מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech?

ארנסט יפת (במרכז השורה הראשונה עם הבלורית הלבנה)
עם מנהלים בבנק לאומי 1977.
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם:הלוואות דיגיטליות והבנקים: הווה ועתיד תיארתי את האיומים על הבנקאות שמקורם בעולם הדיגיטלי.

בסדרת פוסטים קודמים עסקתי בבחירת מקצוע, למשל: הכנסה ומקצוע (רשימת הפוסטים המלאה בנושא זה מופיע בפסקה האחרונה).

בפוסט זה אציב את השאלה: האם כדאי לבחור במקצוע הבנקאות או לבחור ב-Fintech?

הבנקאים
בנקים היו ידועים בעבר כשונאי סיכונים (Risk Averse). הם הצטיירו כארגונים יציבים המנוהלים באופן סביר ושמרני. בנקאים היו אנשים שחיפשו מקום עבודה יציב, המבטיח יותר פרנסה טובה לאורך זמן, מאשר יצירתיות. 

בתמונה בראש הפוסט מופיעים מנהלים בבנק לאומי בשנות ה-70. כשבמרכז ארנסט יפת. אותו יפת, הורשע בפרשת ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80. מהפרשה הזו אפשר ללמוד שלא תמיד הכלל של שנאת סיכון הנחה בנקאים. היו מקרים בהם ניסו להגדיל רווחים באמצעים לאו דווקא חוקיים. במקרה זה הפרשה הסתיימה בהלאמת בנקים בישראל.

נקודת השבר
אם מחפשים נקודת שבר בתדמית שונאת הסיכונים של הבנקאים והבנקים, משבר הסאבפריים בשנת 2007-2008 בארצות הברית, ובעקבות זאת גם בעולם, הוא דוגמה בולטת.
זו לא סתם דוגמה בולטת, אלא משבר שגרם לקריסת בנקים, שהבנקאים שלהם הפסיקו להיות שונאי סיכונים. זוהי גם נקודת שבר שממנה ועד היום הסתיימה בפיטוריהם של כ-350 אלף עובדי בנק בארה"ב ובבריטניה (לפי דוח של Bloomberg). שנת 2008 היא גם השנה של התחלת הפריצה של Fintech.

Fintech הוא ענף המציע שירותים פיננסיים חלופיים לשירותים המוצעים על ידי הבנקים, תוך שימוש בשירותים טכנולוגיים, כגון: אתרי אינטרנט ואפליקציות בטלפונים חכמים. 
כלכלת השיתוף הצומחת, משתלבת היטב עם ה-Fintech. חלק מהשוק הצומח של ה-Fintech, הוא שוק של שרותים פיננסיים חלופיים, המתחילים להפוך ל-Mainstream.


מקצועות נעלמים ומקצועות משתנים
בפוסט הכנסה ומקצוע התייחסתי גם לאורך החיים של מקצועות. חלק מהמקצועות צפויים להיעלם משום שיוחלפו על ידי טכנולוגיה מתקדמת: תוכניות מחשב ורובוטים למשל.

במאמר של נירית כהן, סמנכ"לית כוח האדם של אינטל ישראל, בבלוג שלה, היא טוענת שהבעיה היותר קשה מהיתייתרות מקצועות, היא הצורך של עובדים במקצועות שלא יתייתרו לעבוד בשילוב עם אמצעים טכנולוגיים, שיצבעו חלק ממטלות העבודה שלהם.

עובד בנק המבצע פעולות פשוטות בסניף הוא מקצוע מתייתר. בנקאות מורכבת יותר, שייכת לקטגוריה של מקצועות שלא יתייתרו אבל עובדיהם יצטרכו להתאים את עצמם לטכנולוגיה.
כך למשל, יצטרכו עובדי בנק בעתיד להיות שותפים לתהליכי Case Management בנקאיים, המשלבים מחשוב ותובנות אנושיות.

