שאלת היגיון פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות : האם יש קשר בין הדברים?

 

לקראת השנה האזרחית החדשה, שכמו כולם אני  רוצה שתהיה טובה מקודמתה, בחרתי לא לתת תחזית לשנה, אלא לחשוב קצת יותר קדימה. הקוראים מוזמנים לענות בעצמם לשאלות שאני שואל ולשתף את התשובות בתגובות לפוסט.

מי יוביל את הכלכלה העולמית ב-2030: סין או ארה"ב?

Tim O'Reilly

   מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית

Tim O'Reilly הוא איש עסקים ומומחה מחשבים מארצות הברית.

הוא זכור בעיקר כמי שטבע את המושג Web 2.0 והיה  בין מובילי התפיסה החדשנית הזו בתחילת המאה.

O'Reilly  כתב לא מזמן מאמר פסימי ביחס לתחרות הידועה על ההגמוניה הכלכלית בעולם בין ארצות הברית לסין.

על פי המאמר, הסינים מתכננים לעשר שנים קדימה. הם מעריכים שאינטליגנציה מלאכותית (AI) תהיה הטכנולוגיה שעשויה להביא לשליטה בכלכלה העולמית. על פי תפיסתם, האנשים החשובים ביותר לצורך הצלחה הם מומחי אלגוריתמים. מקצועם הוא בדרך כלל: מתמטיקאים. לצורך כך הסינים מקדמים את לימודי המתמטיקה בבתי הספר. הסינים מדורגים גבוה במבחנים בינלאומיים במתמטיקה. 

האמריקאים מדורגים נמוך ואין תוכנית משמעותית לשפר את לימודי המתמטיקה או להיערך לתחרות הכלכלית עם סין.

לא פלא שO'Reilly פסימי ביחס להצלחה של ארה"ב בתחרות הזאת.

אוסיף את מה שO'Reilly לא כתב.

בארצות הברית התנהל הנשיא היוצא על פי תחושות בטן ושליפות, ניהל מלחמת סחר עם סין בניגוד לדעת רוב הכלכלנים, הכחיש את הקורונה, הכחיש את התחממות כדור הארץ  ועסק יותר בציוצים מאשר בתכנון לטווח ארוך.

 

האם במערכת החינוך בישראל חושבים מחוץ לקופסה?

התשובה לשאלה הזו היא קרוב לוודאי לא. אני מדבר על משרד החינוך ולא על מנהלת בית ספר ספציפית או מורה מסוים בבית ספר. אני בטוח שיש גם כאלה שחושבים מחוץ לקופסה. 

אתם מוזמנים לקרוא פוסט שכתבתי ובו ציטטתי חוקר חינוך ותיק: עקרונות ניהול משברים: לחשוב מחוץ לקופסה. קראו גם: מותה של הכיתה המסורתית.

היכן נמצאת ישראל בלימודי מתמטיקה בהשוואה למדינות אחרות?

לפני כעשרים שנה ישראל דורגה בלימודי מתמטיקה בערך כמו פולין. פולין כבר מזמן עקפה את ישראל ומדורגת גבוה. במאמר מוסגר, שכר המורים שם נמוך מהשכר בישראל. במוסף דה-מרקר  מראיין ליאור דטל את פרופ' זבגנייב מרצ'ניאק, לשעבר סגן שר החינוך של פולין וחבר בצוות מבחני פיז"ה הבינלאומיים. הפרופ' המכובד מדבר על לימודי מתמטיקה בבתי הספר. הכותרת: "החינוך בישראל? המבחנים שלכם דומים לאלה שהיו אצלנו לפני 50 שנה?"

בפולין ערכו מהפכה בלימודי המתמטיקה והקימו מערכת חדשנית, עם דגש על חשיבה ופתרון בעיות במטרה להתמודד גם עם בעיות מעשיות יומיות באמצעות כלי חשיבה מתמטיים.  לדבריו, בישראל ממשיכים לשנן ולבצע חישובים מורכבים, שמחשב או טלפון חכם מבצע בשניות.

סדרי עדיפויות: מתמטיקה ואנגלית או לימודים תורניים?

בפוסט חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל, עסקתי באסון הכלכלי הצפוי למדינת ישראל, אם יימשך המצב בו גברים חרדים צעירים ובריאים אינם עובדים. מי שיתאמץ לחפש ימצא גם פוסטים ישנים יותר בהם התייחסתי לאותה סוגיה. 

