חיסכון בעלויות חשמל

כשמגיע החורף גדלה צריכת החשמל ואיתה גדל גם חשבון החשמל. את הפוסט שלי העוסק בנושא זה בחרתי לכתוב כפוסט אורח בבלוג אחר.  

כתיבת פוסט אורח בבלוג מגוונת את החומר המופיע בו ולפעמים מוסיפה נקודת מבט קצת שונה מנקודת המבט הרגילה בבלוג. גם בבלוג שלי כבר נכתב פוסט אורח ואני פתוח לארח פוסטים נוספים, שייראו מתאימים מבחינת נושא, עניין ורמת כתיבה.

לקריאת פוסט האורח שלי באתר של חברת Finupp לחצו על הקישור הבא: חורף מחשמל.

כיצד להתנהל כלכלית בגיל מבוגר?

המצגת עוסקת בהתנהלות כלכלית בגיל מבוגר (אזרחים וותיקים). היא מתארת את המאפיינים הכלכליים הטיפוסיים של אוכלוסייה בגיל הזה, את הסיכונים, את הזכויות המגיעות לאוכלוסייה זו ואת ההתנהגות הכלכלית המומלצת.

לצפיה במצגת לחצו על הקישור הבא: כלכלת המשפחה בגיל מבוגר

זכויות אזרחים ותיקים

זקן בן 109 שנפטר שנתיים לאחר צילום התמונה.
 מקור התמונה: ויקיפדיה

תכנון ניהול נאות של כלכלת המשפחה (או כלכלת יחיד) מחייב לדעת מה מצבכם הכלכלי. חשוב גם לדעת מה הן הזכויות המגיעות לכם.

זה חשוב יותר כשאתם בגיל מתקדם ופוטנציאל ההשתכרות שלכם קטן יותר.

בפוסט זה אציג זכויות עיקריות המגיעות לאזרחים ותיקים. אציג גם קישורים לאתרים בהם ניתן למצוא מידע כולל ומפורט. אין הכוונה להציג כאן רשימה ממצה של כל הזכויות המגיעות לאזרחים ותיקים.

אם אתם אזרחים וותיקים, אני מציע לכם לבחון האם אתם מנצלים את כל ההטבות להם אתם זכאים. רצוי לעשות זאת אחת לתקופה כי ההטבות עשויות להשתנות.

הזכות שלא מגיעה לאזרחים ותיקים בישראל
הזכות הזו מגיעה לאזרחים גילאי 65 ומעלה ביפן, בשוויץ, במדינות סקנדינביה, בניו-זילנד, באוסטריה ובמדינות נוספות.
זוהי הזכות לעבוד.
לשוק העבודה בישראל אין כניסה מעל לגיל 45. במקצועות ההיי-טק גם גיל 40 ולפעמים 35 הוא גיל מבוגר מדי.

ממשלת ישראל לא עושה מספיק על מנת לעודד עבודת מבוגרים. לא רק האזרחים בגילאים המבוגרים נפגעים מכך: גם המשק הישראלי מפסיד מיליארדי שקלים.

ביפן למשל, הבינו עוד בשנות ה-60 את מגמת עליית תוחלת החיים והממשלה השקיעה בבניית מרכזי הכשרה ותעסוקה לקשישים.

הגדרת אזרח ותיק
אזרח ותיק הוא מי שהגיע לגיל פרישה מעבודה. נכון להיום (סוף שנת 2015) גיל הפרישה מעבודה של גברים הוא 67 ושל נשים נע בין 62 ל-64 לפי תאריך הלידה.

גמלאות וקצבאות

1. קיצבת זיקנה של מוסד לביטוח לאומי
זהו הרובד הפנסיוני הראשון.   
גובה קצבת זיקנה בסיסית ליחיד בשנת 2015 הוא 1,617 ש"ח.
גובה קצבת זיקנה בסיסית לזוג בשנת 2015 הוא 2,387 ש"ח

לקצבה מתווספת תוספת ותק המגיעה עד למקסימום של 50% מהקצבה הבסיסית.
על כל שנה של תשלום ביטוח לאומי מעל ל-10 שנים מתווספת קצבה של 2%. אין תוספת מעבר ל-25 שנות ותק.

2. תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה
זכאים לקבל אותה פנסיונרים שיש להם פנסיה נמוכה (עד 1,204 ש"ח ליחיד ועד 1,898 ש"ח לזוג) או שכר נמוך מעבודה (עד 1,852 ש"ח ליחיד ועד 2,222 ש"ח לזוג)) ואין להם חסכונות מעל ל-80,000 ש"ח.


 3. קצבאות נוספות תלויות מצב
קצבת שאירים במקרה של פטירת בן/בת זוג
קצבת נכות וסיעוד בבמקרה של נכות או מצב סיעודי

הנחות

1. ארנונה
אזרחים ותיקים עשויים להיות זכאים להנחה בארנונה בשיעור העשוי להגיע ל-25% עד 30%. ההנחה ניתנת רק עד 100 מ"ר משטח הדירה.
התנאים לזכאות להנחה כוללים מבחני הכנסה. התנאים וגובה ההנחה עשויים להיות שונים ברשויות מקומיות שונות.

2. תחבורה ציבורית
הנחה של 50% באוטובוסים וברכבת. זכאות להנחה: נשים מגיל 60 וגברים מגיל 65.

3. עמלות בבנקים
תושבים ותיקים זכאים להנחה בעמלות הבנקים. הם משלמים על ארבע פעולות באמצעות פקיד (פעולות יקרות) כאילו היו פעולה אחת בערוץ ישיר (פעולה זולה).

4. בריאות
הנחה של 10% על תרופות מעל גיל 75.
הנחה של 50% בתקרת התשלום להשתתפות עצמית בשירותים רפואיים בכל רבעון. זכאות להנחה כשאחד מבני המשפחה מעל לגיל 65.

5. תרבות ולימודים
אזרחים ותיקים עשויים להיות זכאים להנחות. בחלק מהמקרים מדובר בחוגים או בפעולות תרבות מטעם עירייה או מועצה מקומית. שיעור ההמחה עשוי להשתנות מעיר לעיר. 

פטורים ממיסים

1. פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי
אם אתם מקבלים קיצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי בגיל הזכאות לקיצבת זיקנה או בגיל הפרישה (בגיל הפרישה זה מותנה בגובה ההכנסה), אתם פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי.
למרות זאת המוסד לביטוח לאומי גובה בניגוד לחוק, במצבים מסוימים, דמי ביטוח לאומי מחלק ממקבלי הקיצבה. מדובר בכ-13 אלף אנשים. מבקר המדינה התריע על כך בדוח השנתי לשנת 2014. אם אתם מקבלים קיצבת זיקנה, וודאו שאתם לא משלמים דמי ביטוח לאומי.

2. החזר מס הכנסה אוטומטי לגמלאים על תכניות חיסכון ופיקדונות 
ניכוי עד לסכום של 9,840 ש"ח ליחיד ועד 16,560 ש"ח לזוג. גמלאים שהכנסתם נמוכה עשויים להיות זכאים לפטור גבוה יותר.
מימוש הזכות: באמצעות פנייה למס הכנסה לתיאום מס או בקשה להחזר אחרי הניכוי. 

זכויות נוספות של קבוצות מיוחדות של אזרחים ותיקים

אזרחים ותיקים ואזרחים ותיקים ניצולי שואה

בהגדרה כל ניצול שואה הוא גם אזרח ותיק. כשמדובר בזכויות כמו הנחות במיסי עירייה אי אפשר לקבל הנחות כפולות, כך שאם אזרח ותחק הוא גם ניצול שואה הוא צריך לבחור: לקבל הנחה בארנונה כניצול שואה או לקבל הנחה בארנונה כאזרח ותיק. ברוב המקרים, עדיף לבחור בהנחה או בזכות הניתנת לניצול שואה. 

