אתמול התקיים הכנס השנתי של איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה בישראל. הכנס הנוכחי ציין 10 שנים להקמת האיגוד.
מיסדי הארגון, יו"ר הארגון, יוסי אש, וחבר ההנהלה, נחמן לידור, הודיעו על פרישתם מהנהלת הארגון.
יוסי ונחמן הם אנשי מקצוע מצוינים והכשירו מספר רב של יועצים ומאמנים בקורסים שהם מעבירים.
הם גם אנשים ערכיים. הנימוק שלהם לפרישה הוא שלא צריך לכהן בהנהלה יותר מדי זמן וצריך לתת הזדמנות לאחרים, מבטא זאת. יוסי ציין בדבריו שהם ימשיכו לעזור להנהלה החדשה, אם יתבקשו לעשות זאת.
הכנס השנה הוקדש לטכנולגיה בהקשר של כלכלת המשפחה. בשנה שעברה הציגו בכנס כמה מנהלי חברות את האני מאמין שלהם. חברי הפנאל התבקשו לציין מגמות בתחום. אורי היימן, מנכ"ל משותף של חברת אוצר, הזכיר את הטכנולוגיה כאחת מהמגמות החשובות.
אתמול בכנס אמר יוסי אש, שיועצים בכלכלת המשפחה שלא ילמדו את הטכנולוגיה לא יוכלו לתפקד בתחום בעוד 3-4 שנים.
בכלכלת המשפחה, כמו בכל תחום, ברור שיהיה יתרון לאלו שישכילו לשלב טכנולוגיות מחשוב.
את ההתיחסות שלי לכנס אחלק לשני פוסטים.
בפסט זה אדון בחלק הראשון של הכנס. בפוסט הבא אתמקד בכלים הטכנולוגיים ובהרצאה על Fintech שהוצגו בחלק השני.
רותי שרון - 15 כלים חינמיים ליועצים לכלכלת המשפחה
רותי, יועצת ותיקה לכלכלת המשפחה, הציגה מוצרי תוכנה חינמיים העשויים לעזור ליועצים לכלכלת המשפחה.
בין האפליקציות שהיא הזכירה היו:
שלוש אפליקציות תשלום חינמיות, שהן היום בבעלות בנקים: Paybox, Bit, Pepper Pay.
כלים לניהול משימות: Google Keep, any.do, trelo.
תזמון פגישות: doodle
כלים לניהול מסמכים: camscanner, smallpdf
כלים לתקשורת עם לקוחות: zoom, skype לניהול Webinars ו-appear.in (חדר וירטואלי).
כלים נוספים: snipping tool לצילום מסך או חלק ממסך, Langover5 יכול להפוך עברית לאנגלית ולהיפך בלחיצה על מקש של F10, כלי חיפוש במחשב Copernic desktop search
למידה מבוססת משחק: Kahoot!
עידן בכור - מה חדש על המדף?
עידן בכור הציג את השירות של הצגה קצרה מתומצתת של ספרים טכנולוגיים חדשים. עידן הוא זה האחראי על סקירת ספרי ניהול חדשים הנשלחת ליועצים בכלכלת המשפחה. לסקירה התמציתית הוא מצרף קישורים לסירטונים ולמאמרים הקשורים לאותו ספר.
עידן מספק שירות של הצגה אינטליגנטית ומעשירה של תכני ספרים. לפרטים לחצו על קישור לאתר של החברה שלו.
הזווית האישית שלי:
שמחתי לראות במצגת את הערך שכתבתי בויקיפדיה על Blockchain. כתבתי אותו מזמן כשהטכנולוגיה הייתה בתחילת דרכה והערכתי שהיא תהיה משמעותית. מאז כותבים אחרים שיפרו והרחיבו את הערך.
מיכל קיסוס הרצוג -על מגמות וחדשנות
מיכל קיסוס-הרצוג היא ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי.
המסר העיקרי בהרצאה המענינת שלה היה שאנחנו עומדים בפני מהפיכה טכנולוגית. מהפיכה בסדר גודל של המהפיכה התעשיתית רק מהפיכה הרבה יותר מהירה.
