‏הצגת רשומות עם תוויות עוסק פטור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עוסק פטור. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 7 בדצמבר 2024

מס הכנסה: רפורמת עוסק זעיר



המטרה העיקרית של רפורמת עוסק זעיר היא לאפשר לעצמאים המרוויחים סכומים קטנים יחסית לדווח בתהליך פשוט וידידותי. 

במקום לדרוש החזר על הוצאות עסקיות הם יקבלו החזר על 30% מההכנסות שלו. 

זה יחסוך גם למס הכנסה עלויות של בדיקות דיווחי הוצאות של עצמאיים שמרוויחים סכומים נמוכים. 

כמובן שזה מותנה בכך שהדיווחים על ההכנסות הם אמיתיים ואין הסתרה של הכנסות. 


מה היה לנו עד עכשיו?


בשנים האחרונות היו עוסקים מורשים ועוסקים פטורים (פעם היה גם "עוסק זעיר" מושג שבוטל). 

שני המושגים האלה הם מושגים של מס ערך מוסף ולא של מס הכנסה.

נכון לשנת 2024, רק מי שהמחזור השנתי שלו מהעסק הוא עד 120 אלף שקל יכול להיות עוסק פטור.


הבדלים בין עוסק פטור לעוסק מורשה


1. עוסק פטור אינו משלם מע"מ ואינו יכול לתת חשבוניות מס. הוא נותן קבלות.

לעומת זאת, עוסק מורשה משלם מע"מ פעם בחודש או פעם בחדשיים.

2. עוסק פטור אינו נדרש לשלם מקדמות מס הכנסה.

עוסק מורשה נדרש לשלם מקדמות למס הכנסה באחוז מסוים מהכנסתו החודשית או הדו-חודשית המשוערת. 

3. עוסק פטור מדווח על הכנסתו למע"מ פעם בשנה

הוא עשוי להידרש לדווח גם למס הכנסה על הכנסתו כעצמאי ובמקרים מסוימים גם לביטוח לאומי.


4. כאשר מחזור העסקים של עוסק פטור עובר את 120 אלף ש"ח במהלך השנה מעמדו משתנה לעוסק מורשה

העוסק הפטור חייב לדווח על כך לרשויות המס על מנת שמעמדו שיונה לעוסק מורשה.


מה זה עוסק זעיר?

 

זהו מושג של מס הכנסה לא של מס ערך מוסף.  

יש חפיפה בסכום המכסימלי של הגדרת עוסק פטור ועוסק זעיר. אפשר להיות עוסק זעיר רק עם מחזור עסקים של עד 120 אלף שקלים בשנה. 

לא בכדי כתבתי אפשר. מי שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 120 אלף ש"ח לשנה יכול לבחור להיות עוסק זעיר או לא להיות עוסק זעיר. 

על מנת להיות עוסק זעיר עליו להירשם במס הכנסה כעוסק זעיר. 


בשונה מעוסק פטור, שחייב להיות עוסק מורשה מיד עם הגדלת המחזור שלו גם במעט מעל 120 אלף שקלים, במס הכנסה הבטיחו בהרצאה לחברי איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה, שהם יהיו גמישים גם במקרה של גלישה לא גדולה מעל הרף העליון. 

עוסק זעיר יזדקק לפחות דיווחים וביורוקרטיה בהשוואה למצבו היום. כך למשל, כמעט תמיד יהיה פטור מהגשת הצהרת הון.


עצמאי שהוא גם שכיר


יש אנשים שעובדים גם כעצמאים וגם כשכירים. ההכנסות שלהם כשכירים אינן מהוות מכשול מפני הרשמה כעוסק זעיר, למעט מקרים חריגים. 

דוגמאות למקרים חריגים: שכיר המועסק על ידי בן משפחה, שכיר בחברה שהוא אחד הבעלים של החברה.


במס הכנסה אומרים שהם יקלו על תיאום המס של עוסק זעיר העובד כשכיר. 

איך זה נעשה? 

יש מערכת לתיאום מס של שכירים במס הכנסה. במס הכנסה הוסיפו גם אפשרות דיווח לאותה מערכת לעוסק זעיר שהוא גם שכיר. 


למי זה כדאי להיות עוסק זעיר?


מי שמרוויח מעט יחסית כעוסק פטור ואינו רוצה לשלם לרואה חשבון או בעלי מקצוע אחרים ומנהל לבד את הדיווחים שלו. 

יש לכך שתי סיבות טובות:

1. הדיווחים הנוכחיים דורשים ממנו הרבה זמן ומאמץ.

2. הסיכויים שלו לבצע טעויות ולהסתבך גדולים. 


גם למי שמתקרב לרף העליון אבל ההוצאות המוכרות האמיתיות שלו קטנות משמעותית מ-30%. 


