מי המין החזק בגירושין?

לזכר כל משפחתה של אימי ז"ל שנספתה בשואה. כל דודותיי, דודיי ובני דודי.

הכותרת של פוסט זה תהיה הנושא של אחת ההרצאות החדשות הבאות שלי. 

בהקשר הכלכלי, בו עוסק בלוג זה, בדרך הכלל המין החזק הם הגברים, אבל יש גם הקשרים אחרים בהם לאו דווקא גברים הם המין החזק. 

בפוסטים בבלוג האישי שלי, ואולי גם בבלוג על ניהול סיכונים אתיחס אליהם. 

פוסט זה נכתב ביום השואה ולכן אתיחס לנושא הרעב בהקשר של גירושין. 

גם בישראל של היום יש אנשים שסובלים מרעב או ממצב שקרוב לרעב.

אחד מהיעוצים הכלכליים שביצעתי ללא תשלום היה לאישה, שללא ספק הייתה הצד החלש בגירושין בהיבטים רבים: 

1. מבחינה כלכלית

2. מבחינה אישית

עד לגירושין הייתה אישה מוכית.

3. היא זו שנשארה עם מספר גדול של ילדים קטנים.

הבעל המשיך בדרכו כשהוא משלם מזונות זעומים. 

מהר מאוד גיליתי שאין לאישה מספיק כסף על מנת לקנות מספיק מזון לילדים. 

היא סיפרה לי שבמקום עבודתה (בשכר זעום) נתנו לה לפעמים מזון שנשאר. 

בנוסף לניסיון לשפר את ההתנהלות הכלכלית, חיפשתי פיתרונות יצירתיים להשגת מזון נוסף לילדים. 

היות שהיה מדובר ביוצאת בשאלה מהעולם החרדי במסגרת "הלל" ניסיתי למצוא פיתרונות בתוך "הלל". 

דבר ראשון, יידעתי את העובדת הסוציאלית ב"הלל" בחומרת המצב. הנחתי שהיא תפעל וגם תפעיל את שירותי הרווחה העירוניים 

"שכן טוב"

עמותת שכן טוב מחלקת ארגזי מזון לנזקקים על פי רשימות שהיא מקבלת מלשכות הרווחה. 

את המזון היא מקבלת מכל מיני מקורות שנותר להם מזון עודף, למשל סופרמרקטים. 

מתנדבים מכינים ארגזים למשפחות ומתנדבים אחרים לוקחים ארגזי מזון במכוניותיהם לבתי המשפחות. 

בעבר הרחוק התנדבתי כמה פעמים במסגרת עמותה זו נסעתי במכוניתי והבאתי את ארגזי המזון למשפחות וליחידים.

כמו עמותות אחרות "הלל", השתמשה בשירותי "שכן טוב" ושילמה ל"שכן טוב" עבור מספר קטן של מקבלי מזון מבין היוצאים בשאלה מהעולם החרדי החברים בה. 

ב"הלל" היה מדובר רק במספר קטן של משפחות חד-הוריות.

מי שחילק את ארגזי המזון לאימהות החד-הוריות של "הלל" היו מתנדבים ב"הלל". 

גם אני חילקתי ארגזי מזון כאלה במספר קטן של מקרים.

יצרתי קשר עם המתנדבת האחראית על חלוקת ארגזי המזון וביקשתי להכניס את אותה אם חד-הורית לרשימת מקבלות המזון.

גרוש רע

אישה יקרה, העובדת במס הכנסה עזרה לי לבדוק האם היוצאת בשאלה הזו זכאית למענק עבודה (מס הכנסה שלילי)?.

לולא היה מדובר במקרה גבולי של הכנסה לא רציפה, שהיא כנראה מתחת למינימום הנדרש, לא הייתי נזקק לעזרתה. 

העובדת גילתה זיכוי מס של כמה אלפי שקלים שמגיע לאישה בגין עבודה בשנה קודמת. 

יש בעיה בחוק בישראל. גם האישה גרושה, אבל הייתה נשואה בתקופה עליה מגיע ההחזר נדרש אישור של בעלה לשעבר על מנת שתקבל את ההחזר. 

ללא אישורו הכסף יישאר במס הכנסה.

האישה פחדה לדבר עם הגרוש. דיברתי איתו במקומה. 

הסברתי לו שאני מלווה כלכלי ולא צד בסכסוכים ביניהם. 

אם יחתום, הכסף ינוצל לצורך קניית מזון לילדים שלו.

אם לא יחתום, הכסף ישאר במס הכנסה והילדים ישארו רעבים.

הוא אמר שהוא צריך לחשוב. 

חזר אלי אחרי כמה ימים והודיע שהוא מסרב לחתום.

עוד מקרה שבו הגבר הצד החזק כלכלית בגירושין במקרה הזה גם הצד האלים כלכלית.

השפעת איכות השינה על תחומי חיים אחרים

 

שלשום (12.2.26) הרציתי בזום במסגרת מיזם נטוורקינג למרצים על: זה לא הגיל אלא מה שעושים -  על התנהלות מיטיבה בגיל השלישי. 

בסיום ההרצאה נשאלתי שאלות. 

לטעמי, לא נתתי תשובה מספיק לשאלה ששאלה אותי אחת המשתתפות. 

התשובה לשאלה הקונקרטית הייתה סבירה, אבל הייתי צריך לתת תשובה בהקשר יותר רחב. 

לא עשיתי זאת. הסתפקתי בתשובה קונקרטית. 

בפוסט זה אני משלים את התשובה. 

מה אמרתי על שינה בהרצאה? 

1. אמרתי שאספקטים שונים של התנהלות קשורים זה בזה. 

באופן ספציפי, קשרתי בין שינה לבין התנהלות כלכלית ובין שינה טובה לבריאות. 

2. הזכרתי את ההשפעה השלילית של שימוש במסכים  (מחשבים, טלפונים, טלוויזיה) לפני השינה.

מה שאמרתי נאמר על ידי רופאים המתמחים בנושא השינה.

זה נאמר גם על ידי מומחה מקומי באיקריה.

3. תיארתי קשר בין אכילה מרובה בשעות הערב לבין פגיעה באיכות השינה. 

