דעה: כלכלת ישראל - ספינה ללא קברניט

 

על פי דיווח במהדורת  חדשות, שר האוצר בצלאל סמוטריץ נפגש עם מנהלי הבנקים. 

מנהלי הבנקים, אנשי פיננסיים לא פוליטיים, באו על מנת להביע את דאגתם מההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית או המהפיכה המשטרית.

דאגתם נבעה מנתונים של המערכות הבנקאיות, למשל: התחלה של העברת כספים לחו"ל. 

סמוטריץ הגיב: "איפה הייתם בהסכמי אוסלו ובפינוי גוש קטיף?"

האמירה הזו מציגה את שורש הבעיה הכלכלית של מדינת ישראל לשנת 2023: סוג של ספינה ללא קברניט, הנעה בהתאם לכיווני הרוח המשתנים.

 

התנאי ההכרחי להובלת מדיניות כלכלית סבירה

התנאי הראשון, ההכרחי ולא תמיד מספיק, שהוא יבחן את הסוגיות הכלכליות באופן ענייני. 

רק בחינה עניינית מאפשרת התנהלות טובה או סבירה. אם לשר או לראש ממשלה אין את הידע וההבנה הנדרשים, הוא יכול להיעזר במומחים: נגיד בנק, פקידים בכירים בעלי השכלה והבנה בתחום, פרופסורים לכלכלה ו/או מומחים אחרים.

כשהמדיניות אינה כזו עלולה להיות הידרדרות כלכלית חמורה. 

שתי דוגמאות בולטות לניהול כלכלת בחירות גם לא בסמוך לבחירות, שהביאו לאינפלציה גבוהה ולמשבר כלכלי חמור, הם נשיא ארגנטינה בעבר קרלוס מנם ושר האוצר בממשלת בגין יורם ארידור.

ארידור גרם לאינפלציה של מעל ל-100% לשנה במשך כהונתו כשר אוצר. 

את מצבה העגום של כלכלת ישראל הצליחו לתקן בממשלת אחדות לאומית שר האוצר יצחק מודעי מהליכוד ושמעון פרס ראש הממשלה ממפלגת העבודה. 

התגובה של סמוטריץ לחששות הבנקאים מראה שההחלטות שלו אינן ענייניות אלא מבוססות על אידיאולוגיה, שאין בינה לבין כלכלה דבר. 

 

הטענה שאין נזק כלכלי בגלל ההפיכה המשפטית

 

האמירה של סמוטריץ בהוזכרה בפסקה הקודמת, מצטרפת לאמירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו שאין בעיה כלכלית כתוצאה מההפיכה המשפטית. 

בניגוד לדעתו של נגיד נגיד בנק ישראל ושני נגידים לשעבר. 

בניגוד לדעתם של מרבית הכלכלנים, כולל חתני פרס נובל לכלכלה.

בניגוד לדעתם של מנהלים בכירים בתעשיית ההייטק ובמגזרים אחרים.

איני חושד במר נתניהו שהוא אינו מבין את ההשלכות הכלכליות. 

הוא מעדיף אינטרסים פוליטיים על פני התייחסות עניינית לכלכלת מדינת ישראל.

חינוך, אורינות פיננסית וכלכלה

 

מדינת ישראל מדורגת במקום נמוך יחסית במבחני אורינות פיננסית וכישורי חיים בינלאומיים. זה נכון לתלמידי בתי ספר ולמבוגרים.

משרד החינוך אחראי לכך בהקשר של תלמידי בתי הספר. 

כששר החינוך יואב קיש אומר שמשרד החינוך מתמקד בהגדלת התקציבים של החינוך החרדי (לא ציטוט מדויק), הוא בעצם אומר שמשרד החינוך והממשלה כולה לא מתכוונת לשנות לטובה את המצב בהקשר של אורינות פיננסית וכישורי חיים.

במקום זה היא בחרה להשקיע במקומות בהם לא לומדים את הנדרש לכישורי חיים ולעבודה. 