גם לכאלה שמרוויחים מעט מאוד כעצמאיים ועובדים גם כשכירים בשכר לא גבוה זה יכול להשתלם.


צריך לזכור שמי שמשתכר מעט משלם מעט מס הכנסה, אם בכלל. 

במקרים רבים כאלה עדיפה פשטות על פני סיבוכיות ותשלומים לבעלי מקצוע, שלא בטוח שגובה החזר המס מכסה אותם.


רפורמה חדשה ללא ניסיון


ברפורמה חדשה ובמערכת מחשוב שצריכה לטפל בנושאים חדשים צפויות תקלות. יתכנו גם שינויים בעקבות לקחים מהשטח.

זה לא אומר שמי שזה מתאים לו לא צריך להיות עוסק זעיר. 

זה כן אומר שצריכה להיות מידה של סובלנות לבעיות בגלל חוסר בשלות וניסיון. 


הזווית שלי כיועץ לכלכלת המשפחה


בלא מעט מקרים ראיתי יוצאים בשאלה ב"הלל",  שליוויתי כלכלית בהתנדבות, מסתבכים עם הרשויות בגלל שהיו עוסקים פטורים שהרוויחו מעט ולא היו מספיק מודעים לדרישות החוק מעוסקים פטורים. 

לחלץ אותם זה יה לא פשוט. זה דרש זמן רב ומאמץ גם מצידי וגם מצידם. 

כמה בעיות שבהן נתקלתי:

1. חוסר מודעות לכך שעצמאי שהוא עוסק פטור חייב לעדכן גם את מס הכנסה ואת ביטוח לאומי. 

לפעמים גם צריך לשלם להם. אם לא מיידעים ולא משלמים הסכום צמוד ועם ריבית.


2. חוסר מודעות לשינויי כתובת

יוצא בשאלה או יוצאת בשאלה נתנו כתובת מגורים ולא כתובת דוא"ל. 

היות שהם גרו בשכירות החליפו כתובת ולא יידעו את הרשיות. כל דרישות התשלום והדיווח לא הגיעו לידיהם ולכן לא דיווחו. כך למשל, לא הגישו הצהרת הון, שמס הכנסה עשוי לבקש גם מעוסק פטור ובמקרים שלהם החליט לבקש הצהרה כזו, על אף שהשתכרו מעט (גם כעוסק פטור וגם כשכיר) ועל אף שההון שלהם היה זניח.

כשמגלים את זה שבמשך כמה שנים היו אמורים להגיש הצהרה כזו ולא עשו זאת זו כבר ביורוקרטיה מסובכת. 


פוסטים בבלוג שלי על עוסק פטור




יום שישי, 6 באוגוסט 2021

עצמאי: ברשויות המס - כן. בביטוח לאומי - לא

 


את הפוסט הזה אני מקווה שיקראו עצמאים העובדים כעוסקים פטורים ומשלמים מקדמות למוסד לביטוח לאומי, על אף שאינם חייבים לשלם. 

את הפוסט הזה אני מקווה שיקראו גם כמה פקידים במוסד לביטוח לאומי, שלא ממש מכירים את החוק בנושא זה. 

לא עוזר לשלוח אליהם קישור לדף באתר המוסד בו הם עובדים, שגם בו כתוב מילה במילה את מה שאני ניסחתי, עבור כאלה שאני מלווה כלכלית בהתנדבות ודרשו מהם תשלומים שהם לא צריכים לשלם. 


הנקודה המהותית


מבחינת מס הכנסה ומס ערך מוסף, עצמאי הוא כל מי שהגדיר את עצמו כעוסק פטור או עוסק מורשה וביצע תהליך פורמלי של רישום. הוא עצמאי החייב בדיווח גם אם הרוויח סכום זניח או לא הרוויח בכלל. 

מבחינת ביטוח לאומי מי שמוגדר כעצמאי חייב לעבוד מספר מינימלי של שעות בשבוע כעצמאי ו/או חייב שתהיה לו הכנסה כעצמאי מעל לסף מסוים. 

 

מי אינו מוגדר כעצמאי בביטוח לאומי?

 

באתר "כל זכות" תוכלו למצוא את התנאים המינימליים להגדרה כעצמאי במוסד לביטוח לאומי. 


תוכלו למצוא את אותם תנאים גם באתר המוסד לביטוח לאומי. 

מי שאינו עונה על לפחות אחד מהתנאים אינו מוגדר כעצמאי ואינו צריך לשלם מקדמות למוסד לביטוח לאומי.


עצמאי חייב לענות לפחות על אחד מהתנאים הבאים:

1. עוסק במשלח ידו כעצמאי לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.

