יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

האם אתם פרייארים?

האם אתם פרייארים? כמעט כולם שונאים להיות פרייארים. במיוחד ישראלים. כבר כתבתי פוסט שכותרתו: האם ניתן לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה? בפוסט התייחסתי לספרו של פרופ' יוסי יסעור: גם לכם לא היו מים  חמים?. 
אחד הנושאים בו עוסק הספר הוא התנהגות כלכלית של ישראלים כאשר נדמה להם שהם פרייארים וכאשר נדמה להם שאינם פרייארים.

כלי למדידת פרייאריות
בפוסט זה אתייחס לכלי אינטרנטי חדש המציג מדד פרייאריות בהקשר של דמי ניהול בקופות גמל ובקרנות השתלמות.
מדובר באתר של חברת Feex. משפחות ובודדים יכולים להשתמש בכלי בחינם. עסקים משלמים. 
הכלי בנוי על הזנת נתוני קופות גמל, קרנות השתלמות ובעתיד גם מכשירים נוספים כמו: קרנות פנסיה. לאחר ההזנה, מקבלים דוח הקרוי מדד הפרייאריות. הדוח משווה בין דמי הניהול שאתם משלמים על פי הנתונים לדמי הניהול הממוצעים של אנשים במצב דומה.
שילמת יותר? אתה מופיע בדוח כפרייאר.שילמת פחות? מצבך טוב או מצוין. 

מה עושים עם התוצאות?
כפי שצוין בתחילת הפוסט, הדבר השנוא על ישראלים זה להיות פרייארים. יצאתם פרייארים? Feex שולח אתכם להתמקח עם הגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני שלכם. 
תוכלו להעלות את הטיעון שאחרים במצבכם משלמים פחות. תוכלו להשתמש בטקטיקות שכנוע נוספות, המופיעות באתר החברה ותוכלו להעביר את הכספים לניהולו של גורם אחר.

בדיקה של Feex
לטובתכם ולטובתי החלטתי לבצע בדיקה של Feex ולהציג כאן את התוצאות.
בדקתי כמה קרנות השתלמות שהזנתי את נתוניהן וכמה קופות גמל. 
באיורים המצורפים אתם יכולים לראות תוצאות בדיקה של אחת מהן.

הזנת נתונים
ניתן להזין נתונים ידנית. לוקחים דוח תקופתי של קופת גמל או קרן השתלמות וממלאים את הנתונים המופיעים בו, במסך מחשב על פי הנחיות ברורות. 

דרך חליפית להזנת נתונים היא סריקת הדוח. המערכת יודעת לזהות את הנתונים ולנתח אותם.

מסקנות ההתנסות שלי:

1. בהזנה ידנית נתקלתי בבעיה במצב מסוים. המערכת טוענת שחסרים לה נתונים או שיש נתונים שגויים, על אף שהזנתי נכון את כל הנתונים. מדובר במצב פחות שכיח: קרן השתלמות של שכיר, שאין בה הפקדות שוטפות של השכיר והמעסיק.
בהזנה באמצעות סריקה אין בעיה. 

2. הזנה באמצעות סריקה היא כנראה דרך קלה יותר ומהירה יותר בעיקר לאנשים שאינם קוראים דוחות תקופתיים של קופות גמל וקרנות השתלמות.
להזנה באמצעות סריקה יש שני חסרונות:

א. עיבוד הדוח אינו מידי. את הדווח תקבלו בהודעת דואר אלקטרוני.

ב. המידע הפרטי שלכם עשוי להיות גלוי לאנשים שאינכם מעוניינים שידעו אותם. (הסריקה כוללת גם פרטים  מזהים שאינכם נדרשים להזינם בהזנה ידנית)
החברה מתחייבת, שלא להשתמש בפרטים. גם אם נניח שזה מה שיקרה, כל מידע באינטרנט, עלול להיות חשוף לכל. ברגע שמידע פרטי שלכם עלה למרשתת (המילה העברית לאינטרנט) הוא בלתי מחיק או בלתי נשכח. בסופו של יום הוא ייחשף, קרוב לוודאי לכאלה, שאולי לא תרצו שיצפו בו. 

ההמלצה שלי: הזינו ידנית או קבלו את המלצת החברה ושכפלו את הדוחות התקופתיים ובהעתק מחקו כל פרט מזהה.

תוצאות הבדיקה

להלן תוצאות בדיקה של קופת גמל, המוצגות באמצעות שלוש תמונות (עם חפיפה חלקית בין הראשונה לשנייה):









התוצאות מראות נתונים ביחס לקופת הגמל או קרן ההשתלמות. נתונים השוואתיים לקופות/קרנות דומות וגרף של Sucker Meter בעברית: מדד הפרייאריות שלכם. ככל שאתם מתקרבים יותר לצד הימני האדום אתם יותר פרייארים.

הערכה ראשונית של הכלי
הכלי מתבסס על הכשל הפסיכולוגי של לא להיות פרייאר. הרצון לא לשלם יותר מאחרים, דוחף אנשים לפעול. הרצון לא להיות פרייאר, גורם לאנשים לפנות לאתר זה. יותר אנשים באתר - פוטנציאל גדול יותר להכנסות לבעלי האתר.

תועלת ראשונה של הכלי היא בזה, שהוא דוחף אתכם לבדוק את מצבכם בהיבט של דמי ניהול. זהו הרגל טוב ונכון לבדוק מדי פעם נושא זה.

תועלת שנייה היא בנתונים עצמם, המראים לכם את מצבכם בכלל ומצבכם בהשוואה לאחרים בפרט. 

תועלת שלישית היא בדחיפה לדרוש תנאים משופרים ולהתמקח.

בהחלט אמליץ ללקוחות שלי לעשות שימוש מושכל בכלי. 

לא איכפת לי להיות פראייר
לאתר יש גם מגבלות. תתפלאו, אבל לא איכפת לי לצאת פרייאר ולשלם דמי ניהול גבוהים יותר. אני מודד עוד כמה משתנים ומסתכל על התוצאה הסופית המשולבת.

ניקח דוגמה קיצונית. השקעתי בשתי קופות גמל המנהלות חלק גדול מהכספים במניות חו"ל. אחרי שנה היה פער של 10% בתשואות (כן ראיתי את זה בדוח השנתי שקראתי בעיון).
ההסבר שלי לפערים בסדר גודל כזה הוא, שהגוף שההשקעות שלו הניבו 10% פחות, לא ממש מבין במניות חו"ל. את המסקנה שלי הסקתי מהר והעברתי את קופת הגמל לניהולו של גוף אחר.

לא איכפת לי לשלם קצת יותר לגוף שעשה 10% יותר ולצאת פרייאר מוחלט בFeex.
לא הייתי רוצה לשלם דמי ניהול נמוכים לגוף השני ולקבל תשואה של 10% פחות. אם אצא הכי לא פרייאר בעולם במדד הפרייאריות של Feex זה בכלל לא ינחם אותי.

המסקנה היא שמשפחות עשויות להזדקק לעזרת מומחה מקצועי בנוסף למידע המועיל מ Feex.

בנוסף לנושא של איזה מנהל קופות לבחור על בסיס שיקולים נוספים על דמי ניהול, כגון: תשואה. נושאים חשובים ביותר הם:

1. האם אתם חוסכים מספיק לפנסיה?

2. באיזה מסלול או מסלולים של קופות גמל/קרנות השתלמות לבחור?
(עשוי להשפיע על התשואה ועל רמת הסיכון)

3. מה הן הטבות המס שניתן לקבל?

4. איך משתלב החיסכון באפיקים אלה במכלול ההשקעות של המשפחה?
  המידע המופיע בפוסט זה הוא כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ של מומחים. לייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה אתם מוזמנים לפנות אלי באמצעות טל' 054-4480616 או באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.

