יום שבת, 29 בינואר 2022

טוני רובינס היום הרביעי: מערכות יחסים

 

טוני רובינס. מקור התמונה: ויקיפדיה

ביום השלישי של סדנת ה-Breakthrough עסק רובינס בנושא הכסף. היום הרביעי הוקדש לנושא מערכות יחסים. 

מערכות יחסים קיימות בהקשרים עסקיים ובהקשרים רבים אחרים. כך משל, אני כותב הרבה על מערכות יחסים במסגרת שותפות בברידג'

המערכת המשמעותית ביותר היא מערכת זוגית של חיים משותפים. רובינס אומר שהעקרונות דומים במערכת זוגית הטרוסקסואלית ובמערכת זוגית של בני זוג מאותו המין, אבל התמקד במערכת יחסים זוגית בין גבר לאישה.   

 

הבדל מהותי בין גברים לנשים

 

נשים שונות מגברים. רובינס מתאר זאת כמינים שונים, במונח האנגלי: Species, כלומר: מקביל לבעלי חיים שונים זה מזה. 

הוא כמובן לא המציא את זה. הוא מזכיר את היין-יאנג בתרבות הסינית. גם במקומות רבים אחרים ההבחנה הזאת קיימת, למשל בספר גברים מאדים ונשים מנוגה.


ההבדלים על פי רובינס


שתיקה ודיבור

בעבר הרחוק גברים צדו. הצייד צד בשתיקה. דיבורים עלולים להבריח את החיה הניצודה.

נשים קטפו פירות, פיטריות וכיו"ב. על מנת לדעת עם פרי או פיטריה רעילים הן דיברו אחת עם השנייה. 

התוצאה היא שנשים מדברות ביניהן הרבה יותר מאשר גברים מדברים עם גברים אחרים.


גברים מסתירים בעיות נשים מדברות עליהן

אולי כתוצאה מהדפוס שתואר לעיל נשים נוטות יותר מגברים שלא להסתיר בעיות וכן לדבר עליהן.

אין לי ספק שעדיף וחשוב לדבר על בעיות.  אני לא המאצ'ו הטיפוסי. אני מדבר על בעיות. ההעדפה שלי לדבר על בעיות בזוגיות עם בת הזוג. 

על פי רובינס, ההעדפה של נשים היא בלא מעט מקרים היא לדבר על הבעיות עם מישהו שמבין אותן, כלומר: חברות.
 

נשים נוטות לקחת פחות סיכונים

רובינס הציג את זה באמצעות משאל בין המשתתפים בסדנה. התבקשנו לענות בכתב: האם אנחנו מפחדים ללכת לבד בלילה? התוצאה: אחוז גבוה מהנשים. אחוז מזערי מהגברים. 
מחקרים בנושא של ניהול סיכונים תומכים בתזה שנשים נוטות לקחת פחות סיכונים.

הקשר מתחיל עם התלהבות והופך למובן מאליו

כשהקשר מתחיל כל אחד רואה את השני. כשזה הופך למובן מאליו זה עלול להשתנות לכיוון שבו כל צד רואה מה הצד השני יכול או צריך לעשות למענו ולא מה הוא יכול לעשות לטובת הצד השני. 
במונחים של רובינס, כל אחד מביא את ה-State הפחות טוב שלו לזוגיות.

התוצאה היא כמובן ירידה באיכות הקשר. זה עלול להידרדר. אהבה אינה מספיקה למנוע את זה.
בניסוחו של רובינס: "מצב הקשר מבוסס על המצב (State) שלך".
 
בעיה נוספת שרובינס מצביע עליה היא הילדים במרכז. הזוגיות נדחקת למקום שני (הערה שלי: מי יודע? אולי גם מקום נמוך יותר).
הילדים לומדים ממה שהם רואים לא ממה שמספרים להם. זו תהיה כנראה גם הגישה שלהם לזוגיות בעתיד. 
 

איך מתמודדים עם הבעיה?

 
1. לאנשים חשוב שהם הכי חשובים לבן הזוג.
נסו לעשות זאת. 
גם לטענה הזו  מצאתי סימוכין בספר "אמנות הזוגיות". 

2. בלי שיפוט של בן/בת הזוג
 
3. לא להסתיר (Vulnerability)
כשמדברים באופן גלוי על בעיות, האפשרות לפתור אותן הופכת לסבירה יותר. 

4. גברים צריכים נסות להבין את שלושת ה-U שמפריעים בדרך כלל לנשים
Unseen, Not Understood, Unsafe

5. נשים צריכות להבין את שלושת ה-C שמפריעים בדרך כלל לגברים
Criticized, Closed, Control 

הזווית האישית שלי


מי שקורא את הבלוג האישי שלי יודע שאני נמצא במשבר של יחסי הזוגיות שלי עם אשתי בשלושים ושלוש השנים האחרונות.

כמי שחווה את זה על בשרו, יש לי הרבה מה להגיד על הנושא הזה. את מה שיש להגיד אבטא בפוסט אחר.

 

יום שישי, 28 בינואר 2022

טוני רובינס היום השלישי: כסף

 

טוני רובינס. מקור התמונה: ויקיפדיה

לאחר שעסק ביום הראשון, בין השאר, בנושא של אופן הפעולה שלנו וביום השני בנושא של Identity. הגיע רובינס לנושא הקשור באופן הדוק לנושא המרכזי של בלוג זה: כלכלת המשפחה. כמובן, שלפי תפיסתו יש קשר בין הנושאים הללו.

כך למשל, שינוי והגדלת הזהות (Identity) ושינוי הסיפור (Story) האישי הם מפתח לכל פריצת דרך.

 

הגישה לכלכלת המשפחה

 

הגישה לכלכלת המשפחה היא גישה אימונית ולא גישה ייעוצית. אין ניתוחים כלכליים. אין התיחסות למאזן הכנסות והוצאות. יש התייחסות למימוש פוטנציאל להרוויח כסף והרבה. ההנחה היא שאם נרחיב את הזהות שלנו, יהיה לנו סיפור מתאים יותר ומספיק אנרגיה נוכל לעשות את זה.

היא בהחלט מושפעת מהסיפור (Story) האישי של רובינס. 

המיקוד הוא בעצמאיים, על אף שהוא אומר שאותם עקרונות פועלים גם עבור שכירים. השכיר צריך להתייחס לעסק כאילו הוא העסק שלו.

 

הסיפור האישי של טוני רובינס

 

אימו הייתה מכורה לסמים ולאלכהול והתעללה בו. היא גם החליפה בעלים רבים. 

בהיבט הכלכלי הם חיו בעוני. בקושי היה כסף לאוכל. טוני הנער החליט שהוא יצא ממעגל העוני ובגיל 17 הקים את העסק שלו. העסק הזה קיים כבר 45 שנים.  כפי שאתם מבינים, היום הוא גם מצליח מאוד.

