‏הצגת רשומות עם תוויות Cyber. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Cyber. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 5 בדצמבר 2020

דרישות הכופרה מ"שירביט": מה צריכים לעשות לקוחות החברה על מנת להגן על עצמם?

 


העיסוק בתקשורת בדרישות הכופרה מחברת הביטוח שירביט הוא בשאלות הפחות חשובות ללקוחות החברה. החברה מצוטטת כמי שטוענת, שמי שעשה את זה כנראה היה גורם עוין לישראל שביצע מתקפת סייבר על מדינת ישראל ובחר באתר של החברה. מרבית המומחים שצוטטו אינם חושבים כך. הם חושבים שמדובר בהאקרים, כנראה ישראלים, שפרצו למערכות החברה. אני נוטה להסכים עם המומחים. דעתי היא שהפריצה דווקא לשירביט היא בגלל אבטחת מידע לא מספיק טובה של החברה ו/או כישרון יוצא דופן של ההאקרים.


השאלה שבאמת חשובה ללקוחות היא כיצד הם יוכלו למזער את הנזק האישי והכלכלי שלהם, אם יפורסמו נתונים שלהם?

פוסט זה יעסוק בשאלה זו. 


ההבדל באבטחת מידע בין בנקים לחברות ביטוח


השורה התחתונה היא שאבטחת מידע בבנקים טובה יותר מאשר בחברות ביטוח.

יש לזה סיבות טובות שהעיקרית שבהן היא גודל הנזק העלול להיגרם לחברה וללקוח. 


דפוס העבודה של לקוחות בנקים הוא שהם מבצעים פעולות של משיכת והעברת כספים גם באמצעות ערוצי שירות עצמי. 

מי שהשתלט על פרטי חשבון בנק של מישהו אחר ופועל בחשבון יכול למשוך או להעביר לחשבון אחר סכומי כסף גבוהים. הוא לא בהכרח יעשה את זה בהעברה אחת. הוא עשוי לבצע את זה במספר פעולות לאורך זמן. 


 קו המוצרים הקלאסי של חברות ביטוח הוא ביטוח. על מנת לקבל כסף צריך להגיש תביעה. חברות הביטוח לא מעוניינות לשלם ולכן הן יבדקו היטב את התביעה לפני שהן יעבירו את הכסף ללקוח. 

קו מוצרים נוסף הוא השקעות וחסכונות. משיכה ממוצרים של חיסכון פנסיוני, שהם רוב החסכונות וההשקעות של הציבור בחברות ביטוח, נדרש תהליך של מילוי טפסים, בדיקת חבות מס ועוד לפני ביצוע משיכה הונית. 

גם משיכה מפוליסות חיסכון ומתיקי השקעות, המנוהלים על ידי חברות ביטוח, היא תהליך ביורוקרטי. 


ההבדל בפוטנציאל הנזק גורם לרגולציה מחמירה יותר באבטחת מידע בבנקים ולנכונות של הבנקים להשקיע יותר באבטחת מערכות המידע שלהם. 


הנזקים העלולים להיגרם ללקוחות שירביט


1. סיסמאות

אם ללקוח שירביט יש סיסמה וקוד משתמש קבועים,  עליו להניח שהפרטים האלה חשופים לכל אחד. 

כפי שהבנתם מהפסקה הקודמת הסיכון של משיכת כספים מהחשבון שלו באמצעות התחזות אינו גדול. 

הסיכון המהותי הוא במקרה שהלקוח בחר באותה סיסמה גם באתרים אחרים, למשל: חשבון בנק או חשבון Paypal.

לצערנו, יש לא מעט לקוחות הבוחרים באותה סיסמה באתרים שונים.

במקרה כזה ניתן יהיה להתחזות אליו גם בחשבון הבנק שלו וכפי שהבנתם מהפסקה הקודמת זה כבר יותר מסוכן.

פעולה נדרשת: אם אתם לקוחות שירביט ובחרתם באותה סיסמה באתרים רגישים דאגו לסיסמה שונה מהסיסמה בשירביט באותם אתרים.