המהפיכה הנוכחית היא מבוססת טכנולוגיה. המהפיכה הזו צפויה להביא לשינויים מהותיים. גם בבנקאות יהיו שינויים מהותיים. בנק לאומי התחיל בהיערכות לשינויים האלה, למשל באמצעות הבנק הדיגיטלי Pepper ולמשל באמצעות מימון סטארטאפים בתחום ה-Fintech.
מיכל קיסוס-הרצוג הזכירה מספר מאפינים של המהפיכה המודרנית:
1. עליית הכלכלות של BRICS.
מדובר במדינות המתפתחות בעלות הפטנציאל הכלכלי הגדול ביותר. BRICS הוא צירוף האותיות הראשונות בשמותיהם.
B - ברזיל
R - רוסיה
I - הודו (India)
C - סין (China)
S - דרום אפריקה
2. היפר קישוריות בין אנשים
האמצעות רשתות חברתיות וכלים כמו Whats App.
3. מהפיכת ה-DATA (המידע)
איסוף מידע רב על אנשים במקום גבית תשלום.
4.האצה טכנולוגית
5. כלכלת שיתוף
6. 3D Printing
7. אינטליגנציה מלאכותית
8. IOT
הזווית האישית שלי:
הכרתי היטב את בנק לאומי בתקופה של יותר משלוש שנים בהן היה לקוח שלי כיועץ בתחום המחשבים ומערכות המידע (בהיקף של 9-10 שעות ביום חמישה ימים בשבוע). אני מכיר היטב גם את מרבית המאפינים שמיכל ציינה ביחס לאופן שבו היא רואה את המהפיכה הטכנולוגית.
לא בטוח שאני רואה את כל הדברים עין בעין עם בנק לאומי.
כתבתי לא מעט פוסטים בבלוג זה על האתגרים בפניהם עומדת הבנקאות היום ובעתיד.
האתגרים האלה יצרו בנקאות שונה מהבנקאות שהכרנו. מדברים על 20% מסניפי הבנקים באירופה שנסגרים כל שנה. אומרים לי שהנתונים בישראל דומים לאירופה.
הבעיה העיקרית היא התחרות מצד מתחרים חדשים, שהבולטים בהם:
1. Fintech וכלכלת שיתוף
2. תשלומים סלולאריים.
מתחרים בולטים בתחום זה הם: Apple ו-Google.
מה שבנק לאומי עושה באמצעות Pepper הוא קניבליזציה של דמי הניהול שהרוויח על מנת להיערך טוב יותר ממתחריו לעולם החדש.
בראיה שלי הבנקאות צפויה לעבור מהפך הדומה למהפך שעברה תעשיית הטלקו בגלל האינטרנט, בעיקר טכנולוגית ה-VOIP הנכללת בו, ובגלל הטלפונים הסלולארים.
חברות הטלקו המסורתיות היו צריכות "להמציא את עצמן מחדש" ולהיכנס לתחומים חדשים משום שהרווחים משיחות הטלפון הצטמצמו באופן דרסטי.
להערכתי גם הבנקים "ימציאו את עצמם מחדש" ויתחילו לנצל את היתרונות שלהם על מנת לספק גם שירותים שאינם בנקאיים.
יש ארצות שכבר היום הבנקים מוכרים גם שירותי ביטוח. יתכן שנמצא בנקים שמנצלים את ערוצי ההפצה שלהם על מנת למכור דברים שאינם בתחום הפיננסי, למשל: כרטיסים להצגות תיאאטרון וסרטי קולנוע.
יש לנו כבר בארץ דוגמה לשירותי תפעול של קופות גמל, שהבנקים נותנים לבתי ההשקעות. הבנקים מספקים שירותי מחשב ומערכות תוכנה לניהול קופות הגמל של בתי ההשקעות.
קישור לכמה פוסטים רלוונטיים בהקשר של מגמות בבנקאות
האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?
מה תעשה כשתהיה גדול בנקאי או איש פינטק?
הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז -רבדים עמוקים יותר?
