‏הצגת רשומות עם תוויות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 15 באוקטובר 2023

מידע כלכלי נוסף לטובת נפגעי הטרור החמאסי: קרן של הסוכנות היהודית

 



את המידע קיבלתי משי אבו יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה.

הארגון מנסה לעזור לאזרחי ישראל בנושאים כלכליים בשעה קשה זו לכולנו.


אני משתף אותו כפי שקיבלתי אותו.


חברים יקרים - חשוב לדעת ולהפיץ,

לסוכנות היהודית יש קרן סיוע לנפגעי טרור אזרחיים: 

פצועים

משפחות שכולות

נעדרים

מי שנפגע רכושו

כבר מראשית השבוע הקרן טיפלה בלמעלה מ 250 פניות🙌🙌

הקרן מעמידה מענק של 4000 שח באופן כמעט מיידי (עד 3 ימים) ולאחר מכן אף מגדילה אותו עד 25,000 שח.

אנא הפיצו בקרב מכריכם כדי שיגיע שימו לב, מספר הטלפון הוא: 02-6204440

יום חמישי, 15 בדצמבר 2022

גירושים ופרידות עם אלימות כלכלית

 


בפוסט איזון משאבים בגירושים: הממשק בין אקטואר ליועץ בכלכלת המשפחה תיארתי את הרצאתו של האקטואר ד"ר רון קדם, שאורגנה על ידי איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה והתייחסתי אליה. ד"ר קדם תיאר את הממשק בין האקטואר ליועץ לכלכלת המשפחה בתהליך הגירושים. 

ד"ר קדם התמקד בתהליך גירושים בהסכמה, שבו שני בני הזוג משתמשים בשירותיו של מגשר על מנת לחלק את הרכוש. 

בהרצאה ששמעתי היום (15.12.2022), באותה מסגרת של הרצאות מרחוק של איגוד היועצים והמאמנים כלכלת  המשפחה, תואר מצב שונה לגמרי.

כותרת ההרצאה של עו"ד יעל שמואלי ורואת החשבון החקירתית מזל איצחקוב הייתה אלימות כלכלית. 

בלא מעט מקרים אלימות כלכלית מסתיימת בגירושים. כיועץ לכלכלת המשפחה, נתקלתי במספר מקרי אלימות כלכלית, שהסתיימו בגירושים. לא תמיד זה מסתיים בגירושים. 

כפי שנאמר בצדק בהרצאה, כאשר צד אחד סובל מאלימות כלכלית מתמשכת תמיד שני בני הזוג אינם מגיעים במצב שווה לדיוני גירושים: הצד הסובל מהאלימות הוא הצד החלש. 

לא נכון לבצע תהליך גישור. לא נכון לטפל טכנית בחלוקת המשאבים כמו במקרים, שתיאר ד"ר רון קדם. צריך לטפל בכל צד בנפרד עם דגש על עזרה לצד שנפגע מהאלימות הכלכלית.

אחרת יכול להיות תהליך מושלם מבחינה מקצועית טכנית עם תוצאות עגומות ולא הוגנות לצד החלש. 

שתי המרצות מדברות על תהליך אחר, שבו הצד החלש, בדרך כלל האישה, מקבל סיוע. 


מדוע רואת חשבון חקירתית?


זו הפעם הראשונה שאני נתקל במושג, שבכותרת פיסקה זו. 

תפקיד רואה חשבון חקירתי הוא לחקור ביחס למשאבים פיננסיים המוסתרים או מוברחים על ידי הצד האלים. 

בדוגמה אמיתית, שהביאה רואת החשבון איצחקוב, הסתיר הבעל האלים 15 מיליון שקל!!! 

כשעושים איזון משאבים ומשאבים רבים מוסתרים על ידי צד אחד, זה אינו איזון משאבים אמיתי.

בדוגמה הנ"ל הגירושים היו בשנת 2009 ובית המשפט פסק על חלוקת המשאבים רק בשנת 2022. 

