הבנק מנסה לעודד את הלקוחות להשתמש יותר בערוצי שירות עצמי ופחות בסניפי הבנק

מדוע הפכתי למרוצה הרבה פחות?

1. במסגרת צמצום מספר הסניפים בבנקים צרפו לסניף זה את הסניף הראשי של הבנק בירושלים שנסגר.
מספר הפקידים ומספר הלקוחות גדל. לא נשמר יותר הקשר האישי עם הפקידים והמנהלת.

2. התורים התארכו והשירות נעשה הרבה פחות יעיל

3. החניה הסמוכה והחינמית הפכה לחניה בתשלום
לביקור בבנק התווספה עלות של חניה בתשלום.
לי זה פחות חשוב אבל לא בהכרח מוצאים חניה סמוכה.

כמה בעיות בביקורי היום (17.1) בסניף הבנק

1. האם היה צריך להטריח אותי לסניף הבנק?
הבנק הודיע שנעכשיו אפשר לפנות לפקידי הבנק דרך אתר האינטרנט. פניתי והודעתי שהפס המגנטי בכרטיס אשראי דיינרס קלאב שלי נקרע ויש צורך בהחלפתו.
קיבלתי הודעה שההודעה שלי הועברה לסניף ויחזרו אלי טלפונית. חיכיתי, חיכיתי, חיכיתי ומי לא חזר? פקידי הסניף.
בלית ברירה ניצלתי שהות במקום קרוב לסניף ונכנסתי.

2. עמלה גבוהה על החלפת כרטיס אשראי שנפגם
הפקידה הודיעה לי שהחלפת הכרטיס תעלה לי 30 שקלים. "זה לא אנחנו זה ויזה כ.א.ל" הוסיפה. זה ממש לא מענין אותי האם זה הבנק או חברה בבעלות חלקית של הבנק שלוקחת תעריף כזה.
ללקוח של לאומי קארד הוחלף כרטיס ללא עלות, על אף שללא שום ספק הלקוח היה זה שאשם בהפיכת הכרטיס ללא שמיש.

3. כשחצי מהפקידים אינם מטפלים בלקוחות
בדרך כלל התורים מתארכים משום שיש ממתינים רבים. מערכת תורים ממוחשבת המפיקה מספרים בתור לא בהכרח מקצרת אותו. הפעם, אולי תודות למזג האוויר הגשום, היה תור קצר. מה זה עוזר כשלוש או ארבע מתוך הפקידות לא מטפלות בלקוחות ואני מחכה זמן רב עד שיציגו את המספר שלי כשאני הראשון בתור?
אחרי זמן המתנה ארוך הואילה בטובה אחת הפקידות לקדם את המספר ולקבל אותי.

4. הבנק מתעקש לגבות עמלות כשאין לכך הצדקה
סיבה שנייה לביקורי בסניף הייתה רצון לפתוח חשבון נוסף עם ייעוד ספציפי. רציתי חשבון ללא עמלות. בעברי הייתי עובד מדינה במשך שנים רבות. הסברתי לפקידה שבתחילת המחצית השנייה של השנה אהיה פנסיונר של שירות המדינה משום שהקפאתי את זכויות הפנסיה.
הפקידה קראה לסגנית המנהלת, שהסבירה לי שאקבל הנחה אבל אשלם עמלות. להמשך הדיאלוג הקצר איתה דלגו לפיסקה הבאה.

אם תהיתם, אני לקוח מהסוג שהבנק מעונין בו. בכל חודש נכנסות לחשבון הכנסות קבועות בסכום שרחוק מלהיות זניח. בנוסף לכך נכנסות הכנסות משתנות בגין עבודתי כעצמאי. כאמור החל מחודש יולי תיכנס גם גימלת פנסיה קבועה.

