‏הצגת רשומות עם תוויות מחלה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחלה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 6 ביוני 2023

הקשיים של "דור הסנדוויץ"

 


כמיליון ומאתיים אלף איש בישראל מטפלים בבן משפחה עם מוגבלות ללא תמורה כספית, כך עולה ממחקר של מרכז טאוב.

כ-22% מהמשיבים לסקר ענו שהם מטפלים, ללא תמורה כספית, בבן משפחה עם מוגבלות. חלקם מטפלים ביותר מבן משפחה אחד. 

במחקר נבחנו ההשלכות של עובדה זו על שוק העבודה. 

הממצאים פחות קיצוניים ממה שאפשר היה לצפות, אבל ברור שלעובדה שאנשים מטפלים בבן משפחה מוגבל יש השלכות על היעילות והתפוקה של חלקם. 

כותבי המאמר מציינים שעיקר הנטל נופל על "דור הסנדוויץ". 

הקבוצה הנושאת בעיקר הנטל הם גילאי 50-59. 


מאפייני קבוצת הגיל של גילאי 50-59


חלק גדול מהמשתייכים לקבוצת הגיל הזו מבוססים כלכלית: 

יש להם דירה בבעלותם. 

יש להם מקומות עבודה עם שכר יחסית טוב ומעמד שנרכש במהלך השנים. 

יש להם נכסים פיננסיים וחסכונות פנסיוניים. 


המורכבות של להיות "בתוך הסנדוויץ"

הם באמצע בין דורות של משפחתם. יש להם הורים בגיל מבוגר וילדים ונכדים.

במקרה של טיפול בבן משפחה מוגבל מדובר בעיקר בהורים, אבל עלולים להיות גם בנים עם מוגבלות כתוצאה ממחלות או תאונות.

זה עלול להיות המקרה של מישהו המטפל ביותר מבן משפחה מוגדל אחד: גם הורה או הורים וגם בן או בת.   

הטיפול בבן משפחה מוגבל הוא סוג של מקרה קיצון, אבל גם הורים לא מוגבלים בגיל 80 או יותר עשויים להזדקק לעזרה.

גם ילדים וגם נכדים. מאפייני העזרה לילדים ולנכדים עשויים להיות שונים ממאפייני העזרה להורים. לא בטוח שזה מקל על "דור הסנדוויץ".

בהיבט הכלכלי בלא מעט מקרים דור הבנים הוא זה שזקוק לעזרה. 

מאמר שהזכרתי בפוסט: דור ה-Y הזמן אוזל, מתייחס לארצות הברית. המסקנה היא שמצבם הכלכלי גרוע מזה של הדורות הקודמים כמעט בכל פרמטר שבודקים. 

סביר בהחלט שהממצאים האמריקאים תקפים גם למדינת ישראל. 

העלייה התלולה והמתמשכת במחירי הדירות בצד תרבות של "רכישת דירה לכל החיים" מחמירים את המצב בישראל.

משכנתאות גבוהות, גם כשלא הייתה אינפלציה וקל וחומר כשיש אינפלציה, מקשות על דור הבנים. 

"דור הסנדוויץ" צריך לעזור להם, אם באמצעות תשלום חלק מהמשכנתא או את כולה או אם באמצעות לקיחת הלוואות. 

יש גם מקרים של בני דור ההורים שזקוקים לתמיכה כלכלית. 

לא לכל גילאי 75-80 יש פנסיות מספיקות. ככל שהגיל עולה גדלות ההוצאות הרפואיות. 

כשההורים שוקלים מעבר לדיור מוגן צריך להביא בחשבון הוצאה חד-פעמיות גבוהה והוצאות חודשיות גבוהות.


התוצאות של המכלול הזה עלולות להיות שחיקה פיזית ושחיקה נפשית והתמעטות החסכונות, שנועדו לחיים לאחר שיפרשו לגימלאות. 





יום שבת, 30 בדצמבר 2017

תכנון פרישה: ההיבט הבריאותי

היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסטים קודמים בסדרה על הכנה לפרישה לגימלאות עסקתי בהיבט הכלכלי, בהיבט של הזמן הפנוי ובהיבט החברתי. 
פוסט זה עוסק בהיבט חשוב לא פחות: בריאות.

