על מנת להבין את אופן ההתנהלות של קרנות הפנסיה הותיקות צריך להבין את העולם שבו הן צמחו. זהו עולם שונה לחלוטין מהעולם בו אנו חיים היום. מבוגרים, כמוני למשל, עדיין זוכרים את אותו עולם שהולך ונעלם. צעירים רבים אינם יודעים שהיה קיים בכלל.
העולם הישן בו צמחו קרנות הפנסיה הותיקות
בשנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה הקודמת הייתה מדינת ישראל מדינה סוציאל-דמוקרטית. מפ"אי הייתה מפלגת השלטון.
הסתדרות העובדים, שנקראה בפי כולם "ההסתדרות" הייתה גוף חזק, שדאג לזכויות העובדים. ההסתדרות השביתה לא פעם ולא פעמיים את המשק או חלקים מהמשק לצורך שיפור תנאי השכר של עובדים.
אחד הדברים שההסתדרות עשתה לטובת העובדים היה הקמת קרנות פנסיה בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
לא ממש חשבו על אקטואריה וגרעון אפשרי. חשבו על זכויות עובדים.
זה היה עולם סטטי. מרבית האנשים עבדו כשכירים באותו מקום עבודה. אולי החליפו מקום עבודה פעם או פעמיים בחייהם.
מרבית העובדים עבדו בארגונים בסקטור הציבורי כגון: משרדי ממשלה, חברת חשמל, התעשייה האווירית או הנמלים. מחוץ לסקטור הציבורי עבדו רבים בגופים עם ועדים חזקים, למשל: הבנקים.
ההנחה הייתה שעובדים כל הזמן כשכירים עד גיל הפרישה (אז 65 לגברים ו-60 לנשים) ואז פורשים.
מדוע נקלעו קרנות הפנסיה למשבר?
מרבית קרנות הפנסיה הללו נקלעו לגרעונות אקטואריים גדולים בגלל צירוף של מספר גורמים:
1. תוחלת החיים עלתה
המשמעות: קרן הפנסיה צריכה לשלם פנסיה במשך יותר שנים. העלות הכוללת לכל פנסיונר גבוהה יותר.
2. גיל הפרישה הנמוך של נשים
המשמעות: תשלום פנסיה במשך יותר שנים לנשים ללא מקורות למימון. הבעיה הזו הוחרפה גם משום שתוחלת החיים של נשים גבוהה יותר.
3. תשואה ריאלית נמוכה על השקעה
קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לא ממש הצטיינו בהשקעות והשיגו תשואות נמוכות מהצפוי. רוב ההשקעות שלהם היו באג"ח ממשלתי צמודות. התשואה הריאלית של האגרות הללו ירדה במשך השנים.
4. שינויים בדפוסי העבודה
מדינת ישראל הפסיקה להיות מדינה סוציאל-דמוקרטית והפכה למדינה קפיטליסטית.
בהדרגה קטנה יציבות העבודה. אנשים החליפו מקומות עבודה. לפעמים היו תקופות ביניים בהן לא עבדו ולא הפרישו בכלל או הפרישו מעט לפנסיה.
כבר לא היה כל כך קשה לפטר עובדים. היו תקופות ביניים בהם עובדים שפוטרו לא עבדו והפרישו מעט או לא הפרישו בכלל לפנסיה.
יותר אנשים צעירים למדו באוניברסיטאות או מכללות. רובם התחילו לעבוד בגיל מאוחר יותר מאשר בדור הקודם ולכן צברו פחות זכויות פנסיה.
העסקת עובדים זרים במקום ישראלים בענפים מסוימים. התוצאה היא שבאותם ענפים היו פחות צעירים שהפקידו כספים לפנסיה.
היות שהקרנות מבוססות על "ערבות הדדית", כלומר: הפנסיונרים מקבלים תשלומים המבוססים על הפקדות העמיתים הצעירים יותר, בחלק מהקרנות החמיר הגרעון. הדוגמה הבולטת היא קרן הפנסיה לפועלי בניין.
הטיפול במשבר
על מנת לטפל במשבר ננקטו מספר צעדים. פירוט מלא תוכלו למצוא בערך משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות בויקיפדיה.
הצעד הראשון היה רפורמה בתקנון קרנות הפנסיה ההסתדרותיות בשנת 1973. הרפורמה הקטינה תשלומים חריגים לעמיתים אבל לא פתרה את הבעיה.
הצעד השני היה העלאת גובה תשלומי העמיתים בשנת 1988.
הצעד השלישי היה סגירת הקרנות למצטרפים חדשים (1990).
לאחר ביצוע צעד זה נפתחו קרנות חדשות עם תקנונים טובים פחות לעמיתים אבל ראויים יותר מבחינה אקטוארית, כגון: מבטחים החדשה ומקפת החדשה. בשלב מאוחר יותר קרנות הפנסיה החדשות נמכרו לחברות ביטוח.
כשכל אלה לא הועילו ננקט הצעד המשמעותי ביותר הלאמת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגרעוניות בשנת 2001.