מספר העובדים בבנקים צפוי להצטמצם באופן משמעותי, משום שהבנקים סוגרים סניפים והפעילות בהם מוחלפת על ידי אמצעים טכנולוגיים כמו: אינטרנט, אפליקציות טלפונים חכמים, קיוסקים בנקאיים, מכונות אוטומטיות (ATM) וכיו"ב.

הנותרים יצטרכו להסתגל לעולם בו הם צמודים הרבה יותר לאמצעי מחשוב. 

העתיד

במאמר: Fintech Predominance: Why Bankers are Shifting to Fintech ,שנכתב על ידי Mark Tomlinson, מצטט המחבר סקרים ביחס לבנקאות. כך למשל, בסקר של Options Group Inc, נמצא כי 52% מהבנקאים באירופה חושבים על שינוי קריירה.

Tomlinson מציג גם סקר שפירסם האקונומיסט. על פי תוצאות הסקר, רק 20% מעריכים שבנקים ימשיכו לשלוט בשוק השירותים הפיננסיים. 57% מאמינים שבנקים ו-Fintech יחלקו ביניהם את השליטה בשוק זה, בצורה זו או אחרת.

לא מפתיע, שרבים מהבנקאים החושבים על קריירה אחרת, חושבים על עבודה ב-Fintech.
בעבודה ב-Fintech יוכלו לעשות שימוש בכישוריהם הפיננסיים ובניסיונם, אבל גם להיות חלק מהשינוי או המהפיכה בעולם השירותים הפיננסיים. אחרון ולא זניח: הם גם יוכלו לזכות בהכנסה נאה בעבודה בתחום זה.

פוסטים על בחירת מקצוע

הכנסה ומקצוע 

הכנסה ומקצוע: מה ללמוד והיכן?

החלשות מעמד הביניים ותכנון העתיד הכלכלי של משפחתכם

הכנסה ומקצוע: מה ללמוד והיכן?

פרשנות של תיאורית הצרכים של מאסלו
מקור: ויקיפדיה

בפוסט הקודם בתחום של הכנסה, עסקתי בהכנסה ומקצוע. ציינתי שעשוי להיות קשר בין המקצוע בו בוחרים לבין גובה ההכנסות התייחסתי לכמה היבטים חשובים בהקשר זה. בפוסט זה אעסוק בשאלות: מה ללמוד? והיכן ללמוד?

מה ללמוד?
עיסוק בחלק מהמקצועות מחייב לימודים פורמליים במוסד אקדמי. על מנת לסיים לימודים כאלה, צריך קודם להתקבל אליהם.
מה עושים כשיש ספק האם תתקבלו ללימודים כאלה? לפני שאדון בתהליכי המיון של האוניברסיטאות, אדון בשאלה איזה מקצוע לבחור.

בחירת המקצוע היא שאלה של: מה רוצים לעשות? באיזה מקצוע יהיו הכנסות גבוהות יחסית? האם אנחנו יכולים לעסוק במקצוע בהצלחה? והאם אנחנו יכולים להתקבל ללימודים?

איני בא לייעץ לכם מה להעדיף, כשיש קונפליקט בין עיסוק במקצוע שאתם רוצים לעסוק בו וצפוי להבטיח הכנסות נמוכות יחסית, לבין מקצוע העשוי להבטיח הכנסות גבוהות אבל אינכם מעוניינים לעסוק בו.

אציין רק שלושה דברים:

1. אם השיקול הדומיננטי בעד בחירת מקצוע, שאתם לא אוהבים הוא יוקרת המקצוע, אני ממליץ שלא תבחרו בו.

2. אם השיקול הדומיננטי בעד בחירת מקצוע, הוא לחץ הסביבה החברתית שלכם או ציפיות המעגל החברתי שכם, אני ממליץ שלא תבחרו בו.

