דעה: שקלא וטרייא: טרייא לא עכשיו

 

אני מאמין שלמודל של הלוואות P2P יש זכות קיום. כתבתי עליו ברוח אוהדת לפני זמן רב בעקבות מחקר באוניברסיטת קיימברידג'. 

זה עדיין לא אומר שזהו מודל מוצלח בכל עיתוי ובכל מסגרת. 

כתבתי גם על הסיכונים של מלווים בהלוואות P2P. 

יש לא מעט סיבות לחשוב שמזווית ראייה של מלווים יכול להיות שהעיתוי הנוכחי עלול להיות לא מוצלח. 

מדוע קורסים בנקים?

בפוסט שכתבתי לא מזמן הסברתי מדוע קרסו SVB ו-Signature?  

הייתי מספיק נאיבי לטעות ולחשוב שבנק גדול כמו Credit Swiss לא יקרוס. 

מאז יש בנקים נוספים, לא גדולים, שמאותה סיבה עומדים לפני קריסה. 

מנגנון הקריסה פשוט: 

1. בסביבת אינפלציה וריבית גבוהה ללווים קשה יותר להחזיר הלוואות. יש כאלה שלא יצליחו לעמוד בהחזרים.

2. כשתיק האשראי הוא פחות טוב יהיו יותר לווים כאלה.

3. כאשר בנק נקלע למשבר בעקבות זאת המלווים או המפקידים את כספם בבנק מתחילים למשוך את כספם.

4. מהר מאוד זה הופך לסוג של "מפולת שלגים" והבנק קורס.

בתהליך יש שני מרכיבים: לווים שמתקשים בהחזר ההלוואה ותדמית של סיכון גדול עם תחילת משבר הגורמת למלווים או למפקידים למשוך את כספם.

טרייא בקשיים

אם תקראו את מאמרו של אלמוג עזר בכלכליסט שכותרתו טריא מחפשת רוכש לחלק מתיק האשראי, BTB רוצה נתח ממנו, תראו תהליך דומה לתהליך של קריסת בנקים בחו"ל.

אתם יכולים לקרוא תיאור דומה גם בעיתונים כלכליים אחרים.

החברה נמצאת כבר במצב שמלווי P2P רבים רוצים למשוך את כספם ויש מחסור במלווים חדשים. 

החברה מנסה למכור חלק מתיק האשראי שלה לגורמים אחרים. 

ההערכה שלי היא, שאם בנקים או חברות ביטוח ירכשו חלק מתיק האשראי הם יעדיפו את החלק הסולידי ולא את החלק שבסיכון גבוה. 

כפי שקורה בבנקים בארצות הברית, לא מן הנמנע שבישראל זה עלול לקרות לא רק לטריא אלא גם למתחרים שלה בתחום ה-P2P. 

הזווית הישראלית

כבר כתבתי בפוסט קודם על ההתנהלות הגרועה של ממשלת ישראל הנוכחית בהקשר הכלכלי. קראו: דעה: כלכלת ישראל - ספינה ללא קברניט.

אם במקרה קראתם היום את מאמרו של סבר פלוצקר ב"ידיעות אחרונות", בודאי הבנתם שאיני היחיד שחושב כך. 

סבר פלוצקר מביא נתונים. האינפלציה בתקופתו של בצלאל סמוטריץ כשר אוצר כפולה מהאינפלציה שהייתה בחודשים האחרונים של כהונת הממשלה הקודמת. בעוד האינפלציה במדינות מערביות בירידה בישראל היא ממשיכה לעלות.  

זה מגדיל את הסיכונים שלווים יתקשו בהחזר ההלוואות.

לא פאניקה

אני לא מציע להיכנס לפאניקה ולברוח כעדר מהשקעות בהלוואות P2P. 

כל אחד צריך לשקול באופן רציונאלי מה מתאים לו.

אין לראות במה שכתוב כאן ייעוץ. ייעוץ צריך להינתן ספציפית לכל מקרה על ידי מומחים.

לבחור את ההלוואות הזולות: במיוחד כשעלולים להתקשות בהחזר ההלוואה

 

מי שקורא את הבלוג הזה יודע כבר שאינני חסיד של לקיחת הלוואות. 

תפיסת העולם שלי היא שהלוואות לוקחים רק כשאין ברירה. כמובן שיש מקרים חריגים שבהם יש הצדקה ללקיחת הלוואה. 