ממשלת ישראל הנוכחית בוחרת לעודד לימודי קודש במקום עבודה.

לחלוטין לא גישה עניינית לכלכלה.

ההפיכה המשפטית והכלכלה

את ההפיכה המשפטית מובילים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן.

 

שמחה רוטמן

בכתבה ארוכה במוסף "הארץ" בתאריך 24.2.2023 מתאר הילו גלזר את תפיסתו של רוטמן ובעיקר מראיין אותו. 

לא צריך לקרוא את כל הראיון על מנת להבין שרוטמן נלחם מלחמה אידיאולוגית נגד בית המשפט העליון. יש לו תפיסה ברורה ומגובשת, שקיימת כבר שנים ארוכות. 

רוטמן רואה במצב הפוליטי הנוכחי הזדמנות לממש את האידיאולוגיה שלו. 

הוא מסביר לכתב שאת ההפגנות נגד מה שהוא קורא "רפורמה משפטית" ויש אחרים שקוראים לה "הפיכה משפטית" מובילים ראשי "מרץ" ואין בין המפגינים אנשי ימין. 

אדם המונע על ידי אג'נדה ואידיאולוגיה שחשובים לו אישית לא תמיד נותן לעובדות לבלבל אותו. 

המציאות היא, שמספר המפגינים גדול מדי על מנת לייחס אותם למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה.

המציאות היא, שאנשים המזדהים כבוחרי ליכוד ואפילו חרדים מגיעים להפגנות האלה.

אנשי גוש עציון המפגינים נגד "הרפורמה" מזדהים בשמם (בצירוף תמונתם) הם חובשי כיפה. 

חלקם מציגים את עצמם באופן ברור כבוחרי ימין. מאופן הפנייה החברית שלהם לרוטמן נראה די ברור שחלק מהם הם אנשי "הבית היהודי".

כפי שתיארתי בפיסקה שכותרתה "התנאי ההכרחי  להובלת מדיניות כלכלית סבירה", אי אפשר לנהל מדיניות כלכלית סבירה כשנצמדים לאידיאולוגיה ולאג'נדה פוליטית.

אין לי מושג האם ח"כ רוטמן מבין משהו בכלכלה או לא, אבל על פי בדיקה של פרופ' אליס ברזיס מהחוג לכלכלה באוניברסיטת בר אילן נראה כי רוטמן ולוין לא טרחו לבחון את ההשלכות הכלכליות האפשריות של "הרפורמה".

הם כנראה גם לא טרחו לבדוק השלכות אחרות של הרפורמה, למשל: השלכות בתחום של תביעות משפטיות  נגד חיילים וקצינים בצה"ל (כולל קצינים וחיילים במילואים),  שמגיעים לביקור במדינה אחרת.

 

השר יריב לוין

 

 הרושם שנוצר הוא שגם השר יריב לוין מונע על ידי אידיאולוגיה ואג'נדה פוליטית. 

התפיסה שלו, כפי שהיא מצטיירת מדבריו בתקשורת, היא שהרכב בית משפט צריך לשקף באופן מקורב תוצאות בחירות לכנסת.

השופטים בבית המשפט צריכים להיבחר עם זיקה חזקה יותר מאשר היום לפוליטיקאים. 

כמו רוטמן, גם לוין שואף להגביל את הסמכויות של בית המשפט העליון ואת הפניות אליו כבג"ץ. 

ללא קשר למהות האידיאולוגיה ומהות האג'נדה הפוליטית נוצר גם לגביו הרושם, שאת ההשלכות הלא משפטיות לא טרח לבחון. 

אני מתמקד כאן בתחום הכלכלי בלבד, שכאמור לא נעשתה פנייה למומחים לשמוע את חוות דעתם. 

הלקח מכהונתה הקצרה של ראש ממשלת בריטניה

כשלא בודקים השלכות בודאי לא מתתייחסים למה שקרה בתקופת כהונתה הקצרה של ראשת ממשלת בריטניה ליז טראס.