במקרה זה הסתמכתי על הרמב"ם, שהיה רופא, על ג'ורג' המומחה באיקריה ועל הניסיון האישי שלי לאחר שהפחתתי את גודל ארוחות הערב. 

השאלה שנשאלתי

"אז מה עושים שמתעוררים באמצה לילה ולקחת זמן עד,שנרדמים ולפעמים גם לא נרדמים. אתה מציא כדורי שינה?" (טעויות ההקלדה הן במקור) 

עניתי שאחרי שאני מתעורר אני נרדם בדרך כלל מהר. 

לגבי כדורי שינה אמרתי שאיני רופא.

באופן אישי אני נמנע מהם משום שיש להם תופעות לוואי. 

מה היה חסר בתשובה שלי?

הייתי יכול להרחיב את התשובה למקרה שמתעוררים בגלל צורך ללכת לשירותים. 

בגיל השלישי כ-70% מהגברים סובלים מפרוסטטה (ערמונית)  מוגדלת. ככל שהגיל עולה גם אחוז הסובלים עולה. 

כתוצאה מכך הם קמים לשירותים בלילה יותר פעמים מאחרים משום שכשיש פרוסטטה מוגדלת שלפוחית השתן לא מתרוקנת.

היות שגם אני סובל מזה, יש לי לא מעט תובנות שגרמו להקטנת תדירות הקימה שלי. 

מן הראוי היה שאחלוק אותן עם משתתפי ההרצאה, רובם בגיל השלישי, תחת ההסתייגות שכל דבר הוא אישי ולא כל מה שמתאים לי מתאים לאחר. 

התובנות שלי

1. להימנע משתייה מרובה בשעות הערב (נאמר לי על ידי רופאים).

2. לא לשתות משקאות עם קפאין בשעות הערב. קפאין משתן. (נאמר לי על ידי רופאים).

3. להימנע מאכילת פירות וירקות בשעות הערב. 

רוב הפירות והירקות מכילים הרבה נוזלים. 

(נאמר לי על ידי רופא).

4. אל תניחו שכל פעם שאתם מתעוררים זה בגלל פרוסטטה מוגדלת.

קרה לי הרבה פעמים שהתעוררתי מסיבות אחרות וייחסתי את זה לערמונית מוגדלת. 

זהו מתכון להגדלת מתחים.

כך למשל, התעוררתי כמה פעמים בלילות כשבאותו יום אכלתי ארוחת ערב גדולה וכבדה במיוחד.

5. אכילה מועטת בארוחת ערב מוקדמת יחסית מקטינה את תדירות ההתעוררות בלילה (פורט בפסקה קודמת).

6. ראיתי ביוטיוב סרטון המסביר שגברים טאיוונים וסבלים פחות מפרוסטטה מוגדלת. 

הסבירו את זה בתרגיל פשוט של שכיבה על הגב והרמת הגוו בעזרת השרירים, שגברים טאיוונים עושים. 

אימצתי את התרגיל הפשוט הזה כתוספת לכמה תרגילים אחרים שאני עושה בכל בוקר. 

הוא בטח מועיל לחיזוק השרירים באזור הקרוב לערמונית. 

איני יודע האם זה נכון שהוא מאט גידול של ערמונית. 

ההשפעה של התרגיל עלי טובה.

התיחסויות נוספות להרצאה ב-Chat 

האם אתה מכיר מדבקה x39?

אני לא מכיר.

תלוי איזו בת זוג

אחד הדברים שצוינו על ידי בהרצאה כתורמים לזיקנה מיטיבה היה זוגיות. 

ההערה בהחלט נכונה. התכוונתי לזוגיות טובה.

הרצאה חשובה
תודה רבה

"אין הנחתום מעיד על עיסתו". לא אתייחס להערה הזו.

אין כללים שמתאימים לכולם...צריך ללמוד מכולם...לנסות על עצמך

הערה חשובה שלגמרי מקובלת עלי. 

יש כאלה שחושבים שדבר אחד מבטיח זיקנה מיטיבה ונצמדים אליו. כפי שציינתי דעתי היא שזה שילוב של גורמים שונים.

אני מנסה ללמוד מהרבה מקורות שונים וליישם את מה שאני חושב שמתאים לי.  

לאנשים שונים מתאימים דברים שונים. 

קישור להרצאה בערוץ היוטיוב שלי: 

זה לא הגיל אלא מה שעושים התנהלות מיטיבה בגיל השלישי

כלכלת משימה: על פוטנציאל התרומה של המגזר הציבורי לחדשנות, יצירתיות ופיתוח כלכלי

 

ג'ון פיצג'רלד קנדי. מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: נחלת הכלל

אין רע בלי טוב. ממשלת ישראל מפקירה את החטופים בעזה ומסרבת לסיים את המלחמה הגובה מחיר כבד גם מחיילי צה"ל ותושבי עזה. 

אני משתתף בעל כורחי בהפגנות למען סיום המלחמה והחזרת החטופים. 

הטוב הוא הספריה הדמוקרטית, שגיליתי את הדוכן שלה באחת ההפגנות למען החטופים בכיכר פריז בירושלים.

אפשר לשאול בה ספרים ללא תשלום.

בפוסט זה אתיחס לכמה דברים שקראתי בדפים הראשונים של ספר ששאלתי בספריה. 

מריאנה מצוקאטו  (נולדה ב-16.6.1968). 

מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: 

• CC BY 3.0    

יוצר התמונה: 

AlexTaffetani
בתאריך: 14.4.2011

כלכלת משימה

את הספר: "כלכלת משימה - לכוון גבוה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם" כתבה הכלכלנית האיטלקיה מריאנה מצוקאטו. הספר תורגם לעברית ויצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

מצוקאטו היא כלכלנית חשובה וזכתה לערך גם בויקיפדיה העברית. בויקיפדיה העברית מאוית שמה באופן שונה מאשר בספר. קישור לערך בויקיפדיה העברית:  מריאנה מצוקאטו. איות השם באותיות לועזיות: Mariana Mazzucato. 