2. הכנסתו החודשית הממוצעת מעבודתו כעצמאי מגיעה לפחות ל-5,276 שקלים (נכון לשנת 2021).

3. הכנסתו החודשית הממוצעת מגיעה לפחות ל-1,583 שקלים (נכון לשנת 2021) והיקף עבודתו כעצמאי עולה על 12 שעות בממוצע בשבוע.


מי מועד לשלם מקדמות לביטוח לאומי על אף שאינו חייב בכך?


יש שתי קבוצות המועדות לשלם לביטוח לאומי על אף שאינן צריכות לשלם.

הקבוצה הפחות שכיחה הם עצמאים העובדים גם כשכירים. 

למשל, אני עבדתי כעוסק מורשה בתחום המחשבים ומערכות המידע, נוצרה סיטואציה שבה מעביד, שעשיתי עבורו עבודה מתמשכת בהיקף משרה מלאה,  ביקש שאעבוד כשכיר. המתווה המקורי היה שבועיים בכל חודש ביפן כשכיר ויתר הזמן מבחינת המעביד יכולתי לעבוד כעצמאי.

המתווה המקורי לא מומש. עבדתי משרה מלאה בארץ כשכיר. ברור שלא נותר לי כמעט זמן לעבוד כעצמאי. היות שתקופת הזמן לעבודה הייתה מוגבלת רציתי לשמור על סטטוס של עצמאי ברשויות המס. שילמתי גם לביטוח לאומי כעצמאי משום שלא ידעתי שאיני עונה להגדרה שלהם כעצמאי. 

 

הקבוצה היותר שכיחה:  עוסקים פטורים בהיקף קטן

זוהי קבוצה שמרוויחה מעט. לפעמים הם עובדים גם כשכירים בהיקף חלקי, לרוב בשכר נמוך. 

הפוסט מיועד במיוחד לקבוצה זו, שכל שקל חשוב לה.  



 

יום שלישי, 1 ביוני 2021

יוצאים בשאלה: איזה סוג של עצמאי?


הפוסט הראשון היה הקדמה לסדרת הפוסטים על משמעות ההחלטה להיות עצמאי או להקים חברה מזווית ראייה המתייחסת ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי. במאמר מוסגר, גם קוראים שאינם יוצאים בשאלה מהעולם החרדי עשויים להפיק תועלת מקריאת פוסטים אלה.

בפוסט השני עסקתי בשאלה: עצמאי או שכיר?. המסקנה הייתה שיותר קשה להיות עצמאי מאשר להיות שכיר, לפיכך צריכה להיות סיבה טובה לבחירה לעבוד כעצמאי. 

בפוסט זה אניח שלאחר ששקלתם ובדקתם את היתרונות והחסרונות בחרתם לעבוד כעצמאים. 

השאלה הבאה שנשאלת היא איזה סוג של עצמאי אתם מעוניינים להיות?

הפוסט הנוכחי אינו מתייחס לכל האספקטים של עבודה כעצמאי. כך למשל, איני מתייחס לטיפולוגיה של עצמאים עליה כתבתי סדרת פוסטים. 


הוא מתייחס רק להיבט בסיסי אחד: האם להיות עוסק מורשה או עוסק פטור?


הבדל המהותי בין עוסק פטור לעוסק מורשה


ההבדל המהותי ביותר הוא גובה ההכנסה השנתית. אם ההכנסות עולות על קצת יותר מ-100,000 שקל לשנה (אני לא זוכר את הסכום המדויק. הוא עשוי להתעדכן מדי פעם בסכומים זניחים) חייבים להיות עוסק מורשה. 

אם מחברים את זה למה שכתבתי בפוסט הקודם, אז המסקנה היא שהבחירה להיות עצמאי שהוא עוסק פטור היא כמעט תמיד בחירה ללא הסיבה המהותית של פוטנציאל הכנסות גבוהות יותר לעצמאי.

אסייג את מה שאני כתבתי לעיל. יהיו מצבים בהם זה אינו נכון.


מצב 1: עסק חדש עם פוטנציאל לצמיחה

אם פתחתם עסק עצמאי ובחודשים הראשונים צפויות הכנסות נמוכות מ-100 אלף שקלים לשנה אבל, על פי התוכנית העסקית שלכם, ההסתברות שתרוויחו יותר מ-100 אלף שקלים לשנה היא גבוהה, אתם עשויים להיות עוסק פטור עם פוטנציאל הכנסות גבוה. 

אם וכאשר תגיעו להכנסה של 100 אלף שקלים לשנה,  אתם צריכים להפוך לעוסק מורשה.

