אילון מאסק רוצה לקחת חלק מהפנסיה שלכם למימון Spacex

 

אילון מאסק בשנת 2022.
מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: נחלת הכלל

אילון מאסק מנסה להנפיק בנאסד"ק את מניית Spacex. הוא מנסה לגייס שם סכום של כ-2 טריליון דולרים. זו ההנפקה גדולה בהיסטוריה. 

אלא שהערכת השווי הזו רחוקה מלהיות ריאלית. הסיכויים שבסכום כזה ההנפקה תהיה רווחית בזמן ארוך נמוכים מאוד. מה שכן צפוי לקרות זה, שהפנסיה של החוסכים הפנסיוניים בארה"ב וגם במדינות אחרות כולל ישראל, תממן את האמביציה המסוכנת והלא ריאלית הזו. 

נתקלתי כבר בשני מאמרים שבהם עולה הטענה שאני מעלה כאן.

 
המאמר הראשון הוא של גיא רולניק בעיתון "דה מרקר" בתאריך 29.5.26. 

כותרת המאמר: מאסק אצלכם בפיד, בבחירות ובפנסיה, אם תרצו או לא 

הרציונל מאחורי הטענה הזו הוא שהגופים המוסדייים המנהלים את הפנסיה משקיעים חלק גדול מהכסף בהשקעה פסיבית הצמודה למדדים.

כמעט כל מדד פסיבי כזה בנוי כך שמשקלה של מניה במדד תואם את שווי השוק שלה.  
כלומר: המדדים מוטים לטובת מניות גדולות מבחינת שווי.  

הגופים המוסדיים בארץ וגופים המנהלים פנסיה בארה"ב משקיעים במדדים ולכן ישקיעו סכום גדול במיוחד במניות שגייסו או יגייסו סכומים גבוהים של כסף. 

אותו רציונל עומד גם מאחורי מאמר באנגלית במגזין

Fortune 500 Digest. ההבדל הוא שהמאמר מתייחס לשוק הפנסיה האמריקאי.

תוכלו לקרוא את המאמר שכתבה Catherina Gioinoבאמצעות הקישור: 

SpaceX and Anthropic are about to go public—and your 401(k) may be forced to buy in

רולניק כותב שהסיכוי שמשקיעים ב-Space x יחזירו את ההשקעה שלהם נמוך מאוד.

הוא לא קונה את הטיעונים של מאסק לפיהם הפתרון לצריכת הענק של חשמל בגלל AI יגיעו מהחלל. 

הוא מעריך את היוזמה והנכונות של מאסק לקחת סיכונים אישיים בהשקעה. 

המאמר של Catherina Gioino מעלה טענות דמות גם לגבי השאיפות של ענקיות ה-AI להנפיק בבורסה ולהשיג השקעות בשווי שוק אסטרונומי. 

גם במקרה של אנטרופיק ו- Open AI קשה לראות מודל ריאלי של החזר ההשקעה של המשקיעים. 

הזווית האישית שלי

אני בהחלט השתכנעתי מהניתוח של גיא רולניק. 

גילוי נאות, אני רחוק מלהתפעל מאילון מאסק, שהרשת החברתית X שבבעלותו, מוטית לטובתו, ושם את האינטרסים האישיים שלו לפני ערכים כלשהם. 

אני חושב שהוא גרם נזק גדול, באופן ישיר או באמצעות עובדים חסרי בגרות ויכולת הערכה, במהלך היוזמה של הנשיא טראמפ למחוק אתרי ממשל אמריקאים מיותרים, לכאורה. 

אחד האתרים הללו הוא אחד המקורות להרצאה שלי  

לסמוך או לא לסמוך על אבטחת מידע של בנקים?

מדובר באתר שבו מרוכזות גניבות כספי לקוחות על ידי בכירים בבנקים אמריקאים. 

מופיעים שם רק מקרים של בנקאים שהורשעו בבתי משפט והסכומים שהחזירו. 

הניחו שרובם החזירו רק חלק מהסכומים שהם גנבו. מדובר בסכומים של הרבה מיליארדי דולרים שהוחזרו. 

לי נותרו רק כמה שקפים המתארים מקרים שדליתי מהאתר לפני שמאסק ואנשיו חיסלו אותו.

