מלחמת חרבות ברזל: ציפיות ריאליות של עובדים ומעסיקים

 

בפוסט להתחיל להיערך עכשיו כלכלית לאחרי המלחמה, הסברתי מדוע בתום המלחמה יהיה מצב כלכלי קשה למשקי הבית. בעיקר לאלה שההכנסות שלהם נמוכות יחסית. הצעתי להתחיל להיערך לכך כבר עכשיו. 

אני שותף לתקווה שנסיים את המלחמה בניצחון עם מינימום של אבידות בנפש וברכוש, אבל אנחנו עוד לא שם. 

כרגע מדינת ישראל במצב כלכלי חדש וקשה, ללא תקדים. 

איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה הזמין את עו"ד דריה כנף, המתמחה בדיני עבודה, להציג את המציאות העכשווית בתחום התמחותה. 

המצב הנוכחי קשה לעסקים שמרוויחים הרבה פחות מאשר בזמנים רגילים. זה כמובן  משליך גם לעובדים המועסקים על ידם.

המצב הנוכחי קשה לעצמאים רבים המרוויחים הרבה פחות.

בפוסט זה אציג מספר הבהקים חשובים מההרצאה של עו"ד כנף וההמלצות לעובדים ולמעסיקים הנובעות מהם.

לא ברור

במצב רגיל, אומרת דריה כנף, כששואלים אותה שאלות בדיני עבודה, יש לה תשובות ברורות. 

כשהיא לא זוכרת או לא יודעת, בדרך כלל, קל למצוא סימוכין לתשובה ברורה.

היום עורכת הדין מוצאת את עצמה בהרבה מקרים משיבה שהיא לא יודעת. 

יתרה מזאת, גם מה שהיא יודעת היום עשוי להיות לא תקף מחר. 

המצב היום שונה. הגופים הממשלתיים מתאימים בהדרגה את הכללים למצב הקיים.

לדבריה, גופים כמו המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה עובדים יפה ואתרי האינטרנט שלהם ושל "כל זכות" מעודכנים.

הבעיה היא שמה שתקראו באתרים הללו היום, למשל בנושא זכויות עובדים בזמן המלחמה, יכול להיות שונה מחר משום שההתאמות נעשות תוך כדי תנועה.

המלצה: לצורך קבלת החלטות של עובדים ומעבידים כדאי להתעדכן במצב בזמן קרוב ככל האפשר לקבלת ההחלטה.

יחסי עובדים מעבידים: הרע במיעוטו

באופן לא פורמלי ההמלצה לעסקים לא גדולים ולעובדים היא, לא בהכרח להיצמד לחוק, אלא לחפש פתרונות בהסכמה שהם הרע במיעוטו לשני הצדדים. 

גם העובדים וגם המעסיקים נמצאים במשבר כלכלי. גם העובדים וגם המעסיקים טרם יודעים האם המדינה תפצה ואם כן באילו סכומים.

ככל שאי-הודאות גדולה יותר קשה יותר לקבל החלטות. 

אם אתם עובדים, הניחו שהמעסיק פועל מתוך מצוקה שלו ולא במטרה לפגוע בכם.

מקרה לדוגמה

בעלת רשת גני ילדים נמצאת במצב לא קל. בגני הילדים אין מרחבים מוגנים. 

ההורים הם אוכלוסייה חלשה כלכלית וגם בימים כתיקונם מתקשים לשלם. 

בהיעדר מרחבים מוגנים נאסר עליה לפתוח את הגנים. חלק גדול מההורים אינם משלמים על אף שהם חתומים על חוזה לתשלום גם אם הגן סגור שלא באשמת הרשת המנהלת את הגנים.

כשההורים אינם משלמים אין לה אפשרות לשלם לצוות העובדים בגנים. 

גם הגננות ועוזרות הגננות הן אוכלוסייה חלשה כלכלית.