על פי הויקיפדיה העברית: " מצוקאטו נודעת בעיקר בזכות תרומתה להבנת הדינמיקה של שינוי טכנולוגי, לבחינת תפקידו של המגזר הציבורי בקידום חדשנות (בפרט במסגרת מדיניות מוכוונת-משימה),^[2] ולחידוש השיח הכלכלי סביב מושג הערך.^[3] כתב העת ניו ריפבליק תיאר אותה כאחת ההוגות החשובות ביותר בתחום החדשנות.^[4]"

התזה העיקרית בספר היא שהמגזר הציבורי אינו חייב להיות מעכב או נטל בחדשנות. נהפוך הוא: המגזר הציבורי יכול להוביל ולתרום בתחום זה באמצעות גישה נכונה. הוא יכול לעשות את זה בשיתוף עם חברות מהמגזר הפרטי.

מבצע הנחיתה על הירח

לא במקרה מופיעה תמונתו של נשיא ארה"ב המנוח ג'ון קנדי בראש פוסט זה.

בשנת 1960 הוא נבחר לנשיא ארה"ב. קנדי העריך שארה"ב מפגרת אחרי בריה"מ במירוץ החלל. 

בריה"מ שיגרה את הלווין הראשון: ספוטניק. יורי גאגרין הרוסי היה האסטרונאוט הראשון בחלל. 

הוא חשש שלהובלה סוביטית בחלל יהיו גם השלכות כלכליות וצבאיות לרעת ארה"ב. 

 מזוקטו השתמשה בפרויקט העל של נחיתת אדם על הירח שהגה וביצע הנשיא קנדי כדוגמה טובה לכלכלת משימה. 

מאפייני היוזמה לנחיתה על הירח

1. פרויקט יקר מאוד 

עלותו 28 מיליארד דולר (283 מיליארד דולר במונחי שנת 2020) שהם כ-4% מהתקציב הממשלתי של ארה"ב.

2. אין הבטחה לתוצאות כלכליות, טכנולוגיות או אחרות

יש רק הנחה שהמשימה היקרה תביא לתוצאות כאלה, שאי אפשר לדעת מראש מה הן יהיו. 

על פי הספר, קנדי חזה שיהיו "פירות לא צפויים" למשימה שישפיעו על החיים בכדר הארץ. 

הכוונה היא להמצאות וחידושים טכנולוגיים שיש להם השפעה גם בתחומים אחרים ולחידושים ארגוניים. 

3. נוהל על ידי NASA עם שילוב חברות מהמגזר הפרטי כקבלני משנה

 היה צורך במיקור חוץ של חלק מהמטלות. NASA הייתה צריכה לנהל, לתאם ולפקח על החברות הללו. 

4. ממוקד משימה

בכלכלת משימה מתמקדים בהשגת המשימה.

תוצאות היוזמה לנחיתה על הירח

1. ביולי 1969 נחתו  אסטרונאוטים אמריקאים על הירח.

ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהלך על הירח. זכורה האימרה שלו: "זהו צעד קטן לְאדם, צעד גדול לאנושות".

2. חידושים טכנלוגיים שפותחו במהלך המשימה שימשו לצרכים אחרים. 

זוקטו מביאה דוגמאות שלהתקדמות בתחום המחשוב בכלל ובתחום של יצור מטוסים על ידי חברת בואינג בפרט.

הגישה הקפיטליסטית היום למגזר הציבורי

הגישה היום היא שהיות שאין תחרות במגזר הציבורי הוא מתפקד פחות טוב מהמגזר הפרטי. בדרך כלל הוא תקורה שכדאי לנסות לצמצם אותה ולחסוך בהוצאות. 

הדוגמה הקיצונית הנוכחית הוא הפרויקט המטורף של חיסכון בהוצאות ממשלתיות בארה"ב, שהוביל אילון מאסק, באמצעות עובדים צעירים מאוד וחסרי ניסיון בחברות שלו. 

העובדים קיבלו אוטונומיה לחסל אתרי אינטרנט ממשלתיים לפי שיקול דעתם (הלא נבון וחסר הניסיון). 

הזווית האישית שלי

כמי שעבד הרבה שנים בסקטור הממשלתי ואחרי זה כיועץ עצמאי עבד יותר מעשרים שנים עם ארגונים בסקטור הציבורי וגם בסקטור הפרטי, אני נוטה לקבל את התפיסה של מריאנה מזוקטו. 

ראיתי בסקטור הציבורי מקומות שעבדו באופן מחפיר,  אבל ראיתי גם כאלה שפעלו בתבונה וביצירתיות ותרמו רבות לחדשנות מועילה. 

אפשר וצריך לקדם את הארגונים הציבוריים שתורמים לכלכלת משימה שיתוף פעולה עם חברות בשוק הפרטי. 

אגב, ראיתי גם התנהלויות נפלאות וגם התנהלויות מחפירות בסקטור הפרטי. 

תודה

תודה לספרייה הדמוקרטית שממנה קיבלתי את הספר בהשאלה. 

אפשר למצוא מידע על הספרייה הדמוקרטית בכתובת: https://instagram.com/democratic.lib/

פנסיה לא מה שחשבתם

 

כל הפרטים המזהים שונו. לא רק השמות הם בדויים. גם פרטי הרקע. 

מה שלא שונה הוא הסוגייה הכלכלית.

רון (שם בדוי) היה בעבר הרחוק לקוח שלי בכלכלת המשפחה. 

רון הוא רווק בן 65 ללא ילדים. הוא עלה לארץ בגיל 50 מבריטניה. 

אין לו פנסיה מארץ מוצאו והפנסיה שצבר בארץ  נמוכה. 

אחיו דן (שם בדוי) והוריו נשארו בבריטניה. דן הוא גרוש שיש לו בת בוגרת. אימו כבר הלכה לעולמה

דן הודיע לרון, שאביהם המבוסס כלכלית נפטר. 

אין שום מחלוקת על כך שהירושה מתחלקת בין שניהם שווה בשווה. 

דן מתגורר בדירה בבעלותו. 

אביו השאיר גם דירה מניבה המושכרת במשך שנים רבות. איש מקצוע מקומי מטפל בנושא ההשכרה וגביית תשלומים משוכרים. 

בשיחה ביניהם אמר דן שהוא מעוניין לשלם לרון את מחצית מערכה של הדירה על מנת לתת אותה לבתו בבוא העת. 