מצב הבריאות משפיע על התפקוד היומיומי ועל שביעות הרצון מהחיים. הוא גם משפיע על ההוצאות וההכנסות. אין ספק שככל שעולה הגיל מצב הבריאות מורע. 
הטענה האחרונה מתיחסת לכלל האוכלוסייה ולא לפרט יחיד שיכול להיות בריא ומאושר בגיל מופלג.
אין ספק שההוצאות של קשישים על בריאות גבוהות יותר מההוצאות של אוכלוסיות אחרות.

מדוע ההוצאות הבריאותיות של קשישים גבוהות יותר?

1. הם צורכים יותר תרופות

2. הם מבקרים יותר אצל רופאים ומקבלים יותר טיפולים בריאותיים משלימים

3. הם משלמים יותר מצעירים על ביטוחי בריאות וביטוחי חיים
מבנה רוב הביטוחים האלה הוא כזה שבגיל מבוגר הפרמיה החודשית שמשלמים עולה.

4. חלק מהם מוגבלים בתפקוד ולכן זקוקים לסיוע או נאלצים לשלם עבור מטלות שאינם יכולים לבצע בכוחות עצמם

5. ככל שעולה הגיל גדל אחוז אלה הנזקקים לטיפול סיעודי.
טיפול סיעודי עשוי להיות במוסד סיעודי בעלות חודשית של מעל ל-10,000 שקל לחודש. הייתי צנוע במספר שציינתי, משום שעלות מגורים במוסד סיעודי סביר קרובים יותר ל-20,000 שקל לחודש מאשר ל-10,000 שקל.

טיפול סיעודי עשוי להיות גם באמצעות מטפל/ת סיעודי/ת בבית. מדובר בדרך כלל בעולים זרים בעלות חודשית בסדר גודל של 6,000 שקלים.

הסכומים האלה הם ההוצאות הישירות אבל בדרך כלל יש גם הוצאות נלוות.

6. ככל שעולה הגיל גדל מספר המתגוררים בדיור מוגן.
ללא ספק מצבם טוב בהרבה ממצבם של סיעודיים או תשושים אבל גם מגורים בדיור מוגן יקרים. ההוצאה החודשית משתנה אבל אין ספק שמדובר בהוצאות חודשיות ישירות העולות על 5,000 ש"ח ובמקומות הנחשבים לטובים היא עשויה לעלות יותר מ-10,000 ש"ח.

תכנון ההיבט הרפואי
ההיערכות בהיבט הרפואי היא היערכות כלכלית והתנהלות בריאותית תקינה.

נדמה לי שתיארתי בפיסקה לעיל תמונה כללית אמיתית. יכולתי לדיק יותר ולרדת לפרטים אבל מטרת הפוסט הזה אינה מטרה מחקרית. מטרת הפוסט היא להציע לקוראים כיצד להיערך לפרישה ואחרי הפרישה בהיבט הרפואי.

מעבר להשלכות הקשות של מצב בריאות לא טוב יש גם השלכות כלכליות. סעיף 5 וסעיף 6 בפיסקה לעיל מראים כי ההשלכות הכלכליות עלולות להיות משמעותיות ביותר.

מי שמעונין להעמיק בהקשר של הנתונים שציינתי מוזמן לקרוא את הפרסומים של הלמ"ס אליהם צרפתי קישורים בפיסקה האחרונה של פוסט זה.

גילוי נאות: איני רופא או בעל מקצוע בתחום קרוב לרפואה ולכן אמנע מהמלצות שאין עליהן קונצנזוס בין רופאים.


התנהלות בריאותית
אין לנו שליטה מלאה במצבנו הבריאותי. כל אחד יכול לחלות. אי אפשר לשלוט בתורשה שלפעמים היא גורם למחלות. אי אפשר לשלוט גם בגורמים נוספים.

