 |
| ילדי גן בתל אביב בנטיעות ט"ו בשבט מקור התמונה: ויקיפדיה |
בט"ו בשבט לפני שנה בדיוק כתבתי את הפוסט: נטיעות כלכליות - פוסט לטו בשבט.
בפוסט הקודם התיחסתי לצורך לטפל באופן עקבי בעצים ששותלים ובמקביל לצורך בהתנהלות כלכלית עקבית לטווח ארוך על מנת לקצור את הפירות.
גם היום ט"ו בשבט והפעם אתיחס להיבט כלכלי אחר שמזכיר טו בשבט. ט"ו בשבט הוא עת לנטוע.
בספר קוהלת תוכלו לקרוא על עת לכל דבר. כך למשל, יש עת לנטוע ויש עת לעקור.
באופן דומה בהחלטות כלכליות לא מספיק לקבל החלטה סבירה או נכונה ולבצע אותה. חשוב לקבל אותה ולבצע אותה בעיתוי הנכון. פוסט זה עוסק בחשיבות העיתוי בקבלת וביצוע החלטות כלכליות.
השקעות כספים
כמה חודשים לפני משבר הסאבפריים פגשתי מומחה לשוק ההון. בשיחה הוא אמר לי שהוא חושב שיש הסתברות גבוהה למפולת בשוק המניות בארץ ובעולם.
לא האמנתי. שאלתי אותו הרבה שאלות ובדקתי בעצמי. הגעתי למסקנה שהוא עשוי להיות צודק. מכרתי בעיתוי מצוין תיק השקעות של 50% מניות והשקעתי את הכסף באפיק סולידי.
מי שמכר תיק דומה כמה חודשים אחרי קיבל עשרות אחוזים פחות ממה שאני קיבלתי.
לעומת זאת בפוסט: הסוסים ברחו עכשיו ננעל את האורווה תיארתי מצב הפוך.
יועץ השקעות בבנק הציע ללקוח שלי בייעוץ בכלכלת המשפחה למכור מניות של קבוצת אי.די.בי. אז היה נוחי דנקנר עדיין בעל השליטה בקבוצה. הייתה רק בעיה קטנה אחת: יועץ ההשקעות הציע את זה אחרי שאי.די.בי פירסמה הערת עסק חי.
למי שאינו מצוי במשפטים ובכלכלה, משמעות הערה כזו היא שהחברה מעריכה שלא תוכל להחזיר את החובות שלה.
מאוחר מדי למכור את המניות ללא הפסד משמעותי.
אלו הן רק שתי דוגמאות, מתוך מספר גדול של מקרים בשוק ההון, בהם עיתוי ההשקעה או עיתוי המכירה קובע את שיעור הרווח ולפעמים גם קובע האם יש הפסד או רווח?
רכישת דירה
אם רכשתם דירה כשמחירי הדירות היו זולים, כנראה הרווחתם.
אם רכשתם אותה לפני ירידת מחירים, כנראה הפסדתם.
שוק הדירות בארץ ובודאי בעולם אינו המוגני. לפעמים מחירי דירות בעיר אחת עולים ובעיר אחרת יורדים.
יש כאלה שרכשו בתים או דירות במחיר זול ומאוחר יותר המחירים באותו אזור עלו בעשרות או מאות אחוזים.
דוגמה: יש אנשים שרכשו בתים בכפר שמריהו כשהוא עדיין היה כפר חקלאי. היום זהו אחד האזורים בארץ בהם מחירי הבתים הם הגבוהים ביותר.
עיתוי רכישת דירה תלוי גם בכמות הנכסים הפיננסיים שצברה משפחה, ברמת ההכנסה ובצפי לרמת ההכנסה בעתיד.
מי שיבחר בעיתוי לא מתאים, מגדיל את הסיכון שלו להיקלע למצב בו לא יוכל להחזיר את ההלוואות שלקח לצורך רכישת דירה.
משכנתה
בצעירותי קניתי דירה ולקחתי משכנתה להשלמת הכסף הנדרש לרכישת דירה (ההורים הציעו לתת לי את הכסף החסר ואמרתי "לא"). באותה תקופה היו משכנתאות עם ריבית ללא הצמדה.
כמה שנים אחרי זה, מונה יורם ארידור לשר האוצר של מדינת ישראל. על פי הויקיפדיה, ניהל ארידור כלכלת בחירות.
אולי אפשר להתווכח על הטענה הזו, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדות: האינפלציה במדינת ישראל, בכל אחת מהשנים 1979-1985 הייתה תלת ספרתית. בשנת 1984, אחרי סיום תפקידו של ארידור באוקטובר 1983, היא הגיעה לשיא של 444.88%.
יורם ארידור מונה לשר אוצר בשנת 1983 כך שהאינפלציה התלת ספרתית התחילה עוד בימי קודמיו בתפקיד.
