כיצד השפיעה האכזבה מ ChatGPT 5 על האופן בו תופסים בינה מלאכותית?

 

בועת הדוט קום כפי שהתבטאה בשערי מניות הנאסדאק.
מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: נחלת הכלל

במשך כמה חודשים אני מרצה וכותב על סיכוני בינה מלאכותית ועל בועת בינה מלאכותית, שמזכירה לי את בועת הדוט קום. 

אני מרגיש חריג משום שכל האנשים סביבי מלאי התפעלות מהבינה המלאכותית. 

לא הבנתי שיש לי הטיה קוגניטיבית, שגורמת לי לחשוב שאני בין היחידים שמדברים על בועה.

אחרי שנחשפתי לאחרונה לאמירות דומות לשלי של שני אנשים מובילים בתעשיית התוכנה העולמית סם אלטמן ולינוס טורבאלדס הבנתי את ההטיה. 

אנשים שאינם מומחים בעולם ה-IT בכלל וב-AI בפרט נוטים לפתח ציפיות מוגזמות מבינה מלאכותית כפי שהיא נכון להיום. 

רוב האנשים שאני פוגש הם כאלה. 

האכזבה מ-ChatGPT 5 כמפוצצת בועות 

הציפיות למוצר מתקדם מהותית מקודמיו במהדורה 5 של ChatGPT לא התממשו. 

האכזבה הביאה לניצני התפכחות מהשקעות מסיביות בבינה מלאכותית, שאין להן הצדקה כלכלית. 

מתחילים לשמוע יותר ויותר אנשים המדברים על ציפיות גבוהות מדי מכלי בינה מלאכותית. 

על השקעות גדולות מדי ומוצרים שאינם מביאים מספיק ערך (Value) ואינם מיצרים מספיק הכנסות.

זהו חלק מתהליך ה-Hype Cycle שעוברות טכנולוגיות חדשות ותפיסות חדשות במחשוב. 

בעתיד כנראה יהיה ערך רב בינה מלאכותית בצד סיכונים גדולים. 

איש הקוביה או מדוע אני לא משווק את עצמי באמצעות TikTok?

כשהייתי סטודנט לפסיכולוגיה, הציעה לי אחת מחברותיי ללימודים לקרוא ספר כשם The Dice Man, שכתב לוק ריינהרט (בינתיים הוא תורגם לעברית ונקרא איש הקובייה). 

הספר עוסק בפסיכיאטר העובד בבית חולים לחולי נפש ומקבל את ההחלטות שלו באמצעות זריקת קובייה. 

הוא כותב מראש 6 אפשרויות שונות ומייחס לכל אחת מספר בין 1 ל-6. מטיל את הקובייה ומבצע את האפשרות שעלתה בהטלת הקובייה. 

הכלל הוא שאחת מהאפשרויות חייבת להיות מסוכנת או חריגה. 

באחד המקרים נבחרה האפשרות לצאת לסרט בבית קולנוע עם קבוצה של חולי נפש. 

בספר מתואר הפסיכיאטר מוציא קבוצת חולי נפש לבושי פיג'מות לאוטובוס שמוביל אותם לסרט בבית קולנוע. 

נזכרתי בסיפור הזה בהקשר של מבחנים מוזרים שמציבות קהילות בני נוער בטיקטוק לחבריהן.  

גם במבחנים האלה הם מתבקשים על ידי הקהילה הטיקטוקית שלהם לבצע מעשים חריגים. 

במקרה המצוטט בפסקה הבאה, שהועלה על ידי אם של נערה לפייסבוק, מדובר במשהו לא רק חריג, אלא גם מאוד מסוכן.

פוסט בפייסבוק שכתבה אמא של נערה ואני שיתפתי אותו 

טרנד מזעזע רץ בטיקטוק ובמקומות נוספים

הורים יקרים

מועתק מפוסט ששיתפו בקבוצת אמהות

נכתב בעקבות הטרגדיה שקרתה אתמול בראשון לציון

מסתבר שדבר דומה קרה גם בקזחסטן, גם כן היה מדובר בשתי נערות

הפוסט המקורי:

משתפת פוסט שקראתי עכשיו ב

ladies של גני תקווה.

ביקשו להפיץ, וחשוב לדעתי שכל מי שיש לו ילדים, ישים לב

***פוסט קשה לכתיבה, אבל חשוב!!!!!

חשוב מדי כדי לשתוק.

