מפגש זום עם אורי קרן: השקעות, טכנולוגיה, אינפלציה, שערי מטבעות ו"מרד האיכרים"

 

היום (1.2.2021) השתתפתי במפגש זום של "נטו תכנון פיננסי". האורח הפעם היה אורי קרן מבית ההשקעות מור.  

שוב ברצוני להודות ל"נטו תכנון פיננסי", כפי שעשיתי אחרי מפגש הזום עם אמיר ארגמן מ"כלל פיננסים". באכסניה אחרת שמעתי את גלעד אלטשולר מ"אלטשולר שחם". 

כמובן שאני מודה גם לאורי קרן, שהעשיר את הידע והתפיסה שלי.

לכל אחד משלושת המומחים הללו יש ידע רב, הבנה רבה בשוק ההון וחשיבה מקורית. 

אם תקראו את הפוסט הזה בסמיכות לקריאת פוסטים הקודמים, תוכלו למצוא  נקודות של הסכמה וגם הבדלים בניתוח, המתורגמים להבדלים בפעילות. 

בפוסט זה אציג את עמדותיו של אורי קרן, כפי שאני הבנתי אותן, בכמה מהסוגיות החשובות, הקשורות בשוק ההון ובחיסכון.

התייחסויות שלי יופיעו באדום. 

בית ההשקעות מור 

לא ממש הכרתי את בית ההשקעות מור. ידעתי שזהו "כוכב חדש" המוביל בתשואות של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. 

אני בדרך כלל לא ממש מתרשם מ"כוכבים חדשים" משום שתשואות בקופות גמל ובקרנות השתלמות צריכות להימדד לאורך מספר שנים. כמו כן, לשחקן חדש בשוק קל יותר להשיג תשואות גבוהות: אין כמעט משקיעים הפודים כסף וסכומי הכסף המנוהלים הם נמוכים.

מההיכרות עם בית ההשקעות ועם אורי קרן במהלך מפגש הזום, התרשמתי מאוד לחיוב. כפי שתראו בהמשך הפוסט, לא מדובר רק בהבלחה חד-פעמית של "כוכב לרגע". 

אורי קרן הצטרף ל"מור" אחרי שמילא תפקידים בכירים בילין-לפידות, בית השקעות שנחשב לאחד השחקנים הבולטים בשוק.

לדבריו, הפערים של 10% ומעלה בתשואות בשנת 2020 בהשוואה למתחרים נבעו בעיקר מהסיבות הבאות:

1. עם תחילת הקורונה הקטינו סיכונים.

2. בהמשך החליטו להעלות את רמת הסיכון.

3. מחלקת מחקר חזקה.

הצעד הראשון הוא צעד נכון מזווית ראייה של ניהול סיכונים: כשרמת הוודאות בהחלטות יורדת צריך להקטין סיכונים.

הצעד השני הוא שאלה של עיתוי. קשה לי לדעת האם במקרה זה לא היה מזל ששיחק לידי "מור". 

תיק השקעות בהשוואה לפוליסת חיסכון או קופת גמל

השוואת תשואות בין תיק השקעות אישי לבין השקעה באמצעות גורם עם מומחיות מראה כי התשואות של פוליסות חיסכון וקופות גמל היו גבוהות יותר בשנים האחרונות.

אחת הסיבות היא שבתיק השקעות אישי משקיעים רק בנכסים סחירים באמצעות הבורסה. באפיקים המתחרים יש מגוון השקעות גדול יותר. חלקן מחוץ לבורסה.

מה צפוי בשערי המניות בשנה שנתיים הקרובות?

לדעת אורי קרן, מניות ההייטק ומניות "ירוקות" (תעשיות הקשורות בהקטנת התחממות כדור הארץ) ימשיכו לעלות. 

הסיבה היא, שמאחורי העלייה שלהן עומדת כלכלה אמיתית: כדור הארץ מתחמם ויש חשיבות לטיפול בבעיה הזו. ההייטק ממשיך לצמוח בגלל צורך אמיתי בתקופת הקורונה וגם אחריה.