 

מצב 2: אפשרות של עבודה כעוסק פטור בלבד

אם אין לכם אפשרות למצוא עבודה כשכיר או כשכירה ואין לכם אפשרות להגיע להכנסות של יותר ממאה אלף שקל כעצמאים יכול להיות שלהיות עוסק פטור זה הרע במיעוטו. 

תהיו במעמד עוסק פטור אבל עליכם להיות ערים לכל ההשלכות של זה מבחינת דיווח לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי. 


מצב 3: אתם שכירים לפי שעות עם מספר רב של מעסיקים

במקרה זה אתם נותנים שירות למספר רב של ארגונים בהיקף קטן ומשתנה. כל ארגון משלם לכם לפי תלוש חד-פעמי לחודש בו אתם עובדים. 

הבעיה שלכם היא תיאום הכנסות ממקורות שונים על מנת שתשלמו לרשויות כמה שאתם צריכים לשלם ולא הרבה יותר ממה שאתם צריכים לשלם.

אינני יודע האם מס הכנסה מסוגל לטפל נכון במצב הזה, אחרי שאתם תדווחו לו בצירוף עשרות תלושי המשכורת החד-פעמיים.

אני כן יודע. שההסתברות שהמוסד לביטוח לא ידע לנהל את זה ולכן יגבה מכם תשלומים יותר גבוהים ממה שאתם צריכים לשלם היא גבוהה. 

את הידע הזה רכשתי בהרבה אינטראקציות עם המוסד לביטוח לאומי מזוויות שונות: עצמאי, שכיר, יועץ לככלכלת המשפחה, הורה לילד שהגיע לגיל 18 ועדיין למד בבית ספר תיכון וגם כמי שנתן ייעוצים בתחום המחשוב למוסד לביטוח לאומי. 

השורה התחתונה היא שהמחשוב של הביטוח הלאומי כושל. 

אל תתנו להתקדמות האמיתית שנעשתה בביטוח לאומי במערכות האינטרנט להטעות אתכם. 

כבר עשרות שנים שמערכות הליבה של הביטוח הלאומי אינן עובדות באופן סביר והמוסד אינו מצליח להחליפן במערכות מתפקדות. 

את מה שאני אומר כאן תוכלו לקרוא גם בדוח מבקר המדינה. גם במאמר שכתבתי: מדוע פרוייקטי מחשוב גדולים נכשלים?  


לסיכום


יש שני סוגים של עצמאים: עוסקים מורשים ועוסקים פטורים.

ישנם עוסקים מורשים, שהתועלות שהם מפיקים מלהיות עצמאים גדולות מהקושי להיות עצמאים, כלומר: מרוויחים הרבה יותר ממה שהיו מרוויחים לו היו שכירים. 

ברוב המקרים הרווחים של עוסקים פטורים לא מצדיקים את התקורה של דיווחים לרשויות, ביורוקרטיה ורישום ומעקב אחרי הוצאות והכנסות. 

הבחירה להיות עוסק פטור עשויה להיות מחוסר ברירה או מחוסר מודעות לקשיים ולתקורה.






יום שלישי, 13 באוקטובר 2020

הצהרת הון



יש לקוחות בכלכלת המשפחה ואנשים שאני מלווה אותם כלכלית, הפונים אלי ומבקשים עזרה במילוי הצהרת הון למס הכנסה.

אינני רואה חשבון ואינני יועץ מס. אם מדובר באנשים מבוססים כלכלית, אני אומר להם לפנות לאיש מקצוע, כלומר: רואה חשבון או יועץ מס. לפעמים אני גם ממליץ להם על בעלי מקצוע בתחום שהיה לי ניסיון טוב איתם. 

הבעיה היא מה עושים כאשר הפונים הם אנשים שמצבם הכלכלי גרוע ופנייה לרואה חשבון או יועץ מס אינה מעשית במצבם הכלכלי. 


על מנת לעזור לאנשים במצב כזה, אני נותן בפוסט זה סקירה כללית על הרציונל שמאחורי הדרישה להגשת הצהרת הון. 

זה כמובן אינו תחליף להיעזרות באנשי מקצוע. כדאי לקרוא גם במקומות אחרים כמו אתר מס הכנסה ואפשר לשאול את פקידי מס הכנסה. 


מדוע בכלל הצהרת הון?


מס הכנסה מעוניין לאתר העלמות מס. אחד הכלים שעשוי לסייע לו במטלה זו הוא הצהרת הון.
המצהיר ממלא מידע על כל הנכסים הפיננסיים והכלכליים שבבעלותו ומצרף מסמכים מתאימים. 

לאחר תקופה של שנה או מספר שנים, בהתאם לנסיבות, עליו למלא שוב הצהרת הון.

ניתן להשוות בין ההון מהדיווח הקודם להון בדיווח הנוכחי בהתחשב בהכנסות המדווחות ולראות האם ההון בדיווח הנוכחי הוא סביר.