הסקירה הכלכלית השטחית הזו, פחות רלוונטית לעניננו. העיתוי בו לקחתי את המשכנתה היה עיתוי מוצלח. המשכנתה שלי ושל רבים אחרים כמעט ונעלמה בגלל האינפלציה.
מי שלקח משכנתה בעיתוי מאוחר יותר בכמה שנים נאלץ לקחת משכנתה צמודה למדד ושילם גם הצמדה וגם ריבית.
חיסכון פנסיוני
אם העיתוי בו מתחילים בחיסכון פניסיוני הוא בגיל מבוגר, תתקשו לצבור סכום מספיק להבטחת קצבת פנסיה חודשית ראויה.
אם העיתוי יהיה גיל צעיר, למשל הורים החוסכים לילדיהם בני ה-18 או ה-22, תוכלו לצבור חיסכון פנסיוני גבוה יותר.
בנוסף לכך, קרוב לודאי שסכומים שתפקידו בגיל 25 יניבו תשואה מצטברת גבוהה יותר מסכומים זהים שתפקידו בגיל 55.
הגשמת חלומות
להגשמת חלומות כמו טיול למדינות אקזוטיות, רכישת מכונית חדשה וכיו"ב יש מחיר כספי.
אפשר לתכנן ולחסוך סכום העונה לפחות על חלק מהותי מהסכום הנדרש. אפשר גם להוציא את הסכום הנדרש בעיתוי מוצלח פחות: ללא תכנון ולפני צבירת חסכונות.
במקרה השני זה עלול להיות מעין מפולת שלגים: את האשראי שנלקח לצורך הגשמת החלום קשה להחזיר. לוקחים אשראי נוסף. משלמים יותר ריבית ושוב מתקשים להחזיר את הכספים. לוקחים אשראי בריבית גבוהה וכן הלאה.
השורה התחתונה
בדוגמאות המועטות לעיל ראינו עד כמה חשוב העיתוי. ט"ו בשבט הוא עת לטעת שתילים. קל לבחור את העיתוי משום שזה עיתוי שנקבע מראש.
גם הפוסט שכתבתי לפני שנה מתיחס למשהו שאין בו צורך בבחירת עיתוי. מדובר בתהליך שיטתי מתמשך.
כשבוחרים עיתוי לפעולה כלכלית, לא תמיד זה פשוט וקל. לפעמים הבחירה מורכבת ויש בה גורם של אי-ודאות.
עדיין יש צורך לבחון את העיתוי בהחלטות כלכליות מהותיות. כפי שאתם רואים בחלק מהדוגמאות לעיל יש גם גורמים לא צפויים ולא נשלטים על ידי מבצע ההחלטה, העשויים לקבוע האם העיתוי הוא מוצלח.
לקיחת משכנתה לפני האינפלציה הגבוהה בתחילת שנות ה-80 היא דוגמה לעיתוי מוצלח שלאו דוקא נבע מתכנון נכון של העיתוי.
כמה חודשים לפני משבר הסאבפריים פגשתי מומחה לשוק ההון. בשיחה הוא אמר לי שהוא חושב שיש הסתברות גבוהה למפולת בשוק המניות בארץ ובעולם.
לא האמנתי. שאלתי אותו הרבה שאלות ובדקתי בעצמי. הגעתי למסקנה שהוא עשוי להיות צודק. מכרתי בעיתוי מצוין תיק השקעות של 50% מניות והשקעתי את הכסף באפיק סולידי.
מי שמכר תיק דומה כמה חודשים אחרי קיבל עשרות אחוזים פחות ממה שאני קיבלתי.
לעומת זאת בפוסט: הסוסים ברחו עכשיו ננעל את האורווה תיארתי מצב הפוך.
יועץ השקעות בבנק הציע ללקוח שלי בייעוץ בכלכלת המשפחה למכור מניות של קבוצת אי.די.בי. אז היה נוחי דנקנר עדיין בעל השליטה בקבוצה. הייתה רק בעיה קטנה אחת: יועץ ההשקעות הציע את זה אחרי שאי.די.בי פירסמה הערת עסק חי.
למי שאינו מצוי במשפטים ובכלכלה, משמעות הערה כזו היא שהחברה מעריכה שלא תוכל להחזיר את החובות שלה.
מאוחר מדי למכור את המניות ללא הפסד משמעותי.
אלו הן רק שתי דוגמאות, מתוך מספר גדול של מקרים בשוק ההון, בהם עיתוי ההשקעה או עיתוי המכירה קובע את שיעור הרווח ולפעמים גם קובע האם יש הפסד או רווח?
רכישת דירה
אם רכשתם דירה כשמחירי הדירות היו זולים, כנראה הרווחתם.
אם רכשתם אותה לפני ירידת מחירים, כנראה הפסדתם.