לא כולם חולקים את תפיסת העולם שלי ולא כולם מצליחים לשרוד ללא הלוואות. 

אחלק את לוקחי ההלוואות באופן גס לשתי קבוצות. 

בקבוצה הראשונה הם אלה, שמצבם הפיננסי איתן וקרוב לוודאי שיוכלו להחזיר את ההלוואות.

בקבוצה השנייה נכללים אילו, שלוקחים אותן בלית ברירה או כמעט בלית ברירה, משום שאין להם מספיק כסף לצרכים הבסיסיים שלהם. 

מדוע כמעט? משום שלפעמים הם יכולים לשפר את ההתנהלות הכלכלית ולהימנע מלקיחת הלוואות. 

פוסט זה מיועד בעיקר לקבוצה השנייה. 

גובה הריבית ויכולת החזר ההלוואה

כשמישהו מבקש לקבל הלוואה, הסיכון הגדול ביותר מבחינת הלווה הוא סיכון של חוב אבוד, כלומר: הלווה לא מצליח לעמוד בהחזר תשלומי ההלוואה. במקרה כזה הלווה מפסיד כסף. 

ברוב המקרים שהלווה עומד בתשלומי החזר ההלוואה המלווה מרוויח. 

אחת הדרכים של בנקים ומלווים אחרים להגן על עצמם  היא באמצעות לקיחת ריבית גבוהה יותר על ההלוואה מאלה שיש סיכון גדול יותר, שלא יוכלו לעמוד בהחזר על ההלוואה.  

גובה הריבית ויכולת התמקחות

יכולת ההחזר היא נקודת התחלה לקביעת גובה הריבית. צריך להוסיף לזה את היכולת להתמקח על המחיר ואת הנכסים הפיננסיים או הפוטנציאל העתידי,  שישכנעו את הבנק או גורם אחר להוריד ריבית. 

לא בטוח שיש מתאם סטטיסטי בין יכולת החזר לבין יכולת התמקחות אבל ברור לגמרי שיש מתאם כזה בין יכולת החזר לבין הנכסים הפיננסיים. 

הבנקים וגם חברות כרטיסי האשראי יטו להוריד ריבית לכאלה שיש להם יותר נכסים פיננסיים. 

השורה התחתונה

השורה התחתונה של צירוף הגורמים של יכולת החזר ויכולת התמקחות היא שאלה שמצבם הכלכלי לא טוב משלמים בדרך כלל ריבית הרבה יותר גבוהה מאלה שמצבם הכלכלי טוב.

בניסוח אחר, לאלה שקשה לעמוד בהחזרי הלוואות קשה עוד יותר משום שהריבית שהם משלמים גבוהה יותר.

ראיתי כבר אנשים, שמצבם הכלכלי לא טוב, המשלמים ריבית של פריים + 10% ואפילו יותר בבנק או בחברת כרטיסי אשראי.

המחיר של קלות קבלת הלוואה

בדרך כלל, אנשים שרוצים או צריכים הלוואה, פונים לגורמים שהם מכירים: הבנק שלהם או חברת כרטיסי אשראי. 

לרוב קל לקבל שם הלוואה. לפעמים אפילו הלוואת אקספרס.

אין ארוחות חינם. המחיר הוא גובה הריבית.

לכל אחד כדאי להתאמץ מעט ולנסות למצוא הלוואות עם ריבית נמוכה יותר.

למי שאין נכסים פיננסיים ועלול להתקשות בהחזר ההלוואה זה חשוב יותר.

בפסקה הבאה אציג כמה חלופות כאלה.

מקורות להלוואות זולות

עוגן - הלוואות ללא ריבית

ב"עוגן" תקבלו הלוואות ללא ריבית. 

קישור לאתר: עוגן - הלוואות משנות חיים  

ההלוואה היא אמנם ללא ריבית אבל לא כל אחד זכאי לקבל אותה. יש דרישות מינימליות שמטרתן להבטיח,  שההסתברות להחזר ההלוואה לא תהיה נמוכה.

קרובי משפחה

היתרון של הלוואה ממקור זה הוא שגם היא ללא ריבית. יתרון נוסף הוא גמישות ביחס למועדי ההחזר. כך למשל, אם ההורים המבוססים כלכלית של מישהו הם המלווים, הם כנראה יהיו מוכנים לדחייה במועדי ההחזר במקרה של קושי.