דוגמה


לעצמאי יש הכנסה של 200,000 שקלים לשנה. 
בדיווח הראשון הוא דיווח שברשותו דירה של 3 חדרים וחסכונות בסך של 100,000 שקלים. 
במשך חמש שנים ההכנסה שלו הייתה קבועה (זה נוח לתורך הצגת הדוגמה. במציאות קרוב לוודאי שזה ישתנה).

בדיווח אחרי חמש שנים הוא מדווח שברשותו שתי ווילות ענקיות וחסכונות של 3,000,000 מיליון שקלים. 
באופן אוטומטי מס הכנסה יחשוד בו שהעלים מס. לא סביר שעם הכנסה בגובה כזה ההון שלו צמח כל כך הרבה. 

יכול להיות שיש לו הסבר הגיוני לגידול בהון. יכול להיות שהוא העלים הכנסות ממס הכנסה. 

הסבר הגיוני עשוי להיות למשל ירושה מקרוב משפחה עשיר במיוחד שנפטר. 
במקרה כזה העצמאי שלנו התרשל במילוי הצהרת ההון השנייה. הוא היה צריך לדווח על קבלת ירושה ולהציג מסמכים.

הפעם הראשונה שמדווחים הצהרת הון


חשוב מאוד לדווח על כל מה שיש ולא לשכוח שום נכס פיננסי או אחר משמעותי. 
אם תשכחו, ייתכן שתחקרו במס הכנסה ותצטרכו להסביר מדוע ההון שלכם גדל באופן לא מתקבל על הדעת? 

דווחו על כל נכס משמעותי שיש לכם


אל תשכחו חסכונות, מכוניות, אופנועים, חסכונות פנסיוניים כשכיר וחסכונות פנסיונים כעצמאי. אל תשכחו בעלות על דירות ועל אחוזי בעלות מדירות. צריך לדווח גם על פריטים ביתיים בעלי ערך. 

שימו לב!!!!
אם קיבלתם במתנה סכום כסף גדול, לרוב מקרובי משפחה כמו הורים, חשוב להחתים אותם על נייר האומר שהם נתנו לכם סכום כסף זה כמתנה. צרפו לזה גם אתה האסמכתא להעברת הכסף. כשתצהירו הצהרת הון צרפו את הדף החתום והאסמכתא. 

מי צריך לדווח


כל מי שמס הכנסה דורש ממנו דיווח. 
סביר להניח שעצמאים יידרשו להגיש הצהרת הון. 
לעצמאים יותר קל להסתיר הכנסות מאשר לשכירים. 
אנחנו מכירים לא מעט עצמאים שנותנים שתי רמות מחיר: עם חשבונית ובמזומן ללא חשבונית. 

בעל המקצוע שמקבל מכם תשלום במזומן ולא נותן לכם חשבונית או קבלה עלול להיות מעלים מס. כשהוא לא נותן חשבונית, אין בעיה טכנית לא לרשום את ההכנסה בהנהלת החשבונות ולכן היא לא מדווחת ולא משלמים עליה מס הכנסה ומע"מ. 

גם עוסקים פטורים עלולים להידרש לדווח להצהרת הון.
זה כולל גם עוסקים פטורים שמרוויחים מעט מאוד כעצמאים.
בדיוק עליהם כתבתי בתחילת הפוסט כשכתבתי על כאלה שידם אינה משגת לשכור את שירותיו של רואה חשבון או יועץ מס.

יש המתבקשים להגיש הצהרת הון בכל כמה שנים ויש המתבקשים להגיד כל שנה. 
לא בהכרח מי שמרוויח יותר מתבקש להגיש בתדירות גבוהה יותר. 

מעט על הצד הטכני


אפשר להגיש הצהרת הון מקוונת אבל חשוב למלא אותה באופן מדויק ולצרף מסמכים רלוונטיים. אפשר לסרוק ולשלוח ביחד עם הטופס המקוון. 

יום רביעי, 27 במאי 2020

האם כדאי להיות עוסק פטור?

אנשים שונים מתחילים לעבוד במעמד עוסק פטור מסיבות שונות. 
יש המתפרנסים היטב מעבודה כשכיר ומוסיפים בצידה גם עבודה כעוסק פטור. 
אחרים חיים על הקצה ומוכנים לבצע כמעט כל עבודה ומישהו הציע להם עבודה במעמד עוסק פטור. 
יש כאלה שהיו במעמד עוסק מורשה וההכנסות שלהם צנחו והחליטו לעבור למעמד של עוסק פטור.

לא משנה מדוע החלטתם להיות עוסק פטור במקום שכיר. בכל מקרה כדאי לכם להבין את המשמעויות של ההחלטה הזו. רצוי להבין אותן לפני קבלת ההחלטה. 


