תשובה לשאלת היגיון פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות

בפוסט קודם שאלתי שאלה פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות. 

שאלתי גם את השאלה: האם יש קשר בין הדברים שהצגתי? התשובה היא כמובן שיש קשר בין הדברים. 

קשר 1: מתמטיקה וחשיבה מתמטית כבסיס כלכלי

בפסקאות השונות של הפוסט הקודם התייחסתי לנושא של לימוד מתמטיקה וחשיבה מתמטית בארבע מערכות חינוך: ישראל, סין, ארצות הברית ופולין. 

בשתי מדינות (סין ופולין) מבינים את החשיבות המעשית של חשיבה מתמטית ושל מתמטיקה לחיי היומיום בכלל ולהקשרים כלכליים ברמה של מדינה אבל גם ברמה של פרט בודד. 

נראה, לכאורה, שבשתי המדינות האחרות מבינים פחות את חשיבות החשיבה המתמטית והידע המתמטי לחיי יומיום והתנהלות כלכלית. 
גם אם מבינים לא פועלים בהתאם להבנה כזו. 

התוצאה משתקפת היטב במבחני הישגים בינלאומיים. 

קשר 2: חשיבה מחוץ לקופסה

חשיבה מחוץ לקופסה נדרשת לפעמים לפיתרון בעיות מתמטיות או בעיות לוגיות, כמו גם בעיות בחיי היומיום ובעיות כלכליות. 

זהו עשוי להתבטא באלגוריתמיקה (ראו סין וארצות הברית בפוסט הקודם). זה מתבטא גם בשינויים בתוכנית הלימודים במתמטיקה והתאמתה לדרישות החיים המודרניים (ראו פולין בפוסט הקודם). 

תוכנית הלימוד במתמטיקה בישראל משקפת את חוסר היכולת לחשוב מחוץ לקופסה במשרד החינוך בישראל. כמובן שלא רק תוכנית הלימוד במתמטיקה משקפת את חוסר היכולת הזו.

גם ההיצמדות למסגרות חינוך שעבר זמנן וגם חוסר היכולת לבצע התאמות למשבר הקורונה ולתקופות שאחריו. 

קשר 3: סדרי עדיפויות

בחלק מהמדינות שהזכרתי וגם במדינות מתקדמות אחרות מנסים לבנות סדרי עדיפויות מעשיים העשויים להשפיע לחיוב על מעמדה הכלכלי של המדינה. 

מדינת ישראל היא יוצאת דופן. מתקשים לבנות תקציב. תקציבים הם דרך לביטוי סדרי עדיפויות.

כשסוף כל סוף בונים "עוקף תקציב", סדרי העדיפויות הם לימודים תורניים חשובים יותר מלימודים מעשיים שיש להם זיקה ישירה וברורה לחיי היומיום ולהתנהלות כלכלית.

שאלת היגיון פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות : האם יש קשר בין הדברים?

 

לקראת השנה האזרחית החדשה, שכמו כולם אני  רוצה שתהיה טובה מקודמתה, בחרתי לא לתת תחזית לשנה, אלא לחשוב קצת יותר קדימה. הקוראים מוזמנים לענות בעצמם לשאלות שאני שואל ולשתף את התשובות בתגובות לפוסט.

מי יוביל את הכלכלה העולמית ב-2030: סין או ארה"ב?

Tim O'Reilly

   מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית

Tim O'Reilly הוא איש עסקים ומומחה מחשבים מארצות הברית.

הוא זכור בעיקר כמי שטבע את המושג Web 2.0 והיה  בין מובילי התפיסה החדשנית הזו בתחילת המאה.

O'Reilly  כתב לא מזמן מאמר פסימי ביחס לתחרות הידועה על ההגמוניה הכלכלית בעולם בין ארצות הברית לסין.

על פי המאמר, הסינים מתכננים לעשר שנים קדימה. הם מעריכים שאינטליגנציה מלאכותית (AI) תהיה הטכנולוגיה שעשויה להביא לשליטה בכלכלה העולמית. על פי תפיסתם, האנשים החשובים ביותר לצורך הצלחה הם מומחי אלגוריתמים. מקצועם הוא בדרך כלל: מתמטיקאים. לצורך כך הסינים מקדמים את לימודי המתמטיקה בבתי הספר. הסינים מדורגים גבוה במבחנים בינלאומיים במתמטיקה. 

האמריקאים מדורגים נמוך ואין תוכנית משמעותית לשפר את לימודי המתמטיקה או להיערך לתחרות הכלכלית עם סין.

לא פלא שO'Reilly פסימי ביחס להצלחה של ארה"ב בתחרות הזאת.

אוסיף את מה שO'Reilly לא כתב.

בארצות הברית התנהל הנשיא היוצא על פי תחושות בטן ושליפות, ניהל מלחמת סחר עם סין בניגוד לדעת רוב הכלכלנים, הכחיש את הקורונה, הכחיש את התחממות כדור הארץ  ועסק יותר בציוצים מאשר בתכנון לטווח ארוך.

 

האם במערכת החינוך בישראל חושבים מחוץ לקופסה?

התשובה לשאלה הזו היא קרוב לוודאי לא. אני מדבר על משרד החינוך ולא על מנהלת בית ספר ספציפית או מורה מסוים בבית ספר. אני בטוח שיש גם כאלה שחושבים מחוץ לקופסה. 

אתם מוזמנים לקרוא פוסט שכתבתי ובו ציטטתי חוקר חינוך ותיק: עקרונות ניהול משברים: לחשוב מחוץ לקופסה. קראו גם: מותה של הכיתה המסורתית.

היכן נמצאת ישראל בלימודי מתמטיקה בהשוואה למדינות אחרות?

לפני כעשרים שנה ישראל דורגה בלימודי מתמטיקה בערך כמו פולין. פולין כבר מזמן עקפה את ישראל ומדורגת גבוה. במאמר מוסגר, שכר המורים שם נמוך מהשכר בישראל. במוסף דה-מרקר  מראיין ליאור דטל את פרופ' זבגנייב מרצ'ניאק, לשעבר סגן שר החינוך של פולין וחבר בצוות מבחני פיז"ה הבינלאומיים. הפרופ' המכובד מדבר על לימודי מתמטיקה בבתי הספר. הכותרת: "החינוך בישראל? המבחנים שלכם דומים לאלה שהיו אצלנו לפני 50 שנה?"

בפולין ערכו מהפכה בלימודי המתמטיקה והקימו מערכת חדשנית, עם דגש על חשיבה ופתרון בעיות במטרה להתמודד גם עם בעיות מעשיות יומיות באמצעות כלי חשיבה מתמטיים.  לדבריו, בישראל ממשיכים לשנן ולבצע חישובים מורכבים, שמחשב או טלפון חכם מבצע בשניות.

סדרי עדיפויות: מתמטיקה ואנגלית או לימודים תורניים?

בפוסט חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל, עסקתי באסון הכלכלי הצפוי למדינת ישראל, אם יימשך המצב בו גברים חרדים צעירים ובריאים אינם עובדים. מי שיתאמץ לחפש ימצא גם פוסטים ישנים יותר בהם התייחסתי לאותה סוגיה. 

בינתיים התבשרנו שממשלת ישראל העבירה חוקי יסוד על מנת לעקוף את המצב שבו אין תקציב מדינה. השורה התחתונה היא קיצוץ בתקציבי חינוך ורווחה. אין קיצוץ בתמיכה באברכי ישיבות.

מה משותף לכל הפסקאות לעיל?

תנסו לחשוב לבד. אתם מוזמנים להגיב. בעוד מספר ימים אכתוב פוסט בו אביע את דעתי.