מידע נוסף על זכויות ניצולי שואה קראו בפוסט: זכויות ניצולי שואה.

אזרחים ותיקים המקבלים תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה
מקבלי תוספת השלמת הכנסה עשויים לקבל הנחות גדולות יותר מאזרחים ותיקים רגילים.
בין ההנחות המוגדלות:
הנחה בחשבון חשמל (50% עד תקרת צריכת חשמל), סיוע בשכר דירה, הנחה בתשלומי בזק על קו טלפון קווי, הנחה בארנונה, הנחה בתשלומי קופת חולים ומענק חימום (מענק חימום ניתן רק לאלה המתגוריים באזור קר).

אזרחים ותיקים מקבלי קצבת שאירים
אזרחים ותיקים המקבלים קצבת שאירים, עשויים לקבל הטבות גדולות יותר מאזרחים ותיקים רגילים.

אזרחים ותיקים מקבלי קצבת נכות
אזרחים ותיקים המקבלים קצבת שאירים, עשויים לקבל הטבות גדולות יותר מאזרחים ותיקים רגילים.

אזרחים ותיקים במצב בריאות לא תקין

1. עשויים להיות זכאים לטיפול רפואי בבית במקום בקופת חולים.

2. עשויים להיות זכאים לקבל מכשירי שמיעה

אזרחים וותיקים במצב כלכלי גרוע במיוחד
מקווה שאף אחד מהקוראים לא יהיה במצב כזה, אבל אם מצבם הכלכלי של קשישים הוא כל כך קשה עד שאין להם מספיק כסף על מנת להתקיים ואין להם נכסים כלכליים או אפשרות להשתכר, הם זכאים לקבל מזונות מקרובי משפחה, כגון: ילדים.
למימוש הזכות צריך להגיש תביעה לבית דין לענייני משפחה (אפשר לקבל סיוע משפטי חינם ממשרד המשפטים).

התנאי לקבלת המזונות הוא שלנתבע יש הכנסה מעבר להכנסה מספקת על מנת לכלכל את עצמו ואת בן/בת זוגו, ילדיו וילדי בן/בת זוגו.

התקווה שלא תגיעו לכך מתייחסת גם למצב עצמו וגם לכך שקרובי משפחה המסוגלים לעזור לו, אינם מעוניינים לעשות זאת.

אתרים עיקריים עם מידע על זכויות אזרחים ותיקים 

כל זכות: פורטל זיקנה והזדקנות     

אתר המשרד לאזרחים ותיקים. ראו למשל: המדריך לאזרח הוותיק -  זכויות, הטבות ומידע עבור האזרחים הוותיקים בישראל

אתר המוסד לביטוח לאומי

אתר מס הכנסה: הקלות במס הכנסה לגמלאים ולבעלי הכנסות נמוכות


אתרי אינטרנט של הרשויות המקומיות

מה הבעיה?
רבים מהקשישים אינם מחוברים לאינטרנט ו/או אינם יודעים להשתמש בו.
לא בטוח שיגיעו לפוסט זה ולרשימת אתרי המידע שבתוכו.

אם אתם בנים או יותר טוב נכדים של אזרחים ותיקים, אתם מוזמנים לקרוא ולהעביר לידיעתם את המידע. אתם גם מוזמנים ללמד אותם, כיצד להשתמש באינטרנט.

אם אתם קשישים, אולי הגיע הזמן להתחבר לאינרטנט וללמוד איך פועלים בו, לפחות ברמה הכי בסיסית.

ההמלצות שלי

1. בדקו היטב מה הן הזכויות המגיעות לכם ומצו אותן.

2. נקודות התחלה טובה הוא פורטל זכויות אזרחים ותיקים באתר כל זכות. הוא מרכז את הזכויות ומצביע למידע נוסף באתרים אחרים.

3. אם אינכם יודעים לגשת לאינטרנט, היעזרו בדור הילדים שלכם או אפילו טוב יותר בדור הנכדים.  