עוסק פטור נדרש לדווח לרשויות יותר מאשר עובד שכיר


כעובד שכיר נדיר שתדווחו לרשויות. מי שידווח זה המעסיק שלכם. כעוסק פטור תצטרכו לדווח בתחילת שנה למס ערך מוסף על גובה הכנסותיכם מעבודתכם כעוסק פטור במשך השנה הקודמת. 
נוח וכדאי לעשות את זה באופן מקוון. 
אם ההכנסות יעברו סכום מסוים, בסדר גודל של 100 אלף שקל לשנה (אני לא זוכר את הסכום המדויק אבל קל לברר אותו) תהפכו אוטומטית לעוסק מורשה. 

להיות עסוק מורשה זה יותר מורכב מאשר להיות עוסק פטור, כך למשל צריך לגבות מע"מ ולשלם מקדמות גם למע"מ.


עוסק פטור חייב להירשם במע"מ ולקבל תעודה


זוהי תחילת התהליך. אם רוצים להפסיק להיות עוסק פטור, צריך לדווח על הפסקת פעילות.

עוסק פטור חייב להגיש דוח שנתי למס הכנסה


עוסק פטור חייב לשלם מס הכנסה. אם הוא עובד רק כעוסק פטור סכומי המס בהם הוא חייב הם נמוכים ולכן הוא אינו משלם מס הכנסה כל חודש. עליו להגיש דוח שנתי למס הכנסה או באמצעות האינטרנט או באמצעות הגעה למשרדי מס הכנסה ולשלם את המס בהתאם לדוח.

עוסק פטור העובד גם כשכיר: נדרש תיאום מס


אם אתם עובדים גם כשכירים, אתם חייבים לעשות תיאום מס במס הכנסה. בדיוק כפי שאתם חייבים כשאתם עובדים כשכירים בשני מקומות עבודה. 


מקדמות לביטוח לאומי


עובד שכיר מקבל שכר פחות או יותר קבוע. באופן אוטומטי מנוכים ממנו מיסים. זה כולל ביטוח לאומי ומס בריאות. 
ההכנסות של עצמאי עלולות להשתנות באופן קיצוני ולכן הוא אינו משלם ביטוח לאומי מהסכום שהרוויח בחודש מסוים. 
הוא משלם מקדמות חודשיות שקובע המוסד לביטוח לאומי על פי ההכנסות שלו בשנה קודמת. 

לא כל עוסק פטור מוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כעצמאי. רק מי שעובר רף שכר ששווה או עולה מחצית מהשכר הממוצע מוגדר כעצמאי.

מחצית מהשכר הממוצע בשנת 2020 היא 5,276 שקלים. 

עצמאי צריך להיות ער לעליות משמעותיות בשכרו. כשהן מתרחשות עליו לדווח למוסד לביטוח לאומי על מנת שהמוסד יגדיל את המקדמות. אם לא יעשה זאת גם ייקנס וגם ישלם יותר.

הצהרת הון

עוסק פטור חייב להגיש הצהרת הון כשמס הכנסה מבקש את זה ממנו. זה יכול להיות אחת לכמה שנים וזה יכול להיות גם בכל שנה. 


קבלות


עוסק פטור חייב לתת קבלות. הקבלות צריכות להיות במספרים עוקבים לפי הסדר שנתתם אותם. אסור לדלג על קבלות. אסור לקרוע קבלה אם לא קיבלתם תשלום. לפעמים קורה שבגלל אי-הבנה הסכום לא מדויק או התאריך משתנה בדיעבד. 
הטיפול במצב כזה הוא לקבל בחזרה את הקבלה מהלקוח ולכתוב עליה מבוטל. 

כדאי להחזיק פנקס קבלות שבו לכל קבלה יש העתק נוסף. אחד נשאר בפנקס ואחד ניתן ללקוח. 
תנו ללקוח קבלה גם אם הוא אומר לכם שהוא לא צריך והוא יזרוק אותה.


רישום הכנסות והוצאות


חייבים לרשום הכנסות ובאופן מסודר ובפורמט מסוים. חייבים לרשום גם הוצאות אבל לא בטוח שאם תשכחו לרשום הוצאה הרשויות יטילו עליכם קנס כלשהו. 
כשאתם לא רושמים הכנסות אתם מעלימים הכנסות מרשויות המס. 
כשאתם לא רושמים הוצאות אתם אולי מגדילים את גובה המס שאתם משלמים. 
קבלת החזרי מס על הוצאות היא חלק אינטגרלי מעבודה כעצמאי חייבים לרשום הוצאות לשמור קבלות ולדווח. אחרת ההכנסות נטו שלכם יהיו יותר נמוכות.