לסמוך או לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים? - לאן נעלם אתר אמריקאי של הונאות שבוצעו על ידי בנקאים?

 

היום (2.4.25) הרציתי בזום את ההרצאה ששמה מופיע בכותרת. 

את ההרצאה "לסמוך או לא לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?" כבר העברתי מספר פעמים. 

הפעם גיליתי בהכנה להרצאה משהו מוזר. 

לא הצלחתי להפעיל קישור לאתר חשוב של הממשל האמריקאי העוסק בהונאות של בנקים. 

בפעמים קודמות שהרציתי לא הייתה בעיה כזו.

 

במה עוסקת ההרצאה?

ההרצאה עוסקת בסיכונים במערכות מידע של בנקים. התפיסה היא שיש סיכונים חיצוניים (למשל: התקפות סייבר) ויש סיכונים פנימיים (למשל: גניבת כספי לקוחות על ידי עובד בנק). 

קל לי להביא דוגמאות לסיכונים פנימיים ממדינת ישראל. למשל: משבר מניות הבנקים בשנת 1983 בו הורשעו מנכ"לים של בנקים בישראל.

מדינת ישראל איננה לבד. הבאתי דוגמאות גם מבנקים בארצות הברית.  

האתר שלא הצלחתי להתחבר אליו

שקף ממצגת "לסמוך או לא לסמוך? - אבטחת מידע של הבנקים" 
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

המקור הטוב ביותר לגניבות כספים על ידי בנקאים, בחלקם בכירים, בארצות הברית היה אתר SIGTARP. זהו אתר ממשלתי בארצות הברית. שקף מהמצגת שלי שמופיע בתחילת פיסקה זו מתאר אותו בקצרה. 

באתר מופיעים מקרים של בנקאים, חלקם בתפקידים בכירים, שהורשעו בבית משפט בגניבת כספי לקוחות. 

לכל מקרה מופיעים הפרטים הבאים:

1. שם הבנק

2. שם המורשע או המורשעים ותפקידו או תפקידיהם בבנק.

3. העבירה או העבירות שבוצעו.

4. סכום הכסף שנגנב.

סכומי הכסף שהוחזרו על ידי בנקאים שהורשעו הם אינדיקציה טובה להיקף האדיר של הכספים שנגנבו. 

על פי האתר, הוחזרו 11 מיליארד דולר.  

חשוב לציין שלא כל הכספים שנגנבו החוזרו. בלא מעט מקרים, הגנב משתמש ברוב הכספים. אחרי שהשתמש כבר אינו יכול להחזיר את הכספים.

מדוע לא הצלחתי להתחבר לאתר?

אין להוציא מכלל אפשרות שזו טעות טכנית שלי, אבל ההסתברות לכך נמוכה. 
עשיתי מספר ניסיונות להתחבר. עם מספר כתובת URL לדפים באתר שהועתקו מהמצגת שלי. 

בנוסף עשיתי חיפושים ב-Google של כניסות עם שם האתר וכניסות עם מילות מפתח שהיו מביאות אותי לאתר, לו הוא היה זמין. 

לא סביר שכתובת האתר שונתה מבלי שהכתובת הקודמת תישמר וישאר בה קישור לאתר החדש ביחד עם הודעה על שינוי כתובת האתר. 

ההשערה שלי

במסגרת תפקידו החדש של איילון מאסק במממשל של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מאסק מחסל תפקידים ופונקציות ממשלתיות. הוא גם סוגר אתרי אינטרנט ממשלתיים. 

מאסק נותן אוטונומיה לעובדים צעירים בחברתו לביצוע "התייעלות". 

יתכן שעובד בן 17 או עובד בן 20 בחברה פרטית של מאסק החליט על דעת עצמו למחוק את האתר הזה משום שחשב שאין בו צורך.

יתכן שאיילון מאסק היה זה שחשב שהאתר מיותר והורה לעובד שלו למחוק אותו.

יתכן שהיוזם היה מישהו בממשל טראמפ. 

קצת פחות סביר שהנשיא טראמפ בעצמו ירד לפרטים קטנים וביצע זאת בעצמו, אלא אם כן התבקש לעשות זאת על ידי בעל הון שטראמפ חפץ ביקרו. 

השורה התחתונה

מי שישמע את ההרצאה שלי יבין כמה חשוב אתר כזה. 