אני לקוח שיש לו כסף ומבין מה הוא עושה ומדבר עם פקידי הבנק בגובה העיניים. 
יש לי חיסרון בולט אחד: מעולם לא היה לי אוברדרפט מתמשך. אם היה לי, הוא היה פעם או פעמיים, ליום יומיים בגלל טעות בחישוב הכסף הזמין. האוברדרפט כוסה כמעט מידית. 
זה חיסרון משום שהבנק לא מרוויח ממני את הריבית הגבוהה שהוא גובה על אוברדרפט. 
מצד שני סביר שלי לעולם לא יהיו לי חובות מסופקים.

5. כשסגנית המנהלת מוכרת סאשימי כדג מת
כשסגנית המנהלת אמרה לי, ללא נימוקים וללא הסברים, שאשלם עמלה עבור חשבון חדש, אמרתי לה שאין בעיה: אני אפתח חשבון בבנק פפר במקום פתיחת חשבון נוסף בבנק דיסקונט.
בבנק פפר, שבבעלות בנק לאומי, לא משלמים עמלות.

סגנית המנהלת ניסתה למכור לי ללא הצלחה את תאצ'ר, שלא שמעתי עליו.
אין הכוונה לראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר ז"ל, עליה שמעתי.
הכוונה היא לאפליקציה בנקאית של דיסקונט שלטענתה טובה מפפר. 

לא השתכנעתי. כשמוכרים סאשימי כ"דג מת נא" קשה למכור אותו. יש דרכים יצירתיות וטובות יותר לעשות זאת. 
סגנית המנהלת שלא יצרה איתי קשר כלשהו ולא נימקה את סירובה לחשבון ללא עמלות לא יכולה לצפות שאקבל את דעתה המשוחדת שהמוצר של דיסקונט עליו לא שמעתי מעולם, עולה על המוצר המדובר ומנותח של לאומי. 

אנה פנינו מועדות?
את החשבון הנוסף אפתח בפפר. פפר מנסה להתחרות בפינטק במחיר של קניבליזציה של רווחי הבנק בראיה לטווח ארוך על פיה העתיד הוא בבנקאות הדיגיטלית.  

נדמה לי שכשיפקע תוקפו של כרטיס הדיינרס קלאב לא אחדש אותו. במקומות רבים לא מקבלים אותו והסיבה העיקרית לכך שיש לי כרטיס אשראי נוסף, פרט לכרטיס הויזה, היא שהחיוב הוא ב-15 לחודש. כשמשלמים מקדמות מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ ב-15 בחודש מחויבים אחרי חודש.

בתקופה שהכנסתי מעבודה כעצמאי הייתה גבוהה ושער הריבית היה גבוה. סגרתי את הכסף בפיקדון לחודש והרווחתי את הריבית. 
אם מישהו בבנק דיסקונט/ ויזה כ.א.ל רוצה שאחדש את הכרטיס, הצעד המידי המתחיב הוא להחזיר לי את 30 השקלים שהם מתכוונים לגבות ממני עבור החלפת הכרטיס.

האם אמשיך בעתיד הלא מידי להיות לקוח של בנק דיסקונט?
יתכן שלא ויתכן שכן.
אם הבנק מעונין בי כלקוח, יחידת שימור הלקוחות שלו צריכה להכניס אותי לרשימת הלקוחות שעשויים לנטוש לטובת בנק אחר.

יום שבת, 13 בינואר 2018

ניהול סיכונים: בחירת מסלול קבלת קיצבת הפנסיה בביטוח מנהלים

כאשר מגיעים לגיל בו מקבלים גמלת פנסיה יש תוכניות מסוימות של ביטוח מנהלים, שהחוסכים בהן צריכים לקבל החלטה ביחס למסלול הגימלה.
בפוסט זה אציג את הבעיה באופן עקרוני בלי להתיחס לפרטים קונקרטיים.