זה נעשה באמצעות חקיקה שמצד אחד פגעה בזכויות העמיתים אבל מצד שני הבטיחה את מניעת קריסתן ואובדן הפנסיה.
לאחר ההלאמה
כל הקרנות מנוהלות על ידי גוף אחד הנקרא "עמיתים".
לכל קרן יש מדיניות משלה ותקנון משלה.
רשימת הקרנות:
שלוש קרנות גדולות
מבטחים
קמ"ג
מקפת
שלוש קרנות עם גרעון גדול במיוחד
נתיב
פועלי בנין. קרן זו היא בעלת הגרעון הגדול ביותר.
פועלים חקלאיים
שתי קרנות של ארגונים
הדסה
אגד
הבדלים מהותיים בין קרנות הפנסיה
יש הבדלים מהותיים בין קרנות הפנסיה הסתדרותיות הותיקות לבין קרנות פנסיה ותיקות אחרות וקרנות פנסיה חדשות.
ההבדל המהותי הוא, שהצבירה בקרנות הפנסיה החדשות וקרנות הפנסיה הותיקות, שאינן הסתדרותיות, היא אישית על פי סכומי הכסף שכל חוסך מפקיד.
בקרנות הוותיקות ובפנסיה תקציבית צוברים אחוזים על פי שנות עבודה.
זה נובע מהעולם שבו נוצרו שתואר להלן: עובד עבד לרוב ברציפות ובאותו מקום עבודה.
השאלה הגדולה היא: מהי המשכורת הקובעת ממנה משולמים אחוזים?
באופן מעשי, בעולם הישן השכר בדרך כלל עלה. משום שבדרגות רק התקדמו ובכל שנה נוספה תוספת ותק. לעובד כדאי שזו תהיה המשכורת האחרונה שלו.
בגלל הגרעון בקרנות הפנסיה זו אינה בהכרח המשכורת האחרונה.
היום למדתי בשטח שבמקפת הישנה מחושב ממוצע של ההפרשות לפנסיה בכל השנים ועל פיו נקבע גובה הפנסיה.
מדוע למדתי בשטח?
כיועץ לכלכלת המשפחה איני יודע הכל בתחום. אני לומד כל הזמן תוך כדי תנועה ותוך כדי התנסות. כשזה נדרש אני מלווה לקוחות לפגישות עם בנקאים, סוכני ביטוח וגם קרנות פנסיה.
הפוסט:"הוא כל כך נחמד ותרבותי": מדוע בנקים לא צריכים לעסוק בחינוך פיננסי? מתאר מקרה קיצון שבו ליוויתי לקוח לפגישה עם הבנקאי שלו.
גם במקרים אחרים הנוכחות שלי פועלת לטובת הלקוח: אני מבין היטב את מה שאומרים אנשי המקצוע ויודע לתרגם את זה למצב הספציפי של הלקוח. אני יודע גם לשאול את השאלות הנכונות.
היום ליוויתי לקוח שמעוניין לקבל קצבת פנסיה חודשית לפגישה עם "עמיתים" בנושא התחלת תשלום פנסיה מקרן מקפת הישנה. למדתי כמה דברים חדשים עבורי.
נקודות שחשוב לשים לב אליהן
שתי נקודות חשובות שמי שמכיר את קרנות הפנסיה החדשות וגם חוסך במקפת הישנה עלול לפספס:
1. אי אפשר למשוך פיצויים
בקרן פנסיה חדשה יש מצבים רבים שאפשר למשוך בהם פיצויים, לרוב גם משלמים מס בשיעור 35%.
לפי מה שאמרו לי וללקוח ב"עמיתים" במקפת הישנה לא ניתן למשוך פיצויים.
אני רוצה להיות זהיר ולסייג את זה. ייתכן שיש מצבים חריגים שבהם זה ניתן ולא אני ולא הפקידה ב"עמיתים" מכירים אותם.
2. חשוב לשים לב להפקדות לחיסכון פנסיוני בתקופות בהם לא עובדים.
ההנחה בקרן הפנסיה הותיקה הייתה שעובדים ברצף עד גיל פנסיה.
במציאות של העשורים האחרונים ההנחה הזו לא בהכרח נכונה.
כשלא עובדים במשך תקופה רצוי להפקיד לקרן הפנסיה באופו עצמאי. רצוי להפקיד סכומים שלא יפגעו בממוצע ההפקדות על פיו נקבע גובה הפנסיה.
יש בעיה לחוסכים במקפת הישנה, שלא עובדים במשך תקופה מתמשכת ומצבם הבריאותי תקין. הם יצטרכו כנראה להפקיד סכומי כסף מתאימים בכל חודש.
3. אין תשלום ליורשים במקרה שאין שאירים
במקרה של פטירת עמית שאין לו שאירים אין תשלום ליורשים.
בקרנות הפנסיה החדשות יש תשלום חד פעמי למוטבים או ליורשים בהיעדר מוטבים.