היות שכל החשבונות, למעט אחד משותף, היו על שם הבעל וההלוואות, שלקח הבעל לצרכים שלו, היו על שם שניהם, לאישה, העשירה לכאורה, היו שנים רבות וקשות כלכלית.    


סעיף 8 


עו"ד שמואלי דיברה על סעיף זה המאפשר לבית המשפט לעשות חלוקת רכוש לא שיוויונית לטובת הצד נגדו מופעלת אלימות כלכלית. 

כמובן שצריך לשכנע את בית המשפט בכך שהייתה אלימות כלכלית מתמשכת. 


תפקיד היועץ לכלכלת המשפחה


במצב זה תפקיד היועץ לכלכלת המשפחה שונה מהתפקיד הקלאסי שלו.

עליו לדבר עם כל צד בנפרד ולהתמקד בשיקום הנפגעת מהאלימות הכלכלית.

צריך ראשית כל לעזור לה להתגבר על הפחדים. במאמר מוסגר, דעתי היא שצריך לפעמים לשלב גם איש מקצוע בתחום הפסיכולוגיה או העבודה הסוציאלית.

צריך לתת לה אמפתיה ותמיכה רגשית. על פי ניסיונן של המרצות, אישה במצב כזה עשויה להעדיף יועצת לכלכלת המשפחה על פני יועץ בכלכלת המשפחה, משום שיועץ עלול להיראות בעיניה מישהו מאותה קבוצה שמפעיל האלימות הכלכלית.

הן כמובן ציינו שלא תמיד קורבן אלימות תימנע מיועץ כלכלי גבר. אם יווצרו יחסי אמון ביניהם, זה אפשרי. 

הניסיון האישי שלי כיועץ מראה כי לא מעט נשים, לאו דווקא קורבנות אלימות כלכלית, נתנו בי אמון. 

במקרה קיצוני אמרה לי אישה גרושה, שיעצתי לה, שהיא יכולה להתנהל כלכלית באופן סביר ולהתמודד עם הבעיות, אבל מעולם לא היה בחייה גבר שנתן לה תמיכה (לא האב ולא הגרוש) וזה בהחלט עוזר לה לדעת, שאני נמצא שם בשבילה, והיא יכולה להיעזר בי ולהתיעץ איתי.

אחרי זה נדרש חינוך פיננסי בסיסי עם דגש על ניהול חשבון בנק בכוחות עצמה. 

כפי שציינו המרצות, נדרש שילוב מספר בעלי מקצוע. במקרה ללא אלימות כלכלית נדרש אקטואר ונדרש שמאי במקרה שיש דירה.

מקרה של אלימות כלכלית מתמשכת אינו מייתר בעלי מקצוע אלה, אבל מחיב מעורבות של עורך דין ולפעמים גם רואה חשבון חקירתי.




יום חמישי, 11 בפברואר 2021

מחשבות של מנהל סיכונים: לרכוש דירה?

 


איגוד היועצים לכלכלת המשפחה ראוי לשבחים רבים על פעילויות מרחוק שהוא מארגן עבור החברים באמצעות זום. מדובר בהרצאות. מדובר במפגשים עם אנשים משפיעים בכלכלה הישראלית ומדובר במפגשי סיעור מוחות, בהם מציגים בעיה וכל מי שרוצה מעלה את הרעיונות שלו. אין ספק שמפגשים כאלה מעשירים את המשתתפים.


המפגש הבוקר (10 בפברואר)


המפגש הבוקר עסק בזוג צעיר (לא מקרה ספציפי אבל מאפיין לא מעט זוגות כאלה) הגר בשכירות ומעוניין לרכוש דירה. 

שניהם עובדים. שניהם לומדים ומצליחים לחסוך סכום קטן כל חודש.

השאיפה שלהם היא לרכוש דירה. השאלה שנשאלה: מה תציעו להם לעשות?


כמובן שזה תלוי בנסיבות הספציפיות של כל זוג. לא דומה זוג בוגרי 8200 שלומדים לתואר במדעי המחשב לזוג לומדי ספרנות או מקרא באוניברסיטה. 

