היום 18.4.2012 ערב יום השואה. אני מקדיש פוסט זה לזכר משפחתה של אימי: דודותי, דודי, בני דודי וקרובים נוספים שנספו בשואה לפני שנולדתי. יהודים חרדים שעבדו לפרנסתם.
בפוסטים קודמים הצגתי את הרקע של בהוטן ואת האתגרים הניצבים בפניה. בפוסט זה אתמקד בנזירים.
בפוסטים קודמים הצגתי את הרקע של בהוטן ואת האתגרים הניצבים בפניה. בפוסט זה אתמקד בנזירים.
מדי פעם אעשה השוואה לעולם התורה בארץ. ההתייחסות לתלמידי הישיבה מסומנת בצבע אדום.
זה אינו סוד שבפוסט העוסק בוועדת טרכטנברג, לא הצלחתי להבין מדוע מרבית היהודים החרדים בניו-יורק ובלונדון עובדים לפרנסתם, בעוד מרבית עמיתיהם בירושלים ובבני-ברק נמנעים מלעבוד לפרנסתם.
לכאורה דומים הנזירים הבהוטנים לתלמידי הישיבה בישראל בכך ששתי הקבוצות מקדישות את עצמן לדתן ומוותרות על העולם החומרי. במציאות המרחק בין שתי קבוצות אלה גדול, תרתי-משמע.
זה אינו סוד שבפוסט העוסק בוועדת טרכטנברג, לא הצלחתי להבין מדוע מרבית היהודים החרדים בניו-יורק ובלונדון עובדים לפרנסתם, בעוד מרבית עמיתיהם בירושלים ובבני-ברק נמנעים מלעבוד לפרנסתם.
לכאורה דומים הנזירים הבהוטנים לתלמידי הישיבה בישראל בכך ששתי הקבוצות מקדישות את עצמן לדתן ומוותרות על העולם החומרי. במציאות המרחק בין שתי קבוצות אלה גדול, תרתי-משמע.
המשפחה הבהוטנית
לפני שאתייחס לנזירים ולנזירות הבודהיסטית בבהוטן, אתייחס למבנה המשפחה הבהוטנית.
נזירים במנזר הם בעצם סוג של משפחה, משום שהם מהווים יחידה כלכלית אחת של אנשים הגרים באותו ביית.
במשפחה בהוטנית עשויים להיות יותר משני בני זוג. כך למשל, ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק, המלך הקודם של המדינה נשוי לארבע נשים.
מי שחושב על משהו דומה למוסלמים הנשואים לארבע נשים, טועה: בבהוטן גם אישה יכולה להיות נשואה ליותר מגבר אחד.
למרות שהחוק, אינו מונע נישואים מרובים בו זמנית, הפרקטיקה היא, שלמרבית האנשים אין מספיק כסף לממש את זה, כך שהרוב המכריע של המשפחות הבהוטניות מבוססות על זוגיות של גבר אחד עם אישה אחת.
במקרה של גירושים, בית המשפט מחליט מי הצד האשם. הצד האשם צריך לשלם כ 20% עד 25% ממשכורתו לצד השני, עד שהילדים עוברים את גיל 15.
על פי דברי בהוטנים, איתם שוחחתי, ברוב המקרים פוסק בית-המשפט שהגבר הוא האשם.
כיצד נעשים נזירים בודהיסטים?
כ 3% מאוכלוסיית בהוטן הם נזירים או נזירות. בפוסט אתמקד בנזירים, משום שמספרם כנראה גדול בהרבה ממספר הנזירות.
בבהוטן ניתן לראות ילדים הלבושים בגלימות נזיר ומשננים פסוקים בטיבטית במנזרים. בעבר זו הייתה הדרך היחידה ללמוד קרוא וכתוב. היום ניתן לבחור במנזר או במערכת החינוך הממלכתית שבה הלימודים בחינם.
הילדים הקטנים אינם נזירים. רק בגיל 16 אפשר לקבל את ההתחייבויות הנדרשות מנזיר. ההנחה היא שילדים צעירים אינם יכולים לקבל החלטה כה משמעותית.
גם בגיל 16 או בגיל מבוגר יותר זו בחירה אישית. החברה אינה מחייבת להיות נזירים או לוחצת על אנשים להיות נזירים.
האמונה הבודהיסטית במעשים טובים כמנגנון לשיפור תנאי החיים בגלגול הבא (ואולי אפילו השתחררות מהמעגל של גלגול נשמות), מאפשרת מגוון רחב של דרכים לביצוע מעשים טובים. אין הכרח להיות דווקא נזיר.
החברה החרדית בישראל מכוונת ילדים מגיל צעיר, להיות תלמידי ישיבה. זה מתחיל במניעת לימודי ליבה ונמשך במערכת לחצים משפחתיים וחברתיים על אלו שאינם הולכים בתלם. המעמד החברתי של אלו שאינם תלמידי חכמים נחות.
האם מחויבים לנזירות לכל החיים?