יום שישי, 20 בדצמבר 2013

מה עושה לנו עושר?

על פי המחקרים של הפסיכולוג החברתי Paul Piff מאוניברסיטת ברקלי זה לא נראה טוב.
הניסויים שלו מראים שעשירים נוטים לתרום פחות לאחרים, לייחס את עושרם ליכולות שלהם ולא למקריות (בניסויים שלו מידת העושר נקבעה על ידי הטלת מטבע), להעריך פחות אחרים ולהתחשב פחות באחרים. הם נוטים יותר לרמות ולהפר חוקים. למשל: מכוניות יקרות נוטות פחות לתת זכות קדימה במעברי חציה להולכי רגל.
Piff חושב שהיות שהפערים הכלכליים בין עניים לעשירים גדלים כל הזמן, החלום האמריקאי הופך פחות ופחות בר השגה למרבית האמריקאים.  

אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו המרתקת ב TED.

הזווית שלי
גם Piff עצמו מציין כי זה לא בהכרח נכון לכל העשירים. אם לעושר מצטרפים ערכים כמו: שיתוף פעולה, שייכות לקהילה ו Compassion (במתכוון לא תרגמתי את המילה לעברית, משום שאז היינו מאבדים חלק מהמשמעויות).  
 Piff מזכיר את ביל גייטס כדוגמה חיובית לעשיר התורם לאחרים. 

עד כמה אפשר להכליל מהממצאים האמריקאים של Piff לישראל?
נדמה לי שקיים דימיון מסוים בין ארצות הברית לישראל.
מה דעתכם?



יום שישי, 13 בדצמבר 2013

מה משפחה ישראלית יכולה ללמוד מנוחי דנקנר ומהתנהלות אי.די.בי?

נוחי דנקנר קרוב לאבד את השליטה בקונצרן אי.די.בי. איני מתכוון להצטרף לכל הפרשנים הכלכליים ולהביע דעה. בטח שמעתם דעות רבות הדומות לדעתי. כיועץ לכלכלת המשפחה, אתמקד במה משפחה יכולה ללמוד מההתנהלות הכלכלית של דנקנר ואחרים (אילן בן-דב, למשל), לגבי ההתנהלות הכלכלית הצנועה שלה.

כיצד התנהלו דנקנר ואחרים?
הם בנו אימפריות כלכליות המבוססות על פירמידת חברות המאוגדת בקונצרן אחד. בראש הפירמידה חברת החזקות ומתחתיה חברות אחרות, שרובן חברות ייצור או חברות שירותים. החברות עוסקות במגוון רחב של תחומים. 

על מנת להמשיך להגדיל את העסק, השתמשו במינוף בהיקף גדול. אין שום פסול במינוף. זו רק שאלה של גבולות
ההנחה הייתה שאם אופטימיים ("יהיה בסדר"), יש קשרים ויש יוזמה ויכולות למכור ולשווק, אפשר יהיה להחזיר את ההלוואות הענקיות באמצעות רווחים.

בהרבה מצבים זה עבד. עד שהשתנו הנסיבות והחובות היו גדולים מהנכסים ולא ניתן היה להחזיר אותם או להמשיך לקבל הלוואות נוספות בהיקף מספיק גדול. כשנוצר קושי להחזיר, מבצעים תספורות על חשבון המלווים מהציבור הרחב (קונה של איגרת חוב הוא סוג של מלווה). 

מה יכולה משפחה ללמוד מזה?
משפחה יכולה ללמוד מפרשת אי.די.בי כיצד לא להתנהל. רצוי ועדיף להוציא פחות ממה שמכניסים ולחסוך. 
אם זה בלתי אפשרי, נהלו את הסיכונים, כלומר: קחו אשראי (הלוואות, אוברדרפט, דחיית תשלומים בכרטיס אשראי וכיו"ב) במינימום ההכרחי. 
אם אתם עצמאים או בעלי עסק, שחייבים לקחת אשראי על מנת לפתח את העסק, תעשו זאת, אבל בדקו היטב את התסריטים להחזר החוב. לא רק תסריטים אופטימיים. 

דוגמאות:
1. הימנעו מאוברדרפט ההולך וגדל 

2. גם אם אתם עובדי מדינה, צבאמשטרה או ארגון גדול, לא חייבים לקחת כל הלוואה רק בגלל שהיא בתנאים טובים. 

3. כשלוקחים משכנתה צריך להיזהר מלקחת משכנתה גבוהה יחסית ליכולת ההחזר שלכם (את זה קל לחשב) וגבוהה יחסית ליכולת ההחזר שלכם בעוד כמה שנים (יש קושי בחיזוי כזה).

הסיכויים שלכם לצאת ללא פגע ממצבים בהם לא תוכלו להחזיר חובות, קטנים בהרבה מהסיכויים של אותם אנשי עסקים ממונפים, מקושרים ומתוחכמים.

הערה לסיכום
יש גם זן אחר של בעלי עסקים גדולים. אנשים הממוקדים בתחום אחד ומנסים לגדול באמצעות חברה אחת ולא באמצעות פירמידה ממונפת יתר על המידה. בחלק מהמקרים זה בא ביחד עם מחויבות חברתית.
דוגמאות: דב לאוטמן ז"ל, אלי הורוביץ ז"ל, סטף ורטהיימר ויזמים בתחום ההייטק כמו גיל שוויד ודב מורן (ורבים אחרים שלא הזכרתי). 

ייתכן בהחלט שמאנשים מהזן השני שציינתי תוכלו ללמוד כיצד להתנהל. 

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

איך קוראים למניה שעלתה באלפי אחוזים? אני רוצה להשקיע בה

לפני שנים רבות הלכתי לקורס קצרצר, העוסק בשוק ההון. את הקורס העביר יועץ השקעות עצמאי, שלפני כן עבד באחד הבנקים (בתקופה לפני ועדת בכר, בה הבנקים עדיין ניהלו תיקי השקעות). הקורס היה קורס קהילתי, בשכונת מגורי.

באחת ההרצאות, סיפר המרצה על חברה שעמדה לפני פשיטת רגל. מנייתה צנחה. חברה אחרת השתלטה על השלד הבורסאי  ותחת אותו שם הקימה חברת הייטק. יועץ ההשקעות זיהה הזדמנות והשקיע חלק מכספי לקוחותיו בחברה. שער המנייה עלה תוך מספר שנים קטן בכ 1,000%. 

אחד הלומדים בקורס, שניהל עסק עצמאי קטן, שאל אותו: "מה שם החברה? אני רוצה להשקיע בה".
לא לכך התכוון יועץ ההשקעות. ספק אם מי שישקיע בחברה הזו לאחר עלייה כל כך חדה במנייתה, ירוויח. אין ספק שהוא אינו יכול לצפות לעלייה של אלפי אחוזים או מאות אחוזים בשער המנייה. 

היועץ אולי התכוון ששלד בורסאי אחר בשפל, שבו משתמש מישהו על מנת לצקת תוכן עסקי חדש לחלוטין עשוי להניב תשואות.

היועץ לא מעל בתפקידו והזהיר את התלמיד מהשקעה חפוזה במנייה רק משום שעלתה באופן חד.  
תארו לעצמכם שהתלמיד היה קורא על כך ולא היה מי שיזהיר אותו. הוא היה רץ מיד ורוכש את המנייה.

דירה למכירה לצורך השקעה בבורסה

הכרתי שני אנשים שעבדו באותו מקום עבודה. הראשון מכר את דירתו והשקיע בבורסה. הוא עשה זאת לאחר ששקל היטב את מעשיו, עקב אחרי התנהגות שערי המניות בבורסה ובחר עיתוי מתאים להשקעה. את כספו חילק בין מסלולי השקעה שונים.

לאחר כמה שנים בנה וילה. המקור הכספי העיקרי היה ההשקעה בבורסה והרווחים שהניבה.