לא דומה זוג ממשפחה עשירה עם יחסים טובים במשפחה ונכונות לתת להם סכומי כסף גדולים במתנה לזוג עני, שאולי יצטרך לתמוך בהוריו.

במהלך הדיון דיברתי מעט. בפוסט אציג כמה מהרעיונות שלי בהתייחסות לנושא.


מזווית של מנהל סיכונים


כידוע, אני לא רק יועץ לכלכלת המשפחה אלא גם מנהל סיכונים. 

מזווית ראייה של מנהל סיכונים, הדבר האחרון שזוג כזה צריך לעשות בעת הזאת היא לקחת משכנתא ולקנות דירה. 

קניית דירה ללא אחוז גבוה (לפחות 50%-60%) של מימון עצמי היא סיכון גדול. גם תשלום חודשי מעל ל-30% מההכנסה ובוודאי מעל ל-50% הוא סיכון, למעט אצל כאלה שברור שההכנסה שלהם תעלה וברור שתהיה בה עלייה גדולה.

ככל שאי-הוודאות גדולה יותר רמת הסיכון גדולה יותר. 

אי-הוודאות בתקופת המשבר הנוכחית גדולה במיוחד.

מגפת הקורונה גרמה לשינויים מהותיים. ברור לגמרי שחלקם אינם הפיכים. פחות ברור לאיזה עולם אנחנו צועדים, על אף שיש כמה מגמות שסביר שיתעצמו. 


ריחוק חברתי ועבודה מרחוק


אין ספק שמגמת העבודה מרחוק, שהתחילה עוד לפני הקורונה ותפסה תאוצה בזמן הקורונה תימשך. 

באופן דומה גם נצרוך יותר שירותים מרחוק למשל באמצעות e-Commerce, שירותים פיננסיים מרחוק ושירותי בריאות מרחוק. 

העבודה מרחוק עשויה להשפיע על דפוסי רכישת דירות. אי-הוודאות ביחס לדפוסים מגדילה את הסיכון ברכישת דירה.


משבר כלכלי


בלי להיכנס בפוסט זה לעומק, ברור לגמרי, שיש משבר כלכלי עולמי חמור ומשבר כלכלי חמור גם במדינת ישראל. 

משבר כזה משפיע בהכרח גם על משפחות. הנפגעים העיקריים הם הצעירים. לא בהכרח הם ימצאו עבודה. לא בהכרח הם ימצאו עבודה מתאימה לכישוריהם. בהחלט ייתכן שיצטרכו להתפשר גם על גובה המשכורת וההטבות סביבה. 

מחקרים על משברים קודמים מדברים על "דור אבוד": דור שמרוויח כ-5% או 6% פחות בממוצע לאורך כל הקריירה שלו. דור עם פחות סיפוק מעבודה. דור עם פחות ילדים. 

בני הזוג במקרה שהוצג מועדים להיות כאלה משום שהם בתחילת הקריירה שלהם.

הסיכון להכנסה נמוכה ממה שהזוג מצפה לה הוא ברוב המקרים גדול במיוחד בתקופה זו. 


שוק העבודה


עוד לפני משבר הקורונה עבר שוק העבודה שינויים. רובם בכיוון של פחות יציבות. העתיד צופן שינויים נוספים בכיוון כזה:


1. פחות שכירים. יותר עצמאיים.

בעיקר יותר מודל ביניים של עצמאי שהוא במקביל שכיר לפעמים שכיר בחלקי משרה. לפעמים שכיר ביותר ממקום אחד ובמקביל גם עצמאי.


2. היעלמות מקצועות והיווצרות מקצועות חדשים.

התקדמות הטכנולוגיה מיתרת מקצועות ודורשת מקצועות חדשים.


3. אפשרות של פחות מקומות עבודה כך שאחוז גבוה יותר מהאוכלוסייה לא יעבוד.

הטכנולוגיה גם מחליפה עובדים.


