‏הצגת רשומות עם תוויות עצמאות כלכלית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עצמאות כלכלית. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 6 במאי 2023

מהי עצמאות כלכלית?

 



לקראת יום העצמאות של מדינת ישראל פרסמתי פוסט שכותרתו שלושה מיתוסים על עצמאות כלכלית. 

בפוסט השתמשתי בהגדרה מסוימת של עצמאות כלכלית עליה אחזור כאן: "עצמאות כלכלית הוא מצב של מי שיש לו באופן  מתמשך הכנסות שאינן קטנות מההוצאות ו/או יש לו מספיק משאבים כספיים שאפשר לנצל אותם במקרה הצורך." 

זו לא ההגדרה המקובלת לעצמאות כלכלית.
בפוסט זה אביא מספר הגדרות אחרות לעצמאות כלכלית של משפחות ויחידים ואדון בהן.


הגדרת הויקיפדיה העברית

"עצמאות כלכלית היא מצב שבו ההכנסות הפסיביות של אדם גבוהות מספיק כך שהן מכסות את הוצאות המחיה שלו, ללא צורך לעבוד או להיות תלוי באחרים."

ההגדרה מתארת ברוב המקרים מודל שבו אדם מסתפק במועט וחוסך על מנת שהחסכונות יאפשרו לו להתקיים במשך כל ימי חייו ללא צורך לעבוד. 

ראו למשל: אל תחשוש: חסוך ופרוש. 

כמובן, שעל מנת להגיע למצב כזה צריך לנהל באופן סביר או יותר מסביר את החסכונות אחרת הם עלולים שלא להספיק.

אגב, גם אם הם מנהלים נכון הנסיבות עשויות או עלולות להשתנות. 

אחד מהשינויים נוגע לאנשים בארצות הברית שפרשו לפנסיה. נדמה לי שאפשר להכליל את מה שקורה בארוצות הברית גם למדינות אחרות כולל ישראל.

אתם מוזמנים לצפות בסרטון בערוץ של בן פליקס המסביר כיצד חוק ההוצאה של 4 אחוז הפך לחוק ההוצאה של 2.7%?

לאלה, שאינם שולטים מספיק באנגלית או אין להם מספיק זמן לשמוע, אסביר בקיצור את מה שאומר פליקס, מומחה קנדי להשקעות. 

רבים מאיתנו מוציאים בגיל הפנסיה יותר מההכנסות שלהם. 

חוק ה-4% הוא כלל אצבע שאמר שבגיל פנסיה אפשר להוציא בכל שנה 4% מהחסכונות ולשמור על ערך ההשקעות. 

לדעת פליקס היום מדובר ב-2.7% במקום 4%. 

הסיבות לכך:

1. התשואות בבורסה בארצות הברית (למשל מדד S&P 50) היו גבוהות במשך שנים ארוכות. ההערכה היא שהן לא יהיו בעתיד כל כך גבוהות.

2. אי היציבות הכלכלית והמדינית בעולם.


כמובן שיש גם ברי מזל מעטים, שלא צריכים לחשוב על הסתפקות במועט וחיסכון משום שבאו ממשפחה עשירה בקנה מידה עולמי או התעשרו בעצמם. 

בינינו, גם הם צריכים לוודא שכספם מושקע באופן סביר.


הגדרות "פעמונים"


באתר של ארגון "פעמונים" מצאתי מספר הגדרות. הטענה היא שהמושג הוא סובייקטיבי ושונה מאדם לאדם. 

תוכלו למצוא שם גם הגדרה דומה להגדרת ויקיפדיה וגם הגדרות רבות אחרות, כולל הגדרה דומה להגדרה בה אני השתמשמתי בפוסט. 

קישור: יוצאים לעצמאות. כלכלית. כולם מדברים על עצמאות כלכלית, אבל מהי בעצם עצמאות כלכלית?

הטענה היא שכל יחיד או כל משפחה צריך לבחור את ההגדרה של עצמאות כלכלית המתאימה עבורו. 

ברגע שהוא בחר הגדרה עליו לקחת אחריות ולבנות תוכנית ארוכת טווח להשגת עצמאות כלכלית ושמירתה.


