מה הקשר בין מחסור במוצרי יסוד בסופרמרקטים בתקופת החגים לבין קושי לעמוד בהוצאה לא צפויה של 8,000 שקל?

בתקופת החגים יש מחסור במוצרי יסוד: עופות, בשר טרי, ביצים וירקות.

המונח חגים מתייחס לראש השנה, יום הכיפורים וסוכות והחג המוסלמי עיד אל אדחא.

מנהלי הסופרמקטים וגורמים אחרים מסבירים את המחסור בחופשות של עובדים בגלל החגים.

הם מרגיעים אותנו ואומרים שאחרי החגים הבעיה תיפתר.

האם אתם יכולים לעמוד בהוצאה לא צפויה של 8,000 שקל?

שאלה זו הוצגה בסקר שערך העיתון כלכליסט בשנת 2013. כ-41% מהנשאלים אמרו שלא יעמדו בהוצאה הזו. כ-29% אמרו שיהיה להם קשה לעמוד בהוצאה כזו. כדוגמה להוצאה בלתי צפויה כזו, הובא טיפול שיניים. הכותרת בכלכליסט: הוצאה חריגה של 8,000 שקל גדולה על 70% מהציבור.

המכנה המשותף

למכנה המשותף קוראים חוסר תכנון. חוסר תכנון מאפיין את ההתנהגות הכלכלית של משפחות רבות בישראל וכפי שהבנתם מהפסקה הראשונה, גם את מנהלי הסופרמרקטים בישראל וכמה גורמים ממשלתיים.

החגים: האם אפשר היה לדעת שזה עלול להתרחש?

אי אפשר היה לדעת את זה. השנה, בשונה ממה שקרה בחמישים השנים האחרונות, נפלו באופן מפתיע חגי תשרי ועיד אל אדחא דווקא בחודש ספטמבר ובחודש אוקטובר. גורמי תכנון ממשלתי ומנהלי רשתות המזון הוכו בהלם ולא צפו את החופשות של עובדיהם ושל גורמי הייצור והשיווק של מוצרי המזון הבסיסיים.

נעזוב את הציניות: אין משהו יותר צפוי ויותר ידוע מראש מאשר מועדי החגים. אפילו מנהל כושל של רשת מרכולים מסוגל לקחת לוח שנה ולמצוא את זה מספר חודשים לפני שזה מתרחש ולתכנן מראש, כיצד להימנע ממחסור במוצרים.

הוצאה לא צפויה של 8,000 שקל: האם אפשר היה לדעת שזה עלול להתרחש?

זאת בעיה מעט מורכבת יותר מאשר הבעיה בפסקה הקודמת. התשובה הנכונה: אפשר לדעת שהוצאה לא מתוכננת של אלפי שקלים תתרחש. בשונה מהבעיה הקודמת אי אפשר לדעת מראש מתי היא תתרחש. 

אי אפשר לדעת גם מהו סעיף ההוצאה, שידרוש הוצאה כזו (טיפול בבעיה קשה במכונית והחלפת חלק יקר בה, טיפול שיניים, מחלה וכיו"ב).

אי אפשר לדעת את גובה הסכום של ההוצאה: 8,000 שקל כמו בסקר כלכליסט? 10,000 שקל? 4,000 שקל? או כל סכום אחר בטווח שבין 2,000 שקל ל-10,000 שקל.

האם אפשר להיערך מראש?

אם אתם משפחה מתחת לקו העוני שחיה מהיד לפה, כנראה שלא תוכלו להיערך מראש למצב כזה.

אם אתם במצב טוב יותר, ומרבית הקוראים הם במצב טוב יותר, אתם יכולים להיערך לזה. כל מה שנדרש זה תכנון.

חסכו כל חודש סכום כסף קטן להוצאת בלת"מ (בלתי מתוכננת). מהר מאד תצברו 8,000 שקל.

בשנה שאחרי זה תוכלו לענות לסקר של כלכליסט, שלא קשה לכם להוציא הוצאה לא מתוכננת של 8,000 שקל.

מי אשם: הקופאית או מנהל המרכול?

התשובה לשאלה שבכותרת דומה לתשובה לשאלה בהקשר של כישלונות צבאיים: מי אשם הש"ג או המפקד או כמה מפקדים בשרשרת הפיקוד: מג"ד, מח"ט, אלוף הפיקוד והרמטכ"ל?

ביותר מ-90% מהמקרים האשם הוא המפקד.

ביותר מ-90% לא הקופאית היא האשמה, אלא מנהל סניף רשת מרכולים ולפעמים גם המנהלים שמעליו.

זה נכון גם לגבי מה שקרה לי הבוקר בסניף של רשת מגה בקניון מלחה.

בדרך כלל אני נמנע להיכנס לסניף הזה: המחירים גבוהים במיוחד והתפקוד דומה לתפקוד של ברווז צולע המתחרה במיטב אצני תבל.