2. מידע רפואי

חברות ביטוח מבטחות גם ביטוחים רפואיים, ביטוחי חיים, ביטוחים סיעודיים וביטוחי נסיעות לחו"ל. 

רמת הסיכון של החברה תלויה במצבו הרפואי של המבוטח ולכן הוא נדרש לדווח על מצבו הרפואי באמצעות טפסים שהוא ממלא. יהיו מקרים שהחברה תבטח אותו תמורת פרמיה גבוהה יותר. יהיו מקרים בהם תבצע החרגה לביטוח ויהיו מקרים שבהם החברה לא תבטח אותו. 

חשיפת הפרטים האלה למי שאינו צריך לדעת אותם עלולה לגרום נזק ללקוח. למשל, הוא יתקשה למצוא עבודה והכנסתו תיפגע.
אני בהחלט מתייחס כאן גם למקרים בהם אין שום קשר בין התפקוד שלו בעבודה לבין בעיית הבריאות.

פעולה נדרשת: אין לי פיתרון לבעיה הזו. 


3. חשיפת פרטים אישיים ופרטי כרטיס אשראי 

מהדיווחים בתקשורת הבנתי שנחשפו פרטי כרטיסי אשראי ופרטים מזהים של לקוחות.

שמירת פרטי כרטיסי אשראי של לקוחות במאגרי מידע של חברות היא נוהג נפסד. שמירתם ללא הצפנה חמורה יותר. 
מישהו עלול לעשות שימוש בכרטיס האשראי באמצעות התחזות ללקוח.

פעולה נדרשת: לדווח לחברת כרטיסי האשראי שפרטי הכרטיס נחשפו בעקבות הפריצה למערכות של שירביט.

4. חשיפת מידע אישי אחר
עלולים להיות מצבים שבהם ייגרם ללקוח נזק בגלל חשיפת מידע אישי.

פעולה נדרשת: אין מה לעשות. אם ייגרם נזק, אפשר לדרוש פיצוי מהחברה.

בינינו, בעולם הדיגיטלי והאינטרנטי התזזיתי שלנו כמעט שלא ניתן לשמור על פרטיות, ללא קשר לחברת שירביט.


5. חשיפת מידע פיננסי על הלקוח

אם ללקוח יש השקעות כספיות בחברת ביטוח, כגון: תיק השקעות, פוליסת חיסכון, קופות גמל וקרנות השתלמות, המידע הזה נחשף לכל. 

אני יכול לחשוב על תסריטים שבהם ייגרם ללקוחות מסוימים נזק.

פעולה נדרשת: לחברת שירביט אין פעילות בקווי עסקים אלה, לפיכך להערכתי זה לא רלוונטי.


6. גניבת זהות

במקרים קיצוניים של עבריינים מתוחכמים ייתכן שימוש בתעודת זהות שהוצגה בפומבי על ידי הפורצים ולא רק בפרטי הזיהוי שמופיעים בה. הדרך להגן מפני מקרים כאלה היא החלפת תעודת הזהות. במקרה כזה ישתנה תאריך ההנפקה של התעודה שהוא אחד מהאינדיקטורים לזיהוי בחלק מאתרי האינטרנט.


לסיכום


טפלו מידית בסיסמאות שלכם ודווחו לחברות כרטיסי האשראי.







יום שלישי, 23 באפריל 2019

סיסמאות: החוליה החלשה באבטחת מידע

לפני יותר מ-15 שנה ביצעתי Penetration Test במתקן בנקאי באירופה במסגרת פרויקט ייעוץ של חברת ייעוץ בינלאומית גדולה. באחד מהמקרים עמדתי מאחורי עובד בסניף בנק שנכנס למערכת. העובד היה מורשה להיכנס למערכת אבל ממרחק של כמה מטרים יכולנו אני ויועץ נוסף לדעת בקלות מהי סיסמת הכניסה שלו למערכת. כשהאיש הכניס למערכת את הסיסמה שלו הוא הקיש מספר פעמים על הספרה "1". לא הוקשו ספרות אחרות, אותיות או סימנים אחרים. 
ברגע שידעתי את הסיסמה הייתי יכול, לו רציתי, למצוא הזדמנות ולהיכנס למערכת בשמו, למשל כאשר הוא הולך לדבר עם המנהל שלו או ניגש לשרותים.