חברו, שראה את הצלחתו החליט לפעול באופן דומה. בלי לבחון ולבדוק לעומק מכר את דירתו והשקיע את כל כספו במניה אחת בבורסה. העיתוי היה לא מוצלח. שערן של מניות רבות התדרדר. המניה שבחר הייתה אחת מהן. הוא נותר ללא דירה ואיבד את מרבית כספו.

דירה בחו"ל

גם אני נכוויתי בעבר הרחוק. השקענו ברכישת דירה בבודפשט. זה היה בתקופה, שלאחר קריסת המשטר הקומוניסטי
מדינות אירופה המערבית, השקיעו הרבה מאד כספים בפרויקטי ענק בעיר. על פי התחזית הכלכלית, ערך הדירה צפוי היה להכפיל את עצמו תוך עשר שנים. דובר על שכירות של כ 500 דולר לחודש, עבור דירה בשווי של 40,000-30,000 דולר. 

קונים דירה במצב גרוע (מרבית הדירות היו כאלה, משום שאנשים שהתגוררו בהן בתקופת המשטר הקומוניסטי לא היו בעלי הדירות ולא היו להם משאבים או אינטרס לתקן ליקויים שנוצרו בדירות). אחרי שמשפצים אותה ערכה עולה ואפשר להשכיר אותה במחיר גבוה יחסית.

בדקתי היטב את החברה באמצעותה רכשתי דירה. החברה הייתה אמורה לדאוג לתחזוקה השוטפת ולהשכרה של הדירה, תמורת עמלה ראויה. דיברתי עם אדם שהשקיע בדירה באמצעות אותה חברה היה מרוצה והרוויח.

אנחנו הצלחנו פחות. החברה לא הצליחה למצוא שוכר במחיר שבו העמלה שלה תהיה גבוהה. אחרי מספר שבועות הפסיקה לחפש שוכר.
היו הוצאות שוטפות על הדירה, ששילמנו. לאחר מספר חודשים בהם ביקשתי להשכיר את הדירה, גם במחיר נמוך, החברה כשלה ולא מצאה שוכר. באופן מקרי גיליתי מדוע כשלה: היא פשוט לא ניסתה להשכיר. במקום זאת השכירה את הדירה על בסיס יומי מבלי לספר לנו. 

לאחר שקיבלנו פיצוי קטן על כך, נפרדו דרכנו. נותרנו עם דירה לא מושכרת במדינה שאיננו מכירים את החוק, השפה והמנטליות.
החשש היה שנאבד את כל ההשקעה.  

היה לסיפור הזה סוף טוב, כשמצאתי מקומי ישר שאני מכיר. לא היה לו ידע בנדל"ן, אבל הוא הצליח למכור את הדירה במחיר בו לא הפסדנו ואפילו לקבל תמורה נאה לכיסו. 


הדרך עד הסוף הטוב הייתה קשה.
הלקח שהפקתי: לא קונים דירה להשקעה במדינה, שאינך מכיר את חוקיה, מנהגיה ושפתה אלא אם יש לך מישהו מקומי ,שאתה מכיר והוא מצוי היטב בהוויה המקומית ובשוק הנדל"ן המקומי. לא מספיק מישהו אם כישורים כאלה, הכרחי שתוכל לסמוך עליו ב 100%.

מה יוצא לכם מהסיפורים האלה?

לא די בכך שלבד או באמצעות יועץ לכלכלת המשפחה, תעבדו קשה על מנת לסגור את האוברדרפט ולשמור על מאזן חודשי חיובי. שאלה מהותית היא: באיזה אופן תחסכו?

בשתיים מתוך הדוגמאות לעיל, משפחות בחרו באופן שהיה מכלה את חסכונותיהם. בשלישית נהניתי ממזל. בלעדיו הייתי עלול להפסיד כמה עשרות אלפי דולרים.

יכול להיות שתפנו לייעוץ/אימון בכלכלת המשפחה והיועץ יעבוד איתכם נפלא על שיפור התנהלותכם הכלכלית. כשתגיע השאלה: מה עושים עם החסכונות שיצטברו? התשובה תהיה אין לי הרשאה לתת ייעוץ בהשקעות לכו לבית השקעות או מישהו אחר שאתם סומכים עליו. 

מבחינת היועץ, ברגע שעברתם ממינוס לפלוס ואת הכספים השקעתם בפיקדון שקלי יומי נושא ריבית מזערית, אתם עשיתם את שלכם והוא את שלו. 

זה פתרון קל מדי. נזקו עולה על תועלתו.

כיצד אני פועל?

אני מנסה לראות את התמונה כולה. אינני יועץ השקעות מוסמך ולכן אינני מייעץ למשפחה במה להשקיע את כספה.
כמו בכל תחום אחר, המהווה חלק מכלכלת משפחה (למשל: פנסיה, ביטוח, דיור ומשכנתאות, מיסוי), אני בוחן את מצב המשפחה מזווית של מישהו, שמבין משהו בתחומים הללו אבל אינו מוסמך רשמית לתת ייעוץ.

בעקבות בחינת הנושא אני עושה את הדברים הבאים:

1. התראה
במקרים קיצוניים של פעילות לא נכונה של המשפחה, אני מתריע ומציע להם לפנות מיד למישהו שזה עיסוקו על מנת לפתור את הבעיה. ההתראה מלווה בהסבר.
דוגמאות:
א. משפחה של עצמאים שמצבה הכלכלי טוב ולא חוסכת לפנסיה.
ב. משפחה שמצבה הכלכלי טוב, ללא ביטוח תרופות מחוץ לסל, ניתוחים בחו"ל והשתלות. 

2. הצעה לבחון את ההתנהלות
במקרים שיש לי ספק האם ההתנהלות נכונה וסבירה, אני מסביר מדוע ומציע למשפחה לבחון את הנושא. גם במקרים כאלה זה עשוי להסתיים בפנייה לאיש מקצוע.
דוגמה: משפחה שביטוח תכולת הדירה שלה הוא על סכום פי 3 או פי 4 מהסביר. 

3. ליווי המשפחה בהתנהלות מול אותו איש מקצוע
לפעמים לאיש המקצוע בתחום יש ניגודי אינטרסים. כך למשל סוכן ביטוח ירוויח יותר אם יבטח אתכם בסכום גבוה יותר של ביטוח חיים. 
לפעמים הוא הוגן לגמרי ומקצועי, אבל יש לו תמונה חלקית של מצבכם הכלכלי. 
לנתונים וחלופות, שיוצגו מהזווית שלי כיועץ לכלכלת המשפחה, שקיבל תמונה מלאה ומחויב לסודיות, עשויה להיות השפעה על החלטת המשפחה. 

כיצד אני פועל ביחס להשקעות פיננסיות?
בנוסף לשלושת הצעדים שצוינו בסעיף הקודם שכותרתו "כיצד אני פועל?" אני עושה את הדברים הבאים (אם וכאשר זה רלוונטי ולאחר שאני מסביר להם שאין לי הרשאה לייעץ להם בתחום זה):

1. מציג למשפחה את מצאי המכשירים הפיננסיים הנפוצים להשקעה ומסביר להם באופן כללי את המשמעויות של השקעה בכל כלי.
הכוונה היא למכשירים דוגמת: מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, תעודות סל, פיקדונות, תכניות חיסכון, תיק השקעות, פוליסה פיננסית, קרן השתלמות, קופות גמל וכיו"ב. 

2. מתייחס לנושא מזווית של ניהול סיכונים. לנושא של ניהול סיכונים עשויים להיות שלושה היבטים:

א. האם "לשים את כל הביצים בסל אחד"? כלומר: להשקיע את כל הכספים באפיק השקעה יחיד.