האם דור ה-Y מסמן את סופה של הבנקאות המסורתית?
מיסדי הארגון, יו"ר הארגון, יוסי אש, וחבר ההנהלה, נחמן לידור, הודיעו על פרישתם מהנהלת הארגון.
יוסי ונחמן הם אנשי מקצוע מצוינים והכשירו מספר רב של יועצים ומאמנים בקורסים שהם מעבירים.
הם גם אנשים ערכיים. הנימוק שלהם לפרישה הוא שלא צריך לכהן בהנהלה יותר מדי זמן וצריך לתת הזדמנות לאחרים, מבטא זאת. יוסי ציין בדבריו שהם ימשיכו לעזור להנהלה החדשה, אם יתבקשו לעשות זאת.
הכנס השנה הוקדש לטכנולגיה בהקשר של כלכלת המשפחה. בשנה שעברה הציגו בכנס כמה מנהלי חברות את האני מאמין שלהם. חברי הפנאל התבקשו לציין מגמות בתחום. אורי היימן, מנכ"ל משותף של חברת אוצר, הזכיר את הטכנולוגיה כאחת מהמגמות החשובות.
אתמול בכנס אמר יוסי אש, שיועצים בכלכלת המשפחה שלא ילמדו את הטכנולוגיה לא יוכלו לתפקד בתחום בעוד 3-4 שנים.
בכלכלת המשפחה, כמו בכל תחום, ברור שיהיה יתרון לאלו שישכילו לשלב טכנולוגיות מחשוב.
את ההתיחסות שלי לכנס אחלק לשני פוסטים.
בפסט זה אדון בחלק הראשון של הכנס. בפוסט הבא אתמקד בכלים הטכנולוגיים ובהרצאה על Fintech שהוצגו בחלק השני.
רותי שרון - 15 כלים חינמיים ליועצים לכלכלת המשפחה
רותי, יועצת ותיקה לכלכלת המשפחה, הציגה מוצרי תוכנה חינמיים העשויים לעזור ליועצים לכלכלת המשפחה.
בין האפליקציות שהיא הזכירה היו:
שלוש אפליקציות תשלום חינמיות, שהן היום בבעלות בנקים: Paybox, Bit, Pepper Pay.
כלים לניהול משימות: Google Keep, any.do, trelo.
תזמון פגישות: doodle
כלים לניהול מסמכים: camscanner, smallpdf
כלים לתקשורת עם לקוחות: zoom, skype לניהול Webinars ו-appear.in (חדר וירטואלי).
כלים נוספים: snipping tool לצילום מסך או חלק ממסך, Langover5 יכול להפוך עברית לאנגלית ולהיפך בלחיצה על מקש של F10, כלי חיפוש במחשב Copernic desktop search
למידה מבוססת משחק: Kahoot!
עידן בכור - מה חדש על המדף?
עידן בכור הציג את השירות של הצגה קצרה מתומצתת של ספרים טכנולוגיים חדשים. עידן הוא זה האחראי על סקירת ספרי ניהול חדשים הנשלחת ליועצים בכלכלת המשפחה. לסקירה התמציתית הוא מצרף קישורים לסירטונים ולמאמרים הקשורים לאותו ספר.
עידן מספק שירות של הצגה אינטליגנטית ומעשירה של תכני ספרים. לפרטים לחצו על קישור לאתר של החברה שלו.
הזווית האישית שלי:
שמחתי לראות במצגת את הערך שכתבתי בויקיפדיה על Blockchain. כתבתי אותו מזמן כשהטכנולוגיה הייתה בתחילת דרכה והערכתי שהיא תהיה משמעותית. מאז כותבים אחרים שיפרו והרחיבו את הערך.
מיכל קיסוס הרצוג -על מגמות וחדשנות
מיכל קיסוס-הרצוג היא ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי.
המסר העיקרי בהרצאה המענינת שלה היה שאנחנו עומדים בפני מהפיכה טכנולוגית. מהפיכה בסדר גודל של המהפיכה התעשיתית רק מהפיכה הרבה יותר מהירה.