לא. בכל עת ניתן להפסיק להיות נזיר. המגבלה היחידה על מי שלקח עליו התחייבות כזו והפסיק, היא שיותר לא יוכל לחזור להיות נזיר.
גם תלמיד הישיבה בישראל אינו מחויב להיות תלמיד ישיבה כל חייו.
מהו אורח חייו של נזיר?
1. גר במנזר או במקרים שכיחים פחות בקהילה
בגיל צעיר גר בישיבה. בגיל מבוגר יותר עם משפחתו.
2. לבוש גלימת נזיר וסנדלים
מרבית האוכלוסייה בבהוטן לובשת לבוש מסורתי השונה לגמרי מגלימת הנזיר. יש ילדים הלובשים גלימות ומעט אנשים נוספים הלובשים אותן באופן זמני כסגולה להתגברות על אירוע בעייתי כגון מחלה.
לבוש חרדי אופייני או אחר. אינו מובחן מאנשים חרדים שאינם תלמידי ישיבה.
3. עוסק בעבודה דתית פולחנית ללא מקצוע או עבודה אחרת
הנזירים מבצעים את כל העבודות הפשוטות הנדרשות במנזר, כולל ניקיון, הכנת אוכל ואפילו הבאת מים מבאר או מקור מים אחר (במקרה של מנזרי קן הנמרים מדובר בהליכה קשה וארוכה).
לומד. למיטב ידיעתי לא תלמידי הישיבה מבצעים ניקיון, בישול ועבודות נוספות בישיבה. ייתכן שאני טועה.
4. אין לו רכוש פרטי
יש לו רכוש פרטי.
5. מתקיים ביחד עם הנזירים האחרים מהאמצעים העומדים לרשות המנזר.
אמצעים אלו הם תרומות מזון וכסף של אנשים בקהילה ובמקרים מסוימים גם עבודה חקלאית שמבצע המנזר.
מתקיים מעבודת אשתו ומכספי משלם המיסים הישראלי. חלק מהתלמידים הוותיקים גם מלמדים בישיבה.
6. אין לו אישה וילדים
יש לו ברוב המקרים אישה והרבה ילדים. נטל גידול הילדים נופל ברובו על האישה. איני בקי מספיק על מנת לקבוע עד כמה מקדיש תלמיד הישיבה מזמנו לאינטראקציה עם ילדיו.
7. הנזירים והקהילה
הנזירים הבודהיסטים מעורבים בחיי הקהילה הבהוטנית כולה. המעורבות היא מרצון ולא מכפיה.
קיימת אמונה שלביקור במנזר צ'מי להקן (שנוסד על ידי "הקדוש המשוגע") יש סגולה הגורמת ללידות. בהוטנים מכל הארץ שלא נולדים להם ילדים מגיעים למנזר עם מנחות ותפילות. אם מתגשמת תקוותם ונולד בן או נולדת בת הם מגיעים למנזר עם מנחות תודה ותרומות כספיות ועם הרך הילוד.
נזיר נותן להם לבחור דף שבו מופיע שם הילד/הילדה. כל השמות בדפים מתחילים בצ'מי.
חולים מגיעים למנזרים תורמים מנחות ושטרות כסף ומסובבים גלגלי תפילה בודהיסטים.
אלה הן רק דוגמאות לאינטראקציה מתמשכת בין הנזירים לקהילה.
פעילות חשובה למען הקהילה היא תחליף לבתי-אבות. אנשים קשישים חסרי משפחה, שאינם יכולים להמשיך לעבוד, יכולים להפוך לנזירים בגילם המתקדם. כל מה שהם צריכים לעשות זה לסובב גלגלי תפילה ולשנן מנטרות.
קרוב לוודאי שתלמידי ישיבה תורמים משהו לקהילתם הצרה, למשל: אמירת קדיש על נפטרים ללא בנים. אינני מכיר שום תרומה שלהם לקהילה הרחבה יותר, אולי בגלל בורותי.
8. אין לו זכות בחירה
חשבתם פעם על האפשרות שמי שמנותק מהבלי העולם הזה, תלמידי ישיבה למשל, יהיה ללא זכות בחירה לכנסת?
בבהוטן חשבו על זה. לכל אזרחי בהוטן מעל גיל 18, למעט נזירים, יש זכות בחירה.
בבהוטן ניתן לראות ילדים הלבושים בגלימות נזיר ומשננים פסוקים בטיבטית במנזרים. בעבר זו הייתה הדרך היחידה ללמוד קרוא וכתוב. היום ניתן לבחור במנזר או במערכת החינוך הממלכתית שבה הלימודים בחינם.
הילדים הקטנים אינם נזירים. רק בגיל 16 אפשר לקבל את ההתחייבויות הנדרשות מנזיר. ההנחה היא שילדים צעירים אינם יכולים לקבל החלטה כה משמעותית.
גם בגיל 16 או בגיל מבוגר יותר זו בחירה אישית. החברה אינה מחייבת להיות נזירים או לוחצת על אנשים להיות נזירים.
