קורונה: טיפול בסיכונים -האסטרטגיה

איור של קורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם: סוף הקורונה מתקרב? - לא בהכרח. סיכונים הם דינאמיים, הבטחתי להתייחס לשאלה מה ובאיזה מועד עשוי להקטין באופן משמעותי את הסיכון הבריאותי?  
פוסט זה הוא הצעד הראשון בהתייחסות שלי.

חשוב לציין שאינני מבין ברפואה בכלל ובאפידמיולוגיה בפרט ולכן אני מתייחס לנושא מזווית של ניהול סיכונים. אני מסתמך על מידע שקיבלתי, שלא בהכרח מדויק או אפילו נכון.
ההתייחסות לסיכוני קורונה בפוסט זה היא מצומצמת ועוסקת רק בסיכונים בריאותיים ישירים, כלומר: הדבקה והידבקות.

אסטרטגיות לטיפול בסיכונים

אחרי שזיהינו סיכונים, ניתחנו סיכונים והערכנו כל סיכון צריך לבחור כיצד לטפל בסיכונים.
קיימות ארבע אסטרטגיות, שאפשר לשלב ביחד. האסטרטגיות הן: קבלת הסיכון (Risk Acceptance), הימנעות (Avoidance), הקטנת ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון, הקטנת ההשפעה של התרחשות אירוע סיכון.

קבלת הסיכון

באסטרטגיה זו מחליטים לא לטפל בסיכון אלא לקחת אותו. הרציונל מאחוריה הוא שזה אינו רק סיכון, אלא גם סיכוי להפקת תועלת.
דוגמה: משקיע באפיק מסוכן בשוק ההון. הוא מבין שיש סיכון אבל יש גם סיכוי להרוויח הרבה. הוא יכול להחליט לקחת את הסיכון.

בהקשר של קורונה

תפיסה של "חיסון עדרי" היא אסטרטגיה של קבלת הסיכון. ההנחה היא שמרבית האוכלוסייה תהיה מחוסנת במשך הזמן. המחיר עלול להיות מספר רב של מתים מהמחלה, כפי שראינו בבריטניה. 
נראה שהתפיסה הזו שגויה בהקשר של נגיף הקורונה. בנוסף למספר הרב של המתים, בכלל לא בטוח שמי שחלה מחוסן לאורך זמן. 

דוגמה נוספת לאסטרטגיה של קבלת הסיכון הוא מיזם בארצות הברית שבו מדביקים במתכוון מתנדבים בקורונה.
המטרה היא קיצור התהליכים למציאת חיסון לכלל האוכלוסייה.

ברוב המקרים שילבו את האסטרטגיה הזו עם אסטרטגיות אחרות, למשל: הימנעות של קבוצות אוכלוסייה בסיכון.

הימנעות

הימנעות פירושה ויתור על עשייה על מנת שלא להסתכן.
דוגמה: חברה יכולה להרוויח הרבה על פרויקטים או מוצרים במדינת עולם שלישי. המאפיינים של מדינת העולם השלישי הם שלטון צבאי המתחלף בתדירות גבוהה והרבה שחיתות. 
הסיכון הוא שמהלך תקופת ההתקשרות הרודן הנוכחי יודח. מחליפו לא יכבד את ההסכם ויהיו הפסדים כבדים.
סיכון נוסף הוא שקרוב לוודאי שיהיה צריך לשחד מקורבים. ישנן מדינות ששוחד מסוג זה נחשב בהן לעבירה פלילית חמורה. אם בארץ המוצא של החברה יתגלה שהם שיחדו במדינת העולם השלישי, ראשי החברה צפויים למאסר והחברה צפויה להיקנס בסכומים נכבדים. 

יש חברות שינקטו באסטרטגיית הימנעות ולא יחתמו על עסקה עם הרודן הנוכחי של אותה מדינה.

בהקשר של קורונה

בהקשר זה ישנם כמה צעדים של הימנעות. להלן שתי דוגמאות:

1. הימנעות מיציאה מהבית (סגר)מי שלא יוצא מהבית לא יכול להידבק מאנשים אחרים משום שהנגיף מועבר לרוב באמצעות רסיסי נוזלים היוצאים מגופו של חולה...
אלא אם כן, אותו אדם הנמנע מיציאה מהבית, חי באותה דירה עם נשאים או חולים בקורונה.  
במקרה העגום הזה הוא לפחות לא ידביק אחרים שאינם גרים באותה דירה. 
הבעיה היא כמובן שבני אדם לא בהכרח מצליחים לעמוד בסגר מתמשך.