אנחנו גרים בגני תקווה, הורים לילדה בת 12.

אני כותבת את זה כי זה עלול לקרות בכל בית. גם אצלכם.

גם אם אתם חושבים שאתם מעורבים, קשובים, רואים הכול.

לפני כמה שבועות, הבת שלנו – ילדה רגישה, חכמה, אהובה – התחילה לבכות המון, להסתגר, להימנע מארוחות, לקום בלילות מסיוטים.. אחרי שיחות והתעניינות היא סיפרה לנו שהיא חותכת את עצמה, מרעיבה את עצמה, שונאת את הגוף שלה ואת עצמה.

היא אמרה שזה נובע מדיכאון, ממצוקה עמוקה, משנאה עצמית.

נבהלנו. התפרקנו. בכינו. הזדעזענו.

התחלנו טיפול פסיכולוגי מיד, ניסינו להבין לעומק.

בשלב הזה לקחנו את הטלפון שלה– וגילינו גיהנום.

אתגר טיקטוק מסוכן ומוסתר שבו בנות מעודדות זו את זו לפגיעה עצמית, תחת כותרות שקריות של “תמיכה”, “שיתוף” ו”טיפול”. הטרנד קורא לבנות לחתוך את עצמן, לא לאכול, לא לישון בלילה ולקנות שפתון וכשהוא נגמר- צריך להתאבד.

הן משתמשות באפליקציה שנראית כמו אפליקציית שיקום שמוסתרת בתיקיות נעולות, אבל בפועל היא מעודדת את הפגיעה:

היא סופרת כמה פעמים הן חתכו את עצמן ביום, כמה שעות הצליחו לא לאכול, עד איזו שעה הן נשארו ערות בלילה.

הן כותבות אחת לשנייה בקודים:

“פ.ע” = פגיעה עצמית

“ה.א” = הפרעת אכילה

ועוד המון ראשי תיבות שנועדו להסוות את הכאב האמיתי – מההורים. בבדיקה מהירה עם צ׳אט gpt גילינו מיד ששם יש מידע על הטרנד, כולל הקודים שראינו.

הילדה שלנו סיפרה שהתחילה כדי “להתקבל לחבורה”, כדי להתחזק חברתית.

היא עושה את זה כחודשיים בלבד.

אבל החברות שלה – חלקן עושות את זה כבר כמעט שנה שלמה וההורים גילו עליהן צלקות משמעותיות של חתכים. כולן ילדות מבתים טובים, עם הורים אכפתיים ומעורבים וכולנו פשוט בהלם.

הן מסתירות את הפגיעות עם קפוצ’ונים בקיץ (“אני סובלת מקור”),

וכשיש חתכים נראים לעין – מספרות שזה היה כלב, חתול או סתם מכה.

מרגע שגילינו – מחקנו את הטיקטוק מהטלפון שלה ולא נאפשר את השימוש באפליקציה הזאת יותר לכל הילדים שלנו.

גם אם זה יגרום לקונפליקטים.

כי זה לא שווה את החיים והנפש של אף ילד.

כשהעזנו לשתף חברים –

גילינו שגם הבת של חברים שלנו בנתניה עוברת בדיוק את אותו הדבר, רק שהם לא ידעו שזה טרנד.

הם חשבו שזו בעיה פרטית. אישית.

פה הבנו שאנחנו חייבים לשתף.

לא כדי לזעזע – אלא כדי להציל.

תסתכלו לילדים בעיניים – ותסתכלו גם בטלפון. אל תסמכו בעיניים עצומות, גם אם אתם חושבים שיש לכם ילדים טובים עם ערכים, הבת שלנו נסחפה לזה כדי ״להיות מקובלת״ והיתה אומללה ומפוחדת ולא ידעה איך לספר לנו ולצאת מזה.

אל תגידו “אצלנו זה לא יקרה”.

תשאלו. תתעקשו. תתערבו.

***בבקשה תשתפו כמה שיותר כדי שלא יהיה מאוחר ויקרה אסון, אנחנו עדיין מנסים לאסוף את השברים

------------------------------------------------------------------------------------זה לא טרנד 'גלוי'. זה מה שהצלחתי לברר על זה דרך GPT:

לפחות ממה שידוע על זה עד כה.