אני בהחלט לא ממליץ ללווה מקרובי משפחה לנצל את הגמישות הזו ולא להחזיר חלקים מההלוואה כשהוא יכול להחזיר אותם.

גמ"ח

למי שיכול לקבל הלוואה כזו, היא הלוואה כדאית. חייבים להחזיר אותה ובמועדי התשלום שנקבעו, אבל תנאי ההלוואה נוחים.

רלוונטי במיוחד במגזר החרדי.

הלוואות לסטודנטים

סטודנטים זכאים להלוואות בתנאים טובים יותר.

הלוואות באמצעות מקום העבודה

יש מקומות עבודה המגיעים להסדרים המאפשרים לעובדים לקבל הלוואות בתנאים טובים. בדרך כלל, מדובר במקומות עבודה גדולים, שנותני שירותים פיננסיים יחשבו על התועלת שתצמח להם מהתקשרות עם עובדי אותו ארגון.

הלוואות מקרן השתלמות או מחיסכון פנסיוני

אפשר לקבל הלוואות מקרן השתלמות, קרן פנסיה או קופת גמל. 

כדאי לבדוק, האם במקרה הספציפי שלכם זה אפשרי ואם כן באילו תנאים. 

כשזה אפשרי הריבית עשויה להיות נמוכה. לפעמים אפילו קצת פחות מריבית פריים. 

הריבית נמוכה משום שהם בטוחים שתחזירו את הכסף. אין לכם כסף כדי לעמוד בתשלומי ההחזר? הם יחלטו מכם את קרן ההשתלמות או החיסכון הפנסיוני עד לסכום של החזר ההלוואה.

הלוואות P2P 

הלוואות P2P הן זולות יותר משום שלחברה המתווכת בין הלווה למלווה אין תקורה גדולה כל כך כמו לבנק או לחברת כרטיסי אשראי. 

כל מה שצריכה החברה זה אתר אינטרנט שבאמצעותו מתבצעות הפעילויות ואנשי מקצוע. אין צורך בסניפים יקרים.

דוגמאות לחברות ישראליות מוכרות בתחום זה: Tarya ו-Blender.

לפרטים קראו: סיכונים של מלווים בהלוואות P2P.

השלב הבא

רק אם בחנתם את כל האפשרויות האלה ולא מצאתם פיתרון, הגיע הזמן לגשת לבנק או לחברת כרטיסי האשראי. 

רצוי לפנות למספר בנקים ומספר חברות כרטיסי אשראי ולא רק לבנק שלכם ולבחור את ההצעה הטובה ביותר עבורכם.

סיכונים של מלווים בהלוואות P2P

השימוש בשירותים פיננסיים חלופיים הולך ומתרחב. אחד השירותים שהשימוש בהם הוא שכיח במיוחד הוא הלוואות P2P. 
כל אחד משני ה-P בראשי התיבות מייצג את המילה Person באנגלית, שפירושה אדם. 

המנגנון של הלוואות כאלה הוא אדם פרטי שיש לו כסף מלווה כסף לאדם פרטי שזקוק לכסף.
המלווה מקבל ריבית. הלווה מחזיר את ההלוואה בתשלומים ומשלם ריבית. 
תשלום ההלוואה הוא על פי לוח סילוקין בדיוק כמו תשלום הלוואה בבנק. 

יש גם גורם מתווך: חברת פינטק המנהלת את האינטראקציה בין הלווה והמלווה באמצעות אתר אינטרנט. כך למשל, בחלק ממוצרי ההלוואה P2P מציגה החברה למלווה רשימה של לווים עם פרטים ביחס לריבית שהם מוכנים לשלם וגם איזשהו דירוג אשראי שלהם על פי ניתוח שביצעה באמצעות התוכנה שלה. 
חברות P2P בולטות בישראל הן למשל Tarya ו-Blender. 

באופן פשטני, ולא לגמרי מדויק, כשאדם מפקיד פיקדון בבנק  הוא מלווה את הכסף לבנק. הבנק משתמש בכסף בשביל להלוות אותו למישהו שזקוק להלוואה ומרוויח מפערי הריבית.

כלומר גם בהלוואות P2P וגם בהלוואות בבנק יש העברת כספים מאדם שיש לו כסף ורוצה להרוויח עליו לאדם שזקוק לכסף ומוכן לשלם עליו באמצעות גורם מתווך.