2. שמירת מרחק של 2 מטר
מי שנמנע ממגע קרוב עם אנשים, העלולים להיות חולים או נשאים, נמנע מהעברת רסיסי נוזלים, שבתוכם נגיפים, הנפלטים מהם.

כמובן שמשלבים את האסטרטגיה הזו ביחד עם אסטרטגיות אחרות.

משהו אישי
על סמך מה שקראתי, נראה לי כי יש ביסוס מחקרי לכך שריחוק פיזי הוא יעיל למניעת הידבקות בקורונה.
באופן אישי, אני מקפיד במיוחד על תקנות משרד הבריאות בהקשר זה. אני חושב שאם אצליח לשמור באופן כמעט מוחלט על ההנחיה הזו, הסיכויים שלי להידבק הם אפסיים גם ללא אמצעים אחרים, למעט שמירה על היגיינה. 
אל תסיקו מזה שאני לא משתמש במסכה. אני משתמש משום שדורשים זאת ממני ויש גם בזה היגיון.
 

הקטנת ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון

באסטרטגיה זו נוקטים באמצעים על מנת להקטין את ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון. 
דוגמה: אבטחת נתונים טובה במערכות מחשבים מקטינה את הסיכון של פריצה למערכת וביצוע פעולות העלולות לגרום נזק כספי כבד לארגון. אבטחת נתונים טובה עשויה להיות מורכבת ממספר רב של דברים כמו תוכנות להגנה מפני ניסיונות פריצה ומודעות של עובדים ושותפים עסקיים לסיכון.

בהקשר של הקורונה

דוגמה בולטת להקטנת ההסתברות בהקשר של קורונה הוא משהו שעדיין אין לנו. אני מדבר על חיסון. אם אפשר לחסן אנשים, רובם הגדול כנראה לא יחלו בקורונה.
הבעיה היא שאופק הזמן המשוער, עליו מדברים מומחים בהקשר של חיסון נע בין שנה וחצי ל 4-5 שנים.

הקטנת ההשפעה של אירוע סיכון

באסטרטגיה זו מפעילים אמצעים (בלשון מומחי ניהול סיכונים:  Controls) שתכליתם היא הפחתת או אפילו מזעור הנזק לאחר שאירע אירוע סיכון.
דוגמה: היערכות מראש לאסונות טבע כמו התפרצויות הרי געש, שיטפונות ורעידות אדמה.
את האסון אי אפשר למנוע אבל את הנזק אפשר להקטין בהיערכות נכונה מראש. כך למשל, האופן בו בונים בתים ביפן באזורים מועדים לרעידות אדמה קשות מקטין את ההסתברות להתמוטטות בניינים ומקטין את הנזק במקרה שהם יתמוטטו.

בהקשר של הקורונה

הדוגמה הבולטת בהקשר של קורונה היא תרופה למחלה. אם כבר חלית, התרופה עשויה להקטין את הנזק. 
כך למשל, התרופה רמדסביר, שהיא הראשונה שאושרה לטיפול בקורונה, מקטינה את מספר ימי האשפוז הנדרשים.
תרופה יעילה יותר, אם וכאשר תפותח, אולי עשויה לרפא גם חולים קשים, שהיום נפטרים מהמחלה.

דוגמאות לאמצעים אחרים להקטנת הנזק של אירוע מחלה:

1. בדיקות המאפשרות גילוי מוקדם יותר של המחלה.
2. צוותים רפואיים מיומנים.
3. ציוד רפואי המאפשר טיפול, למשל: מכונות הנשמה.

4. מספר מספיק של מיטות בבתי חולים.

סיכום 

יש ארבע אסטרטגיות לטיפול בסיכונים: קבלת הסיכון, הימנעות, הפחתת ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון והפחת הנזק במקרה של התרחשות אירוע סיכון.
במקרים רבים אפשר לשלב ביניהן. 

נראה כי בהקשר של הקורונה מנסים לשלב בין האסטרטגיות של הימנעות, הקטנת ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון והקטנת ההשפעה של האירוע לאחר שהוא התרחש. 

הגישה של קבלת הסיכון שנויה במחלוקת, שלא לומר פסולה בעיני רבים.

קורונה: ניהול סיכונים. לא רק הידבקות בקורונה וכלכלה

אחד השלבים החשובים בתהליך ניהול סיכונים הוא ניתוח סיכונים (Risk Analysis). 
בין השאר, מנתחים תלויות בין סיכונים. בניתוח נכון של סיכונים צריך לבחון גם את הקשרים בין סיכונים שונים. 
יכול להיות שההשלכות של התממשות מספר אירועי סיכון בו זמנית הרבה יותר חמורות מאשר התרחשות של כל אחד מהם בנפרד. 
יכול להיות שהתרחשות אירוע סיכון גורמת באופן עקיף או באופן ישיר להתרחשות אירועי סיכון אחרים. 

