‏הצגת רשומות עם תוויות עצמאי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עצמאי. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 13 בספטמבר 2025

הטבות מס על הפקדות לקרן השתלמות לעצמאים

 

הטבות המס לעצמאים על הפקדות לקרן השתלמות עולות על הטבות המס לשכירים. 

לא מפתיע, אם זוכרים שהמעסיק מפקיד לקרן ההשתלמות של השכיר, בדרך כלל פי 3 ממה שמנוכה משכרו של העובד. 


פוסט זה יתמקד בהטבות מס לעצמאי בקרן השתלמות. 

עצמאי זכאי לשתי הטבות מס בגין הפקדה לקרן השתלמות:


1. זיכוי מס על הפקדה עד 4.5% מההכנסות החייבות במס, כלומר: הכנסות פחות הוצאות מוכרות למס).

תקרת ההפקדה המעניקה הטבה זו היא 13,203 ש"ח  נכון לשנת 2025.


2. פטור מניכוי מס רווחי הון על הרווחים שנצברו. 

תקרת ההפקדות הפטורות ממס רווחי הון היא 20,520 ש"ח נכון לשנת 2025 ש"ח. 

הזכאות לפטור ממס רווחי הון קיימת החל מ-6 שנים של חיסכון בקרן ההשתלמות. 

אם משתמשים בכסף לצורך השתלמות מקצועית, הזכאות קיימת החל מ-3 שנים של חיסכון בקרן ההשתלמות. 

שימו לב לכך שהפטור ממס רווחי הון אינו תלוי בגובה ההכנסה של העצמאי באותה שנה.



מדוע מתבלבלים ביחס לסכומים שניתן להפקיד על מנת להנות מההטבות? 



לנטייה של עצמאים שאינם חדים במיוחד בתחום של כלכלת המשפחה בכלל ובנושאים של מיסים בפרט, שלא לדעת את הפרטים או לא לרדת לעומקם של הנושאים, מתווספות ההודעות ששולחים הגופים המנהלים קרנות השתלמות ללקוחותיהם והודעות והמלצות של אחרים. 

 בהודעות שהם שלחים כתוב הסכום המקסימלי שיכול שכיר להפקיד לקרן השתלמות ולהנות מהטבת מס (במקרה של השכיר זה מחושב אוטומטית דרך תלוש המשכורת שלו) והסכום המקסימלי שיכול עצמאי להפקיד לצורך הטבות מס. 

בהקשר של עצמאים ייכתב בהודעה ללקוחות שתישלח בנובמבר או דצמבר 2025 הסכום 20,520 ש"ח. 

גם אם מופיע הסכום המקסימלי הנמוך יותר המקנה זיכוי מס, חלק מהלקוחות העצמאיים יתקשו לבצע את ההבחנה בין שני הסכומים המקסימליים המותרים להפקדה לצורך הטבות מס, גם אם צויין גם הסכום הנמוך יותר המקנה זכאות לזיכוי מס. 


ניצול הסכום המקסימלי לפטור ממס רווחי הון



היות שהסכום אינו תלוי בגובה הכנסה, תיאורטית יכול עצמאי שהכנסותיו היו נמוכות במיוחד באותה שנה, למשל: 2,000 ש"ח לשנה, להפקיד את הסכום המקסימלי ולהינות אחרי 6 שנים מפטור ממס רווחי הון. 

באופן מעשי ברוב המקרים עצמאי המרוויח סכומים נמוכים במיוחד יתקשה לחסוך. 

עשויים להיות מצבים שבהם יש לו אפשרות להפקיד את הסכום המקסימלי על אף שהכנסותיו באותה שנה היו נמוכות. 

למשל אם קיבל ירושה בסכום גבוה.



למידע נוסף


1. באתר כל זכות בפוסט: הטבות במס הכנסה לעובד עצמאי שחוסך בקרן השתלמות


2. באתר פנסיוני: הטבות המס לעצמאים בקרן השתלמות ובקרן הפנסיה בשנת 2025



הערה


הכתוב כאן אינו מהווה ייעוץ או המלצה לניהול כספים בקרן השתלמות. 

כל החלטה כלכלית היא ספציפית למצבה של משפחה או למצבו של יחיד המקבלים אותה. לצורך זה אפשר לפנות לגורמים המוסמכים לתת ייעוץ בנושא זה. 


יום שבת, 1 בינואר 2022

תחזית לשנת 2022: עולם עבודה אחר

 


יש בינינו כאלה שכבר אינם בעולם העבודה הקלאסי של פעם. עולם שבו עובדים כשכירים במשרה מלאה במשך שנים רבות. זה קורה יותר אצל בני דור ה-Y ובני דור ה-Z.

מגיפת הקורונה גרמה להאצת תהליכי שינוי קיימים ובנוסף הביאה גם לשינויים מהותיים, שחלקם בלתי הפיכים.

עולם העבודה בשנה הקרובה ובשנים הבאות יהיה שונה ממה שהכרנו עד לפני שנתיים. בפוסט זה אציג מספר תחזיות. מטיבן של תחזיות, שהן לא בהכרח מתגשמות בפועל. 


עבודה היברידית או עבודה מרחוק מזווית של העובד


כבר היו אנשים שעבדו מרחוק. גם אני כעצמאי בתחום המחשבים ומערכות המידע נתתי שירותים מרחוק כבר לפני מספר שנים. הקונספט היה פשוט. חברת ייעוץ בארצות הברית או באירופה הוסיפה יועצים עצמאיים מומחים בתחומם למאגר שלה. ארגונים שרצו ייעוץ טלפוני אסטרטגי ממני הודיעו לחברה. תיאמנו. דיברנו. הלקוח שילם לחברה. החברה העבירה לי את הסכום שקבענו. בקיצור Win-Win לכל הגורמים המעורבים. 

ההבדל בין העבר להווה הוא, שעכשיו עבודה מרחוק ועבודה היברידית הפכו ל-Mainstream. 

העבודה מרחוק והעבודה ההיברידית יישארו איתנו לא רק בשנת 2022 אלא גם הרבה שנים אחר כך.

ההשלכות של עבודה מרחוק או עבודה היברידית הן מרובות ומרחיקות לכת ולא כולן פשוטות להבחנה.


איזון עבודה-בית

הימצאות בבית במקום במקום העבודה יוצרת מצב שונה מהמצב של לפני העבודה מרחוק.

מצד אחד יש אפשרות להיות יותר עם ילדים ולטפל בהם במהלך יום העבודה. 

מצד שני יש כאלה שיתקשו לעבוד מהבית. גם כשאין ילדים קטנים ובמיוחד כאשר יש ילדים קטנים. 

השורה התחתונה: בהדרגה ירד מספר שעות העבודה ויווצר איזון טוב יותר בין בית לעבודה.