4. צורך בהחלפת מקצוע במהלך הקריירה

לפרטים קראו: הלנצח תעבדו באותו תחום עיסוק?


כל אלה מצביעים על סיכון גדול יותר של היוותרות ללא הכנסות מעבודה ועל תנודות בגובה ההכנסה.

 

שלב בחיים

 

בני הזוג בדוגמה הם עדיין בשלב לא יציב של חייהם המקצועיים והמשפחתיים.  ככל שאי-היציבות גדולה יותר כך גם הסיכון גדול יותר.

שינויים אפשריים בעתיד:


1. מקומות עבודה חדשים אחרי הלימודים

לא ברור באיזו עיר ובאיזה אזור זה יקרה. ספק אם ברור גובה ההכנסה הצפויה מעבודה. ממש לא רעיון טוב להחליט על המקום בו קונים דירה בשלב זה.

האם המקום החדש הוא המקום בו ימשיכו לעבוד או שמסיבות אלו ואחרות יחליפו מקום עבודה? 

אצל מי שעובד מספר שנים באותו מקום זה סיכון קטן יותר.

אי-יציבות תעסוקתית מגדילה את הסיכון ברכישת דירה בהיבטים של מיקום ויכולת החזר משכנתא. 


2. הולדת ילדים

זהו Game Changer המשפיע במגוון רחב של היבטים:

א. הוצאות גדולות יותר.

ב. מגבלות של שעות עבודה לפחות אצל אחד מבני הזוג.

ג. החלפת מקום מגורים קשה יותר כשיש ילדים מאשר כשאין: כשאין ילדים לא צריך לדאוג למסגרות לילדים ולא צריך לחשוב על ההסתגלות החברתית שלהם לסביבה חדשה. 

ד. בחירת דירה לרכישה כשיש ילדים שונה מהותית מבחירת דירה לזוג ללא ילדים.

האם באמת זוג ללא ילדים יכול לתכנן רכישת דירה גם לתקופה שיהיו להם ילדים בלי להכיר את המשמעויות של מספר הילדים וצרכיהם על בחירת דירה?

היוולדות ילדים עשויה להיות סיכון בהיבט של יכולת החזר משכנתא ובאופן כללי בהקשר של מאזן הכנסות-הוצאות.


שוק הדיור


אני לא מאלה שקונים את ההנחה, שמחירי הדיור יעלו לנצח. 

בעבר כבר ירדו מחירי הדירות להערכתי זה יקרה גם בעתיד. לא נכון לחשוב, שאם הביקוש עולה על ההיצע המחירים יעלו כל הזמן. 

בשלב מסוים המבקשים פשוט לא יוכלו לרכוש את המוצר ויחפשו פיתרונות חליפיים. 
אגב, לא טענתי שלתמיד הביקוש יעלה על ההיצע בשוק הדירות לרכישה במדינת ישראל.


סגמנטציה של שוק הדיור

גם אם יעלו מחירי הדיור בממוצע יהיו מקומות שבהם הם יעלו במתינות. יהיו מקומות שבהם יעלו באופן חד יותר ויהיו מקומות שבהם המחירים ירדו. 

זכור לי סרטון ב-You Tube בו גורו לשוק הדיור בארה"ב הציע להיזהר בהשקעה בשוק זה יד לאחר צניחת המחירים אחרי משבר הסאבפריים. 

הטענה שלו הייתה שיש מקומות בהם תקנו בזול, אבל לא תצליחו להשכיר ולא תרצו לגור בהם. 

הסגמנטציה במחירי שוק הדיור מגדילה את הסיכון של רכישת דירה על ידי מי שאינו מבין את שוק הדירות.


שינויים בדפוסי הדיור

העבודה מרחוק משנה את המגמות בשוק הדיור. קראתי ראיון עם אנליסט מגמות בשוק הדיור של בנק הולנדי המסביר כי העבודה מרחוק גורמת לעזיבת מרכזי הערים לפרברים ומחוץ להם. הוא אומר שהמגמה הזו באה כבר לידי ביטוי בעזיבות של ניו יורק ושל תל אביב לטובת מקומות מחוץ לעיר. 


