ביום ראשון (18.12.16) השתתפתי בכנס השנתי של ארגון היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה שהתקיים בתל-אביב. בשונה מכנסים קודמים, במקום הרצאות הציגו כמה מהאנשים הבולטים העוסקים במקצוע זה את תפיסת העולם המקצועית שלהם ואת המתודולוגיה בה הם משתמשים. לאחר מכן היה פאנל בו נשאלו המציגים ואנשים נוספים שאלות.
המגמה הבולטת היא התפתחות המקצוע בישראל: מבודדים שעבדו בתחום לפני כ-15 שנים למספר הולך וגדל של יועצים ומאמנים.
המגמה באה לידי ביטוי גם במספר המשתתפים בכנס השנתי. מספר זה הולך וגדל משנה לשנה.
המציגים והמשתתפים בפאנל הציגו מגוון רחב של תפיסות שונות. עוד עדות להתפתחות המקצוע.
מגמות ונושאים במחלוקת
1. התמחות בתחומים או באוכלוסיות
התמחות במשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך או במצב סוציו-אקונומי גבוה, התמחות בזוגות צעירים, בנשים, בגירושים, במגזר הדתי, בחינוך פיננסי, בפרישה מעבודה, בחיילים בסדיר, במשרתי קבע, בשוטרים, במגזר הציבורי בכלל, באוכלוסיות שהסתבכו בהלוואות, במשכנתאות, בכלכלה התנהגותית ועוד.
הרציונאל מאחורי התמחות הוא שקשה לשלוט היטב בכל התחומים ושהתמחות יוצרת בידול מיועצים אחרים.
הייתה הסכמה גורפת שחייבים להיות מקצוענים ולשמור על התעדכנות מקצועית. זה לא לגמרי טריוויאלי: כמו בכל מקצוע, יש אנשים שחסרים להם כישורים, חסרה להם הכשרה מקצועית ראויה וחסר להם ידע ובכל זאת הם מיעצים.
הייתה הסכמה גורפת שהמקצוע מחייב בנוסף למקצוענות גם אמפטיה ואיכפתיות כלפי המשפחות.
תפיסת העולם שלי
תפיסת העולם שלי בנושא ההתמחות דומה במידת מה לתפיסה שהציג עזרא שמיר מנכ"ל הון אנושי. יועץ העובד אצל שמיר צריך להיות בעל ידע וכישורים במגוון רחב של תחומים בכלכלת המשפחה.
בפוסט: שני סוגי יועצים רב תחומיים או ממוקדים בנושא צר הצגתי את תפיסת העולם שלי. התייחסתי יותר לתחום של ייעוץ במערכות מידע ומחשבים בו עסקתי כמה עשרות שנים, אבל כפי שצינתי בפוסט ההוא, העיקרון תקף גם ליועצים במגוון רחב של תחומים אחרים, כולל כלכלת המשפחה.
זה לא אומר שאין תחומים או אוכלוסיות בהם יש לי ניסיון וידע רבים יותר ותחומים בהם התנסתי פחות.
תחומים בהם עשוי להיות לי יתרון יחסי:
א. ניהול סיכונים
נתתי יעוצים בניהול סיכונים במחשוב לגופים כמו טבע, חברת חשמל, רשות המיסים, בנק לאומי ועיריית ירושלים. אני מכיר היטב את ההיבטים התיאורטים של ניהול סיכונים.
ב. פרישה מעבודה ופרישה לפנסיה
בגילי המתקדם הייתי מעורב באופן אישי בתהליכי פרישה כולל פרישה שלי משירות המדינה עם הקפאת זכויות הפנסיה ופרישה לפנסיה מוקדמת של אשתי.
ביצעתי יעוצים משותפים ביחד עם יועצת פנסיונית אוביקטיבית מוסמכת.
ג. בנקים
למרבית הבנקים בארץ נתתי ייעוץ במחשוב. הבולט הוא בנק לאומי בו "ביליתי" כיועץ במשרה מלאה פלוס במשך כשלוש שנים. במהלך השנים האלה נחשפתי לבנקאות בארץ ובעולם גם מהיבטים לא מחשוביים מרמת תכנית אסטרטגית עסקית ותרגומה לתכנית אסטרטגית במערכות מידע, דרך ההתנהלות העסקית בשטח, התרבות הארגונית ועד לרמת העובד .