 

שעות עבודה

כשעובדים במקום עבודה פיזי יש מסגרת. המסגרת מגדירה איזשהו טווח של שעות עבודה. 

בבית זה הרבה פחות מוגדר. אין גבולות. יש כאלה שיסחפו לעבודה של הרבה יותר שעות מאשר במקום עבודה. יש כאלה שיעבדו הרבה פחות. 

התפיסה שלא מספר השעות הוא מה שחשוב, אלא התפוקה, הופכת ל-Mainstream גם במקומות בהם עובדים חתמו כרטיס בשעון נוכחות וקיבלו תשלום על פי שעות עבודה.

השורה התחתונה:  מודל התשלום לפי שעות יהפוך לפחות שכיח.


הטבות

הטבות שהתאימו לעידן העבודה ממקום העבודה הופכות לפחות רלוונטיות, אם בכלל. 

בראש וראשונה רכב חברה. כשנוסעים כל יום למקום עבודה רחוק מהבית זה משתלם. כשעובדים כל יום מהבית זה הרבה פחות משתלם כלכלית. יותר עובדים יוותרו על רכב חברה משום שזה לא יהיה כדאי להם כלכלית.

לא פחות חשוב, כשלא נוסעים לעבודה נחסכת עלות דלק, נחסך זמן נסיעה בפקקים, זמן חיפוש חניה ובחלק מהמקרים גם עלויות חניה.

גם הטבות אחרות של סביבת עבודה מפנקת במקום העבודה, שמכירים אותן במיוחד בחברות היי-טק, הופכות לחשובות פחות. 

השורה התחתונה: יווצר דפוס חדש של הטבות לעובדים.

 

לא רק מעביד אחד

קשה לעבוד עבור מעביד נוסף ממקום עבודה פיזי של מעביד. הרבה יותר קל לעבוד עבור מעביד נוסף כשעובדים מהבית. 

בינינו, אם לא מדובר במתחרה עסקי של המעביד, יכולה לצמוח מזה לא מעט תועלת.  העובד לומד דברים חדשים, מתנסה בסביבות עבודה קצת שונות ונפגש בשיטות, טכנולוגיות ורעיונות שייתכן שיהיו רלוונטיים גם למעביד הראשי שלו.  

לא מן הנמנע שיעלו גם רעיונות של שיתוף פעולה עסקי בין המעביד הקבוע למעביד הנוסף.

השורה התחתונה: המודל של עבודה במקביל מול מעסיקים שונים, לפעמים כעצמאי ולפעמים כשכיר ועצמאי יהפוך לשכיח יותר. 

 

לא מוכנים לעבוד כשאין אפשרות לעבודה מרחוק 

מעבידים שאינם מאפשרים עבודה מרחוק או עבודה היברידית אינם מצליחים לגייס עובדים.

השורה התחתונה: עבודה מרחוק או עבודה היברידית זה הסטנדרט.


עבודה מרחוק מזווית של המעסיק


שמירה על מחויבות העובד למעסיק

הרבה יותר קל לשמור על מחויבות של עובד למעביד כשהוא נמצא במקום העבודה. הוא נמצא באינטראקציה עם עובדים אחרים. אוכל ביחד איתם. מדבר איתם גם על נושאים אישיים וגם על נושאים כלליים ומקצועיים. 

המעסיקים צריכים למצוא דרך לשמור על מחויבות העובדים לארגון. זה יכול להיות במפגשים יומיים של עובדים אחת לתקופה עם פעילות פנאי. 

זה יכול להיות במפגשי העשרה מרחוק.

זה יותר קל במודל ההיברידי מאשר במודל של העבודה מרחוק.

בישראל התווסף לכך גם המודל הכושל של חל"ת. מודל הפוגע קשות במחויבות של עובדים למקום העבודה.

השורה התחתונה: עם הזמן יהיו מקומות עבודה שילמדו כיצד לשמר מחויבות עובדים.


היררכיה

בנוכחות פיזית במקום עבודה ההיררכיה ברורה. ליד החדר או עמדת העבודה כתוב שם העובד ותפקידו, מקום הישיבה עשוי לשקף את מעמדו בארגון. אם יש מזכירה צמודה לחדרו ברור שהוא מנהל. 

בארגונים שמרניים כמו בנקים היא ברורה יותר. ממקום הישיבה של העובד אפשר להסיק ביחס למקומו בהיררכיה הארגונית.

בעבודה מרחוק ההיררכיה פחות ברורה. יש מקום להיררכיה פורמלית פחות. 

כבר נתקלתי בהיררכיה מטריציונית משתנה בפרוייקט ייחודי ומצליח של Drezdner Bank בגרמניה בשנת 2002. בפרויקט הייתה שכבה ניהולית בכירה דקה במיוחד. עובד יכול לנהל עובד אחר במשימה שאותה הוא מוביל, ולהיות מנוהל על ידי העובד אותו ניהל, במשימה אותה מוביל העובד האחר. 

השורה התחתונה: עולם העבודה מרחוק צפוי להיות עולם עם פחות היררכיה פורמלית. 


יותר כח לעובדים

שימור עובדים הופך למשימה קשה יותר. קראו למשל על יוזמה יוצאת דופן של חברה קטנה בפריז: כדי להילחם בהתפטרויות, חברה בפריז נתנה לעובדים לקבוע בעצמם את שכרם. 

יותר עובדים מעוניינים לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל. 

כך למשל, בישראל רואים עובדים ועובדות, שאינם מעוניינים לחזור מחל"ת לעבודה.

השורה התחתונה: מעבידים צריכים להתאים את עצמם לעולם בו קשה לשמר עובדים.

 

לא תמיד יותר כח לעובדים

הסכם העבודה החדש של בנק דיסקונט הוא הסכם מהפכני. ההסכם כולל עבודה היברידית. הוא מהפכני בגלל שהוא מאפשר פיטורי עובדים.

בפוסט קודם הסברתי מה איפשר את המהפכה הזו. אין ספק שהסעיף הזה בהסכם, משקף היחלשות של ועד העובדים. לא בכל ענפי התעסוקה יש יותר כוח לעובדים.

השורה התחתונה: בענפים ובמקצועות מסוימים העובדים דווקא נחלשו. בנקאות היא אחד מאותם ענפים.

 

מקצועות מתיתרים


בפוסטים קודמים עסקתי במקצועות מתיתרים. הטכנולוגיה מחליפה מזכירות, קופאיות, נציגי שירות טלפוני ואפילו סוכני ביטוח ועורכי דין. 

בקורונה למדנו שיש דפוס נוסף של היעלמות הצורך באנשי מקצוע: מגפות מיתרות מקצועות מסוימים לתקופת זמן. ההקשר המידי שחושבים עליו הוא מקצועות הקשורים בתיירות. 