 

מפתח להצלחה לפי אורחים מיליארדרים

 

זוג נשוי של אורחים מיליארדרים הציג את ההיסטוריה התעסוקתית שלהם. גם היום לכל אחד מהם יש את העסק שלו ושניהם חושבים, שארבעת ילדיהם חשובים להם מספיק בשביל לא לוותר על להקדיש להם לא מעט זמן.

האישה ניסתה ללא הצלחה לעבוד כאשת מכירות. אחרי שנים ארוכות ללא הצלחות היה לה רעיון בהקשר של פריט לבוש לנשים. היא להכה עם הרעיון עם מעט מאוד כסף שהיה לה וללא תמיכה כספית ממקורות אחרים. הצליחה בגדול והייתה המיליארדרית הראשונה.

הבעל היה ראפר. ראפר חריג משום שהיה לבן עור. הצליח כראפר ואז משום מקום החליט להקים חברת תעופה.  

שניהם היו מחויבים באופן מלא לעסק ופעלו בדפוסים יוצאי דופן

האישה שמה לב ששמים את המוצר שלה במקום לא אטרקטיבי בחנות ועמדה לידו וניסתה למכור אותו, ללא תיאום והסכמה של בעלי החנות. 

הבעל נכנס לתחום התעופה ביחד עם חבר, כששניהם ללא נסיון בתחום, ושניהם ללא הרבה כסף. כשלא נתנו לו להציג את החברה בכנס במלון בלאס וגאס אליו הגיע, בתמימותו, בלי תיאום מראש. שם לב שהאורחים אוכלים מאפינס בהפסקה. למחרת קנה מראש את כל המאפינס. האורחים כעסו שהם יכולים לקבל רק קפה. אחד האורחים דיבר איתו על זה. הוא אמר לו שהוא יכול לתת לו כמה מאפינס שירצה. בשיח שנוצר ביניהם התברר שאותו אורח הוא איש מעורה היטב בעסקי התעופה והוא עזר לו לקדם את העסק.


עבודה וכסף

 

העיקרון המרכזי שרובינס מציג הוא לתת ערך (Value) ללקוחות ולא לנסות להרוויח יותר כסף. התמקדות רק בהגדלת הרווח פוגעת בסופו של דבר בעסק.

כמובן שאם נותנים ערך ללקוחות זה במקרים רבים מתבטא גם בתמורה כספית. 

מדובר לא רק בערך אלא בערך מוסף (Added Value) בהשוואה לאחרים. זהו עיקרון שהנחה גם את זוג האורחים המיליארדרים.

ההמלצות העיקריות שלו:

 

1. Proximity is Power 

לא להיצמד רק לאנשים שמכירים. לחפש בעקביות  אנשים חדשים שניתן לשתף איתם פעולה או למכור להם. לחפש בעקביות סביבות חדשות.


2. לא להיצמד רק למה שעשינו בעבר.

תחומים חדשים. גירויים חדשים. אנשים חדשים. הם מפתח לצמיחה. 
לדעתו 80% זה Mind set ורק 20% זה כישורים. 
Mind set בהקשר זה הוא היכולת ליזום ולהתקדם לדברים חדשים. זהו Mind set של מנהיג.

3. לא לנסות לסטות מהדרך שלנו על מנת לרצות לקוח.

 

4. ליצור משהו שמבדל אתכם מהמתחרים.

זוג המיליארדרים שהוזכרו לעיל, כמו גם טוני רובינס, הם דוגמאות לכך. 

 

5. Who is my Ideal creator?

מענה מדויק לשאלה הזו ומציאת האדם המתאים לכך הם המפתח להתפתחות עסק. 

 רובינס מביא כדוגמה את zappos. זוהי חברה שהגתה את הרעיון להזמין נעלי נשים באמצעות האינטרנט. נשים הן לקוח אידיאלי לעסק מסוג זה, משום שיש להן יותר עניין מאשר לגברים בנעליים.


6. בין שני צירים: מה שרוצים ומה שמפחדים ממנו.

 צריך למצוא איזון לא משתק המאפשר להרחיב את הזהות העסקית או המקצועית שלנו למרות הפחדים.

 

7. אי אפשר להימנע גם מכישלונות

כישלון אינו סיבה לחזרה אחורה. הוא דבר שצריך ללמוד ממנו על מנת להתמודד טוב יותר בעתיד.

שוב לדוגמה של zappos. בהתחלה כישלון. המפתח להצלחה היה הוספת האפשרות למדוד את הנעליים ולהחזיר אותן ללא כל תשלום, אם לא מעוניינים בהן אחרי מדידה.

 

8. מה ההשקעה הכי טובה שלך?

רובינס חושב שההשקעה הטובה ביותר שלו הייתה ההשקעה בצמיחה (Growing) שלו.


נקודות המבט שלי

 

 ערך וערך מוסף

העיקרון המרכזי שרובינס מציג הוא עיקרון, שקל לי להזדהות איתו, משום שגם אני פעלתי לאורך הקריירה שלי על פי אותו עיקרון. לתת ערך (Value) ללקוחות ולא לנסות להרוויח יותר כסף. 


פחד מול שאיפות

הרבה פעמים הפחד הוביל אותי יותר מאשר הרצונות שלי: פחדתי להיות מובטל ולכן לא עזבתי מקום עבודה יציב. פחדתי שלא יהיה לי מספיק כסף לפרנס את ילדיי ולכן בתקופות רעות שלי כעצמאי הייתי מוכן לקחת כמעט כל עבודה: גם עבודות משעממות ולא מפתחות. גם עבודות עם תמורה כספית נמוכה. 

המציאות לא הותירה לי ברירה אלא להתגבר על הפחדים וללכת קדימה.

 

להמציא את עצמי מחדש

לא נצמדתי רק למה שעשיתי בעבר. 

התחלתי כסטודנט לפסיכולוגיה שרוצה להיות פסיכולוג. 
מצאתי את עצמי כמומחה לתוכנת מחשבים.


נכנסתי לעומק לנושא של מערכת הפעלה של מחשבי   Mainframe של IBM.

אחרי יותר מחמש עשרה שנים בתחום זה למדתי גם מערכות הפעלה אחרות. הרחבתי את הידע והנסיון שלי גם לתשתיות תוכנה נוספות.

הפכתי מעובד למנהל ורכשתי כלים וניסיון גם בתחום זה.

כשהפכתי לעצמאי מצאתי את עצמי בסביבת מערכת הפעלה ותשתיות חומרה שמעולם לא עבדתי בהן. 

אחרי זה מצאתי את עצמי כ-Creator of my Life כהגדרתו של רובינס, כלומר נכנסתי כל הזמן לנושאים ותחומים חדשים במחשוב ובטכנולוגיית המידע.

בגיל מתקדם מצאתי את עצמי עם פחות עבודה במחשבים. פרצתי בנוסף לתחומים נוספים: יועץ לכלכלת המשפחה, מורה לברידג', מומחה ומרצה בניהול סיכונים ובנוסף לכך גם בלוגר וגם מרצה

גם היום בגיל 70 אני חושב על תחומי עבודה ונושאי עבודה חדשים בתחומים קיימים. אין בי כבר את הפחד שיחסר לי כסף לצרכים הבסיסיים שלי. 