בפוסט זה אתמקד רק בדברים שאנשים לפני פרישה יכולים לעשות. הדבר הראשון הוא לחיות חיים פעילים ומאושרים ונטולי מתחים. כך למשל, מחקרים הראו מתאם חיובי בין המשך עבודה למצב בריאות.
גם ביכולת לעבוד וגם ביכולת להיות מאושרים יש לנו שליטה חלקית. ננסה לעשות נכון את מה שתלוי בנו.

אנסה להתיחס לשלושה תחומים מרכזיים המשפיעים על מצב הבריאות: 

1. תזונה
סוגי האוכל שאנחנו אוכלים, כמות האוכל והזמנים במהלך היום בהם אנחנו אוכלים עשויים להשפיע על מצב הבריאות.
אכילה שיטתית של מזון לא בריא עלולה לגרום למחלות. אכילה שיטתית ומסודרת של מזון בריא עשויה למנוע מחלות.
לייעוץ קונקרטי פנו לתזונאים ו/או רופאים.

2. פעילות גופנית
בראיון עם פרופסור רן בליצר, מנהל המחלקה לתכנון בריאות במשרד הרופא הראשי בכללית שירותי בריאות, אמר פרופ' בליצר, שאורח החיים בחברה המודרנית היא "יושבני", כלומר: יושבים יותר מדי ומבצעים פחות מדי פעילות גופנית.
הוא טען שזה מגדיל את שיעור התחלואה וגורם להוצאות כספיות משמעותיות.
על מנת לשמור על הבריאות יש צורך בעיסוק בספורט. המונח ספורט כולל גם הליכה ברגל.
היקף הפעילות וסוג הפעילות הנדרשת עשויים להיות תלויים במאפינים ספציפיים של אדם.
לייעוץ קונקרטי פנו למומחים בתחום.

3. שינה
בפוסט קודם תארתי בפירוט את ההשלכות הכלכליות של פחות מדי שעות שינה. הסתמכתי על מאמר של Matthew Walker חוקר שינה מאוניברסיטת ברקלי.
במאמר מסביר Walker מהו מספר השעות הנדרש ומה הם דפוסי השינה הנדרשים. דפוסי השינה צריכים לאפשר גם שינה עמוקה יותר הקרויה: REM Sleep. בסוג זה של שינה יש תנועות מהירות של העיניים.
Walker טוען ששינה לא מספיקה עלולה לגרום או להצטרף לגורמים אחרים ולהגדיל את ההסתברות למחלות קשות. 
Walker גם מצטט מחקר המכמת גם את הנזק הכלכלי הנגרם למשק הבריטי כתוצאה ממחסור בשעות שינה. לדבריו מדובר ב-2% מהתוצר הלאומי הגולמי.

יתכן שהנזק למשק אינו מענין אתכם אבל המחלות עלולות להשפיע באופן ישיר או באופן עקיף על כלכלת המשפחה של החולה ו/או בני משפחתו.

היערכות כלכלית
באופן כללי, ההיערכות לפני הפרישה לגימלאות צריכה להביא בחשבון הרעה דרסטית במצב הבריאות. למעשה מדובר בתכנון שבמקרים רבים הוא ל-20 שנים קדימה או יותר משום שבגילאים מופלג יותר ההסתברות להרעה כזו היא גדולה.
ההיערכות הכלכלית עשויה לכלול את המרכביים הבאים:

1. חסכונות או נכסים פיננסיים
במקרה של בעית בריאות ניתן יהיה לממש אותם על מנת לעמוד בהוצאות הכספיות הנגרמות בעטיה של המחלה או הבעיה הבריאותית.