האם מקצועות אלה יתיתרו לחלוטין? להערכתי קרוב לודאי שלא, אבל העוסקים בהם צריכים להביא בחשבון כמה שנים רעות לפני חזרה לעסקים כרגיל, כפי שהיה לפני הקורונה.

אולי לא ממש לעסקים כרגיל כפי שהיה לפני הקורונה, אלא לעסקים סבירים. 

הלקח שצריכים להפיק אלה שעוסקים באותם מקצועות, וגם אלה שעוסקים במקצועות אחרים, הוא שבמהלך שנות העבודה יהיה צורך בהחלפות של מקצוע.  
לא רק שלא יעבדו כל תקופת החיים בהם עובדים במקום עבודה אחד, גם לא יעבדו במקצוע אחד. 

השורה התחתונה: צריך להיערך לאפשרות של החלפות מקצוע במהלך שנות העבודה. צריך להיערך גם להחלפות זמניות של מקצוע במהלך שנות העבודה.  

פחות עבודה


מטלות עבודה רבות של בני אנוש יוחלפו במהלך השנים הבאות בעבודת מחשבים ורובוטים. 
התוצאה עשויה להיות פחות עבודה. 
יעבדו פחות שעות ויהיו כאלה שלא יעבדו בכלל. במקומות שונים בעולם נעשים ניסויים של חלוקת כסף לאזרחים. הכסף אמור להספיק לצרכים בסיסיים. 

לא בכל המדינות זה אפשרי. לא בכל המדינות שבהן זה אפשרי זה יקרה. 

השורה התחתונה: יהיו מודלים חדשים של חלוקת כסף לאזרחים. לאו דווקא כקצבאות סוציאליות.

לסיכום

 
בשנת 2022, וגם בשנים שאחריה, צפויים שינויים בדפוסי העבודה שהיכרנו לפני הקורונה. 
השינויים העיקריים הצפויים:

1. עבודה מרחוק.

2. חוסר יציבות תעסוקתית.
החלפת מקומות עבודה. עבודה במקביל במספר מקומוצ עבודה. יותר עבודה כעצמאים או שילוב של עצמאי שהוא גם שכיר.
 
3. התיתרות מקצועות וצורך בהחלפת מקצוע במהלך הקריירה.
הן התיתרות קבועה והן התיתרות זמנית לאורך מספר שנים. 

4. הקטנת מספר שעות העבודה.
 
5. יותר אנשים שירצו לעבוד פחות, אם בכלל.

6. יותר אנשים שלא ימצאו עבודה.
 
7. מודלים חדשים של חלוקת העושר וחלוקת כספים של המדינה לאזרחים, שעשויים לפצות באופן חלקי על היעדר עבודה. 

אחת ההשלכות של המצב החדש היא הטלת יותר אחריות על האזרחים לטיפול במצבם הכלכלי. 
נדרש תכנון כלכלי ונדרשת היערכות אישית לטווחי זמן קצרים, בינוניים וארוכים. 
לטווח הארוך, אין ספק שגמלאות הפנסיה, יהיו באחוזים נמוכים יותר מההכנסות שלפני הפרישה בהשוואה לדור הנוכחי של הפנסיונרים.




יום חמישי, 25 בנובמבר 2021

פנסיה: לעצמאים קשה יותר

 



בפוסט קודם: איזון משאבים בגירושים: הממשק בין אקטואר ליועץ בכלכלת המשפחה, התייחסתי להרצאאה בזום של האקטואר ד"ר רון קדם, שניתנה במסגרת הרצאות שמארגן איגוד היועצים לכלכלת המשפחה. 

בפוסט זה אתיחס להרצאה טובה אחרת שניתנה באותה מסגרת. כשאני אומר "אתיחס", אני מתכוון לזה שאני מביא את עיקרי הדברים שנאמרו בהרצאה, אבל גם מוסיף פרספקטיבה משלי. 

פוסט זה מתייחס להרצאתו של נדב טסלר על תכנון פנסיה של עצמאים. 

טסלר הוא מומחה ידוע בתחום הפנסיה. הוא גם הכותב של אתר בעל ערך בתחום זה הנקרא: פנסיוני להבין את הפנסיה. 


פנסיה של שכירים


מאז הקמת מדינת ישראל ועד היום לשכירים הייתה פנסיה טובה יותר מאשר לעצמאים. 

הפנסיה של שכירים, שהגיעו בשנים האחרונות לגיל הפנסיה, עשויה להגיע לכ-70% משכרם. העולם השתנה ובני דור ה-Y ודור ה-Z צפויים כנראה לקבל פנסיה של כ-30%-50% משכרם.  

אחד הגורמים לכך היא העובדה, שמרבית בני הדורות הקודמים היו שכירים ומיעטו להחליף מקומות עבודה. הצעירים של היום עובדים במקומות יציבים פחות ובנוסף גם נוטים להחליף מקומות עבודה. הם צפויים לא לעבוד ברצף עד גיל הפרישה. הם גם עשויים למצוא את עצמם עובדים כעצמאים בחלק משנות עבודתם. 

 

פנסיה של עצמאים

 

מה שאני כותב כאן לא בהכרח נכון לכל סוגי העצמאים. כך למשל, עצמאי מסוג עצמכיר עשוי לחסוך סכום דומה לזה שחוסך שכיר.

ההבדל היסודי בין עצמאי לשכיר הוא שלשכיר יש מעביד המפקיד לו לפנסיה בכל חודש. עצמאי צריך להחליט לבד מתי להפקיד וכמה להפקיד.  

לפני שהייתה חובה חוקית להפקיד לפנסיה עצמאי שאל את עצמו: האם בכלל עליו להפקיד לפנסיה? ייתכן גם שלא שאל ולא הפקיד.

פנסיית חובה לעצמאים שיפרה את מצבם הפנסיוני של עצמאים שהם מספיק צעירים. זה מאוחר מדי עבור אלה שהיו בשנות ה-50 וה-60 של חייהם כאשר נכנסה לתוקף פנסיית חובה לעצמאים. 

למרות השיפור ביחס לעבר, מצבם, בדרך כלל, גרוע בהרבה ממצבם של שכירים. 

טסלר אומר שהם עשויים לבנות על האפשרות להמשיך לעבוד כעצמאים גם לאחר גיל הפנסיה. ייתכן שמצבם הבריאותי לא יאפשר להם לעשות זאת. הפנסיה לא תספיק והם יאלצו להתחיל לעבוד כשכירים. 

אני מוסיף, שגם אם מצבם יאפשר להם לעבוד, עלולים להיות שינויים בשוק. מתחרים חדשים ואפילו מתחרים וותיקים עלולים לדחוק אותם החוצה מהשוק. 

המצב הזה מחייב עצמאים לתכנון יצירתי של הפנסיה שלהם.


