מגפה של התחזויות ברשתות חברתיות לאנשים העוסקים בתחום הכלכלי

 

בהתחלת גל ההתחזות הנוכחי התחזו לאנשים מוכרים בתחום הכלכלי כמו נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר ז"ל, גיא רולניק, שאול אמסטרדמסקי ואחרים. 

שיטות ההתחזות השתכללו בגלל השימוש בבינה מלאכותית. 

טכנולוגיה של התחזות לאדם עשויה להיות מועילה כמו במקרה של האמא הסינית לילדה בת 5 שנהרגה, עליה אני מספר בהרצאה שלי: בינה מלאכותית יותר מסוכן ממה שחשבתם. 

כשמשתמשים באותה טכניקה להתחזות מזיקה זה נקרא Deep Fake. 

האדם המופיע בפרופיל המזויף חולק את התמונה של האדם האמיתי. השם מאוית קצת אחרת. 

בזיופים המוצלחים הוא נראה בדיוק כמוהו וגם מדבר בדיוק כמו המקור. 

ההבדל הוא, שבשמו של זה אליו הוא מתחזה הוא מציע שירותים לכאורה, שהם למעשה הונאות. 

מי שילחץ על קישור בפרופיל המזויף ויסמוך על האיש אליו מתחזים עלול להפסיד הרבה כסף. 

כמובן, שאינני מציע לכם לא לסמוך על אנשים אליהם מתחזים. 

אני מציע לכם לבדוק  היטב מי בעל הפרופיל האמיתי ובעיקר לא להיענות לבקשות חברות ולא ללחוץ על קישורים של פרופילים חשודים. 

השלב הנוכחי

בשלב הנוכחי נתקלתי בהתחזויות לשני חברים שלי הפעילים בתחומים כלכליים שונים. 

החברים הם יוסי אש ואלי שלו. 

כמי שנותן גם שירותים בתחום של הונאות רשת ואיומי סייבר, זיהיתי מהר מאוד את בקשות החברות של הפרופילים המזויפים. לא כולם כמוני. 

השלב הבא

בהחלט יתכן שמישהו יתחזה אלי ויציע בשמי שירותים שאני לא מציע, למשל: שירותי השקעות כספים. 

בפוסט זה אתן לכם כלי פשוט על מנת לוודא האם זה אני א לא?

אין ספק שבמידה ואציע שירותים כלכליים חדשים, לפני שאציע אותם איידע את קוראי הבלוג הזה. 

לא מצאתם פוסט המיידע את קוראי הבלוג שלי, שאני נותן שירותים כלכליים חדשים, אז זה לא אני. 

יש לכם ספק? פנו אל האיש האמיתי שאתם מכירים ותשאלו אותו האם זה הוא? 

במקרה שלי האיש האמיתי זה אני ולא מתחזה. 

אגב, המתחזה עלול להיות בוט ולא אדם. 

השורה התחתונה

עם הגידול במספר ההתחזויות ברשתות החברתיות והגידול בתחכום ההתחזויות צריך להיזהר יותר. 

יש לבדוק היטב את כל מי שמציע לכם שירותים או חברות ברשת ולוודא שאינו מתחזה.

פייסבוק: חזרה לסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת?

 

לפחות שני דברים פשוטים לא מבינים בחברת פייסבוק או Meta: הקשר (Context) ואת חוקי הקהילה של החברה עצמה. 

אסייג את דבריי לכך שמדובר בשפה העברית. לא הופתע עם בשפה האנגלית הם כן מבינים. 

חוקי הקהילה  

זו כבר הפעם השנייה כותבת לי חברת פייסבוק שהפרתי את חוקי הקהילה. 

מדובר בקישורים לפוסטים בבלוג האישי שלי. הבוקר מדובר בפוסט: בדרך לפריצת דרך אישית. 

כל מי שיקרא את הפוסט הזה יבין מהר מאוד שלא הפרתי שום חוק של הקהילה. 