על ה"טרנד" שלא נקרא בשם

אין לו שם רשמי כמו "Blue Whale" או "Momo", ולכן קשה לחפש אותו. הוא מופיע יותר כ:

התארגנות בין נערות בקבוצות סגורות או קהילות בטיקטוק, דיסקורד, וואטסאפ, ואפילו באפליקציות שמתחזות ליומנים או “מעקב רגשי”

המסר המרכזי:

"אנחנו לא לבד", "יש מקום לדבר על זה", אבל מתחת לפני השטח:

בנות משתפות כמה חתכים עשו

כמה זמן החזיקו בלי אוכל

עד מתי נשארו ערות בלילה

מתי "יגיע הזמן" לפי קוד השפתון ()

---

איך הן קוראות לזה? איך זה עובד?

מילות קוד נפוצות (שמשמשות להסתרה מההורים):

קוד משמעות

פ.ע פגיעה עצמית

ה.א הפרעת אכילה

ס.ח סכין חיתוך

פ.א פחדים או פוביות

שפתון מונח סמלי לספירה לאחור (לרוב לאקט סופי כמו התאבדות – כשהשפתון "נגמר")

א.ש אני שונאת את עצמי

0/10 דירוג תחושת החיים שלי היום (ככל שקרוב ל-0, המצב מסוכן יותר)

הן גם משתמשות באימוג'ים:

שפתון = סימן לקוד המוות

או עם = פוסט על פגיעה עצמית

= "לזכרי" או תחושת סוף קרוב

אפליקציות בהן זה מתרחש:

Vent, Wysa, Daylio, Locket, Notion (בגרסה מותאמת) – נראות תמימות אבל חלקן בשימוש לתיעוד יומי של פגיעות.

דיסקורד – קהילות סגורות עם שמות כמו "help", "sad kids", "just us" או "venting zone".

טיקטוק – דרך סרטונים שמציגים "before/after", ידיים עם חתכים מטושטשים, סרטוני POV עצובים עם מוזיקה דיכאונית.

---

מה "הטרנד" אומר?

לרוב זה לא מצוות רשמי של "תעשי X ואז תמותי", אלא:

> “אנחנו משפחה של שבורות.

את לא לבד, גם אני חתכתי היום 4 פעמים.

תנסי לשרוד עד שהשפתון ייגמר.”

ויש בנות שמקבלות חיזוקים מהקהילה אם הן "מתקדמות" לכיוון הפגיעה או הרעבה.

זו בעצם קהילת תמיכה הפוכה – במקום לעצור אותך, הן גורמות לך להאמין שזו הדרך להיות חלק ממשהו.

---

דוגמה אמיתית:

נערות שלקחו (או לוקחות) חלק בזה כתבו זו לזו:

"כמה חתכים היום?"

"אני כבר על חצי שפתון"

"תאכלי משהו או שתתעלפי שוב?"

"אל תיכנסי ללייב היום אם לא חתכת"

זה נשמע מחריד — כי זה באמת מחריד.

---

אז מה עושים עכשיו?

1. לבדוק את הטלפון – במיוחד תיקיות נעולות, אפליקציות שנראות תמימות, התכתבויות עם סמלים.

2. לחפש קודים – גם ביומן, פתקים, ואפילו בסטורי באינסטגרם או בטיקטוק (הסטורי נעלמים!)

3. לשאול בלי אשמה – "שמעתי שיש קבוצות שבהן מדברים על פגיעה עצמית כאילו זה תחרות, ראית דברים כאלה?"

4. לדבר עם הורים אחרים – ולהפיץ את זה הלאה, עכשיו, בלי לחכות שאיזה כתב ירים תחקיר.

מה זה קשור אלי?

אני מרצה על מגוון רחב של נושאים. בתקופה האחרונה אני מנסה להרחיב את מעגל ההרצאות שלי לקהלים נוספים. ביניהם גם ארגונים ומוסדות דיור מוגן.

אני פעיל גם במסגרת שנקראת נטוורקינג למרצים, בה אנחנו גם לומדים לשווק הרצאות.

המליצו לנו גם על שימוש בטיקטוק לקידום הרצאות.

אני לא מתחבר לזה ולא מתחבר לטיקטוק.

הפלטפורמה הזו לא מתאימה לי אישית. יש בה יותר מדי רעשים של ילדים ובני נוער, שמבחני הרשת הם דוגמה קיצונית רעה לפעילות שלהם.

הסרטונים שמעלים לשם מוגבלים בזמן לסרטונים קצרים במיוחד.