טראס התפטרה אחרי 44 ימים בלבד בתפקיד בגלל כישלון קשה במיוחד של התכנית הכלכלית שלה. 

התכנית הזאת הייתה תכנית אידיאולוגית של פורום התומך בכלכלה ליברטיאנית קיצונית. 

טראס לא טרחה לקבל חוות דעת של מומחים כלכליים. 

צניחת השווקים ושער הליש"ט הבהירה לה תוך זמן קצר שהיא טעתה.  

 

לא לחתום לפני שקוראים ובודקים

 

רבים חותמים על מסמכים בלי לקרוא אותם. אני קורא היטב לפני שאני חותם. 

בפוסט זה אתאר מקרה שקרה לי הבוקר, ללא כוונת זדון רק טעות של סיפרה אחת בהקלדה. 

ביקשתי למשוך כספים שלי מבית השקעות. נשלח לי טופס לחתימה דיגיטלית. לפני שחתמתי שמתי לב שיש טעות אחת קטנה. 

הטעות הייתה במספר חשבון הבנק שלי. במקם אחת הספרות הופיעה סיפרה סמוכה אליה בלוח המקשים. 

לא חתמתי. ביקשתי לתקן.

 

מה היה קורה לו הייתי חותם?

 

על פי התהליך שצריך להתבצע, מישהו בבית ההשקעות צריך לקחת צ'ק מבוטל או אישור ניהול חשבון, שנתתי להם, ולוודא שאכן זה החשבון שלי לפני העברת הכסף.  

אבל אם מישהו לא יבדוק או לא ישים לב לשגיאה בסיפרה אחת, הכסף יועבר לחשבון לא שלי. 

לגמרי לא בטוח שאקבל במקרה כזה את הכסף בחזרה גם אם יתברר שהוא הועבר בטעות. 

מקרה שאירע ללקוח בנק בארץ

האיש העביר סכום כסף של כמה עשרות אלפי שקלים מהחשבון שלו לחשבון של בת הזוג שלו. 

הוא טעה במילוי הפרטים בסיפרה אחת במספר הסניף. קרוב לוודאי הקלדה שגויה. 

הכסף  הגיע לחשבון לא של בת הזוג שלו. כשגילה את הטעות פנה לבנק. 

הוא קיבל תשובה שהבנק לא יכול לעזור לו ללא הסכמת מי שקיבל את הכסף.

האיש תבע את הבנק בבית משפט. עורך הדין ,שייצג את הבנק, טען שעל פי החוק, הבנק אינו יכול להכריח את מי שקיבל את הכסף להחזיר את הכסף.

הבנק פנה אל מי שקיבל את הכסף והאיש סירב להחזיר את הכסף.

ההמלצה שלי

חייבים לעבור בעיון רב על כל הפרטים במקרה של העברת כסף מחשבון לחשבון על מנת לוודא שאין טעות.

אם תטעו, לא בטוח שתוכלו לקבל את כספכם בחזרה. גם אם תקבלו זה יעלה לכם זמן וכסף. 

ההמצלה הזו כמובן תקפה גם לחתימות אחרות, שאינן העברה מחשבון לחשבון, ועשויה להיות להן משמעות כלכלית או משמעות חשובה אחרת.

 

 

 

 

הגדלת תעסוקת מבוגרים הקרובים לגיל הפרישה ואחרי גיל הפרישה

 

להגדלת שיעור האזרחים הותיקים העובדים יש תועלות ישירות ועקיפות רבות. 

תועלות למשק

1. הגדלת התוצר 

2. הקטנת הצורך בתמיכה של המדינה באזרחים ותיקים שהכנסתם אינה עונה על הצרכים שלהם.

המדינה צריכה בחלק מהמקרים לסייע להם. אם יעבדו, יחסך חלק או כל הצורך בסיוע. 

 

3. המשך עבודה שומר על מצב בריאות טוב יותר.

המשמעות היא הקטנת הההוצאות של המדינה על בריאות של אזרחים ותיקים. 