יש רק שני חריגים:

1. אם אני או מישהו ממשפחתי מקבלים תווי קניה התקפים במגה

2. כשאנחנו רוצים לקנות סלטים של משני.

מגה בקניון מלחה היא החנות היחידה המוכרת סלטים של משני באזור מגוריי. משני הוא מפעל משפחתי קטן בראשון לציון. האיכות של המוצרים שלהם טובה בהרבה מהאיכות של מוצרים מקבילים של מתחריהם הגדולים מהם: גם בהיבט הטעם וגם בהיבט הבריאות.

המוצרים שלהם בדרך כלל יקרים יותר אבל אני מוכן לשלם יותר על מוצר שלהם.

האירוע הבוקר

נכנסתי עם תווי הקניה שקיבלתי על מנת לקנות מספר קטן של מוצרים, שמחירם יגלוש רק במעט מהסכום של תווי הקניה. פניתי לקופת האקספרס. כל קופות האקספרס היו נטושות.

פניתי לאחד העובדים והוא סיפר לי שהקופאית הלכה לשירותים. לא הייתי הממתין היחיד לקופת האקספרס. אחת הממתינות סיפרה שכמה דקות קודם לכן דיברה עם סגנית המנהלת באותו נושא.

לאחר המתנה של כמה דקות הופיע מנהל הסניף. נחשו מה היה לו להגיד לנו? "הקופאית הלכה לשרותים".

מי אשם המנהל או הקופאית?

כמו ביותר מ-90% מהמקרים יש פה רק אשם אחד: מנהל הסניף. שיועיל בטובו להושיב קופאית אחרת מהקופות הרגילות במקום הקופאית היחידה בקופות האקספרס או שישב בעצמו במקומה או שיצוות שתי קופאיות אקספרס למשמרת. 

קופות לא מתפקדות כאינדיקטור לניהול כושל

כשאני שואל את עצמי: האם סניף של רשת סופרמרקטים מתפקד טוב או רע? תפקוד הקופות הוא אינדיקטור פשוט ויעיל.

בסניף אחד תראו מנהל טוב המתגבר את הקופות בזמני עומס. בסניף אחר תראו את הקופאיות נחות דווקא בזמן עומס.

הקופאיות לא אשמות, המנהל הוא האשם:

ייתכן שהמנהל שלא נתן לקופאיות לנוח בזמן שלא היו צריכות לנוח, אבל בגלל שלא היה עומס היה יכול לתת לקופאית או שתיים לנוח, גרם להן להיות "ראש קטן" ולנוח בזמן עומס.

ייתכן שחלוקת מספר הקופאיות הפעילות לפי זמנים לא תאמה את העומסים באותם זמנים.

הערות שוליים

1. מודל הקופות כאינדיקטור לאיכות הניהול תקף גם במגזרים אחרים, למשל: ניהול עמדות טלרים בסניפי בנק הוא אינדיקטור מצוין לתפקודו של המנהל.

2. מנהל זה בסניף מגה הוא מקרה התומך בתיאוריה של פרופ' יצחק אדיג'ס הטוען: "המנהלים הישראליים לא שווים את המשכורות שמשלמים להם".

איך לקנות במרכול

 מרכול באורגון. מקור: ויקיפדיה

למי שלא יודע, מרכול הוא המונח העברי למילה המוכרת לכולם: סופרמרקט. כבר כתבתי לא מעט פוסטים על צרכנות (רשימה בסוף הפוסט). בפוסט זה אתמקד בצרכנות במרכולים, נושא שעלה בזמן האחרון לכותרות.

בעיתונות הכלכלית המקוונת הופיעו כמה מאמרים בנושא. דוגמאות:

משנים גישה: כך הזניקו רשתות המזון את מכירותיהן באינטרנט

בקשה ייצוגית נגד מגה ואלון ריבוע כחול על הפחתה בתווי הקניה

סופרמרקטים: איפה הכי זול והכי יקר בארץ?

אתחבר לדוגמה האחרונה, המציגה את ממצאי סיירי המועצה לצרכנות.

הממצאים מראים כי קיימים הבדלי מחיר גדולים בין סניפים שונים של אותה רשת, משום שהמדיניות נקבעת ברמת סניף. למרות זאת שופרסל שלי נמצאה כרשת היקרה ביותר ורמי לוי ואושר עד (רשת חרדית) כזולות ביותר.

אנסה לתאר את מה שקורה לי כצרכן ובאופן לא מפתיע, אתייחס יותר בפירוט לשני מרכולים בירושלים: שופרסל שלי בקריית יובל ורמי לוי בתלפיות.