קיימת גם עזיבה של הסיליקון וואלי בקליפורניה לטובת מקומות זולים יותר. היא מבוססת לא מעט על עבודה מרחוק במקום עבודה מהמשרדים. 

כך למשל, חברת Oracle מתכוונת להעביר את המטה שלה לטקסס.

סביר שמגמה של מגורים בפריפריה בישראל עשויה להתחזק. 

גם התחממות כדור הארץ משפיעה. בעיר גדולה באריזונה מוקמת שכונה ירוקה. הגרים בה יהיו ללא מכוניות פרטיות.

הסיכון של רכישת דירה במקום שהמחירים בו עלולים לרדת גדל כאשר משתנים דפוסי הדיור.


בחרתי לא להתייחס בפוסט זה לרעיונות של רכישת דירה להשקעה ומגורים בשכירות. 

לדעתי הם לרוב לא מתאימים למשפחות במיצוב ובשלב של הזוג בדוגמה.

מי שמעוניין לדעת מה אני חושב על הנושא, בהקשר של השקעה ישירה בדירות בישראל או בחו"ל, מוזמן לקרוא פוסטים אחרים.


הוצאות נלוות


לרכישת דירה יש הוצאות נלוות רבות. קראתי הערכה של כ-5% מעלות הדירה. 

בין ההוצאות: מיסוי, עורך דין, מתווך, ריהוט, שינויים בדירה, הובלה, תשלומים ראשונים להתחברות לחשמל, מים, גז וכיו"ב.


לסיכום


מזווית של מנהל סיכונים כמעט לכל הזוגות הצעירים שאין להם מספיק חסכונות אישיים, אין להם יכולת לחסוך סכומים גבוהים בכל חודש ואין להם הורים שישלמו חלק גדול ממחיר הדירה, הסיכון ברכישת דירה בעיתוי הנוכחי הוא גדול במיוחד.

הגורמים העיקריים לסיכון:


1. הסתברות גבוהה לאיבוד מקומות עבודה ו/או שכר נמוך מהמצופה.


2. משבר כלכלי ובריאותי חמור.


3. הסתברות גבוהה לשינויים מהותיים מתמשכים כתוצאה ממשבר הקורונה. 


4. הסתברות גבוהה לשינויים מהותיים בשוק העבודה, העלולים בטווח ארוך לפגוע בהכנסות המשפחה.


5. הסתברות גבוהה לשינויים בשוק הדירות הנלווים לשינויים המתמשכים בעקבות משבר הקורונה.


6. שינויים במאזן ההכנסות-הוצאות במקרה של הולדת ילדים.


השורה התחתונה: 

שקלול כל הגורמים מתאר תמונה של משבר ושל חוסר יציבות. המגדיל את חוסר הוודאות. כשחוסר הוודאות גדלה גדלים גם הסיכונים. 

ההמלצה שלי היא לשקול היטב לפני שמתחייבים לרכוש דירה ובמקרים רבים להעדיף את דחיית ההחלטה עד שתהיה פחות אי-וודאות.




יום רביעי, 3 ביולי 2019

כנס איגוד היועצים לכלכלת המשפחה 2019: שחר זילברמן - סקירה בנושא ביטוח בריאות

בפוסט הראשון על הכנס ב-2019 עסקתי בשינויים בתחום כלכלת המשפחה במשך כמעט עשור שבו אני עוסק בו. 
הבטחתי להקדיש פוסטים גם לשתי ההרצאות הטובות ביותר, לטעמי האישי, בכנס. 
חצי מהבטחה כבר קיימתי בפוסט על הרצאתה של ד"ר גילי תמיר. 

ההרצאה השנייה שסיפקה מידע מועיל במיוחד היא ההרצאה של רואה החשבון וסוכן הביטוח שחר זילברמן.
שחר זילברמן נתן סקירה כללית ומועילה על שוק ביטוחי הבריאות. 