3. אם אתם מנסים להתקבל ללימודים במקצוע, שהסיכויים שלכם להתקבל קלושים ואין לכם תשוקה "בוערת בעצמותיכם" לעסוק דווקא בו, כנראה שכדאי לכם לבחור מקצוע אחר.

תהליכי המיון
לפני כמעט שלושים שנה סיימתי עבודת M.A בפסיכולוגיה, שעסקה בניבוי הצלחה באוניברסיטה לפי ציוני מגן ובחינות בגרות. על בסיס העבודה פרסמנו, המנחה שלי ואני, מאמר מדעי במגמות. לממצאים הייתה חשיבות מעשית בהקשר של בחירת מועמדים לאוניברסיטאות בישראל. 

לצורך העבודה, קראתי לא מעט מאמרים בנושא זה, כך שמשהו אני מבין בו.

מטרת תהליכי המיון היא לבחור את המועמדים שיש להם יותר סיכוי להצליח בלימודים, במצבים בהם מספר המועמדים גדול ממספר הסטודנטים, שניתן לקבל ללימודים.
אף אחד אינו מסוגל לנבא את הצלחה במדויק. זהו ניבוי המבוסס על מתאם סטטיסטי. 
ההנחה, שאפשר להתווכח איתה, היא שמי שיצליח בלימודים יצליח גם בעבודה. 

יש לפחות שלושה גורמים, שעשוי להיות להם חשוב, שיהיה ניבוי מדויק יחסית לשאלה מי יצליח בלימודים.

שני הגורמים הראשונים בהם לא נעסוק בפוסט זה הם:

הגורם הראשון היא המדינה. כך למשל, אם היא זקוקה למספר מסוים של מהנדסים או רופאים, המשמעות של נשירה מלימודים היא רופא אחד או מהנדס אחד פחות.

הגורם השני הם המוסדות האקדמאים, המעוניינים בסטודנטים שיצליחו בלימודיהם.

הגורם השלישי זה מי שלומד וההסתברות שייכשל בלימודים גבוהה. כך למשל, רוב הקוראים, כנראה לא היו מעוניינים ללמוד 4 שנים רפואה ולנשור מהלימודים. מי שנכשל בלימודים מבזבז זמן וכסף. הוא היה יכול ללמוד מקצוע אחר בו, קרוב לוודאי שלא היה נכשל או לא ללמוד בכלל ובמקום זה לעבוד. 

בפסקה הקודמת כבר המלצתי, ברוב המקרים, למי שסיכוייו להתקבל נמוכים, להימנע מהניסיון להתקבל. נשירה מהלימודים והפסד זמן וכסף הכרוכים בה, היא אחת הסיבות להמלצה שלי.


זנב לאריות, ראש לנמרים או ראש לשועלים
מזל טוב, התקבלתם ואפילו ליותר ממוסד אקדמי אחד. עכשיו השאלה היא היכן ללמוד: האם במוסד האקדמי הטוב ביותר אליו התקבלתם? מוסד אקדמי טוב או מוסד אקדמי גרוע?

מלקולם גלדוול דן בשאלה הזו בספרו: דוד וגוליית איך להפוך חולשה לכוח (באנגלית: David and Goliath: Underdogs, Misfits and the Art of Battling Giants). המסקנה שלו, גם על בסיס של מחקרים שהוא מצטט, היא שבמקרים רבים לא כדאי ללמוד באוניברסיטאות הטובות ביותר גם אם מתקבלים אליהן. 

אם נשתמש בכותרת שבחרתי לפסקה זו, לדעתו של גולדוול עדיף להיות מצטיין באוניברסיטה טובה (ראש לנמרים) מאשר בין החלשים (זנב לאריות) באוניברסיטה מהטובות בעולם כמו: MIT, Harward, Oxford או Cambridge.

מצבו של הסטודנט באוניברסיטה מהטובות בעולם
האוניברסיטה מקבלת רק את המצטיינים ביותר. אלה שלכל אורך לימודיהם עד לאוניברסיטה היו הטובים ביותר.