כמובן שעל מנת לבחון תלויות בין סיכונים צריך קודם לזהות כמה שיותר סיכונים. זה נעשה בשלב של זיהוי סיכונים (Risk Identification). 
יש לי רושם שבהקשר של סיכוני קורונה רבים מאיתנו מזהים רק חלק מהסיכונים. 
בעיקר סיכונים להידבקות במחלה וסיכונים כלכליים. 

את הסיכונים האלה אנו מזהים משום שקל לזהות אותם. הם אינם נמצאים מתחת לפנס. הם נמצאים מתחת לזרקור. 
כששומעים כל יום על מתים ומונשמים ועל מספר הנדבקים בארץ ובעולם, ברור שהסיכון של הידבקות הוא מתחת לזרקור. 
כרבע מהעובדים בישראל שפוטרו או הוצאו לחל"ת, והרבה עצמאים ובעלי עסקים קטנים, רואים באופן ברור את הזרקור של הסיכון הכלכלי. גם האחרים מכירים רבים שנכוו ומודאגים ממה שעלול לקרות גם להם. 
ערוצי התקשורת דנים הרבה ובהרחבה בסיכונים כלכליים. גם ברמה של חברות ושל המשק כלו. הזרקורים מופנים אלינו אורם חזק.

בפוסט זה אנסה להציג סיכונים נוספים. ברור שיש תלויות בינם לבין הסיכונים שקל לזהות. עשויות להיות תלויות גם בין סיכונים לא מזוהים.

דחיית טיפולים רפואיים

תיאור 

טיפולים רפואיים לבעיות קלות יחסית נדחים. הם נדחים בגלל עומס הנובע מהקורונה ובגלל מגבלות ריחוק חברתי. 

הבעיות:

1. לא כל מה שנראה בעיה לא קשה הוא באמת כזה. אחוז מסוים מאלה שלא אבחנו אותם לעומק הם למעשה חולים במשהו קשה יותר.

2. יש כאלה הניזוקים בריאותית, לפעמים זה אפילו לא הפיך, גם מבעיות רפואיות קלות.

3. מבין האחרים יש כאלה שזה מתבטא בתפקוד פחות טוב ו/או בסבל.

קשר לסיכונים אחרים

יש קשר בין סיכון זה לסיכונים כלכליים של החולה ומשפחתו. 
ייתכן שמי שבמצב בריאות פחות טוב יהיה עמיד פחות לקורונה, אם,  חס וחלילה, יחלה בה.

ההתנהלות האישית שלי

למזלי, איני סובל מבעיה כזו ולכן זה פחות רלוונטי עבורי כרגע. מסיבה זו לא  אוכל לחלוק עם הקוראים המלצות על סמך ניסיוני האישי.

כמובן שמי שיכול לטפל בבעיות כאלה בלי לדחות אותן ובלי להסתכן בהידבקות בקורונה, צריך לנסות לבדוק או לפתור בעיות כאלה.

דחיית אבחונים רפואיים

תיאור 

על פי מה שאמרו רופאים בכירים בראיון למאמרים במוסף של עיתון "הארץ", בתאריך 3 באפריל, זהו סיכון משמעותי. 
למחלות משמעותיות, כמו: לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב, סרטן וכיו"ב, עלולים להיות סימנים מקדימים. את הסימנים הללו ניתן לזהות בלא מעט מקרים באמצעות בדיקות ואבחנות של רופאים המבוססות על הבדיקות. איתור מוקדם עשוי להביא לנקיטת אמצעים מידיים למניעת המחלה או הקטנת עוצמתה. 

קשר לסיכונים אחרים

יש קשר בין סיכון זה לסיכונים כלכליים של החולה ומשפחתו. 

ייתכן שאנשים שלא נבדקו הם בקבוצת סיכון לקורונה או במשך הזמן יהיו בקבוצת סיכון בלי שהם ידעו שהם בקבוצת סיכון. כשמישהו שהוא בקבוצת סיכון מתנהג כאילו אינו נכלל בה, זה עלול להביא לתוצאות חמרות יותר, אם, חס וחלילה, יחלה.

ההתנהלות האישית שלי

למזלי, איני סובל מבעיה כזו ולכן זה פחות רלוונטי עבורי כרגע. מסיבה זו לא  אוכל לחלוק עם הקוראים המלצות על סמך ניסיוני האישי.

אם ניתן לא לדחות ולא להסתכן בהידבקות בקורונה, היבדקו.