ד. עובדי היי-טק
כמי שעבר את המסלול הזה בעצמו במשך מספר עשורים אני מבין את ההתנהלות הכלכלית ואת תפיסת העולם השכיחה אצל אנשים בתחום זה.
2. התמונה כולה לעומת התמקדות בנושא ספציפי
יוסי אש, יו"ר האיגוד וביחד עם שותפו נחמן לידור, מי שלימד אותי את היסודות של המקצוע וגם כמה דברים מעבר לזה, הציג את התפיסה המתודולגית שלהם. על פי התפיסה הזו, הם אוספים מידע כלכלי כולל על משפחה ורק אחר כך בוחרים נושאים בהם המשפחה והם מתמקדים.
תפיסת העולם שלי
אני מתחבר לגמרי לתפיסה הזו ולרוב פועל לפיה. דחיתי כבר בקשות ליעץ למשפחות ביחס למשכנתה ששקלו לקחת, משום שהן רצו להתמקד רק בהיבטים הטכניים של תמהיל משכנתאות או הוזלת העלויות.
אני חשבתי שלא נכון לעשות זאת ללא ניתוח כלכלי מלא, שבחלק מהמקרים היה מביא אותם לדחות רכישת דירה או לקנות דירה זולה יותר עם משכנתה נמוכה יותר.
ראו: התמונה שווה יותר מסכום חלקיה.
3. פעילות עסקית או פעילות לטובת הקהילה
עמותת פעמונים אותה הציג מנכ"ל העמותה אוריאל לדרברג, היא הגוף הגדול בישראל העוסק בכלכלת המשפחה. פעמונים מלווה משפחות ללא תשלום. המתודולוגיה שלה מבוססת על מלווה קבוע למשפחה, לאו דווקא מקצועי, הנעזר באנשי מקצוע. חלק גדול מהאנשים בפעמונים הם מתנדבים.
העמותה ממנת את פעילותה מתרומות.
בנוסף לליווי כלכלי יש באתר העמותה כלים להתנהלות כלכלית הניתנים לשימוש חינם על ידי כל אדם.
העמותה גם מקימת הרצאות ללא תשלום.
לעומת זאת חברות כמו אוצר, הון אנושי ואש-לידור-פילוסוף גובות תשלום עבור שירותיהן.
גם לחברות יש פעילויות ללא תמורה למען הקהילה.
על פי נציג אחת החברות, יש בעיה כאשר עמותה, הממונת מתרומות וחלק נכבד מפעילותה מבוסס על מתנדבים, מתחרה במכרזים מול חברה עסקית, שצריכה לשלם על כל פעילות שלה.
תפיסת העולם שלי
1. אני רואה חשיבות בפעילות ללא תשלום למען אנשים והקהילה. אני רואה בה גם משלים לפעילות עסקית: לא תמיד צריך לקחת תשלום מקסימאלי ולא תמיד צריך לקחת תשלום בכלל.
אני מבצע יעוצים בכלכלת המשפחה לניצולי שואה ללא תשלום. בעבר נתתי יעוצים ללא תשלום לעולים מאתיופיה. גם היום יהיו מקרים חריגים של אנשים או משפחות שאני אוותר על תשלום כלשהו עבור יעוץ שהם מקבלים.
ישנם מקומות בהם אני מרצה ללא תשלום.
הפעילות ההתנדבותית שלי בארגון עולים ביחד משיקה לפעילותי כיועץ ומאמן בכלכלת המשפחה.
כך למשל, כשאני משמש כמנטור של משתתפים בתכנית ההכשרה של הארגון, אני גם מיעץ בנושאים הקשורים לכלכלת המשפחה, העולים במהלך הפגישות.
2. במחלוקת ביחס לתחרות בין חברות ויועצים עצמאיים לבין עמותות אני נמנה עם אלה שחושבים שיש מקום לתחרות כזו.