דילמה ראשונה: הפקדה חודשית לפנסיה או הפקדה שנתית


הפקדה חודשית עדיפה על אף הקושי במימושה בגלל חוסר היציבות בהכנסות של חלק מהעצמאים. היתרון הראשון הוא שהיא מאפשרת כיסויים ביטוחיים כמו אובדן כושר עבודה. 

היתרון השני הוא ביצירת מסגרת קבועה של צבירה. כשמפקידים הפקדה חד פעמית בסוף שנת מס, לא תמיד יש לעצמאי את סכום הכסף שתכנן להפקיד. הוא עלול להפקיד פחות ולצבור פחות ממה שתכנן. 

היתרון השלישי עשויים להיות רווחים על ההשקעה במהלך השנה. כמובן שזה אל וודאי שיהיו רווחים.


פיתרונות יצירתיים

 

חשוב להבין שהפיתרון צריך להיות מותאם באופן ספציפי לכל עצמאי.

במקרה של אובדן כושר עבודה

פתרונות יצירתיים כוללים שימוש באפיקי חיסכון נוספים ובביטוחים. 

כך למשל, כשמתרחש אירוע של אובדן כושר עבודה לשכיר יש ימי חופשה וימי מחלה. הם יכולים לעזור לו לעבור את התקופה עד לקבלת סכום חודשי בגין ביטוח אובדן כושר עבודה.

לעצמאי אין חופשות וימי מחלה. עליו למצוא מקורות מימון אחרים.

טסלר מציע למשל ביטוח מחלות קשות. זוהי גם אחת הסיבות לאובדן כושר עבודה. אם הפסקת עבודה, נובעת ממחלה קשה, הביטוח עשוי להיות מקור מימון. 

הצעה אחרת היא חיסכון בקרן השתלמות. בנוסף להטבת המס בחיסכון כזה, עמיתים בקרן השתלמות זכאים להלוואה בתנאים טובים במיוחד. 
גם הלוואה כזו עשויה להיות מקור מימון.


להשלמת הפנסיה

כפי שכבר ציינתי, גם שכירים צעירים צריכים לחשוב על מקורות פיננסיים שיהיו הרובד השלישי של הפנסיה שלהם בעתיד הרחוק. 

עצמאים צריכים לחשוב על זה יותר. 

 

מקור ראשון: קופת גמל להשקעה

בקופת גמל להשקעה אפשר להשקיע עד 70 אלף שקלים לשנה. אין הטבת מס על ההפקדה אבל הכסף נזיל בשיעורי מס רגילים על הרווחים. אפשר גם לשמור אותו עד לגיל הפנסיה ולהשתמש בו להגדלת קצבת הפנסיה.

 

מקור שני: קרן ההשתלמות

בהפקדה לקרן השתלמות יש הטבות מס. שמירה על כספים בקרן עד לגיל פרישה עשויה לספק השלמה לפנסיה. זאת על אף שקרן השתלמות אינה מכשיר לחיסכון פנסיוני.


מקור שלישי: קופת גמל

קופת גמל רגילה עשויה למלא שני תפקידים: חיסכון פנסיוני במקום קרן פנסיה והשלמה לחיסכון פנסיוני. בשני המקרים מקבלים הטבות מס אבל ניתן לקבל קצבה חודשית רק בגיל המתקרב לגיל הפרישה מעבודה. 

הקצבה היא רק באמצעות קופת גמל משלמת לקצבה. 

במקרה של חיסכון עיקרי לפנסיה עשוי להיות חשוב לדאוג לכיסוי הצד הביטוחי באמצעות ביטוח Risk מתאים.



 

 

יום שישי, 6 באוגוסט 2021

עצמאי: ברשויות המס - כן. בביטוח לאומי - לא

 


את הפוסט הזה אני מקווה שיקראו עצמאים העובדים כעוסקים פטורים ומשלמים מקדמות למוסד לביטוח לאומי, על אף שאינם חייבים לשלם. 

את הפוסט הזה אני מקווה שיקראו גם כמה פקידים במוסד לביטוח לאומי, שלא ממש מכירים את החוק בנושא זה. 

לא עוזר לשלוח אליהם קישור לדף באתר המוסד בו הם עובדים, שגם בו כתוב מילה במילה את מה שאני ניסחתי, עבור כאלה שאני מלווה כלכלית בהתנדבות ודרשו מהם תשלומים שהם לא צריכים לשלם. 


הנקודה המהותית


מבחינת מס הכנסה ומס ערך מוסף, עצמאי הוא כל מי שהגדיר את עצמו כעוסק פטור או עוסק מורשה וביצע תהליך פורמלי של רישום. הוא עצמאי החייב בדיווח גם אם הרוויח סכום זניח או לא הרוויח בכלל. 

מבחינת ביטוח לאומי מי שמוגדר כעצמאי חייב לעבוד מספר מינימלי של שעות בשבוע כעצמאי ו/או חייב שתהיה לו הכנסה כעצמאי מעל לסף מסוים. 

 

מי אינו מוגדר כעצמאי בביטוח לאומי?

 

באתר "כל זכות" תוכלו למצוא את התנאים המינימליים להגדרה כעצמאי במוסד לביטוח לאומי. 


תוכלו למצוא את אותם תנאים גם באתר המוסד לביטוח לאומי. 

מי שאינו עונה על לפחות אחד מהתנאים אינו מוגדר כעצמאי ואינו צריך לשלם מקדמות למוסד לביטוח לאומי.


עצמאי חייב לענות לפחות על אחד מהתנאים הבאים:

1. עוסק במשלח ידו כעצמאי לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.

2. הכנסתו החודשית הממוצעת מעבודתו כעצמאי מגיעה לפחות ל-5,276 שקלים (נכון לשנת 2021).

3. הכנסתו החודשית הממוצעת מגיעה לפחות ל-1,583 שקלים (נכון לשנת 2021) והיקף עבודתו כעצמאי עולה על 12 שעות בממוצע בשבוע.


מי מועד לשלם מקדמות לביטוח לאומי על אף שאינו חייב בכך?


יש שתי קבוצות המועדות לשלם לביטוח לאומי על אף שאינן צריכות לשלם.

הקבוצה הפחות שכיחה הם עצמאים העובדים גם כשכירים. 

למשל, אני עבדתי כעוסק מורשה בתחום המחשבים ומערכות המידע, נוצרה סיטואציה שבה מעביד, שעשיתי עבורו עבודה מתמשכת בהיקף משרה מלאה,  ביקש שאעבוד כשכיר. המתווה המקורי היה שבועיים בכל חודש ביפן כשכיר ויתר הזמן מבחינת המעביד יכולתי לעבוד כעצמאי.