ב. רמת הסיכון של המכשירים הפיננסיים שהמשפחה תבחר להשקיע בהם
ההצגה בנושא זה אינה מעמיקה. אם בסופו של עניין, המשפחה תחליט להיעזר בשירותיו של מקצוען בתחום זה, כנראה שהוא יציג להם את זה טוב ממני (המשפחה יכולה לשמוע את דעתי על ההצגה שלו. אם חס וחלילה, ימעיט בסיכון של מכשיר פיננסי וכתוצאה מכך יציע למשפחה משהו שרמת הסיכון שלו גבוהה בהרבה מעל רמת הסיכון שהמשפחה התכוונה אליה, אסב את תשומת ליבם ואציע להם לשמוע Second Opinion של מקצוען אחר באותו תחום).

ג. הסיכון הנובע ממי שמנהל את ההשקעה.
זה התחום בו אני נוטה להרחיב ואין לי חיסרון ביחס למקצוען בתחום ההשקעות. נחזור לשלוש הדוגמאות בראשית הפוסט. בשלושתן אנשים לקחו סיכון הנובע מזה שמישהו, שהבנתו באותו תחום מוגבלת, קיבל החלטה שגויה ומסוכנת (או לפחות רצה לקבל החלטה כזו בדוגמה השנייה).

הסיכון שמקורו במנהל ההשקעה
ככל שמישהו מבין פחות, עוקב פחות ומתעניין פחות, גדל הסיכון. אם מישהו שמבין פחות, גם בוחר במכשיר פיננסי מסוכן (ראה דוגמת הדירה שנמכרה לצורך השקעה) רמת הסיכון עולה באופן חד.

התפיסה שלי, שגם מתאימה לתפיסה של מרבית המשפחות, שככל שמבינים פחות צריך להטיל יותר אחריות על מישהו אחר, שמבין יותר ולשלם לו עבור הידע והעבודה. 

משפחות לא תמיד יודעות, מי אחראי על ההשקעות שלהן. התוצאה היא לפעמים הערכת חסר של האחריות האישית שלהם. לפעמים רמת האחריות שלהם מופיעה בהסכם עליו חתמו. אבל מי כבר קורא את מה שהוא חותם עליו? יש מעטים שקוראים. האחרים חותמים בלנקו. 

ניקח לדוגמה שתי משפחות שהגיעו לייעוץ בכלכלת המשפחה ומשום מה החליטו להשקיע את נכסיהם הפיננסיים בבורסה האוסטרלית.
שתי המשפחות לא מתעניינות בנושאים כלכליים ולא עוקבות אחרי אירועים בתחום.

המשפחה הראשונה הם בני זוג בגיל 60. אם יגיעו אלי אמהר להצביע על הסיכונים בהשקעה זו ואמליץ להם לשקול שוב את החלטתם, ללא קשר למצבה של הכלכלה האוסטרלית ומצבה של הבורסה האוסטרלית.

הזוג השני הם בגיל 30. במהלך פגישת הייעוץ התברר שאביה של הגברת הוא פרופסור לכלכלה, שתחום התמחותו הוא הבורסה האוסטרלית. 
התברר גם שבני הזוג נתנו ייפוי כוח לאביה של האישה והוא זה שמנהל בפועל את ההשקעות בבורסה האוסטרלית. לעניות דעתי, קרוב לוודאי שהפרופסור ינהל את ההשקעה לא פחות טוב ממקצוען בשוק ההון.

אם יגיעו אלי, אצביע על שני סיכונים:

הסיכון הראשון הוא אי-פיזור ההשקעות, אם כל כספם הושקע בבורסה האוסטרלית.

הסיכון השני משמעותי יותר: אם אביה של האישה יפסיק, מסיבה זו או אחרת, לנהל את ההשקעות, עליהם לשקול שנית את החלטתם

ועוד משהו
הרבה משפחות שאינן מבינות בתחום הפיננסי ואינן מתעניינות בו, מודעות למגבלה שלהן. הפתרון שלהן: לבחור מכשיר פשוט, שאי אפשר להפסיד (נומינלית) בו ורכישתו אינה כרוכה בעמלה. התוצאה: הם ישקיעו בפיקדון שקלי.
הן אינן מודעות לתשלום במקור של מס רווחי הון ואינן מודעות לכך שכוח הקנייה של הסכום הנומינלי הגבוה יותר שיקבלו, עלול להיות קטן יותר מכוח הקנייה של הסכום המקורי.


  







יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

האם לא הגיע הזמן לפעול לשיפור ההתנהלות הכלכלית שלכם?

פוסטים קודמים הכילו מידע וניתוחים בנושאים הנוגעים לכלכלת המשפחה: ניהול סיכונים, התנהלות מול בנקים, פרישה מוקדמת מעבודה, פנסיה, צרכנות, ביטוח, ייעוץ ואימון, דיור ומשכנתאות, מאזן, אשראי ועוד מספר רב של היבטים של ניהול כלכלת המשפחה.

האם לא הגיע הזמן לעשות שימוש בכל המידע ובמידע רב נוסף על מנת לשפר את התנהלות הכלכלית של משפחתכם?

אם כן, אתם מוזמנים לקרוא על השירותים שאני מציע בתחום כלכלת המשפחה. השירותים מיועדים לכל המשפחות, שרוצות ויכולות לשפר את התנהלותן: גם משפחות של יחיד ובוודאי גם משפחות שהכנסתן גבוהה אבל ניתן לשפר את התנהלותן באמצעות תכנון ארוך טווח וביצוע מה שתוכנן.

ייעוץ/אימון בכלכלת המשפחה

1. לכלכל בתבונה
תהליך ייעוץ/אימון מלא הכולל:

א. פגישה ראשונה ללא תשלום
בפגישה זו המשפחה לומדת על התהליך ועלי ואני מקבל פרטים בסיסיים על מצבה ותכניותיה הכלכליות.

ב. תהליך של עבודה משותפת של המשפחה ושלי על כל ההיבטים של ניהול כלכלת המשפחה: שוטף, דיור ומשכנתאות, התנהגות כלכלית, ניהול סיכונים, הגשמת יעדים כלכליים, היערכות נכונה לחיסכון וליצירת הכנסה פסיבית עתידית ועוד.

התהליך כולל איסוף מידע, ניתוח ובניית תיק המבוסס עליו (המשפחה מקבלת את תיק הניתוח) ובחירת חלופות לשיפור ההתנהלות (המשפחה היא זו שבוחרת). 
התהליך מבוסס על "ארגז כלים" טכניים ועל מודל כלכלי ואימוני.

ג. פגישת בקרה 
לאחר שהמשפחה התנסתה באופן התנהלות אחר מזה שהורגלה אליו, בוחנים את המתווה והתוצאות ומשפרים (אם צריך).

הערות:
הערה 1. כיועץ בכלכלת המשפחה אני רואה ביחד עם המשפחה את התמונה הכוללת ועוזר לה בתכנון שוטף ובתכנון לטווח ארוך. אינני מייעץ בתחומים שאין לי תעודה פורמלית המאפשרת לי לעשות זאת (למרות שלפעמים יש לי ידע והתנסות אישית משמעותית). אני כן מפנה את תשומת לב משפחות לסוגיות מהותיות באותם תחומים הנוגעות להן ומסייע להן באינטראקציה עם מי שזה עיסוקו. 

הערה 2. בהיבטים של התנהגות כלכלית, אני מביא את ההכשרה שלי כמי שסיים תואר M.A בפסיכולוגיה. 