הגדרה באתר חברת Finance


באתר חברה זו תמצאו הגדרה ודיון בנושא. כדאי להיות ערים לזה שלחברות עסקיות יש גם אינטרסים, לגיטימיים, להתפרנס מזה שהם מסייעים לכם להגיע לעצמאות כלכלית.


"עצמאות כלכלית היא היכולת של הפרט לחיות באופן שמושפע באופן מינימלי מאילוצים כלכליים, אלא מונע יותר מהרצונות ומהשאיפות שלו. יש אנשים שיש להם משכורת גבוהה יחסית אך הם אינם קרובים להיות בעלי עצמאות כלכלית, בגלל שכל המשכורת שלהם עוברת לצריכה (להוצאות על מסעדות, משכנתא, ביגוד וכו').
לעומת זאת, אנשים שחיים בצמצום ויש ברשותם גם נכסים שמניבים להם את רוב ההכנסה, יהיו יותר עצמאיים מבחינה כלכלית. במצב שכזה, ההוצאות שלהם משולמות ברוב המקרים ללא תלות בתלוש המשכורת, מכיוון שהנכסים הם אלו שמניבים את רוב ההכנסה."

מה שמעניין בהגדרה זו, שהיא מביאה בחשבון את העובדה שגם כשיש עצמאות כלכלית יש אילוצים. 

זה בא לידי ביטוי במילים "מושפע באופן מינימלי מאילוצים כלכליים".

מצאתי הגדרות נוספות בעברית. לא ראיתי שהן מוסיפות משהו מעביר להגדרות להלן.


השורה התחתונה


באופן מעשי מדובר בהגדרה סובייקטיבית. לאחר בוחרים הגדרה אפשר לפעול על מנת להשיג עצמאות כלכלית. מדובר בתהליך מתמשך על מנת להשיג ולשמר את העצמאות הכלכלית.





יום רביעי, 26 באפריל 2023

שלושה מיתוסים על עצמאות כלכלית

 



כולנו שואפים לעצמאות. גם עצמאות כלכלית. בפוסט זה אעסוק בשלושה מיתוסים העלולים למנוע או להפסיק עצמאות כלכלית.


הגדרת עצמאות כלכלית


לפני שאתיחס למיתוסים, אנסה להגדיר עצמאות כלכלית בהקשר של פוסט זה.

ההקשר בפוסט זה הוא הקשר של כלכלת משפחות או יחידים.

עצמאות כלכלית הוא מצב של מי שיש לו באופן  מתמשך הכנסות שאינן קטנות מההוצאות ו/או יש לו מספיק משאבים כספיים שאפשר לנצל אותם במקרה הצורך. 


מיתוס 1: ההכנסות נמוכות ולכן אי אפשר להוציא פחות מההכנסות


הרבה פעמים שמעתי את הטענה הזו. בחלק גדול מהמקרים היא אינה נכונה. יש מה לעשות כדי להקטין הוצאות ו/או להגדיל במעט את ההכנסות.


הקטנת הוצאות


תשלומים קבועים לספקים

לא פעם אני שואל אנשים, שאני מלווה כלכלית והכנסותיהם נמוכות, כמה הם משלמים כל חודש לספק הטלפון הסלולרי שלהם? 

ברוב המקרים אני שומע שהם מוציאים פי 2 או פי 3 ממני.

הם לא מקבלים חבילה טובה משמעותית או טובה בכלל ממה שאני מקבל.

הם לא מקבלים שירות טוב יותר.

הם פשוט בחרו ספק יקר יותר ללא שום סיבה מוצדקת.

ספק הטלפון הסלולרי זו רק דוגמה. לא פעם המצב דומה גם בתשלום עבור אינטרנט או טלוויזיה.


קניות במרכול

במקרים רבים הם משלמים בסופרמרקט יותר ממה שהם צריכים וגם יותר ממה שהם יכולים.

מה אפשר לעשות? קראו: איך לקנות במרכול?


תשלומים לבנקים

לפעמים אפשר להקטין תשלומים לבנקים. מדובר בעמלות, באוברדרפט ובריביות על הלוואות. 