רון התקשר אלי לשאול אותי: כיצד לדעתי עליו להשקיע בארץ את הכסף שיקבל בעוד מספר חודשים, לאחר שהירושה תתחלק ביניהם ודן יקנה את חלקו בדירה? 

הבעיה: הוא רוצה למשוך מכספי הירושה, כולל הסכום שאחיו ישלם לו עבור מחצית הדירה, תשלום חודשי להשלמת קצבת הפנסיה הנמוכה שלו על מנת שלא יוציא יותר מההכנסות שלו. 

קצת מחוץ לקופסה של רון

שאלתי אותו: מדוע להסכים למכירת חצי דירה לאחיו ולא לשקול את האפשרות ששכר הדירה החודשי מבריטניה ישלים את הפנסיה שלו?

חשוב לזכור שרון הערירי מתכוון להוריש את רכושו אחרי לכתו לבתו של אחיו.

חסרונות מכירת חצי דירה בבריטניה לאחיו  

 

 1. אחיו יצטרך למכור דירה בבעלותו או לקחת הלוואה על מנת לרכוש את חלקו של רון בדירה.

הדירה, כאמור, צפויה לעבור לבתו של דן לאחר לכתו של רון.

2. קושי במציאת אפיק השקעה שלא יקטין את השווי הריאלי של הכספים של רון מהם ימשוך אנונה בכל חודש. 

החשש הוא שהמשיכה החודשית תקטין בהדרגה את הערך הריאלי של ההשקעה עד שלא תישאר יותר השקעה. 

3. לעומת האמור בסעיף לעיל דמי השכרת דירה אינם פוגעים בערך הדירה עצמה. 

4. במציאות העכשווית מדינת ישראל נמצאת באי-וודאות . משמעות אי-ודאות היא סיכונים גדולים יותר.

זה נכון גם ביחס לסיכונים כלכליים ולסיכוני השקעה.

הכלכלה בהידרדרות, המצב המדיני והצבאי בעייתי, החברה הישראלית מפולגת. חברות דירוג האשראי מדברות על הורדה נוספת בדירוג והתקציב השנתי אינו מטפל בבעיות המהותיות. 

יתרונות מכירת חצי דירה בבריטניה לאחיו

1. פעולות בנכס משותף לו ולאחיו מחייבות הסכמה של שני השותפים בבעלות.

2. נזילות של כל השווי של הדירה.

מגירת דירה עלולה להיות תהליך ארוך של מספר חודשים. 

3. קושי בניהול דירה מושכרת במדינה אחרת.

קוראי הבלוג אולי זוכרים שאני ממליץ, בדרך כלל, לא להשקיע בנדל"ן במדינה אחרת, אם אין מישהו מקומי שאפשר לסמוך עליו ב-100%.

במקרה הזה הקושי נראה קטן בהרבה מאשר בדרך כלל.

ראשית, רון אינו קונה נדל"ן להשקעה אלא מקבל אותו בירושה.

שנית, יש מישהו מקומי שאפשר לסמוך עליו שמנהל את הנכס במשך שנים.

שלישית, אחיו שותף לנכס ומתגורר במדינה בה נמצא הנכס. 

הערך ללקוח של השיחה איתי

ניתוח ראשוני של היתרונות והחסרונות של שתי החלופות חשוב. גם עלו בו נקודות שהלקוח לא חשב עליהן כמו הקשר בין המצב הכללי הלא טוב במדינת ישראל לבין הקושי לשמור על ערך הכסף או להגדיל אותו.

הערך המהותי הוא העלאת חלופה שהוא לא חשב שהיא ריאלית. במקרה זה שמירה על חלקו בדירה.

כל מה שרציתם לדעת על כלכלת המשפחה בספר אחד בעברית

 

כלכלת המשפחה הוא תחום חדש יחסית. הוא קיים בארץ קצת יותר מעשרים שנים. 

איני יודע כמה זמן הוא קיים בעולם, אבל אני משער שלא הרבה יותר זמן מאשר בארץ.

כמו כל תחום חדש, שיטות העבודה ותהליכי העבודה מתפתחים בהדרגה. גם הידע המקצועי מצטבר ומתרחב. 

נכתבו מספר ספרים בעברית, שלא את כולם אני מכיר. למיטב ידיעתי, עד להוצאת ספרו של יוסי אש, שיצא לאור השנה (2025), לא היה ספר מקיף וכוללני בעברית שאפשר להסתמך עליו. 

גילוי נאות

למדתי לפני כחמש עשרה שנים בקורס לכלכלת המשפחה, שהמורים בו היו יוסי אש ונחמן לידור. אחרי הקורס עבדתי בהיקף לא גדול עם יוסי. 

אני מאוד מעריך אותו מבחינה מקצועית ומיודד איתו ברמה האישית. 

יוסי ביקש ממני לעבור על הספר לפני פרסומו ולהעיר הערות. נעניתי לבקשתו ברצון וישבתי איתו ודננו בהערות שהיו לי.

יוסי אש

יוסי גדל בקיבוץ סעד. שרת כטייס בחיל האוויר. 

הוא מראשוני העוסקים בכלכלת המשפחה בארץ. הקים את  איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל והיה במשך כעשר שנים יו"ר האיגוד. יוסי הוא מומחה מוביל בארץ בתחום. 

מרבית היועצים לכלכלת המשפחה בארץ למדו בקורסים של יוסי ושותפו נחמן לידור. עד היום הם העבירו כ-70 מחזורים של קורס יועצים לכלכלת המשפחה. 

הקורסים התפתחו עם הזמן והיום יש גם קורסים מקוונים. 

את הניסיון והידע הרבים שלו משתף יוסי בספר, שללא ספק יכול להביא תועלת רבה ליועצים בכלכלת המשפחה, וגם לאחרים, כפי שמופיע בתמונה על כריכת הספר.  

בנוסף למידע ולניסיון הוא מציג גם את תפיסת העולם שלו.

תוכן ומבנה הספר

מדובר בספר מקיף ויסודי של כמעט 600 עמודים המיועד ליועצים לכלכלת המשפחה, למרצים בכלכלת המשפחה, לאנשי פיננסים למשפחות המתענינות בניההול כלכלי. 