בתחילת ההרצאה הוא אמר שההרצאה אינה מכירתית. הוא עמד בזה בכבוד. 
האינדיקטור הטוב ביותר לכך שלא מדובר בהרצאה מכירתית הוא ההתייחסות לביטוח תאונות אישיות. 
זילברמן אמר שלא בהכרח יש צורך בביטוח כזה כאשר עובדים ויש ביטוח של א.כ.ע. 

בפוסט זה אציג רק כמה נקודות מהותיות. 

הוצאות על בריאות

יש מגמה של גידול בהוצאות על בריאות. מדינת ישראל משתתפת פחות ממדינות מפותחות אחרות בהוצאות. כתוצאה מכך 35% מהוצאות הבריאות ממומנות מכיסנו הפרטי. 

היררכיית ביטוחי הבריאות

1. ביטוח בריאות ממלכתי
המשמעות של ביטוח בריאות ממלכתי היא שכל תושב משלם לביטוח לאומי גם מס בריאות. 
בתמורה המדינה אמורה לספק לו, על פי חוק, שרותי בריאות באיכות סבירה, במרחק סביר ממקום מגוריו ותוך זמן סביר.

לא תמיד זה קורה ולכן מי שיכול רוכש לעצמו ביטוחי בריאות אחרים.


2. שב"ן
שב"ן הן ראשי תיבות של ביטוחי בריאות נוספים. הם מוצעים על ידי קופות החולים. הם מרחיבים את סל השרותים הממלכתי תמורת תשלום נוסף. לקופות חולים שונות יש מותגים שונים לשב"ן, למשל: משלים, זהב, שיא, עדיף וכיו"ב. 

השב"ן מרחיב את סל שרותי הבריאות הבסיסיים תמורת תשלום נוסף. 

3. ביטוחי בריאות פרטיים

השב"ן אינו נותן מענה לנושאים הבאים:

א. תרופות מצילות חיים
תרופות הנקראות תרופות מחוץ לסל, על אף שגם בשב"ן יש כיסוי חלקי של תרופות מחוץ לסל.
התרופות שאינן נכללות בשב"ן עלולות לעלות עשרות אלפי שקלים לחודש. 

ב. זמני המתנה ארוכים בבתי חולים
זמני ההמתנה לניתוחים פשוטים וקלים עשויים להימדד בחודשים. זה שהניתוח קל לא אומר שאין סבל ואין מגבלות עד לביצועו. 
כשמגיעים להשתלות, התור בישראל כל כך ארוך שחלק מהממתינים מתים לפני שמגיע תורם.

ג.  ניתוחים בחו"ל
הקריטריונים והתהליך שלא במסגרת ביטוח פרטי קשים. החולה עלול לסיים את חייו לפני שיקבל אישור, אם בכלל. 

ביטוחי הבריאות ומה שמסביב להם

ליבת ביטוחי הבריאות הפרטיים הם תרופות מצילות חיים וניתוחים והשתלות בחו"ל.
אלו מצבי קטסטרופה: מי שלא מבוטח או בני משפחתו עלולים להוציא מאות אלפי שקלים. 

מסביב להם יש ביטוחים אחרים, כגון: ביטוחים סיעודיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מחלות קשות ומגוון רחב של ביטוחים אחרים. 

כיצד להוזיל את ביטוחי הבריאות הפרטיים?


א. הימנעות מכפל ביטוח

ב. התמקדות בביטוחים למצבי קטסטרופה וויתור על ביטוחים אחרים.
כמובן שהחלטה כזו היא אישית ותלויה במצבו של כל מבוטח ומבוטח. 

ג. ביטוחי בריאות קולקטיביים
ביטוחים סיעודיים קיבוציים עלולים להיעלם בקרוב. זה אינו נכון לגבי ביטוחים קיבוציים אחרים.
הביטוח הקיבוצי הוא לרוב דרך מקום עבודה. יתרונותיו הם במחירו הנמוך ובחוסר דרישה להצהרת בריאות. 