בעקבות תהליך הגירושין מאשתי ב-33 השנים האחרונות, נחשפתי לצורך ביועצים לכלכלת המשפחה בתהליכי פרידה וגירושין.

לאחר שעשיתי כמה דברים כאלה בהקשר האישי שלי ושל אשתי, אני מתכוון להיכנס לתחום הזה ולסייע גם לאחרים.


 

 

 

יום חמישי, 27 בינואר 2022

טוני רובינס: היום השני - Identity

 


אתמול (26.1.2022) השתתפתי ביום השני בסדנת The Ultimate breakthrough Challenge 2022, של טוני רובינס. 

היום השני התמקד בזהות (Identity) של כל אחד מאיתנו. זהות במונחים שלי היא תדמית עצמית שלנו. התדמית הזו משפיעה על אופן פעולתנו. בהיבטים אישיים, אבל גם בהתנהלות כלכלית ובהתנהלות עסקית, שהם מוקד העניין בבלוג זה

העיקרון המרכזי שרובינס מציג, נקרא Principle of Identity. זהו רצון לקונסיסטנטיות בהגדרה עצמית של אדם.  

אפשר להיכנס לעומק לשאלות פילוסופיות בהקשר זה, למשל: הבעיה הפסיכופיזית. 
באימון מתמקדים בדברים מעשיים ולא בתיאוריות. מתמקדים בפעולות ובהשפעה עליהן. 

האם ניתן לשנות זהות?

 

על פי תפיסתו של רובינס, זהות היא משהו שניתן לשינוי. שינוי כזה יכול להשפיע מהותית על אופן ההתנהלות. 


דוגמה לשינוי שלילי באמצעות הסביבה

זוכרים פוסט שלי שכותרתו מה זה FUD? זוהי טכניקת שיווק שמטרתה לעורר אצל לקוחות פחדים ממוצר של מתחרה. טוני רובינס מתאר תהליך דומה אצל אנשים ביחס לזהות שלהם. 

אם הרבה אנשים מתייחסים למישהו בשלילה זה יוצר אצלו ספקות וחוסר ביטחון ביחס לזהותו. כשזה מתמשך ומסיבי יש כאלה, שהזהות שלהם תשתנה לזהות של מישהו, שרואה את עצמו כמוגבל ביכולותיו והוא עלול גם לפעול טוב פחות. 

תמונת הראי היא של אנשים, ששומעים יותר מדי שבחים וגם מושפעים מזה. הזהות שלהם הופכת למנופחת מחשיבות עצמית. 

 

דוגמאות לשינוי זהות אחרים

החלפת מקום עבודה או זוגיות חדשה. 

כמובן שרובינס אינו מתייחס לבני דור ה-Y או דור ה-Z המחליפים עבודות בתדירות גבוהה. הוא מתייחס לכאלה שעבדו במקום עבודה במשך שנים רבות ולכאלה שהיו בזוגיות מתמשכת. 

מנגנון הגורם לשינוי הוא ירידה מתמשכת בשביעות הרצון עד לנקודה שבה מבצעים שינוי. 

לאדם לא נוח עם הזהות שלו בעבודה או במשפחה או בהקשר אחר עד שזה מגיע לצורך בשינוי. 

יש כאלה המגדירים את עצמם באופן שלילי. אחרים הם בעלי הגדרה עצמית חיובית. ההגדרה של הזהות שלהם קשורה ל-Story אותו הזכרתי בפוסט הקודם.


הרחבת זהות

 

כפי שאפשר לגמד את הזהות אפשר גם להרחיב או להגדיל את הזהות.

רובינס מדבר על טכניקות לעשות זאת. במתכוון לא נכנסתי בפוסט זה לטכניקות.


דפוסים של זהות (Patterns)


1. פיזיולוגיה

תנועות גוף, מה אוכלים ומה שותים וכיו"ב.


2. פוקוס

רגשות


3. שפת הדיבור

השפה מייצרת משמעות.


אלה הם הדפוסים העיקריים. יש גם דפוסים נוספים.

רובינס טוען שניתן לשלוט בהם ולשנות אותם וכך להרחיב את הזהות שלנו. 

הדפוסים האלה משפיעים על יכולת הפעולה שלנו. כמובן גם בהקשרים כלכליים, למשל יכולת לשווק, יכולת להשפיע על קבלת החלטות בארגון וכיו"ב. 

בהקשר של כלכלת המשפחה, הזהות של בן המשפחה עשויה לקבוע את מדית ההשפעה שלו על אופן התנהלות כלכלת המשפחה של משפחתו.




יום רביעי, 26 בינואר 2022

יום 1: The Ultimate Breakthrough 2022 Challenge מנקודת המבט שלי

 

 

טוני רובינס. מקור התמונה: ויקיפדיה

אני משתתף בסדנה The Ultimate breakthrough Challenge 2022, שמעביר טוני רובינס. רובינס הוא מאמן עסקי ואישי מוביל בארצות הברית. הסדנה מתקיימת מרחוק ומשתתפים בה אלפי אנשים מכל רחבי העולם. 

הסדנה נמשכת חמישה ימים. שעתיים בכל ערב ותרגול מחוץ לשעתיים הנ"ל. 

אתמול (25.1.22) התקיים היום הראשון של הסדנה. בפוסט זה אתייחס לכמה דברים שלמדתי ביום הראשון. 

 

טוני רובינס

 

על ילדותו הקשה של רובינס תוכלו לקרוא בערך בויקיפדיה. אימו, שצרכה סמים ואלכהול, התעללה בו והחליפה בעלים.

הפעם הראשונה שנתקלתי בשמו הייתה במהלך קורס יועצים ומאמנים בכלכלת המשפחה, שהעבירו יוסי אש ונחמן לידור. מרצה אורחת המתמחה באימון הזכירה אותו. בעקבות זה קראתי מעט עליו ושמעתי כמה הרצאות אינטרנטיות שלו. 

אפילו התייחסתי לתפיסת העולם שלו בפוסט באכסניה אחרת. שם הפוסט: שואבי האנרגיה

 

ההיבט האישי שלי

 

בתקופה הנוכחית יש אתגרים גדולים בחיי האישיים. קראו למשל את הפוסט: משבר גיל ה-70 שלי. הזדמנות טובה לנסות ללמוד כיצד להתמודד איתם. 


לקחים שלי מהיום הראשון


אופן הפעולה שלנו

רובינס אומר שאנחנו בדרך כלל מתחילים בקביעת אסטרטגיה. מימוש האסטרטגיה מושפע ממאפיינים אישיים, שהוא קורא להם Story, כלומר: הסיפור של כל אחד מאיתנו. במאמר מוסגר, אני אכן מתחיל בקביעת אסטרטגיה.

לדעתו זהו סדר הפוך ממה שצריך לפעול. הסדר הנכון על פי תפיסתו:

 

1. מצב (State)
המצב הוא בעצם רמת האנרגיה שלנו. אם רמת האנרגיה שלנו נמוכה, איננו מסוגלים לפעול בכלל או איננו מסוגלים לפעול באופן אפקטיבי. כשזהו המצב אין חשיבות לכיוון הפעולה שלנו.