להיות מצטיין זה תמיד יחסי. האחוז של המצטיינים מבין המצטיינים (המתקבלים לאוניברסיטה מהטובות בעולם) הוא בהגדרה קטן. רוב המצטיינים יהיו בינוניים בין המצטיינים. הם יחוו תסכול. סדר העולם בו הם כל הזמן מצליחים, אולי אפילו ללא יותר מדי מאמץ, ישתנה: אם מאמץ רב הם יצליחו לעמוד בדרישות. 

אלה שיהיו פחות טובים מהממוצע (זנב לאריות) יחוו תסכול קשה יותר ותחושה של כישלון וערעור הביטחון העצמי ביכולתם. לא כל אחד יכול לעמוד בזה. חלקם ינטשו לא רק את המוסד האקדמי, אלא גם את המקצוע בו בחרו והם חשים, שלא יוכלו להיות טובים בו.

היות שהחומר אותו לומדים באוניברסיטה מהטובות מהעולם ובאוניברסיטה טובה הוא פחות או יותר אותו חומר, כשיהיו ראש לנמרים, הם עשויים לרכוש את אותם כלי חשיבה ואת אותו ידע. הביטחון העצמי שלהם יהיה גבוה, ההנאה גדולה יותר ובמאמר מוסגר, התשלום לאוניברסיטה כנראה יהיה נמוך בהרבה. 

הסיפור קצת שונה כשמדובר בשועלים (אוניברסיטה או מכללה ברמה נמוכה יותר). מהשוואת ניסיוני כסטודנט וכעוזר הוראה באוניברסיטה העברית בירושלים, לניסיוני כמרצה במכללה שהעניקה תואר B.A, אני יכול לספר לכם, שקרוב לוודאי שאתם תרכשו פחות כלים וידע. זה לא בגלל שהמרצים לא יהיו מספיק טובים. זה בגלל שסף הדרישות נמוך בהרבה והאווירה אינה תומכת בלימוד מעמיק. התוצאה תהיה שגם התעודה שלכם, אם תסיימו, תהיה שווה פחות מתעודה של בוגר אוניברסיטה טובה (לא בהכרח הכי טובה).

מועדון חברים
לבוגרי אוניברסיטאות העילית יש יתרון לעומת בוגרי האוניברסיטאות הטובות. אותו יתרון שיש בתחום המחשבים לבוגרי יחידות עילית בצבא: יותר בוגרים יושבים בתפקידי מפתח והם בדרך כלל יעדיפו מישהו שבא מאותו מקום.  

מפגשי בוגרים אחת לכמה שנים, הם כר נרחב ל-Networking ולמציאת עבודה.  

כמי שעבד כארבעה עשורים בתחום המחשוב, ראיתי את נקודות ההתחלה הטובה יותר של בוגרי יחידות מחשב צה"ליות. אבל עם הזמן אתה נמדד יותר לפי הביצועים שלך ולפי הניסיון שלך ופחות לפי המקום ממנו באת. זה בדיוק מה שקרה לי ולאחרים שהכרתי: לא פעם העדיפו אותנו על מתחרים בוגרי יחידות מחשוב צבאיות טובות. 

הזווית האישית שלי 
לו הייתי במצב בו הייתי צריך לבחור מקצוע ולא הייתה לי תשוקה חסרת גבולות לעסוק דווקא במקצוע מסוים, הייתי משתמש במודל של תיאורית הצרכים של מאסלו, שפרשנות שלה מופיעה באיור בראש הפוסט.

במידה והייתי מעריך שבחירה שלי תענה באופן נאות על הצרכים הבסיסיים (שתי השכבות בתחתית פירמידת הצרכים של מאסלו), הייתי בוחר במה שאני רוצה לעסוק בו ולא במה שיביא לי הכנסה גבוהה יותר.