הטעות הכי גדולה שהיא יכולה לעשות היא לתבוע את ההורים שאינם משלמים בבית משפט. גם אם היא תזכה בתביעה בעוד שנה זה לא יעזור לה. לא בטוח בכלל שהורים יוכלו לשלם. בטוח שהם לא ימשיכו לשלוח את הילדים שלהם לרשת הגנים הזאת. 

 שתי גישות של מעסיקים בעסקים ללא גדולים

יש כאלה שבגלל המצב הקשה שלהם ינסו למזער את ההפסדים שלהם. הם ינסו לתת לעובדים את מה שמגיע להם ולא יותר.

אחרים יכניסו את היד לכיס וידאגו לעובדים יותר ממה שהם מחויבים על פי חוק. 

הגישה השנייה עשויה להשתלם לטווח זמן ארוך. לאחר ההתאוששות הכלכלית שתבוא תהיה המשכיות העסקה ומחויבות עובדים.

דוגמה לקושי של מעביד ערכי

בכתבה של רותם שטרקמן בעיתון דה מרקר מרואיין רונן מדברי, מנכ"ל מפעל הקלסרים קלסריקה שבקיבוץ עין השלושה. משפחתו היא בעלת המפעל אחרי שרכשה את 50% מהמפעל שהיה בבעלות הקיבוץ.  

מדברי אומר "התוכנית של סמוטריץ' עלובה, לא עוזרת מבחינה תזרימית לעסקים, לא לוקחת אחריות על כל סוגיות השכר". 

להזכירכם, עין השלושה הוא בעוטף עזה או קרוב מאוד לעוטף. מדברי גר בכפר סבא אבל העובדים הם מהקיבוץ וממקומות סמוכים לעוטף, למשל: אופקים. מקומות שנפגעו במלחמה הנוכחית. 

מדברי הוא מעסיק שדואג לעובדים ומוכן להכניס את היד לכיס. הוא רואה במפעל מפעל חיים שהוא ימשיך להפעיל אותו לטווח זמן ארוך. הוא מעוניין לשמר את העובדים. 

הוא מביא דוגמה כואבת. במפעל מועסקים עובדים שעתיים קשי יום. הם עושים הרבה שעות נוספות, כך שחלק גדול מהשכר שלהם הוא התשלום עבור שעות נוספות. 

גם אם הוא משלם להם כחוק, כפי שהוא מתכוון לעשות, ולא מפטר אותם או מוציא אותם לחל"ת, שכרם ייפגע משמעותית. הם לא יקבלו את השכר עבור השעות הנוספות.

חל"ת

נכון ללפני מספר ימים, מעביד לא יכול להוציא עובדים לחל"ת. העובד צריך לבקש לצאת לחל"ת והמעביד יכול לאשר. 

בלית ברירה, יש מעבידים שמציגים לעובדים אפשריות פחות טובות מיציאה לחל"ת, כגון: פיטורים והקטנה משמעותית של היקף העבודה. 

העובד נאלץ לבקש לצאת לחל"ת. 

לתבוע את המעביד זו טעות. יתכן שהעובד יזכה בתביעה בעוד שנה, אבל הוא יפסיד היום את מקום עבודתו. 

נכון לפעם האחרונה שהתעדכנתי, עובד יכול לצאת לחל"ת רק אחרי שניצל את כל ימי החופשה שלו. לדברי עו"ד כנף, המעביד יכול לדרוש מהעובד לצאת לחופשה של שבעה ימים. אחרי זה צריכה להיות תקופת המתנה.

הדרך ל"עגל פינות" בהקשר זה עשויה להיות הסכמה של העובד לנצל את כל ימי החופשה שלו. 

מי שיצא לחל"ת בזמן הקורונה יקבל פחות ימי אבטלה ממי שלא יצא לחל"ת בקורונה. 

לא כמו בקורונה

דבר אחד ברור: תצפו לפיצוי הרבה פחות נדיב מהמדינה מאשר בקורונה. זה נכון גם לעסקים וגם לעובדים.