2. ביטוח המכסה הוצאות גדולות עקב הרעה במצב בריאותי
אני ממליץ זאת כהמלצה לכל הגילאים, למעט מצבים בהם אין מספיק משאבים כספיים למימוש הצרכים הבסיסיים ביותר בפירימדת הצרכים של אברהם מאסלו.
צרכים בסיסיים כאלה הם מזון, ביגוד וקורת גג. 
מדובר בביטוח תרופות מחוץ לסל ובביטוח נתוחים והשתלות בחו"ל.
מי שאינו מבוטח עלול לשלם סכומים של עשרות אלפי שקלים לחודש עבור תרופה מחוץ לסל או מאות אלפי שקלים עבור ניתוח או השתלה בחו"ל.
הביטוחים המוצעים בשוק אינם אחידים ויתכן שכדאי להתיעץ עם מומחה על מנת לבחור את הביטוח הספציפי.
מה שחשוב ביותר לצעירים בודאי הכרחי לקשישים, שהסיכוי שלהם לממש את הביטוח הזה גבוה יותר.

3. ביטוח סיעודי
כפי שהבנתם מהפיסקה "מדוע ההוצאות הבריאותיות של קשישים גבוהות יותר?" גם אשפוז במוסד סיעודי הוא הוצאה חודשית מתמשכת גבוהה. 
יש מקום לשקול בחיוב ביטוח סיעודי. אדון בנושא ביותר בפירוט בפוסט הבא בסדרה.   

ההיבט האישי שלי
כמו בפוסטים הקודמים גם בפוסט זה אתיחס גם להיבט האישי שלי בצבע אדום.

ההיערכות הכלכלית שלי ושל משפחתי מתאימה להמלצות שלי. אין לי ביטוח חיים וביטוח תאונות אישיות. דעתי היא שהצורך בהם הוא תלוי מצב ספיציפי. יש אנשים שצריכים ביטוחים כאלה ויש אנשים שאינם צריכים ביטוחים כאלה. 

בהקשר של שמירת הבריאות:

1. אני עושה פעילות ספורטיבית כל יום למעט מקרים חריגים.
חמש פעמים בשבוע אני הולך ברגל. פעמיים בשבוע אני רץ.

2. התזונה שלי סבירה.
אני אדם הנהנה מאוכל ואוהב לאכול במסעדות ובדוכנים.
אני מרבה לאכול ירקות ופירות ואוכל דגים במקום בשר פעמיים בשבוע.
יש מקום לשיפורים. אפשר להמעיט כמויות ואפשר לאכול פחות מתוקים ופחות קמח לבן.

3. שינה
הייתה נקודת תורפה. לא ישנתי מספיק ולא ישנתי שינה מספיק איכותית. בחודשים האחרונים טיפלתי בבעיה והשפעת השינה האיכותית והמספיקה ניכרת גם בחיי היומיום שלי.
את השינה אני משלים באמצעות תרגול של מדיטציה טרנסנדנטלית במשך 20 דקות פעמיים ביום. מחקרים מראים שדפוסי פעילות המוח במדיטציה זהים לדפוסי פעילותו במהלך שינה איכותית של REM Sleep.

קישורים לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

1. פני החברה בישראל פרק 9 בני 55 ומעלה, ממצאים מרכזיים

2. פני החברה בישראל פרק 9 בני 55 ומעלה, רווחת האוכלוסיה תעסוקה ואיכות חיים


2. 

יום רביעי, 15 באוקטובר 2014

מה עלול להקטין את ההכנסות שלכם? מחלות ומחלות נפש


בפוסט הקודם, בסדרת הפוסטים המתמקדים בהכנסות, הסברתי מדוע מחלה או נכות עלולה להקטין את ההכנסות.

כל מה שכתוב שם נכון גם למחלת נפש. לכך מצטרפת גם סטיגמה, העלולה להקטין את הכנסותיהם יותר מאשר חולים במחלות פיזיות. 
לפני החלק הכלכלי יופיעו שלושה סעיפים: שני מקרים וקצת על מתודולוגיה של פיתוח תוכנה. הקשר בין נושא זה ושני המקרים יהיה ברור. הקשר בין הנושא למתודולוגית פיתוח תוכנה, יתברר בהמשך. 