ישבנות

תיאור 

אחת הרעות החולות של החברה המערבית המודרנית היא ישבנות, כלומר: יושבים יותר מדי: יושבים ליד המחשב, יושבים ליד הטלוויזיה, יושבים במכונית, יושבים בבית קפה וכיו"ב. 
עושים פחות מדי פעילות גופנית.
כתוצאה מיתר ישיבה נגרמים נזקים בריאותיים. חלקם נזקים מצטברים לאורך זמן.

ברור שכשמוגבלים ביציאה מהבית יושבים יותר וזזים פחות. נזקי הישבנות מתגברים. גם בגלל התקופה המתוחה רואים יותר שידורי טלוויזיה.

קשר לסיכונים אחרים

עשוי להיות קשר לסיכונים כלכליים בהווה, בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק. עשוי להיות קשר לעמידות לקורונה ולדחיית אבחונים רפואיים וטיפולים רפואיים. עשוי להיות קשר למיעוט פעילות ספורט.

ההתנהלות האישית שלי

1. הפסקות בפעילות הכרוכה בישיבה שבהן אני מבצע כמה תרגילי ספורט פשוטים או הולך קצת או מבצע פעילות אחרת שלא בישיבה.

2. מול הטלוויזיה בבית עומדים אופני כושר. בחלק מהזמן שאני צופה בה אני גם מדווש.

3. משתדל לעשות כמה שיותר פעולות שאינן כרוכות בישיבה.

מיעוט פעילות ספורט

תיאור

זה לא סוד שפעילות ספורטיבית חשובה לשמירה על הבריאות. בגיל מבוגר היא חשובה עוד יותר. בדיון הנוכחי, המשמעות של "ספורט" עשויה להיות למשל הליכה ברגל במשך חצי שעה כמה פעמים בשבוע. 

כאשר נדרש לשהות בבית ולא להתרחק יותר מ-100 מ', ברור שזה מקשה גם על מי שעשה ספורט בזמנים אחרים.
התוצאה במקרים רבים היא שעושים פחות ספורט. לטווח ארוך הבריאות עלולה להיפגע. 
ספורט הוא גם דבר שמשחרר ומשפר את ההרגשה.  

קשר לסיכונים אחרים

עלול להיות מתאם בין מיעוט פעילות ספורטיבית לבין קושי גדול יותר בהתמודדות עם מחלת הקורונה.
עלול להיות קשר בין ישבנות ומיעוט פעילות ספורטיבית. 
לטווח ארוך עלולה להיות הרעה במצב בריאותי ותחלואה.

ההתנהלות האישית שלי

בימים כתיקונם אני הולך כמעט כל יום לפחות 5 קילומטר. אני מעדיף ללכת ברגל למרכז העיר במקום לסוע במכונית או בתחבורה ציבורית. פשוט חונה במקום שקט באמצע הדרך ומשם ממשיך בהליכה. לפחות פעם בשבוע אני רץ 7-8 קילומטר. פעם בשנה אני משתתף בריצת 10 קילומטר במרתון ירושלים. 
פה ושם אני עושה גם פעילויות אחרות באופן פחות סדיר, למשל: אימון כושר בפארק כושר ורכיבה על אופני ספורט בבית. 

אני מוכרח לציין שהמגבלה של הימנעות מספורט מחוץ לבית קשה עבורי. ממילא אני רץ לבד בטבע במקום בו כמעט לא פוגשים אנשים. אין מי שידביק אותי בקורונה ולו הייתי חשוד כחולה לא הייתי יכול להדביק אף אחד. 
אני גם הולך ברגל לבד במסלולים שאינם הומי אדם. 
הריצה אינה רק ספורט, אלא גם אפשרות לחשוב בשקט על נושאים מקצועיים ואחרים ולפתור בעיות. היא גם הזדמנות להנות מיופיה של פריחה, מבעלי חיים וציפורים בטבע. 

בזמנים קשים אלה אני מנסה לעשות כמה שיותר פעילות ספורטיבית במסגרת המגבלות:

1. הליכה המותרת כמו סיבובי הליכה בגינה שלי או הליכה של 100 מ' מהבית וחזרה מספר פעמים.

2. רכיבה על אופני ספורט בבית (כפי שצוין בסעיף קודם).

3. תרגילי התעמלות כמו שכיבות סמיכה וכפיפות בטן

ההמלצה שלי לקוראים היא לעשות כמה שיותר פעילות ספורטיבית במסגרת המגבלות. 