יש דימיון רב בין תחרות כזו לבין תחרות בתחום התוכנה בין חברות המפתחות מוצרי תוכנה לבין ארגונים וחברות המבוססים על Open Source או תחרות בין ויקיפדיה לבין אנציקלופדיות שמיצרות חברות עסקיות.
4. לאילו כיוונים יתפתח המקצוע?
נחמן לידור, מאש-לידור-פילוסוף, ביחד עם יוסי אש המורה שלי בקורס יועצים לכלכלת המשפחה, מאוכזב מזה שכשהתחיל לעסוק במקצוע המוקד היה ביטול האוברדרפט או מעבר מפלוס למינוס וגם היום נושא זה תופס מקום מרכזי. הוא חושב על יועץ המלווה משפחה בתכנון הכלכלי שלה שאליו פונה משפחה בכל אירוע כלכלי משמעותי.
אורי היימן, מנכ"ל משותף בחברת אוצר, חושב שאחד התחומים שיתפתחו הוא הכנה לפרישה ויעוץ בהתנהלות כלכלית לאחר פרישה.
הוא חושב שיש לקשור את ההיבטים הכלכליים להיבטים אחרים בגיל זה. העליה בתוחלת החיים מגדילה את שיעור הקשישים באוכלוסיה.
מגמה נוספת שהוא רואה זה הגדלת השילוב בין טכנולוגיה וכלכלת המשפחה.
תפיסת העולם שלי
מי שקרא פוסטים בבלוג שלי יודע שאני מסכים עם נחמן לידור.
אני רואה התפתחות של המקצוע לכיוון של תכנון פיננסי כולל למשפחות וליחידים.
אני נוטה להסכים גם עם אורי היימן. לא במקרה גם אני מיעץ לאנשים לקראת פרישה ואחרי פרישה לגמלאות. לא במקרה גם הרצתי על הנושא הזה.
אין לי ספק שהצורך בתכנון פיננסי כולל ומתמשך למשפחות ילך ויגדל. יש לי רק תהיה אחת: יותר ויותר אני פוגש אנשים המגדירים את עצמם כמתכננים פיננסיים למשפחות. חלקם גם למדו במשך שנתיים ועברו מבחן הסמכה מחו"ל.
גם המתכננים הפיננסיים מנסים להסתכל על תמונה יותר רחבה של המצב הכלכלי של המשפחה ולא להתמקד רק בביטוח או בהשקעה בשוק ההון.
המושג מתכנן פיננסי למשפחות נשמע טוב יותר מיועץ לכלכלת המשפחה ובודאי מהמושג יועץ לכלכלת הבית.
התהיה שלי: מה מבדל את היועץ לכלכלת המשפחה מהמתכנן הפיננסי?
אני חשבתי שלא נכון לעשות זאת ללא ניתוח כלכלי מלא, שבחלק מהמקרים היה מביא אותם לדחות רכישת דירה או לקנות דירה זולה יותר עם משכנתה נמוכה יותר.
ראו: התמונה שווה יותר מסכום חלקיה.
3. פעילות עסקית או פעילות לטובת הקהילה
עמותת פעמונים אותה הציג מנכ"ל העמותה אוריאל לדרברג, היא הגוף הגדול בישראל העוסק בכלכלת המשפחה. פעמונים מלווה משפחות ללא תשלום. המתודולוגיה שלה מבוססת על מלווה קבוע למשפחה, לאו דווקא מקצועי, הנעזר באנשי מקצוע. חלק גדול מהאנשים בפעמונים הם מתנדבים.
העמותה ממנת את פעילותה מתרומות.
בנוסף לליווי כלכלי יש באתר העמותה כלים להתנהלות כלכלית הניתנים לשימוש חינם על ידי כל אדם.
העמותה גם מקימת הרצאות ללא תשלום.
לעומת זאת חברות כמו אוצר, הון אנושי ואש-לידור-פילוסוף גובות תשלום עבור שירותיהן.
גם לחברות יש פעילויות ללא תמורה למען הקהילה.