לא בכדי, בפוסט הישן שלי התייחסתי אליו בהקשר של אנרגיה. אנרגיה הוא מושג בסיסי מהותי בפיסת העולם שהוא מציג. 

 

2. Story
במושגים שלי זהו הדימוי העצמי שלנו או התפיסה העצמית שלנו. גם אם ה-State שלנו מלא באנרגיה ה-Story שלנו מגביל אותנו. מפתח לפריצה הוא שינוי ה-Story.
 
3. אסטרטגיה
רק לאחר שיש לנו מספיק אנרגיה ואין לנו "סיפור" המגביל אותנו אפשר לבנות אסטרטגיה. מהאסטרטגיה נגזרות פעולות.

הלקחים שלי

 
המשבר לא נוצר בחלל ריק הוא חלק מתהליך. במהלך התהליך נשאבה ממני הרבה אנרגיה, שהופנתה למקומות הלא נכונים.

בתחילת משבר גיל ה-70 שלי הייתי במצב לא קל. לא הייתה לי אנרגיה להפנות להתמודדות.
אנרגיה פחות בעייתית בהקשר שלי. כפי שאומר רובינס, וכפי שלמדתי מניסיוני לפני ששמעתי אותו, עיסוק בפעילות גופנית ובספורט מוסיף אנרגיה. ההליכות היומיות שלי והריצות פעם או פעמים בשבוע הוסיפו לי אנרגיה.

הסיפור שלי

"הסיפור שלי" הוא באמת עקב אכילס שלי. הגדרתי באופן חד דברים שאני טוב בהם ודברים שאני חסר יכולת בהם. אני מוכר את הסיפור הזה לאחרים. הגיע הזמן להשתחרר ממנו ולהיפתח לדברים אחרים, שלכאורה, אני גרוע בהם במיוחד.

ידידה שלי סיפרה לי שכשהייתה ילדה האימא שלה אמרה לה שהיא גרועה מאוד בריקוד. היא לא רקדה. היום, בתחילת שנות ה-,70 של חייה, היא התחילה לרקוד והיא מצטיינת בזה. 

אני לא הייתי צריך אמא שתגיד לי, שאני לא יוצלח בתחום הריקוד ובתחומים נוספים. אני אמרתי את זה לעצמי כחלק מהסיפור שלי ובעקבות התנסות כושלת בריקוד בתחילת שנות ה-20 של חיי. 
 
עוד לפני הסדנה אתמול כבר הצבתי לי אתגר של התנסות בתחומים שלא עסקתי בהם או כמעט שלא עסקתי בהם. כולל כאלה שאני חושב שאהיה גרוע בהם, ריקוד למשל.




 

אזרחים אמריקאים בישראל: השלכות כלכליות

 


 לפתוח חשבון בנק


באחד הייעוצים הכלכליים שלי ליוויתי בחורה צעירה במיוחד בהתנהלותה הכלכלית. חשבתי שהיא צריכה לפתוח חשבון בנק משלה.

עשיתי הערכה באיזה בנק היא צפויה לקבל את התנאים הטובים ביותר עבורה. ניגשתי ביחד איתה לבנק על מנת שתיפתח חשבון.

מסתבר שזה לא פשוט לפתוח עבורה חשבון בנק. הצעירה אמנם נולדה בישראל וגדלה בישראל, אבל היא גם אזרחית אמריקאית. 

הסתבר לי שרשויות המס בארצות הברית מעונינות בדיווח ובשליטה על פעילויות פיננסיות של אזרחים אמריקאים. 


שאלה בטפסים של פתיחת השקעה חדשה


בכל פעילות חדשה כמו פתיחת חשבון בנק, פתיחת קופת גמל וכיו"ב ממלאים טפסים. תמיד מופיעה באחד הטפסים השאלה: האם אתה אזרח אמריקאי? אין שאלות ביחס לאזרחות במדינה אחרת. 

טופס זה עוסק בהלבנת הון. גם בהקשר זה ממשלת ארצות הברית מפקחת על אזרחיה הגרים במדינות אחרות יותר ממדינות אחרות.


הבעיה של אזרחים אמריקאים החיים במדינה אחרת


לבעיה הזו יש שם. קוראים לה: PFIC. 
אלה הם ראשי תיבות:
Passive Foreign Investment Compay
 
המשמעות של אותן ראשי תיבות עלולה להיות תשלום מס בשיעור גבוה על רווחים מהשקעות

מדובר על השקעה באמצעות חברות זרות, כלומר: לא אמריקאיות. אם החברה הזרה או הההשקעה באמצעותה עונים על לפחות אחד משני קריטריונים, האזרח האמריקאי עלול לשלם מס רווחי הון בשיעור גבוה. 

ההסכם למניעת כפל מיסוי בין ארצות הברית למדינה האחרת אינו תופס במקרה זה. 
המשמעות היא, שאם מדובר בתושב קבוע בישראל או באזרח ישראלי עם אזרחות אמריקאית, הוא עלול לשלם מס רווחי הון גבוה מ-25% משום שהוא ייאלץ לשלם מס גם בארצות הברית.
 
הזמן הנכון לבחון את השאלה הזו הוא לפני ההשקעה. ברגע שהשקעה מוגדרת כ-PFIC היא תוגדר כך לתמיד עבור אותו משקיע. גם אם הגוף המנהל או מאפייני ההשקעה יחדלו להיות PFIC, זה לא ישנה את הסיווג של אותה השקעה.

מטרת PFIC היא מניעת דחיית מס של אזרחים אמריקאים.

העלות של תוספת המס של אזרחים אמריקאים המתגוררים בישראל ולא מודעים ל-PFIC עלולה להיות גבוהה. 

בחיפוש באינטרנט מצאתי הרצאה על PFIC, המיועדת לאזרחים אמריקאים החיים במדינות אחרות שכותרתה, בתרגום חופשי שלי, היא: האם כדאי לאזרחים אמריקאים החיים במדינה אחרת לוותר על האזרחות האמריקאית?


השקעות בישראל עשויות להיות מועדות למס מוגדל 


מרבית אפיקי ההשקעה בישראל עלולים להיות מסווגים כ-PFIC: קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וכיו"ב. לא כל מסלול בכלים אלה הוא מועד לתשלום מס מוגדל. 

איני אזרח אמריקאי ואיני מומחה בתחום זה, אבל נאמר לי, למשל שקופות גמל במסלול IRA המשקיעות בקרנות נאמנות אמריקאיות מחקות מדד אינן מועדות לתשלום מס כזה. 

להרחבה בנושא אני מצרף קישור למאמר שכתב דן דוברי: מה זה PFIC וFATCA ואיך הוא משפיע על כל אזרח עם אזרחות כפולה ארה"ב - ישראל 
 
לקוראי האנגלית שבין קוראי הפוסט, אני מצרף קישור נוסף:
 

ההמלצה שלי לאזרחים אמריקאים-ישראלים



ההמלצה המרכזית היא להתייעץ עם מומחה בנושא הזה לפני שמשמקיעים.