אני והיועץ הנוסף לא מהווים בעיה כי Penetration Test הוא ניסיון לחדור למערכת בתשלום ובידיעה של מנהלים בארגון על מנת להפיק דוח של נקודות תורפה והמלצות לתיקונן.
באותה מידה זה היה יכול להיות מישהו אחר שהכוונות שלו טובות פחות.

אחת ההמלצות שלנו הייתה כפיית סיסמאות חזקות יותר במערכת. לא עוד "111111" או "222222", אלא דפוס מורכב יותר של אותיות, מספרים ואולי גם סימנים מיוחדים.

פוסט זה נכתב בעקבות קריאת כתבה של רפאל קהאן ב"כלכליסט" המספר על מחקר של שרות ה-Cyber הבריטי. כותרת הכתבה: הגיע הזמן להחליף סיסמה: גם "ליברפול" ו"רדיוהאד" זה לא מקורי. 

במחקר נותחו מספר רב של סיסמאות מתוך מאגרים של סיסמאות שנפרצו בשנים האחרונות ומצוינים דפוסי סיסמאות קלים לפריצה. 
בפוסט זה אשלב כמה מהממצאים עם תובנות שלי והמלצות שלי.


הדפוס הכי קל לניחוש

הסיסמה הנפוצה ביותר במאגרים מזכירה קצת את מה שראיתי באותה עבודה לפני יותר מ-15 שנים. 
הסיסמה הנפוצה ביותר במאגר לא הייתה "111111", שאני ראיתי, אלא "123456". נמצאה שכיחות גבוהה גם לסיסמאות אחרות קלות לניחוש בסגנון דומה, למשל: "123456789". 


ההמלצה שלי

סיסמאות כאלה הן נחות לזכירה אבל קלות לניחוש. 
הימנעו מסיסמאות המורכבות מספרות בלבד בדפוס פשוט וקל לניחוש.

שמות משמעותיים

במחקר המצוטט ב"כלכליסט" נמצא כי במקרים רבים משתמשים בוחרים כסיסמה שם של קבוצת ספורט אהודה, להקה אהובה או סרט שהתרשמו ממנו במיוחד. 
עברייני רשת יכולים בקלות להגיע לסיסמה כזו. כל מה שהם צריכים זה להיכנס לדף ה-Facebook של אותו אדם. הם יראו שם סמל של הקבוצה האהודה או סרטון מוזיקלי של הלהקה האהובה ולא מעט פוסטים שמחים כשהקבוצה מנצחת או הלהקה מופיעה. 
מכאן ועד לניחוש מושכל של הסיסמה הדרך קצרה. 

הכתבה לא עוסקת בשמות משמעותיים אחרים כסיסמה אבל כשאתם בוחרים כסיסמה את השם שלכם, השם של בת זוגכם האהובה, הבן או הבת הצעירים או חיית המחמד, הדרך לזיהוי הסיסמה דומה למה שתואר לעיל. 

שימו לב שאין בעיה לבחור שם שמשמעותי לכם ומי שנכנס לדף שלכם ברשתות החברתיות לא ימצא עליו דבר.
למשל: שמה של האקסית המיתולוגית לפני 30 או 40 שנה, שמאז לא הייתם איתה בקשר, שמו של דב הפנדה שפגשתם בגן חיות לפני 25 שנים או פילוסוף לא כל כך ידוע שהוזכר בקורס מבוא לפילוסופיה והרשים אותכם בצעירותכם אבל מאז התבגרתם ולא הזכרתם את שמו או את תפיסת העולם שלו.

ההמלצה שלי

הימנעו מבחירת שמות משמעותיים לכם, שאחרים יודעים שהם משמעותיים לכם ו/או עולים בתדירות גבוהה ברשתות החברתיות שלכם או באלבומי התמונות שלכם. 
כשאתם בוחרים שם משמעותי שאינו מופיע שם הוסיפו לו גם כמה ספרות.