מסלול ראשון: מספר תשלומים חודשי מינימאלי
במסלול זה מקבלים גימלת פנסיה חודשית. אם מקבל הגימלה נפטר, היורשים ממשיכים לקבל את הגימלה עד שמספר התשלומים, כולל התשלומים שקיבל הגימלאי בעודו בחיים, מגיע למספר מסוים שנקבע מראש.  
כך למשל, יכול להיות מסלול של עד 120 תשלומי גמלה ומסלול של עד 60 תשלומי גימלה.
בתסריט חיובי, הגימלאי מאריך ימים מעבר למספר החודשים המינימאלי וממשיך לקבל עד יום מותו גימלה חודשית.

המסלול השני: תשלומים עד לפטירת הגמלאי
במסלול מהסוג השני כשהחוסך הפנסיוני נפטר מסתימים התשלומים. זה יקרה אם הוא נפטר לאחר חודש וזה יקרה אם הוא חי כמה עשרות שנים.
הגימלה החודשית במסלול השני גבוהה מהגימלה החודשית במסלול הראשון. 

מסלולים נוספים
ישנם גם מסלולים נוספים, למשל: מיד לאחר הפטירה היורשים מקבלים סכום חד פעמי. בפוסט זה אתעלם ממסלולים אחרים משום שהדיון בפוסט הוא עקרוני.

הדילמה של הפנסיונר
אם יבחר במסלול הראשון ויאריך ימים מעבר למספר החודשים שעליהם יקבלו יורשיו תשלום, יפסיד כסף. ככל שיאריך ימים יותר, יפסיד יותר כסף.

אם יבחר במסלול השני וילך לעולמו בסמוך לפרישתו, יפסידו יורשיו הרבה כסף.

אף לא אחד מאיתנו יודע מתי ילך לעולמו ולכן אין פיתרון לוגי חד משמעי לדילמה.

לאיזה תחום שייכת הדילמה הזו?
הדילמה הזו שייכת לתחום של ניהול סיכונים. בכל החלטה שיקבל הפורש לגימלאות יש סיכון.

ההגדרה הצרה של סיכון רואה בסיכון אירוע שלילי, למשל: הפסד כספי. 
בתקן ISO 31000 יש הגדרה רחבה. על פי הגדרה זו סיכון הוא אירוע לא צפוי. הוא יכול להיות חיובי, ניטרלי או שלילי. 
לפעמים הוא סיכון וסיכוי כך שברגע שמקבלים החלטה לא יודעים האם הוא שלילי או חיובי? דוגמאות: השקעה בפרויקט או בחברת Startup והשקעה בבורסה. 
ההשקעה יכולה להניב רווחים. היא יכולה גם ללכת לאיבוד. 

הבחירה של הפנסיונר בפיסקה הקודמת מתאימה בדיוק למקרה הזה.
כך למשל, במסלול השני אם ילך לעולמו חודש אחרי תחילת קבלת הגימלה משפחתו תפסיד כמעט את כל החיסכון הפנסיוני שלו. 
לעומת זאת אם יחיה 25 או 30 שנה ירוויח מההחלטה שקיבל.

הנחיות בקבלת ההחלטה
בפיסקאות הבאות אנסה לתת כמה קווים מנחים לקבלת ההחלטה.
אזהרה: איני מציע לקבל החלטה רק על פי מה שכתוב כאן. כל החלטה היא אישית ועשויה לכלול גם גורמים ושיקולים נוספים על אלו שאני מעלה בפוסט זה. אם נדרשת קבלת החלטה מורכבת, אפשר להיעזר במומחים.
בהחלט אפשר להשתמש במה שכתוב בפוסט זה, אם מבינים את המגבלות של מה שנכתב כאן ומוסיפים לזה גם את המימד האישי.

תוחלת החיים
אחד הגורמים החשובים להערכת הסיכונים והסיכויים בכל אחד מהמסלולים הוא תוחלת החיים.
ככל שתוחלת החיים גבוהה יותר, הסיכון במסלול השני (הפסקת תשלומים עם פטירת הגימלאי) קטן והסיכוי לרווח כספי גדול יותר מאשר במסלול הראשון, גדל.