מדוע שונה גיל הפרישה לפנסיה של גברים מגיל הפרישה לפנסיה של נשים?

זוג קשישים ליטאים בריקוד עממי.
מקור: ויקיפדיה

סביב גיל הפרישה לפנסיה בישראל יש הרבה ויכוחים אידיאלוגיים. הויכוח יותר אידיאולוגי בנושא המגדרי:

האם הפרישה של נשים בגיל נמוך יותר מאשר גברים היא מוצדקת?

יש הטוענים שאין זה ראוי לשלם לנשים יותר שנים פנסיה, מה גם שתוחלת החיים שלהם גבוהה יותר. 

האם היא מועילה לנשים?

למשל הטענה שממילא חלקן יפוטרו בגיל נמוך מגיל הפרישה הרשמי שלהן ולא ימצאו עבודה והיות שגם ככה שכרן נמוך יותר, יתקשו להתפרנס עד לגיל קבלת גמלת הפנסיה.

האם היא מזיקה לנשים?

למשל יאלצו לפרוש בגיל מוקדם יותר מעבודה, לפעמים בעל כורחן או למשל יוכלו לצבור פחות זכויות פנסיוניות, משום שיעבדו פחות שנים.

השאלה: מהו הגיל המתאים לפרישה לגמלאות? היא שאלה מורכבת ומסובכת.

השאלה: האם להחיל גיל פרישה זהה על גברים ונשים? היא שאלה מסובכת לא פחות.

אין בדעתי להשתתף בויכוח במסגרת פוסט זה. 

במקום זה אציג לכם כיצד ומדוע נקבע במקור גיל 60 כגיל הפרישה לגמלאות של נשים וגיל 65 כגיל הפרישה לגברים.

אני מסתמך על ספרו של פרופ' יהודה כהנא, מומחה בעל שם עולמי בביטוח, בתכנון פיננסי ובניהול סיכונים.

ספרו של כהנא: מדריך לביטוח חיים, פנסיה וגמל - תכנון פיננסי אישי ועסקי, הוא ספר הדן לעומק בסוגיות בתחומים המופיעים בכותרתו.

הספר דן לעומק בהרבה בעיות מהותיות בתחומים בהם הוא עוסק. למרות זאת, צריך להתייחס אליו בזהירות. הספר שהחזקתי בידי הוא משנת 1983.
כשמדובר בנתונים קונקרטיים, הם כבר לא רלבנטיים בגלל השינויים הגדולים במהלך יותר מ-30 השנים שחלפו מאז.

כשמדובר בהיסטוריה של קביעת גיל הפרישה לגמלאות הוא בהחלט מקור מהימן.

מדוע נקבע גיל 65 כגיל הפרישה של גברים וגיל 60 כגיל הפרישה של נשים?
אשם בזה המנדט הבריטי. בשנת 1942 ישבה על המדוכה הזו ועדה בריטית בראשותו של סר ויליאם בוורידג'. הועדה קבעה שגברים יפרשו לפנסיה בגיל 65 ונשים בגיל 60.

מעניין מדוע נבחרו גילים אלה ומדוע נקבע הפרש של חמש שנים בין גיל הפרישה של גברים לגיל הפרישה של נשים.

הועדה נימקה את הפער בין גיל הפרישה של גברים לגיל הפרישה לנשים בכך, שרצוי שגברים ונשים נשואים יפרשו באותו מועד או לפחות במועד סמוך. היות שגברים נישאו אז לנשים צעירות מהם בכחמש שנים נקבע שנשים יפרשו בגיל צעיר בחמש שנים.

לא טובתן הכלכלית של הנשים ולא טובתם הכלכלית של הגברים עמדה לנגד עיניה של הוועדה. לא חישובים כלכליים של יחס בין ההכנסה לפני הפרישה לאחריה עמד לנגד עיני הועדה.
לא חישובים אקטואריים מורכבים של ההשקעה של משלם הפנסיה ביחס לחיסכון שנצבר.
גם לא השאלה האם כדאי ורצוי שנשים גברים או בני שני המינים ימשיכו לעבוד שנים נוספות או יעבדו פחות שנים?