תודה


תודה ליועץ המס בן ציון סליוז-אורן, המתמחה במיסוי בינלאומי, ולאורלי רובין המתמחה בהשקעה בנדל"ן בחו"ל, שבהרצאה שלהם לחברי איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, נחשפתי לנושא.


סליחה


סליחה לבעלי אזרחות אמריקאית, שנתתי להם ייעוץ בכלכלת המשפחה ולא הייתי מודע ל-PFIC ולכן לא העלתי שיקולים הקשורים בו במהלך הייעוץ.



.




יום חמישי, 20 בינואר 2022

שירות לקוחות ב-Chat: כיצד הוא קשור לנהיגה מהירה מדי בכביש?

 



בדיחה ישנה עוסקת בנהגים הנוסעים מהר מדי על הכביש. הם רוצים להגיע מהר אבל לא איכפת להם לאן יגיעו. רמז עבה: לבית חולים או לבית עלמין. 

יש דימיון מסוים בין אותם נהגים לבין נציגי שירות הנותנים מענה ללקוחות באמצעות Chat

לא נציגי השירות הם האנשים שלא איכפת להם לאן יגיעו. 

למנהלי הארגונים המעסיקים אותם חשוב שהלקוחות יקבלו מענה מהיר לפנייתם, אבל לא ממש איכפת להם האם המענה הוא בכלל רלוונטי?, כלומר: שהלקוחות יקבלו מענה מהיר אבל הוא יכול להיות חסר תועלת.

זהו הטרנד הנוכחי בשירות הלקוחות ההולך מדחי לדחי, או אולי מבכי לבכי, במדינת ישראל.

אני מתייחס לצורך בשירות לא סטנדרטי ולא פשוט, שאינו ניתן לביצוע באופן אוטומטי, אלא מחייב שיחה עם נציג אנושי.

 

שלב ראשון: פנייה לשירות לקוחות טלפוני


לא כל דבר יכול לקוח לעשות באופן עצמאי באמצעות המערכות הממוחשבות. 
כשיש משהו יותר מורכב צריך מענה אנושי. אז הלקוח, בעל כורחו, מתקשר למוקד שירות לקוחות. 
ההמתנה היא ארוכה. 
יש גם הודעה קולית (קבועה?) שדווקא עכשיו יש עומס גדול של פניות ואפשר לעשות דברים באמצעות אתר האינטרנט או האפליקציה (כאילו שהלקוח שכבר ניסה את זה לא יודע).

על פי חוק, אחרי שלוש דקות של המתנה צריך לאפשר ללקוח לבחור בין המשך המתנה לבין השארת מספר טלפון על מנת שיחזרו אליו. 
יש ארגונים שחוזרים אל הלקוח אחרי מספר שעות. יש עיריית ירושלים ואחרים, שלא חוזרים ללקוח.

אז למה לא לקצר את ההמתנה?


יש חברות וארגונים שגאים בשירות ה-Chat המתקדם שלהם. אבל כפי שכבר למדנו עבודה מקוונת אינה תחליף לתבונה

אם נציג ה-Chat לא באמת יכול לעזור, זה נחמד אבל חסר תועלת. למשל, נציג Chat שנותן את מספר הטלפון, שכבר התקשרתם אליו (ראו פסקה קודמת) על מנת שתפנו אליו. 

הבעיה הגדולה היא שתדרכו אותו להתייחס מיד לבעיה של הלקוח ולא לקחת פרטים ולהעביר את זה לטיפול למי שבאמת יכול לעזור.


געגוגי לדוא"ל


זוכרים שפעם השתמשנו בדוא"ל? כלי נפלא כשטורחים לענות להודעות שאתם שולחים. כשמשהו חשוב אבל לא דחוף, אפשר לתאר את הבעיה או הצורך בפירוט ולקוות, שזה יגיע למי שבאמת יכול לטפל בזה.


 

 

יום שישי, 14 בינואר 2022

מי יכול להרשות לעצמו להתגרש?

 


עולם העבודה כבר מזמן אינו דומה לעולם העבודה שהכרנו לפני כמה עשרות שנים: יותר דינאמי, פחות יציב, רבים כבר לא עובדים כשכירים במקום עבודה קבוע במשך עשרות שנים או אפילו שנים.

מה שנכון לגבי עבודה, נכון גם ביחס להרבה דברים אחרים. גם בהם יש קצב שינוי מהיר, תזזיתיות וחוסר יציבות. 

לא מפליא שגם שיעור הגירושין גבוה ובישראל מתגרשים יותר זוגות מאשר בעבר. על פי פרסום של הלמ"ס, בשנת 2016 היה בישראל שיעור גירושין של 26%-27%. מאז הוא עלה.

בעבר היו מסגרות השתייכות, שרק משהו קיצוני גרם לאנשים לשבור אותן. 
היום אנשים הרבה יותר אינדבידואליסטים ומסתכלים גם על קשר זוגי ארוך שנים כמשהו שניתן להפסיק אותו, גם כשלא מתרחש משהו קיצוני. 

כמי שנמצא היום בתהליך פרידה וגירושין מזוגתי במשך יותר משלושים שנים אני חווה את זה.  

כפי שכבר קראתם, בפוסט קודם, אני מנסה להבין גם את המשמעויות הכלכליות והמשמעויות האחרות בהקשרים רחבים יותר.

פוסט זה עוסק באספקטים כלכליים של גירושין. כמובן שיש קשרי גומלין בינם לבין אספקטים אחרים.


גירושין זה עסק יקר


משמעות גירושין היא שבמקום משק בית אחד לזוג או זוג עם ילדים נוצרים שני משקי בית. יש צורך לרהט בית נוסף. יש צורך לשלם שני תשלומי ארנונה, חשמל, מים, אינטרנט, טלוויזיה וכיו"ב.
ההכנסה הכוללת לא גדלה. הוצאה גדלה. 
לא כל זוג יכול להרשות את זה לעצמו מבחינה כלכלית. 
 
בזמן משבר הקורונה המתמשך קשה יותר להתגרש מבחינה כלכלית. ההכנסות של משפחות רבות קטנו בהשוואה למצב לפני הקורונה. 
 
העתיד הכלכלי לוט בערפל, לפחות לחלק מהמשפחות, מהמעמד הכלכלי הבינוני והנמוך. 
 

תהליך הגירושין הוא תהליך יקר

 
במקרה הטוב תהליך הגירושין נעשה בהסכמה ובשיתוף פעולה. עדיין יש צורך בתשלומים לא זניחים לאנשי מקצוע: מגשר, אקטואר, שמאי, עורך דין להעברת דירה לאחד מבני הזוג או לצורך מכירת הדירה ועוד. כפי שציינתי בפוסט הקודם, עשויה להיות תועלת גם לשימוש בשירותיו של יועץ לכלכלת המשפחה

במקרה הפחות טוב שוכרים את שירותיהם של עורכי דין. זה אינו מייתר את הצורך בקבלת שירותים של אקטואר, שמאי ובעלי מקצועות נוספים. נהפוך הוא. כשאין הסכמה יתכן שכל צד ישכור את איש המקצוע שלו.
העלויות במקרה הפחות טוב הן בדרך כלל גבוהות מהעלויות במקרה של שיתוף פעולה.