OTP

OTP הן ראשי תיבות של: One Time Password. אתם נכנסים לאתר נותנים פרטים מזהים ונשלחת אליכם סיסמה חד פעמית, התקפה לזמן קצר.
לרוב נשלחת הסיסמה באמצעות הודעת SMS. אפשר גם באמצעות הודעת דוא"ל. 

היתרונות הן שמדובר בסיסמה שאינה משמעותית למקבל הסיסמה ולכן קשה לנחש אותה ומשך הזמן הקצר בו היא תקפה.

החיסרון הוא שמישהו שיודע את הפרטים המזהים שלכם ומשום מה נפל לידיו הטלפון הסלולרי שלכם יוכל לבצע פעולות במקומכם וללא ידיעתכם.

ההמלצה שלי    

אין ספק שהיתרונות של OTP עולים על חסרונותיו. השתמשו ב-OLTP כשזה ניתן. העדיפו אותו על פני סיסמאות רגילות.  

הצורך בססמאות למספר גדול של אתרים ויישומים 

בתקופה עמוסת אתרי אינטרנט ואפליקציות צריכים נספר רב של סיסמאות.
מי יכול זכור כל כך הרבה סיסמאות? מי יכול להחליף כל כך הרבה סיסמאות תקופתית?
מי יכול לרשום על דף את כל האתרים והסיסמאות ולמחוק ולשנות בכל פעם שמשנים סיסמה? ואם יגנבו לכם את הדף עם הסיסמאות? 

אחד הפיתרונות של חלק מהאנשים הוא להשתמש באותה סיסמה ברוב המקומות או בכל המקומות, אם זה ניתן. 
אני לא היחיד שיודע את מה שכתבתי כאן. גם אלה שפורצים לאתרים וגונבים סיסמאות ביחד עם פרטים מזהים יודעים את זה. 

כשהם פורצים לאתר כמו Facebook או Linkrdin הם מנסים את הסיסמה והפרטים המזהים גם באתרים אחרים כמו אתרים של כרטיסי אשראי, בנקים ואתר Paypal. 

ב-Facebook הם אולי יכולים להעלות בשמכם תמונות פורנוגרפיות (כמו שקרה לגברת אחת שאני מכיר בשנות ה-70 של חייה). בבנק או באמצעות הפרטים של כרטיס האשראי הם יכולים לגנוב מכם סכומי כסף נכבדים.

ההמלצה שלי   

אם אתם יכולים לנהל סיסמה נפרדת לכל אתר או אפליקציה זהו פיתרון טוב. 

אם אינכם יכולים, לפחות תפרידו בין סיסמאות לאתרים רגישים (בנקים, כרטיסי אשראי וכיו"ב) לבין אתרים פחות רגישים ותקבעו סיסמאות שונות. 

הסיכוי שיגנבו את הססמאות שלכם באתרים הפחות רגישים הוא גדול יותר. הפרדה כזו עשויה להקטין את הנזקים העלולים להיגרם לכם.

הערת שוליים  

לא מיציתי בפוסט זה את כל האפשרויות. בין השאר לא הזכרתי זיהוי ביומטרי במקום ססמאות ושימוש בתוכנה לניהול ססמאות.



יום חמישי, 9 בפברואר 2017

מי זכאי לגשת למידע הפיננסי שלכם?

בפוסט קודם: רשימות שחורות רשימות לבנות התיחסתי לנושא של פרטיות מידע פיננסי אישי, בהקשר של פרויקט יעוץ בחו"ל שבוצע על ידי חברת יעוץ בינלאומית גדולה. אני הייתי שותף לפרויקט כיועץ Freelancer מטעם אותה חברה.
הפרויקט היה מחשוב של רשימה לבנה של אשראי שלקחו משקי בית וגורמים אחרים. 
אחד הנושאים המהותיים היה שמירה על פרטיות המידע של אותם אנשים. 
נושא זה הרבה פחות מהותי לגבי הרשימה השחורה שמוחשבה באותו ארגון. אלה שנכללו בה לא עמדו בהחזר האשראי שלקחו והחוק באותה המדינה התיר לפרסם את פרטיהם על מנת שיוכלו להימנע מלתת להם אשראי.