מדובר בהוצאות ישירות ובהוצאות עקיפות של תמיכה בתפקודם של אזרחים ותיקים במצב בריאות לא טוב.

 

תועלות למעסיקים

1. ניצול יתרונות יחסיים של אנשים בעלי נסיון ועתירי ידע בתחום עיסוקם.

 2. המשך העסקה של אנשים המכירים היטב את הארגון, את התרבות הארגונית שלו ואת המטרות שלו. 

לאנשים כאלה עשוי להיות יתרון בהשוואה לאנשים המחליפים אותם ואינם מכירים את הארגון. 

3. גיוון תעסוקתי

שילוב בין אנשים מבוגרים ואנשים מבוגרים פחות עשוי לנצל את היתרונות של כל אחת מקבוצות אוכלוסיה אלו.

 

תועלות לאזרחים ותיקים

1. עבודה עשויה להגדיל את הכנסתם.

2. המשך עבודה מקטין את תחושת ההידחקות לשוליים ואובדן הרלוונטיות.

3. המשך עבודה מאפשר שמירה על מצב בריאות טוב יותר.

בפוסטים קודמים הצגתי נתונים ומחקרים התומכים בטענות שהעלתי כאן. 

להלן מספר דוגמאות:

באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?

 

עובדים ותיקים: על חשיבותו של ניסיון 

 

לעבוד: פחות שעות יותר שנים

Ikigai גרסת אוקינאווה

חסמים רגולטוריים לעבודת אזרחים ותיקים בישראל 

במדינת ישראל יש חסמים רגולטוריים, המקשים על עבודת אזרחים ותיקים ומקשים עליהם למצות את הזכויות המגיעות להם.  

מאמר חשוב שכתבה הלה אקסלרד ממכון אהרון של אוניברסיטת רייכמן מציג את החסמים ומציע מדיניות על מנת להקטין אותם. 

ההצעות מבוססות גם על הכרת הנעשה במדינות אחרות. בחלק מהמקרים יש לנו מה ללמוד מהן על מנת לשפר את המצב בישראל.

אין צורך שאציג בפוסט את עיקרי המאמר משום שהוא ברור וקריא.

אסתפק בקישור למאמר: חסמים רגולטוריים להעסקת מבוגרים: ניתוח והצעות לפתרון. 

JoinMe 

JoinMe היא פלטפורמה לעידוד יוזמות של אזרחים ותיקים ובכלל זה גם יוזמות תעסוקתיות. 

אחד החסמים להעסקת מבוגרים הוא מעבר מעבודה כשכירים לעבודה כעצמאיים.

בגלל רצון של אזרחים ותיקים לעבוד בהיקף חלקי ובגלל גילנות בחלק מהמקרים קשה לאזרחים ותיקים למצוא עבודה כשכירים. 

הם נאלצים להסתגל למציאות חדשה של עבודה כעצמאים.

JoinMe מאפשרת להם יזמות ותומכת בהתמודדות עם הקשיים הביורוקרטיים ועם הפחד להיות עצמאים.

 

רגולטור חלש בארה"ב: כיצד לא טיפלו נכון בהונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה?

 

אחד המקרים המעניינים בספר על "תורת ההונאה" הוא המקרה של ברנרד מיידוף. 

ברנרד מיידוף ביצע את הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה. 

תקציבי הרשות לניירות ערך בארה"ב צומצמו מתקופת הנשיא ריגן מטעמים אידיאולוגיים של כלכלה חופשית, שלא צריכה כל כך הרבה רגולציה.

מיידוף הציג תשואות חודשיות גבוהות וקבועות, שכמובן לא היו אמיתיות. 

הארי מקרופולוס, מומחה השקעות חשד בזיוף. הוא טען שהתשואות הללו בלתי אפשריות.

על פי הניתוח שלו, ההסבר של מיידוף שהוא מוכר אופציות כדי ליצר סדירות כזו, לא סביר כי הוא היה צריך לקנות יותר אופציות ממה שהוצעו בכל הבורסות בארה"ב. 