עוד משהו

כפי שציינתי בפוסט קודם, ההסברה היא חוליה חלשה במאבק  בקורונה בישראל. אולי אין מה שמדגים יותר טוב את החולשה הזו מאשר הרדיפה של ניידות משטרה אחרי בחור שרכב על אופניו בפארק  בתל אביב, שבו לא נראו אנשים אחרים. פעילות ספורט שרק תורמת לו ואינה מסכנת אף אחד.

מישהו דרש מהשוטרים לאכוף את החוק אבל לא הסביר להם מדוע. השוטרים אינם מטומטמים. חשוב היה להסביר להם מה הרציונל במגבלות התנועה. אולי אז לא היו נטפלים לאדם, שאינו מסכן אחרים ואינו מסכן את עצמו, ובמקום זאת אוכפים את החוק במקומות בהם יש סיכון אמיתי. 

אולי הסברה כזו הייתה מסייעת להם להיזהר יותר על מנת שהם לא יידבקו.

נדבקים מהפרשות טיפתיות של חולה או נשא. נדבקים ממגע במשטחים שעליהן נתזו טיפות כאלה. יש היגיון בשמירה על מרחק של 2 מטרים מאדם אחר על מנת לא להידבק. במקרה של אותו רוכב אופניים לא הייתה סכנה כזו.

תזונה

תיאור

יש קשר בין תזונה לבין בריאות. תזונה נכונה עשויה להקטין את ההסתברות לחלות ולהגדיל את ההסתברות להתמודדות טובה יותר עם מחלות, כולל קורונה. 
תזונה נכונה אינה רק מה שאוכלים, אלא גם כמה שאוכלים. כשלא יוצאים מהבית גדלה ההסתברות לאכילה יותר ממה שצריך. גדלה גם ההסתברות לאכילת יותר דברים פחות בריאים, למשל: דברים מתוקים, לשיפור מצב הרוח והפחתת המתח. 
קיים גם קושי להשיג פריטי מזון מסוימים והשאלה היא האם הם מוחלפים בפריטי מזון בריאים פחות.

קשר לסיכונים אחרים

עשוי להיות קשר בין תזונה לבין תחלואה בכלל וגם קורונה. 

אכילה מוגזמת או אכילת מזון פחות בריא מכרגיל בשילוב עם דחיית אבחונים רפואיים עלולה ליצור מצבים מסוכנים של מחלות לא מאובחנות. עלול להיות גם קשר בין דחיית טיפולים לבין אכילה לא בריאה.

קשר בין אכילה מופרזת ומתח. 

אכילה מופרזת עלולה להקשות על פעילות ספורטיבית ולהקטין את היקפה.

ההתנהלות האישית שלי

אני משתדל לאכול מזון בריא אבל אוכל כמויות גדולות מדי וגדולות מהכמויות שאני אוכל כשאיני כלוא בבית. אני אוכל גם יותר מדי מזון לא בריא. בקיצור לא יכול לתת דוגמה אישית טובה במיוחד בנושא זה. 

למרות זאת, ממליץ לא לאכול יותר ממה שאכלתם קודם ולנסות לאכול מזון בריא.

מתח (Stress)

תיאור

כבר בצעירותי, כסטודנט לפסיכולוגיה, קראתי לא מעט על הנזקים שגורם מתח. בחברה המערבית יש הרבה מתח. המתח גורם לתחלואה ולתפקוד לקוי. ברור שכאשר יש מחלה חדשה לא ידועה מספיק, ללא דרכים מוכחות להתמודד איתה המתח גדל. ברור ששומעים כל הזמן על מתים ומונשמים בארץ ובארצות מפותחות יש יותר מתח. 
ברור שכשמרחיבים את המגבלות מדי יום או כמה ימים זה מגדיל את המתח.

ברור שכשומעים על קריסה כלכלית זה מגדיל את המתח.

קשר לסיכונים אחרים

נדמה לי שמתח עלול להיות קשור לכל אחד מהסיכונים האחרים.

ההתנהלות האישית שלי

אחת הדרכים שלי להפחתת  מתח היא מדיטציה. לפרטים קראו: 45 שנות מדיטציה.
גם ספורט שאני עושה מפחית מתחים.

ההמלצה שלי: הקטינו מתחים בדרך שתתאים לכם. קחו הפסקות מההתנהלות הרגילה שלכם בימי משבר אלה.

יחסים עם בני משפחה

תיאור

כאשר כל בני הבית נמצאים כל הזמן ביחד עלולים להיות חיכוכים ומריבות. זה דפוס שונה מהדפוס בו מבוגרים יוצאים לעבודה ויש להם גם פעילויות פנאי מחוץ לבית. ילדים יוצאים למסגרות לימוד ואח"כ לחוגים, לפעילויות פנאי ונפגשים עם חברים.  