2. טסט
ייעוץ קצר וזול בדומה לטסט למכונית או לבדיקות רפואיות תקופתיות.
פגישה אחת של כשעה וחצי.
אל תצפו לתוצאות מדויקות כמו בתהליך המלא. תצפו לכך שיתגלו בעיות מהותיות, עליהן תוכלו להמשיך לעבוד לבד או בסיועי. 
לא מבטיח, אבל זה כבר קרה, שגם בתהליך כזה עלינו על הוצאה משמעותית מיותרת שניתן לחסוך אותה במאמץ מזערי (למשל: ביטוח שלא יכול להתרחש אירוע בו מקבלים פיצוי מהחברה) או על בעיה עתידית שצריך לטפל בה מידית (למשל: שמירה על המשך חיסכון פנסיוני ותיק בתנאים טובים יותר מאשר אפשר לקבל היום) 

3. הנהלת חשבונות
אין הכוונה להנהלת חשבונות שאתם מכירים, המתייחסת לעצמאים ולחברות (אני מנהל לבד את הנהלת החשבונות שלי כעצמאי, אבל אינני מנהל חשבונות עם תעודות). אלא לתהליך פשוט בהרבה של ניהול מאזן הוצאות הכנסות של משפחה.
ההעדפה שלי היא שאני ארוויח פחות ומשפחה, שבאה אלי לייעוץ, תנהל לבד את המאזן שלה. אם יש משפחות שמתקשות בכך, אני יכול לעשות זאת במקומן, תמורת תשלום צנוע. 

4. תהליך אחר
טובת הלקוח קודמת לכל. אם סביר לחרוג מהתהליכים המובנים שאני מציע, אני גמיש.

5. ייעוץ פרישה לגמלאות
תהליך חדש בשיתוף עם יועצת פנסיונית מוסמכת. להחלטה על פרישה מוקדמת לגמלאות או על היערכות כלכלית לאחר פרישה לגמלאות בעיתה, יש מכלול של היבטים שחשוב להבין אותם בהקשר של כלכלת המשפחה (וגם בהקשרים אחרים, שאני יכול להפנות את הזרקור אליהם אבל לא לייעץ בהם). 

סדנאות
הסדנאות מיועדות למקומות עבודה, למתנ"סים ולכל מסגרת אחרת. חלקן נעשות בשיתוף עם בעלי מקצועות אחרים הקשורים למקצועות משיקים.

הסדנאות:

1. סדנה בכלכלת המשפחה

2. סדנה בניהול סיכונים בכלכלת המשפחה
לסדנה זו אני מביא את ההיכרות שלי עם מודלים של ניהול סיכונים וניסיון בייעוץ בניהול סיכונים בתחום המחשבים.

3. סדנת היבטים כלכליים בפרישה לגמלאות 

הרצאות
אני מרצה על כל נושא כלכלת המשפחה בכל מסגרת שתהיה מעונינת בכך. בחלק מהמקרים ההרצאה היא ללא תשלום.
אפשר להתאים את נושאי ההרצאות למאםייני קהל המשתתפים הספציפי. 
בין ההרצאות המצליחות במיוחד הרצאה על ניהול סיכונים והרצאה על הבנקים והתנהלות מול הבנקים.

כתיבה
במשך שנים ארוכות אני כותב על נושאים מקצועיים בתחומי עיסוקי בבלוגים, באתרי אינטרנט ובעיתונים מקצועיים. אני כותב גם עבור איגוד היועצים והמאמנים בכלכלת המשפחה.

 לייעוץ ניתן ליצור איתי קשר באמצעות טלפון: 054-4480616 או באמצעות דוא"ל avi.rosenthal@gmail.com

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

הבנקים: הגורם האנושי

פוסט זה הוא האחרון בסדרת הפוסטים על הבנקים. לא מיציתי את מה שאני יודע על הבנקים ועשוי להועיל לכם, אבל מי שקרא בעיון את הפוסטים קיבל מידע שמאפשר לו להתנהל באופן סביר מול הבנקים.
מי שזקוק ליותר מזה מוזמן לפנות אלי על מנת לקבל ייעוץ. 
קרוב לוודאי שייעוץ יבחן את התמונה הכוללת של כלכלת משפחת הפונה ולא יעסוק רק בניהול חשבון הבנק.  

הפוסטים קודמים עסקו בבנק כישות אחת, שקראתי לה הבנק.
בסדרת פוסטים אחרת טיפולוגיה של לקוחות, עסקתי בסווג לקוחות. הסברתי שמבחינת היועץ כאשר מדובר בלקוח ארגוני, אין מדובר בישות אחת הומוגנית. כך למשל בפוסט: טיפולוגיה של לקוחות: הטוב הרע והמכוער - חלק ג' המכוער, הצעתי ליועצים לעבוד עם גורמים אחרים בארגון, אם זה אפשרי,ולא עם המכוער. גם כאשר נותן השירות הוא ארגון, בנק בהקשר הנוכחי, אין מדובר בישות הומוגנית. בפוסט זה אעסוק באנשים העובדים בבנק.

הבנקאים
בנקים הם גופים שמרנים, שונאי סיכון (Risk Averse). יש בהם היררכיה ברורה וידועה מראש. כשאתה נכנס לסניף בנק או למשרדי בנק, קל לדעת את מיקומו של פקיד בהיררכיה (גם בלי לקרוא את התווית המחוברת לחולצתו וכוללת את שמו ואת תפקידו). מקומו בהיררכיה בא לידי ביטוי בגודל החדר שלו או גודל ה"קובייה" שלו ב Open Space. מקומו בהיררכיה בא לידי ביטוי בציוד שהוא מקבל בחדרו או בקובייתו.
ההיררכיה תקבע גם סוג וכמות תגמולים והטבות שיקבל.

ה"מרובעות" באה להבטיח שלא ייווצרו סיכונים גדולים או מיותרים. ממילא הבנק ירוויח בדרך כלל, גם ללא סיכונים. 
תפיסת העולם היא: מוטב לקבל רווח קטן יותר אבל בטוח מאשר לקחת סיכונים.

כמובן שאותה שמרנות, אותה היררכיה נוקשה, באה לידי ביטוי גם בסמכויות שיש לפקיד בדרג מסוים.
התרבות הארגונית של הבנק היא, שכמעט תמיד פקיד או מנהל לא יחרוג מסמכויותיו.

כיצד קשורה השמרנות וההיררכיה הבנקאית אליכם?
כשאתם מגיעים למנהל סניף, מורשה חתימה או פקיד בנק ומבקשים ממנו לאפשר לכם להגדיל את האוברדרפט או לתת לכם רק הלוואה קטנה נוספת ומסבירים לו את מצבכם הקשה (כמובן הזמני, בגלל הוצאות בלתי צפויות) והוא דוחה אתכם בתקיפות, לא בטוח שהוא רע, לא מבין, לא אנושי או בעל לב של אבן.

ייתכן שהוא איש רגיש בעל לב זהב, אבל גם אם מר גורלכם נוגע לליבו, מקומו בהיררכיה אינו מעניק לו סמכות לאשר לכם את מה, שביקשתם לקבל.

מה בכל זאת יכול עובד בנק לעשות?
כפי שיש דברים, שאין בסמכותו של הפקיד או המנהל לעשות, יש לו גם דרגות חופש מסוימות ללכת לקראתכם. השאלה היא: מדוע שיעשה זאת? תזכרו שאינכם הלקוחות היחידים הבוכים על מר גורלם הכלכלי. גם אם יש לו סמכות ללכת בנושא מסוים לקראת לקוח, אין לו סמכות ללכת באופן שיטתי לקראת כל לקוח.

מה תוכלו לעשות אל מנת שהפקיד יפעל לטובתכם?

1. צרו קשר עם פקידי סניף הבנק והמנהלים בו וטפחו אותו לאורך זמן
היו נחמדים אליהם כל הזמן. זכרו את שמותיהם, את שמות ילדיהם וגילאיהם, שאלו לשלומם וספרו על עצמכם (עבודתכם, עבודת בני משפחתכם, לימודים, קידומים בעבודה, חופשות, תחביבים וכיו"ב).
אם וכאשר תזדקקו לעזרתם תהיו מבחינתו משפחה עם שם, עם עיסוקים ותחביבים (אולי משותפים לכם ולפקיד), עם מכרים וחברים (אולי משותפים לכם ולפקיד) ולא עוד מספר חשבון. 