התפיסה הזו, ביחס למניות הייטק, מתאימה למה ששמעתי גם משני המומחים האחרים. 

אני לא לגמרי בטוח שזה כל כך פשוט. יש בהחלט סיכונים גדולים בתחום ההייטק. אתייחס יותר לעומק בפוסט אחר.

מה שאומרים אלטשולר וארגמן זה שאף אחד לא יודע מה יקרה למניות האלה, אם תהיה אינפלציה ואז יהיו למשקיעים חלופות אחרות מאשר שוק המניות. בנקודה זו נעבור למשהו שמבחין בין אורי קרן לשניים האחרים.

האם תהיה אינפלציה?

קרן אומר באופן חד וברור, שלא נראה שיש חשש מאינפלציה בארץ ובעולם. 

לדבריו, הבנקים המרכזיים מנסים להגדיל את האינפלציה ונכשלים בזה. 

הגורמים לכך שלא צפויה אינפלציה:

1. המעבר ל-e-Commerce מוזיל את עלויות הצריכה.

2. אין הכרח באינפלציה אחרי תקופה ארוכה של אינפלציה זניחה או ללא אינפלציה.

קרן מביא כדוגמה את יפן שכבר כשלושים שנה אין בה אינפלציה (הערה: אבל יש בה חוב פנימי ענק).

3. בעבר התרחשה אינפלציה בעולם ביחד עם גידול באוכלוסייה.

בתקופה הנוכחית, במדינות המפותחות, יש ירידה הגודל האוכלוסייה.

ישראל היא חריגה בכך שיש בה גידול אוכלוסייה. 

שער השקל ביחס למטבעות אחרים

גם בעניין זה דעתו של אורי קרן, שונה ממה שאני קורא בעיתונות הכלכלית.

בעיתונות הכלכלית מדברים על שקל שחזק בכ-20% מערכו הריאלי. קרן חושב שצריך להתרגל לשקל חזק. לדעתו, כשבנק ישראל קונה דולרים הוא מנסה להרוויח זמן על מנת שיצואנים וחברות הטכנולוגיה יתרגלו למצב החדש. 

לדעתו, הגורמים שיגרמו להמשך התחזקות השקל מול סל המטבעות הם:

1. יחס חוב-תוצר סביר בהשוואה למדינות אחרות.

2. ישראל מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת.

3. ישראל הייתה יבואנית של גז. היום היא יצואנית גז. 

4. החוזק של ההייטק הישראלי.

הוא צופה שנת 2021 טובה להייטק הישראלי. 

"מרד האיכרים"

קרן מתאר במושג הזה את הסיפור המתרחש בהקשר של מניית Gamestop. זוהי תופעה ייחודית של משקיעים קטנים וצעירים הנלחמים בחברות הגידור. 

קרן מתייחס לזה במושגים של רשת חברתית שהביאה לתוצאות לא צפויות. 

אפשר השוות את ההשפעה של מה שקורה סביב המנייה, ותופעות אחרות הקשורות לזה, להשפעות דרמטיות אחרות של הרשת החברתית, למשל "האביב הערבי".

במקרה הזה התוספו למגמת ההשפעה של הרשתות החברתיות ניצול של מצב שוק חיצוני (140% שורט על המנייה של Gamestop) ומהלכים טכניים. 

קרן מאמין שהכלכלה האמיתית תנצח והמחיר הגבוה של מניית Gamestop לא יישאר.

כנס העשור של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה: טכנולוגיה

אתמול התקיים הכנס השנתי של איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה בישראל. הכנס הנוכחי ציין 10 שנים להקמת האיגוד.
מיסדי הארגון, יו"ר הארגון, יוסי אש, וחבר ההנהלה, נחמן לידור, הודיעו על פרישתם מהנהלת הארגון.
יוסי ונחמן הם אנשי מקצוע מצוינים והכשירו מספר רב של יועצים ומאמנים בקורסים שהם מעבירים.
הם גם אנשים ערכיים. הנימוק שלהם לפרישה הוא שלא צריך לכהן בהנהלה יותר מדי זמן וצריך לתת הזדמנות לאחרים, מבטא זאת. יוסי ציין בדבריו שהם ימשיכו לעזור להנהלה החדשה, אם יתבקשו לעשות זאת.