ברוב המקרים תהליך גירושין אינו נוצר בחלל ריק. יש סימנים מוקדמים וניסיונות להציל את הקשר, למשל: טיפול זוגי, טיפול פסיכולוגי אישי, נסיעה משותפת לטיול בחו"ל או לנופש בארץ וכיו"ב.
גם לניסיונות ההצלה שקודמים לתהליך הגירושין יש עלות.  
 
דיונים בבית משפט לענייני משפחה ובבית דין רבני כרוכים אף הם בעלויות, למשל: תשלום אגרות.
 
לא שכחתי את האמרה הידועה: " Time is Money". גם לזמן המוקדש לתהליך יש עלות.


יש הבוחרים בחלופה אחרת


החלופה של לחיות ביחד, אבל כל אחד לחוד היא חלופה נפוצה. זה זול יותר מאשר להתגרש. כל אחד חי את החיים שלו. לפעמים עם קשר כלשהו, זכר לעבר. לפעמים בהתעלמות זה מזו וזו מזה. לפעמים בתיעוב הדדי או בתיעוב של אחד/אחת מבני הזוג. 

בחלק מהמקרים יש להמשך המשותף מחיר כבד. לא כלכלי באופן ישיר, אלא בשאיבת אנרגיה.

בימים אלה כשאני מספר שאנחנו מתגרשים, הרבה אנשים מדברים איתי על כך שהם חיים זה בצד זו וזו בצד זה ולא ביחד. 


יש גם זוגיות טובה


כאשר פרידה היא אופציה חברתית לגיטימית לא פלא שזוגות רבים נפרדים או חיים בנפרד זה לצד זו וזו לצד זה. 

תחשבו על שני אנשים, שונים זה מזו, המתחילים בגיל צעיר דרך משותפת. לאחר שחולפת ההתלהבות של יצירת משהו משותף הם עשויים לראות את השונה וגם את הפחות יפה. 

תחשבו על כך שכל אחד מהם מתפתח או משתנה במהלך שנות הנישואים. זה כבר לא אותו בן זוג או אותה בת זוג שהיכרנו. 

ההסתברות בכל זאת יישאר קשר מופלא או אפילו קשר טוב היא לא גבוהה. 

היא הרבה יותר גבוהה מההסתברות לזכות בפרס ראשון בלוטו. אפילו בלוטו יש כאלה שזוכים. 

טיב הזוגיות הוא רצף מהטוב ביותר ועד לגרוע ביותר. יש זוגות שצירוף של מזל והתנהלות נכונה נמצאים בחלק הטוב של הרצף.

לקשר כזה יש יתרונות אישיים אבל גם יתרונות כלכליים.

בנימה אישית

אני יכול לראות בעצמי בר מזל משום שהיו לנו הרבה שנים טובות כזוג. לצערי זה השתנה. 

אין טעם להתמקד בעבר. כדאי להתמקד בהווה ובעתיד. אני לא שולל את האפשרות, שבעתיד תהיה לי זוגיות חדשה טובה או אפילו יותר מזה.


אז מי יכול להרשות לעצמו להתגרש?


התשובה המקובלת היא שזוגות שמצבם הכלכלי טוב יכולים להרשות לעצמם להתגרש כי הם יכולים לשאת בהוצאות ולשמור על רמת חיים סבירה. 

כך חשבתי גם אני עד היום. בחיפוש באינטרנט מצאתי גם טענות אחרות. 

כך למשל, אותו ניתוח של הלמ"ס משנת 2016, מביא ממצאי מחקר על פיהם "השכלת האישה, ותק בנישואין, בעלות על דירה ונישואין של בני זוג ממוצא זהה מקטינים את הסיכויים של נישואין להסתיים בגירושין."

במקום אחר מצאתי טענה ששיעור המתגרשים שמצבם הכלכלי טוב פחות הוא גבוה. הטענה היא שזוגות כאלה אינם יכולים לממן טיפולים שמטרתם לשפר או לשקם את הקשר ולכן הם נוטים יותר להתגרש. 

השורה התחתונה: גירושין זה עסק יקר אבל יש כאלה שאינם יכולים להרשות את זה לעצמם ובכל זאת מתגרשים.

לא כל כך מפתיע בתרבות שבה אוברדרפט כל כך נפוץ. 

 

להוציא מהלימון לימונדה

 

הגרושין שלי עצובים ומרים לי. מהלימון הזה אנסה גם להוציא לימונדה. 

לא רק בניסיון לחיים טובים יותר. גם בכניסה לנישה של ייעוץ בכלכלת המשפחה במהלך תהליך גירושין. 

במהלך תהליך הגירושין, למדתי לא מעט על הנושא הזה. 

כפי שאמר האקטואר ד"ר רון קדם, בהרצאה לארגון היועצים לכלכלת המשפחה "הסכמה בין בני הזוג היא מעל לחוק".

יש לא מעט מצבים שבחלוקה על פי החוק שני הצדדים יפסידו. יועץ לכלכלת המשפחה יכול למצוא פיתרון אחר, בהסכמת שני הצדדים, כך שחלוקת הרכוש תהיה הוגנת, על פי תפיסתם, ולא ייגרם לשניהם נזק כלכלי.

 




 

יום ראשון, 9 בינואר 2022

ביורוקרטיה: עבודה מקוונת אינה תחליף לתבונה

  


 כולם מדברים בשבחי הקידמה הטכנולוגית: דברים נעשים באופן מקוון ואוטומטי אבל...

עבודה מקוונת אינה תחליף להיגיון. אינה תחליף לתבונה ואינה תחליף לשירות קל ונוח.  

פוסט זה הוא הראשון בסדרת פוסטים על פגעי שימוש לא נבון ביכולות מחשוביות. 

בפוסט זה אתייחס לכוכבית קטנה בטפסים ממוחשבים, המציינת ששדה מסוים בטופס הוא חובה. 

בימים אלה כשאני עובר דירה, אני מתנסה בביורוקרטיה לא יעילה המתבצעת באמצעות דיווחים ממוחשבים. 

הכלל שלמדתי הוא: ככל שיש יותר שדות חובה, שלא באמת צריכים להיות שדות חובה, כך מטורטרים יותר אזרחים הרוצים לקבל שירות מארגונים וחברות המספקים להם שירותים.

אתייחס פה לשתי דוגמאות.


הגיחון


העברת חזקה בדירה משוכר לשוכר מבחינת הספקת מים היא תהליך מורכב. מורכב מדי. 

אחת הרעות החולות בתהליך היא הכוכבית הקטנה המחייבית עדכון מספר נפשות. 

באמצע מילוי טופס החלפת החזקה נדרש למלא טופס ידני של שינוי מספר נפשות. 

