‏הצגת רשומות עם תוויות יוצאים בשאלה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יוצאים בשאלה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 19 ביולי 2025

שינויים טקטונים בחברה החרדית

בואו ולא נאשים את החרדים במקום להאשים את המנהיגות הגרועה במיוחד שלהם. 


ההתעקשות הקיצונית של רבנים ועסקנים למנוע גיוס של חרדים היא בעיקר הישרדותית. 

לא הישרדות של חרדים אלא הישרדותם כמנהיגי הקהילה.


יש לי היכרות מסוימת ולא מבוטלת עם העולם החרדי, שאסור לראות בו מקשה אחת. 

חלק גדול ממנה "הרווחתי" משנים רבות של התנדבות ב"הלל", שחשפה אותי להרבה סיפורים אישיים וקהילתיים של חרדים לשעבר. 

ההתנדבות גם חשפה אותי למקורות אקדמיים חרדיים,  שתיארו היטב את העולם שלהם. 

חלקים אחרים הרווחתי בהיכרות אישית עם חרדים ובאינטראקציות מקצועיות ואחרות עם חרדים. 



האם אקסטרפולציה ביחס לשיעור החרדים באוכלוסיה נכונה?


יש כאלה החושבים שדפוסי ההתנהלות של חרדים בישראל יביאו בהכרח להיעלמותה של מדינת ישראל או לפחות יסכנו את המשך קיומה או יהפכו אותה לסוג של בנגלדש. 

בפוסט חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל התייחסתי לבעיה והוספתי קישור לפוסט המתאר את תפיסתו של פרופ' דן בן-דוד המתאר באופן עקבי את הבעיה. 

ההנחה הבסיסית של אקסטרפולציה היא שהמגמות יימשכו. 

איני שותף להערכה שהמגמות בחברה החרדית ימשכו כפי שהן. 

הסיבה לכך היא שאי אפשר לאורך שנים לנהל כלכלה בה אחוז גדל והולך של אזרחים אינו תורם או תורם תרומה זניחה לכלכלת המדינה. 

כיועץ כלכלי למשפחות אני רואה את זה בלא מעט מקרים של משפחות שמתנהגות כאילו זה אפשרי וקורסות. 


יותר ויותר אני נתקל במאמרים של חוקרי העולם החרדי המדברים על שינויים בעולם החרדי. 
כך למשל, נשים חרדיות מתגרשות יותר מבעבר ולא מהסיבות שהיו מקובלות בעבר: בעל חולה נפש ו/או אלים. 

בתי ספר חרדים ממלכתיים מתמלאים במהירות ושיעור היוצאים בשאלה מהעולם החרדי הולך וגדל. משפחות חרדיות פחות נוטות לנתק מגע עם ילדים וילדות (במקרים רבים הם מעל לגיל 18), שעזבו את הקהילה ולפעמים גם את הדת. 


מאמר חשוב של סימי ספולטר ב"דה מרקר" שכותרתו "כבר לא נרתעים מלגור ליד חילוניים: החלום החרדי עובר דירה" מציג שינוי טקטוני בעולם החרדי הנובע מכורח: הקושי הגדל ברכישת דירות מחייב את החרדים להתגמש. 

המאמר מציג סקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית שנעשה השנה ומשווה אותו לסקר שנערך לפני מספר שנים. 
במאמר מרואיין ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל למחקר ונתונים במכון.


ממצאים עיקריים 


באיזה סוג ישוב הייתם רוצים לגור?

כמובן שהרוב רוצה לגור בישוב חרדי או בשכונה חרדית, אבל 10% ענו שזה לא משנה להם ו-13% מעדיפים לגור בשכונה מעורבת.

שיעור המוכנים לגור בשכונה או ישוב לא חרדיים גבוה בהרבה ממה שנמצא בסקר דומה לפני מספר שנים. 

גם העדפת מגורים בירושלים או בבני ברק או ישוב חרדי גדול נשחקה.

לשאלה: האם הייתם שוקלים לעבור לפריפריה חרדית עם אפשרויות דיור זולות? השיבו 28% בחיוב ו-32% ענו "אולי, תלוי בתנאים".  

גם נתון זה גבוה בהרבה מנתונים בסדרים קודמים. 



רכישת דירה בעולם החרדי


הסברי ד"ר איתן רגב ופרופ' שי שטרן, מנכ"ל המכון לאסטרטגיה, מבוססים על משמעות קניית דירה בהקשר החרדי. 

המשמעות היא לא רק כלכלית. 

תפקיד ההורים הוא קניית דירה לכל ילד שמתחתן. גמ"ח עשוי להיות מקור מימון משמעותי. 

לצורך כך, חרדים חוסכים סכום כספי בכל חודש בגמ"ח על מנת שיתן להם הלוואה. 

זוהי הגרסה החרדית המקבילה לחיסכון בבנקים למשכנתאות בעולם הלא חרדי. 

ללא דירה בבעלות משפחה חרדית היא לא יכולה לרכוש דירות לילדיה שבגרו. 

ללא יכולת של ההורים להשתתף באופן משמעותי ברכישת דירה לזוג צעיר קשה למצוא שידוך טוב. 

היעדר דירה בבעלות משפחה חרדית עלול לפגוע בילדיהם ולא רק מבחינה כלכלית.


מדוע קטנה היכולת לרכוש דירה?


1. אינפלציה המחייבת תשלומי ריבית גבוהים מעל משכנתאות.


2. משבר כלכלי בגלל המלחמה המתמשכת.


3. נגזרות של משבר הקורונה


4. יכולת ההשתכרות של גברים חרדים בישראל נמוכה.

זה נובע מהיעדר כישורי חיים הנגזרים מכך שברשתות החינוך החרדי הגדולות גברים צעירים ובני נוער לא באמת לומדים לימודי ליבה. 


5. לא חרדים משקיעים כספים באפיקים אחרים, למשל בשוק ניירות הערך. 

הרווחים עשויים לעזור במימון רכישת דירה.

בעולם החרדי זה פחות מקובל. על פי המאמר גם בתחום זה מתרחשים שינויים בעולם החרדי.


בנוסף לגורמים אלה המוזכרים במאמר אציין:


1. שיעור הגברים החרדים העובדים פחת בהשוואה למצב לפני מספר עשורים.


2. בדור הקודם היו חרדים ניצולי שואה שקיבלו פיצויים.

הפיצויים עזרו במימון דירות לילדים.


מסקנות


בלית ברירה, העולם החרדי עובר שינויים מהותיים שילכו ויתעצמו. 

בין השאר:

1. יותר עבודת גברים.