שיעור ההחזר בביטוח הקיבוצי הוא כ-95% לעומת כ-44% בביטוח פרטי. 

חשוב להתייחס לכל מקרה באופן ספציפי. אחת השאלות המהותיות היא: מה קורה אם וכאשר העובד עוזב את מקום העבודה? 

ד. שחלוף לפוליסה מדור חדש.
לפעמים ניתן לקבל את אותם כיסויים במחיר זול יותר. 
החל מפברואר 2016 יש שינוי מהותי בפוליסות ביטוח בריאות. הן מתחדשות כל שנתיים ללא צורך בהצהרת בריאות.
האם כדאי לעבור לפוליסה כזו? תבדקו. כל מקרה לגופו.



יום שישי, 28 ביוני 2019

כנס איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה: ד"ר גילי תמיר: - מיצוי זכויות והתמודדות עם ביורוקרטיה



שקף מתוך הרצאתה של ד"ר גילי תמיר
בכנס איגוד היועצים והאמנים בכלכלת המשפחה יוני 2019


לדעתי וגם לדעת אנשים אחרים שדיברתי איתם הרצאתה של ד"ר גילי תמיר בכנס איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה ב-26 ביוני 2019 הייתה מעולה ומועילה. 

ד"ר תמיר, עובדת סוציאלית, עורכת ומגישה ברשת ב' של כאן - תאגיד השידור, תכנית המטפלת במיצוי זכויות ובמאבקים בביורוקרטיה. היא מטפלת בבעיות של אזרחים הפונים אליה מול הרשויות. 

יש לה ניסיון רב וידע רב בנושאים אלו ונכונות רבה לעזור. 
אני בהחלט ממליץ למי שנזקק לעזרה כזו לפנות אליה באמצעות דוא"ל: Bet@gilitamir.com 

אין בכוונתי להציג בפוסט זה פרטים ודוגמאות שהיא העלתה בהרצאה. אני רוצה להתמקד במסרים העיקריים שעלו. 
הפרטים עשויים להישכח או להשתנות. המסרים הרבה פחות. אני בהחלט מסכים עם המסרים העיקריים שלה בהרצאה. סימנתי בצבע אדום התייחסויות נוספות שלי.

מסרים עיקריים בהרצאה

1. רבים מהאנשים בישראל לא ממצים את הזכויות שלהם מול הרשויות משום שאינם מודעים לכך שהזכויות מגיעות להם.

בעבר נתקלתי בפרסומים לפיהם המצב דומה גם בארצות אחרות. קראתי על סקרים שבהם נמצא כי 50% מאלו שמגיעות להם זכויות לא ממצים אותן משום שאינם יודעים כי הן מגיעות להם. 

2. הפיתרון הוא לבדוק: האם מגיעות זכויות ואילו זכויות מגיעות?

מקום מוצלח לבדיקה כזו לדעת המרצה, וגם לעניות דעתי, הוא אתר כל זכות.

3. רשימת הגופים במדינת ישראל בהם עשויות להגיע זכויות השוות כסף.

בכוונה בחרתי להציג בתחילת פוסט זה את השקף מההרצאה המציג את רשימת הגופים הציבוריים מהם עשויים אזרחים לקבל כסף. בעת הצורך חשוב לפנות לכל אחד מהם, אם הוא רלוונטי.


4. אל תוותרו לביורוקרטיה.

גופים אלו עלולים לדחות את פנייתכם. תמיד כדאי וחשוב לערער מידית, אם אתם חושבים שלא קיבלתם משהו שעשוי להגיע לכם. בלא מעט מקרים הערעור עשוי להתקבל באופן חלקי או באופן מלא. 

5. הסתייעו בגורמים רלוונטיים

מי שיש לו ניסיון בעבודה מול הגופים האלה ומכיר את הכללים הקובעים את הזכויות ואת האופן בו מתנהלים הארגונים הציבוריים (לא בהכרח קיים דימיון בין התנהלות גופים שונים בסקטור הציבורי). 