בדרך כלל המסרים שלי יותר מורכבים ופחות שיווקיים וקשה להעביר אותם במגבלה של דקה. לפעמים אפשר להעביר אותם בסרטונים קצרים של 2-3 דקות ברשתות אחרות.

הזמן שלי מוגבל ואני מעדיף להשקיע זמן ומחשבה בפלטפורמות שיש לי בהן תוצאות מוכחות.

מעבר לפלטפורמות של חברת Meta אני מתכוון בעיקר ל-Linkedin ול-YouTube.

הערות

1. דוגמה לתועלות Linkedin

כיצד נולדו ההרצאות שלי על ניהול סיכונים? 

2. לפעמים גם אני יכול להעביר מסרים קצרים.

3. אני מודע לזה ש-TikTok עשוי להיות ערוץ שיווקי אפקטיבי בחלק מהמקרים ובוחר לא להשתמש בו. דוגמה שקראתי עליה היא אישה צעירה שטיילה עם התינוקת שלה וראתה סופר מוכר מנסה למכור בחוץ את הספרים שלו, שהוצאות הספרים והחנויות לא הצליחו למכור.

הסיבה המרכזית היא שאנשים נמצאים יותר בפלטפורמות דיגיטליות וקוראים פחות.

הסרטון שצילמה הפך לויראלי ויצר אפקט של חזרה לחנויות ספרים.

תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע

 

הכותרת של התחזית הכלכלית שלי לשנת 2024 הייתה: תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד. 

לצערי, החלק הראשון של התחזית (שנה קשה) התברר כנכון. 

ניתחתי שני תסריטים פסימי ואופטימי בהקשר של כלכלת מדינת ישראל. 

התסריט הפסימי של המשך כהונתה של ממשלת בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו התממש.

הוא לא רק התממש הוא אפילו חרג מההערכות הפסימיות שלי. 

הפיטורים, בזמן מלחמה, של שר הביטחון יואב גלנט ומינוי בובת קש של נתניהו בשם ישראל כץ לתפקיד שר הביטחון עברו ללא תגובה מספקת מצד הציבור. האירוע הזה נתן "רוח גבית"  לבליץ של חקיקה נגד אזרחי ישראל ולמען המשך שרידותה של הממשלה. 

מבחינה כלכלית בולטת החזרה לניסיון לכונן הפיכה המשטרית, שהיה אחת הסיבות הבולטות להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל.  

אם תכהן הממשלה הנוכחית גם בשנת 2025, ימשכו כל התופעות שצוינו בפוסט המתייחס לשנת 2024. 

התקווה היחידה לשינוי המגמה של פגיעה מתמשכת בכלכלה הישראלית היא החלפת הממשלה הנוכחית בממשלה אחראית ששריה, ובעיקר ראשה, נותנים דוגמה אישית לציבור.

הממשלה הנוכחית אינה פועלת כממשלה שמעניין אותה מצבם הכלכלי של משקי הבית בישראל וגם לא מעניין את חבריה, ובעיקר את ראש הממשלה ואת שר האוצר, מצבה הכלכלי של מדינת ישראל. 

ההשלכות על מצבם הכלכלי של משקי הבית

הגזירות הכלכליות הצפויות החל מ-1 בינואר צפויות להגדיל את ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בסכום של בסדר גודל של כ-500 שקלים בממוצע לחודש. 

בנוסף לכך צפויות התייקרויות של מוצרים והתייקרויות של רכישת ושכירת דירות.   

דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי מבשר רעות למשקי הבית בכלל ולעצמאים בפרט.  

גורמים עיקריים שישפיעו על מצבה הכלכלי של מדינת ישראל בשנת 2025

תקציב הביטחון

אחרי מלחמת יום הכיפורים היה עשור אבוד מבחינה כלכלית בגלל גידול מתמשך ועצום בתקציב הביטחון. 

אין ספק שתקציב הביטחון יגדל בשנת 2025 ובשנים הבאות. 

המצב הביטחוני יחייב גיוס מילואים בהיקפים גדולים. יהיה צורך לשמור על הגבולות ולהגיב לאירועים אם יתרחשו. 

יהיה צורך להיערך לאיומים עתידיים באמצעות פיתוח אמצעי הגנה מתקדמים יותר. 

השאלה היא רק בכמה הוא יגדל?

הממעיטים מדברים על גידול של 10%. 10% זה הרבה כשמדובר בתקציב ענק.

האם ומתי תסתיים המלחמה בעזה?