2. הדגישו את זמניות המשבר המביא לבקשתכם החריגה.
יותר חשוב שיבינו, שמצבכם הכלכלי טוב מספיק על מנת שתוכלו בעתיד לייצב את חשבון הבנק שלכם, מאשר שירחמו עליכם.

3. ציינו נכסים פיננסיים שברשותכם גם אם אינם מושקעים בבנק
אותו רציונל כמו בנקודה 2: יותר נכסים מגדילים את ההסתברות, שהפקיד ואלה שמעליו בבנק ירצו ויוכלו ללכת לקראתכם.

4. ציינו גורמים נוספים העשויים לשפר את מצבכם הכספי בעתיד: לימודי מקצוע מבוקש שיסתיימו בקרוב, קידום צפוי במקום העבודה וכיו"ב.
שוב אותו רציונל שהוזכר בנקודות הקודמות.

5. אם אתם בתהליך ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה הביאו את היועץ איתכם, שיספר לבנקאים על התהליך שאתם עוברים ויציג מאזנים ותכניות לשיפור התנהלותכם ומצבכם.
אם היועץ חבר באיגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה הוא יוכל להביא טופס פנייה רשמי של האיגוד  לבנק.   
הבנק ייטה ללכת יותר לקראת לקוח, שעובד באופן שיטתי עם גורם מקצועי על שיפור מצבה הכלכלי של משפחתו.

6. ערבו את הפקיד בבקשתכם, אבל אם היא חורגת מתחום סמכויותיו נסו להגיע לדרגים גבוהים יותר כולל מנהל הסניף.
אין בעיה לשתף את הפקיד וללכת ביחד איתו למנהל הסניף.
הרעיון הוא להגיע לדרג גבוה ככל האפשר על מנת שיהיו לו יותר סמכויות ללכת לקראתכם, אם ירצה בכך.

פוסטים בסדרה על הבנקים

מדוע אני כותב סדרת פוסטים על בנקים?







המידע במאמר זה אינו מותאם אישית לכל קורא, מציג רק חלק מההיבטים עיקריים המשפיעים על ההחלטה ואינו מנתח אותם לעומק ולכן פוסט זה אינו תחליף לייעוץ מקצועי. לייעוץ ניתן ליצור איתי קשר באמצעות טלפון: 054-4480616 או באמצעות דוא"ל avi.rosenthal@gmail.com

יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

אפליה גילאית: לפעמים יותר גרוע מחוסר תעסוקה

כתבתי לא מעט פוסטים על עבודה בגיל מבוגר, על חוסר עבודה בגיל מבוגר ועל גילאות. תחום בעייתי מיוחד בהקשר זה הוא הייטק. דוגמאות לפוסטים:



כיצד בכל זאת להישאר בשוק העבודה בגיל מבוגר?

התייחסתי בעיקר להשלכות הכלכליות של מצב כזה. ההשלכות של חוסר תעסוקה בגיל מבוגר, אינן רק כלכליות.

אם תקראו את הפוסט: המיתון הורג, בבלוג של Kushka, תיתקלו בדוגמה קיצונית להשלכות של מצב כזה. 

במקרה זה אין מדובר על 50+. מדובר על 40+.




יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

אתיקה: התייחסות לטעות או שגיאה - הדומה והשונה בין רפואה לכלכלת המשפחה

שמעתי הבוקר (8 בנובמבר 2013) הרצאה מרתקת של פרופסור אבינועם רכס בנושא: אתיקה ברפואה

אחת הדילמות שהעלה היא: מה צריך רופא לעשות כאשר הוא מבצע טעות או שגיאה הגורמת לחולה נזק? 
זו אינה שאלה אקדמית. לפי סטטיסטיקה שהציג, מספר הנהרגים בארצות הברית מטעויות או שגיאות רפואיות, גדול ממספר הנהרגים באותה מדינה בתאונות דרכים.

במקרים רבים רופא לא מודיע לממונים עליו ולחולה ולמשפחתו על הנזק שנגרם (לפעמים מבחינים בנזק רק בטווח זמן ארוך).
במקרים רבים גם אם הוא מודיע לממונים עליו, יש מי שמחליט להסתיר את המידע.

הדילמה כאשר נעשית טעות או שגיאה הגורמת נזק

שיקולים נגד לספר לממונים ולחולה

1. הרופא עשוי להיענש על הטעות או השגיאה

2. החולה וחולים אחרים יימנעו מלפנות אליו

3. תוגש נגדו תביעה משפטית

4. המוניטין המקצועי שלו ייפגע

5. בית החולים או קופת החולים עלולים לשלם פיצויים בסכום גבוה

6. בחלק מהמקרים החולה יוצא מרוצה למה ל"קלקל" ולספר לו, שאולי בעוד כמה שנים תהיה לו בעיה בגלל הטעות/שגיאה של הרופא.

שיקולים בעד לספר לממונים ולחולה

1. אם ניתן לטפל בנזק הבריאותי לחולה, ייתכן שאפשר להקטין אותו

2. לא אתי להסתיר את האמת מהחולה והממונים

3. הנזק שייגרם לרופא תדמיתית, מקצועית וכספית, יהיה גדול יותר אם הנזק יתגלה בשלב מאוחר ויתברר שהוא הסתיר את המידע

4. הנזק שייגרם למוסד (בית חולים, קופת חולים וכיו"ב)  יהיה גדול יותר אם הנזק יתגלה בשלב מאוחר ויתברר שהוא הסתיר את המידע

5. התביעה המשפטית, התלונה לרגולטור והפרסום בתקשורת על ידי החולה ומשפחתו יהיו לא רק מטעמים ענייניים. יצטרף אליהם גם גורם רגשי של עלבון, כעס והרגשה שמזלזלים בהם. רגשות קשים מזינים עימות קשה יותר.

6. דווקא אם הרופא לוקח אחריות על טעותו ומבטיח להיות עם החולה על מנת לתקן אותה, ככל שניתן, החולה ימשיך לפנות לאותו רופא

לפי דברי פרופ' רכס, בעבר הרחוק הנורמה הייתה הסתרה והשתקה. היום הנורמה בארה"ב והנורמה שהוא וועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית מנסים לקדם בישראל, היא לגלות את האמת ומהר.

ההיבט הצרכני
קטונתי מלהתייחס להיבט הרפואי. מי שיקרא פוסטים בבלוגים שלי העוסקים בכלכלת המשפחה בטכנולוגיית המידע ובברידג', יוכל להבין בקלות מעמדתי בשאלות אתיות דומות, מה עמדתי האתית בתחום זה, שאיני בקי בו.

אנסה להתמקד בהיבט הצרכני. אמנם אין דומה פגיעה בבריאות העלולה להסתיים גם במוות לצנצנת ריבה לא נכונה או לשינוי ללא הסכמה של תנאי פוליסת ביטוח, אבל בהיבט העקרוני יש דימיון רב. 

להסתרת האמת מהלקוח יש מחיר. כל אחד עושה טעויות ושגיאות. הנפגע עשוי לקבל זאת, אם יגידו לו וינסו לתקן את הטעות  ואו לפצות אותו.

פרופ' רכס הזכיר חברות ביטוח בארצות הברית, שדעתן היא שגילוי האמת לחולה, משתלם כלכלית, משום שבמקרה זה העלות הכוללת של פיצויים ודיונים משפטיים נמוכה יותר.

הוא אף הזכיר גורם מטפל רפואית, שלאחר ששילם הרבה פיצויים על נזקים רפואיים, הגיע למסקנה שעליו להנהיג מדיניות של הודעה מידית לחולה הנפגע ומשפחתו על הנזק והצעת פיצוי. 