המתווה המקורי לא מומש. עבדתי משרה מלאה בארץ כשכיר. ברור שלא נותר לי כמעט זמן לעבוד כעצמאי. היות שתקופת הזמן לעבודה הייתה מוגבלת רציתי לשמור על סטטוס של עצמאי ברשויות המס. שילמתי גם לביטוח לאומי כעצמאי משום שלא ידעתי שאיני עונה להגדרה שלהם כעצמאי. 

 

הקבוצה היותר שכיחה:  עוסקים פטורים בהיקף קטן

זוהי קבוצה שמרוויחה מעט. לפעמים הם עובדים גם כשכירים בהיקף חלקי, לרוב בשכר נמוך. 

הפוסט מיועד במיוחד לקבוצה זו, שכל שקל חשוב לה.  



 

יום רביעי, 16 ביוני 2021

יוצאים בשאלה: צעדים ראשונים בניהול העסק שלכם

 


בפוסטים הקודמים בסדרה הסברתי את ההבדל בין עוסק פטור לעוסק מורשה ואת ההבדל בין עצמאי לחברה. לא משנה באיזה מהסטטטוסים לעיל אתם בחרתם אתם מנהלים עסק ולא שכירים. 

(שני חריגים שיכולים לפעול אחרת: עצמאי שהוא גם שכיר ומהעבודה כשכיר הוא מקבל הכנסה משמעותית ועצמכיר). 

 

כשאתם מנהלים את העסק שלכם האחריות כולה עליכם. בכל התחומים הקושרים אליו, למשל: מציאת לקוחות, תשלומי לקוחות, המשכיות תזרים הכנסות, שיווק, מכירות, התפתחות מקצועית ועוד. 

אין לכם מעביד שמבטיח לכם תשלום פחות או יותר קבוע. אין לכם מנהלים שאומרים לכם מה לעשות ונושאים באחריות במקרה של טעויות. 

 

הצעד הבא אחרי שהבנתם שהאחריות כולה שלכם


עליכם להבין את התחום העסקי הספציפי אליו נכנסתם. זה לא פשוט וזה תהליך הדרגתי. 

למען האמת, צריך לנסות להבין את התחום לפני שמחליטים להיכנס אליו.

הבנת העולם הזה עשויה לסייע לכם לשרוד ואולי אפילו להצליח. 

בפוסט הבא אביא לכם דוגמאות לדברים שלא הבנתי כשהפכתי משכיר בתחום המחשבים וטכנולוגיית המידע (מה שהיום נכלל במושג רחב יותר: היי-טק) ליועץ עצמאי. 

אביא לכם גם כמה דוגמאות מעולם המסעדנות, שהיו לי כבר לקוחות בכלכלת המשפחה, שנטשו אותו עם מפח נפש ולא מעט חובות. הם לא הבינו נכון את התחום העסקי הספציפי אליו נכנסו. 


אל תתחילו בדברים אחרים כמו פרסומות בתשלום קידום האתר שלכם בחיפוש ב-Google תמורת תשלום וכיו"ב. 

האם פרסום בתשלום מקדם את העסק שלכם? לא יודע. אכנס לכך בפוסט ייעודי לנושא הזה.

מה שאני כן יודע: כל עוד לא הבנתם את העולם העסקי אליו נכנסתם אל תעשו את זה!!!

 

מה צריך להבין?


להלן רשימה לא ממצה של דברים שצריך להבין: 

1. מי הם הלקוחות הפוטנציאליים של השירותים ו/או המוצרים שלכם?

2. מי הם המתחרים שלכם?

3. מה הביקוש וההיצע לשירותים ו/או למוצרים שלכם? 

4. מה היתרונות והחסרונות שלכם בהשוואה למתחרים?

5. מה הם תהליכי ההתקשרות העסקית בין לקוח לביניכם?

6. האם ההתקשרות היא לטווח קצר או לטווח ארוך?

7. האם להסתפק בלקוח אחד או שניים או לחפש מספר גדול של לקוחות? 

8. האם צפוי בזמן קצר שינוי מהותי בשוק שישפיע עליכם?

 

התהליך


אחד הדברים שצריך להבין שצריך לעבוד במקביל. בהקשר הנוכחי הכוונה היא לזה, שלא תוכלו לדחות נושאים אחרים עד שתבינו את מצב השוק של השירותים ו/או המוצרים שלכם לעומקו. 

ייתכן שתצטרכו לעשות גם דברים אחרים כמו פרסום השירותים או המוצרים, שאתם מציעים, אבל בהתחלה התרכזו בהבנת אופן עבודתכם, מיצובכם בשוק ובהבנת השוק. 

כמו כמעט כל אחד אחר בהתחלה תעשו טעויות. לפעמים טעויות גדולות. תלמדו מהן ותתקדמו עליה.


הערת שוליים


אם אתם יוצאים בשאלה, שיצאו לפני זמו לא רב, מעולם אחר לגמרי, אז הסיכוי שלא תבינו את העולם העסקי אליו אתם שואפים להיכנס הוא גדול יותר. חסרה לכם הבנה והיכרות עם העולם הלא-חרדי גם בהקשרים אחרים.

אולי חסרים לכם אנשים מנוסים שתוכלו להתייעץ איתם. 

ההמלצה היא להיזהר יותר מאחרים. ההמלצה הכללית של התייעצות עם בעלי נסיון חשובה יותר במקרה שלכם.





 



יום שבת, 5 ביוני 2021

יוצאים בשאלה: עצמאי או חברה?

 


הפוסט הראשון בסדרה היה הקדמה לסדרת הפוסטים. בפוסט השני שאלתי את השאלה: שכיר או עצמאי? הפוסט השלישי התמקד בשאלה: עוסק מורשה או עוסק פטור?. 


סדר הפוסטים אינו מקרי. במקרים רבים הוא תואם סדר כרונולוגי. 

מישהו מתחיל לעבוד כשכיר ובשלב מסוים שואל את עצמו באופן יזום או בגלל אירוע המעלה את השאלה: האם להיות עצמאי?

החליט להיות עצמאי ואז הוא שואל את עצמו: האם להיות עוסק מורשה או עוסק פטור? 

כאשר ההכנסה השנתית שלו עולה על 100 אלף שקלים (נכון לשנת 2021) לא משנה מה התשובה שהוא מעדיף לשאלה לעיל. עליו להיות עוסק מורשה. 


כשאתם עובדים כעצמאים


בשלב מסוים מן הסתם תשאלו את עצמכם כיצד ניתן להגדיל את ההכנסות מעבודה? 

לשאלה הזו עשויות להיות מספר תשובות המשלימות זו את זו.

דוגמאות:

1. הגדלת היקפי העבודה 
יותר עבודה פירושה יותר הכנסות.