הספר מורכב משבעה חלקים (שערים) המיועדים לקהלי יעד שונים.

שער ראשון: ליועצים לכלכלת המשפחה

זהו החלק המרכזי בספר המתפרס על כ-270 עמודים. 

הוא מציג את הנושאים הבאים:

1. מבוא ומתודלוגייה לתהליך הייעוץ הכלכלי

2. תהליך היעוץ
משלבי ההכנה שלפני ביצוע היעוץ הפגישות במהלכו ועד לסיומו. יוסי עוסק בסוגיות היעו, במקורות מידע ובתוצרי הפגישות.

לא בהכרח כל תהליכי היעוץ זהים מבחינת מבנה ומטרה. פרק 9 עוסק בגישות ותבניות ליעוץ. 

3. מודלים ייעוציים ואימוניים

יוסי מציג 10 מודלים כאלה בספר. במקורות מקוונים שלו ושל אחרים ניתן למצוא מודלים נוספים. 

לא בכל מודל משתמשים בכל ייעוץ ולא בהכרח יש צורך להשתמש במספר רב של מודלים במהלך ייעוץ. 

4. המעגל הכלכלי הרחב: ממשק עם בעלי מקצוע נוספים.

זהו פרק חשוב במיוחד. 

היועץ לכלכלת המשפחה הוא גורם מתכלל הרואה את התמונה הכלכלית המלאה. 

ליועץ טוב בכלכלת המשפחה צריך להיות ידע בסיסי גם בתחומים משיקים, שאינו מוסמך לתת בהם ייעוץ. 

הוא צריך לדעת להפנות את הלקוחות לאותם בעלי מקצוע ורצוי גם ללוות אותם באינטראקציות עם אותם בעלי מקצוע. ולעזור להם להבין את מה שהוא אומר בעל מקצוע משיק.

המקצועות המשיקים שהספר עוסק בהם הם: רו"ח/ יועץ מס, יועץ פנסיוני, סוכן ביטוח, יועץ השקעות, יועץ משכנתאות, עורך דין, בנקאי, מטפל נפשי (פסיכולוג, יועץ זוגי וכיו"ב) ומנהל אירוע רפואי. 

בייעוצים כלכליים שביצעתי במשך 15 שנים היו לי ממשקים עם כל בעלי המקצועות האלה, למעט מנהל אירוע רפואי.

5. אתיקה ליועצים בכלכלת המשפחה

מדובר בנושא מהותי. 

פרק 12 דן בנושא זה.

חריגה מהאתיקה המקצועית עלולה לגרום לנזקים קשים לנועצים. היא עלולה לפגוע גם ביועץ. 

כך למשל, שמירה על סודיות היא אחד מכללי האתיקה החשובים ביותר ליועצים בכלכלת המשפחה. 

יש מקרים שבהם מדובר גם בסודיות רפואית.

 

שער שני: למרצים בכלכלת המשפחה

חלק זה עוסק בהרצאות ובסדנאות בכלכלת המשפחה. הוא נוגע בנושאי היערכות להרצאות, בהיבטים טכניים של הרצאה, בקהל היעד שאליו משווקים את ההרצאות או הסדנאות ובהתאמת ההרצאה לקהל השומעים הספציפי של כל הרצאה.

שער שלישי: פיתוח עסק בתחום כלכלת המשפחה 

חלק זה עוסק בקביעת תחום העיסוק והידע הנדרש, במודל העסקי ובכלים דיגיטליים לניהול עסק בכלכלת המשפחה. 

במסגרת תמחור הישרותים מצויינים גם טווחי מחירים לייעוצים.

שער רביעי: למשפחות

זהו אחד החלקים הרחבים והחשובים בספר. 

הוא דן ב:

1. יסודות 

עקרונות לניהול כלכלת המשפחה ושמירת מסמכים.

2. ידע ובכלים למשפחה 

בהיבטים שונים של כלכלת המשפחה ובנושא החשוב של תכנון לטווח ארוך. 

3. מתי להגיע לייעוץ כלכלי?

זוהי סוגייה מהותית. הנזק של הגעה ליעוץ באיחור עשוי להיות גדול ובמקרים קיצוניים בלתי הפיך. גם הנזק של הימנעות מייעוץ עלול להיות בלתי הפיך.

4. למיטיבי לכת

כך נקרא פרק 19 המיועד למשפחות ויחידים הרוצים להבין יותר.

שער חמישי: חינוך פיננסי לילדים

חינוך פיננסי הוא נושא כאוב במדינת ישראל.

בהקשר של חינוך פיננסי לילדים ובני נוער, משרד החינוך פועל הרבה פחות טוב מאשר משרדי חינוך במדינות OECD אחרות.  

בחלק זה מתייחס הספר לחינוך פיננסי לילדים בבית ספר יסודי ובנפרד לתלמידי תיכון. 

בשיעור 105 מוצג סילבוס של "תוכנית כספית", תוכנית לחינוך פיננסי לתלמידי כיתות ד' עד ו' שפעלה בבתי ספר במסגרת לימודי תל"ן.

שער שישי: כסף זה לא הכל בחיים

גם השער השישי הוא חשוב מאוד כי הכסף הוא אמצעי ולא מטרה. תחליתו היא מימוש מטרות וערכים. 

שער זה דן בנושאים הבאים:

1. אתגרים התנהגותיים בניהול כסף

מבוא הנוגע מעט בכלכלה התנהגותית ובאחריות. 

2. השפעת ערכים על החלטות כלכליות

פרק מעניין במיוחד. הבנת הערכים של המשפחה עוזרת ליועץ לכלכלת המשפחה באינטראקציה איתם. 

3. זוגיות וכסף

נושא חשוב. גם בבלוג זה נגעתי בו לא מעט. להמחשה מוזמנים לקרוא את הפוסט התנהלות כלכלית בזוגיות בפרק ב': חלק 1 - סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות או לחפש פוסט אחר בבלוג שלי העוסק בזוגיות ובכסף. קריאת פוסטים בבלוג שלי אינה תחליף לקריאה של השיעור הזה בספר. הספר עוסק בנושא באופן שיטתי ומסודר. בבלוג נדרשתי להיבטים מסוימים לאו דווקא באופן שיטתי.