זהו אינידיקטור המתיחס לכלל האוכלוסיה ואינו מתחשב במאפינים אישיים.
אם אין סיבה להניח שפרט שונה מהאוכלוסיה בהיבטים רלוונטיים, ניתן לקחת אותו כבסיס. אבל צריך לדעת להשתמש בו נכון

תוחלת החיים של נשים בישראל היא קצת מעל לגיל 84. תוחלת החיים של גברים בישראל היא קצת מעל לגיל 80.
תוחלת זו מתיחסת לכל האוכלוסיה: גם לכאלה שנפטרו בילדות וגם לכאלה שנפטרו בשלב זה או אחר של חייהם לפני שהגיעו לגיל פרישה לגימלאות.
תוחלת החיים אליה צריך להתיחס היא תוחלת חיים מותנית בהגעה לגיל פרישה.
תוחלת החיים המותנית הזו גבוהה בכמה שנים מתוחלת החיים הרגילה. ערכה של התוספת לתוחלת החיים משתנה בהתאם לגילו של הגמלאי (גדל ככל שגילו גבוה יותר) ובהתאם למינו.
סדר הגודל הוא בין 3 שנים ל-5 שנים.

אפשר לחשב נתון מדויק יותר, אם מתייחסים למאפינים של קבוצת האוכלוסיה אליה שייך הגמלאי. באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אפשר למצוא פילוח נתוני תוחלת החיים על פי מאפינים כמו קבוצה אתנית אליה משתיך הגימלאי ומצב סוציואקונומי.
כך למשל, מצב סוציואקונומי גבוה מגדיל את תוחלת החיים בהשוואה למצב סוציואקונומי נמוך. 

תוחלת החיים האישית  
תוחלת החיים ותוחלת החיים המותנית מתיחסות לכלל האוכלוסיה. ברור שיש גם מאפינים אישיים המשפיעים עליה.
ההחלטה צריכה להביא בחשבון את תוחלת החיים המותנית של כלל האוכלוסיה או תוחלת החיים מותנית של אוכלוסיה הדומה במאפיניה למאפיני מקבל ההחלטה.

אפשר להביא בחשבון גורמים אישיים שעשויים להגדיל את תוחלת החיים האישית או עלולים להקטין את תוחלת החיים האישית.
בפיסקאות הבאות אסקור מספר גורמים כאלה.

מצב בריאות: מקרה קיצון
אתחיל במקרה הקיצוני. גימלאי שבמועד פרישתו יודע שהוא חולה במחלה סופנית וצפוי לחיות חודשים מעטים.
תוחלת החיים שלו נמוכה ועליו לבחור במסלול שבו בת זוגו או בן זוגו, ילדיו, נכדיו וקרובי משפחה אחרים יקבלו תשלום מקסימלי לאחר פטירתו.

לפני שהוא מקבל החלטה יש לי הצעה שלא מהתחום הכלכלי הישיר: עליו לבחון שוב את האבחנה הרפואית באמצעות חוות דעת שניה של רופא מומחה.
כבר התברר בעבר שאנשים שאובחנו כחולי סרטן סופניים היו חולים במחלה אחרת ותוחלת החיים שלהם הייתה גבוהה בהרבה ממה שאמר להם הרופא שלהם.
ההסתברות לטעות כזו נמוכה, אבל ראוי לודא שאין טעות כזו לפני שמקבלים את ההחלטה על מסלול גימלת הפנסיה. 
בפוסט קבלת החלטות של רופאים ובסדרת פוסטים על אותו נושא, התיחסתי להטיות של רופאים בקבלת החלטות על פי ספרו של הרופא ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים איך הם חושבים".
ד"ר גרופמן כותב בספרו גם על חולת סרטן שהתיעצה איתו. לאחר שטופלה בכל הטיפולים הקשים הניתנים במקרים כאלה, הודיעו לה רופאיה שהיא תחיה עוד מספר קטן של חודשים.
הגברת התיעצה עם ד"ר גרופמן, שאינו מומחה למחלת הסרטן.
ד"ר גרופמן הציע לה לקבל שתי חוות דעת שניות ממרכזים רפואיים המתמחים בסרטן שעליהם הוא סומך.
שתי חוות הדעת אישרו את היותה חולת סרטן אבל סרטן מסוג אחר שאינו סופני. הגברת חיתה עוד מספר שנים לאחר מכן.