המצחיק בזה ששיתפתי את הפוסטים דרך ה-Feed ודרך Story. 

פייסבוק לא חשבה שבשיתוף דרך ה-Feed הפרתי כללי קהילה.

פייסבוק הייתה בטוחה שבשיתוף דרך ה-Story הפרתי את כללי הקהילה.

בפעם הקודמת ניצלתי את האפשרות לערער על ההחלטה. זה הסתיים בהתנצלות של החברה. 

גם הפעם ערערתי ונחשו מה? כנראה זה יסתיים באופן דומה.

רק שהפעם בגלל שזו פעם שנייה הם הגבילו אותי ל-24 שעות.

לא עבר הרבה זמן (שעות ספורות) עד שהודיעו לי שהמגבלה הוסרה, אבל הזהירו אותי לציית לחוקי הקהילה.

 Windows 95 ו-Windows 98

 המבוגרים שבינינו אולי עדיין זוכרים את שתי מערכות ההפעלה הגרועות ביותר של חברת מיקרוסופט.  שתי הספרות האחרונות מתארות את השנה בה יצאה מערכת ההפעלה לשוק. 

במערכות האלה הייתה חוסר אחידות וחוסר תיאום בין צוותי פיתוח שונים ש"דרסו" את אותן כתובות ב-Kernel. מודולים במערכת ההפעלה נגזרו ממקומות שונים לפעמים ללא קונסיסטנטיות ביניהם.

במשך כ-25 השנים שחלפו מאז התקדמה חברת מיקרוסופט. התוכנות שלה הן באיכות הרבה יותר טובה.

מי שעדיין נמצאת שם היא חברת Facebook. 

ההסבר להפרה, כביכול, שלי של חוקי הקהילה דווקא ב-Story עשוי להיות חוסר התאימות בין שתי תוכנות המבצעות את אותה בדיקה של חוקי הקהילה. 

התוכנה שב-Feed היא חלק מהקוד של Facebook. מקורו של ה-Story הוא ב-Instagram. בהחלט ייתכן שגם בדיקת חוקי הקהילה של החברה הגיעה משם או שהותאמה באופן לא טוב מספיק לקןד של ה-Story שבא מה-Intagram. 

הקשר (Context)

האם תגובה פוגענית לפוסט בפייסבוק תלויה רק בתוכנה או גם בהקשר? 

כל בר דעת יענה בחיוב לשאלה הזו. 

התוכנה האוטומטית של פייסבוק שבודקת את זה היא כנראה חסרת דעת. 

מדובר בפעם היחידה שביקשתי מפייסבוק לחסום משתמש.

אותו משתמש מגיב על פוסטים שלי עם הקשר פוליטי בתגובות הזויות. 

לא חשבתי שצריך לחסום אותו בגלל זה. פשוט התעלמתי ממנו.

אבל כשהתגובה הפוליטית האוטומטית שלו הייתה על הקישור לפוסט הבא: הדקירה שקהתה  זה כבר עבר את גבול הסביר.

הפוסט ליום השואה, עסק באישה שסיפרה לי איך רצחו במחנה השמדה נאצי את ביתה הקטנה מול עיניה. 

זה בוודאי לא הקשר לתגובה העוסקת בפוליטיקה. 

התשובה של חברת פייסבוק הייתה שהם לא מצאו שום הפרה של כללי החברה בתגובה הנ"ל. 

ההסבר היחיד לכך: התוכנה האוטומטית של החברה לא מבינה הקשרים בעברית.

על AI חברת Meta ונועם חומסקי

בפוסט הרומן שלי עם AI כתבתי על ויכוחים אקדמיים, בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, ביחס ליכולות של בינה מלאכותית בהבנת שפה. 

נועם חומסקי היה בין אלה שחשבו שבינה מלאכותית לא תוכל להבין שפה.

הדבר שחשב שבינה מלאכותית לא תבין היה הרובד  הסמנטי. 