ג'ון נאש. מקור התמונה: ויקיפדיה

סיפור 1: ג'ון נאש
ג'ון נאש הוא חולה נפש שסבל מסכיזופרניה. ג'ון נאש הוא גם מתמטיקאי שזכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 1994 על עבודתו בתורת המשחקים.
הספר "נפלאות התבונה" של העיתונאית סילביה נאסר הוא ביוגרפיה של ג'ון נאש.(אלה המעוניינים לקרוא אותו באנגלית, מוזמנים לרכוש אותו באמצעות לחיצה על הקישור הבא: A Beuatiful Mind), תגלו שהסטיגמה רדפה אחריו למרות הישגיו יוצאי הדופן: היו כאלה שחשבו שלא ראוי להעניק לו פרס נובל רק משום שחששו מהתנהגותו במהלך הטקס. 

סיפור 2: מאניה-דפרסיה
זהו סיפור אמיתי על מישהו שתלה את עצמו לפני כמה עשרות שנים. יום אחד הופיע מתכנת מחשבים חדש במקום עבודתי. הכרתי את האיש בנסיבות אחרות. יחסינו הסתכמו באמירת: "שלום" או לכל היותר: "מה נשמע?", כשנפגשנו באקראי. 

הוא היה מלווה במישהו שהכרתי טוב יותר (ניהלנו בעבר כמה שיחות ללא משתתפים נוספים בשיחה). המלווה ביקש לדבר איתי בפרטיות וכשנעניתי ביקש שאסיע לבחור להיקלט בעבודה. הסכמתי וניסיתי לממש את הבטחתי. 

לאחר מספר פגישות עם המתכנת החדש, מחוץ לעבודה, הבנתי מדוע ביקש המכר המשותף שאעזור לו. הוא היה חולה במאניה-דפרסיה.   

מאניה
הפעם היחידה בה שהיתי במשך מספר שעות ליד מישהו במצב מאניה, הייתה בביתו של אותו בחור. זהו מצב מרתק. החולה נמצא במצב רוח מרומם במיוחד ומאבד גבולות. הוא אינו מפסיק לדבר, חושף פרטים אישיים אינטימיים, מגלה חשיבה יצירתית. מצד שני כשאין גבולות, אין גבולות בין מציאות ודמיון: לא תמיד יכול השומע לדעת מה מציאות, מה דמיון ומה ערבוב של שניהם. 

דפרסיה
דפרסיה היא מצב הפוך ממאניה. ביקרתי אותו מספר פעמים כאשר אושפז בבתי חולים פסיכיאטריים במצב של דפרסיה. זו כבר חוויה קשה ופחות נעימה, בוודאי לחולה, אבל גם למבקר. 

בכל זאת היה אירוע מעניין, שיחזיר אותנו לתחום הכלכלי, באחד הביקורים.

הוא הציע לי לעשות איתו סיור במחלקות השונות של בית-החולים. נעניתי להצעה. אין דומה סיור מודרך על ידי חולה לסיור מודרך על ידי איש צוות. 

במחלקה הכרונית פגשנו קשיש ערירי (שכבר מזמן אינו בין החיים). האיש היה מאושפז במשך עשרות שנים ולמעשה בית-החולים היה ביתו ועולמו. חברי לעבודה הסביר לי שהאיש מנהל קיוסק. ה"קיוסק" היה מזוודה נעולה מתחת למיטתו בה החזיק סיגריות וממתקים. החולים רכשו אותם ממנו בתשלום. זה היה מונופול. לא היה לחולים מקום אחר לרכוש בו מוצרים אלה.

לא רק גאון מתמטי כמו ג'ון נאש יכול לעבוד. גם חולה נפש כרוני, המאושפז עשרות שנים יכול לגלות יוזמה, להתחבר למציאות ולנהל עסק.  

בעיית היציבות בעבודה
המתכנת פוטר מכמה מקומות עבודה קודמים. הכל היה בסדר עד לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי (אשפוז יכול להיות גם למשך כשבוע בתדירות של אחת לחצי שנה או יותר. החולה אינו יודע מראש את משך האשפוז). 

אם לא הודיע במקום עבודתו על היעדרותו בגין אשפוז, נתפס כעובד לא אחראי הנעדר מהעבודה בלי להודיע ופוטר.

אם סיפר שאושפז בית חולים פסיכיאטרי, הסטיגמה עשתה את שלה וגם כן פוטר. 