האמונה הבודהיסטית במעשים טובים כמנגנון לשיפור תנאי החיים בגלגול הבא (ואולי אפילו השתחררות מהמעגל של גלגול נשמות), מאפשרת מגוון רחב של דרכים לביצוע מעשים טובים. אין הכרח להיות דווקא נזיר.
החברה החרדית בישראל מכוונת ילדים מגיל צעיר, להיות תלמידי ישיבה. זה מתחיל במניעת לימודי ליבה ונמשך במערכת לחצים משפחתיים וחברתיים על אלו שאינם הולכים בתלם. המעמד החברתי של אלו שאינם תלמידי חכמים נחות.
האם מחויבים לנזירות לכל החיים?
לא. בכל עת ניתן להפסיק להיות נזיר. המגבלה היחידה על מי שלקח עליו התחייבות כזו והפסיק, היא שיותר לא יוכל לחזור להיות נזיר.
גם תלמיד הישיבה בישראל אינו מחויב להיות תלמיד ישיבה כל חייו.
מהו אורח חייו של נזיר?
1. גר במנזר או במקרים שכיחים פחות בקהילה
בגיל צעיר גר בישיבה. בגיל מבוגר יותר עם משפחתו.
2. לבוש גלימת נזיר וסנדלים
מרבית האוכלוסייה בבהוטן לובשת לבוש מסורתי השונה לגמרי מגלימת הנזיר. יש ילדים הלובשים גלימות ומעט אנשים נוספים הלובשים אותן באופן זמני כסגולה להתגברות על אירוע בעייתי כגון מחלה.
לבוש חרדי אופייני או אחר. אינו מובחן מאנשים חרדים שאינם תלמידי ישיבה.
3. עוסק בעבודה דתית פולחנית ללא מקצוע או עבודה אחרת
הנזירים מבצעים את כל העבודות הפשוטות הנדרשות במנזר, כולל ניקיון, הכנת אוכל ואפילו הבאת מים מבאר או מקור מים אחר (במקרה של מנזרי קן הנמרים מדובר בהליכה קשה וארוכה).
לומד. למיטב ידיעתי לא תלמידי הישיבה מבצעים ניקיון, בישול ועבודות נוספות בישיבה. ייתכן שאני טועה.
4. אין לו רכוש פרטי
יש לו רכוש פרטי.
5. מתקיים ביחד עם הנזירים האחרים מהאמצעים העומדים לרשות המנזר.
אמצעים אלו הם תרומות מזון וכסף של אנשים בקהילה ובמקרים מסוימים גם עבודה חקלאית שמבצע המנזר.
מתקיים מעבודת אשתו ומכספי משלם המיסים הישראלי. חלק מהתלמידים הוותיקים גם מלמדים בישיבה.
6. אין לו אישה וילדים
יש לו ברוב המקרים אישה והרבה ילדים. נטל גידול הילדים נופל ברובו על האישה. איני בקי מספיק על מנת לקבוע עד כמה מקדיש תלמיד הישיבה מזמנו לאינטראקציה עם ילדיו.
7. הנזירים והקהילה
הנזירים הבודהיסטים מעורבים בחיי הקהילה הבהוטנית כולה. המעורבות היא מרצון ולא מכפיה.
קיימת אמונה שלביקור במנזר צ'מי להקן (שנוסד על ידי "הקדוש המשוגע") יש סגולה הגורמת ללידות. בהוטנים מכל הארץ שלא נולדים להם ילדים מגיעים למנזר עם מנחות ותפילות. אם מתגשמת תקוותם ונולד בן או נולדת בת הם מגיעים למנזר עם מנחות תודה ותרומות כספיות ועם הרך הילוד.
נזיר נותן להם לבחור דף שבו מופיע שם הילד/הילדה. כל השמות בדפים מתחילים בצ'מי.
חולים מגיעים למנזרים תורמים מנחות ושטרות כסף ומסובבים גלגלי תפילה בודהיסטים.
אלה הן רק דוגמאות לאינטראקציה מתמשכת בין הנזירים לקהילה.
פעילות חשובה למען הקהילה היא תחליף לבתי-אבות. אנשים קשישים חסרי משפחה, שאינם יכולים להמשיך לעבוד, יכולים להפוך לנזירים בגילם המתקדם. כל מה שהם צריכים לעשות זה לסובב גלגלי תפילה ולשנן מנטרות.
קרוב לוודאי שתלמידי ישיבה תורמים משהו לקהילתם הצרה, למשל: אמירת קדיש על נפטרים ללא בנים. אינני מכיר שום תרומה שלהם לקהילה הרחבה יותר, אולי בגלל בורותי.
8. אין לו זכות בחירה
חשבתם פעם על האפשרות שמי שמנותק מהבלי העולם הזה, תלמידי ישיבה למשל, יהיה ללא זכות בחירה לכנסת?
בבהוטן חשבו על זה. לכל אזרחי בהוטן מעל גיל 18, למעט נזירים, יש זכות בחירה.