מצב בריאות
כמעט תמיד בריאות טובה מעלה את תוחלת החיים ובריאות גרועה מקטינה אותם.
במקרה של גימלאי שבריאותו אינה טובה, אפשר לנתח את מידת ההשפעה של מחלתו או מחלותיו על תוחלת החיים.
ככל שתוחלת החיים קטנה כך עדיף יותר מסלול בו יקבלו יורשיו תשלום גבוה יותר

באופן דומה תוחלת החיים של מי שבריאותו מושלמת עשויה להיות גבוהה מתוחלת החיים המותנית של האוכלוסיה שהגיעה לגילו.

ככל שתוחלת החיים גדלה כך עדיף יותר מסלול בו יקבל גימלת פרישה גדולה יותר בכל חודש. גם במחיר שיורשיו יקבלו תשלום נמוך יותר או לא יקבלו תשלום כלל אם ילך לעולמו. 

מצב משפחתי
אם יש בני משפחה שרוצים להוריש להם כסף, למשל בת זוג או בן זוג, ילדים או נכדים, אז שיקול תוחלת החיים והשיקול הבריאותי משמעותיים. זה נכון גם למקרים בהם הגימלאי יודע למי או לאיזו מטרה הוא מעונין להוריש את כספו גם כשאין מדובר בבני משפחה.

לצערנו, ולרוב יותר לצערם של גימלאים מסוימים, אין להם למי להוריש את הכסף. 
כאשר אין למי או למה להוריש את הכסף, צריך לנסות לבחור במסלול שבו גובה תשלום הגימלה החודשי הוא הגבוה ביותר
  
גם כאשר מעונינים להוריש כסף לבני משפחה לא תמיד זהו שיקול בעדיפות גבוהה. יש משמעות למצבו הכלכלי של הגימלאי ולמצבם הכלכלי של בני המשפחה. כך למשל, במצב בו בני המשפחה מבוססים כלכלית יהיו מצבים שההחלטה הסוביקטיבית לבחור במסלול ללא תשלום ליורשים היא החלטה סבירה ולפעמים יותר מסבירה. 

 
היסטוריה משפחתית
הגיל עד אליו הגיעו בני משפחה בדורות קודמים ובדורו של הגימלאי עשוי להיות אינדיקטור לתוחלת החיים של הגימלאי. נכון, התקדמות הרפואה וגורמים נוספים הביאו לעליה מתמשכת בתוחלת החיים. עדיין ההיסטוריה המשפחתית מבחינה בין אנשים.

כשרבים מבני הדורות הקודמים הגיעו לגיל מופלג, הסיכון שהגימלאי ילך לעולמו בגיל נמוך מתוחלת החיים המותנית הממוצעת, הוא בדרך כלל קטן יחסית.
זהו שיקול התומך בבחירת מסלול חיסכון ללא תשלומים לאחר פטירת הגמלאי.

לעומת זאת כשרבים מבני הדורות הקודמים מתו בגיל צעיר או צעיר יחסית, הסיכון שהגימלאי ילך לעולמו בגיל נמוך מתוחלת החיים המותנית הממוצעת, הוא בדרך כלל גדול יחסית.
מקרה זה הוא שיקול התומך בבחירת מסלול בו יקבלו יורשיו תשלום גבוה יותר.

אורח חיים
אורח חיים עשוי להשפיע על תוחלת החיים של הגימלאי. 
פעילות בכלל ופעילות ספורט בפרט עשויה להגדיל את תוחלת החיים.
שינה עמוקה וסדירה של מספר שעות נדרש עשויה אף היא להגדיל את תוחלת החיים.
אורח חיים פעיל, עבודה בהיקף כלשהו, פחות מתחים, אושר ותזונה מאוזנת עשויים גם הם לתרום להגדלת תוחלת החיים.