2. הגדלת התמורה לשעת עבודה או למוצר או שירות
אפשר להמשיך לעבוד באותו היקף אבל לקבל יותר כסף עבור יחידת עבודה או שירות או מוצר.
אם אתם גובים 300 שקלים לשעת ייעוץ, ותעלו את המחיר של שעת ייעוץ ל-350 שקלים, ההכנסה תגדל. כמובן תחת ההנחה, שלקוחות יהיו מוכנים להמשיך לקבל את אותו ייעוץ ולשלם 350 שקלים לשעה. 

אפשר לגבות על ייעוץ בכלכלת המשפחה 3,000 שקלים. ייעוץ כזה כולל כמה פגישות, הכנת תיק כלכלי והיערכות למימוש המתווה לשיפור ההתנהלות הכלכלית. 
אחרי צבירת נסיון ומוניטין אפשר להעלות את התעריף ל-4,000 שקלים.

אפשר למכור מוצר כלשהו במחיר מסוים ואחרי תקופה להעלות את המחיר. 

3. הקטנת תשלומי מיסים או דחיית תשלומי מיסים
עצמאי עשוי להבין, שדיווח מלא על הוצאות מוכרות למס הכנסה עשוי להקטין את סכומי המיסים שהוא משלם. פחות מיסים יותר הכנסות. 

דחיית תשלום מיסים עד למועד האחרון המותר על פי חוק עשויה לאפשר רווח על הסכום שישולם. 
כך למשל, בתקופה שהיו ריביות גבוהות יותר, שילמתי מקדמות מס הכנסה, מקדמות ביטוח לאומי ותשלומי מע"מ ב-15 לחודש. זה היה המועד האחרון לתשלום. שילמתי דרך אתר האינטרנט באמצעות כרטיס אשראי, שמועד החיוב שלו הוא 15 לחודש. המשמעות הייתה: חיוב דחוי בחודש. את הכסף יכולתי להפקיד לפיקדון נושא ריבית, שמשתחרר ב-15 לחודש הבא. 


 עצמאי או חברה?


בשלב מסוים יש עצמאים שישאלו את השאלה הזו. השאלה אנלוגית לשאלה: שכיר או עצמאי? 
ההכנסות של עצמאי עשויות להיות גבוהות יותר אבל יש לזה מחיר: מחיר ביורוקרטי, מחיר של פעולה מול הרשויות ולפעמים גם עלות שירותים של בעלי מקצוע כמו רואי חשבון, יועצי מס ומנהלי חשבונות. 

ההכנסות של בעל חברה עשויות להיות גדולות מההכנסות של עצמאי אבל יש לזה מחיר: ביורוקרטיה, סיבוך, תשלומים שונים וכיו"ב.

במקרה זה לסעיף של "הקטנת תשלומי מיסים" עשוי להיות משקל רב בהגדלת ההכנסות. 

המסקנה היא שלמי שאינו משלם מס הכנסה גבוה, לא כדאי להקים חברה. 
עוסק פטור אינו צריך בכלל לחשוב על הקמת חברה. גם עוסק מורשה שההכנסה שלו אינו מספיק גבוהה קרוב לוודאי שלא יפיק תועלת מהקמת חברה. 

כיצד משלם בעל חברה פחות מס הכנסה?


גילוי נאות 

איני רואה חשבון ואיני יועץ מס. כמי שזה אינו תחום מומחיותו, איני נכנס לפרטים. אני מציג רק נקודות עקרוניות בתקווה שלגביהן איני טועה.


אמצעים להקטנת גובה תשלום מס על ידי חברות


האמצעים, שאני מכיר, לתשלום פחות מס על ידי חברות הם:

1. בדרך כלל חברה משלמת אחוז מס נמוך יותר מאשר עצמאי. 

2. בהחלט ייתכן שחברה תוכל לרשום כהוצאות עסקיות דברים שעצמאי אינו יכול לרשום כהוצאות. 

3. בעל החברה, שגם מועסק בחברה, רשאי לקבוע את גובה המשכורת שלו.
במקרה הנדון מדובר בחברה שאין לה בשלב הראשון עובדים שכירים אחרים. לא בטוח בכלל שיהיה שלב שני שבו יהיו עובדים שכירים. 
גובה המשכורת עשוי להיות נמוך על מנת להקטין את גובה מס הכנסה או אפילו להגיע לגובה משכורת הפטור ממס הכנסה. 
הכספים העודפים נשארים בקופת החברה. החברה יכולה להשקיע אותם. 

שיקולים נגד פתיחת חברה


1. תשלום גבוה יותר לרואה חשבון ולמנהל חשבונות.
האמצעים להפחתת שיעור המס שתוארו בפסקה הקודמת מחייבים תכנון מס. 
תכנון מס צריך להיעשות על ידי מי שזהו מקצועו. האמת? לא חשבתם לרגע שהוא יעשה את זה בחינם. 

2. רגולציה מגדילה את ההוצאות על ניהול הוצאות והכנסות.
לא במקרה השמטתי מהפסקה הקודמת את המילים "יועץ מס".
עצמאי יכול להגיש בעצמו דו"ח שנתי למס הכנסה (אני לא ממליץ על כך). הוא יכול לפנות לרואה חשבון או ליועץ מס. 
חברה חייבת לפנות לרואה חשבון בלבד.

ראיתי כבר יותר מפעם אחת יועצי מס, שביקשו מחיר נמוך יותר מרואי חשבון. ההסתברות שחברה תשתמש בשירותי התנהלות מול רשויות המיסים יקרים יותר  מאשר עצמאי היא גבוהה. 

הדיווח השנתי, כמו גם הדיווח השוטף, של חברה מורכבים יותר. 
מי שעושה את זה עבור חברה כנראה ידרוש תמורה גבוהה יותר.  

חברה חייבת גם בהנהלת חשבונות כפולה. אחת המטרות של הנהלת החשבונות הכפולה היא יצירת בסיס להפקת דו"ח רווח והפסד בנוסף למאזן. 
עצמאי יכול לבצע את הרישום של הוצאות והכנסות בעצמו. הוא אינו צריך בהכרח גורם חיצוני הגובה תשלום לביצוע מטלה זו.

3. תשלום אגרה שנתית לרשם החברות
חובה לרשום חברה ברשם החברות. המשמעות היא תשלום אגרה שנתית לרשם החברות. 
בנוסף לכך, נדרשת חברה לדווח דיווח שנתי לרשם החברות. 

משהו פחות חשוב בעד פתיחת חברה


כאשר לחברה בע"מ חובות או שהיא מגיעה לפשיטת רגל, ייתכן שתשלום החובות לא יוטל אישית על בעל החברה, אלא על החברה. 
בהקשר שבו אנו דנים אין לזה משמעות. עצמאי ההופך את עצמו לחברה שכל הכנסותיה הן מעבודתו, יכול וצריך להימנע מהגעה למצבים כאלה. 
אם אין הכנסות לחברה לאורך זמן, אפשר ורצוי לסגור אותה. 