בנוסף יש שיעור ספציפי המתייחס לזוגות צעירים.

4. ילדים ערכים וכסף

שיעור זה קושר בין כסף לבין הקניית ערכים לילדים. למשל: הקשר בין עבודה לכסף, צניעות, סדרי עדיפויות, דחיית סיפוקים ותרומה לזולת.

פרק 23 באותו שער עוסק בכלכלת המשפחה במקורות היהדות. 

יוסי אש גדל בקיבוץ דתי ומכיר היטב את המקורות. 

במשך תקופה ארוכה כתב סדרת פוסטים שבועיים מעניינים בפייסבוק שעסקו בהיבטים כלכליים של פרשת השבוע. 

שער שביעי: ריכוז כלי עבודה

זהו שער טכני המרכז כלים לא מקוונים ואתרי אינטרנט מאגרי מידע ומקורות ברשת. 

חשוב לזכור שמקורות אינטרנטיים עשויים להשתנות, להתעדכן, להתבטל או להתווסף. באופן דומה גם אפליקציות דיגיטליות בטלפון חכם עשויות להתווסף ולהתעדכן.   

הכלים מחולקים למספר פרקים: לכולם, ליועצים, למשפחות ולמרצים ולמנחי סדנאות.

לסיכום

מדובר בספר חשוב שהוא הראשון מסוגו בעברית. ממליץ לכל היועצים לכלכלת המשפחה בישראל לקרוא אותו ולבחון במה הוא מסייע להם בעבודתם. 

אני עוסק בתחום של כלכלת המשפחה כ-15 שנים (בהיקף חלקי בנוסף לעיסוקים אחרים שלי). בכל זאת למדתי מהספר דברים חשובים ומועילים שלא היכרתי. 

לגבי אוכלוסיות יעד אחרות של הספר (משפחות, מקצועות משיקים) רבים עשויים להפיק ממנו תועלת. 

מנסיוני אני יודע שיש משפחות ויחידים שחוששים מהנושא הכלכלי ואינם מתחברים אליו. 

אנשים אלה כנראה לא יקראו את הספר ויעדיפו להיעזר במקצוען בתחום. 

הערה

הספר נמצא בתקופת השקה במחיר מוזל. פרטים בקישור המצורף https://eshlidor.co.il/book/.

ההרצאה שלי: כלכלת המשפחה באתיופיה - מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?

 

בקתת מגורים בשבט בעמק האומו בדרום אתיופיה

חצי השעה הראשונה בהרצאה שלי בזום: כלכלת המשפחה באתיופיה - מה אנחנו יכולים ללמוד מהם? הייתה מוצלחת. 

הגענו לעשר הדקות האחרונות, שבהן היו המשתתפים אמורים לשאול שאלות ולענות על השאלה: מה הם למדו מהאתיופים? 

כשניסיתי להעביר אותם ממצב השתקה למצב בו הם יכולים לדבר, השתקתי בטעות את עצמי. 

נוצרה תקלה טכנית שמנעה מהמשתתפים לשמוע אותי. 

עשר הדקות בוזבזו על ניסיונות לאתר את התקלה. 

מכיוון שאת הנעשה אין להשיב, החלטתי לכתוב כאן את מה שהתכוונתי להגיד בדיון, כלומר: מה אני למדתי על כלכלת המשפחה מהאתיופים שבאתיופיה? 

משתתפים בהרצאה המעוניינים לספר מה למדו מוזמנים להגיב לפוסט.

מה למדתי מהאתיופים על כלכלת המשפחה?

לא מוציאים יותר ממה שיש

העקרון הבסיסי בכלכלת המשפחה הוא לא להוציא באופן עקבי יותר מההכנסות.

נתקלתי בלא מעט יחידים ומשפחות בישראל, שהוציאו יותר ממה  שהרוויחו. את הפער בין ההכנסות וההוצאות סגרו באמצעות הלוואות. 

בהרבה מקרים זה הסתיים לא טוב.

העקרון הזה נכון גם ברמה של חברות ומדינות. כמו במשפחות, גם בהקשרים הרחבים יותר של חברות ומדינות, לפעמים מוציאים יותר מההכנסות על מנת לקדם יוזמות שעשויות להביא להכנסות גבוהות יותר בעתיד. 

אתיופיה אינה מוציאה יותר מטבע זר ממה שהיא יכולה להוציא משום שההכנסות שלה מיצוא אינן גדולות. היא מוציאה מטבע זר בעיקר למוצרים בסיסיים שאין מנוס מרכישתם. 

יש מדינות שמוציאות יותר ממה שמצבן הכלכלי מאפשר להן להוציא וקורסות כלכלית. הדוגמה הקלאסית היא ארגנטינה (לא כולל את ניהול הכלכלה על ידי הנשיא הנוכחי חאבייר מיליי). 

זה נכון גם לגבי מדינות אחרות. גם לגבי ישראל בתקופות שבהן היה שר אוצר פוליטי, שכלכלת מדינת ישראל לא עניינה אותו והתמקד באינטרסים פוליטיים. במקרה של ישראל מדובר בשלושה שרי אוצר כאלה: יורם ארידור, ישראל כץ ובצלאל סמוטריץ.

יוצאי אתיופיה בישראל

מניסיוני ביעוץ בכלכלת המשפחה ליוצאי אתיופיה ראיתי לרוב דפוסי התנהלות דומים להתנהלות של ממשלת אתיופיה ואזרחיה שפגשתי. 

גם יוצאי אתיופיה בישראל לרוב מנסים לא להוציא יותר מההכנסות שלהם.

השכלה היא מפתח להצלחה

כתייר באתיופיה ראיתי שמי שמסוגל לתקשר עם תיירים מתמודד טוב יותר עם האתגרים הכלכליים. 

ידיעת השפה האנגלית היא החשובה ביותר. 

השכלה של יוצאי אתיופיה בארץ

כמי שהתנדב כמה שנים ב"עולים ביחד" ליוויתי כמנטור יוצאי אתיופיה אקדמאים והייתי שותף לתהליכי בחירה של המתקבלים לקורסים שיעזרו להם להשתלב בתפקיד הולם. 