2. יותר רצון של משפחות ללמוד במסגרות המלמדות לימודי ליבה.

3. חשיפה גדולה יותר לעולם החיצוני הרבה בגלל האינטרנט והטלפון החכם.

בעולם של היום חייבים להשתמש באינטרנט ו/או טלפון חכם. 

לחוסר שימוש בהם עשויות להיות גם השלכות כלכליות שליליות. חרדים כבר משתמשים בהם יותר מבעבר. המגמה הזו רק תתחזק.


4. כבר רואים ירידה בשיעור הילודה אצל חרדים. 


5. מגורים באזורים לא חרדיים מגבירים את החשיפה לעולם החיצון ומספקים פיתרון ל"אנוסים" חרדיים ולכאלה ששוקלים לעזוב את הקהילה החרדית. 


השינויים האלה נותנים תקווה לעתיד למדינת ישראל. 



קישורים לפוסטים קודמים באותו נושא


חרדים בישראל 2023: חייים בסרט עם סוף עצוב 



 

האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414?



 

האם תיפול חומת בני ברק?



יום רביעי, 16 ביוני 2021

יוצאים בשאלה: צעדים ראשונים בניהול העסק שלכם

 


בפוסטים הקודמים בסדרה הסברתי את ההבדל בין עוסק פטור לעוסק מורשה ואת ההבדל בין עצמאי לחברה. לא משנה באיזה מהסטטטוסים לעיל אתם בחרתם אתם מנהלים עסק ולא שכירים. 

(שני חריגים שיכולים לפעול אחרת: עצמאי שהוא גם שכיר ומהעבודה כשכיר הוא מקבל הכנסה משמעותית ועצמכיר). 

 

כשאתם מנהלים את העסק שלכם האחריות כולה עליכם. בכל התחומים הקושרים אליו, למשל: מציאת לקוחות, תשלומי לקוחות, המשכיות תזרים הכנסות, שיווק, מכירות, התפתחות מקצועית ועוד. 

אין לכם מעביד שמבטיח לכם תשלום פחות או יותר קבוע. אין לכם מנהלים שאומרים לכם מה לעשות ונושאים באחריות במקרה של טעויות. 

 

הצעד הבא אחרי שהבנתם שהאחריות כולה שלכם


עליכם להבין את התחום העסקי הספציפי אליו נכנסתם. זה לא פשוט וזה תהליך הדרגתי. 

למען האמת, צריך לנסות להבין את התחום לפני שמחליטים להיכנס אליו.

הבנת העולם הזה עשויה לסייע לכם לשרוד ואולי אפילו להצליח. 

בפוסט הבא אביא לכם דוגמאות לדברים שלא הבנתי כשהפכתי משכיר בתחום המחשבים וטכנולוגיית המידע (מה שהיום נכלל במושג רחב יותר: היי-טק) ליועץ עצמאי. 

אביא לכם גם כמה דוגמאות מעולם המסעדנות, שהיו לי כבר לקוחות בכלכלת המשפחה, שנטשו אותו עם מפח נפש ולא מעט חובות. הם לא הבינו נכון את התחום העסקי הספציפי אליו נכנסו. 


אל תתחילו בדברים אחרים כמו פרסומות בתשלום קידום האתר שלכם בחיפוש ב-Google תמורת תשלום וכיו"ב. 

האם פרסום בתשלום מקדם את העסק שלכם? לא יודע. אכנס לכך בפוסט ייעודי לנושא הזה.

מה שאני כן יודע: כל עוד לא הבנתם את העולם העסקי אליו נכנסתם אל תעשו את זה!!!

 

מה צריך להבין?


להלן רשימה לא ממצה של דברים שצריך להבין: 

1. מי הם הלקוחות הפוטנציאליים של השירותים ו/או המוצרים שלכם?

2. מי הם המתחרים שלכם?

3. מה הביקוש וההיצע לשירותים ו/או למוצרים שלכם? 

4. מה היתרונות והחסרונות שלכם בהשוואה למתחרים?

5. מה הם תהליכי ההתקשרות העסקית בין לקוח לביניכם?

6. האם ההתקשרות היא לטווח קצר או לטווח ארוך?

7. האם להסתפק בלקוח אחד או שניים או לחפש מספר גדול של לקוחות? 

8. האם צפוי בזמן קצר שינוי מהותי בשוק שישפיע עליכם?

 

התהליך


אחד הדברים שצריך להבין שצריך לעבוד במקביל. בהקשר הנוכחי הכוונה היא לזה, שלא תוכלו לדחות נושאים אחרים עד שתבינו את מצב השוק של השירותים ו/או המוצרים שלכם לעומקו. 

ייתכן שתצטרכו לעשות גם דברים אחרים כמו פרסום השירותים או המוצרים, שאתם מציעים, אבל בהתחלה התרכזו בהבנת אופן עבודתכם, מיצובכם בשוק ובהבנת השוק. 

כמו כמעט כל אחד אחר בהתחלה תעשו טעויות. לפעמים טעויות גדולות. תלמדו מהן ותתקדמו עליה.


הערת שוליים


אם אתם יוצאים בשאלה, שיצאו לפני זמו לא רב, מעולם אחר לגמרי, אז הסיכוי שלא תבינו את העולם העסקי אליו אתם שואפים להיכנס הוא גדול יותר. חסרה לכם הבנה והיכרות עם העולם הלא-חרדי גם בהקשרים אחרים.

אולי חסרים לכם אנשים מנוסים שתוכלו להתייעץ איתם. 

ההמלצה היא להיזהר יותר מאחרים. ההמלצה הכללית של התייעצות עם בעלי נסיון חשובה יותר במקרה שלכם.





 



יום שבת, 5 ביוני 2021

יוצאים בשאלה: עצמאי או חברה?

 


הפוסט הראשון בסדרה היה הקדמה לסדרת הפוסטים. בפוסט השני שאלתי את השאלה: שכיר או עצמאי? הפוסט השלישי התמקד בשאלה: עוסק מורשה או עוסק פטור?. 


סדר הפוסטים אינו מקרי. במקרים רבים הוא תואם סדר כרונולוגי. 

מישהו מתחיל לעבוד כשכיר ובשלב מסוים שואל את עצמו באופן יזום או בגלל אירוע המעלה את השאלה: האם להיות עצמאי?

החליט להיות עצמאי ואז הוא שואל את עצמו: האם להיות עוסק מורשה או עוסק פטור? 

כאשר ההכנסה השנתית שלו עולה על 100 אלף שקלים (נכון לשנת 2021) לא משנה מה התשובה שהוא מעדיף לשאלה לעיל. עליו להיות עוסק מורשה. 