סיכום


ה-Trade off הוא בין חיסכון במס בחברה ביחד עם מורכבות גדולה יותר בהתנהלות והוצאות כספיות הנגזרות מהמורכבות הזאת.
רק ברמות הכנסה גבוהות במיוחד יש טעם לפתוח חברה במקום להיות עצמאי.


הערות שוליים


כשהייתי יועץ עצמאי בתחום ההיי-טק פנה אלי מישהו מאותו תחום והציע לי לפתוח ביחד חברה. הרעיון שלו היה שכל אחד יקבל את ההכנסות שהוא מביא לחברה ושנינו נשלם פחות מס הכנסה. 

לא פסלתי את הרעיון על הסף. פניתי לרואה החשבון שלי ושאלתי אותו מה דעתו? 
הוא חשב שברמת ההכנסה המשותפת של שני יועצי היי-טק, אותה הצגתי לו, לא כדאי לפתוח חברה. 

לצערי, אני נתקל לפעמים ביוצאים בשאלה המעוניינים לפתוח חברה על בסיס הכנסתם כעצמאים, ללא העסקת שכירים בחברה. 
מדובר ברמות הכנסה נמוכות בהרבה מרמת הכנסה של עצמאי ממוצע בתחום ההיי-טק. 

זה לא אומר, שצריך הימנע מחשיבה על האפשרות של פתיחת חברה. ראיתי גם מקרים בהם פתיחת חברה הייתה הגיונית וסבירה.





יום שלישי, 1 ביוני 2021

יוצאים בשאלה: איזה סוג של עצמאי?


הפוסט הראשון היה הקדמה לסדרת הפוסטים על משמעות ההחלטה להיות עצמאי או להקים חברה מזווית ראייה המתייחסת ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי. במאמר מוסגר, גם קוראים שאינם יוצאים בשאלה מהעולם החרדי עשויים להפיק תועלת מקריאת פוסטים אלה.

בפוסט השני עסקתי בשאלה: עצמאי או שכיר?. המסקנה הייתה שיותר קשה להיות עצמאי מאשר להיות שכיר, לפיכך צריכה להיות סיבה טובה לבחירה לעבוד כעצמאי. 

בפוסט זה אניח שלאחר ששקלתם ובדקתם את היתרונות והחסרונות בחרתם לעבוד כעצמאים. 

השאלה הבאה שנשאלת היא איזה סוג של עצמאי אתם מעוניינים להיות?

הפוסט הנוכחי אינו מתייחס לכל האספקטים של עבודה כעצמאי. כך למשל, איני מתייחס לטיפולוגיה של עצמאים עליה כתבתי סדרת פוסטים. 


הוא מתייחס רק להיבט בסיסי אחד: האם להיות עוסק מורשה או עוסק פטור?


הבדל המהותי בין עוסק פטור לעוסק מורשה


ההבדל המהותי ביותר הוא גובה ההכנסה השנתית. אם ההכנסות עולות על קצת יותר מ-100,000 שקל לשנה (אני לא זוכר את הסכום המדויק. הוא עשוי להתעדכן מדי פעם בסכומים זניחים) חייבים להיות עוסק מורשה. 

אם מחברים את זה למה שכתבתי בפוסט הקודם, אז המסקנה היא שהבחירה להיות עצמאי שהוא עוסק פטור היא כמעט תמיד בחירה ללא הסיבה המהותית של פוטנציאל הכנסות גבוהות יותר לעצמאי.

אסייג את מה שאני כתבתי לעיל. יהיו מצבים בהם זה אינו נכון.


מצב 1: עסק חדש עם פוטנציאל לצמיחה

אם פתחתם עסק עצמאי ובחודשים הראשונים צפויות הכנסות נמוכות מ-100 אלף שקלים לשנה אבל, על פי התוכנית העסקית שלכם, ההסתברות שתרוויחו יותר מ-100 אלף שקלים לשנה היא גבוהה, אתם עשויים להיות עוסק פטור עם פוטנציאל הכנסות גבוה. 

אם וכאשר תגיעו להכנסה של 100 אלף שקלים לשנה,  אתם צריכים להפוך לעוסק מורשה.

 

מצב 2: אפשרות של עבודה כעוסק פטור בלבד

אם אין לכם אפשרות למצוא עבודה כשכיר או כשכירה ואין לכם אפשרות להגיע להכנסות של יותר ממאה אלף שקל כעצמאים יכול להיות שלהיות עוסק פטור זה הרע במיעוטו. 

תהיו במעמד עוסק פטור אבל עליכם להיות ערים לכל ההשלכות של זה מבחינת דיווח לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי. 


מצב 3: אתם שכירים לפי שעות עם מספר רב של מעסיקים

במקרה זה אתם נותנים שירות למספר רב של ארגונים בהיקף קטן ומשתנה. כל ארגון משלם לכם לפי תלוש חד-פעמי לחודש בו אתם עובדים. 

הבעיה שלכם היא תיאום הכנסות ממקורות שונים על מנת שתשלמו לרשויות כמה שאתם צריכים לשלם ולא הרבה יותר ממה שאתם צריכים לשלם.

אינני יודע האם מס הכנסה מסוגל לטפל נכון במצב הזה, אחרי שאתם תדווחו לו בצירוף עשרות תלושי המשכורת החד-פעמיים.

אני כן יודע. שההסתברות שהמוסד לביטוח לא ידע לנהל את זה ולכן יגבה מכם תשלומים יותר גבוהים ממה שאתם צריכים לשלם היא גבוהה. 

את הידע הזה רכשתי בהרבה אינטראקציות עם המוסד לביטוח לאומי מזוויות שונות: עצמאי, שכיר, יועץ לככלכלת המשפחה, הורה לילד שהגיע לגיל 18 ועדיין למד בבית ספר תיכון וגם כמי שנתן ייעוצים בתחום המחשוב למוסד לביטוח לאומי. 

השורה התחתונה היא שהמחשוב של הביטוח הלאומי כושל. 

אל תתנו להתקדמות האמיתית שנעשתה בביטוח לאומי במערכות האינטרנט להטעות אתכם. 

כבר עשרות שנים שמערכות הליבה של הביטוח הלאומי אינן עובדות באופן סביר והמוסד אינו מצליח להחליפן במערכות מתפקדות. 

את מה שאני אומר כאן תוכלו לקרוא גם בדוח מבקר המדינה. גם במאמר שכתבתי: מדוע פרוייקטי מחשוב גדולים נכשלים?  


לסיכום


יש שני סוגים של עצמאים: עוסקים מורשים ועוסקים פטורים.