ההיבט הטכני של הרישום


מבחינה טכנית חייבים להקפיד על רישום נכון או שמשתמשים בתוכנה שאושרה על ידי רשויות המס כתוכנה לניהול חשבונות או שקונים ספרון שנקרא "פנקס תקבולים ותשלומים" ובו רושמים בסדר כרונולוגי את ההוצאות ואת ההכנסות. 
אסור למחוק כי מחיקה חשודה כהעלמת הכנסות.
אסור לתקן סכום שנרשם כי תיקון חשוד כהעלמת הכנסות.

צריך מסמך המאשר את ההוצאה או ההכנסה, כלומר: חשבונית או קבלה. את מספרה יש לציין ברישום ההוצאה או ההכנסה. 

המשמעות היא שצריך לאסוף קבלות ולשמור עליהן באופן מסודר. 

לא כל הוצאה ניתנת לרישום על מלוא הסכום, אם בכלל. גם לזה יש כללים שצריך להכיר אותם.

תוכנות עשויות להיות כרוכות בתשלום שנתי. מחירו של ספר תקבולים ותשלומים בחנות הוא זול.  

אני פותר את הבעיה באמצעות גיליון EXCEL שבו אני רושם הכנסות והוצאות ומבצע חישובים כשזה נדרש. הנוסחאות בנויות בתוך הגיליון. המבנה דומה לספר תקבולים ותשלומים. כמובן שהוא אינו קביל מבחינת רשויות המס ולכן בסוף כל חודש אני מעביר את הרישומים באופן ידני לספר תקבולים ותשלומים.


מי רושם את ההוצאות ואת ההכנסות? 


או שתשלמו למנהל חשבונות או רואה חשבון או שתעשו את זה לבד. אני עשיתי את זה לבד כעוסק מורשה (הרישום של עוסק מורשה מורכב יותר) וממשיך לעשות את זה בעצמי גם היום כעוסק פטור. 
 

הדילמה העקרונית



מי שצריך לבחור בין עבודה כשכיר לבין עבודה כעצמאי בוחר בין יציבות וחוסר התעסקות ביורוקרטית עם הרשויות (שכיר) לבין חוסר יציבות והרבה יגיעה בביורוקרטיה עם פוטנציאל להכנסות גבוהות יותר (עצמאי). 

משבר הקורונה הבליט באופן ברור את היתרון של יציבות. 

כאשר מישהו הוא עוסק פטור בלבד הוא לא נהנה מפוטנציאל של הכנסות גבוהות. תקרת ההשתכרות שלו היא כ-100,000 שקלים. מעליה הוא כבר אינו עוסק פטור. 

עוסקים פטורים הם או אנשים המשתכרים מעט מעבודתם או אנשים המשתכרים לא מעט ואפילו הרבה מעבודתם אבל מעבודתם כעוסק פטור הם משתכרים מעט. 

הקבוצה הראשונה לרוב אינה נהנית מהיתרון העיקרי של עצמאים:  פוטנציאל להכנסות גבוהות מהכנסות של שכיר. 
האם זה שווה את ההתעסקות הביורוקרטית? לכל אחד תשובה משלו. לפעמים זה נעשה מחוסר ברירה: אין אפשרות לעבודה כשכיר או כשכירה.

הקבוצה השנייה כוללת כאלה המצרפים הכנסות נמוכות מעבודה כשכיר עם הכנסות נמוכות מעבודה כעוסק פטור.
זוהי גם קבוצה של חוסר ברירה. 

לאלה שמרוויחים יפה ממקורות אחרים ומוסיפים גם עבודה כעוסק פטור נמצאים במצב בו קיבלו החלטה מושכלת להגדיל את הכנסתם גם במחיר של התעסקות ביורוקרטית. 
זהו אולי מצב קבוע או שלב ביניים בדרך לעבודה כעצמאי שהוא עוסק מורשה.

ללא קשר לשאלה מה הניע אתכם להיות עוסק פטור? חשוב שתיערכו נכון על מנת שתעמדו במה שנדרש מכם ולא תסתבכו עם הרשויות.


יום חמישי, 2 באפריל 2020

קורונה: הנופלים בין הכיסאות - שכירים/עצמאים על פי דרישה

לקורונה בארץ ובעולם יש השלכות כלכליות קשות. בפוסט זה אציג קבוצת עובדים, שניזוקה במיוחד ולא ידוע לי על מענה כלכלי של הרשויות בישראל לבעיה שלה. 