כשאתם עובדים כעצמאים


בשלב מסוים מן הסתם תשאלו את עצמכם כיצד ניתן להגדיל את ההכנסות מעבודה? 

לשאלה הזו עשויות להיות מספר תשובות המשלימות זו את זו.

דוגמאות:

1. הגדלת היקפי העבודה 
יותר עבודה פירושה יותר הכנסות.

2. הגדלת התמורה לשעת עבודה או למוצר או שירות
אפשר להמשיך לעבוד באותו היקף אבל לקבל יותר כסף עבור יחידת עבודה או שירות או מוצר.
אם אתם גובים 300 שקלים לשעת ייעוץ, ותעלו את המחיר של שעת ייעוץ ל-350 שקלים, ההכנסה תגדל. כמובן תחת ההנחה, שלקוחות יהיו מוכנים להמשיך לקבל את אותו ייעוץ ולשלם 350 שקלים לשעה. 

אפשר לגבות על ייעוץ בכלכלת המשפחה 3,000 שקלים. ייעוץ כזה כולל כמה פגישות, הכנת תיק כלכלי והיערכות למימוש המתווה לשיפור ההתנהלות הכלכלית. 
אחרי צבירת נסיון ומוניטין אפשר להעלות את התעריף ל-4,000 שקלים.

אפשר למכור מוצר כלשהו במחיר מסוים ואחרי תקופה להעלות את המחיר. 

3. הקטנת תשלומי מיסים או דחיית תשלומי מיסים
עצמאי עשוי להבין, שדיווח מלא על הוצאות מוכרות למס הכנסה עשוי להקטין את סכומי המיסים שהוא משלם. פחות מיסים יותר הכנסות. 

דחיית תשלום מיסים עד למועד האחרון המותר על פי חוק עשויה לאפשר רווח על הסכום שישולם. 
כך למשל, בתקופה שהיו ריביות גבוהות יותר, שילמתי מקדמות מס הכנסה, מקדמות ביטוח לאומי ותשלומי מע"מ ב-15 לחודש. זה היה המועד האחרון לתשלום. שילמתי דרך אתר האינטרנט באמצעות כרטיס אשראי, שמועד החיוב שלו הוא 15 לחודש. המשמעות הייתה: חיוב דחוי בחודש. את הכסף יכולתי להפקיד לפיקדון נושא ריבית, שמשתחרר ב-15 לחודש הבא. 


 עצמאי או חברה?


בשלב מסוים יש עצמאים שישאלו את השאלה הזו. השאלה אנלוגית לשאלה: שכיר או עצמאי? 
ההכנסות של עצמאי עשויות להיות גבוהות יותר אבל יש לזה מחיר: מחיר ביורוקרטי, מחיר של פעולה מול הרשויות ולפעמים גם עלות שירותים של בעלי מקצוע כמו רואי חשבון, יועצי מס ומנהלי חשבונות. 

ההכנסות של בעל חברה עשויות להיות גדולות מההכנסות של עצמאי אבל יש לזה מחיר: ביורוקרטיה, סיבוך, תשלומים שונים וכיו"ב.

במקרה זה לסעיף של "הקטנת תשלומי מיסים" עשוי להיות משקל רב בהגדלת ההכנסות. 

המסקנה היא שלמי שאינו משלם מס הכנסה גבוה, לא כדאי להקים חברה. 
עוסק פטור אינו צריך בכלל לחשוב על הקמת חברה. גם עוסק מורשה שההכנסה שלו אינו מספיק גבוהה קרוב לוודאי שלא יפיק תועלת מהקמת חברה. 

כיצד משלם בעל חברה פחות מס הכנסה?


גילוי נאות 

איני רואה חשבון ואיני יועץ מס. כמי שזה אינו תחום מומחיותו, איני נכנס לפרטים. אני מציג רק נקודות עקרוניות בתקווה שלגביהן איני טועה.


אמצעים להקטנת גובה תשלום מס על ידי חברות


האמצעים, שאני מכיר, לתשלום פחות מס על ידי חברות הם:

1. בדרך כלל חברה משלמת אחוז מס נמוך יותר מאשר עצמאי. 

2. בהחלט ייתכן שחברה תוכל לרשום כהוצאות עסקיות דברים שעצמאי אינו יכול לרשום כהוצאות. 

3. בעל החברה, שגם מועסק בחברה, רשאי לקבוע את גובה המשכורת שלו.
במקרה הנדון מדובר בחברה שאין לה בשלב הראשון עובדים שכירים אחרים. לא בטוח בכלל שיהיה שלב שני שבו יהיו עובדים שכירים. 
גובה המשכורת עשוי להיות נמוך על מנת להקטין את גובה מס הכנסה או אפילו להגיע לגובה משכורת הפטור ממס הכנסה. 
הכספים העודפים נשארים בקופת החברה. החברה יכולה להשקיע אותם. 

שיקולים נגד פתיחת חברה


1. תשלום גבוה יותר לרואה חשבון ולמנהל חשבונות.
האמצעים להפחתת שיעור המס שתוארו בפסקה הקודמת מחייבים תכנון מס. 
תכנון מס צריך להיעשות על ידי מי שזהו מקצועו. האמת? לא חשבתם לרגע שהוא יעשה את זה בחינם. 

2. רגולציה מגדילה את ההוצאות על ניהול הוצאות והכנסות.
לא במקרה השמטתי מהפסקה הקודמת את המילים "יועץ מס".
עצמאי יכול להגיש בעצמו דו"ח שנתי למס הכנסה (אני לא ממליץ על כך). הוא יכול לפנות לרואה חשבון או ליועץ מס. 
חברה חייבת לפנות לרואה חשבון בלבד.

ראיתי כבר יותר מפעם אחת יועצי מס, שביקשו מחיר נמוך יותר מרואי חשבון. ההסתברות שחברה תשתמש בשירותי התנהלות מול רשויות המיסים יקרים יותר  מאשר עצמאי היא גבוהה. 

הדיווח השנתי, כמו גם הדיווח השוטף, של חברה מורכבים יותר. 
מי שעושה את זה עבור חברה כנראה ידרוש תמורה גבוהה יותר.  

חברה חייבת גם בהנהלת חשבונות כפולה. אחת המטרות של הנהלת החשבונות הכפולה היא יצירת בסיס להפקת דו"ח רווח והפסד בנוסף למאזן. 
עצמאי יכול לבצע את הרישום של הוצאות והכנסות בעצמו. הוא אינו צריך בהכרח גורם חיצוני הגובה תשלום לביצוע מטלה זו.