הכנס השנה הוקדש לטכנולגיה בהקשר של כלכלת המשפחה. בשנה שעברה הציגו בכנס כמה מנהלי חברות את האני מאמין שלהם. חברי הפנאל התבקשו לציין מגמות בתחום. אורי היימן, מנכ"ל משותף של חברת אוצר, הזכיר את הטכנולוגיה כאחת מהמגמות החשובות.

אתמול בכנס אמר יוסי אש, שיועצים בכלכלת המשפחה שלא ילמדו את הטכנולוגיה לא יוכלו לתפקד בתחום בעוד 3-4 שנים.
בכלכלת המשפחה, כמו בכל תחום, ברור שיהיה יתרון לאלו שישכילו לשלב טכנולוגיות מחשוב. 

את ההתיחסות שלי לכנס אחלק לשני פוסטים.
בפסט זה אדון בחלק הראשון של הכנס. בפוסט הבא אתמקד בכלים הטכנולוגיים ובהרצאה על Fintech שהוצגו בחלק השני.

רותי שרון - 15 כלים חינמיים ליועצים לכלכלת המשפחה
רותי, יועצת ותיקה לכלכלת המשפחה, הציגה מוצרי תוכנה חינמיים העשויים לעזור ליועצים לכלכלת המשפחה.

בין האפליקציות שהיא הזכירה היו:
שלוש אפליקציות תשלום חינמיות, שהן היום בבעלות בנקים: Paybox, Bit, Pepper Pay.

כלים לניהול משימות: Google Keep, any.do, trelo.

תזמון פגישות: doodle

כלים לניהול מסמכים: camscanner, smallpdf 

כלים לתקשורת עם לקוחות: zoom, skype לניהול Webinars ו-appear.in (חדר וירטואלי).

כלים נוספים: snipping tool לצילום מסך או חלק ממסך, Langover5 יכול להפוך עברית לאנגלית ולהיפך בלחיצה על מקש של F10, כלי חיפוש במחשב  Copernic desktop search 

למידה מבוססת משחק: Kahoot!  

עידן בכור - מה חדש על המדף?
עידן בכור הציג את השירות של הצגה קצרה מתומצתת של ספרים טכנולוגיים חדשים. עידן הוא זה האחראי על סקירת ספרי ניהול חדשים הנשלחת ליועצים בכלכלת המשפחה. לסקירה התמציתית הוא מצרף קישורים לסירטונים ולמאמרים הקשורים לאותו ספר. 

עידן מספק שירות של הצגה אינטליגנטית ומעשירה של תכני ספרים. לפרטים לחצו על קישור לאתר של החברה שלו.   

הזווית האישית שלי: 
שמחתי לראות במצגת את הערך שכתבתי בויקיפדיה על Blockchain. כתבתי אותו מזמן כשהטכנולוגיה הייתה בתחילת דרכה והערכתי שהיא תהיה משמעותית. מאז כותבים אחרים שיפרו והרחיבו את הערך.

מיכל קיסוס הרצוג -על מגמות וחדשנות
מיכל קיסוס-הרצוג היא ראש אגף חדשנות ודיגיטל בבנק לאומי.
המסר העיקרי בהרצאה המענינת שלה היה שאנחנו עומדים בפני מהפיכה טכנולוגית. מהפיכה בסדר גודל של המהפיכה התעשיתית רק מהפיכה הרבה יותר מהירה.