למזלי, אני לא נמצא היום, בגילי המופלג, במצב כזה: מצבי הכלכלי מאפשר לי לעסוק במה שמעניין אותי ולהרוויח פחות.

אני מלמד ברידג' ונהנה. התלמידים הם ילדים בכלל וילדים מחוננים בפרט ומבוגרים.

אני נותן ייעוצים בכלכלת המשפחה ומרגיש סיפוק שאני יכול לעזור למשפחות לצאת ממצבים כלכליים קשים ויותר חשוב: לתת להם כלים להתנהל בהמשך טוב יותר ואולי לא להיקלע שוב למצבים קשים.
אני יכול להרשות לעצמי לתת ייעוצים בחינם לניצולי שואה ולבני העדה האתיופית (מי שנכלל בקבוצות אלה מוזמן לפנות ויקבל ייעוץ ללא תשלום).

אני עדיין נותן ייעוצים במחשבים וטכנולוגית המידע (ויש תחומים שלייעוץ שלי יש ערך מוסף, שהארגון לא היה משיג אותו ללא ייעוץ או עם ייעוץ של מרבית היועצים). אני יכול להרשות לעצמי לא לתת ייעוצים שאינם מעניינים אותי ולא לעבוד עם לקוח רע או לקוח מכוער. 

אם תקראו את הפוסט: שקיפות או מה צריך יועץ לכלכלת המשפחה לגלות ללקוחותיו על התנהלותו הכלכלית? תבינו שלא תמיד יכולתי להרשות לעצמי להיות בררן.

הכנסה ומקצוע

מקור התמונה: MAKO

שני הפוסטים הקודמים בסדרת הפוסטים העוסקים בהכנסות התמקדו בגורמים העלולים להקטין את ההכנסות: בראשון מחלות ובשני מחלות נפש. 

הפוסט הזה עוסק בגורם שיכול להגדיל או להקטין את ההכנסות שלכם: המקצוע אותו בחרתם. 

אם אתם מתלבטים בבחירת מקצוע, ייתכן שאתם צריכים לפנות למי שמתמחה בכך. כיועץ בכלכלת המשפחה וכמי שיש לו תואר שני בפסיכולוגיה , אני יודע להתייחס גם להיבט זה, אבל איני מומחה בתחום זה.

איני מומחה בבחירת מקצוע, כפי שאיני בנקאי, יועץ השקעות, יועץ מס, רואה חשבון או סוכן ביטוח, אבל בייעוץ בכלכלת המשפחה אני מתייחס לתמונה כולה, כולל היבטים, שהם חלק מעבודתם של בעלי המקצועות שצוינו.

מקצוע והכנסה

ידוע כי ישנם מקצועות בהם משתכרים יותר ומקצועות בהם משתכרים פחות.

בקצה הגבוה תוכלו למצוא מקצועות כמו: היי-טק, רפואה, עריכת דין, הנדסה ועוד.

בקצה הנמוך תוכלו למצוא מקצועות כמו ניקיון ואבטחה.

בין הקצה העליון לקצה התחתון יש מקצועות רבים.

עיסוק במקצוע, שבו בדרך כלל הכנסה גבוהה או בדרך כלל הכנסה נמוכה, אינו בהכרח אומר שכל שכיר שעוסק בתחום מרוויח הרבה או מעט. 

כך למשל, שכרו של מאבטח  נמוך בדרך כלל, אבל קרוב לוודאי ששכרו של מאבטח של ראש ממשלה או נשיא גבוה. שכרו של מי שמנהל מערך אבטחה עשוי להיות גבוה עוד יותר.

שכרו של אדם בתחילת דרכו במחשבים, רפואה או עריכת דין עלול להיות נמוך.

האם המקצוע מתאים לך?

אם אין לך את הכישורים הנדרשים על מנת להתקבל ללימודי מקצוע, לסיים את הלימודים במקצוע ובוודאי אם אין לך כישורים לתפקד באופן סביר במקצוע, יכול להיות שעליך לחפש מקצוע אחר.