ההקבלה בין המשבר הנוכחי למשבר הקורונה אינה מלאה.

הדבר היחיד שלהערכתי, בהסתברות גבוהה, יהיה דומה הוא זהות אלה שנפגעים יותר: שכבות חלשות, והקבוצות עליהן כתבתי בתקופת הקורונה סדרת פוסטים שכותרת כל אחד מהם היא "הנופלים בין הכיסאות".

מי שכן היה צריך לקבל את מלוא הפיצוי מיד וללא ויכוח הם תושבי עוטף עזה, שחוו ועדיין חווים זוועה, שמילים שלי לא יכולות לתאר.

הבוקר (24.10.23) רואיין בטלוויזיה גדי ירקוני חבר קיבוץ נירים, ראש מועצה אזורית אשכול. 

הוא תיאר את פגישתו עם שר האוצר סמוטריץ, שמערים קשיים גם על פיצוי תושבי עוטף עזה.

מצב כלכלי קשה ללא תקדים

 

בפוסט קודם כתבתי על הצורך של משפחות ויחידים להתחיל להיערך כבר היום למשבר הכלכלי הצפוי אחרי המלחמה. 

בפוסט זה אעסוק בטווח הזמן הקצר. 

חשוב להבין שמדינת ישראל לא הייתה מעולם במצב דומה למצב הנוכחי. לא מדובר במצב קל מבחינה כלכלית. למעשה מדובר במשבר כלכלי כבר היום. 

צרות באות בצרורות. המשבר הכלכלי מצטרף למשברים נוספים אותם אנו חווים: מלחמה, משבר מדיני, משבר ערכי תפיסתי והתערערות האמון בהנהגה.

מאפיינים חדשים וייחודיים למשבר הנוכחי

בפוסט זה אתמקד במאפיינים המשפיעים כלכלית. 

1. גיוס מילואים בהיקף רחב לטווח זמן ארוך

ההערכה של המומחים היא שמדובר בלפחות שלושה חודשי מלחמה. זה בהנחה שהמלחמה לא תתרחב למלחמה עם חיזבאללה ו/אואירן.

לעובדה שכל כך הרבה אנשים נגרעים ממצבת כוח האדם העובד לכל כך הרבה זמן יש השלכות כלכליות משמעותיות.

בהקשר זה לא אתעלם גם מקצבת מילואים שמקבלים המתגייסים מהביטוח הלאומי. 

2. פינוי מספר רב של תושבים מעוטף עזה ומהצפון למקומות רחוקים ממקום מגוריהם

יש עלויות ישירות למדינה של שימוש במלונות ושל פיצוי המפונים. למרבית התושבים שפונו אין אפשרות להמשיך בעבודתם. 

גם במקרה זה ייתכן שהפינוי הוא למספר חודשים.

3. נזקים גדולים ברכוש

המדינה תצטרך לפצות את תושבי עוטף עזה במיוחד אבל גם אחרים על פגיעות קשות ברכוש. 

לא זכורים לי נזקים בהיקף כזה במלחמות קודמות. 

4. מספר גדול במיוחד של הרוגים ופצועים

יש כמובן גם נזקי גוף. במקרים הקיצוניים של רצח וחטיפה נזקי גוף היא מילה מכובסת מדי.

לצערי הרב, מספר ההרוגים, החטופים והפצועים הוא גבוה במיוחד.

לצורך השוואה במלחמת יום הכיפורים היו 2,689 הרוגים, מעל 7,251 פצועים ו-294 שבויים (מקור הנתונים: הויקיפדיה העברית).

גם נזקי נפש של טראומות מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות. 

5. פגיעה בחקלאות ובתעשייה בעיקר בעוטף עזה

הפגיעה בחקלאות היא קשה ועלולה להיות פגיעה מתמשכת, בגלל חוסר היכולת של התושבים לחזור למקומות מגוריהם בטווח זמן קצר. 