חרף כל המאמצים של רבים וטובים בנושא זה יש עדיין קשיים בקבלת עולי אתיופיה לתפקידים הההולמים את קישוריהם.

מי שיוזם ומתאמץ מקדם את סיכוייו להצליח

הדוגמה הבולטת ביותר באתיופיה בה נתקלתי היה צעיר מקומי באחד השבטים בדרום (לא בעמק האומו, אלא משבט במצב טוב יותר). 

כשהגענו לכפר רבים ניסו למכור לנו מוצרים. 

גם אותו צעיר שדובר אנגלית. בערב נסענו למלון מחוץ לכפר. 

היחיד שהגיע למלון על מנת למכור את המוצרים שלו היה אותו צעיר. 

אין ספק, שהנחישות והמאמץ מגדילים את סיכוייו לצאת מהעוני.

יוצאי אתיופיה מרשימים שזכיתי ללוות או לקבל לקורס 

לאחד מהם שראיינתי, במסגרת בקשה שלו להתקבל לקורס פסיכומטרי ייעודי ליוצאי אתיופיה, הקדשתי פוסט מיוחד: ממצוקה להצלחה. 

את השנייה, סטודנטית מצטיינת, שליוויתי כמנטור, הערכתי מאוד. גם היא הצליחה למרות נקודת התחלה קשה במיוחד.

נגיעה קלה בכלכלת המשפחה של שבטים אינדונזים בפפואה ניו גיני

 

גבר משבט ה-Korowai  במערב גיניאה החדשה. עד שנות ה-70 של המאה הקודמת קיומם לא היה ידוע בעולם. 

מקור התמונה: English Wikipedia
יוצר התמונה:710928003 - Korowai Tribesman 
נוצר ב::22 ביולי 2006
הרשאת שימוש: CC BY 2.0

 

כתבתי בבלוג זה כמה פוסטים על כלכלת המשפחה באינדונזיה. 

זה היה אחרי הטיול שלי לשם בשנת 2015. דוגמאות לפוסטים:  

מה אנחנו לא יודעים על אינדונזיה? 

באלי: על שמות והתנהגות כלכלית 

אינדונזיה: המשמעות הכלכלית של תהליך הטיפול במתים 

בחלק המזרחי של האי פפואה גיניאה החדשה יש מדינה עצמאית. החלק המערבי שייך לאינדונזיה.  

אין לי יכולת לכתוב על כלכלת המשפחה בחלק המערבי של פפואה ניו גיני משום שמעולם לא ביקרתי שם. 

אין לי תמונות מהביקור שלי שלא היה. 

לא שוחחתי עם מקומיים ומדריכים ולא צפיתי בהתנהלות שלהם באופן ישיר. 

הרבה מאוד סיבות טובות המונעות ממני לכתוב על כלכלת המשפחה באותו חבל ארץ של אינדונזיה.  

בשונה ממני, עידן צ'רני ביקר שם. לא סתם ביקר שם אלא הגיע לאזורים נידחים ביערות הגשם הנמצאים שם.

קרוב לודאי שהוא לא הראשון שהגיע לשם, אבל בדומה ליליד בתמונה בתחילת הפוסט, בן לשבט החי ביערות הגשם שהתגלה רק בשנות ה-70, גם לשבטים שאליהם הגיע, מעט אנשים מהתרבות המערבית הגיעו.

בהרצאה השנייה בסדרת הרצאות הנקראת "מסע אישי אל עולם הולך ונעלם" סיפר על הביקור שלו והציג תמונות ואביזרים מביקורו באותו אזור. 

מההרצאה אפשר להבין מעט על ההתנהלות הכלכלית שלהם וההקשר התרבותי של אותה התנהלות. 

בגילי המופלג וגם בצעירותי, אני לא הייתי בנוי למסעות יחיד באזורים נידחים במדינות עולם שלישי. 

העולמות ההולכים ונעלמים שבהם אני מתרכז הם "אזורים כחולים". בהקשר של "אזורים כחולים" מדובר בהשפעה תרבותית מערבית, שעלולה להעלים את אורח החיים היחודי של תושבי האזורים הללו וכתוצר לוואי הם יחדלו כנראה להיות אזורים כחולים. 

בפוסט זה אזכיר כמה מהדברים ששמעתי ממנו בהרצאה ואנסה לקשור אותם לדברים דומים באזורים אחרים במדינות עולם שלישי בהם ביקרתי ועליהם כתבתי. 

ילידים באזורYahukimo במערב גינאה החדשה  מקור התמונה: English Wikipedia
יוצר התמונה: Frans Huby מארגון: Jally Cultural Society
נוצר ב::7 July 2010
הרשאת שימוש: CC BY 3.0

התמונה לעיל מתארת שבט ילידים במערב פפואה גיניאה החדשה. 

כנראה שאלה אינם השבטים שעידן צ'רני פגש. יש להם דבר אחד משותף עם השבטים שהוא פגש. דבר שקל לראות אותו. 

מדובר בלבוש. הם הולכים כמעט עירומים. הגברים לובשים משהו שמכסה את איבר המין שלהם. 

עידן צ'רני תיאר את השבטים שפגש ככאלה שחיים כמו שחיו לפני 4,000 שנים. 

הדבר הכי דומה לעירום הזה שאני ראיתי הם השבטים בעמק האומו באתיופיה. גם הם הולכים כמעט עירומים. אני תיארתי את המפגש עם השבטים בעמק האומו באתיופיה כמסע במכונת הזמן של 3,000 שנים אחורה. 

נקודות דימיון נוספות לשבטים בעמק האומו

פגיעה בילדים

בשבטים במערב גיניאה החדשה יש אמונה ברוחות רעות שגורמות למוות. ההגנה מפניהן היא באמצעות כריתת חלק מאצבע כל פעם שקרוב משפחה נפטר. לפעמים מחליטים לקטוע מראש מספר אצבעות של ילדים על מנת שיהיו מוגנים מרוחות רעות.

ילדים במדינות עולם שלישי הם כוח עבודה. הפגיעה הלא הגיונית הזו בילדים מוזרה. 