3. תשלום אגרה שנתית לרשם החברות
חובה לרשום חברה ברשם החברות. המשמעות היא תשלום אגרה שנתית לרשם החברות. 
בנוסף לכך, נדרשת חברה לדווח דיווח שנתי לרשם החברות. 

משהו פחות חשוב בעד פתיחת חברה


כאשר לחברה בע"מ חובות או שהיא מגיעה לפשיטת רגל, ייתכן שתשלום החובות לא יוטל אישית על בעל החברה, אלא על החברה. 
בהקשר שבו אנו דנים אין לזה משמעות. עצמאי ההופך את עצמו לחברה שכל הכנסותיה הן מעבודתו, יכול וצריך להימנע מהגעה למצבים כאלה. 
אם אין הכנסות לחברה לאורך זמן, אפשר ורצוי לסגור אותה. 


סיכום


ה-Trade off הוא בין חיסכון במס בחברה ביחד עם מורכבות גדולה יותר בהתנהלות והוצאות כספיות הנגזרות מהמורכבות הזאת.
רק ברמות הכנסה גבוהות במיוחד יש טעם לפתוח חברה במקום להיות עצמאי.


הערות שוליים


כשהייתי יועץ עצמאי בתחום ההיי-טק פנה אלי מישהו מאותו תחום והציע לי לפתוח ביחד חברה. הרעיון שלו היה שכל אחד יקבל את ההכנסות שהוא מביא לחברה ושנינו נשלם פחות מס הכנסה. 

לא פסלתי את הרעיון על הסף. פניתי לרואה החשבון שלי ושאלתי אותו מה דעתו? 
הוא חשב שברמת ההכנסה המשותפת של שני יועצי היי-טק, אותה הצגתי לו, לא כדאי לפתוח חברה. 

לצערי, אני נתקל לפעמים ביוצאים בשאלה המעוניינים לפתוח חברה על בסיס הכנסתם כעצמאים, ללא העסקת שכירים בחברה. 
מדובר ברמות הכנסה נמוכות בהרבה מרמת הכנסה של עצמאי ממוצע בתחום ההיי-טק. 

זה לא אומר, שצריך הימנע מחשיבה על האפשרות של פתיחת חברה. ראיתי גם מקרים בהם פתיחת חברה הייתה הגיונית וסבירה.





יום שלישי, 1 ביוני 2021

יוצאים בשאלה: איזה סוג של עצמאי?


הפוסט הראשון היה הקדמה לסדרת הפוסטים על משמעות ההחלטה להיות עצמאי או להקים חברה מזווית ראייה המתייחסת ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי. במאמר מוסגר, גם קוראים שאינם יוצאים בשאלה מהעולם החרדי עשויים להפיק תועלת מקריאת פוסטים אלה.

בפוסט השני עסקתי בשאלה: עצמאי או שכיר?. המסקנה הייתה שיותר קשה להיות עצמאי מאשר להיות שכיר, לפיכך צריכה להיות סיבה טובה לבחירה לעבוד כעצמאי. 

בפוסט זה אניח שלאחר ששקלתם ובדקתם את היתרונות והחסרונות בחרתם לעבוד כעצמאים. 

השאלה הבאה שנשאלת היא איזה סוג של עצמאי אתם מעוניינים להיות?

הפוסט הנוכחי אינו מתייחס לכל האספקטים של עבודה כעצמאי. כך למשל, איני מתייחס לטיפולוגיה של עצמאים עליה כתבתי סדרת פוסטים. 


הוא מתייחס רק להיבט בסיסי אחד: האם להיות עוסק מורשה או עוסק פטור?


הבדל המהותי בין עוסק פטור לעוסק מורשה


ההבדל המהותי ביותר הוא גובה ההכנסה השנתית. אם ההכנסות עולות על קצת יותר מ-100,000 שקל לשנה (אני לא זוכר את הסכום המדויק. הוא עשוי להתעדכן מדי פעם בסכומים זניחים) חייבים להיות עוסק מורשה. 

אם מחברים את זה למה שכתבתי בפוסט הקודם, אז המסקנה היא שהבחירה להיות עצמאי שהוא עוסק פטור היא כמעט תמיד בחירה ללא הסיבה המהותית של פוטנציאל הכנסות גבוהות יותר לעצמאי.

אסייג את מה שאני כתבתי לעיל. יהיו מצבים בהם זה אינו נכון.


מצב 1: עסק חדש עם פוטנציאל לצמיחה

אם פתחתם עסק עצמאי ובחודשים הראשונים צפויות הכנסות נמוכות מ-100 אלף שקלים לשנה אבל, על פי התוכנית העסקית שלכם, ההסתברות שתרוויחו יותר מ-100 אלף שקלים לשנה היא גבוהה, אתם עשויים להיות עוסק פטור עם פוטנציאל הכנסות גבוה. 

אם וכאשר תגיעו להכנסה של 100 אלף שקלים לשנה,  אתם צריכים להפוך לעוסק מורשה.

 

מצב 2: אפשרות של עבודה כעוסק פטור בלבד

אם אין לכם אפשרות למצוא עבודה כשכיר או כשכירה ואין לכם אפשרות להגיע להכנסות של יותר ממאה אלף שקל כעצמאים יכול להיות שלהיות עוסק פטור זה הרע במיעוטו. 

תהיו במעמד עוסק פטור אבל עליכם להיות ערים לכל ההשלכות של זה מבחינת דיווח לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי. 


מצב 3: אתם שכירים לפי שעות עם מספר רב של מעסיקים

במקרה זה אתם נותנים שירות למספר רב של ארגונים בהיקף קטן ומשתנה. כל ארגון משלם לכם לפי תלוש חד-פעמי לחודש בו אתם עובדים. 

הבעיה שלכם היא תיאום הכנסות ממקורות שונים על מנת שתשלמו לרשויות כמה שאתם צריכים לשלם ולא הרבה יותר ממה שאתם צריכים לשלם.

אינני יודע האם מס הכנסה מסוגל לטפל נכון במצב הזה, אחרי שאתם תדווחו לו בצירוף עשרות תלושי המשכורת החד-פעמיים.

אני כן יודע. שההסתברות שהמוסד לביטוח לא ידע לנהל את זה ולכן יגבה מכם תשלומים יותר גבוהים ממה שאתם צריכים לשלם היא גבוהה. 

את הידע הזה רכשתי בהרבה אינטראקציות עם המוסד לביטוח לאומי מזוויות שונות: עצמאי, שכיר, יועץ לככלכלת המשפחה, הורה לילד שהגיע לגיל 18 ועדיין למד בבית ספר תיכון וגם כמי שנתן ייעוצים בתחום המחשוב למוסד לביטוח לאומי. 

השורה התחתונה היא שהמחשוב של הביטוח הלאומי כושל. 

אל תתנו להתקדמות האמיתית שנעשתה בביטוח לאומי במערכות האינטרנט להטעות אתכם. 

כבר עשרות שנים שמערכות הליבה של הביטוח הלאומי אינן עובדות באופן סביר והמוסד אינו מצליח להחליפן במערכות מתפקדות. 

את מה שאני אומר כאן תוכלו לקרוא גם בדוח מבקר המדינה. גם במאמר שכתבתי: מדוע פרוייקטי מחשוב גדולים נכשלים?  


לסיכום


יש שני סוגים של עצמאים: עוסקים מורשים ועוסקים פטורים.

ישנם עוסקים מורשים, שהתועלות שהם מפיקים מלהיות עצמאים גדולות מהקושי להיות עצמאים, כלומר: מרוויחים הרבה יותר ממה שהיו מרוויחים לו היו שכירים. 

ברוב המקרים הרווחים של עוסקים פטורים לא מצדיקים את התקורה של דיווחים לרשויות, ביורוקרטיה ורישום ומעקב אחרי הוצאות והכנסות. 

הבחירה להיות עוסק פטור עשויה להיות מחוסר ברירה או מחוסר מודעות לקשיים ולתקורה.






יום ראשון, 30 במאי 2021

יוצאים בשאלה: שכיר או עצמאי?


בפוסט
הראשון בסדרה תיארתי את הרקע לסדרת פוסטים זו. בפוסט זה אתמקד בשאלה: האם להיות עצמאי?


חסרונות 


לפני שמחליטים להיות במעמד של עצמאי צריך להבין את החסרונות. החסרונות אינם מתייחסים בהכרח לכל העצמאים אבל הם רלוונטיים לרובם. 

אין הכנסה יציבה


שכיר מקבל משכורת בכל חודש. בדרך כלל גובה השכר יציב.
בגובה ההכנסות של עצמאי עלולות להיות תנודות קיצוניות. עלולים להיות חודשים רצופים ללא הכנסה כלשהי או עם הכנסה נמוכה במיוחד.

קל  להפסיק התקשרות

לא פשוט לפטר שכיר. נדרשת תקופת הודעה מראש. כמעט תמיד חייבים לשלם לו פיצויים. נדרש הליך שימוע שבו צריכים להסביר לעבוד מדוע מפטרים אותו ומדוע מפטרים דווקא אותו? 
נכון, שלמעט ארגונים במגזר הציבורי בהם כמעט בלתי אפשרי לפטר עובדים, ניתן לפטר עובד שרוצים לפטר אותו. 

אם יעלה חשש לפיטורים שלא קשורים בתפקודו בעבודה אלא קשורים במגזר, מגדר, גיל, מוצא אתני, מצב בריאות שאינו קשור ליכולת ביצוע העבודה ועוד, העובד יוכל לתבוע בבית משפט פיצוי או אפילו החזרה לעבודה.

התקשרות עם עצמאי אפשר להפסיק הרבה יותר בקלות. לא צריך לנמק את הסיבה להפסקת ההתקשרות. לא צריך להוכיח קשר לתפקוד לקוי של העובד. לא צריך לנמק מדוע לא הופסקה ההתקשרות עם מישהו אחר, אין עוררין על כך שהוא מתפקד פחות טוב מהעצמאי שעבודתו הופסקה.

יותר התעסקות עם רשויות המס ויותר ביורוקרטיה



2. עצמאי במעמד של עוסק מורשה חייב לשלם מקדמות. 
מדובר ב: מקדמות למס הכנסה, מקדמות למוסד לביטוח לאומי ותשלום מע"מ חודשי או דו-חודשי. 

מהניסיון האישי שלי למדתי שגורמים אלה עלולים לטעות. הטעות שלהם. הטרטור הוא שלך. מי שעשה הרבה טעויות, בהקשר האישי שלי ובהקשר של נועצים או קרובי משפחה שלי, זה המוסד לביטוח לאומי.

3. חובה לעשות הנהלת חשבונות.
לא רק שצריך לנהל חשבונות, אלא נדרשת היצמדות לאופן פורמלי, הנדרש על ידי רשויות המס. סטייה מהאופן הפורמלי עלולה לגרום לתשלום קנס.

4. חובה לתת קבלות או חשבוניות. 

5. עשויים להידרש להגיש דוחות לרשויות המס.
למשל: דוח שנתי למס הכנסה, הצהרת הון וכיו"ב.

6. צריך להבין לאילו הוצאות ניתן להתייחס כהוצאות עסקיות.
המשמעות היא שעל הוצאות כאלה אפשר לקבל החזר מס או הפחתה מסכום המס שמשלמים. 
צריך להבין על אילו הוצאות מקבלים בכלל החזר? האם מקבלים החזר חלקי או מלא?  איזה מסמכים המאשרים את ההוצאה צריך לקבל ולשמור (למשל: חשבוניות מס על הוצאות).

מטלות נלוות שאינו חלק מהתפקיד המקצועי


שכיר עשוי להתרכז בעבודתו. עצמאי עלול או עשוי להידרש לשווק ולמכור את שירותיו, לתמחר אותם, להתמודד מול מתחרים ולנהל מו"מ עם לקוחות על גובה התשלום. 

בלא מעט מקרים עליו לחשוב על העבודות הבאות ו/או עבודות נוספות במקביל ולהתחיל לפעול על מנת שיזכה בביצוען.


אין הטבות סוציאליות


אין ימי חופשה.
אין ימי מחלה.
בעבר לא היו דמי אבטלה. היום אפשר לקבל אבל עצמאי מקבל פחות.
אין הפרשות פנסיוניות של המעביד. 

השורה התחתונה: 
יותר קשה להיות עצמאי מאשר להיות שכיר. 

יתרונות


היתרון המשמעותי העיקרי עשוי להיות הכנסה גבוהה יותר.
ההערכה המקובלת היא שאם ההכנסה אינה לפחות פי 1.5 בממוצע לא כדאי להיות עצמאי.  

יתרונות נוספים עשויים להיות היכולת לעסוק בתחום שרוצים לעסוק בו, גיוון ופרספקטיבה רחבה יותר (רק בחלק מהמקרים) ויש גם מקרים בהם העצמאי הוא זה שמקבל את ההחלטות ולא תלוי במנהלים, שלא תמיד מבינים את ההיבטים המקצועיים ואת ההיבטים השיווקיים.

שונה אבל לא בהכרח חיסרון


1. הכרח לתכנן את כלכלת המשפחה
כשתזרים המזומנים אינו וודאי ואינו ידוע הכרחי לתכנן את ההוצאות ואת ההכנסות ולשמור רזרבות למצבים של חוסר בהכנסות. 
היות שגם שכירים צריכים לתכנן אבל אחוז גבוה יותר מהם יבחר לא לתכנן, זה אינו רק חיסרון של השקעת זמן אלא עשוי גם להיות יתרון של ניהול טוב יותר של מאזן ההוצאות-הכנסות.  

ההמלצה שלי


אל תמהרו להיות עצמאים בלי לבדוק לעומק. 
אל תסתמכו על מיתוסים, המראים רק יתרונות, לכאורה, של עצמאים.

  
לקריאה נוספת



חפשו בבלוג שלי "טיפולוגיה של עצמאים" או "עצמאי" ותגיעו למספר לא קטן של פוסטים שאולי יעזרו לכם. 

דוגמאות לפוסטים שאתם עשויים למצוא בחיפוש:









יום שלישי, 25 במאי 2021

הקדמה לסדרת הפוסטים: יוצאים בשאלה: שכיר או עצמאי או חברה?

 


סדרת פוסטים זו באה בעקבות ניסיון מצטבר שלי בליוויים כלכליים של יוצאים בשאלה מהעולם החרדי במסגרת עמותת הלל. נתקלתי במקרים רלוונטיים להקשר הנוכחי גם באוכלוסיות אחרות שקיבלו ממני ייעוץ בתשלום. 

בכל ייעוץ בכלכלת המשפחה ובכל ליווי כלכלי, אני מקפיד על סודיות של המידע, שאני מקבל ממשפחה או מיחיד. גם בסדרת הפוסטים הזו אקפיד על העקרון הזה. 

הסוגיות שבהן תעסוק סדרת הפוסטים הנוכחית הן:

1. האם כדאי להיות שכיר או להיות עצמאי?

2. כשאתה עצמאי, האם כדאי להישאר כעצמאי או לפתוח חברה?

כמובן שלשתי השאלות האלה אין תשובות נכונות. התשובה הנכונה, אם יש כזאת, היא תלויית הקשר: יהיו הקשרים שבהם התשובה היא חד-משמעית ויהיו הקשרים שהתשובה היא בתחום האפור. 

אינני מתכוון להיכנס לעומק למקרים של תחום אפור. סביר שכדאי להתייעץ במקרים כאלה גם עם אנשים שתחומי ההתמחות שלהם שונים משלי. 

לאחר קבלת ההחלטה אעסוק מעט גם באופן שבו צריך להיערך לביצוע ההחלטה שמקבלים.


מה מייחד יוצאים בשאלה?


יוצאים בשאלה מהעולם החרדי באים מתרבות אחרת מהתרבות של מרבית אזרחי ישראל ומרבית אוכלוסיית המדינות המפותחות. השוני בתפיסת העולם הכלכלית הוא מהותי. 

היטיב לתאר את השוני בתפיסת העולם השר יעקב ליצמן כשאמר: "מי אמר שגברים צריכים לעבוד?". 

חלק מהיוצאים בשאלה מהעולם החרדי, שימו לב אני לא מכליל זה אינו נכון לכולם, גדלו בעולם שבו אין קשר בין עבודה לכסף. 
בעולם הלא-חרדי הם צריכים להתמודד עם מציאות שונה.

במקרים רבים אין להם תמיכה כלכלית ולפעמים גם תמיכה אחרת מהמשפחה. 

במקרים רבים חסרים להם כישורי חיים, כולל בתחום האורינות הפיננסית, משום שבמסגרות הלימוד שלהם ובקהילות שלהם, לא נתנו להם ידע והכוונה בתחום זה. 

במקרים רבים אין להם השכלה מתאימה ואין להם תעודות לימודים רלוונטיות בחיפושי עבודה, כמו: תואר אקדמי או סיום בחינות בגרות. 

בפוסט הבא בסדרה אשאל את השאלה: שכיר או עצמאי?

הערת שוליים


למרות שהפוסטים בסדרה מיועדים ליוצאים מהשאלה מהעולם החרדי, הם רלוונטיים גם לאנשים רבים אחרים הנתקלים בסוגיות דומות.



יום חמישי, 21 בינואר 2021

יעוצים בכלכלת המשפחה: מדוע יש הבדלים גדולים בשיעור ההצלחה ביעוץ?

 


ימי קורונה עגומים אלה חושפים נקודה מעניינת. הרבה אנשים מציגים ומנתחים נתונים המתייחסים לתחלואה בקורונה. 

המסקנות שמגיעים אליהן אנשים שיש להם יכולות מוכחות בניתוח נתונים עשויות להיות שונות לחלוטין מהמסקנות שמגיעים אליהן אנשים שהיכולות שלהם בניתוח נתונים מוגבלות. 

שני סוגי המנתחים עשויים להתבסס בדיוק על אותו סט נתונים.

כשלא יודעים לנתח נתונים, מגיעים למסקנות שגויות. מסקנות שגויות מובילות להתנהלות שגויה. המשמעויות בהקשר של הקורונה עלולות להיות קשות.

במקרה של נתונים קיצוניים באופן יוצא דופן אפשר להסתכן בהסקת מסקנות גם ללא ניתוח מעמיק. 

זה המקרה של הניתוח שאעשה בפוסט הנוכחי.   


הניתוח בפוסט זה מתייחס להבדלים הגדולים בשיעור ההצלחה הגבוה בייעוצים בכלכלת המשפחה, שאני ביצעתי בתשלום לבין שיעור ההצלחה הרחוק מלהיות גבוה בייעוצים שאני מבצע בהתנדבות במסגרת התנדבות בעמותת הלל. 


הנתונים


מדובר בלפחות כמה עשרות יעוצים בכל אחת מהקבוצות.  

אוכלוסיית הליווי הכלכלי בעמותת הלל הם יוצאים בשאלה מהעולם החרדי.

האוכלוסייה שלה יעצתי יעוצים פרטיים בתשלום היא אוכלוסייה מגוונת. 

בנוסף לכך נתתי יעוצים כלכליים ללא תשלום לעולים מאתיופיה ולניצולי שואה. 

הניתוח הנוכחי אינו מתייחס ליעוצים לניצולי שואה ויוצאי אתיופיה ללא תשלום.


בביצוע יעוצים או מנטורינג בעמותות נהוג לדווח באמצעות טפסים. 