נקודת המבט שלי
בשאלה זו כמו גם בשאלות אחרות, "ירשנו" מהמנדט הבריטי, לפני קום המדינה, או אפילו מהשלטון העותומני שקדם לו, חוקים או כללים.

לא רק שאנשים לא יודעים, שזה המקור לחוק או למנהג השורר פה, לא מעט עשרות שנים אחרי תום המנדט הבריטי, אלא שהם מייחסים למחוקק הבריטי רציונל שהביא לחוקק את החוק ומסתמכים על אותו רציונל כטיעון התומך בעמדתם.

לפעמים אין שום קשר בין מה שגרם לו לחוקק חוק או להתקין תקנה, לבין מה שמייחסים לו. 

לפעמים יש אמת במה שמייחסים לו, אבל אחרי יותר מחמישים שנה זה כבר לא רלוונטי. 

אני מציע לבחון את הנושאים באופן ענייני בהתייחס למצב היום ולמצב בעתיד, ללא קשר לחוק הקיים.

כמובן שאם יוחלט לשנות, יש צורך לבצע זאת בהדרגה.

הרושם האישי שלי הוא שבגלל התארכות תוחלת החיים והגדלת השתתפותן של נשים בשוק העבודה, בסופו של יום נמצא את עצמנו עם גיל פרישה זהה לנשים ולגברים.  

אמי"ל
אני מה יוצא לי מזה (אמי"ל)? שואלים בוודאי חלק מהקוראים והקוראות. 

לקוראות צעירות יחסית כבר יצא משהו: הן לא יכולות לתכנן את המשאבים הכלכליים שלהן לפרישה, על סמך ההנחה שגיל הפרישה של נשים יהיה זהה לגיל הפרישה של גברים (67 נכון להיום).

אתן ליתר הקוראים והקוראות עוד משהו, שמופיע בספרו של פרופ' כהנא וידוע לי היטב גם ממקורות אחרים. 

אין השפעה לעובדה שהספר של פרופ' כהנא הוא משנת 1983 על הנושא העקרוני הזה.

רבים שוגים ומתכננים את המשאבים הכלכליים שלהם לאחר פרישה לגמלאות תחת ההנחה שיגיעו לתוחלת החיים.

כך למשל, אם תוחלת החיים של גברים היא 80 (הנתון המדויק שונה, אבל לא בהרבה מהנתון בדוגמה), הם מניחים שאם פרשו בגיל 67 הם יחיו כ-13 שנים ובונים את התכנון הכלכלי שלהם, על סמך הנחה זו.

פרופ' כהנא מציין בצדק, שתוחלת החיים שלהם גבוהה יותר. אם מישהו הוא בן 67, צריך לבדוק מהי תוחלת החיים שלו, מותנה בזה שהוא בן 67.

תוחלת זו יותר גבוהה מ-80 שנה. 
חישוב תוחלת חיים של 80 שנה כולל גם: גברים מתו בילדותם ממחלה, כאלה שנהרגו בתאונות או נפטרו ממחלות בגיל צעיר או בגיל הביניים, כאלה שלצערנו נהרגו במסגרת שירותם הצבאי או המשטרתי, כאלה שנרצחו וכאלה שהתאבדו לפני גיל 67.

אל תשכחו עוד גורם: תוחלת היא סוג של ממוצע. יש כאלה שיחיו כמה שנים יותר ויש כאלה שיחיו כמה שנים פחות. 

אם מצבכם הבריאותי תקין ואין גורמים תורשתיים שמצביעים על הסתברות גבוהה לחיים קצרים מהתוחלת, עליכם להניח שתחיו יותר מתוחלת החיים המותנית בכך שהגעתם לגיל 67.

כלל האצבע הוא להוסיף חמש שנים לתוחלת המותנית ולתכנן לפי אורך חיים כזה.