גורמים העלולים להגדיל את המתחים:
1. מערכות יחסים אישיות גרועות עוד לפני הקורונה.
2. ילדים קטנים. זה כמובן כולל גם מריבות בין הילדים.
3. צפיפות במגורים.
4. מצב כלכלי גרוע שעלול להתעצם בגלל פיטורים או הוצאה לחל"ת. מחקרים וניסיון מראים שמאחורי אחוז גבוה מהגירושים בימים רגילים יש גם גורם כלכלי.  

קשר לסיכונים אחרים

מתח, מצב כלכלי, מיעוט פעולות ספורט (יש מבוגרים ובעיקר ילדים הנמצאים בביתם ולפני כן עסקו להנאתם או באופן רציני יותר בספורט), ישבנות.

ההתנהלות האישית שלי

נקודת הפתיחה שלי היא יחסית טובה: יש לנו דירה גדולה. יש לנו גינה. הילדים שלי עובדים או לומדים מהבית ולכן עסוקים. גם אשתי עסוקה. אני עסוק בחלק גדול מהזמן: בהתנדבות בה.ל.ל. בעיקר בליוויים כלכליים, אני מלמד ברידג' באינטרנט, אני כותב הרבה פוסטים בבלוגים שלי. זו הזדמנות בשבילי לעשות קצת סדר ולהשלים עבודות שהתכוונתי לעשות ולא הגעתי אליהן. כפי שציינתי אני גם עושה ספורט. אני גם משחק ברידג' באתר מקוון.
באופן אישי קל לי יותר מאחרים להסתגל לריחוק חברתי.

המלצה שלי: תנסו להסתגל למצב החדש שעוד עלול להימשך יותר זמן ממה שאתם חושבים. תנסו להיות עסוקים בעבודה, בחביבים, בלימודים ובפעילויות פנאי ובקשרים חברתיים.
אם יש ילדים קטנים, חשוב למצוא להם פעילויות שיעניינו אותם. חשוב לתת להם לצאת למרחב הציבורי ל-100 מטרים המותרים. כמובן תוך הקפדה על הכללים המחייבים. 

מיעוט שעות שינה

תיאור

אחוז משמעותי מהאנשים לא ישנים מספיק גם בימים כתיקונם. כבר ציטטתי את המחקרים של Matthew Walker, מנהל המחקר לחקר השינה האנושית באוניברסיטת ברקלי. במחקר שלו נמצא כי ויתור שיטתי על שעות שינה  מגדיל את ההסתברות לחלות במספר רב של מחלות ביניהן סרטן ואלצהיימר. לא הוא ולא אני יודעים האם זה גם מגדיל את הסיכוי לחלות בקורונה? המחקר שצטטתי נעשה לפני שמישהו שמע על פנגולין בסין שהעביר נגיפי קורונה לבני אדם. 
האם מחסור בשינה גם מקטין את היכולת להתמודד עם המחלה? לא הופתע אם התשובות לשאלות האלה יהיו חיוביות.

קשר לסיכונים אחרים

סיכונים כלכליים משום שעל פי מחקרים מי שישן פחות מדי מתפקד פחות טוב בעבודה.
דחיית אבחונים רפואיים ודחיית טיפולים רפואיים.
מתח.

ההתנהלות האישית שלי

משתדל לישון על פי צרכי הגוף שלי. משלים עם עוד 40 דקות מדיטציה ביום.
ההמלצה שלי: אל תשנו פחות ממה שאתם צריכים באופן עקבי.

סיכום

הסיכונים של מחלת הקורונה וההיערכות למאבק בה אינם רק סיכונים של הידבקות וסיכונים כלכליים. יש סיכונים רבים אחרים שיותר קשה לזהות אותם ולכן גם להתמודד איתם. יש גם מתאמים וקשרים בין סיכונים שונים. כשסגורים בבית עם כל בני המשפחה, אוכלים יותר ואוכלים פחות בריא, פעילים פחות מבחינה גופנית ואין שגרה של בדיקות רפואיות וטיפול בבעיות רפואיות פחות קשות נוצרים מתחים, התפקוד נפגע ועשויה להיות הרעה מידית או מצטברת במצב הבריאות. 

עלינו להיות מודעים לכך ולנסות לפעול באופן מיטבי, במסגרת האפשרויות שצומצמו, לטיפול גם בסיכונים הנלווים.

זיהוי סיכונים נוספים

רשימת הסיכונים המוצגים בפוסט זה אינה ממצה. יש סיכונים נוספים שאפשר לזהות ולנתח.