לתפיסת רבים, כולל האמריקאים וכולל הפיקוד הבכיר של צה"ל וזרועות הביטחון האחרות יש לסיים את המלחמה בעזה. 

נותרה רק מטרה אחת שיש עליה הסכמה רחבה החזרת כל החטופים בהקדם. 

התפיסה הזו נוצרה כאשר צה"ל סיים לנצח את החמאס כצבא ונותרו רק לוחמי גרילה. 

הניסיון בעולם (ארה"ב בוייטנאם ובאפגניסטן, רוסיה באפגניסטן, צרפת באלג'יריה) מראה כי אפשר רק להפסיד במלחמה כזו. 

משמעות כלכלית של המשך המלחמה בעזה לאחר החזרת החטופים היא אפקט ההוצאה האבודה, הנקרא גם אפקט הקונקורד. 

כמובן, שהמשך לחימה בעזה מגדיל את תקציב הביטחון.

שיקום הצפון ועוטף עזה

שיקום עוטף עזה והצפון כרוך בעלויות גבוהות. זוהי בהחלט הוצאה הכרחית אבל עדיין צריכים למצוא לה מקורות כספיים.

מעמדה הבינלאומי הגרוע של מדינת ישראל

ישראל הפכה למדינה מבודדת. זה מתבטא בחוסר שיתופי פעולה כלכליים, אקדמיים, טכנולוגיים ותרבותיים עם מדינות אחרות וקהילות בינלאומיות. 

יש לכך השפעות כלכליות שליליות על מדינת ישראל. 

אם לא נסיים את המלחמה בעזה ונצא משם בהקדם  (לא במחיר של אי-החזרת חטופים), הבידוד של ישראל יגבר ואיתו יבואו נזקים כלכליים גדולים נוספים. 

אחד הביטויים הבולטים למעמדה הגרוע של ישראל הוא הפסקת טיסות של מרבית חברות התעופה לישראל. 

להפסקה הזו יש השלכות כלכליות בחוסר יכולת לקיים קשרי עבודה מלאים עם כאלה שכן מוכנים לעבוד עם חברות וגורמים ציבוריים בישראל. 

בריאות ובריאות הנפש

המלחמה גרמה לפציעות של אזרחים וחיילים. 

חלק מהפציעות הן קשות ומחייבות שיקום. מספר מקבלי קצבאות נכות גדל. מספר נכי צה"ל גדל משמעותית. 

יש יותר אלמנות ויתומים הזכאים לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

לא מעטים נפגעו נפשית וזקוקים לשירותי בריאות הנפש ולשירותים סוציאליים. 

פוסט טראומה היא רק קצה הקרחון.  

היכולת לעבוד של חלק מהנפגעים ובני משפחותיהם קטנה יותר.

השורה התחתונה היא צורך בהגדלת תקציבים לשיקום, לקצבאות ולתמיכה בנפגעים ובבני המשפחות שלהם.

חוסר יכולת לקבוע סדרי עדיפויות ראויים

הממשלה הנוכחית בחרה באופן עקבי בסדרי עדיפויות מעוותים.  

המושג סדרי עדיפויות מעוותים מתייחס לתקציבים המוטים באופן קיצוני לטובת הסקטורים המצביעים לשותפים הקואליציוניים בזבוז כספים לתועלתם האישית של חברי קואליציה ומקורבים. 

המספר הגדול של משרדים ממשלתיים מיותרים הוא דוגמה בולטת ויקרה להטייה לטובת חברי כנסת ומקורבים.

להערכתי לא צפוי שינוי לטובה בדפוס התנהלות זה בשנת 2025.

 

הכלכלה העולמית

אין ספק שהמצב הכלכלי בעולם ומעמדה הבינלאומי של ישראל עשויים להשפיע על כלכלת מדינת ישראל.

בשונה משנה שעברה, בחרתי להקדיש פוסט נפרד לחיזוי המצב הכלכלי בעולם. 

כיצד צריכים משקי הבית להיערך לשנת 2025?

משקי הבית צריכים להיערך לתסריטים גרועים במיוחד ולנסות לשמור חסכונות לטווח הקצר, לטווח הבינוני ולטווח הארוך. 

הם צריכים להיערך למשבר כלכלי מתמשך. 

מידע נוסף תוכלו למצוא בסרטון בערוץ היו טיוב שלי שהועלה בשנת 2023 לאחר ה-7 באוקטובר. לצפייה: 

כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך?