‏הצגת רשומות עם תוויות קרן גידור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קרן גידור. הצג את כל הרשומות

יום שני, 30 בדצמבר 2024

ברני מיידוף: מבט ממוקד יותר על עשר שנים של ירידה מ-1998

ברני מיידוף (1938-2021). מקור התמונה: ויקיפדיה


בכל אימפריית שקר יש תהליכים וסדקים הרבה לפני ההתמוטטות. 

בפוסט הקודם על מיידוף התייחסתי למה שכתבו עליו שני חתני פרס נובל לכלכלה ג'ורג' אקרלוף ורוברט שילר. 

הם התמקדו בחוסר היכולת של הרגולטור האמריקאי לזהות את ההונאה אחרי שמומחה כלכלי גילה שלא יתכן שמיידוף השיג את התשואות האלה.  

למומחה הזה קוראים Harry Markopolos. היה לו רקע מתמטי רב  ומהר מאוד הוא הגיע למסקנה הזו. גם כשהוא נדחה על ידי הרגולטור האמריקאי הוא המשיך לנסות להוכיח את ההונאה. 

זהו אחד הנושאים בפרק השלישי בסדרה ב-Netflix. 

במשך הזמן היו אנשים נוספים שהבינו שיש כאן הונאה. 

מעמדו הרם של מיידוף בקהילת מנהלי ההשקעות גרם לזה שהטענות נגדו לא נחקרו לעומק והוא היה מספיק מתוחכם בשביל למצוא דרכים להתחמק. 

לעזרתו בא גם הפיגוע הנורא של ה-11 בספטמבר 2001.

הפיגוע בו קרסו מגדלי התאומים בניו יורק שם שכנו הרבה חברות שהשקיעו ב-Nasdaq הסמוכה אליו, הפנה את המשאבים לסיכול טירור פיננסי על חשבון חקירות של הונאות פיננסיות. זה קרה בצומת קריטי בו מיידוף כמעט נתפס. 


ללא חומות סיניות בין שני העסקים של מיידוף


בעוד שעד 1998 הקפיד מיידוף לנתק בין העסק החוקי של עושה שוק לעסק הלא חוקי של השקעות (קרן גידור שלא רשומה ככזו). 

הסיבה לשבירת המחסומים בין שניהם הייתה הפסדים של העסק החוקי. 

הפיתרון שמיידוף מצא לבעיה היה העברת כספים מעסק הפונזי לאירופה. אחרי שהם הועברו לאירופה הם הוכנסו לעסק החוקי, כאילו באמצעות משקיעים. 

בפרק זה מתברר שההונאות שלו באירופה היו בסכומים גבוהים מההונאות בארצות הברית. 

באירופה הוא גייס הרבה עשירים, הרבה משפחות מלוכה ומשפחות אצולה והרבה בנקים שהשקיעו סכומי עתק בעסק הלא-חוקי. 


ברגע שהעסק החוקי היה קרוב לחדלות פרעון זו הייתה רק שאלה של זמן והיקף הנזק עד שייתפס.


נתפס חלקית ב-2006


האם זה טוב שהוא נתפס באופן חלקי בשנת 2006? מסתבר שזה היה גרוע מאוד. העובדה שנתפס חלקית ולא המשיכו את החקירה עד הסוף ולא נקטו בצעדים קשים נגדו רק הגדילה את היקף ההונאות. 

ב-2006 עלו הרשויות האמריקאיות על כך שקרן הגידור שלו אינה רשומה ברשויות האמריקאיות. 

מיידוף הציג את זה כאילו אין לו בכלל קרן גידור. הוא נדרש להירשם כיועץ השקעות במקום לבחון לעומק את הספרים שלו. 

כשנרשם כיועץ השקעות המוניטין שלו גרם להשקעת סכומי כסף גדולים יותר בחברת התרמית שלו. 

התוצאה היא שהנזק בין 2006 והקריסה והמעצר של מיידוף בשנת 2008 היה גדול במיוחד.


לקחים


1. מי שמרמה לאורך זמן כמעט תמיד נתפס.  

כפי שאמר נשיא ארה"ב אברהם לינקולן: 

"יכול אתה לרמות כמה אנשים כל הזמן, או את כל האנשים כמה זמן, ואולם אינך יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן." 


2. כמעט תמיד יהיו סדקים במרמה גדולה ומתמשכת,  שבמשך הזמן יתרחבו. 

זה יחייב את מבצע ההונאה להגדיל את היקף ההונאה ובסופו של דבר גם את ההסתברות להיתפס. 


3. אל תנסו לרמות. אפשר להצליח גם ללא רמאות.

אנחנו מכירים במדינת ישראל הרבה אנשי עסקים שהתעשרו ביושר. 

אנחנו מכירים גם כאלה שרימו באופן שיטתי. רובם נתפסו והועמדו לדין.


4. אל תהיו נאיבים. בדקו האם מנסים לרמות אתכם? אל תאמינו לכל מה שמספרים לכם אנשים שרוצים למכור לכם בלי לבדוק. 

החוכמה היא לאתר ניסיונות מרמה וקריסה אפשרית של עסקים בעוד מועד. 

קראו למשל: הסוסים ברחו עכשיו ננעל את האורווה

 


יום חמישי, 28 בינואר 2021

המקרה המוזר של מניית GME: הסיכון של Short Squeeze על מניות

 



משקיעים רוצים להרוויח. לפעמים תאוות הרווח עלולה להביא לבחירת כלים מסוכנים להשקעה. 

המקרה של מניית GameStop (GME) מראה שגם קרנות גידור גדולות יכולות להפסיד כסף והרבה כסף. 

GME היא חברה שלה רשת חנויות משחקי מחשב בארה"ב. 

היא הייתה צפויה להפסיד כסף משום שגיימרים קנו יותר באופן מקוון ופחות באמצעות חנויות. כמובן שמגפת הקורונה החמירה את מצבן של רשתות חנויות כאלה. המנייה ירדה למחיר נמוך. 

כאן נכנסו לתמונה קרנות הגידור והשתמשו במכשיר הנקרא Short.


מה זה Short?


אתם מוזמנים לקרוא את הערך בויקיפדיה העברית על מכירה בחסר.

בכלי מסחר זה רוכשים בהשאלה מניות של חברה ומוכרים אותן בשוק. אחרי זה על הרוכש בהשאלה לקנות את המנייה ולהחזיר את התמורה לבעליה ממנו רכשו אותה בהשאלה. 

על הרוכש לספק ביטחונות לכך שהוא יוכל לרכוש את המניות גם אם מחירן יעלה בניגוד לציפיותיו.

אם אכן המנייה תרד, הרוכש בהשאלה מרוויח.


מה זה Short Squeeze?


באותו ערך בויקיפדיה כתוב גם על מושג זה. זהו מצב בו המנייה עולה בחדות. במקרה כזה הביטחונות עלולים שלא להספיק. במצב כזה הברוקר יכול לחייב את השורטיסט לרכוש מיד בחזרה את המניות בהפסד.


אז מה קרה ב-GME?


1. יותר מדי Short על המנייה.

זה הגיע ל-140% מערך המניות.


2. בחברה התחלף מנכ"ל.

היה יסוד להניח שהוא ינהל את החברה טוב יותר מקודמו. הוא גם שינה את המודל העסקי לדגש על מכירות מקוונות.


3. מישהו בפורום של Reddit גילה את זה.

"החברה" החליטו שכדאי לקנות את המניה. קרנות הגידור לא התרגשו. הם אמרו שכמה חובבנים מעלים אותה זמנית.


4. אולי הם התחילו להתרגש, כששער המניה עלה דרסטית והם היו ב-Short Squeeze ונאלצו לרכוש את המניות בהפסד. מדובר בהפסד של מיליארדי דולרים. 


המניה ממשיכה לעלות בחדות. לא הייתי חותם על זה שיש לזה הצדקה כלכלית והעלייה תימשך לאורך זמן.


לקחים למשקיעים קטנים שאינם מקצוענים


1. אם אתם לא מקצוענים, אל תתקרבו בכלל למכשירים פיננסיים להשקעה שהם ברמות סיכון גבוהות. קנייה ב-Short היא דוגמה למכשיר כזה. 


2. קרנות גידור עלולות להיות אפיק השקעה מסוכן. 

היזהרו מלסמוך באופן עיוור על מומחים.


3. אתם לא לבד בשוק המניות.

מה שעושים שחקנים אחרים בשוק עשוי או עלול להשפיע עליכם.


4. תמיד יש סיכונים וצריך לנהל אותם. 


קישורים חיצוניים


תיאור באתר TechWire: 




חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...