הוא עשוי להרתיע עובדי בנק שמתכננים לגנוב כספים מהבנק בו הם עובדים.

הוא עשוי להגדיל את המודעות של לקוחות בנקים ועובדי בנקים לסיכונים.

להזמנת ההרצאה ניתן להתקשר אלי באמצעת טלפון: 054-4480616. 

קישורים  

לסמוך או לא לסמוך על אבטחת מידע של בנקים?

ירוק או שחור: השקעות בחברות ידידותיות לסביבה (ESG)?

 

בכתבה בעיתון גלובס, שפורסמה בחודש מאי 2022 , מתואר כעסו של אילון מאסק על כך שחברת טסלה הודחה ממדד ה-ESG של הבורסה האמריקאית. רבים מסכימים עם הטענה שההדחה של טסלה מוצדקת בגלל חוסר מיחזור של סוללות, ליקויים בטיחותיים ותנאי עבודה גרועים. 

קשה להתווכח עם הטענה של מאסק, שזה בלתי סביר שחברת אקסון נשארה במקום גבוה במדד הזה. יצרנית הנפט ("הזהב השחור") הענקית נחשבת כאחת המזהמות הגדולות של הסביבה.

מה הן השקעות ESG?

 

ההתחממות הגלובלית מציבה כורח להאטת או עצירת תהליך זיהום כדור הארץ על ידי בני אדם. 

אחרת המצב בעלם יחמיר: יותר אסונות טבע, יותר קיצוניות במזג האוויר, פחות מים לשימוש בני אדם באזורים מתייבשים ועוד. תושבי אזורים מתייבשים שהתפרנסו מחקלאות מתקשים לעשות זאת וחלקם נאלצים להגר למקומות אחרים. 

מדד ה-ESG הוא מדד השקעות, המתמקד בחברות הפועלות באופן אחראי מבחינה סביבתית וחברתית. 

משקיעים המעוניינים בשמירה על הסביבה ובערכים אחרים מעדיפים להשקיע בחברות מסוג זה.

העדפות של השקעות כאלה קיימות במיוחד בקרב בני דור ה-Y ודור ה-Z.

זה שחברה מתנהגת באחריות כלפי הסביבה, כלפי עובדיה וכלפי כללים רגולטוריים לא אומר שההשקעה בה אינה השקעה אטרקטיבית. 

הנטייה היא לחשוב, שמי שנוקט באחריות סביבתית ייטה להתנהל באחריות גם מבחינה עסקית. 

מדד ה-ESG 

על מנת לדרג את האחריות הסביבתית של חברות נקבע מדד הנקרא מדד Environmental Social and Governance בראשי תיבות: ESG. 

המדד מתייחס לשלושה תחומים עיקריים: סביבה, חברה ואחריות תאגידית.

נקבעו כ-300 פרמטרים לדירוג חברות, שביחד מרכיבים את המדד. 

חברות דירוג מציגות דירוג אחת לתקופה. תוצאות דירוג תקופתי כזה עוררו את זעמו של אילון מאסק, כמצויין ברישא של הפוסט.

מדד ה-ESG הצד החיובי

בסקירה של בית ההשקעות ילין-לפידות יש הסברים על מדד ה-ESG ועל ההבדל בינו לבין מדד ה-SRI ראשי תיבות של: Socially Responsible Investment.  בסקירה מקושרים מחקרים המראים שחברות המדורגות גבוה במדד ה-ESG משיגות תוצאות עסקיות טובות יותר מאשר חברות המדורגות נמוך או אינן מדורגות כלל.

מדד ה-ESG הצד השלילי

חברות תרופות: אתיקה ומחקרים

בשנת 2013 השתתפתי בקורס של מכון מגיד בנושא אתיקה רפואית. בכל פגישה הרצה פופסור לרפואה על היבטים אתיים ברפואה. 

ההקשר של מחקרים שמומנו על ידי חברות התרופות עלה יותר מפעם אחת בקורס. 

גם כשאין כוונה להטות את התוצאות, ברור ממחקרים, שהממצאים של מחקרים נוטים להיות מוטים לכיוון שמצפה החוקר. 

החוקר, שאולי מצפה למימון של אותה חברה למחקרים נוספים בעתיד, עלול להיות מוטה בלי שהוא עצמו יבחין בזה.  