אם לחץ או שעות עבודה מרובות מפריעים לך, ייתכן שעליך לשקול בחירת מקצוע שאינו מציב דרישות כאלה.

אם יש לך את הכישורים, יכול להיות שאתה סולד מהמקצוע או אוהב מאד תחום אחר. זו החלטה שלך האם להקטין את תוחלת ההכנסה שלך ולבחור מקצוע קרוב לליבך.  

ביקוש והיצע

אם הביקוש גבוה בהרבה מההיצע, כלומר: יש הרבה מועמדים ומעט משרות, ייתכן שגם אם השכר גבוה לא תמצא עבודה. זהו המצב היום כשלומדים משפטים. 

אם ההיצע נמוך והביקוש גבוה, כנראה שתמצא עבודה וייתכן שגם שכרך עשוי לגדול בגלל המחסור בעובדים. זהו המצב היום כשלומדים הנדסת מחשבים או רפואה.

טווח הזמן לעבודה במקצוע

זה כבר נושא מורכב יותר הקשור גם להתנהלות כלכלית של משפחה. 
אם בחרתם במקצוע כמו כדורגלן או עובד היי-טק, אתם צריכים להביא בחשבון שבגיל מבוגר יותר (כדורגלן בסביבות גיל 30. איש היי-טק בסביבות גיל 40) אולי לא ירצו להעסיק אתכם. 

דפוס ההכנסה שלכם עשוי להיות הכנסה גבוהה במשך מספר קטן יחסית של שנים ואחרי כן ירידה תלולה או חוסר הכנסה מעבודה.

במקרה זה נדרש תכנון פיננסי, בעזרת יועץ לכלכלת המשפחה או ללא עזרה כזו. 

עקרונות תכנון כזה:

1. חסוך כל עוד אתה יכול

2. אם לקחתם הלוואה או משכנתה, שלמו הרבה בטווח זמן קצר

3. חשיבה על היום שאחרי: במה לעבוד אם לא תהיה עבודה במקצוע? כיצד מייצרים הכנסה פסיבית?

לעומת זאת אם בחרתם במקצוע כמו פקיד ממשלתי או מרצה באוניברסיטה, צפו לשכר נמוך או שכר לא גבוה בתחילת הדרך. החל מהיום שתקבלו קביעות, שכרכם צפוי לעלות בעקביות ולרוב גם הסיכוי לפיטורים הוא קטן.

טווח הזמן של חיי המקצוע

המצב המתואר תחת כותרת זו שונה מהמצב שתואר בפסקה הקודמת. בפסקה הקודמת, אתה או את זה/זו שעלול לא למצוא מקום עבודה. בפסקה הזו אתמקד באורך החיים של המקצוע.

אם המקצוע, ייעלם בעוד עשר או עשרים או שלושים שנה לא יעזור לכם שאתם עובדים טובים ומוערכים. כך למשל חלבנים כבר אין. סנדלרים או חייטים נדירים במקומותינו. 

אם המקצוע, יהיה בתהליך בו כמות מקומות העבודה תקטן באופן משמעותי, אולי תמצאו את עצמכם ללא מקום עבודה. 

ישנם מקצועות שבהדרגה מוחלפים על ידי מערכות מחשב מתוחכמות, המבצעות את העבודה (או לפחות חלק משמעותי ממנה) במקום עובדים אנושיים.

ישנם מקצועות שאינם פסים מהעולם אבל יותר ויותר מבוצעים על ידי עובדים במדינות מתפתחות. תעשיית הטקסטיל הישראלית היא דוגמה למצב כזה. 

אם קיים חשש לדעיכת המקצוע, כדאי להיערך מראש מבחינה כלכלית. עקרונות ההיערכות דומים לעקרונות היערכות של עובדים שטווח זמן העבודה במקצוע קצר.