עזיבת עובדים זרים, בעיקר תאילנדים, מגדילה את היקף הפגיעה בחקלאות בכל הארץ.  

6. צורך בשיקום עוטף עזה 

מדובר בפרוייקט שעלותו גבוהה. 

קשה לכמת את העלות של שיקום התושבים ובנייה מחדש של האמון שלהם במערכת.

התמודדות נדרשת בהיבט הכלכלי

התנאי הראשון הוא הבנה שנמצאים במשבר חמור שספק אם היה משבר כזה בתולדות מדינת ישראל. 

לא נראה שבממשלת ישראל "החליפו דיסקט" והבינו שזהו מצב אחר מהמצב שהיה לפני המלחמה. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי קואליציה אחרים ממשיכים להתנהל באותו אופן שהתנהלו קודם לכן: עדיפות לשיקולים קואליציוניים ואישיים, מינויים פוליטיים שחלקם בלתי ראויים בעליל והמשך הקצאת כספים קואליציוניים.

תחושה של יותר מדי משפחות של נפגעים שאף אחד מהממשלה או ממשרדי הממשלה לא דיבר איתם. הם נאלצו להשתפק בתמיכה של אנשים טובים שאינם שייכים למנגנון הממשלתי.   

החלפת דיסקט היא תנאי הכרחי להתמודדות עם המשבר הכלכלי. 

 

הבהקים להתמודדות עם הנושא הכלכלי

כאמור הפנמת המצב הקשה היא תנאי ראשון והכרחי. 

כללי ההתנהגות במשבר הם ניצול יתרונות יחסיים של ארגונים ושל אנשים על חשבון מינויים פוליטיים. מינויים מקצועיים במקום מינויים פוליטיים. 

כמה צעדים מתחייבים בהקדם:

1. הארכה של מינויו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לחמש שנים. 

פרופ' ירון הוא איש מקצוע מוערך גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הארכת כהונתו משדרת נכונות להתמודד באופן מקצועי וראוי אם הבעיות הכלכליות.

2. שר אוצר מקצועי במקום בצלאל סמוטריץ

כבר הבעתי את דעתי שלמדינת ישראל אין שר אוצר או לפחות אין שר אוצר ראוי. 

הבנתו של בצלאל סמוטריץ בכלכלה מועטה והוא פועל ממניעים אידאולוגיים ולא כלכליים. 

נדרשת במהירות החלפתו באיש מקצוע לא פוליטי מתחום הכלכלה. 

3. מנהלת לתכנון שיקום עוטף עזה

בראש מנהלת כזו צריך לעמוד אדם שתושבי העוטף נותנים בו אמון. לאו דווקא איש פוליטי. 

4. הקפאה מידית של כספים קואליציוניים והיערכות מידית להכנת תקציב המתאים לסדר העדיפויות החדש.

בצד הכרח לצמצם תקציב, תקציב הנותן עדיפות לצבא ולשיקום עוטף עזה. זה בהכרח יבוא על חשבון הסעיפים הנמצאים עכשיו בסדר עדיפיות של הממשלה הנוכחית.

5. הודעה רשמית שלא תהיה רפורמה משפטית

התחלת תהליכי החקיקה של הרפורמה המשפטית (ההפיכה המשטרית) הרעה את מצבה הכלכלי של מדינת ישראל. 

כשהמלחמה מרעה אותו עוד יותר חייבים לסלק לפחות את המכשול של ההפיכה המשטרית. 

הערה לא שולית

אולי הדרך הטובה לשינוי דיסקט היא ההבנה שראש הממשלה הנוכחי אחראי לאסון. 

לא הוא ולא הממשלה שבראשותו יוכלו להמשיך לכהן אחרי המלחמה. 

מזה נגזר שאין צורך להכניס למערכת השיקולים שיקולים קואליציוניים עתידיים אחרי המלחמה.

איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה נרתם לעזרת הציבור בזמן המלחמה

 

חבריי באיגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה ראויים לשבחים על ההירתמות המהירה והאינטנסיבית לטובת הציבור בנושאים כלכליים. 

בין השאר, יש קו חם אליו ניתן לפנות. מספרי הטלפון של הקו החם הם: 073-3679056 ו-052-6704282.

אפשר גם לפנות באמצעות דוא"ל:  igudkalkala@gmail.com

המעגל הראשון והקשה ביותר של נפגעים כלכלית הוא עוטף עזה.

נפגעים כלכלית גם עסקים, משפחות ויחידים. 

המטרה היא לעזור לכל המעגלים הללו באמצעות מידע עדכני ורלוונטי. 

בנוסף יש פניות של יו"ר האיגוד שי אבו לגורמים פיננסיים כגון: בנקים, חברות כרטיסי אשראי, בנק ישראל ועוד על מנת להציג מצוקות ספציפיות של הציבור ולהציע להם דרכים להקטנת הפגיעה בציבור. 

אפשר לפנות גם אליי.

כפי שכתבתי בפוסט קודם תושבי העוטף ונפגעים אחרים מההתקפה הרצחנית של חמאס יקבלו ממני יעוץ ללא תשלום.

להתחיל להיערך עכשיו כלכלית לאחרי המלחמה

 

על פי הערכות כל המומחים, המלחמה תימשך לכל הפחות עוד מספר חודשים. 

זהו אירוע משמעותי בכל תחום ובכל קנה מידה. אפשר אפילו להגיד Game Changer. 

יהיו למלחמה ולאירועים משמעותיים אחרים בעולם, השלכות כלכליות שליליות מהותיות. 

מהשלכות כלכליות מהותיות שליליות נובעות גם השלכות מהותיות שליליות על מצבן הכלכלי של משפחות. 

ביחד עם כל הקשיים, עכשיו הזמן גם להתחיל להיערך כלכלית לשינויים הצפויים במצב הכלכלי.

יש הרבה אי-ודאות וכן יש גם הרבה סיכונים. 

מה ידוע בהקשר למלחמה?

מלחמה נגד חמאס צפויה להימשך לפחות מספר חודשים.

זה תחת ההנחה האופטימית שלא תיפתח חזית נוספת בצפון ולא חס וחלילה מעין מלחמת עולם שלישית. 

יש כמה מומחים שחושבים שהסיכון של מלחמת עולם שלישית שתתפתח מהמלחמה בין ישראל לחמאס הוא סיכון שצריך לקחת אותו בחשבון. 

למלחמה יש עלויות כספיות גבוהות.

לא אתייחס למשמעויות הכלכליות הקיימות לפגיעה קשה באנשים כגון רצח על ידי אנשי חמאס, פציעה או שבי. 

האובדן או הפגיעה האישית של הנפגעים וקרוביהם וחבריהם מהותית יותר מהפגיעה הכלכלית.

הרשימה שאציג בפיסקה זו אינה ממצה.

עלויות מידיות

א. פגיעה בישובי עוטף עזה

פגיעה בחקלאות (למשל: חיטה וגידולים חקלאיים אחרים, רפתות ועוד).

פגיעה בתעשייה ובמסחר.

אובדן רכוש. במקרים הקיצוניים בתים על כל תכולתם.

ב. פגיעות באזורים אחרים 

פגיעות מאותם סוגים שצוינו בסעיף הקודם באזורים אחרים.  

בנוסף גם פגיעות כתוצאה ממגבלות הנובעות מדרישות רשויות הנגזרות מהמלחמה, כגון: דחיית לימודים במסגרות חינוכיות, מגבלות על עסקים ומקומות עבודה.  

אחד האינדיקטורים לפגיעה הכלכלית הוא ירידה של כ-30% בהוצאות באמצעות כרטיסי אשראי בימים הראשונים של המלחמה.