Agile Development
Agile Development היא מתודולוגית פיתוח תוכנה, שזכתה להצלחה במאה ה-21. בפוסט טראומה בסין הזכרתי את המושג זמישות ואת חשיבות ביצוע מהיר של שינויים במערכות תוכנה מודרניות. פיתוח Agile מנסה לעשות דבר דומה בהקמת מערכות חדשות.

במקום תהליך ארוך (לפעמים שנים) של אינטראקציה בין אנשי המחשוב והלקוחות העסקיים, המנסים במשותף להגדיר את דרישות המערכת החדשה, עד לפרטים הקטנים ביותר (ובינתיים הדרישות כבר משתנות בגלל שינויים עסקיים), מבצעים תהליך זריז, בו הלקוח העסקי מגדיר עדיפויות. מגדירים ומפתחים רק את המרכיבים בעלי העדיפות הגבוהה ביותר. ההגדרה הרבה יותר מהירה ומשך הפיתוח הרבה יותר קצר. 

כשמסיימים לפתח עוברים להגדיר ולפתח מרכיבים בעדיפות הבאה.
לרוב העבודה היא בצוות קטן והאינטראקציה בין חבריו תורמת לאיכות המערכת ולמהירות פיתוחה. 

אחד מהגורואים של Agile (כבר איני זוכר מיהו) הציע פיתוח תוכנה בזוגות. במקום מתכנת בודד המפתח רכיב, הוא יעבוד ביחד עם מתכנת אחר. לכאורה, בזבוז כוח אדם, אבל ההפריה ההדדית עשויה להביא תועלות במהירות הפיתוח ובאיכות הקוד.

אפשר גם אחרת


לולא הייתי קורא את ספרו המרתק של ד"ר אורי שוורצמן: רופא לבן אלים שחורים (הוצאת אריה ניר, 2007), לא הייתי כותב פוסט זה. שוורצמן הוא פסיכיאטר ישראלי, שעבד ביערות הגשם בגאנה. הספר מתאר אירועים שחווה כרופא המטפל במקומיים וניתוח בין תרבותי שלהם. 

בתנאי היערות, בבית חולים חסר ציוד אלמנטרי. הרופא מטפל בחולים מכל הסוגים ולא רק באלה שבתחום התמחותו.
"המתחרים" שלו הם הרופאים המסורתיים המקומיים, המדברים על גירוש רוחות ושדים.

גם שוורצמן עשה, בתחילת דרכו, את הטעות של כל המערביים: לחשוב שהמדע שלנו והרפואה שלנו טובים יותר מאלה של אחרים.
בהמשך למד גם לשתף פעולה עם המרפאים המקומיים ולהבין שלפעמים הם משתמשים במונחים מההקשר התרבותי של החולים שלהם, אבל הטיפול הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי עשוי לעבוד על עקרונות דומים לטיפול המערבי.

בספר הוא מצטט ממצאים מפתיעים (וחוזרים) ממחקרים פסיכיאטריים המשווים בין מדינות:
הטיפול במדינות המפותחות טוב יותר מאשר במדינות מתפתחות (כמו גאנה), אבל מצבם של החולים וסיכויי ההחלמה שלהם טובים יותר דווקא בחלק מהמדינות המתפתחות.

ד"ר שוורצמן מסביר את זה בכך שהחברות המסורתיות בארצות לא מפותחות, מקבלות את החולים הפסיכיאטריים, בעוד במערב החברה (ולפעמים גם המשפחה) דוחה את החולה הפסיכיאטרי.

בהקשר התרבותי שלהם, אם רוח רעה השתלטה על מישהו וגרמה לו מחלה, זה לא משנה אם היא גרמה לו לבעיות פיזיות או נפשיות.

הקבלה של החולה הפסיכיאטרי בחברות אלה מתבטאת גם בעבודה מתאימה ומכובדת. למשל: ניקיון של פריטי קדושה במקום עליו השתלטו רוחות. מקומיים מהיישוב, יפחדו לדרוך שם. החולה הפסיכיאטרי לא.