הוא הביא דוגמה לשני משפטים בעלי אותו מבנה סינטקטי אבל בעלי סמנטיקה או הקשר שונים.

משפט 1: 

The glass fail on the table and it is was broken.

משפט 2: 

The rock fail on the table and it is was broken.

במשפט הראשון נשברה הכוס. במשפט השני נשבר השולחן.

נדמה לי שבשנת 2023 כבר מבינים שנועם חומסקי טעה. 

אם חשבתם שההתקדמות ב-AI פתרה את נושא ההקשר כנראה צדקתם, אבל כפי שראיתם לא כשמדובר בחברת Meta. 

עברית

לפני כחודש או מעט יותר שמעתי בגלי צה"ל את ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. היא הסבירה מדוע השיח ב-Facebook בישראל יותר קיצוני ויותר אלים מאשר במקומות אחרים. 

החברה אינה מקצה מספיק כוח אדם לניטור השיח בשפות שמדבר אותן מספר קטן יחסית של אנשים. עברית היא בין אותן שפות.

אולי זה מספק גם הסבר לאי הבנת הקשרים בעברית על ידי התוכנה האוטומטית של החברה המתייחסת לבקשות לחסימת משתמשים.

השורה התחתונה שלי

הקוד של בדיקת חוקי הקהילה ב-Story אינו אמין. אני מפסיק להשתמש ב-Story ב-Facebook.

האם המטבע הקריפטוגרפי של פייסבוק מת בטרם נולד?

מקור התמונה: ויקיפדיה

כותרת הפוסט קודם שכותרתו: המטבע החדש של Facebook: עידן חדש בשירותים הפיננסיים? כללה סימן שאלה. 
רוח הדברים בתוכו ראתה בו איום על הבנקים. 
אופס טעיתי!!! היום השאלה שבכותרת פוסט זה הרבה יותר רלוונטית. 

כפי שאני מלמד את תלמידיי וגם אחרים: מותר לטעות וכולם טועים. לא פעם ולא פעמיים טעויות הן בסיס הכרחי להצלחות בהמשך. 

בפוסט זה אנסה להסביר מדוע שיניתי את דעתי ומה צפוי בעתיד בהקשר הספציפי של ה-Libra ויותר חשוב מה צפוי בהקשר רחב יותר.

מה התרחש בטווח הזמן הקצב בין שני הפוסטים?

גורם מרכזי שהביא אותי לחשוב שהמיזם עשוי להצליח הייתה רשימת השותפות המרשימה שהצטרפו ליוזמת Facebook. בפוסט הקודם הזכרתי רק אחת מהן: ענקית כרטיסי האשראי העולמית Visa. 

שבע מתוך החברות שהצטרפו למיזם הודיעו לפני מספר ימים על פרישתן ממנו. נומינלית מדובר במספר קטן מכלל החברות במיזם אבל מדובר דווקא בחברות המשמעותיות ביותר מבין השותפים: שתי החברות המובילות בשוק כרטיסי האשראי העולמי ויזה ומסטרקארד.  ענקית תשלומים Paypal  שתי חברות גדולות נוספות שאני מכיר eBay ו-Booking.com. אני לא מכיר שתי חברות נוספות שעל אחת מהן כותבים ב"כלכליסט" שהיא "שירות תשלומים דרום אמריקאי" ועל השנייה "שחקנית מובילה בתחום של סליקה לאתרי אשראי מקוונים".

המעמד של מסטרקארד וויזה בשווקים הפיננסיים הוא כזה, שלהערכתי פרישה שלהן מהמיזם מעמידה את קיומו בספק.
מדובר בחברות ענק שמרבית הבנקים בעולם עובדים איתן בשיתוף פעולה בהיקפי ענק.

לא אתפלא אם נשמע על חברות נוספות שיוותרו על השתתפות במיזם.

מדוע החליטו החברות לפרוש מהמיזם?