כרטיסי אשראי

יותר מדי כרטיסי אשראי, שעל כל אחד מהם משלמים עמלה חודשית.

פריסת תשלומים בריביות גבוהות בכלל ובכרטיסים מתגלגלים בפרט.


ביטוח

כפילויות בביטוח. ביטוחים שהם Nice to have. 


מיצוי זכויות

בלא מעט מקרים הם אינם ממצים זכויות המגיעות להם, למשל: מענק עבודה.


הגדלת הכנסות


בחלק מהמקרים יותר קשה להגדיל הכנסות מאשר להקטין הוצאות.

יש כאלה העובדים ויכולים לעשות שעות נוספות. 

אפשר למצוא עבודות מזדמנות נקודתיות. 

אפשר למלא סקרים או להשתתף בניסויים תמרות תשלום 



מיתוס 2: יש הכנסות גבוהות ו/או נכסים כלכליים ולכן לא תהיה בעיה כלכלית בעתיד


אם ההוצאות הן בלתי מבוקרות, גם הכנסות גבוהות עלולות שלא להספיק. 

זו שאלה של התנהלות יותר מאשר של הכנסה. כשמאזן ההכנסות-הוצאות שלילי אפשר להיכנס בקלות למסלול של התרסקות כלכלית.

במשך השנים הרבות שאני נותן ייעוצים כלכליים למשפחות וליחידים ראיתי משפחות ויחידים עם הכנסות גבוהות שנמצאים בקשיים בגלל התנהלות לא נכונה.

ראיתי גם משפחות ויחידים שההכנסה שלהם נמוכה ומתנהלים נפלא במסגרת האפשרויות שלהם.


נכסים כלכליים צריך לנהל באופן סביר לפחות. אם זה לא נעשה, הם עלולים להתכלות מהר מהצפוי. 

צריך גם מזל. לא הכל תלוי בבעל הנכסים הכלכליים. עלולים להתרחש משברים ואירועים אחרים, שיקטינו משמעותית את ערך הנכסים. 

כמובן, שיש גם מקרים של עושר רב במיוחד שייקח לו כמה דורות עד שיתכלה גם במקרה שלא ינוהל באופן מיטבי.


מיתוס 3: עושר מדומה


בעוד שהמיתוס השני עוסק באנשים אמידים, שלא לומר עשירים, מיתוס זה עוסק בעשירים לכאורה: כאלה שחושבים שיש להם יותר ממה שיש להם.

בלא מעט מקרים מדובר באנשים הפורשים לגמלאות ומקבלים מענקים בסכום גבוה יחסית. 

הם מתנהלים כאילו יש להם יותר ממה שיש להם באמת. 

המענקים מתכלים ואחריהם גם החסכונות.

להסברים נוספים: 

תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי: עשירים לכאורה


הערת שוליים


מה שנכון למשפחות וליחידים נכון גם לחברות עסקיות ולמדינות.

פוסט זה נכתב ביום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל. 

צריך מאוד להיזהר שלא להיתפס למיתוס השני ו/או למיתוס השלישי. 

בהמשך מדיניות כלכלית של הממשלה הנוכחית, המדינה וכתוצאה מזה גם האזרחים עלולים למצוא את עצמם בתסריט לא טוב של אחד משני המיתוסים הנ"ל.










יום שני, 23 בנובמבר 2020

הגוזל שלא ידע לעוף

 


רז (שם בדוי לחלוטין) הוא בן יחיד לתמר (שם בדוי) ולדן (שם בדוי לא פחות). רז, איש היי-טק בן 40 מתגורר עם הוריו. 

בענייניו הכספיים מטפל דן, יועץ השקעות בבנק. אם עוד לא ידעתם, אז המין החזק הן נשים. במקרה זה תמר. דן, אולי מנהל את הכספים, אבל תמר היא זו שקובעת את האסטרטגיה המשפחתית. 

על פי תפיסתה של תמר, חבל להוציא כסף על שכירת דירה או חדר בדירה, לרז. 
עדיף שהכסף יישאר במשפחה. ממילא ההורים, אוהבים כל כך את בנם, הדבר היקר והחשוב ביותר בחייהם, יתנו לו כל סכום כסף שיצטרך ויורישו לו בבוא היום את כל כספם.