על פי נציג אחת החברות, יש בעיה כאשר עמותה, הממונת מתרומות וחלק נכבד מפעילותה מבוסס על מתנדבים, מתחרה במכרזים מול חברה עסקית, שצריכה לשלם על כל פעילות שלה.
תפיסת העולם שלי
1. אני רואה חשיבות בפעילות ללא תשלום למען אנשים והקהילה. אני רואה בה גם משלים לפעילות עסקית: לא תמיד צריך לקחת תשלום מקסימאלי ולא תמיד צריך לקחת תשלום בכלל.
אני מבצע יעוצים בכלכלת המשפחה לניצולי שואה ללא תשלום. בעבר נתתי יעוצים ללא תשלום לעולים מאתיופיה. גם היום יהיו מקרים חריגים של אנשים או משפחות שאני אוותר על תשלום כלשהו עבור יעוץ שהם מקבלים.
ישנם מקומות בהם אני מרצה ללא תשלום.
הפעילות ההתנדבותית שלי בארגון עולים ביחד משיקה לפעילותי כיועץ ומאמן בכלכלת המשפחה.
כך למשל, כשאני משמש כמנטור של משתתפים בתכנית ההכשרה של הארגון, אני גם מיעץ בנושאים הקשורים לכלכלת המשפחה, העולים במהלך הפגישות.
2. במחלוקת ביחס לתחרות בין חברות ויועצים עצמאיים לבין עמותות אני נמנה עם אלה שחושבים שיש מקום לתחרות כזו.
יש דימיון רב בין תחרות כזו לבין תחרות בתחום התוכנה בין חברות המפתחות מוצרי תוכנה לבין ארגונים וחברות המבוססים על Open Source או תחרות בין ויקיפדיה לבין אנציקלופדיות שמיצרות חברות עסקיות.
4. לאילו כיוונים יתפתח המקצוע?
נחמן לידור, מאש-לידור-פילוסוף, ביחד עם יוסי אש המורה שלי בקורס יועצים לכלכלת המשפחה, מאוכזב מזה שכשהתחיל לעסוק במקצוע המוקד היה ביטול האוברדרפט או מעבר מפלוס למינוס וגם היום נושא זה תופס מקום מרכזי. הוא חושב על יועץ המלווה משפחה בתכנון הכלכלי שלה שאליו פונה משפחה בכל אירוע כלכלי משמעותי.
אורי היימן, מנכ"ל משותף בחברת אוצר, חושב שאחד התחומים שיתפתחו הוא הכנה לפרישה ויעוץ בהתנהלות כלכלית לאחר פרישה.
הוא חושב שיש לקשור את ההיבטים הכלכליים להיבטים אחרים בגיל זה. העליה בתוחלת החיים מגדילה את שיעור הקשישים באוכלוסיה.
מגמה נוספת שהוא רואה זה הגדלת השילוב בין טכנולוגיה וכלכלת המשפחה.
תפיסת העולם שלי
מי שקרא פוסטים בבלוג שלי יודע שאני מסכים עם נחמן לידור.
אני רואה התפתחות של המקצוע לכיוון של תכנון פיננסי כולל למשפחות וליחידים.
אני נוטה להסכים גם עם אורי היימן. לא במקרה גם אני מיעץ לאנשים לקראת פרישה ואחרי פרישה לגמלאות. לא במקרה גם הרצתי על הנושא הזה.
אין לי ספק שהצורך בתכנון פיננסי כולל ומתמשך למשפחות ילך ויגדל. יש לי רק תהיה אחת: יותר ויותר אני פוגש אנשים המגדירים את עצמם כמתכננים פיננסיים למשפחות. חלקם גם למדו במשך שנתיים ועברו מבחן הסמכה מחו"ל.
גם המתכננים הפיננסיים מנסים להסתכל על תמונה יותר רחבה של המצב הכלכלי של המשפחה ולא להתמקד רק בביטוח או בהשקעה בשוק ההון.
המושג מתכנן פיננסי למשפחות נשמע טוב יותר מיועץ לכלכלת המשפחה ובודאי מהמושג יועץ לכלכלת הבית.
התהיה שלי: מה מבדל את היועץ לכלכלת המשפחה מהמתכנן הפיננסי?