יש דברים שהיו ידועים מראש ויש דברים שלא. בפסקה זו אתמקד במה שלא היה ידוע מראש. חזקה על חברות רציניות שבתכנון שלהן הביאו בחשבון את הדברים שהיו ידועים מראש ובכל זאת החליטו להצטרף למיזם. 

רגולציה

בתחום הבנקאות קיימת רגולציה רחבה ותובענית. כך למשל, הבנקים בישראל כפופים לרגולציה של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. בנק שמכבד את עצמו מתאים את עצמו גם לרגולציה העולמית של תקן באזל.
הרגולציה הזו אינה סטטית. לתקן באזל הייתה מהדורה 1, מהדורה 2 והיום יש מהדורה 3. גם דרישות הפיקוח על הבנקים בארץ משתנות. 

התאמה לתקן מקומי או עולמי היא פרויקט. לרוב פרויקט גדול ויקר. זהו גם פרויקט מתמשך.

להמחשה בלבד אספר לכם שבתקופה שבה יעצתי לאגפי המחשוב של בנקים בארץ שמעתי לא מעט תלונות על כמות המשאבים שהם צריכים להקדיש לטיפול ברגולציה במקום למקד אותם בפיתוח עסקי. 

מישהו באחד הבנקים דיבר איתי על הוצאות בסדרי גודל של בין 10% ל-20% מתקציב מערכות המחשוב של הבנקים. גם אם הוא טעה או הגזים מדובר בהרבה משאבים. 

כאשר מדובר בביטקויין שמישהו כורה עבורה במכרות קריפטוגרפיות  בחלקים נידחים בסין לא כל כך מהר תהיה רגולציה.

כאשר מדובר בקבוצת חברות ענק כנראה שתהיה רגולציה. האסימון כנראה נפל כשהבינו שהיקף ועומק הרגולציה יהיה גדול ממה שציפו. 

כפי שתוכלו לקרוא בפסקה העוסקת בגורמים ידועים בהחלט ייתכן, ש-Facebook היא מעין "סדין אדום" לרגולטורים. כלומר: במקרה של חברה זו עשויה להיות רגולציה מקיפה יותר מאשר במקרה של חברה אחרת.

לחצים של בנקים?

אני תוהה האם בנקים וחברות כרטיסי אשראי לא הפעילו לחצים על חברות כמו ויזה או מסטרקארד שמרבית הכנסותיהן באות מעסקאות איתם. 
האם היו רמזים של הגדלת היקף העבודה עם מתחרים קטנים יותר בשוק שלהם?

גם לחלק מהחברות האחרות במיזם יש מה להפסיד מכך שבנקים יעבדו פחות איתם ויותר עם מתחריהם.

מה שהיה ידוע

Facebook היא חברה עם תדמית בעייתית בהקשר של שמירת פרטיות בכלל ושמירת פרטיות מידע בפרט. 
זוכרים את Cambridge Analytics? זוהי אחת הדוגמאות המוכרות של שימוש לא נאות במידע פרטי על ידי חברת Facebook.

אמינות, או לפחות תדמית של אמינות, חשובה בהקשרים פיננסיים. החשש הזה עשוי להרתיע חלק מהלקוחות. החשש הזה עלול גם להדק את הרגולציה.

Facebook היא חברת ענק. מעין מדינה גדולה ועצמאית. היא גם מרשה לעצמה להתנהג כמדינה גדולה וחזקה ולפעול לטובת עצמה. 
גם בהקשר זה התדמית שלה עלולה לפעול לרעת המיזם.
גם בהקשר הזה יש סיבה לרגולציה הדוקה במיוחד בהקשר שלה.  

הצד השני של הכוח הרב של החברה הוא היכולת שלה לקדם דברים שהיא מעוניינת בהם והגישה למספר עצום של אנשים המשתמשים בשירותיה.

העתיד

בפוסטים קודמים ובפסקה האחרונה של הפוסט הקודם על המיזם הקריפטוגרפי של Facebook תיארתי השפעות דרמטיות של המפכה הטכנולוגית על שווקי השירותים הפיננסיים בכלל והבנקאות בפרט. 