הוצגו גם מקרים הרבה פחות תמימים. 

למשל, מחקר של חברת תרופות שבין אלה שמוצגים כמחבריו היה מומחה נחשב בתחום. בדיעבד, התברר שאותו חוקר לא היה מעורב בכלל במחקר.

הוא התבקש לצרף את שמו למחברי המחקר תמורת תשלום. 

לא אגיד לכם שהוא לא קרא את דוח המחקר לפני שהסכים לצירוף שמו למבצעיו, אבל ברור לגמרי, שאם עשה את זה, הוא לא עשה דבר מעבר לזה בהקשר של אותו מחקר. 

מחקר אחר עסק במימון חברת תרופות השווה בין התרופה שלה לבין תרופה מתחרה. כמובן, שהתוצאות הראו שהיא יותר אפקטיבית. 

מה שלא הוזכר במחקר זה, שתופעת לוואי שכיחה לטיפול בשתי התרופות הנ"ל היא בדרגת חומרה גבוהה בהרבה מהתופעה בה מטפלות התרופות.

השורה התחתונה: חברות התרופות מעדיפות במקרים לא מעטים את האינטרס העסקי שלהן על פני טובת החולים.

 

מה מבטיח דירוג גבוה במדד ה-ESG?

כנראה שלא הרבה, שלא לומר כלום. בכתבה של שני אשכנזי ב"גלובס", שצירפתי קישור אליה מדברת על תופעה של "גרינישינג", כלומר: חברות המציגות את עצמן כשומרות סביבה רק על מנת לזכות בדירוג גבוה במדד ה-ESG. 

הכתבה של גיא רולניק בעיתון "דה מרקר" (5.8.22) אופטימית עוד פחות.

הכתבה מספרת על טאריק פנסי, בנקאי ושותף בקרן השקעות פרטית בעברו. פנסי יזם עמותה לסיוע בחינוך דיגיטלי במדינות עניות.   

הוא מונה לתפקיד של אחראי על השקעות "סביבתיות" ו"בנות קיימא" בחברת BlackRock. חברת BlackRock היא חברת ההשקעות הגדולה בעולם. 

פנסי חשב שבתפקיד כזה בחברה כזו תהיה לו השפעה בכיוון של ידידותיות לסביבה.

אחרי שהתפטר אמר שהתפטר משום שגילה שתפקידו האמיתי הוא לעזור לשיווק של החברה.

רולניק מזכיר חברות מזהמות סביבה בישראל שזכו בישראל לדירוג ESG מקסימלי. הוא תוהה האם זה משום שחברות שמקבלות דירוג נמוך, פשוט מפסיקות לשלם לחברת הדירוג? 

בארה"ב ובאירופה מתייחסים לדירוג הזה יותר מאשר בישראל, אבל השאלה היא: האם הוא משקף משהו אמיתי או שמשמש ליחסי ציבור של חברות העוסקות ב"גרינישינג" של עצמן? 

נדמה לי שהשורה התחתונה של הפסקה הזו דומה לשורה התחתונה של הפסקה הקודמת העוסקת בחברות התרופות.

הצצה קטנה לבודהיזם

בבלוג אחר כתבתי לאחרונה פוסט שכותרתו:

"המסעות" של אחרים למזרח עם דגש על עמק הסיליקון בפוסט אני מזכיר את דעתה של פרופ' צ'אן מאוניברסיטת ברקלי על פעילות של בודהיזם, וויפסנה ומדיטציות, שמארגנות חברות היי-טק בסיליקון וואלי לעובדיהן. 

גם שם השורה התחתונה דומה: המניע העיקרי הוא תועלתה העסקית של החברה באמצעות שימור עובדים.

סיכום

בפוסט קודם שכותרתו: מספיק ולא יותר ויותר ציינתי את תפיסת העולם העסקית של John Bogle. בוגל, שנפטר בשנת 2019, ייסד וניהל את המתחרה של BlackRock חברת Vanguard Group. 

בוגל יצא נגד התפתחות תרבות עסקית של מקסימום רווחים כמעט בכל מחיר. 

לצערי, גם היום המצב דומה והצהרות סביבתיות של חברות, הן בלא מעט מקרים אמצעי לקידום מכירות, ללא כיסוי אמיתי של ההצהרות.

.