חזרה לתרבות המערבית
כפי שוודאי הבנתם הסטיגמה בהחלט עלולה להקטין את הכנסתו המצטברת של חולה הנפש. הוא עלול להתקשות למצוא עבודה יותר מהחולה במחלה פיזית ועלול להתקשות לשמור על מקום עבודתו מאותה סיבה.

האם גם בחברה שלנו אפשר אחרת כמו בגאנה או מדינות מתפתחות אחרות?
לא במקרה סיפרתי על יצירתיות בזמן מאניה. לא במקרה דיברתי גם על Agile Development עם שיתוף פעולה בצוות קטן.
לא במקרה הזכרתי את העבודה של זוגות מתכנתים על פיתוח אותה תכנית מחשב.

לא מעט אמנים יוצרים היו חולי נפש. קראו למשל: אמנים ומחלות נפש. 
ההפרדה בין מציאות ודמיון פחות חשובה באמנות מאשר בתחומים אחרים.

בתחום אחר ייתכן, שבזמן התקף מאניה למשל, החולה ידבר גם על תחום עבודתו המקצועי. 
היצירתית, הפתיחות וחוסר הגבולות (הוא לא יתבייש להעלות רעיונות שאחרים יכולים לחשוב שהם אוויליים) עשויים להניב התחלות יצירתיות, שבנסיבות אחרות אולי לא היו עולות על הדעת. זה עשוי להיות הערך המוסף שלו כעובד, בדומה ליתרונות של חולים בחברות המסורתיות במדינות מתפתחות.

כפי שציינתי קודם יש בעיה: חוסר הבחנה בין דימיון לבין מציאות. 
הבחנה כזו עשויה להיות תרומתו של מי שישב איתו, כמו זוגות המתכנתים בפיתוח Agile. 








יום ראשון, 12 באוקטובר 2014

מה עלול להקטין את ההכנסות שלכם?

מרבית היועצים לכלכלת המשפחה נותנים משקל רב למאזן הוצאות והכנסות. לא אחת תפגשו כותרות כמו: ממינוס לפלוס, כיצד להיפטר מהאוברדרפט וכדומה.

אין ספק שמדובר בהיבט חשוב בכלכלת המשפחה. אין ספק שמדובר בהיבט חשוב גם מהזווית של תחושת המשפחות, המקבלות מכתבי התראה וטלפונים מהבנק או שהמצב סתם מדיר שינה מעיני בני המשפחה, הצופים חסרי אונים באוברדרפט הגדל בעקביות.

כשמגיעים לדרכי הטיפול בבעיה, הנטייה היא להתמקד יותר בהקטנת ההוצאות ופחות בהגדלת ההכנסות. 

כאשר ההוצאות גדולות מההכנסות אפשר להקטין את ההוצאות, להגדיל את ההכנסות או לשלב בין שניהם. כאמור, בלא מעט מקרים מתמקדים בהקטנת ההוצאות. 

בסדרת הפוסטים הבאה אתמקד דווקא בצד ההכנסות.

בפוסט הנוכחי מתמקד בקשר בין הכנסות ומחלות.

בעיה 1: לפעמים קשה יותר לעבוד
לאדם חולה עלולות להיות מגבלות, המונעות ממנו ביצוע מטלות מסוימות, קושי בעבודה האורכת מספר שעות רב וצורך בטיפולים רפואיים, המקטינים את סך הימים בהם הוא עובד.

שימו לב שהשתמשתי במילה עלולות ולא במילה יש לו מגבלות.
צריך לבחון כל מקרה לגופו. בהחלט ייתכן שכל המגבלות שצוינו בפיסקה זו, אינן חלות על אנשים מסוימים, בעבודות מסוימות.  

בעיה 2: קושי במציאת עבודה
נכון שאסור למעסיקים פוטנציאליים לפסול מועמד לעבודה שיש לו את הכישורים הנדרשים רק משום שהוא חולה או נכה.