יתרונות P2P

היתרון הגדול של חברות P2P בהשוואה לבנקים הוא בתקורה הנמוכה. הבנקים מחזיקים סניפים עם פקידים המקבלים שכר, מחזיקים מטה גדול שגם בו מועסקים עובדים רבים, משלמים שכירות יקרה על מבנים, מחזיקים מערכות מחשוב יקרות ועוד הוצאות רבות שלא פרטתי. 
חברת פינטק מחזיקה אתר אינטרנט ומספר מצומצם בהרבה של עובדים.

התקורה המצומצמת מאפשרת למלווים בהלוואות P2P לקבל ריבית גבוהה בהרבה מהריבית שיקבלו על פיקדון בבנק.
התקורה המצומצמת מאפשרת ללווים בהלוואות P2P לשלם ריבית נמוכה מהריבית שישלמו על הלוואה בבנק.
יתרון נוסף של הלוואות P2P הוא בתהליך פשוט ומהיר של מתן הלוואה או קבלת הלוואה.

ניהול סיכונים

כמעט בכל דבר יש סיכונים. סיכונים צריך לנהל. גם כשנותנים הלוואה או נוטלים הלוואה יש צורך לנהל סיכונים. 

המלווה צריך להביא בחשבון את הסיכון לא לקבל את כספו בחזרה או לקבל בחזרה פחות כסף ממה שהלווה או לקבל בחזרה כסף ששווה פחות מהכסף שהלווה.
הלווה צריך להביא בחשבון תסריטים בהם לא יוכל להחזיר את ההלוואה או ייאלץ להחזיר חלקים ממנה באיחור עליו ישלם קנס כספי גבוה.

לפני שאתייחס לניהול סיכונים של מלווים אנסה להגדיר סיכון. אשתמש בהגדרה הקיימת בתקן ISO 31000 וגם במקומות אחרים. 
ההגדרה רואה סיכון בהתרחשות משהו שאינו צפוי להתרחש. במובן זה ההגדרה אינה רואה בסיכון בהכרח דבר שלילי. סיכון עשוי להיות חיובי, ניטרלי או שלילי.

בהקשר של הלוואות P2P חשוב לראות את הסיכונים אבל חשוב לראות גם את הסיכויים. יש מקרים בהם לוקחים באופן מודע סיכון להתרחשות שלילית משום שיש סיכוי לאירועים חיוביים. 

תיאור הסיכונים בהלוואות P2P בפוסט זה אינו המלצה שלא להשתמש בהם. כפי שציינתי בפסקה הקודמת, יש גם תועלות או רווחים בהשוואה לחלופות אחרות. 
הטענה שלי היא שצריך לראות גם את הסיכונים וגם את הסיכויים ואז לקבל החלטה.

הסיכון המהותי של נותן אשראי

הסיכון המהותי של כל נותן הלוואה או סוג אשראי אחר הוא שמי שקיבל את ההלוואה לא יחזיר אותה. איכות תיק האשראי של בנק נמדדת לפי אחוז החובות המסופקים (החובות שהלווים לא יוכלו להחזיר). ככל שהוא נמוך יותר כך איכות תיק האשראי טובה יותר. 

אותו סיכון מהותי קיים גם כשנותנים הלוואת P2P. 
לבנקים יש ניסיון ויכולות להתמודד עם אי-החזר הלוואות. גם הם מועדים לפעמים, כמו שקרה לכמה בנקים אמריקאים במשבר הסאבפריים. 

לאדם פרטי יש פחות ניסיון, יכולות וכלים  לדעת למי לתת הלוואה וכיצד להתמודד עם אירוע סיכון של הפסקת התשלומים על החזר ההלוואה.
חברות הפינטק עשויות לעזור לו בזיהוי הסיכון ובטיפול באירוע של הפסקת החזרי הלוואה. זה עדיין רחוק ממה שבנקים עושים. 

כשמלווים כסף בהלוואת P2P הדבר הראשון שצריך לחשוב עליו הוא כיצד להקטין את ההסתברות של מצב בו הלווה לא מחזיר את החוב?  הדבר השני שצריך לחשוב עליו הוא כיצד להתמודד עם מצב שלווה אינו מחזיר את חובו?