עישון מקצר חיים. תמונת ראי הפוכה של הגורמים שצוינו לעיל, למשל: מחסור בשעות שינה, חוסר פעילות ותזונה לקויה, עלולים להקטין את תוחלת החיים.  
   
האם הקטנת הסיכון שווה את המחיר הכספי?

גם אם תוחלת החיים של מישהו גבוהה על פי כל האינדיקטורים שצוינו לעיל, אף לא אחד חסין מתאונות וממחלות העלולות לקצר את חייו. 
איך שלא נבחן תוחלת כלשהי היא מתיחסת למספר רב של מקרים ופרט בודד עלול או עשוי לסטות ממנה בהרבה.

יהיו כאלה שיעדיפו להקטין את הסיכון שהם ילכו לעולמם בגיל צעיר יחסית ובני משפחתם לא יקבלו תשלום.
הם ישמרו על העדפה זו גם כשיבינו שהם יקבלו בכל חודש גימלה קטנה יותר.

זהו בדיוק מה שאנשים עושים כשהם מבטחים את עצמם: הם משלמים פרמיה חודשית נמוכה על מנת שיקבלו תשלום גבוה, אם חס וחלילה יתרחש אירוע סיכון.

אין תשובה חד משמעית לשאלה בכותרת פיסקה זו. הבחירה בין מיקסום הגימלה לבין הקטנת הסיכון של אובדן כסף במקרה של מוות מוקדם מהצפוי היא אישית. 
לשיקולים הכלכליים הטהורים מצטרפים שיקולים רגשיים ושיקולים נוספים. 


 



יום ראשון, 7 בינואר 2018

תכנון פרישה: חיבור בין ההיבטים שהוצגו בסדרת הפוסטים




פוסט זה הוא הפוסט האחרון והמסכם בסידרת הפוסטים על תכנון פרישה. בפוסטים קודמים (קישורים לכל הפוסטים בפיסקה האחרונה בפוסט זה) עסקתי במימדים או תחומים שונים עליהם צריך לתת את הדעת במסגרת התכנון. עסקתי בהיבטים כלכליים, היבטים של תעסוקה או ניצול הזמן הפנוי (תעסוקה אינו מושג זהה לעבודה בהקשר זה), היבטים חברתיים והיבטים בריאותיים. צינתי כי יש קשרים בין ההיבטים השונים. בפוסט הראשון, הבטחתי לדון בקשרים האלה בפוסט האחרון בסידרה. עכשיו אני עומד בהבטחה.

ההיבט הכלכלי

 
היבט זה הוא ההיבט הקשור באופן ההדוק ביותר לכל ההיבטים האחרים. אפשר לראות בו Enabler, כלומר: הוא אינו התכלית או המטרה אבל הוא הכרחי למיצוי נכון של ההבטים האחרים.

כלכלה - תעסוקה/פנאי
ללא משאבים כספיים מספיקים, בלתי אפשרי לעשות חלק מפעולות הפנאי שהגימלאים רוצים לעשות, למשל: טיולים בחו"ל, שיפוץ דירה או קניות של מוצרים ושירותים יקרים אחרים.
לא אמרתי כלום על המקרים הקיצוניים בהם המצב הכלכלי אינו מאפשר הצגות, סרטים או ישיבה בבית קפה.

הצד השני של המטבע שעבודה בזמן הפנוי מגדילה את המשאבים הכלכליים ומאפשרת פעילויות פנאי שיש להן עלות כספית.

כלכלה - חברה

לא כל פעילות חברתית כרוכה בתשלום כספי משמעותי, אבל פעילויות משותפות רבות כרוכות בעלות כספית.
טווח העלות רחב: הוא יכול לכלול עלות של הליכה משותפת להרצאה, לשירה בציבור או למסעדה ובקצה השני נסיעה משותפת לנופש בארץ או בחו"ל.