בעידן ה-Cyber גדל החשש משימוש לרעה במידע הפיננסי האישי מצד גורמים, שאינם מורשים וניצלו פרצות אבטחה, על מנת לגשת למידע הזה ולבצע פעולות.
ההגדרה של גורמים מורשים וגורמים לא מורשים להשתמש במידע היא הרבה פחות חדה ממה שנדמה לחלק מהקוראים.

גורמים בגוף הפיננסי הנותן שירותים פיננסיים
ברור שיש עובדים בגוף המנהל פעולות פיננסיות או נכסים פיננסיים החייבים לגשת למידע של לקוחות על מנת לבצע עבורם פעילויות פיננסיות ו/או דיווחים.
הבעיות בהקשר זה עלולות להיות:
1. גישה למידע וביצוע פעולות על ידי עובדים של אותו גוף פיננסי, שאינם מורשים לעשות זאת.
2. שימוש לרעה בהרשאות על ידי עובדים מורשים.

ההיקף של גישת עובדי בנקים לחשבונות ומשיכת כספי לקוחות שלא כדין, יותר גדול ממה שהקורא הממוצע משער.
בהרבה מקרים בנקים בעולם ובארץ מעדיפים לפצות את הלקוחות הנפגעים בשקט ולא לפרסם את מה שקרה.
פרסום עלול לגרום ללקוחות לנטוש אותם לטובת בנקים אחרים.

העברת מידע לגורמים אחרים שלא ברשות
העברת מידע פיננסי של לקוח על ידי גוף מנהל לגורמים עסקיים אחרים עלולה להיות בעיתית במקרה בו הלקוח לא מאשר את העברת המידע או לא מודע להעברת המידע.
לצערי העברות מידע כאלה מתרחשות. זה לא חיב להיות הארגון המנהל את המידע. זה יכול להיות גם עובד המבצע את זה על דעת עצמו.

בכתבה בחדשות ערוץ 2 התיחס עו"ד דן חי לשימוש בפרטי לקוח המופיעים על צ'ק שלו, שלא למטרות פדיון הצ'ק. במקרה הספציפי, ניסיון לשכנע את הלקוח הפוטנציאלי להעביר את החשבון שלו לבנק הפונה. אינני עורך דין, אבל עו"ד חי חושב שזו עבירה פלילית שהעונש עליה עלול להגיע למספר שנות מאסר.

העברת מידע ברשות הלקוח
סוג אחר של דילמה היא העברת מידע פיננסי או משיכת מידע פיננסי באישורו של הלקוח.
הלקוח אולי מעונין להעביר את המידע הבנקאי שלו לבנק אחר על מנת שיציע לו תנאים משופרים. 
מקרה אחר הוא רצונו של לקוח לרכז את כל המידע הבנקאי או הפיננסי שלו במקום אחד, למשל: מידע משני חשבונות בנקים ומחברת כרטיסי אשראי.
ריכוז המידע ולפעמים גם ניתוח שלו עשויים לעזור למשק הבית להתנהל טוב יותר.
פיננדה (Finanda) היא דוגמה פיתרון ממוחשב המרכז מידע פיננסי ומאפשר דיווח וניתוח שלו. הלקוח יכול לבחור סוגי דיווח מתוך סט הדיווחים הקיימים במוצר.

ברמה העקרונית אני לא רואה בעיה בזה שלקוח של גוף הנותן שירותים פיננסיים יאפשר, מרצונו הטוב, העברת מידע לגוף אחר הנותן לו שירותים או עשוי לתת לו שירותים.
באופן עקרוני הוא היה יכול לגשת לנתונים להדפיס אותם ולמסור אותם לאותו גורם.
הדפסה כזו היא ללא ספק הרבה פחות יעילה מהעברת מידע ממוחשבת סדירה.