אותו גורם משלם בממוצע למקרה על טעויות ושגיאות רפואיות הרבה פחות יחסית לאחרים.

כיצד זה רלוונטי לניהול כלכלת המשפחה שלכם?
גם בניהול כלכלת משפחה כמו בכל נושא, עושים טעויות ושגיאות. אי אפשר להאשים בהן גורם חיצוני כמו: הבנק, חברת הביטוח, הסופרמרקט או קופת חולים. אנחנו עושים שגיאות וטעויות.

הצעד הראשון לתיקון הנזק, שנגרם עקב טעויות ושגיאות, הוא לגלות לעצמנו את האמת ומהר, כלומר: לקחת אחריות. 
הדרך לתיקון השגיאות או הטעויות, עשויה להיות שונה במשפחות שונות.
לא תמיד היא קלה ולא תמיד היא מהירה. 

לדוגמה משפחה קנתה את דירת חלומותיה. לאחר מספר שנים היא מתקשה לעמוד בהחזרי המשכנתה. במקרים פחות קיצוניים אפשר לקצץ בהוצאות ו/או להגדיל את ההכנסות. יש מקרים בהם אפשר וכדאי, למחזר את המשכנתה ולהחזיר סכום נמוך יותר בכל חודש ליותר שנים. יש מקרים שגם זה לא פותר את הבעיה ואז צריך לוותר על החלום ולמכור את הדירה.

השאלה היא האם המשפחה מוכנה להודות במצב האמיתי ובטעות, שעשתה מלכתחילה, ברכישת דירה ולפעול לפתרון הבעיה. 
אפשר גם להגיד: "יהיה בסדר" ולהתדרדר במדרון למצב כלכלי רע יותר ולפעמים גם בלתי הפיך.

יום חמישי, 7 בנובמבר 2013

להתמקח עם חברות הביטוח: הפעם מגדל מקפת

כבר כתבתי לא מעט פוסטים בנושא הפנסיה והחיסכון הפנסיוני (רשימה מופיעה בסף הפוסט). אחד הגורמים המקטינים באופן משמעותי את גובה הפנסיה שתקבלו הם דמי הניהול הגבוהים, שגובות חברות הביטוח. בכתבה של רחלי בינדמן בכלכליסט שכותרתה: שיטת מצליח בקרן הפנסיה -לקוחות מגדל התבשרו דמי הניהול קפצו לתקרה. כותבת העיתונאית על העלאת דמי הניהול בקרן הפנסיה מקפת של מגדל למקסימום שמאפשר החוק.


מה עליכם לעשות?

1. לפתוח את המכתבים ששולחת לכם חברת הביטוח (מה שחלק גדול מהמשפחות לא עושה). ראו גם: דווחי קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה - מדוע לא לזרוק לפח בלי לפתוח את המעטפות?

2. לקרוא בעיון את מה שכתבה לכם מגדל-מקפת. רצוי להשוות לדוחות קודמים, אם תייקתם אותם באופן מסודר, ולראות בכמה העלו לכם את העמלות.

3. להבין שהנחות ניתנות לפרק זמן מוגבל. לפי הכתבה במקרה של מגדל-מקפת מדובר בשנתיים.

4. להתמקח ולדרוש את החזרת ההנחה. חשוב להציג לחברה, שאם לא תחזיר לכם את ההנחה, תשקלו להעביר את החיסכון הפנסיוני לגורם אחר.

5. תהיו מוכנים לעמוד במילתכם ולהעביר את החיסכון לגורם אחר, אם לא תקבלו את ההנחה.

6. אם אתם מנהלים יומן ממוחשב, ציינו אירוע בעוד שנתיים שבו תציינו, שהגיע הזמן לפנות למגדל-מקפת לחידוש ההנחה.
ייתכן שבפעם הבאה הטקטיקה תהיה לא להודיע לכם ולהעלות את העמלות ולכן תהיה מוכנים להקדים רפואה למכה (זו הטקטיקה של מגדל וחברות אחרות לגבי רווקים החוסכים בקרן פנסיה ואינם מעוניינים בביטוח חיים).

רשימת פוסטים על פנסיה

מוקדם מדי לפרישה מוקדמת מהעבודה





יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

החלשות מעמד הביניים ותכנון העתיד הכלכלי של משפחתכם

בזמן האחרון קראתי מספר מאמרים בעיתונות העוסקים בשינויים מהותיים המתרחשים בשוק העבודה בעולם ובישראל. במאמרים מצוטטים מומחים ומחקרים המובילים כולם למסקנה (לא בהכרח בלתי נמנעת) של פגיעה עתידית במעמד הביניים.

המאמרים מדברים על הקטנה צפויה של האוכלוסייה בשכבת הביניים ולא בגלל התעשרות חלקים גדולים ממנה.

בפוסט זה אנסה לסקור בראשי פרקים את ההיסטוריה של דפוסי העבודה ואת מה שטוענים שיקרה בעתיד בסבירות גבוהה. 
החלק האחרון יתייחס לשאלה המעשית, שבה אני מנסה לעסוק כיועץ ומאמן לכלכלת המשפחה: מה צריכות ויכולות משפחות לעשות היום על מנת להתכונן כלכלית לעתיד?

ההתחלה: כמעט כולם חקלאים
יותר מ 90% מהאוכלוסייה חקלאים המתגוררים בכפרים. השכבה העשירה הם בעלי הקרקעות, עבורם עובדים החקלאיים העניים.

כמעט ואין מעמד ביניים. מעמד הביניים הוא קבוצה קטנה של נותני שירותים לשכבה העשירה המצומצמת. בחלק מהמקרים מעמד הביניים מורכב מגילדות: רק "בנים של" יכולים להצטרף אליהן.

זה אינו המצב במדינות המפותחות. במדינות המתפתחות בהן ביקרתי בשנתיים האחרונות: בהוטן ומדגסקר מרבית האוכלוסייה עוסקת בחקלאות גם היום. הכנסתה של מרבית האוכלוסייה נמוכה. קרוב לוודאי שדפוס דומה מאפיין גם מדינות מתפתחות אחרות.

המהפכה התעשייתית: מהכפר אל העיר
מאמצע המאה ה 18, באנגליה ואחרי זה במדינות אחרות, התחילה המהפכה התעשייתית.
שימוש במכשור לחקלאות ולתעשייה, גרם לכך שמספר קטן יותר של חקלאים היה מסוגל לייצר את כמות המזון, שייצר קודם מספר חקלאים גדול יותר. המכשור החליף חלק מכוח האדם בחקלאות.

התפתחות המסחר והתעשייה, פתחה הזדמנויות לעבודות אחרות עבור אלה שלא המשיכו לעבוד בחקלאות.
התחילה הגירה מהכפר אל העיר. עדיין לא נוצר מעמד ביניים גדול. רוב המהגרים לעיר נותרו עניים. בעיר, בניגוד לכפר, היה עליהם למצוא עבודה.

המאה ה 20: מעמד הביניים גדל
ההתפתחות הכלכלית והדמוקרטיזציה נתנו לעניים הזדמנויות לשפר את מצבם. נוצר צורך בנותני שירותים, למשל: מורים גם לבני העניים ולא רק לשכבה העשירה המצומצמת. 
התוצאה: מעמד ביניים שהולך וגדל.

גלובליזציה
הגלובליזציה יצרה תחרות על מקומות עבודה גם עם בני ארצות אחרות. בעבודות הפשוטות והלא מקצועיות, כמו: טקסטיל, התקשו בני הארצות המפותחות להתמודד עם סינים, הודיםמקסיקנים ואחרים, שהיו מוכנים לעבוד יותר שעות תמורת פחות כסך. 