כלכלה - בריאות

חוסר משאבים כספיים עלול לפגוע בבריאות או לא לאפשר טיפול אופטימאלי בבעיות בריאות.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללים נתון באחוזים מקרב הקשישים שבגלל מחסור באמצעים כספיים מוותרים על תרופות או על ארוחה אחת ביום.  
זהו המקרה הקיצוני. ברור שרבים מהקשישים אינם יכולים להרשות לעצמם מגורים בדיור מוגן או, חס וחלילה, מוסד סיעודי ראוי.
בין שני התסריטים הקיצוניים יש לא מעט תסריטים אחרים בהם היעדר משאבים כלכליים מספיקים אינו מאפשר לגימלאים מענה נאות לרפואה מונעת השומרת על מצב בריאותם או איבחונים וטיפולים רפואיים טובים.

השורה התחתונה:
תוחלת החיים של קשישים שמצבם הכלכלי טוב יותר ארוכה יותר מתוחלת החיים של קשישים שסובלים ממצוקה כלכלית.


ההיבט של ניצול הזמן הפנוי


תעסוקה/פנאי - חברה

אנשים פעילים המתכננים ומנצלים את זמנם לפעילויות סובלים פחות ממחסור בחברה מאשר כאלה שאינם פעילים. יש להם פחות זמן, לחשוב על בידוד חברתי.
יש להם גם יותר אינטראקציות עם אנשים במסגרת פעילויות עבודה, התנדבות, תחביבים ו/או פעילויות נוספות.

תעסוקה/פנאי - בריאות

מחקרים כבר הראו מתאם חיובי בין המשך עבודה לאחר הפרישה לגימלאות לבין מצב בריאות טוב יותר.
אנשים פעילים עשויים למצוא יותר תכלית בחייהם ולהיות מאושרים יותר. פעילות מאזנת כזו עשויה להקטין הסתברות למחלות ודיכאונות.  
פעילות ספורט היא דוגמה ספציפית שהוכח קשר בינה לבין מצב בריאות טוב יותר.

כמובן ששם המשחק הוא איזון. עודף פעילות כלשהי, ובודאי עודף פעילות ספורטיבית, מעבר למה שמתאים לגילו ולמצבו של הגימלאי עלול להביא לנזק בריאותי.

ההיבט החברתי וההיבט הבריאותי

 
הצגתי כבר קשרים בין כל ההיבטים האחרים נותר רק הקשר בין שני ההיבטים בכותרת.
הרגשה של בדידות וחוסר חברה, בלשון של המעטה, לא תורמת לשביעות רצון ולאושר. יכול להיות מתאם חיובי בין הרגשה כזו לבין דיכאון ואולי חוסר רצון להיות פעילים. השערה שנראית בכלל לא מופרכת היא שזה עלול להשפיע גם על הבריאות הפיזית.

כשהרגשת הבדידות מבוססת גם על בדידות במציאות, עלולה להיות לזה גם השפעה מעשית על הבריאות: אין מי שישמע את התלונות הבריאותיות של הגימלאי הבודד. אין מי שידחף אותו לראות רופא כשהוא מרגיש רע. לפעמים איחור בעיתוי ההגעה לרופא עלול להביא לתוצאות בלתי הפיכות.
אולי גם אין מי שיעזור לו לקום אם, חס וחלילה, יפול וייחבל. אולי גם אין מי שיסיע אותו בבהילות למגן דוד או לחדר מיון.

כשלא בריאים כמובן שקשה יותר לתחזק ולפתח חיי חברה. כשלא בריאים וזה ניכר חיצונית, אולי גם יהיו כאלה שירתעו מקשר חברתי.

התפיסה שלי בייעוץ לפרישה

 
התפיסה שלי בייעוץ לפרישה היא הרחבה של התפיסה שלי בכלכלת המשפחה.

התפיסה שלי בכלכלת המשפחה היא שיועץ בכלכלת המשפחה צריך לראות את התמונה כולה.