חברת Facebook ממשיכה במיזם שלה למרות פרישת שותפים כבדי משקל.
גם אם המיזם הנוכחי של Facebook ייכשל זה לא ימנע את המהפכה המהותית בעולם הבנקאות. חברות אחרות, שכבר עובדות על מיזמים משלהן, יצאו איתם.
זה גם לא ימנע יוזמות נוספות של Facebook. 

טעויות הן חלק מתהליכי שינוי. גם Facebook וגם מתחרותיה ילמדו מהטעויות במיזם הנוכחי ומיזמים אחרים יהיו בשלים יותר.

המטבע החדש של :Facebook: עידן חדש בשירותים הפיננסיים?

מרק צוקרברג. מקור התמונה: ויקיפדיה

חברת Facebook הכריזה על השקת מטבע דיגיטלי משלה, שייקרא Libra, בשנת 2020. בפוסט זה אנסה לתת ניתוח ראשוני (First Take) של משמעות ההכרזה הזו.

מעמדן של חברות הייטק מובילות בעולם

חברות הייטק ענקיות כגון: Facebook, Google, Amazon ו-Apple הן בעלות עוצמה גדולה יותר מאשר מדינות רבות. הן אוספות מידע רב עלינו ומשתמשות בו, במקרה הטוב, לצורך פרסום. 
הן קובעות חוקים לעסקים קטנים התלויים בהן ובנוסף להיותן סוג של רשות מחוקקת הן גם רשות שופטת. 
ההכנסות שלהן והמחזורים שלהן גדולים מאלה של מדינות רבות. 

לא מדובר רק בחברות אמריקאיות. יש גם חברות ענק סיניות, למשל: עליבאבא, שגם להן שליטה וכוח. חלק מהחברות הסיניות הנ"ל שולטות בעיקר בשוק המקומי הענק בסין. עליבאבא היא דווקא דוגמה לחברה בעלת נוכחות גלובלית. 

לא מפתיע שאחת מהחברות האלו מחליטה להנפיק מטבע משלה. לא מפתיע שזו דווקא חברת Facebook.

Bitcoin ומטבעות דיגיטליות אחרות

השימוש ב-Bitcoin מבוסס על אלגוריתם שיתופי ועל טכנולוגיה המאפשרת את מימוש האלגוריתם הנ"ל ונקראת Blockchain. 

רבים מהמומחים הגדולים בעולם לשוק ההון רואים ב-Bitcoin  סוג של הימור ולא מטבע. הם גם חושבים שהוא צפוי להיעלם מהשוק בעתיד.
התנודות התכופות והקיצוניות בערכו תומכות בטענות אלו. 

אי אפשר להגיד את אותו דבר על המטבע שתפיק חברת Facebook. יודעים מי עומדת מאחוריו וכפי שהבנתם מהפסקה הקודמת עוצמתן של חברות כמו Facebook עולה על עוצמתן של הרבה מדינות. 
Facebook לא לבד. מצטרפות ליוזמה שלה כשלושים חברות אחרות. אזכיר רק שלוש חברות בעלות מעמד בשוק הפיננסי: Visa, Master Card ו-PayPal.

הביטקויין הוא אולי הימור אבל Blockchain היא טכנולוגיה אמיתית ובעלת ערך. טכנולוגיה זו מאפשרת מנגנוני אבטחה מבוזרים בהעברת מידע ולכן עשויה לחסוך עלויות בהשוואה למודל אבטחה המשולב על שרת מרכזי. 

הצצה שטחית לשירות הפיננסי שעומדת Facebook להציע

על פי פרסומים בעיתונות, מדברים על העברה קלה ופשוטה של כספים באמצעות הודעות. למשל באמצעות Whatsapp. 
התיאור הזה הוא לא רק פשוט אלא פשטני. פשטני מדי. יידרש מרכיב של אבטחת מידע. תידרש רמה כלשהי רגולציה. 

