כיצד משפיעה שנאת ההפסד על השקעות בשוק ההון?

 

בפוסטים קודמים העוסקים בספרו של פרופ' דניאל כהנמן ז"ל "לחשוב מהר לחשוב לאט" נגעתי בשנאת ההפסד והשלכותיה על כלכלת משפחות ויחידים. 

פוסט זה נוגע בהשלכה חשובה בהקשר של השקעות בשוק ההון. 

בניסוי שפרופ' כהנמן מתאר בספר התבקשו אנשים לתאר האם יבחרו בהימור כספי שיכול להסתיים ב-50% מהמקרים בהפסד של 50 דולר וב-50% מהמקרים בזכייה של 100 דולר?

כמובן, שהבחירה הרציונלית היא כן להמר, אבל רבים לא יבחרו בהימור בגלל שנאת ההפסד. 

אולי זה לא כל כך מטופש לעשות זאת כאשר מבצעים הימור כזה פעם אחת. 

הנבדקים נשאלו האם יבחרו ב-20 הימורים כאלה או ימנעו מהם. 

ההימנעות מהימור כזה היא לחלוטין לא רציונלית, משום שככל שמספר ההימורים גדל, ההסתברות להפסד הופכת למזערית. 

למרות זאת, נבדקים רבים נמנעים מהימור כזה בגלל שנאת ההפסד.

השקעה בשוק ההון

פרופ' כהנמן כותב בספרו שמשקיעים בבורסה העוקבים מדי יום אחרי מצב ההשקעות שלהם, נוטים יותר מאחרים למכור את ניירות הערך בהם השקיעו. הסיבה: יש תנודות בשערי ניירות הערך. בחלק מהמקרים התנודות הן כלפי מטה, כלומר: הפסד (שלא מומש בפועל). 

חשיפה לסדרת ימים רציפה של הפסד מפעילה את המנגנון של ההטיה של שנאת ההפסד ולכן מגדילה את ההסתברות למכירה. 

הניסיון מראה שלרוב דוקא אלה שלא מוכרים בעקבות תנודות כלפי מטה בשערי ניירות הערך מרוויחים יותר. 

כמו רבים אחרים, גם אני הקטן, מסכים עם הטענה שמכירה רגשית של ניירות ערך בגלל ירידות עלולה לגרום להפסדים.

זווית הראייה שלי

אני רוצה להוסיף עוד נקודה, שלא קראתי עליה בפרק הספציפי בספרו של כהנמן אליו אני מתיחס כאן. 

הנקודה הזו "מתכתבת" עם אפקט הבעלות שנדון בפרק אחר בספר. 

אפקט הבעלות גורם לאנשים לייחס ערך כלכלי גבוה מערכם האמיתי למוצרים בבעלותם. זהו חלק משנאת ההפסד. 

אפשר להשקיע במוצרים ספציפיים, למשל מניה של חברה מסוימת. 

אפשר להשקיע במדדים, למשל מדד S and P 500. 

אפקט הבעלות יהיה כנראה משמעותי יותר אצל מי שבחר בעצמו נייר ערך. 

בדרך כלל, מדדים מביאים לרווח גדול יותר או הפסד קטן יותר מניירות ערך ספציפיים. 

סביר להניח שמי שהשקיע בניירות ערך ספציפיים יטה גם לעקוב בתדירות גבוהה יותר אחרי התנהגות השערים שלהם. 

איני יודע לאיזה כיוון משפיע השילוב בין אפקט הבעלות והנטייה הגדולה יותר למעקב יומיומי אחרי השערים. 

ההערכה שלי היא שזה אינו משפיע לטובה.

האם יש קשר בין אופן ההשקעה של יועצי השקעות לבין התוצאות של ההשקעה?

 

אני קורא לאט את ספרו של חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן, שהלך לעולמו השנה, 

אתמול (15.8.2024) קראתי את מה שיש לו להגיד על מומחים להשקעה בשוק ההון.

השורה התחתונה שלו היא, שעל פי מחקרים, בממוצע אין שום ערך מוסף למומחים להשקעה בשוק ההון על פני דרכים אחרות להשקעה. 

מדוע זה קורה?

מומחים לשוק ההון יודעים הרבה על חברות שמשקיעים במניות שלהן. 

כמעט תמיד אין להם צל של מושג ביחס לגורם הכי חשוב בהקשר של השקעה במניה של חברה: האם היא מתומחרת נמוך מדי או גבוה מדי או באופן סביר?

תובנות נוספות מהספר בהקשר של השקעה בשוק ההון

1. עדיף לא למכור מניות ולקנות במקומן אחרות משום שבדרך כלל מפסידים מזה.

כהנמן כותב שהוא וחתן פרס נובל נוסף ריצ'רד ת'יילר הוזמנו לחברה גדולה העוסקת בהשקעות על מנת לשמוע את דעתם. 

כהנמן כותב שהוא אינו מבין בתחום ושאל את מנהלי החברה: מה הם עושים? 

ענו לו שהיועצים מוכרים מניות וקונים מניות אחרות במקומן. 

הוא שאל אותם: מי קונה את המניות שהם מוכרים? 

התשובה הייתה: יועצי השקעות אחרים.

הוא כותב שזה נראה לו מוזר שחלק מהאנשים בעלי אותה הכשרה ואותו ידע מוכרים נייר ערך מסוים ואחרים בעלי אותו ידע ואותה הכשרה קונים אותו.

2. רוב המומחים להשקעה הם גברים, אבל דווקא נשים משקיעות טוב יותר.

3. במחקר של ביצועי יועצי השקעות בחברת גדולה נמצא לאורך זמן מתאם קרוב ל-0 בין הצלחה של יועץ כלשהו לבין תשואות. 

כלומר: לא היו הבדלים אמיתיים ביכולת של יועצים שונים להצליח. גובה הבונוסים הדיפרנצליים שקיבלו על פי ביצועים נבע בעיקר ממקריות.

זוית הראייה שלי

1. בנוסף לקושי לדעת האם מניה מתומחרת גבוה מדי או נמוך מדי צריך לזכור שהעולם הכלכלי הוא דינאמי. המשמעות היא שגם כשיודעים האם מניה מתוחרת גבוה מדי או נמוך מדי זה לא בהכרח ישאר כך. יש סיכון הנובע מהדינאמיות של העולם הכלכלי שכתוצאה ממנו התיאור האמיתי של מצבה של חברה ביחס לשווי המניה שלה עלול להשתנות.

2. פרופ' כהנמן כתב על ממוצעים הוא אינו שולל את האפשרות התאורטית שמישהו מסוים יצליח להעריך בקירוב טוב את הקשר בין תמחור מניה של חברה לבין מצבה האמיתי. 

3. אחת האסטרטגיות השכיחות בהשקעה היא הצמדה למדד, למשל: S&P 500. 

הצמדה למדד מקטינה את הסיכון בהשוואה לבחירת מניות ספצפיות. 

4. חלק לא קטן ממומחי ההשקעות אינם משיגים תשואות טובות יותר מ"קוף". מישהו שמשקיע באופן רנדומלי ללא ידע כלשהו.