רואה חשבון או יועץ מס סביר ומעלה מבין טוב ממני בהיבטי מיסוי.
יועץ השקעות סביר ומעלה מבין טוב ממני בהשקעות בשוק ההון.
סוכן ביטוח טוב מבין טוב ממני בביטוח וכו'.

אני מבין מספיק טוב בכל אחד מהתחומים האלה על מנת להציף את הנושא ללקוחות שלי בכלכלת המשפחה.
אם הלקוח צריך ייעוץ מעמיק באחד הנושאים, אני מפנה אותו למומחה באותו תחום.
אם מי שיש לו הכשרה פורמאלית באותו תחום, מציע לו משהו לא סביר או לא נכון עבורו, אני אסב את תשומת ליבו של הלקוח.
במקרים קיצוניים באופן חד ובוטה.
במקרה כזה אני מידע את הלקוח שאין לי הרשאה פורמאלית לייעץ לו ומעודד אותו לקבל Second Opinion ממישהו שיש לו הרשאה פורמאלית כזו ואני מעריך את דעתו.

יש ליועץ לכלכלת המשפחה שני יתרונות מובנים ביחס למומחה בתחום צר: 
1. הוא רואה את התמונה המלאה מה שבהחלט צריך להשפיע על ההחלטה של הלקוח

2. הוא אוביקטיבי משום שאינו מוכר את השירות באותו תחום.

כשמדובר בניהול סיכונים, למשל בלא מעט החלטות בהקשר של ביטוח, לי באופן אישי יש יתרון נוסף: הסמכה פורמאלית בינלאומית בניהול סיכונים.

בהקשר של פרישה, אני מייעץ בהיבט של התנהלות כלכלית.
בדיוק כמו בכל ייעוץ אחר בכלכלת המשפחה, אני נוקט בגישה שצוינה לעיל: אינני מחליף מומחים בתחומים ספציפיים אבל אני מסוגל להתיחס לתחום התמחותם.
אני מדריך את הפורש/ת הפוטנציאלי/ת אילו נושאים להעלות וכמובן לשמוע כל נושא נוסף שבעל המקצוע מעלה. במידה שנדרש, והלקוח רוצה בזה, אני מצטרף לפגישה שלו עם בעל מקצוע.
במידה שלא נדרש, אנחנו מנתחים ביחד את מה שאמר לו בעל המקצוע, עם מלוא הכבוד הראוי לבעל המקצוע. 

אם נדרש ייעוץ פנסיוני, צריך לבצע את זה סוכן פנסיוני אוביקטיבי.
אם נדרש ייעוץ מס, הוא מופנה ליועץ מס או רואה חשבון.
אם נדרשת צוואה, הוא מופנה לעורך דין המתמחה בכך.
להשקעות כספים הוא מופנה ליועץ השקעות.

מי שקרא את כל הפוסטים בסידרת פוסטים זו, גילה טפח ממה שאני יודע על התחומים הלא כלכליים של הפרישה וחשוב לא פחות על הקשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין התחום הכלכלי.
היתרון שלי עשוי להיות הוא ראיית התמונה המלאה.

במסגרת ייעוץ הפרישה הכלכלי אני מפנה את תשומת הלב לאספקטים האחרים ולקשרים ביניהם. לפעמים זה לא נדרש משום שמי שמגיע לייעוץ מעלה אותם בעצמו.

במידת הצורך, אני מפנה את מי שמגיע לייעוץ כלכלי לפני או אחרי פרישה למומחה בתחום או מומחים בתחומים שזה נדרש.
לפעמים אני משתף פעולה עם אותו מומחה. 

אם אתם צריכים ייעוץ כלכלי לפני או אחרי הפרישה ואחרי שקראתם את מה שכתבתי, אתם מתרשמים שאני עשוי לעזור לכם אתם מוזמנים לפנות אלי באמצעות:
טלפון: 054-4480616
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

קישורים לפוסטים על תכנון פרישה


תכנון פרישה לגמלאות: שלבי החיים הכלכליים 


הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...