בשבטי עמק האומו הרבה יותר גרוע. קוראים לזה שם מינגי. מדובר ברצח ילדים או תינוקות על ידי הוריהם משום,שלכאורה, הם גורמים לבצורת. 

טקסי התבגרות

בטקס התבגרות בשבטים בעמק האומו יש גם סבל. בעיקר של קרובות משפחה המלקות את עצמן על מנת שהצעיר בן משפחתן יצליח במבחן, למשל: דילוג  מהרצפה לשוורים ומעבר משור לשור בקפיצה בשבט האמר. 

גם טקסי ההתבגרות בשבטים במערב גיניאה החדשה כרוכים בסבל. שם מדובר בסבל של המתבגר הצעיר. 

מבנה משפחות

בשבטים במערב גיניאה החדשה יש פוליגמיה. גבר אחד שהוא בעל של מספר נשים. 

לצורך כך הוא צריך לבנות בית עץ נפרד לכל אחת מהנשים. 

גם בבהוטן יש פוליגמיה. גבר אחד שהוא בעל של מספר נשים.  

גם בבהוטן, התנאי לפוליגמיה הוא שלכל אשה יהיה בית נפרד. 

בהוטן מדינת מתקדמת הרבה יותר משבטי מערב גיניאה החדשה. 

בבהוטן גם לאשה יכולים להיות מספר בעלים. התנאי הוא שהיא תדאג לכל אחד מהם לבית נפרד. 

גם בשבטים שבעמק האומו יש פוליגמיה. כמו בשבטי מערב גיניאה החדשה, לאשה הראשונה יש מעמד מיוחד. 

זה בא לידי ביטוי, בין השאר, בכך שבן של אשה שנייה או שלישית לא יכול להיבחן בטקס התבגרות לפני שהבנים של האשה הראשונה הצליחו במבחן התבגרות.  

מה שמייחד את שבטי מערב גיניאה החדשה מהמשפחות שראיתי במדינות עולם שלישי הוא שלנשים יש ילדים מגברים לפני שהן נישאות. 

ערכה של אשה עם ילדים עולה כמועמדת לנישואים. הסיבה: היא הוכיחה שהיא פוריה ויכולה להביא ילדים לעולם.

בעולם השלישי יש לילדים ערך ככוח עבודה.

בני תערובת

עורם של חלק מהמקומיים בהיר יותר. עידן צ'רני אומר שאבותיהם הקדומים היו אוסטרלים, שהגיעו לאי שאינו רחוק מאוסטרליה, על מנת לחפש זהב. 

גם במדגסקר יש בני תערובות. 

למרבית הפליאה, הראשונים שהגיעו לאי, הכל כך קרוב לחופי אפריקה, היו ספנים אינדונזים. במשך הזמן הגיעו אפריקאים שחורי עור לאי והיום הם הרוב המוחלט של התושבים. התוצאה: בני תערובת שחורי עור ומלוכסני עיניים.

מעמד האשה

כמו במרבית הארצות המתפתחות גם בשבטים במערב גיניאה החדשה יש שלטון פטריאכלי. האשה היא רכוש של אביה ואחרי הנישואים היא רכוש בעלה. 

קונים אותה תמורת בעלי חיים, שהם הרכוש המשמעותי של המשפחה. 

בעלי החיים הללו במקרים רבים חשובים יותר מהאשה.

במערב גיניאה החדשה מדובר בחזירים. במדגסקר בזבו במדינות אפריקאיות בפרות. 

בשבט הטוראג'ה באי סלוואסי באינדונזיה מדובר בתאו. 

מה שייחודי לשבטים ביערות הגשם בחלק האינדונזי של האי פפואה-ניו גיני הוא, שנשים מניקות חזירונים כשאימם החזירה הלכה לעולמה בטרם עת. 

מיסיונרים לימדו את הנשים המקומיות לא להניק מאותו שד את התינוק שלהם ואת החזירונים. התוצאה: חזה שבו שד אחד גדול הרבה יותר (זה שהחזירונים ינקו ממנו) ושד שני (זה שתינוקות ינקו ממנו) קטן יותר. 

כשנשים הולכות עירומות, למעט לבוש קש על איבר המין, קל לראות את ההבדל בגודל השדיים. 

התנהלות כלכלית של משפחות ילידים

כלכלת המשפחה היא בעיקר כלכלת סחר חליפין משלמים במוצר או בשירות. אין כמעט שימוש בכסף.

בעבר הם היו בעיקר לקטים (הנשים) וציידים (הגברים) גם היום הם כאלה, אבל הם גם מגדלים חזירים וגם עשויות להיות להם חלקות בהן הם מגדלים בטטות וגידולי מאכל אחרים. 

אין בעיה של מחסור במזון. היערות עשירים בצמחים המשמשים לאכילה ובעשבי תיבול. 

כמו שבשבט הטוראג'ה באינדונזיה אוכלים בשר תאו בעיקר במסגרת טקס קבורה הנמשך שבוע, בו חוגגים את הצטרפותו של הנפטר לרוחות האבות הקדמונים, כך גם בשבטים ביערות מערב גיניאה החדשה אוכלים בשר חזיר רק באירועים מיוחדים. 

את הבתים הפשוטים שלהם הם בונים מעץ. עצים לא חסרים ביערות. 

יש דימיון מסוים לחיים במדגסקר. גם שם הילידים בונים בתים קטנים בעיקר מקש ומעץ. בתנאי מזג האוויר הנוחים במדגסקר זה מספיק. 

גם מדגסקר עשירה בעצי פרי שאפשר לקטוף מהם למאכל ובדגים בים שאפשר לדוג אותם.

 

בשני המקרים מדובר באיים גדולים האי גיניאה החדשה הוא האי השני בגודלו בעולם, אחרי גרינלנד. מדגסקר הוא האי הרביעי בגודלו בעולם. 

זלזול בתרבויות העולם השלישי

הנטייה של בני תרבות המערב היא לזלזל בתרבויות אחרות ולראות בהן כתרבויות נחותות משלנו. 

ללא ספק, יש פער טכנולוגי גדול לטובת התרבות המערבית, אבל זה עדיין לא מבטל את תרבויות מדינות העולם השלישי. במקרים רבים יש בהן היגיון בהקשר שבו הם חיים.