אבטחת המידע עשויה להתבסס על טכנולוגיית Blockchain. אחת השותפות של Facebook, חברת Visa העולמית, השקיעה הרבה משאבים במחקר ולימוד של טכנולוגיה זו. סביר להניח שהיא אינה היחידה בין השותפות ליוזמת המטבע החדש.

כבר עסקתי בבלוג זה בעלויות הגבוהות של SWIFT, האופן בו מועברים כספים מבנק לבנק. 
המונח "עלויות גבוהות", מתייחס לעמלות שנגבות מהצרכנים. העברת כספים במטבע הדיגיטלי עשויה לא רק לפשט את ההעברה אלא גם להוזיל אותה משמעותית. 

המהפכה הטכנולוגית והבנקים

כפי שכתבתי במספר לא קטן של פוסטים בבלוג זה הבנקאות המסורתית מאוימת על ידי שחקנים חדשים המציעים שרותים פיננסיים חלופיים. 
המהפכה הטכנולוגית פותחת פתח לשרותים חלופיים מבוססי אינטרנט ודיגיטל הזולים בהרבה מהשרותים של הבנקים. 

הכניסה של חברת Facebook לתחום היא עוד נדבך בשרותים פיננסיים חלופיים. 

בהקשר זה חשוב לציין:

1. אם העברות הכספים והמטבע החלופי של Facebook יצליחו, היא תנצל את העוצמה שלה ואת המידע הרב שצברה על משתמשים על מנת להציע שרותים פיננסיים נוספים.

2. ההשתלטות של ענקיות ההייטק על שווקים אחרים צריכה להגיע גם לבנקאות. 
החברות האלו ינצלו את המידע שאספו על צרכנים ואת העלות הזולה יחסית של פלטפורמות הדיגיטל והאינטרנט על מנת להשיג יתרונות על פני שחקניות מסורתיות בשווקים.  
קחו לדוגמה את אמזון ועליבאבא בשוק של מוצרי צריכה. 

3. גם ענקיות טכנולוגיה אחרות יהיו שחקניות משמעותיות בשוק של השרותים הפיננסיים
בניתוחים בפוסטים קודמים שלי הצגתי את האיום הדיגיטלי/טכנולוגי על הבנקאות המסורתית. כמו רבים אחרים חשבתי דווקא על Apple ועל Google. 
הכניסה של Facebook לשוק הזה רק תעודד את החברות הנ"ל, שעושות כבר צעדים לבניית שרותים פיננסיים

 4. במדינות המתפתחות יש מספר רב של אנשים הזקוקים לשרותים כאלה
לרוב האנשים בישראל ובמדינות ה-OECD יש חשבונות בנק. זה אינו נכון לגבי חלק מהמדינות המתפתחות. בחלק ממדינות אלה לאחוז גבוה מהתושבים אין חשבון בנק. 
אנשים אלה זקוקים לשרותים פיננסיים חלופיים. הפלטפורמה של טלפון חכם אידיאלית עבורם. 
בחלק מהמדינות האלה אין תשתית טלפונית קווית ראויה. הטלפונים הראשונים של תושבים רבים בהן היו טלפונים סלולריים. בחלק מהמקרים מדובר בטלפונים סלולריים שאינם טלפונים חכמים אבל יש רבים המשתמשים בטלפונים חכמים.
היום ניתן להשיג טלפונים חכמים זולים. המגמה היא שלתושבי המדינות המפותחות יהיו יותר טלפונים חכמים בהם ניתן לממש שרותים פיננסיים המתחרים בשרותי הבנקים.

פוסטים קודמים בנושא

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?  

מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech? 

הלוואות דיגיטליות והבנקים: הווה ועתיד   

שירותים פיננסיים חלופיים: מנישה שולית למרכז (Mainstream)

כשלא אתם פרסמתם את המידע שפורסם בשמכם באינטרנט

עידן האינטרנט והטלפונים החכמים משפיע על מצבנו הכלכלי בהיבטים רבים למשל: חשיפת יתר לפרסומות, אפשרות לקנות יותר בזול דרך האינטרנט ואפשרות להציע או לקבל שירותים מבוססי מיקום. 