שופרסל שלי - האם הוא באמת שלי?
התשובה היא לא. הוא היה של נוחי דנקנר. עכשיו הוא של אלשטיין ובן-משה. 
היות שאני רוצה לפרנס את משפחתי ולא את נוחי דנקנר או בן-משה, התרחקתי כבר לפני מספר שנים מאותו מרכול.
במקרה השוויתי מחירי שמן זית של אותו יצרן ומאותו סוג ובאותו משקל. פער המחירים בינם לבין המרכול של רשת אחרת היה כ 10 שקלים. זה הספיק לי בשביל להדיר את רגליי מהמרכול הנ"ל.

מסתבר שאני לא לבד. המינהל הקהילתי של שכונה זו והשכונות הקרובות, הכריז לאחרונה על חרם צרכנים. 
לטענתם יוקר מחיריו הוא במקום הרביעי בארץ.

מרגיז ומרגיז יותר 
מחירים יקרים לא מרגיזים אותי. מרגיז אותי כשמרמים אותי.
בתקופה שעוד קניתי באותו שופרסל שלי, המתנתי דקות ארוכות בקופה, משום שהאדם שעמד לפני בתור התווכח ארוכות עם הקופאית, על מחירי המוצרים שרכש.

האיש המבוגר, שהתברר לי בשיחה איתו, שבעבודתו הוא שופט בבית משפט, התנצל לפני על ההמתנה הארוכה שלי. הוא הסביר לי שליד המדף של מספר רב של מוצרים שרכש, מופיע תווית של מחיר מבצע. הקונים יודעים זאת. המערכת הממוחשבת בקופות לא. 
לדעתו זה נעשה באופן עקבי באותו מרכול.

לא נותר לי אלא להסכים לדעתו של כבוד השופט. גם הניסיון שלי הראה לא מעט מקרים של מבצע, שבחשבון לא זכיתי לקבל את ההנחה. 

הסברתי לו, שצריך להתנצל לפני על ההמתנה הארוכה, אבל לא הוא זה שצריך להתנצל. 
מי שצריך להתנצל זה מנהל המרכול.

מרבית הקונים צרכנים נבונים פחות ממנו וממני: הם לא ישימו לב לכך שבחשבון לא יזכו להנחה המובטחת.

הערה: אם חשבתם שרק בשופרסל שלי מחיר המבצע לא בהכרח יבוא לידי ביטוי בחשבון בקופה - טעיתם. 
תפסתי גם סניף של מגה וסניף מכובד של רשת נוספת מבצעים תרגילים דומים.

רמי לוי 
איני מרבה לקנות ברמי לוי. הסיבה היא: פקקי תנועה בנסיעה למקומות בהם הם ממוקמים וקשיי חניה.
כשהבאתי את הרכב שלי לטיפול תקופתי במוסך בתלפיות, חשבתי שזו הזדמנות לבצע את הקניות השבועיות שלי ברמי לוי הסמוך. 

ידעתי שהמחירים זולים. הופתעתי לטובה מדברים אחרים: שירות אדיב, מוצרים הממוקמים בסדר הגיוני על המדפים, זמן המתנה סביר בקופות.

קניתי הרבה מוצרים במבצע (אני רוכש במבצעים רק מוצרים, שממילא התכוונתי לרכוש.).
החשבון בקופה התאים ב 100% לתוויות המבצע על המדפים. 

כמה טיפים על צרכנות נכונה במרכולים

1. רכזו קניות שבועיות ואל תבצעו קניות בכל פעם שחסר משהו

2. הכינו מראש רשימת קניות. אם אין סיבה טובה במיוחד, אל תחרגו ממנה

3. אם אפשר קנו בלי ילדים לידכם. יש סיכוי טוב שהילד ירצה משהו, שלא התכוונתם לקנות או אינכם יכולים לקנות ואתם תקנו אותו.

4. בדקו את החשבון היטב
זהו אולי הטיפ החשוב ביותר. אפשר למצוא טעויות שאינן קשורות בהכרח למבצע. כבר מצאתי חשבון שבו חויבתי בכמות פריטים גדולה מזו שקניתי. זה קרה דווקא בשלושת המוצרים היקרים ביותר שקניתי.

5. אל תתפתו למבצעים
אם כבר אתם מתפתים, לימדו היטב להבחין בין מבצעים שהם שווקיים ומבצעים שגם תוכלו להרוויח עליהם. רמז: שניים במחיר אחד הם לפעמים מבצעים כדאיים.

6. נצלו את המבצעים לרכישת מוצרים שאינם מתקלקלים וממילא התכוונתם לקנות

פוסטים על צרכנות

שלוש טעויות יסודיות של צרכנים: לא לבדוק, לשלם יקר מדי ושלשם זול מדי

מלכודת במבצע

על צרכנות ושירות ללקוח

על צרכנות ושירות ללקוח - הכסף הגדול

חברות הסלולר: מדוע לא הייתי צריך לבחור בחלופה הרעה פחות?