הדייר הנכנס לא תמיד יודע למלא את כל הפרטים. חלופה פשוטה וטובה יותר היא הצהרה פשוטה על מספר נפשות שאותה יהיה ניתן לאמת בעתיד באמצעות תעודות זהות ואולי גם מילוי טופס עדכון מספר נפשות.


עיריית ירושלים תו חניה איזורי


במצוקת החניה הקיימת תו חניה איזורי הוא מצרך חיוני אבל צריך למלא את כל השדות שבהם יש כוכבית (שדות חובה). 

מדוע החליט מישהו במחלקת החניה שכמעט כל השדות הם שדות חובה גם אם לגבי חלקם אין בכך שום צורך?

בחרתי להתמקד בשדה של המיקוד. האזרח צריך למלא שדה זה כשדה חובה אבל מה לעשות שלפחות היום (9.1.22) זו משימה בלתי אפשרית. 

ממלאים מיקוד בן 7 ספרות והמערכת מוציאה הודעת שגיאה שהמיקוד צריך להיות עד 7 ספרות. מוחקים את שתי הספרות האחרונות, שאליהן כבר התייחסתי בעבר, נשארו חמש. המערכת מתלוננת שוב שבשדה המיקוד מותר למלא עד 7 ספרות. 

לא יותר פשוט להוריד את הכוכבית?




 

יום שבת, 1 בינואר 2022

תחזית לשנת 2022: עולם עבודה אחר

 


יש בינינו כאלה שכבר אינם בעולם העבודה הקלאסי של פעם. עולם שבו עובדים כשכירים במשרה מלאה במשך שנים רבות. זה קורה יותר אצל בני דור ה-Y ובני דור ה-Z.

מגיפת הקורונה גרמה להאצת תהליכי שינוי קיימים ובנוסף הביאה גם לשינויים מהותיים, שחלקם בלתי הפיכים.

עולם העבודה בשנה הקרובה ובשנים הבאות יהיה שונה ממה שהכרנו עד לפני שנתיים. בפוסט זה אציג מספר תחזיות. מטיבן של תחזיות, שהן לא בהכרח מתגשמות בפועל. 


עבודה היברידית או עבודה מרחוק מזווית של העובד


כבר היו אנשים שעבדו מרחוק. גם אני כעצמאי בתחום המחשבים ומערכות המידע נתתי שירותים מרחוק כבר לפני מספר שנים. הקונספט היה פשוט. חברת ייעוץ בארצות הברית או באירופה הוסיפה יועצים עצמאיים מומחים בתחומם למאגר שלה. ארגונים שרצו ייעוץ טלפוני אסטרטגי ממני הודיעו לחברה. תיאמנו. דיברנו. הלקוח שילם לחברה. החברה העבירה לי את הסכום שקבענו. בקיצור Win-Win לכל הגורמים המעורבים. 

ההבדל בין העבר להווה הוא, שעכשיו עבודה מרחוק ועבודה היברידית הפכו ל-Mainstream

העבודה מרחוק והעבודה ההיברידית יישארו איתנו לא רק בשנת 2022 אלא גם הרבה שנים אחר כך.

ההשלכות של עבודה מרחוק או עבודה היברידית הן מרובות ומרחיקות לכת ולא כולן פשוטות להבחנה.


איזון עבודה-בית

הימצאות בבית במקום במקום העבודה יוצרת מצב שונה מהמצב של לפני העבודה מרחוק.

מצד אחד יש אפשרות להיות יותר עם ילדים ולטפל בהם במהלך יום העבודה. 

מצד שני יש כאלה שיתקשו לעבוד מהבית. גם כשאין ילדים קטנים ובמיוחד כאשר יש ילדים קטנים. 

השורה התחתונה: בהדרגה ירד מספר שעות העבודה ויווצר איזון טוב יותר בין בית לעבודה.

 

שעות עבודה

כשעובדים במקום עבודה פיזי יש מסגרת. המסגרת מגדירה איזשהו טווח של שעות עבודה. 

בבית זה הרבה פחות מוגדר. אין גבולות. יש כאלה שיסחפו לעבודה של הרבה יותר שעות מאשר במקום עבודה. יש כאלה שיעבדו הרבה פחות. 

התפיסה שלא מספר השעות הוא מה שחשוב, אלא התפוקה, הופכת ל-Mainstream גם במקומות בהם עובדים חתמו כרטיס בשעון נוכחות וקיבלו תשלום על פי שעות עבודה.

השורה התחתונה:  מודל התשלום לפי שעות יהפוך לפחות שכיח.


הטבות

הטבות שהתאימו לעידן העבודה ממקום העבודה הופכות לפחות רלוונטיות, אם בכלל. 

בראש וראשונה רכב חברה. כשנוסעים כל יום למקום עבודה רחוק מהבית זה משתלם. כשעובדים כל יום מהבית זה הרבה פחות משתלם כלכלית. יותר עובדים יוותרו על רכב חברה משום שזה לא יהיה כדאי להם כלכלית.

לא פחות חשוב, כשלא נוסעים לעבודה נחסכת עלות דלק, נחסך זמן נסיעה בפקקים, זמן חיפוש חניה ובחלק מהמקרים גם עלויות חניה.

גם הטבות אחרות של סביבת עבודה מפנקת במקום העבודה, שמכירים אותן במיוחד בחברות היי-טק, הופכות לחשובות פחות. 

השורה התחתונה: יווצר דפוס חדש של הטבות לעובדים.

 

לא רק מעביד אחד

קשה לעבוד עבור מעביד נוסף ממקום עבודה פיזי של מעביד. הרבה יותר קל לעבוד עבור מעביד נוסף כשעובדים מהבית. 

בינינו, אם לא מדובר במתחרה עסקי של המעביד, יכולה לצמוח מזה לא מעט תועלת.  העובד לומד דברים חדשים, מתנסה בסביבות עבודה קצת שונות ונפגש בשיטות, טכנולוגיות ורעיונות שייתכן שיהיו רלוונטיים גם למעביד הראשי שלו.  

לא מן הנמנע שיעלו גם רעיונות של שיתוף פעולה עסקי בין המעביד הקבוע למעביד הנוסף.

השורה התחתונה: המודל של עבודה במקביל מול מעסיקים שונים, לפעמים כעצמאי ולפעמים כשכיר ועצמאי יהפוך לשכיח יותר. 

 

לא מוכנים לעבוד כשאין אפשרות לעבודה מרחוק 

מעבידים שאינם מאפשרים עבודה מרחוק או עבודה היברידית אינם מצליחים לגייס עובדים.

השורה התחתונה: עבודה מרחוק או עבודה היברידית זה הסטנדרט.


עבודה מרחוק מזווית של המעסיק


שמירה על מחויבות העובד למעסיק

הרבה יותר קל לשמור על מחויבות של עובד למעביד כשהוא נמצא במקום העבודה. הוא נמצא באינטראקציה עם עובדים אחרים. אוכל ביחד איתם. מדבר איתם גם על נושאים אישיים וגם על נושאים כלליים ומקצועיים. 