אין שום אפשרות מעשית להבטיח פרטיות למידע ששמתם באינטרנט. ברגע ששמתם אותו גם אם תמחקו אותו, כבר לא תוכלו למחוק אותו. מישהו אחר אולי העתיק אותו או הפיץ אותו. רוצים להבין יותר מדוע? קראו: Your private Data is Unforgettable.

המידע עליכם באינטרנט ישמש גם לדברים, שאתם לא רוצים שיעשו בו שימוש. המקרה הקלאסי הוא שיווק על ידי יצרני מוצרים או ספקי שירותים, שאולי לא שמעתם עליהם ואולי אינכם מעוניינים בסוג המוצרים, שהם מנסים למכור לכם (לפעמים באגרסיביות יתרה).

עבודה

אתם מחפשים מקום עבודה חדש. שלחתם קורות חיים. בכלל לא בטוח שיקראו אותם. אם אתם, לכאורה מועמדים רלוונטיים, יותר סביר שיקראו עליכם דברים אחרים באינטרנט. 

למשל את הפרופיל שלכם ב-Linkedin. את האופן בו אתם מציגים את עצמכם ב-Facebook. את הפוסטים שהעלתם. מי הם החברים שלכם ברשת החברתית או הקשרים שלכם ברשת המקצועית, למה עשיתם Like, למה עשיתם Share וכיו"ב.

זה בהחלט יכול להשפיע על קבלת ההחלטה: האם להעסיק אתכם או לא?

ההמלצה היא להיזהר כשאתם מעלים מידע כלשהו לאינטרנט. זה כולל גם מידע לא כתוב כמו תמונות.

כנראה שכמה שתיזהרו, תמיד יהיה עליכם לא מעט מידע באינטרנט. 

ניתוח האופי שלכם וכיצד לפעול באינטראקציה איתכם 

לפני זמן לא רב נתקלתי בכתבה בעיתון כלכלי. הכתבה עוסקת בתוכנה חדשה ושנויה במחלוקת. אתם מזינים פרטים של אדם. התוכנה מבצעת חיפוש, עיבוד וניתוח מידע עליו באינטרנט. אתם תקבלו את התכונות שלו, את האופן שבו הוא פועל והמלצות כיצד לפעול מולו או בשיתוף פעולה איתו.

הכתב השתמש בתוכנה עם שמותיהם של כמה פוליטיקאים מובילים בישראל והציג בכתבה את הניתוח ואת המלצות של התוכנה.

זה לא חשוב האם הניתוח נכון או סביר. חשוב אם ישתמשו בה ויחשבו שהניתוח לפחות סביר.

מידע שפורסם בשמכם - מקרה פרטי

הבוקר התקשרה אלי גברת בגיל מבוגר להודות לי. כש"טיילתי" אתמול בקבוצת Facebook שמתמחה בברידג', מצאתי פוסטים שפורסמו בשם הגברת. תוכנם של הפוסטים היה תמונות פורנוגרפיות. היות שהיה ברור לי לחלוטין שלא היא פרסמה אותן, כתבתי לה ב-Facebook וסיפרתי לה על פרסום התמונות בשמה. היום היא התקשרה להודות לי.

היא טיפלה במצב בסיוע מומחה מחשוב שעזר למחוק את הבושה. 

מידע שפורסם בשמכם ברמה העקרונית

זהו מקרה קיצוני ולכן גם קל לאתר אותו. תארו לכם שימשהו ישתלט על הזהות הדיגיטלית שלכם או חלק מהזהות הנ"ל ויפרסם דברים בשמכם.

ייתכן מאד שלא יאתרו את זה, שלא אתם הם אלה שפרסמתם.