בכל זאת לא מעט מעסיקים יעשו זאת. 
מדוע לצפות שמעסיק המעדיף לפסול מועמד לעבודה (בניגוד לחוק) רק בגלל גילו, לא יפסול מועמד אחר בגלל מחלתו?
לגבי גילאות, ראו למשל:
הטיפשות של שוק העבודה בישראל: אין כניסה מעל לגיל 45י 
אפליה גילאית לפעמים יותר גרוע מחוסר תעסוקה
הייטק לא למבוגרים?

מדוע יש לצפות שמעסיק שידחה מועמד(בניגוד לחוק) רק משום שהוא משרת הרבה במילואים, לא ידחה מועמד רק משום שהוא חולה?

מדוע לחשוב שמעסיק שידחה מועמדת רק מפני שהיא צעירה ונשואה (שוב בניגוד לחוק. הוא חושב על חופשת הלידה שלה, על אף שלא ידוע האם תהיה כזו ומתי), לא ידחה מועמדת אחרת רק משום שהיא חולה?

נכון גם אני יודע, שיש מעבידים רבים שאינם נוהגים כך, אבל בתוך עמי אני חי.

השורה התחתונה היא שגם במקרים בהם המחלה או הנכות, אינה פוגעת בתפקוד בעבודה, יהיה למועמד חולה או נכה קשה יותר למצוא עבודה. 

"יותר קשה למצוא עבודה" עלול להיות מתורגם לאחד או יותר מהדברים הבאים:

1. פחות הכנסה בגלל תקופות ארוכות יותר של חוסר תעסוקה

2. פחות הכנסה בגלל התפשרות על תפקיד זוטר יותר ומכניס פחות

3. פחות הכנסה בגלל פחות קידום בעבודה

לא רק בעיות גם יתרונות
יש מקרים בהם עשויים חולים או נכים דווקא להגדיל את הכנסתם בהשוואה לאנשים שאינם כאלה.

ההגדלה בהכנסה היא באמצעות הנחות או הקלות מס או פטור ממס.
לפעמים מגיעות גם קצבאות או הנחות למעביד. 

יש לכך שני סייגים:

1. לפעמים נהנים מההקלות או ההנחות רק אלה שמחלתם או נכותם קשה.

2. גם כשמגיעה הקלה/הנחה/פטור/קצבה צריך לדעת על כך על מנת לממש אותה. 

ראו למשל: ידע הוא כוח - חוסר ידע הוא חולשה חוסר ידע בסיסי גרוע עוד יותר.  

אמצעי נוסף להגדלת ההכנסה היא האפשרות לממש את הפנסיה בגיל מוקדם יותר. 
שני הסייגים שצוינו כמה שורות מעל, מתייחסים גם לנושא זה.

תפקיד היועץ לכלכלת המשפחה
כפי שציינתי בפוסטים אחרים היועץ לכלכלת המשפחה, אינו יועץ מס, אינו רואה חשבון, אינו בנקאי ואינו סוכן ביטוח. הוא אינו גם יועץ רפואי או יועץ תעסוקתי. תפקידו הוא לראות את התמונה הכלכלית הכוללת, לזהות נושאים אות תחומים לטיפול וללוות את המשפחה בין אם תחליט להיעזר בבעל מקצוע ספציפי ובין אם תנסה להתמודד ללא היעזרות בו (לרוב עדיף להיעזר בבעל מקצוע). 

ליווי של מישהו מנוסה ובעל ידע רב יותר, עשוי לשפר את ההתנהלות מול בעל מקצוע (בלא מעט מקרים זה Win-Win גם המשפחה וגם בעל המקצוע ירוויחו יותר).

ההיבט האתי
לפעמים יש הכרח בהעלאת מגבלות בריאותיות במהלך ייעוץ בכלכלת המשפחה, על מנת שהייעוץ יהיה אפקטיבי ויושגו התוצאות הרצויות למשפחה.

יועץ בכלכלת המשפחה צריך להיות מחויב בסודיות מוחלטת. מידע על מחלה הוא אחד המקרים הקלסיים, בהם אי-שמירה על סודיות מוחלטת, עלולה לגרום נזקים, העולים על התועלות האפשריות של הייעוץ.   

חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...