הבעיה היא שהבנקים לא ממש אוהבים העברת מידע כזו. זה עלול לגרום ללקוח להעביר את הכספים שלו לניהולו של מתחרה זול יותר.
הם מערימים קשיים על העברת מידע כזה. לפעמים הרגולציה עוזרת להם להקשות על העברת מידע כזה.

כמעט לכל קושי יש פיתרון. גם לקושי בהעברת מידע. הפיתרון שבו בחרו בנקים וגופים אחרים בעבר נקרא Screen Scraping. נתוני הלקוח בבנק המסרב לשתף מידע נשלפים ממסך דיווח של הבנק. לטכניקה הזו יש בעיות טכניות אבל גם בעיה אחת מהותית.
על מנת לבצע דיווח כזה היישום הממוחשב זקוק לשם משתמש וסיסמה של הלקוח בבנק. 

הצירוף של שם משתמש וסיסמה אינו מוגבל רק לדיווחים: הוא מאפשר גם ביצוע פעולות. זוהי פירצה קשה באבטחת מידע של הנתונים.
  
מי שמספק את שם המשתמש והסיסמה מרצונו הטוב הוא הלקוח. זה יוצר בעיה נוספת. פחות חמורה מהבעיה המסומנת באדום לעיל. הבנק אוסר על הלקוח לתת את שם המשתמש והסיסמה שלו למישהו אחר.
כשהלקוח עושה זאת ומספק אותם ליישום, הבנק עלול להסיר מעצמו כל אחריות במקרה של פריצה לחשבון.

שיתוף נתונים במאגר חיצוני לבנקים
רגולטורים במדינות שונות, כולל ישראל, מחפשים פיתרון לבעיה של חשיפת נתונים, באישור הלקוח, לצורך תחרות. כשבו זמנית נחסך הצורך בשימוש בסיסמה ושם משתמש.
פיתרון אםשרי הוא מאגר ציבורי של נתונים בנקאים לקריאה בלבד. כמובן שהגוף שינהל אותו חיב למנוע גישה של אנשים לא מורשים למידע.
מאגר כזה ישמש את האנשים שהמידע מתיחס אליהם וגופים הרוצים להציע להם את שירותיהם.

הבעיה שנותרה היא אותה בעיה שהוצגה קודם: הבנקים יעשו כל שביכולתם שלא לתת את הנתונים משום שהלקוחות עשויים לגלות פיתרונות תחליפיים לשירותים שהם מציעים.
  
שיתוף מידע פיננסי
עולם השירותים הפיננסיים עובר בשנים האחרונות שינויים מהותיים. קראו למשל את הפוסטים הבאים:
שירותים פיננסיים חלופיים מנישה שולית למרכז (Mainstream) 
מה תעשה כשתהיה גדול: בנקאי או איש Fintech? 
התבגרות הפינטק 

שני הפוסטים האחרונים עוסקים בשחקנים חדשים בשוק השירותים הפיננסיים: חברות ה-Fintech.

לאחרונה נתקלתי במאמר העוסק ביוזמה של מספר גופי Fintech בארה"ב מנסה להגדיר API סטנדרטי, כלומר: ממשק סטנדרטי, להעברת מידע פיננסי בין גופים שונים. ארה"ב אינה הראשונה. בריטניה וסינגפור מקדימות אותה.
לפרטים על המיזם קראו: 

מיזם זה ומיזמים דומים בארצות אחרות ובגופי תקינה יביאו בשלב כלשהו להגדרת סטנדרט להעברת פרטים פיננסיים אישיים ונתונים אחרים ביו נותני שירותים פיננסיים. 
מבחינה טכנולוגית הוא עשוי להקל על העברת מידע בין נותני שירותים כאלה.

בהקשר זה חשוב להביא בחשבון שני דברים:

1. איומי Cyber ואבטחת מידע.

2. העברה אפשרית של נתונים ללא הרשאה מבעל הנתונים, כלומר: הלקוח.
בהקשר של השני יש לזכור שהרגולציה ביחס ל-Fintech במקרה טוב היא בחיתוליה ובמקרה הפחות טוב אינה קיימת כלל. 

טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...