לכו תדעו מה יקרה כשתחפשו עבודה. ייתכן שיפסלו אתכם רק בגלל משהו, שמי ש"גנב" את הזהות הדיגיטלית שלכם פרסם בשמכם.

כיצד להתגונן?

עליכם לנסות להיות ערים לסכנה ולהתגונן בפניה. הדרך להתגונן היא להכיר את הדרכים השכיחות לגניבת זהות דיגיטלית או שימוש בזהות דיגיטלית שאולה. 

שלוש הדרכים השכיחות שאציג כאן:

1. מתן הרשאות לאפליקציות

חלק גדול מהאפליקציות הממוחשבות באינטרנט, אינן דורשות מכם סיסמה וקוד משתמש או מאפשרות לכם במקביל דרך חליפית לסיסמה וקוד משתמש. הדרך החליפית היא לתת לאפליקציה הרשאות לגשת למידע שלכם, כולל סיסמה ב-Facebook או ב-Google. לכם זה יותר נוח. גם ככה אתם "טובעים" בים הסיסמאות, שמבקשות מכם אפליקציות האינטרנט בהם אתם משתמשים (בנקים, חברות ביטוח, קופת חולים, המחשב, אתרי אינטרנט, מועדוני צרכנים וכיו"ב). 

השאלה היא: למי אתם נותנים הרשאות כאלה? 

אם תתנו הרשאות כאלה למשחק חדש שאתם לא מכירים, ייתכן שזו תוכנה זדונית, במקום המשחק או בנוסף למשחק.

כשאני נותן הרשאה כזו ל-Feedly אין לי בעיה. זו תוכנה שאני יודע מהי ואני משתמש בה לקבלת RSS לתכנים בנושאים המעניינים אותי מאתרים שאני מכיר היטב.

המלצה: בדקו היטב לםני שאתם מאפשרים לתוכנה לגשת להרשאות שלכם ב-Facebook  או ב-Google.

2. דיוג (Phishing)

אתם מקבלים הודעה מהבנק שלכם, מ-PayPal או מגורם אחר שאתם עובדים בו. בהודעה בקשה להזין שוב את הסיסמה וקוד המשתמש שלכם, במסגרת עדכון תקופתי של הבנק או החברה.

סמל הבנק או החברה יופיע בדף האינטרנט.

חדי העין מביניכם, יבחינו שזו אינה אותה כתובת אינטרנט (URL), שבדרך כלל משתמש בה הבנק או משתמשת החברה.

בקיצור, הבנק או PayPal לעולם לא יבקשו מכם את הסיסמאות שלכם דרך האינטרנט (למעט לצורך כניסה לאתר הבנק או החברה). מישהו התחזה לבנק שלכם וקיבל את פרטי ההזדהות שלכם.

שלא כמו בדוגמה בסעיף "מידע שפורסם בשמכם - מקרה פרטי", אני לגמרי בטוח, שבמקרה זה הוא לא ישתמש במידע על מנת לפרסם תמונות פורנוגרפיות. הוא ישתמש במידע על מנת למשוך כסף מחשבון הבנק שלכם או לרכישת מוצרים באמצעות ה-PayPal שלכם או כרטיס האשראי שלכם.

3. אל תפעילו תולעים וסוסים (טרויאנים)

אתם מקבלים הודעה עם קישור ולוחצים על הקישור. אם אתם לא מכירים את מי ששלח את ההודעה או אם נראה לכם מוזר שזה מה שהאדם שאתם מכירים ישלח לכם, ובכל זאת לחצתם ייתכן שהתקנתם תוכנה זדונית במחשב שלכם.

ההמלצה פשוטה: אל תלחצו על קישורים כאלה. 

לתוכנה הזדונית הזו עשויים להיות שמות שונים: תולעת, סוס טרויאני, וירוס.

השם פחות מעניין. מה שמעניין זה מה התוכנה תעולל לכם. אחד הדברים הפחות חמורים, הוא משלוח הודעות עם תמונות פורנוגרפיות בשמכם.