ג. עלות ישירה של המאמץ המלחמתי 

ציוד, נשק, שימוש בציוד ובנשק (למשל: תחמושת מתכלה, דלק לכל רכב) ועוד.  

ד. גיוס מילואים

פגיעה במשק בגלל אובדן כוח עבודה. תשלומים מהמדינה למגויסים וכיו"ב.

עלויות עתידיות

אזכיר רק שני סעיפים תקציביים גדולים מאוד:

1. הגדלת תקציב הביטחון

2. שיקום עוטף עזה

אציין גם כי להקטנת פעילות המשק יש גם משמעות של הקטנת הכנסות המדינה ממיסים.

נקודת התחלה 

נקודת ההתחלה הכלכלית של המשק הישראלי הרבה פחות טובה ממה שהייתה יכולה להיות. 

המשק נפגע מההפיכה המשפטית.

המשק נפגע מהעברות כספים ענקיות, שלא לומר לא מבוקרות, לסקטורים שלנציגיהם בממשלה ובכנסת הייתה אפשרות ללחוץ על ראש הממשלה.  

משבר כלכלי בעולם

המלחמה הנוכחית בין ישראל לבין החמאס היא עוד גורם שמעמיק את המשבר הכלכלי בעולם. יש גם גורמים משמעותיים אחרים.

מומחים צופים המשך עליות מחירים וריביות גבוהות לטווח זמן ארוך.

המשמעות ליחידים ולמשפחות בישראל

תהיה תקופה כלכלית קשה יותר. כדאי להתחיל להיערך כבר עכשיו לקראתה.

משבר הקורונה הוא מודל עם דימיון מסוים למשבר הכלכלי הצפוי בעקבות המלחמה ואולי גם במהלכה. 

אם נסתמך על מה שקרה במשבר הקורונה, עלולים להיפגע במיוחד מהמשבר הנוכחי: בעלי הכנסות נמוכות, עצמאים, עסקים קטנים ובינוניים וסטודנטים שהתחלת שנת הלימודים שלהם נדחתה.  

מה עליכם לעשות?

להתחיל להיערך להתממשות הסיכונים הכלכליים. חשוב במיוחד שאלה שמועדים להיפגע יותר יתחילו לעשות את זה כבר עכשיו. 

כדאי לתכנן הוצאות, הכנסות והשקעות תחת הנחות פסימיות. 

למשל:

1. להביא בחשבון אפשרות של ירידה בהכנסות בגלל פיטורים, חל"ת וסיבות נוספות.

2. להביא בחשבון ריביות גבוהות על הלוואות ולכן להימנע ככל שניתן, מלקיחת הלוואות ומשכנתאות בסכומים גבוהים.

3. להביא בחשבון עליות בהוצאות השוטפות.

4. אם אפשרי להגדיל את החיסכון ולהקטין הוצאות חשובות פחות.

מידע כלכלי נוסף לטובת נפגעי הטרור החמאסי: קרן של הסוכנות היהודית

 

את המידע קיבלתי משי אבו יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה.

הארגון מנסה לעזור לאזרחי ישראל בנושאים כלכליים בשעה קשה זו לכולנו.

אני משתף אותו כפי שקיבלתי אותו.

חברים יקרים - חשוב לדעת ולהפיץ,

לסוכנות היהודית יש קרן סיוע לנפגעי טרור אזרחיים: 

פצועים

משפחות שכולות

נעדרים

מי שנפגע רכושו

כבר מראשית השבוע הקרן טיפלה בלמעלה מ 250 פניות🙌🙌

הקרן מעמידה מענק של 4000 שח באופן כמעט מיידי (עד 3 ימים) ולאחר מכן אף מגדילה אותו עד 25,000 שח.

אנא הפיצו בקרב מכריכם כדי שיגיע שימו לב, מספר הטלפון הוא: 02-6204440

המלחמה נגד חמאס: ביטול ואו חסימת כרטיסי אשראי ואפליקציות תשלום

הלב כואב על הנפגעים מהמעשים הנוראים של הטרוריסטים של חמאס. 