המעסיקים צריכים למצוא דרך לשמור על מחויבות העובדים לארגון. זה יכול להיות במפגשים יומיים של עובדים אחת לתקופה עם פעילות פנאי. 

זה יכול להיות במפגשי העשרה מרחוק.

זה יותר קל במודל ההיברידי מאשר במודל של העבודה מרחוק.

בישראל התווסף לכך גם המודל הכושל של חל"ת. מודל הפוגע קשות במחויבות של עובדים למקום העבודה.

השורה התחתונה: עם הזמן יהיו מקומות עבודה שילמדו כיצד לשמר מחויבות עובדים.


היררכיה

בנוכחות פיזית במקום עבודה ההיררכיה ברורה. ליד החדר או עמדת העבודה כתוב שם העובד ותפקידו, מקום הישיבה עשוי לשקף את מעמדו בארגון. אם יש מזכירה צמודה לחדרו ברור שהוא מנהל. 

בארגונים שמרניים כמו בנקים היא ברורה יותר. ממקום הישיבה של העובד אפשר להסיק ביחס למקומו בהיררכיה הארגונית.

בעבודה מרחוק ההיררכיה פחות ברורה. יש מקום להיררכיה פורמלית פחות. 

כבר נתקלתי בהיררכיה מטריציונית משתנה בפרוייקט ייחודי ומצליח של Drezdner Bank בגרמניה בשנת 2002. בפרויקט הייתה שכבה ניהולית בכירה דקה במיוחד. עובד יכול לנהל עובד אחר במשימה שאותה הוא מוביל, ולהיות מנוהל על ידי העובד אותו ניהל, במשימה אותה מוביל העובד האחר. 

השורה התחתונה: עולם העבודה מרחוק צפוי להיות עולם עם פחות היררכיה פורמלית. 


יותר כח לעובדים

שימור עובדים הופך למשימה קשה יותר. קראו למשל על יוזמה יוצאת דופן של חברה קטנה בפריז: כדי להילחם בהתפטרויות, חברה בפריז נתנה לעובדים לקבוע בעצמם את שכרם

יותר עובדים מעוניינים לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל. 

כך למשל, בישראל רואים עובדים ועובדות, שאינם מעוניינים לחזור מחל"ת לעבודה.

השורה התחתונה: מעבידים צריכים להתאים את עצמם לעולם בו קשה לשמר עובדים.

 

לא תמיד יותר כח לעובדים

הסכם העבודה החדש של בנק דיסקונט הוא הסכם מהפכני. ההסכם כולל עבודה היברידית. הוא מהפכני בגלל שהוא מאפשר פיטורי עובדים.

בפוסט קודם הסברתי מה איפשר את המהפכה הזו. אין ספק שהסעיף הזה בהסכם, משקף היחלשות של ועד העובדים. לא בכל ענפי התעסוקה יש יותר כוח לעובדים.

השורה התחתונה: בענפים ובמקצועות מסוימים העובדים דווקא נחלשו. בנקאות היא אחד מאותם ענפים.

 

מקצועות מתיתרים


בפוסטים קודמים עסקתי במקצועות מתיתרים. הטכנולוגיה מחליפה מזכירות, קופאיות, נציגי שירות טלפוני ואפילו סוכני ביטוח ועורכי דין

בקורונה למדנו שיש דפוס נוסף של היעלמות הצורך באנשי מקצוע: מגפות מיתרות מקצועות מסוימים לתקופת זמן. ההקשר המידי שחושבים עליו הוא מקצועות הקשורים בתיירות. 

האם מקצועות אלה יתיתרו לחלוטין? להערכתי קרוב לודאי שלא, אבל העוסקים בהם צריכים להביא בחשבון כמה שנים רעות לפני חזרה לעסקים כרגיל, כפי שהיה לפני הקורונה.

אולי לא ממש לעסקים כרגיל כפי שהיה לפני הקורונה, אלא לעסקים סבירים. 

הלקח שצריכים להפיק אלה שעוסקים באותם מקצועות, וגם אלה שעוסקים במקצועות אחרים, הוא שבמהלך שנות העבודה יהיה צורך בהחלפות של מקצוע.  
לא רק שלא יעבדו כל תקופת החיים בהם עובדים במקום עבודה אחד, גם לא יעבדו במקצוע אחד. 

השורה התחתונה: צריך להיערך לאפשרות של החלפות מקצוע במהלך שנות העבודה. צריך להיערך גם להחלפות זמניות של מקצוע במהלך שנות העבודה.  

פחות עבודה


מטלות עבודה רבות של בני אנוש יוחלפו במהלך השנים הבאות בעבודת מחשבים ורובוטים. 
התוצאה עשויה להיות פחות עבודה. 
יעבדו פחות שעות ויהיו כאלה שלא יעבדו בכלל. במקומות שונים בעולם נעשים ניסויים של חלוקת כסף לאזרחים. הכסף אמור להספיק לצרכים בסיסיים. 

לא בכל המדינות זה אפשרי. לא בכל המדינות שבהן זה אפשרי זה יקרה. 

השורה התחתונה: יהיו מודלים חדשים של חלוקת כסף לאזרחים. לאו דווקא כקצבאות סוציאליות.

לסיכום

 
בשנת 2022, וגם בשנים שאחריה, צפויים שינויים בדפוסי העבודה שהיכרנו לפני הקורונה. 
השינויים העיקריים הצפויים:

1. עבודה מרחוק.

2. חוסר יציבות תעסוקתית.
החלפת מקומות עבודה. עבודה במקביל במספר מקומוצ עבודה. יותר עבודה כעצמאים או שילוב של עצמאי שהוא גם שכיר.
 
3. התיתרות מקצועות וצורך בהחלפת מקצוע במהלך הקריירה.
הן התיתרות קבועה והן התיתרות זמנית לאורך מספר שנים. 

4. הקטנת מספר שעות העבודה.
 
5. יותר אנשים שירצו לעבוד פחות, אם בכלל.

6. יותר אנשים שלא ימצאו עבודה.
 
7. מודלים חדשים של חלוקת העושר וחלוקת כספים של המדינה לאזרחים, שעשויים לפצות באופן חלקי על היעדר עבודה. 

אחת ההשלכות של המצב החדש היא הטלת יותר אחריות על האזרחים לטיפול במצבם הכלכלי. 
נדרש תכנון כלכלי ונדרשת היערכות אישית לטווחי זמן קצרים, בינוניים וארוכים. 
לטווח הארוך, אין ספק שגמלאות הפנסיה, יהיו באחוזים נמוכים יותר מההכנסות שלפני הפרישה בהשוואה לדור הנוכחי של הפנסיונרים.




התנהלות כלכלית בזוגיות בפרק ב': חלק 1 - סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות

מניסיוני האישי, כמי שמחפש בת זוג לפרק ב' אני יודע, שזוגיות בפרק ב' היא יותר מורכבת מזוגיות בגיל צעיר.  בגיל צעיר אנחנו יותר נאיבים ...