להלן רשימה חלקית של גורמים כאלה:

1. מרכזי מיצוי זכויות של העיריות.

2. שרות ייעוץ לאזרח (שי"ל)

3. עורכי דין

4. עבודות סוציאליות
ד"ר תמיר חושבת שלא במעט מקרים עובדים סוציאליים יהיו אפקטיביים יותר מעורכי דין.

5. יועצים לכלכלת המשפחה 

6. אתר כל זכות  

7. ד"ר גילי תמיר באמצעות תכנית הרדיו שלה 
התרשמתי בהרצאה שיש לה ידע רב וניסיון רב במיצוי זכויות המגיעות לפונים לתכנית שלה ויש לה גם רצון להיאבק עבורם. 

8. אתרי הגודמים הציבוריים שאמורים להעניק את הזכויות. 

9. עמותות המתמחות בסיוע לקבוצות אוכלוסיה מסוימות 
למשל עמותת אביב לניצולי שואה. 


המוסד לביטוח לאומי

ד"ר תמיר אמרה שחשוב במיוחד למצות זכויות במוסד לביטוח לאומי. 
על פי הניסיון שלה, יש זכויות המגיעות וקלות למימוש. צריך להיות ערים לזה שהמוסד בדרך כלל טועה לטובתו ולרעת האזרח. 
צריך לערער מיד בכל מקרה שפסקו לרעתכם וזה נראה לכם בלתי סביר בעליל.

הניסיון שלי הוא אחר. כמעט כל מה שאני ולקוחות שלי בכלכלת המשפחה ניסינו לקבל מהמוסד לביטוח לאומי היה קשה. החריג היחיד הוא קצבת הזקנה שקיבלתי בקלות בהגיעי לגיל 67. קיבלתי אותה  באמצעות שליחת מסמכים וטפסים באמצעות האינטרנט. 

חשוב לציין שאני לא נזקקתי לקצבאות למעט קצבת זקנה, קצבת ילדים, תגמול על מילואים ואבטלה. לקוחות שלי בכלכלת המשפחה התקשו לקבל תגמול על תאונת עבודה וקצבאות הקשורות בנכות. 

אפילו לא ידעתי על קיומו של תגמול על תאונות אישיות שד"ר תמיר מביאה אותו כאחת הדוגמאות לתגמול שקל לקבל מביטוח לאומי. 

שתי הערות אישיות מניסיוני:

1. במשך יותר משנתיים וחצי לא קיבלתי הפרשים בסכומים של אלפי שקלים עבור תגמול על שירות מילואים. 
לא הייתה מחלוקת בין המוסד לביטוח לאומי לביני בשאלה האם 
מגיעים לי הפרשים.
לא הייתה מחלוקת על גובה הסכום.

רגע לפני שעמדתי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בבית משפט מצאתי פיתרון: מקבלים את הפקס האישי של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי (היום צריך דוא"ל). שולחים לו פקס עם העתק למבקר המדינה ואז מתחילים לטפל בכם. 

2. מי אמר שהמוסד לביטוח לאומי טועה רק לטובתו? עבור עבודת ייעוץ בתחום המחשבים שילמו פעמיים סכום המתקרב ל-20 אלף שקל. 
מהר מאוד זיהיתי את התשלום השני והלא צפוי. מהר מאוד זיהיתי שהוא תשלום כפול מהמוסד לביטוח לאומי. 
נותרו לי שני דברים לעשות: להודיע לבנק שלי שהסכום הזה הוא לא שלי והוא נכנס בטעות. אני לא אגע בו ומצידי המוסד לביטוח לאומי יכול לקחת אותו.
הודעתי גם ללקוח מולו עבדתי במוסד לביטוח לאומי שקיבלתי תשלום כפול והם מוזמנים לקחת אותו.

טחנות הביטוח הלאומי בישראל טוחנות לאט. עברו מספר חודשים עד שלקחו את הכסף.


  






חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...