אני יודע שלמשפחות הנפגעים יש דברים הרבה יותר חשובים וקשים מהנושא עליו אני כותב את הפוסט הזה. 

לצערי, למרות זאת יש צורך בהתייחסות שלהם גם להיבט זה. 

במצב רגיל, היחיד שיכול לבטל או לחסום כרטיס אשראי הוא בעל הכרטיס. אנחנו לא במצב רגיל. 

חברות כרטיסי האשראי מאפשרות לקרובי משפחה שמוכיחים את זהותם, ומסבירים את חוסר האפשרות של בעל הכרטיס לעשות זאת, לבטל או לחסום כרטיסי אשראי. 

אותו דבר ניתן לעשות גם באפליקציות תשלום כמו Bit ו-Paybox. 

הקבוצה הראשונה שעולה לי במחשבה הם אנשים בשבי החמאס. 

אם יש ברשותם כרטיס אשראי או טלפון סלולרי, אין לי ספק, שהחמאס יוכל לבצע פעולות של משיכת כספים. 

בנוסף לכל הצרות הענקיות לא כדאי שגם בעיה כזו תתווסף.

קבוצה אחרת הם נעדרים. ייתכן שגם הם בשבי החמאס. 

קבוצה שלישית הם כאלה שהטלפונים שלהם ו/או כרטיסי האשראי שלהם אולי נלקחו על ידי אנשי חמאס.

מה אולי יקרה בעתיד?

איני יודע מתי תהיה רשימה מלאה של אלה שאיבדו את חייהם בטרם עת, אלה שבשבי ואולי גם מעטים שלא יהיה ידוע מה עלה בגורלם. 

כשתהיה כזו, אולי כדאי שמי שיערוך אותן יעביר אותן גם לחברות כרטיסי האשראי ולחברות אפליקציות התשלום, על מנת לחסוך לקרובי המשפחה את הצורך להתקשר אליהן.

אף לא אחד יודע מתי תהינה רשימות מלאות כאלה. אולי עדיף לא לחכות עד שזה יקרה?

שרותים שלי ללא תשלום

בתחום של כלכלת המשפחה אני נותן ייעוצים ללא תשלום לניצולי שואה וליוצאים בשאלה מהעולם החרדי במסגרת "הלל". 

אחרים משלמים.

במצב שנוצר אני מרחיב את היעוצים ללא תשלום גם למשפחות ויחידים מעוטף עזה ונפגעים אחרים מהמתקפה הרצחנית של חמאס.

לא רק אני

באיגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה יש הרבה אנשים אחרים שאיכפת להם ומוכנים ויכולים לעזור. 

גם חברים אחרים באיגוד עוזרים לא פחות ממני. יש גם תהליך של התארגנות של האיגוד ויש פעילויות שונות שהנהלת האיגוד מבצעת מול בנקים, חברות כרטיסי אשראי וגופים אחרים על מנת לעזור לאנשים במצב הקשה שנוצר.

פעילות האיגוד רחבה יותר מאשר המעגל של הנפגעים הישירים.

פרטי ההתקשרות שלי

טלפון: 054-4480616

דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

סינגפור: הזדקנות כבעיה - גישה ייחודית לטיפול בה

 

בסדרת פוסטים בבלוג האישי שלי אני עוסק ב"אזורים כחולים".  

כפי שעלה בפוסט על איקריה, בפוסט על אזורים כחולים 2.0 ובסדרה ב-Netflix העוסקת ב"אזורים כחולים" קרוב לודאי ש"אזורים כחולים" מאבדים בהדרגה את הייחוד שלהם. אורח החיים משתנה, התזונה משתנה והקהילה משתנה. התוצאה: היא ירידה בתוחלת החיים.