המהפיכה הנוכחית היא מבוססת טכנולוגיה. המהפיכה הזו צפויה להביא לשינויים מהותיים. גם בבנקאות יהיו שינויים מהותיים. בנק לאומי התחיל בהיערכות לשינויים האלה, למשל באמצעות הבנק הדיגיטלי Pepper ולמשל באמצעות מימון סטארטאפים בתחום ה-Fintech.
מיכל קיסוס-הרצוג הזכירה מספר מאפינים של המהפיכה המודרנית:
1. עליית הכלכלות של BRICS.
מדובר במדינות המתפתחות בעלות הפטנציאל הכלכלי הגדול ביותר. BRICS הוא צירוף האותיות הראשונות בשמותיהם.
B - ברזיל
R - רוסיה
I - הודו (India)
C - סין (China)
S - דרום אפריקה
2. היפר קישוריות בין אנשים
האמצעות רשתות חברתיות וכלים כמו Whats App.
3. מהפיכת ה-DATA (המידע)
איסוף מידע רב על אנשים במקום גבית תשלום.
4.האצה טכנולוגית
5. כלכלת שיתוף
6. 3D Printing
7. אינטליגנציה מלאכותית
8. IOT
הזווית האישית שלי:
הכרתי היטב את בנק לאומי בתקופה של יותר משלוש שנים בהן היה לקוח שלי כיועץ בתחום המחשבים ומערכות המידע (בהיקף של 9-10 שעות ביום חמישה ימים בשבוע). אני מכיר היטב גם את מרבית המאפינים שמיכל ציינה ביחס לאופן שבו היא רואה את המהפיכה הטכנולוגית.
לא בטוח שאני רואה את כל הדברים עין בעין עם בנק לאומי.
כתבתי לא מעט פוסטים בבלוג זה על האתגרים בפניהם עומדת הבנקאות היום ובעתיד.
האתגרים האלה יצרו בנקאות שונה מהבנקאות שהכרנו. מדברים על 20% מסניפי הבנקים באירופה שנסגרים כל שנה. אומרים לי שהנתונים בישראל דומים לאירופה.
הבעיה העיקרית היא התחרות מצד מתחרים חדשים, שהבולטים בהם:
1. Fintech וכלכלת שיתוף
2. תשלומים סלולאריים.
מתחרים בולטים בתחום זה הם: Apple ו-Google.
מה שבנק לאומי עושה באמצעות Pepper הוא קניבליזציה של דמי הניהול שהרוויח על מנת להיערך טוב יותר ממתחריו לעולם החדש.
בראיה שלי הבנקאות צפויה לעבור מהפך הדומה למהפך שעברה תעשיית הטלקו בגלל האינטרנט, בעיקר טכנולוגית ה-VOIP הנכללת בו, ובגלל הטלפונים הסלולארים.
חברות הטלקו המסורתיות היו צריכות "להמציא את עצמן מחדש" ולהיכנס לתחומים חדשים משום שהרווחים משיחות הטלפון הצטמצמו באופן דרסטי.
להערכתי גם הבנקים "ימציאו את עצמם מחדש" ויתחילו לנצל את היתרונות שלהם על מנת לספק גם שירותים שאינם בנקאיים.
יש ארצות שכבר היום הבנקים מוכרים גם שירותי ביטוח. יתכן שנמצא בנקים שמנצלים את ערוצי ההפצה שלהם על מנת למכור דברים שאינם בתחום הפיננסי, למשל: כרטיסים להצגות תיאאטרון וסרטי קולנוע.
יש לנו כבר בארץ דוגמה לשירותי תפעול של קופות גמל, שהבנקים נותנים לבתי ההשקעות. הבנקים מספקים שירותי מחשב ומערכות תוכנה לניהול קופות הגמל של בתי ההשקעות.
קישור לכמה פוסטים רלוונטיים בהקשר של מגמות בבנקאות
האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?
מה תעשה כשתהיה גדול בנקאי או איש פינטק?
הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז -רבדים עמוקים יותר?
האם דור ה-Y מסמן את סופה של הבנקאות המסורתית?