סיכון 1: כל הביצים בסל אחד (Concentration Risk)

כאשר משקיע מלווה סכום כסף משמעותי ויש רק לווה אחד הסיכון גדול. 
הלווה עלול להפסיק להחזיר את הכסף מסיבות שונות. חלקן אינו תלויות בו. 

כאשר הלווה הוא בנק לאומי או בנק הפועלים, ההסתברות שהוא לא יוכל להחזיר לך את הפיקדון השקלי שהפקדת אצלו היא זניחה. 
כאשר הלווה הוא אדם פרטי ההסתברות הרבה יותר גבוהה.

הפתרון הוא חלוקת הכסף בין מספר רב של לווים. אם אחד או שניים או שלושה יקלעו למצוקה ויפסיקו לשלם, מרבית הכסף עדיין תוחזר למלווה.

אציין שבהיבט זה המודל של Tarya הוא מודל טוב במיוחד. ההלוואה מחולקת למספר רב של סכומים קטנים כשכל אחד מהם ניתן ללווה אחר. 
תוצאה אחרת של החלוקה הזו היא שגם הלווה מקבל הלוואה אחת המורכבת ממספר רב של סכומים קטנים הניתנים על ידי מלווים שונים.

סיכון 2: אין ביטחונות מספיקים של הלווים

כשייעצתי לבנק לאומי בנושאי מחשוב נתקלתי במערכת ביטחונות. כמובן שגם בכל בנק אחר שמכבד את עצמו יש מערכת ביטחונות. 
מערכת ביטחונות עוסקת בנכסים שהלווה משעבד לטובת המלווה.  במקרה שאינו מסוגל להחזיר את ההלוואה עוברים הנכסים למלווה. 

התהליך הוא פשוט: הלווה משעבד נכס ששוויו שווה או בדרך כלל גבוה מההלוואה. אם הלווה אינו מסוגל להחזיר את ההלוואה, הנכס עובר למלווה. 
המלווה יכול לממש את הנכס ולקבל את כספו בחזרה. 
דוגמה לתהליך כזה היא שעבוד דירה כביטחון למשכנתה. 

אבל מה קורה כאשר ערכו של הנכס שמשעבדים צונח מתחת לשווי ההלוואה? מה קורה כאשר לא ניתן לממש את הנכס או הנכס הפיננסי מסיבות שונות? מה קורה כאשר יש שעבוד אחר של אותו הנכס שהוא שעבוד ראשון? מה קורה כאשר הלווה פושט רגל?
בכל המקרים המלווה עלול לא לקבל בחזרה את כל כספו או חלק מכספו. 

הבנק מנהל מערכת ביטחונות ויש לו כלים אחרים למימוש חובו של לווה. למלווה פרטי אין כלים כאלה ובדרך כלל אין חוסן כלכלי המאפשר לו להוציא כסף רב על מנת לקבל את החוב בחזרה. 
חברת הפינטק המתווכת עשויה להתחייב לעזור למלווה במקרה כזה, למשל באמצעות משרד עורכי דין המגיש תביעה בשם המלווה כשהעלות חלה על חברת הפינטק. 
עדיין עצמת חברת הפינטק קטנה בהרבה מעצמת בנק. 

התמודדות אחרת עם הסיכון היא ביטוח.
במקרה כזה חברת הביטוח עשויה להחזיר את הכסף. לביטוח יש עלות וקרוב לוודאי שחברת הפינטק תגלגל אותו על המלווים ועל הלווים.
אגב, בשונה מבהרבה מדינות אחרות פיקדונות בבנקים בישראל אינם מבוטחים. במקרה הלא סביר בעליל של קריסת בנק בישראל מפקידי הפיקדונות עלולים להפסיד את כספם.
הם סומכים על מדינת ישראל שתחזיר להם את כספם במקרה כזה.

סיכון 3: קריסת חברת פינטק (Platform Risk)

היות שהתהליכים והחזרי הכספים עוברים דרך חברת הפינטק, במקרה של קריסת החברה המלווה עלול שלא לקבל את כספו או לקבל רק חלק מכספו. 
ההסתברות לקריסה כזו היא כנראה נמוכה אבל היא עדיין גבוהה בהרבה מההסתברות לקריסת בנק גדול בישראל.

התמודדות עם הסיכון
חלוקת הכסף המושקע בהלוואות P2P בין שתי חברות פינטק או יותר. 