דן, ויותר חשוב בהקשר הנוכחי, רז, קיבלו את תפיסת העולם של נציגת המין החזק במשפחה. 

רז אינו עוקב אחרי ענייניו הכספיים. המשכורת שלו מספיקה ונשארים סכומים עודפים. הוא יוצא מדי פעם עם צעירות, נוסע לטייל בחו"ל, הולך לטיולים בארץ, להצגות, לסרטים ולהופעות. 
כמובן שתדירות הבילויים שלו אינה גבוהה. לא בכדי אמר סוציולוג ש"היי-טק הוא העבדות המודרנית". רז עובד מספר רב של שעות בכל יום. 

אם נפרט את המונח "אינו עוקב אחרי ענייניו הכספיים"  נגלה בין השאר:

1. הוא אינו עוקב אחרי הנעשה בחשבון הבנק שלו ואחרי חיובי כרטיס האשראי.

2. הוא אינו יודע שהוא משלם עמלות גבוהות בהרבה ממה שהיה יכול לשלם לו בחר בחיוב חודשי קבוע בבנק ולו דרש מחברת כרטיסי האשראי לא לחייב אותו בדמי ניהול.

3. קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות הם החסכונות היחידים שלו בהם הוא מטפל (או שלא).
הוא נמצא במסלול ברירת מחדל בשתיהן. הוא אפילו משלם ביטוח חיים בקרן הפנסיה ואינו יודע שזה בזבוז כסף לרווק ללא ילדים.

4. כאשר פקיד הבנק מתקשר להגיד, שיתרת הזכות בחשבון הבנק שלו גבוהה הוא מספר לאביו. אביו, מיופה כוח בחשבון, משקיע את הכספים.

רוצה לעוף


בגיל 40 החליט רז שהוא רוצה למצוא בת זוג ולהקים משפחה. רז נרשם באתר ההיכרויות "טינדר" והתחיל לשוחח עם נשים ולהיפגש איתן. 

לרוע המזל, אימו תמר חלתה במחלה קשה. 
כל המשפחה המצומצמת התגייסה לסייע לה בתקופת הטיפולים הקשה. הטיפול באימו והעבודה לא הותירו לרז זמן לפיתוח קשר זוגי.

אחרי חצי שנה ויותר


אחרי חצי שנה הסתיימו הטיפולים הרפואיים של תמר. רז חזר לפרויקט של מציאת בת זוג. 
בכל פעם שהתחיל להיווצר קשר עם בת זוג, אימו חשה ברע ורז דחה את הקשר עד שמצבה יתייצב. בנות הזוג הפוטנציאליות המשיכו הלאה. 

ברצוני לדייק, לא נמצא קשר מודע או קשר סיבתי בין ההרעה במצבה הבריאותי של תמר לבין יצירת קשר זוגי של רז. נמצא רק מתאם סטטיסטי בין שני סוגי האירועים.

מוסר ההשכל


גוזל צריך ללמוד לעוף בזמן. אחר כך זה עלול להיות מאוחר מדי.

כמה תובנות כלכליות


1. התחילו בחינוך פיננסי ורכישת כישורים בגיל מוקדם ככל האפשר.

2. צעירים בוגרים צריכים להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית.

3. ככל שניתן לא להיעזר כלכלית בהורים.
צריך להניח כאילו אין תמיכה כלכלית של ההורים גם כאשר ההורים רוצים ויכולים לתמוך.

4. אפשר להניח, אם יש בסיס להנחה הזו, שההורים יעזרו כלכלית במצבים מיוחדים, כמו מצבי משבר חמורים.
כך למשל, ניתן להקטין ביטוח חיים, במקרים שאין ספק ביכולת הכלכלית וברצון לסייע מצד ההורים, בהנחה שאם חס וחלילה תהיה פטירה בטרם עת, ההורים יעזרו. 
את הכסף שנחסך אפשר להוסיף לחסכונות לילדים.



טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...