בסיום ליווי כלכלי בהלל המלווה הכלכלי מדווח דיווח של סיכום הליווי. בדיווח זה הוא מציין האם הליווי הצליח, הצליח באופן חלקי או נכשל. 


במסגרת הייעוצים הכלכליים הפרטיים אני מנהל רישום  מסוים. אין טפסים מובנים אבל אני זוכר את כל היעוצים ואת הפידבק שנתנו לי הנועצים בסיום היעוץ. 


שיעורי ההצלחה


באופן מקרי בחנתי את הסטטיסטיקה האישית של הליוויים הכלכליים, שעשיתי במסגרת עמותת הלל,  ומצאתי שבכ-50% מהם דיווחתי על כישלון. 

לא זכור לי אף מקרה של ייעוץ כלכלי, שביצעתי בתשלום, ולא הצליח לפחות באופן חלקי. אני כמובן לא טוען שכל הייעוצים הצליחו באופן מלא. גם באלה שלא הצליחו באופן מלא הייתה הצלחה חלקית. 

בפסקאות הבאות אנסה לנתח את הגורמים להבדל הקיצוני בשיעור ההצלחה. 


תהליך הייעוץ: תהליך מובנה ושיטתי בייעוצים פרטיים


תהליך הייעוץ עשוי להסביר חלק מההבדל בשיעור ההצלחה. 

מרבית הייעוצים שעשיתי בתשלום בוצעו בשיטת ייעוץ מובנה לפיה אני עובד. 

בשיטה זו נבחנו כל או לפחות מרבית ההיבטים הכלכליים: שוטף (מאזן הכנסות והוצאות), דיור (משכנתאות, שכר דירה, הכנסות מהשכרת דירה, רכישת דירה לעומת דיור בשכירות וכיו"ב), ניהול סיכונים (חיסכון, חיסכון פנסיוני, ביטוח ועוד), היבטים של פסיכולוגיה התנהגותית (דפוסי צריכה, קבלת החלטות בתנאי אי-וודאות וכיו"ב) ותוכניות לעתיד. 

הליוויים הכלכליים בהלל הם בהתאם לצרכים ספציפיים נקודתיים של הפונים ליעוץ. בדרך כלל הם אינם מקיפים את כל ההיבטים הכלכליים.

כאשר בוחנים מגוון רחב של היבטים של התנהלות כלכלית קל יותר לשפר לפחות משהו באחד ההיבטים. 


תהליך הייעוץ: היכולת לבחור האם לבצע ייעוץ?


תהליך הייעוץ המובנה שאני מבצע מורכב ממספר שלבים:

1. פגישה ראשונה ללא תשלום
בפגישה זו מציג הפונה או המשפחה הפונה את
הנושאים שבגינם החליט לפנות ליעוץ, מציג את הרקע הכלכלי שלו ואת תפיסת העולם שלו.

אני מציג את שיטת העבודה שלי, את תפיסת העולם שלי ואת תהליך העבודה המשותפת. אני מבהיר מראש שייתכן שלא אקח על עצמי לייעץ, אם אחשוב שאיני יכול לסייע או לא צפויה לצמוח תועלת למשפחה או ליחיד מהייעוץ.

2. פגישה 2: איסוף נתונים
עבודה של היחיד או המשפחה ושלי.

3. תיק ניתוח כלכלי
עבודה שלי על בסיס הנתונים.

4. פגישה 3: גיבוש פיתרונות והיערכות ליישומם
על בסיס תיק הניתוח הכלכלי. בחירת מתווה פעולה ומתן כלים טכניים.

4. פגישות בקרה
בהתאם לצורך. לאחר שעובר זמן בו מנסים ליישם את מתווה הפעולה. הטיפול הוא בחריגות מהמתווה, למשל: אי עמידה בדפוסי ההוצאות החודשיות שנקבעו,   ובשינויים בשטח המחייבים שינוי מתווה.


בתהליכי ייעוץ במסגרת התנדבות אין לי יכולת לבחור באפשרות שלא לבצע אותם, למעט במקרים קיצוניים נדירים, שמתבררים במהלך היעוץ עצמו. 

גם לאלה שאני מלווה אין יכולת לבחור במתנדב שיבצע את הליווי.

היכולת שלי ושל הנועצים לבחור שלא לבצע ייעוץ כלכלי ,הנועד לכישלון, או לבחור מישהו אחר שיבצע טוב יותר את הייעוץ, מקטינה את ההסתברות לכישלון באופן משמעותי.

 

מאפייני הפונים לייעוץ


לא יהיה נכון להבחין בין שני סוגי הייעוצים על בסיס של אחוז הפונים לייעוץ שהם משפחות לעומת יחידים. 

נכון שאחוז המשפחות הפונות לייעוץ גבוה יותר בייעוצים בתשלום, אבל בלא מעט מקרים גם במסגרת ליווי כלכלי של יוצאים בשאלה בהתנדבות פונות משפחות. בחלק מהמקרים מדובר במשפחות חד-הוריות, למשל: נשים גרושות עם ילדים. 

במקרה או שלא במקרה, שכיחות הייעוצים בתשלום שביצעתי לאנשים יחידים, ללא משפחה גרעינית, הייתה גבוהה יחסית. היו גם לא מעט משפחות חד-הוריות. 

הגורם המבחין בין שני סוגי הייעוצים הוא דווקא גיל הפונים.

גיל הפונים לייעוץ בתשלום גבוה באופן משמעותי מגיל אלה שמלווים על ידי במסגרת ההתנדבות. כך למשל, בין מקבלי הייעוץ בתשלום היו גם כאלה שעומדים לפני פרישה לגמלאות או שמבקשים יעוץ לאחר הפרישה לגמלאות.

בליוויים בהתנדבות מדובר ברוב המקרים בצעירים בשנות ה-20 של חייהם ובמקרים אחרים בשנות ה-30 של חייהם.

בהחלט ייתכן שאנשים בגיל מבוגר יותר בשלים יותר לקבלת יעוץ ולהפקת תועלת ממנו.


תשלום


בלא מעט תחומים של ייעוץ או ליווי מקובלת ההנחה שתשלום יוצר מחויבות של הפונה. לא בהכרח נדרש תשלום גבוה מספיק רק תשלום סמלי.

הייעוצים הפרטיים שאני מבצע הם בתשלום. 
לאחר תשלום יש נטייה להמשיך בייעוץ. בגלל הסיכוי לשיפור המצב אבל גם בגלל אפקט ההוצאה האבודה.