ברשות ניירות ערך "גררו רגליים" במשך חמש שנים. כשבדקו את הטענות עשו את זה באמצעות עורכות דין שעבדו ברשות ולא באמצעות מומחים כלכליים. 

עורכות הדין חשדו במניעיו של מקרופולוס ודחו את טענותיו. 

לדברי מחברי הספר (כאמור שני חתני פרס נובל לכלכלה) מומחה כלכלי שהיה בוחן לעומק את הטענות היה מגלה שהן נכונות. 

למשקיעים רבים היו נחסכים הפסדים אסטרונומיים. 

חלק מהמשקיעים היהודים העשירים נאלצו להקטין את תרומותיהם הנדיבות במדינת ישראל בגין ההפסדים הללו.

הערת שוליים

מה שעשו עורכות הדין ברשות לניירות ערך בארצות הברית, חשד בפונה במקום בדיקה מקצועית, מזכיר לי את האנורקסית לכאורה שבעצם סבלה מרגישות לגלוטן. 

הטיות בחשיבה של רופאים גרמו להם לייחס לה בעיות נפשיות ולהתעלם ממה שהיא אומרת. רק אחרי הרבה שנים, ביצע רופא בדיקה פשוטה שגילתה שאינה אנורקסית, אלא רגישה לגלוטן.

"תורת ההונאה": מה מייחד את התפיסה אם בכלל?

 

בפרק המסכם של ספרם "תורת ההונאה - מניפולציות"  מנסים שני חתני פרס נובל לכלכלה להתייחס לספר בפרספקטיבה של התיאוריה הכלכלית ההתנהגותית. 

בהתחלה התיחסו כלכלנים לבני אדם כמקבלי החלטות כלכליים רציונליים. 

התיאוריה הזו הופרכה על ידי שני מרצים לפסיכולוגיה  מהאוניברסיטה העברית בירושלים: פרופ' עמוס טברסקי ופרופ' דניאל כהנמן. 

כהנמן זכה בפרס נובל לכלכלה. לצערנו, טברסקי לא זכה ביחד איתו בפרס משום שנפטר ממחלה. 

כהנמן וטברסקי וכלכלנים התנהגותיים, שהמשיכו ופיתחו את תפיסתם, הראו שיש לבני אדם הטיות בקבלת החלטות כלכליות ובקבלת החלטות בתחומים אחרים. 

הספר הנוכחי מרחיב את היריעה מפסיכולוגיה לסוציולוגיה. 

זה לא רק שאנשים אינם מקבלים החלטות רציונליות, יש אנשים אחרים שמנצלים את החולשות וההטיות שלהם או את הפראיריות שלהם על מנת להפיק לעצמם תועלת על חשבונם. 

בפוסטים קודמים בסדרת פוסטים זו הבאתי כמה דוגמאות כאלה מהספר. 

בסוף פוסט זה אני מצרף קישורים לאותם פוסטים. 

ממש לא מיציתי את הדוגמאות המעניינות בספר ואת המנגנונים שמאחוריהם. 

הטענה המרכזית של הספר היא, שגם אם המודל של שוק חופשי הוא טוב, הוא אינו מושלם.

יש כאלה שינצלו את החולשות במודל לטובת עצמם על חשבון אנשים אחרים פחות מיומנים ו/או פחות מתוחכמים. 

מנגנוני פישינג הם חלק מהעולם הכלכלי שלא צריך להתעלם מהם. נדרש איזשהו שיווי משקל של פישינג.

רשימת פוסטים קודמים בסדרת פוסטים זו

פישינג לא מה שחשבתם

פישינג במכירות: דירות ומכוניות

פישינג של אנשי מכירות: כרטיסי אשראי  

   

רגולטור חלש בארה"ב: כיצד לא טיפלו נכון בהונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה?

לא כל הזבלים שווים: מייקל מילקן ותרמית אג"ח זבל