מצד שני תוחלת החיים במקומות אחרים עולה. היות שבמקרים רבים לא מדובר בחיים בריאים יש עלויות גבוהות של טיפול רפואי וסיעודי באנשים קשישים. העלויות האלה הולכות וגדלות.

מדובר בעלויות גדולות הן לפרט והן למדינה.

בפרק האחרון בסדרה ב-Netflix על "אזורים כחולים" מנסה דן בוטנר להתייחס לבעיה הזו באמצעות הדוגמה הייחודית של סינגפור. 

בשנת 2020 הייתה תוחלת החיים בסינגפור 83.74 שנים. 

בביקורים קודמים בסינגפור למדתי איך צמחה מנמל נידח לכלכלה משגשגת.

למדתי על מודל ייחודי של דיור במדינה זו ולמדתי על הבעיות של הדור הצעיר במדינה זו המתבטאות בשיעור ילודה נמוך של 1.2 בשנת 2015 שמאז ירד במעט.

הילודה הנמוכה ותוחלת החיים הגבוהה יוצרים בעיה של שיעור גבוה של אזרחים ותיקים באוכלוסיה. צפי של כ-25% מהאוכלוסייה בשנת 2030.

על מנת להתמודד עם הבעיות של עלויות גבוהות במיוחד של טיפול רפואי בקשישים פיתחה סינגפור מודל ייחודי להקטנת העלויות האלה. 

סינגפור היא אחת המדינות הצפופות בעולם. המודל שלה עוזר גם לשיפור איכות חיים של בני כל הגילים וגם לאריכות ימים.

סינגפור על פי הסדרה על "אזורים כחולים"

מערכת בריאות טובה

מערכת הבריאות הטובה מקטינה את ההסתברות לתחלואה קשה בגיל השלישי שאינה מזוהה ומטופלת בזמן.

סבסוד רכישת דירה לגילאי 55 ומעלה

הממשלה מסבסדת רכישת דירה לגילאי 55 ומעלה. דירה כזו נותנת להם מימד של יציבות.

מענק דיור קירבה

ילדים של אזרחים ותיקים הגרים ליד הוריהם מקבלים מענק מהמדינה.

הקרבה במגורים משפרת את איכות החיים של הקשישים ואת מצב בריאותם. בדידות פוגעת באופן ישיר ו/או עקיף בבריאות של אזרחים ותיקים.

הקרבה עוזרת הן לדור השני והן לאזרחים הותיקים. המשפחה יכולה לתמוך בהם אבל גם הם עוזרים למשפחה, למשל בשמירה על נכדים. 

בסדרה של Netflix הוצגה אינטראקציה בין סב לנכד. הנכד מלמד את סבו שימוש באינטרנט. הסבא עוזר לו בלימודי המתמטיקה בבית הספר.

תשוו את זה למצב במדינת ישראל כשתקראו את הפוסט הקשיים של דור הסנדוויץ.

תחבורה ציבורית טובה וחסמים לרכב פרטי

בסינגפור תחבורה ציבורית טובה שבה משתמשת רוב האוכלוסייה (יותר מ-50% בהשוואה לכ-5% בארה"ב). 

שיעור בעלי המכוניות באוכלוסייה הוא 11%. 

כניסה למרכז העיר ברכב פרטי יקרה ולכן לא כדאית. יש אגרת גודש וגם עלויות לחניה.

התוצאה: יותר הליכה ברגל. ההליכה ברגל תורמת לבריאות.

פארקים ציבוריים

הבניינים בסינגפור גבוהים ומרובי דירות בגלל אילוצים של צפיפות אוכלוסייה. 

בין הבניינים יש פארקים גדולים יחסית. 

התושבים יכולים לטייל בהם ברגל. היד הקשה כלפי הפרת חוק, הופכת את הטיולים לבטוחים.  זה תורם גם לבריאות ולאריכות ימים. 

גינות קהילתיות

גינות קהילתיות תורמות לקשרים חברתיים בין שכנים. המזון שמגדלים בהן הוא מזון בריא.