גם בהיי-טק היה לפעמים קושי למצוא עבודה: Offshoring הקטין את מספר המשרות במערב. כך למשל מפתחי תוכנה הודים, סינים ואחרים ביצעו את העבודה בארצם תמורת שכר נמוך בהרבה משכרם של המקומיים.

חיסול מקומות עבודה בתעשיית הטקסטיל לא השפיע על מעמד הביניים: המפוטרים שייכים לרוב לשכבות עניות.
Offshoring לעומת זאת פגע בשכבות ביניים.

העידן הטכנולוגי החדש
העידן הטכנולוגי החדש גרם לשחיקה במעמד הביניים ולקיטוב בהכנסות: עשירים לעומת עניים. כשקוראים מאמרים כמו: מקצועות בסכנת הכחדה של שחר שילוח או אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים של אשר שכטר, מבינים שאנחנו רק בתחילת המגמה: כנראה שמעמד הביניים ימשיך להישחק והפער בין עשירים לעניים יגדל.

אלה שיש להם הכנסות גבוהות מנכסים ולא מעבודה ושל אלה שיש להם כישורים טובים במיוחד במקצועות הטכנולוגיים ירוויחו יותר. אחרים עלולים למצוא את עצמם עוסקים במקצוע, שעובר מהעולם (סנדלרים, חייטים, חלבנים, גלבים וכיו"ב) או נמצא במגמה של הקטנה משמעותית במספר מקומות העבודה (מזכירות, סוכני נסיעות, מרכזנים, חקלאים (לא פועלים חקלאיים)). 

סוכן נסיעות הוא מקצוע המתייתר בגלל היכולת של הלקוח לבצע בעצמו את אותן מטלות ישירות באינטרנט.  
בחלק מהמקצועות אחרים מהרשימה הנ"ל, לא קטן מספר המשרות אבל משתנה התפקיד. מערכות ממוחשבות מבצעות את העבודות המורכבות הדורשות ידע ומומחיות. לעובד נותר רק ביצוע פעולות פשוטות, שאינן ניתנות לביצוע על ידי המערכת הממוחשבת.
תמורת ביצוע הפעולות הפשוטות יותר מוכנים לשלם פחות שכר. התוצאה עשויה להיות, שאנשים שהיו שייכים למעמד הביניים, יאלצו לבצע עבודות פשוטות יותר שבעבר בוצעו על ידי המעמד הנמוך. שכרם  יהיה בהתאם.  

האם נדרשת מדיניות מיסוי אחרת?
במדינות המפותחות מס ההכנסה על עבודה גבוה בהרבה ממס ההכנסה על הכנסות ממקורות אחרים כמו הון המושקע בבורסה או דירות להשכרה. בנוסף לכך יש כאלה היורשים הון עתק מהוריהם. כאשר יותר ויותר משפחות נדחקות ממעמד הביניים למעמד העני, יש היגיון בהפחתת נטל המס עליהן והגדלת המיסוי על הכנסות שלא מעבודה. 

בזמן האחרון גם עשירים כמו ביל גרוס, מייסד ומנהל ההשקעות של פימקו, המנהל את קרן הנאמנות אג"ח הגדולה ביותר בארצות הברית, חושבים שיש להעלות את המס על רווחי הון (גם הוא יהיה אחד מאלה המשלמים יותר מס). את דעתו של גרוס אתם יכולים לקרוא בכלכליסט.  

מה המשמעות של מגמות התעסוקה על כלכלת המשפחה שלכם?
מגמה זו, כמו גם מגמות אחרות (חוסר יציבות בתעסוקה, מגמת הקטנת הרובד הראשון והשני של הפנסיה וכיו"ב), מחייבות משפחות לתכנן את כלכלתן לטווח ארוך.

אם אינכם שייכים לשתי הקבוצות של בעלי נכסים פיננסיים רבים או בעלי כישורים גבוהים במיוחד בתחומים טכנולוגיים חדשים, אתם צריכים להיות ערוכים גם לתסריטים של איבוד מקום העבודה. 

המקרה הקל יחסית, הוא איבוד מקום עבודה כשאתם עדיין צעירים ויש ביקוש לכישורים המקצועיים שלכם.

דרגת הקושי השנייה היא כשהביקוש קיים ואתם כבר לא צעירים. יכול להיות, שיפסלו אתכם רק בגין סעיף תאריך הלידה בתעודת הזהות.

המקרה הקשה הוא פיטורים, שהם חלק מהמגמה של היעלמות המקצוע שבחרתם. הוא כמובן קשה יותר ככל שגילכם מבוגר יותר.

הערה קטנה: גם לאלה שמרוויחים היטב בהיי-טק, אין וודאות שזה יימשך גם בגיל מבוגר. גם עליהם להיערך לתסריטים פחות אופטימיים בטווח הארוך.

כיצד עליכם להיערך?
נדרש תכנון לטווח ארוך המביא בחשבון את כל האספקטים ומספר תסריטים, חלקם פחות אופטימיים.

בין השאר צריך להביא בחשבון:

1. ההפרשה לפנסיה (רובד 2) וקצבת זקנה מביטוח לאומי (רובד 1) עלולים שלא להספיק. יש צורך בצבירת נכסים פיננסיים, שישלימו את ההכנסה בגיל הפנסיה.

2. רמת הסיכון שהתחום המקצועי בו בחרתי יתייתר או יצטמצם
התשובות לשאלות בנושא זה עשויות להיות שונות מאדם לאדם. 
כדאי לחשוב על:

א. האם לצבור היום יותר נכסים באמצעות הגדלת החיסכון על חשבון ההוצאה השוטפת?

ב. האם ומתי לרכוש מקצוע נוסף? בגיל מבוגר, אחרי הרבה שנות עבודה במקצוע אחד, זה לא תמיד קל ללמוד מקצוע אחר ולמצוא בו עבודה.

ג. האם להוסיף עבודה בהיקף מצומצם בתחום נוסף?

הזווית שלי
תמיד עסקתי גם בתכנון לטווח ארוך:

בתחביבים שלי (שחמט בעבר, ברידג' בהווה) אין מנוס מתכנון קדימה.

בעבודה שלי בהיי-טק גם תכננתי קדימה ברמה המשפחתית כלכלית וגם תכננתי קדימה מבחינת היערכות הארגון לו יעצתי או בו מילאתי תפקיד.
בחלק מהמקרים ההיערכות לטווח ארוך הייתה המשימה העיקרית שהוטלה עלי.

בסדרת פוסטים הנקראת: Vendors Survival ומציבה שאלות לעשר שנים קדימה ביחס לסיכויי ההישרדות בעוד עשר שנים של חברות מובילות היום, כגון: Google, Apple, HP, Microsoft.

הגישה שלי והרקע שלי (כמה עשורי שנות עבודה בטכנולוגיית המידע, תואר שני בפסיכולוגיה, ייעוצים בניהול סיכונים ועוד) מאפשרים לי לעזור למשפחות הבאות לייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה לתכנן בראייה כוללת ולטווח ארוך. 

חשוב מאד לראות את התמונה הכוללת ולא להתייחס רק ליציאה מאוברדרפט או אפילו רק לפנסיה, בתפיסת "השמיכה הקצרה". 
לדוגמה: היועץ הפנסיוני מציע להפריש כל חודש עוד 3,000 ש"ח לפנסיה על מנת שתהיה צבירה מספיקה. אולי הוא צודק, אבל קחו את זה כל חודש מחשבון הבנק שהצלחתם בעמל רב לאזן ותחזרו לימי האוברדרפט הלא כל כך עליזים. 

המידע במאמר זה אינו מותאם אישית לכל קורא, מציג רק חלק מההיבטים עיקריים המשפיעים על ההחלטה ואינו מנתח אותם לעומק ולכן פוסט זה אינו תחליף לייעוץ מקצועי. לקבלת ייעוץ בכלכלת המשפחה פנו אלי באמצעות טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com



הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...