תהליך ניהול סיכונים

התרשים בתחילת פוסט זה מתאר את המודל הבסיסי ביותר של ניהול סיכונים.
כמעט בכל ניתוח סיכונים שיטתי שנעשה יפעלו על פיו. גם כשמדובר במודלים מורכבים של ניתוח סיכונים וגם כשמדובר בניתוח הפשטני ביותר.

ההבדלים המהותיים בין מודלים פשטניים למודלים מעמיקים יותר יהיו בתחומים הבאים:

1. מעטפת
במודלים מעמיקים יותר תהיה התייחסות למסגרת (Framework) ולאינטראקציות בין המשתתפים בתהליך.
בארגונים מדובר בהקצאת משאבים, בהגדרת ובאיוש תפקידים.
בכלכלת המשפחה זה פשוט יותר אבל אפשר ורצוי להגדיר מסגרת פעולה של בני זוג ותפקידיהם בהקשר זה. לפעמים כדאי להגדיר גם את תפקידיהם והשתתפותם של הילדים.

2. מידת העומק והכלים (אם בכלל) למימוש התהליך.

3. קריטריונים
הערכת הסיכונים במודלים מורכבים היא בהשוואה לקריטריונים שהוגדרו מראש. במודלים פשטניים יכול להיות שלא יוגדרו קריטריונים כלשהם.

בפוסט זה אתייחס למהותו של כל אחד מהשלבים בתהליך. חשוב לזכור שהתהליך הוא דינאמי ואיטרטיבי, כך שעשויים להיות שינויים גם במעטפת וגם בשלבים קודמים כרונולוגית.

זיהוי סיכונים

מטרה 
זיהוי סיכונים נדרש על מנת להבין את היחס ביניהם לבין מימוש היעדים או המטרות.

תיאור
בשלב הזיהוי מנסים לאתר סיכונים ולתאר אותם. התיאור חייב להתבסס על נתונים עדכניים ומלאים ככל האפשר. הוא צריך להיות מלא ככל האפשר, למשל: מקורות הסיכון, טיפול קיים בסיכון (אם יש כזה), אירועים העשויים לגרום למימוש הסיכון, תוצאות של התרחשותו והשפעתן על המטרות והיעדים.

הערה
מודלים פשטניים ייטו לכיוון של ראיית סיכון כדבר שלילי. במודלים מורכבים סיכון עשוי להיות שלילי, ניטרלי או חיובי. כך למשל, למשפחה המשקיעה את כל חסכונותיה במסלול עם הסיכון המינימלי, לכאורה אין סיכון, אבל למעשה יש סיכון של מזעור רווחים או הפסד. במודלים המורכבים מצב כזה עשוי להיות מזוהה כסיכון. במודלים פשטניים הוא לא יזוהה כסיכון.

ניתוח סיכונים

מטרה
להבין את מהותם של הסיכונים והמאפיינים שלהם.  

תיאור
מסתמך על זיהוי הסיכונים. 
בשלב זה מנסים להבין את רמת הסיכון, אם זה ניתן. חשוב לנתח את ההשלכות או התוצאות של התממשות אירוע סיכון.
עשויות להיות שרשראות מורכבות של תוצאות בהן אירוע סיכון גורם לתוצאה שממנה נגזרים אירוע נוסף או מספר אירועים. מעין עץ סיכונים.
חשוב להעריך גם את ההסתברות להתממשות סיכון. רמת הסיכון היא שילוב של עוצמת הסיכון ושל ההסתברות להתממשותו.
בניתוח סיכונים עשויים להשתמש בטכניקות ניתוח ובכלים המממשים אותן. הוא יכול להיות איכותי, כמותי או שילוב של שתי טכניקות הניתוח.
במקרים רבים נוטים לבצע ניתוח איכותי משום שהוא פשוט יותר.
אם משלבים בין שניהם, אפשר לבצע קודם ניתוח איכותי. 
ניתוח כמותי יבוצע רק ביחס לסיכונים ברמה גבוהה.

אלמנטים נוספים בניתוח:
1. מידת האפקטיביות של אמצעי הטיפול הקיימים
2. מורכבות ותלויות בין סיכונים. 
למשל: אירוע אחד המתרחש מהווה Trigger להתממשות מספר סיכונים.

הערה
מודלים פשטניים יטו להתעלם משרשרת תוצאות ומהיחסים הלוגיים בין התוצאות.
מודלים פשטניים לא ישתמשו בטכניקות ניתוח כמותיות.

הערכת סיכונים

מטרה
יצירת בסיס להחלטות ביחס לסיכונים. ההחלטות עונות על השאלה: האם ומתי להתמודד עם סיכון?