מה הקשר בין מחסור במוצרי יסוד בסופרמרקטים בתקופת החגים לבין קושי לעמוד בהוצאה לא צפויה של 8,000 שקל?

בתקופת החגים יש מחסור במוצרי יסוד: עופות, בשר טרי, ביצים וירקות.

המונח חגים מתייחס לראש השנה, יום הכיפורים וסוכות והחג המוסלמי עיד אל אדחא.

מנהלי הסופרמקטים וגורמים אחרים מסבירים את המחסור בחופשות של עובדים בגלל החגים.

הם מרגיעים אותנו ואומרים שאחרי החגים הבעיה תיפתר.

האם אתם יכולים לעמוד בהוצאה לא צפויה של 8,000 שקל?

שאלה זו הוצגה בסקר שערך העיתון כלכליסט בשנת 2013. כ-41% מהנשאלים אמרו שלא יעמדו בהוצאה הזו. כ-29% אמרו שיהיה להם קשה לעמוד בהוצאה כזו. כדוגמה להוצאה בלתי צפויה כזו, הובא טיפול שיניים. הכותרת בכלכליסט: הוצאה חריגה של 8,000 שקל גדולה על 70% מהציבור.

המכנה המשותף

למכנה המשותף קוראים חוסר תכנון. חוסר תכנון מאפיין את ההתנהגות הכלכלית של משפחות רבות בישראל וכפי שהבנתם מהפסקה הראשונה, גם את מנהלי הסופרמרקטים בישראל וכמה גורמים ממשלתיים.

החגים: האם אפשר היה לדעת שזה עלול להתרחש?

אי אפשר היה לדעת את זה. השנה, בשונה ממה שקרה בחמישים השנים האחרונות, נפלו באופן מפתיע חגי תשרי ועיד אל אדחא דווקא בחודש ספטמבר ובחודש אוקטובר. גורמי תכנון ממשלתי ומנהלי רשתות המזון הוכו בהלם ולא צפו את החופשות של עובדיהם ושל גורמי הייצור והשיווק של מוצרי המזון הבסיסיים.

נעזוב את הציניות: אין משהו יותר צפוי ויותר ידוע מראש מאשר מועדי החגים. אפילו מנהל כושל של רשת מרכולים מסוגל לקחת לוח שנה ולמצוא את זה מספר חודשים לפני שזה מתרחש ולתכנן מראש, כיצד להימנע ממחסור במוצרים.

הוצאה לא צפויה של 8,000 שקל: האם אפשר היה לדעת שזה עלול להתרחש?

זאת בעיה מעט מורכבת יותר מאשר הבעיה בפסקה הקודמת. התשובה הנכונה: אפשר לדעת שהוצאה לא מתוכננת של אלפי שקלים תתרחש. בשונה מהבעיה הקודמת אי אפשר לדעת מראש מתי היא תתרחש. 

אי אפשר לדעת גם מהו סעיף ההוצאה, שידרוש הוצאה כזו (טיפול בבעיה קשה במכונית והחלפת חלק יקר בה, טיפול שיניים, מחלה וכיו"ב).

אי אפשר לדעת את גובה הסכום של ההוצאה: 8,000 שקל כמו בסקר כלכליסט? 10,000 שקל? 4,000 שקל? או כל סכום אחר בטווח שבין 2,000 שקל ל-10,000 שקל.

האם אפשר להיערך מראש?

אם אתם משפחה מתחת לקו העוני שחיה מהיד לפה, כנראה שלא תוכלו להיערך מראש למצב כזה.

אם אתם במצב טוב יותר, ומרבית הקוראים הם במצב טוב יותר, אתם יכולים להיערך לזה. כל מה שנדרש זה תכנון.

חסכו כל חודש סכום כסף קטן להוצאת בלת"מ (בלתי מתוכננת). מהר מאד תצברו 8,000 שקל.

בשנה שאחרי זה תוכלו לענות לסקר של כלכליסט, שלא קשה לכם להוציא הוצאה לא מתוכננת של 8,000 שקל.