שוק הדירות בארץ ובודאי בעולם אינו המוגני. לפעמים מחירי דירות בעיר אחת עולים ובעיר אחרת יורדים.
יש כאלה שרכשו בתים או דירות במחיר זול ומאוחר יותר המחירים באותו אזור עלו בעשרות או מאות אחוזים.
דוגמה: יש אנשים שרכשו בתים בכפר שמריהו כשהוא עדיין היה כפר חקלאי. היום זהו אחד האזורים בארץ בהם מחירי הבתים הם הגבוהים ביותר.
עיתוי רכישת דירה תלוי גם בכמות הנכסים הפיננסיים שצברה משפחה, ברמת ההכנסה ובצפי לרמת ההכנסה בעתיד.
מי שיבחר בעיתוי לא מתאים, מגדיל את הסיכון שלו להיקלע למצב בו לא יוכל להחזיר את ההלוואות שלקח לצורך רכישת דירה.
משכנתה
בצעירותי קניתי דירה ולקחתי משכנתה להשלמת הכסף הנדרש לרכישת דירה (ההורים הציעו לתת לי את הכסף החסר ואמרתי "לא"). באותה תקופה היו משכנתאות עם ריבית ללא הצמדה.
כמה שנים אחרי זה, מונה יורם ארידור לשר האוצר של מדינת ישראל. על פי הויקיפדיה, ניהל ארידור כלכלת בחירות.
אולי אפשר להתווכח על הטענה הזו, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדות: האינפלציה במדינת ישראל, בכל אחת מהשנים 1979-1985 הייתה תלת ספרתית. בשנת 1984, אחרי סיום תפקידו של ארידור באוקטובר 1983, היא הגיעה לשיא של 444.88%.
יורם ארידור מונה לשר אוצר בשנת 1983 כך שהאינפלציה התלת ספרתית התחילה עוד בימי קודמיו בתפקיד.
הסקירה הכלכלית השטחית הזו, פחות רלוונטית לעניננו. העיתוי בו לקחתי את המשכנתה היה עיתוי מוצלח. המשכנתה שלי ושל רבים אחרים כמעט ונעלמה בגלל האינפלציה.
מי שלקח משכנתה בעיתוי מאוחר יותר בכמה שנים נאלץ לקחת משכנתה צמודה למדד ושילם גם הצמדה וגם ריבית.
חיסכון פנסיוני
אם העיתוי בו מתחילים בחיסכון פניסיוני הוא בגיל מבוגר, תתקשו לצבור סכום מספיק להבטחת קצבת פנסיה חודשית ראויה.
אם העיתוי יהיה גיל צעיר, למשל הורים החוסכים לילדיהם בני ה-18 או ה-22, תוכלו לצבור חיסכון פנסיוני גבוה יותר.
בנוסף לכך, קרוב לודאי שסכומים שתפקידו בגיל 25 יניבו תשואה מצטברת גבוהה יותר מסכומים זהים שתפקידו בגיל 55.
הגשמת חלומות
להגשמת חלומות כמו טיול למדינות אקזוטיות, רכישת מכונית חדשה וכיו"ב יש מחיר כספי.
אפשר לתכנן ולחסוך סכום העונה לפחות על חלק מהותי מהסכום הנדרש. אפשר גם להוציא את הסכום הנדרש בעיתוי מוצלח פחות: ללא תכנון ולפני צבירת חסכונות.
במקרה השני זה עלול להיות מעין מפולת שלגים: את האשראי שנלקח לצורך הגשמת החלום קשה להחזיר. לוקחים אשראי נוסף. משלמים יותר ריבית ושוב מתקשים להחזיר את הכספים. לוקחים אשראי בריבית גבוהה וכן הלאה.
השורה התחתונה
בדוגמאות המועטות לעיל ראינו עד כמה חשוב העיתוי. ט"ו בשבט הוא עת לטעת שתילים. קל לבחור את העיתוי משום שזה עיתוי שנקבע מראש.
גם הפוסט שכתבתי לפני שנה מתיחס למשהו שאין בו צורך בבחירת עיתוי. מדובר בתהליך שיטתי מתמשך.
כשבוחרים עיתוי לפעולה כלכלית, לא תמיד זה פשוט וקל. לפעמים הבחירה מורכבת ויש בה גורם של אי-ודאות.
עדיין יש צורך לבחון את העיתוי בהחלטות כלכליות מהותיות. כפי שאתם רואים בחלק מהדוגמאות לעיל יש גם גורמים לא צפויים ולא נשלטים על ידי מבצע ההחלטה, העשויים לקבוע האם העיתוי הוא מוצלח.
לקיחת משכנתה לפני האינפלציה הגבוהה בתחילת שנות ה-80 היא דוגמה לעיתוי מוצלח שלאו דוקא נבע מתכנון נכון של העיתוי.