הליוויים הכלכליים בהלל הם ללא תשלום כלשהו של אלה שאני מייעץ להם.
קורה שכאלה שביקשו ליווי כלכלי אינם ממשיכים בתהליך ואינם עונים לפניות שלי.  
ניסיון של אחרים דומה לניסיון שלי. לרוב זה אינו נובע מחוסר שביעות רצון של הנועץ. זה קורה גם בהקשר של יעוצים או ליוויים בתחומים אחרים.

בייעוץ ללא תשלום יש פחות מחויבות של הנועצים. מחויבות פחותה מגדילה את ההסתברות לכישלון.


מה יכולים להסיק מכך כאלה ששוקלים ייעוץ בתשלום?


כמעט כל מי שהגיע אלי לייעוץ בתשלום השיג תוצאות מדידות כספית, ששווין גבוה מעלות הייעוץ. 

אם אתם צריכים ייעוץ, אל תראו בייעוץ הוצאה כספית. ראו בו השקעה המחזירה את עצמה.

פרטים נוספים על הייעוצים שלי בטלפון: 054-4480616 או בדוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com  



מה יכולים להסיק מכך כאלה המקבלים ייעוץ ללא תשלום?


כדאי לכם לנצל את ההזדמנות לקבל ללא תשלום משהו שיכול לעזור לכם ואחרים משלמים עבורו. 

מי שמוותר על ההזמנות הזו, עלול לוותר גם על הזדמנויות אחרות שיכולות לשפר את מצבו. 

אפשר להבין מצבים שבהם לא מרוצים מהייעוץ או לא יכולים בזמן נתון להתמודד עם הנושא. 

אם זה המצב, לפחות הודיעו באופן יזום, שכרגע זה אינו מתאים. במקרה של חוסר יכולת להתמודד בזמן נתון, השאירו לעצמכם פתח להתמודד, אם וכאשר תוכלו לעשות זאת.










יום חמישי, 11 ביוני 2020

חוזרים הביתה: הדילמה של היוצאים בשאלה

בפוסט הקודם חוזרים הביתה "הוא עוד ישוב" וזה ממש לא פרט קטן ולא חשוב, תיארתי את התופעה של חזרה של צעירים לבתי הוריהם בגלל המשבר הכלכלי הקשה בעקבות הקורונה. 

כמתנדב בה.ל.ל. אני נחשף לבעיות כלכליות של יוצאים בשאלה מהעולם החרדי. אני נחשף לבעיות בימים רגילים ועוד יותר במשבר הנוכחי שצפוי להיות המשבר הכלכלי הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל עד עכשיו. 

בפוסט זה אתייחס לשאלה: האם גם הם יכולים לחזור הביתה בגלל המצב הכלכלי, כמו צעירים אחרים?

אזהרה!!! חשוב מאוד לא להכליל משום שיש הבדלים גדולים בין יוצאים שונים.


בימים רגילים


נקודת ההתחלה של היוצאים בשאלה בדרך כלל טובה פחות מאשר של אחרים. בפוסט המלצות להתנהלות כלכלית של יוצאים בשאלה, פירטתי את הגורמים העיקריים לכך. 


באופן ספציפי בהקשר הנוכחי עזיבת הבית בלא מעט מקרים היא גם עזיבת החברה בה הם גדלו ומערכת הערכים שלה. היא עלולה לכלול  גם נתק מלא או חלקי עם בני המשפחה.  

הם ראויים להרבה הערכה על היכולת שלהם להתמודד בתנאים קשים מאחרים.

לפעמים פוגשים כאלה, שבנקודת זמן או אחרת מתקשים להתמודד כלכלית.
יש ביניהם כאלה שחוזרים הביתה. כפי שציינתי בפוסט הקודם, יש צעירים החוזרים לגור בבית ההורים באופן זמני על מנת לסגור בור כלכלי. אחרים חוזרים לביתם לטווח ארוך. יש בזה סוג של ייאוש מהתמודדות.

ראיתי גם יוצאים בשאלה שחזרו הביתה והמשפחה הסכימה לקבל אותם. לא ראיתי הרבה מקרים כאלה.
היו מקרים של כאלה שהתקשו להסתגל לעולם שלא הכירו מלכתחילה. 

היו גם מקרים של כאלה שהתמודדו באופן מעורר השראה עם המציאות הפחות מוכרת ובנקודת זמן מסוימת חזרו אחורה. במקרים האלה קיוויתי שמדובר בחזרה זמנית על מנת לסגור בור כלכלי.

חזרה הביתה היא פשרה. בעל המאה הוא גם בעל הדעה. בחלק מהמקרים הם צריכים להתפשר על אורח חיים, על לבוש ועל התנהגות. 
אל תמהרו להאשים את ההורים בלחץ. הקהילה היא מרכז החיים בחברה חרדית. גם כך לקהילה קשה לקבל חזרה את מי שעזב אותה ואת תפיסת עולמה.

בימי קורונה


מחקר של מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי מאשש את מה שאנחנו רואים סביבנו: המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה פוגע בעיקר בחלשים כלכלית. 
המחקר גם מכמת את זה: עליה של 40% בתחולת העוני, אם לא מביאים בחשבון את דמי האבטלה. מדד ג'יני לאי-שיוויון בהכנסות במשקי הבית עולה ב-14%.
דמי האבטלה, ובעיקר דמי האבטלה ליוצאים לחל"ת, ממתנים את העלייה הזו באופן משמעותי. 
כשדמי האבטלה ייפסקו צפו להחמרה במצב הכלכלי.

התוצאה היא שכמו בעולם החילוני, גם בקרב המדגם הלא מדעי שנתקלתי בו, יש עלייה במספר היוצאים בשאלה החוזרים הביתה. 

אני מאוד מקווה שבאופן זמני ואחרי סגירת "הבור הכלכלי" הם ימצאו את דרכם חזרה לעולם שבו בחרו לחיות.

איך להתנהל?


בפסקה האחרונה של הפוסט הקודם על חוזרים הביתה הצגתי את האופן שבו צריך להתמודד עם המשבר הכלכלי, בין אם חוזרים הביתה ובין אם לא. 

מומלץ להיעזר בכאלה שיכולים לעזור בהתנהלות הכלכלית.
החיסרון של יוצאים בשאלה החברים בה.ל.ל שלא תמיד הם יכולים להיעזר בבני משפחה מנוסים בתחום הכלכלי ובתחומים אחרים.
היתרון של חברים בה.ל.ל הוא שהם יכולים להיעזר בצוות ובמתנדבים במגוון של תחומים, כולל התחום של ההתנהלות הפיננסית.


טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...