תיאור
שלב ההערכה מתבסס על תוצאות ניתוח הסיכונים. הוא משווה אותן עם קריטריונים שנקבעו מראש.  
במקרים רבים מחלקים את הסיכונים לשלוש רמות: סיכונים ברמה גבוהה המחייבים טיפול, סיכונים ברמה בינונית שהשיקול האם לטפל בהם מבוסס על שיקולי עלות/תועלת וסיכונים ברמה נמוכה בהם מוותרים על טיפול.

בשלב זה ניתנות המלצות ביחס לשאלות הבאות:
1. מהם הסיכונים שבהם צריך לטפל ומהם הסיכונים שאינם דורשים טיפול? 

2. מהו סדר העדיפויות לטיפול בסיכונים?
סדר העדיפויות אינו נגזרת ישירה של רמת הסיכון. עשויים להשפיע עליו גם שיקולים של עלויות, זמינות כוח אדם, שיקולים תדמיתיים ופוליטיים, מידת האפקטיביות של הטיפול הנוכחי בסיכון, מידת הדיוק בהערכת הסיכון ושיקולים נוספים.

הערה
מודלים פשטניים יטו לא לקבוע עדיפויות ובמקום זה להציע: כן לטפל או לא לטפל.
מודלים פשטניים יטו לחלוקה גסה יותר של מרחב הסיכונים, למשל: סיכונים ברמה גבוהה וסיכונים ברמה נמוכה.

טיפול בסיכונים


מטרה
בחירת אמצעים לטיפול בסיכונים ומימוש הטיפול בסיכונים.

תיאור
מסתמך על ההחלטות לטיפול בסיכונים, שהתבססו על תהליך ה-Assessment (זיהוי, ניתוח והערכה) של הסיכונים. הסיכונים שיטופלו וסדרי העדיפויות הוצגו בסוף התהליך הנ"ל. דרגים ניהוליים קיבלו את התוצאות או ביצעו בהן שינויים. 
לגבי סיכונים שהוחלט לטפל בהן יבדקו אפשרויות שונות לטיפול.

אפשרויות לטיפול:

1. הימנעות מסיכון - הפסקת פעילות הגורמת לסיכון.

2. קבלת הסיכון ללא טיפול
למשל במקרים בהם העלות גבוהה מהנזק שעלול להיגרם או במקרים שבהם ההסתברות להתממשותו אפסית.

3. חלוקת הסיכון
למשל ביטוח המעביר לפחות חלק מהסיכון מהמשפחה לחברת הביטוח. במקרה של חברת הביטוח חלוקת הביטוח היא באמצעות מבטחי משנה (חברות ביטוח גדולות יותר לרוב בחו"ל, שחברת הביטוח משלמת להן פרמיה על מנת שייקחו עליהן חלק מהסיכון.
דרך לחלוקת הסיכון בחברות היא מיקור חוץ של פעילות.

4. שינוי הסיכון
שינוי רמת הסיכון באמצעות טיפול. למשל: שינוי רמת הסיכון של חוסר יכולת לשלם משכנתה באמצעות מחזור המשכנתה למשכנתה עם הקטנת התשלום החודשי והגדלת מספר התשלומים. 
עשויים להיות מספר אמצעי טיפול. לא בהכרח ממשים רק אחד מהם. לפעמים ממשים בו זמנית צירוף של אמצעי טיפול.

הערה
מודלים מורכבים יבחנו את כל הספקטרום של אפשרויות טיפול. מודלים פשטניים יטו להתמקד בשינוי הסיכון.
מודלים מורכבים יבחנו את התוצאות ויבצעו איטרציות נוספות אם ה-Residual Risk אינו קביל.
מודלים פשטניים יהיו פחות איטרטיביים ופחות דינמיים.
מודלים מורכבים יכללו תכנית כוללת לטיפול בסיכונים.

דיווח ובקרה

מודלים מורכבים יבצעו בדיקה ובקרה בכל אחד מהשלבים וגם לאחר מימוש תכנית הטיפול בסיכונים יבצעו מעקבים תקופתיים ומעקבים עקב שינויים. 
במודלים פשטניים הטיפול יסתיים עד הצעקה או ההתראה הבאה.

במודלים מורכבים יהיה דגש רב יותר על דיווח ורישום. למשל: רישום סיכונים שהוחלט לא לטפל בהם בשלב זה והסיבות להחלטה הזו.
בעולם הדינאמי דברים עשויים להשתנות, כך שמה שהוחלט לא לטפל בו עשוי לקבל עדיפות גבוהה לטיפול.