המהפיכה הנוכחית היא מבוססת טכנולוגיה. המהפיכה הזו צפויה להביא לשינויים מהותיים. גם בבנקאות יהיו שינויים מהותיים. בנק לאומי התחיל בהיערכות לשינויים האלה, למשל באמצעות הבנק הדיגיטלי Pepper ולמשל באמצעות מימון סטארטאפים בתחום ה-Fintech.

מיכל קיסוס-הרצוג  הזכירה מספר מאפינים של המהפיכה המודרנית:

1. עליית הכלכלות של BRICS.
מדובר במדינות המתפתחות בעלות הפטנציאל הכלכלי הגדול ביותר. BRICS הוא צירוף האותיות הראשונות בשמותיהם.
B - ברזיל
R - רוסיה
I - הודו (India)
C - סין (China)
S - דרום אפריקה

2. היפר קישוריות בין אנשים
האמצעות רשתות חברתיות וכלים כמו Whats App.

3. מהפיכת ה-DATA (המידע)
איסוף מידע רב על אנשים במקום גבית תשלום.

4.האצה טכנולוגית

5. כלכלת שיתוף

6. 3D Printing

7. אינטליגנציה מלאכותית

8. IOT


הזווית האישית שלי: 
הכרתי היטב את בנק לאומי בתקופה של יותר משלוש שנים בהן היה לקוח שלי כיועץ בתחום המחשבים ומערכות המידע (בהיקף של 9-10 שעות ביום חמישה ימים בשבוע). אני מכיר היטב גם את מרבית המאפינים שמיכל ציינה ביחס לאופן שבו היא רואה את המהפיכה הטכנולוגית.

לא בטוח שאני רואה את כל הדברים עין בעין עם בנק לאומי. 
כתבתי לא מעט פוסטים בבלוג זה על האתגרים בפניהם עומדת הבנקאות היום ובעתיד.
האתגרים האלה יצרו בנקאות שונה מהבנקאות שהכרנו. מדברים על 20% מסניפי הבנקים באירופה שנסגרים כל שנה. אומרים לי שהנתונים בישראל דומים לאירופה.

הבעיה העיקרית היא התחרות מצד מתחרים חדשים, שהבולטים בהם:

1. Fintech וכלכלת שיתוף

2. תשלומים סלולאריים. 
מתחרים בולטים בתחום זה הם: Apple ו-Google.

מה שבנק לאומי עושה באמצעות Pepper הוא קניבליזציה של דמי הניהול שהרוויח על מנת להיערך טוב יותר ממתחריו לעולם החדש.

בראיה שלי הבנקאות צפויה לעבור מהפך הדומה למהפך שעברה תעשיית הטלקו בגלל האינטרנט, בעיקר טכנולוגית ה-VOIP הנכללת בו, ובגלל הטלפונים הסלולארים.
חברות הטלקו המסורתיות היו צריכות "להמציא את עצמן מחדש" ולהיכנס לתחומים חדשים משום שהרווחים משיחות הטלפון הצטמצמו באופן דרסטי.

להערכתי גם הבנקים "ימציאו את עצמם מחדש" ויתחילו לנצל את היתרונות שלהם על מנת לספק גם שירותים שאינם בנקאיים.
יש ארצות שכבר היום הבנקים מוכרים גם שירותי ביטוח. יתכן שנמצא בנקים שמנצלים את ערוצי ההפצה שלהם על מנת למכור דברים שאינם בתחום הפיננסי, למשל: כרטיסים להצגות תיאאטרון וסרטי קולנוע.
יש לנו כבר בארץ דוגמה לשירותי תפעול של קופות גמל, שהבנקים נותנים לבתי ההשקעות. הבנקים מספקים שירותי מחשב ומערכות תוכנה לניהול קופות הגמל של בתי ההשקעות.

קישור לכמה פוסטים רלוונטיים בהקשר של מגמות בבנקאות

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים? 

מה תעשה כשתהיה גדול בנקאי או איש פינטק?

הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז -רבדים עמוקים יותר?

האם דור ה-Y מסמן את סופה של הבנקאות המסורתית?