מאפייני עובדים כאלה


מדובר באנשים המתפרנסים מעבודה לפי שעות כשכירים ו/או כעצמאים. ברוב המקרים החלק העצמאי של עבודתם הוא כעוסק פטור. 
במקרים רבים הם אינם עובדים עבור מעסיק קבוע, אלא עובדים עבור מעסיקים שונים בהתאם לצורך ובהיקף בהתאם לדרישה.
המשמעות היא שמעסיק לא מפטר אותם ולא מוציא אותם לחל"ת ולכן הם אינם זכאים לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

למי שלא יודע מה ההבדל בין עסוק פטור או עוסק מורשה אציג רק היבט אחד: כשעוסק פטור מרוויח יותר 100,491 ש"ח לשנה הוא הופך אוטומטית לעוסק מורשה. 

מדובר באנשים שלרוב אינם משתכרים הרבה כסף. אם הם עוסקים בתחום שהגבלות הקורונה מונעות מהם בפועל עבודה, הם נותרים ללא הכנסה וגם ללא דמי אבטלה. 

תוסיפו לזה את העובדה שברוב המקרים אין להם הכנסות גבוהות גם בימים כתיקונם, כך שגם במקרה והם מתנהלים נכון כלכלית אין להם הרבה חסכונות ואין להם רכוש רב (למשל גרים בדירה בשכירות ואין להם דירה בבעלותם). 

גם באותם מקרים, לא שכיחים, שהם יוצאים בעל כורחם לחל"ת, יקבלו דמי אבטלה זעומים משום שהם עובדים כשכירים בהיקף קטן ובשכר לא גבוה.


כמה דוגמאות לעובדים מסוג זה


אנשים העוסקים באמנות, ספרות, שירה, תיאטרון, קולנוע, מוזיקה, צילום וכיו"ב 

איני מדבר על כאלה המועסקים באופן קבוע כשכירים במקום עבודה אחד. אני מדבר על כאלה שמזמינים אותם לבצע עבודה חד פעמית, להעביר הרצאה או חוג או מופע. 

אנשים המעבירים חוגים בנושאים שונים במסגרות שונות

אני מדבר על אנשים שזו פרנסתם העיקרית.

מורים או מדריכים או מטפלים בפעילויות שיש בהן מגע גופני

למשל: רפלקסולוגיה, עיסוי רפואי, עיסוי להנאה, חוגי אמנויות לחימה, חוגי ספורט וכיו"ב.

מדריכים בחוגי העשרה

מדריכים במגוון רחב של חוגי העשרה.

מורים לברידג' או לשחמט 

כשלא ניתן לקיים חוגים אין הכנסות. כמי שעוסק בהוראת ברידג' אני מכיר את הנושא. אל תרחמו עלי, עבדתי כארבעים שנים בתחום המחשבים, אני מקבל קצבת פנסיה ואני נותן גם ייעוצים בכלכלת המשפחה ומרצה על ניהול סיכונים. 
מי שכל פרנסתו באה מהדרכת חוגים כאלה הוא במצב אחר לגמרי ממצבי.

אנשים המתפרנסים מתיירות וממסעדות ובתי קפה

הכוונה אינה לבעלי עסקים או לעובדים שכירים במקום עבודה אחד. אלא לכאלה שנותנים שרותים על פי בקשה, למשל: משכירי דירות באמצעות Air bnb. 


אני מניח שזו רשימה חלקית והקוראים יוכלו להוסיף דוגמאות רבות אחרות.

סיכום


מצבם של אלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת שמועד סיומו אינו ברור, אם בכלל לא יסתיים בפיטורים, הוא גרוע. להם לפחות מגיעים דמי אבטלה. 
האנשים שדפוסי עבודתם הם כמתואר לעיל נמצאים במצב גרוע יותר. בנוסף לחוסר עבודה היום ולאי הוודאות לגבי העתיד, הם גם אינם זכאים לדמי אבטלה.

מה בכל זאת ניתן לעשות?


פיתרונות חלקיים באותו תחום עד יעבור זעם 


1. יצירתיות בחיפוש עבודה בתחום העיסוק
הרצאות ושיעורים מרחוק, כתיבה, הופעות טלוויזיוניות או ב-YOUTUBE במקום לפני קהל.

2. מציאת נישות ייחודיות שיש להן ביקוש

3. עיסוקים על התפר שבין התחום לתחומים אחרים
למשל: כתיבה על תחום העיסוק בימי קורונה או כתיבה אישית על התנהלותם בזמן קורונה.

עבודה נדרשת כרגע בתחום אחר לתקופת ביניים


למשל ביצוע שליחויות, עבודה במרכולים.

הסבה מקצועית באופן מלא או באופן חלקי

  
בחירת תחום עיסוק ראשי או משלים במקום או בנוסף לתחום העיסוק הנוכחי.
רבים מהצעירים שבינינו כנראה יצטרכו לעבור שינויים מקצועיים כאלה בעתיד.



חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...