סיכון 4: רמאות של חברת הפינטק או עובד בחברה

השכיחות של אירוע כזה היא נמוכה. איני רואה הבדל בין חברת פינטק ובנק בהקשר של עובד בחברה. בהקשר של החברה עצמה לבנק יש יותר מדי מה להפסיד. לדעתי גם לחברת פינטק עם מוניטין יש יותר מדי מה להפסיד.

התמודדות עם הסיכון
ברמה של חברה: תבדקו היטב את חברת הפינטק לה אתם נותנים את כספכם. הימנעו מחברות שיש להן שם רע או לא מוכרות.
ברמה של עובד בחברה: מעקב אחרי מצב ההלוואות.

סיכון 5: חמדנות

בחירת לווים שמצבם הכלכלי פחות טוב ולכן מוכנים לשלם ריבית גבוהה יותר.
כשחלק מהלווים לא יוכלו להחזיר את הכסף זה עלול להסתיים בהחזר חלקי של הכסף ובהפסד או בתשואה נמוכה יותר מהחלופה בריבית נמוכה יותר.

זה דומה להשקעה באג"ח של ממשלת גרמניה ל-20 שנה לעומת השקעה באג"ח של ממשלת איטליה ל-20 שנה בריבית הרבה יותר גבוהה. 
אם גוש האירו יתפרק, תקבלו את ההחזר מגרמניה במרקים ומאיטליה בלירטות במקום באירו. 
במונחי אירו כנראה שבלירטות תקבלו 20% או 40% או במצב האופטימי 60% מהקרן משום ששערה צפוי לרדת בתלילות.
בהסתברות גבוהה, ההחזר במרקים לא יפגע בכם במונחי קרן במטבע האירו.

התמודדות עם הסיכון
בחירה מאוזנת יותר של לווים.

סיכון 6: נזילות

לכאורה ההשקעה שלכם בהלוואת P2P נזילה אבל רק לכאורה. ההשקעה שלכם בפיקדון שקלי יומי בבנק נזילה לגמרי כל יום תוכלו לפדות איזה סכום שתרצו מתוכה.
כשתרצו למשוך את הכסף יצטרכו מלווים אחרים לקחת על עצמם את חלקכם בהלוואה באותם התנאים. לווים ישלמו להם במקום לכם. 
לא תמיד יימצאו מלווים כאלה. 
גם כשיהיו מלווים כאלה תמיד יהיו לווים שמחזירים כסף בתאריך מאוחר יותר ולכן תקבלו חלק קטן מכספכם במועד מאוחר יותר. מישהו שמפנה לקוחות לאחת מחברות הפינטק מדבר על 80% עד 90% מידית והשאר בהדרגה תוך שבועיים או יותר.

הוא לא מדבר על אלו שלא יחזירו את הכסף בכלל. כנראה שיש מלווים לשעבר שכן מזכירים דברים כאלה.

סיכון 7: טעות בדירוג האשראי

אם לווה פוטנציאלי ידורג כבעל יכולות החזר שאין לו הוא יוכל לקבל הלוואות בריבית נמוכה מכפי שהיה צריך לשלם.
בנקים טוענים שהיות שלהם יש מידע מקיף יותר על הלקוח הסיכוי שידרגו אותו בדירוג לא נכון קטן יותר.

ייתכן שהם צודקים מעט אבל בעולם שבו כמעט כל המידע חשוף באינטרנט ובדיגיטל, בעולם בו ממשלת ישראל חייבה בנקים להציג תעודת זהות בנקאית של לקוח והקימה דירוג אשראי של אזרחים, ספק אם יש להם יתרון ממשי.
חברות פינטק מדברות על כלים אנליטיים חזקים ועל איסוף מידע רב, המאפשרים להם לתת דירוג די מדויק.

שאלת המיליון שקל

סיכון מול סיכוי: האם כדאי להשקיע בהלוואות P2P שיש בה סיכונים כמתואר לעיל עם תשואה נומינלית של 4%-6% (לפני מס הכנסה על רווחים) או להשקיע בפיקדון שקלי בבנק ללא סיכונים אבל עם תשואה של 0.05%?

קישורים נוספים לקריאה

בנק ישראל מזהיר מפני הלוואות חברתיות: אטרקטיביות כל עוד הריבית אפסית

The Five key Risks in Peer-To-Peer lending