ישנם עוסקים מורשים, שהתועלות שהם מפיקים מלהיות עצמאים גדולות מהקושי להיות עצמאים, כלומר: מרוויחים הרבה יותר ממה שהיו מרוויחים לו היו שכירים. 

ברוב המקרים הרווחים של עוסקים פטורים לא מצדיקים את התקורה של דיווחים לרשויות, ביורוקרטיה ורישום ומעקב אחרי הוצאות והכנסות. 

הבחירה להיות עוסק פטור עשויה להיות מחוסר ברירה או מחוסר מודעות לקשיים ולתקורה.






יום ראשון, 30 במאי 2021

יוצאים בשאלה: שכיר או עצמאי?


בפוסט
הראשון בסדרה תיארתי את הרקע לסדרת פוסטים זו. בפוסט זה אתמקד בשאלה: האם להיות עצמאי?


חסרונות 


לפני שמחליטים להיות במעמד של עצמאי צריך להבין את החסרונות. החסרונות אינם מתייחסים בהכרח לכל העצמאים אבל הם רלוונטיים לרובם. 

אין הכנסה יציבה


שכיר מקבל משכורת בכל חודש. בדרך כלל גובה השכר יציב.
בגובה ההכנסות של עצמאי עלולות להיות תנודות קיצוניות. עלולים להיות חודשים רצופים ללא הכנסה כלשהי או עם הכנסה נמוכה במיוחד.

קל  להפסיק התקשרות

לא פשוט לפטר שכיר. נדרשת תקופת הודעה מראש. כמעט תמיד חייבים לשלם לו פיצויים. נדרש הליך שימוע שבו צריכים להסביר לעבוד מדוע מפטרים אותו ומדוע מפטרים דווקא אותו? 
נכון, שלמעט ארגונים במגזר הציבורי בהם כמעט בלתי אפשרי לפטר עובדים, ניתן לפטר עובד שרוצים לפטר אותו. 

אם יעלה חשש לפיטורים שלא קשורים בתפקודו בעבודה אלא קשורים במגזר, מגדר, גיל, מוצא אתני, מצב בריאות שאינו קשור ליכולת ביצוע העבודה ועוד, העובד יוכל לתבוע בבית משפט פיצוי או אפילו החזרה לעבודה.

התקשרות עם עצמאי אפשר להפסיק הרבה יותר בקלות. לא צריך לנמק את הסיבה להפסקת ההתקשרות. לא צריך להוכיח קשר לתפקוד לקוי של העובד. לא צריך לנמק מדוע לא הופסקה ההתקשרות עם מישהו אחר, אין עוררין על כך שהוא מתפקד פחות טוב מהעצמאי שעבודתו הופסקה.

יותר התעסקות עם רשויות המס ויותר ביורוקרטיה



2. עצמאי במעמד של עוסק מורשה חייב לשלם מקדמות. 
מדובר ב: מקדמות למס הכנסה, מקדמות למוסד לביטוח לאומי ותשלום מע"מ חודשי או דו-חודשי. 

מהניסיון האישי שלי למדתי שגורמים אלה עלולים לטעות. הטעות שלהם. הטרטור הוא שלך. מי שעשה הרבה טעויות, בהקשר האישי שלי ובהקשר של נועצים או קרובי משפחה שלי, זה המוסד לביטוח לאומי.

3. חובה לעשות הנהלת חשבונות.
לא רק שצריך לנהל חשבונות, אלא נדרשת היצמדות לאופן פורמלי, הנדרש על ידי רשויות המס. סטייה מהאופן הפורמלי עלולה לגרום לתשלום קנס.

4. חובה לתת קבלות או חשבוניות. 

5. עשויים להידרש להגיש דוחות לרשויות המס.
למשל: דוח שנתי למס הכנסה, הצהרת הון וכיו"ב.

6. צריך להבין לאילו הוצאות ניתן להתייחס כהוצאות עסקיות.
המשמעות היא שעל הוצאות כאלה אפשר לקבל החזר מס או הפחתה מסכום המס שמשלמים. 
צריך להבין על אילו הוצאות מקבלים בכלל החזר? האם מקבלים החזר חלקי או מלא?  איזה מסמכים המאשרים את ההוצאה צריך לקבל ולשמור (למשל: חשבוניות מס על הוצאות).

מטלות נלוות שאינו חלק מהתפקיד המקצועי


שכיר עשוי להתרכז בעבודתו. עצמאי עלול או עשוי להידרש לשווק ולמכור את שירותיו, לתמחר אותם, להתמודד מול מתחרים ולנהל מו"מ עם לקוחות על גובה התשלום. 

בלא מעט מקרים עליו לחשוב על העבודות הבאות ו/או עבודות נוספות במקביל ולהתחיל לפעול על מנת שיזכה בביצוען.


אין הטבות סוציאליות


אין ימי חופשה.
אין ימי מחלה.
בעבר לא היו דמי אבטלה. היום אפשר לקבל אבל עצמאי מקבל פחות.
אין הפרשות פנסיוניות של המעביד. 

השורה התחתונה: 
יותר קשה להיות עצמאי מאשר להיות שכיר. 

יתרונות


היתרון המשמעותי העיקרי עשוי להיות הכנסה גבוהה יותר.
ההערכה המקובלת היא שאם ההכנסה אינה לפחות פי 1.5 בממוצע לא כדאי להיות עצמאי.  

יתרונות נוספים עשויים להיות היכולת לעסוק בתחום שרוצים לעסוק בו, גיוון ופרספקטיבה רחבה יותר (רק בחלק מהמקרים) ויש גם מקרים בהם העצמאי הוא זה שמקבל את ההחלטות ולא תלוי במנהלים, שלא תמיד מבינים את ההיבטים המקצועיים ואת ההיבטים השיווקיים.

שונה אבל לא בהכרח חיסרון


1. הכרח לתכנן את כלכלת המשפחה
כשתזרים המזומנים אינו וודאי ואינו ידוע הכרחי לתכנן את ההוצאות ואת ההכנסות ולשמור רזרבות למצבים של חוסר בהכנסות. 
היות שגם שכירים צריכים לתכנן אבל אחוז גבוה יותר מהם יבחר לא לתכנן, זה אינו רק חיסרון של השקעת זמן אלא עשוי גם להיות יתרון של ניהול טוב יותר של מאזן ההוצאות-הכנסות.  

ההמלצה שלי


אל תמהרו להיות עצמאים בלי לבדוק לעומק. 
אל תסתמכו על מיתוסים, המראים רק יתרונות, לכאורה, של עצמאים.

  
לקריאה נוספת



חפשו בבלוג שלי "טיפולוגיה של עצמאים" או "עצמאי" ותגיעו למספר לא קטן של פוסטים שאולי יעזרו לכם. 

דוגמאות לפוסטים שאתם עשויים למצוא בחיפוש:









טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...