בינתיים התבשרנו שממשלת ישראל העבירה חוקי יסוד על מנת לעקוף את המצב שבו אין תקציב מדינה. השורה התחתונה היא קיצוץ בתקציבי חינוך ורווחה. אין קיצוץ בתמיכה באברכי ישיבות.

מה משותף לכל הפסקאות לעיל?

תנסו לחשוב לבד. אתם מוזמנים להגיב. בעוד מספר ימים אכתוב פוסט בו אביע את דעתי.

הפרדוקס הארגנטינאי

לה בוקה שכונת מצוקה שהפכה למרכז תיירותי

סיימון קוזנץ (זוכה פרס נובל לכלכלה): "יש 4 סוגי כלכלות: מדינות מפותחות, נחשלות, יפן וארגנטינה"  

בפוסט מדוע לא משתמשים בארגנטינה בכרטיסי אשראי? תיארתי את המצב הכלכלי הבעייתי של כלכלת ארגנטינה. 
מה שאמר לפני שנים רבות, חתן פרס נובל לכלכלה, סיימון קוזנץ (נפטר בשנת 1985) עדיין תקף בארגנטינה של שנת 2020. 

למרות המצב הכלכלי הקשה, לא מעט מהארגנטינאים חיים טוב. רואים אותם קונים, יושבים במסעדות ובבתי קפה, מחכים בתורים ארוכים בגלידריות וכיו"ב. 

במסעדת הסטייקים המיתולוגית של דון אלברטו בברילוצ'ה שבפטגוניה, חיכינו הרבה זמן עד שהתפנה שולחן. זה היה אחרי שעה 22:00. בתור מחוץ למסעדה וגם בשולחנות שלידנו, ראינו לא מעט משפחות ארגנטיניות עם ילדים. חלקם ילדים קטנים. 

אלו הן רק דוגמאות לפרדוקס הארגנטינאי: הכלכלה על סף קריסה והאזרחים חיים טוב.

חינוך ובריאות

יש בארגנטינה אוניברסיטאות ברמה גבוהה. שלושה ארגנטינאים זכו בפרסי נובל. החינוך הוא בחינם מהפעוטון ועד לימודים אקדמיים, כולל לימודים אקדמיים. 
הבריאות הציבורית מסובסדת. יש גם ביטוח רפואי פרטי ורפואה פרטית. מערכת הבריאות הציבורית נחלשת בהדרגה.

בית קברות לעשירים  

 

 

בבית הקברות לעשירים בלה רקולטה 

עד לביקורי בבואנוס איירס, הייתי בטוח שפולחן המתים של הטוראג'ה באינדונזיה הוא פולחן המתים היקר ביותר. בית הקברות בשכונת לה רקולטה העשירה בבואנוס איירס שינה את דעתי. 

הטוראג'ה לפחות לא משלמים ארנונה על בתי המתים שלהם. הטוראג'ה גם לא לוקחים משכנתא לבניית הקברים שלהם.

הקברים הם אחוזות קבר משפחתיות בתוך מבנים המתנשאים מעל הקרקע ומסודרים ברחובות. כאן קבורים כמה מנשיאי ארגנטינה בעבר, וגם חואן מנואל דה רוסאס מושל העיר והמנהיג הבולט של הקונפדרציה הארגנטינית. 

הקבר שזוכה עדיין למספר הרב ביותר של מבקרים ולהרבה זרי פרחים הוא קברה של אווה פרון. 

קבר משפחת פרון. המבקרים באים בעיקר לקבר של אווה פרון

בואנוס איירס

 

 

מטפחות לבנות סמלן של אמהות פלאסה דה מאז'ו

בבואנוס איירס וסביבתה מתגוררת כמחצית מאוכלוסיית ארגנטינה. זו עיר תוססת, שנחשבת לעיר הכי אירופאית בדרום אמריקה. יש בה תרבות, בתי קפה, רובעים יפים ועשירים ובתי נופש ליד נהר הטיגרה.  מצד שני יש בה גם רובעי עוני קשים. 

רובע ציורי הוא לה בוקה. שכונת עוני שידועה בזכות קבוצת הכדורגל בוקה ג'וניורוס, בה גדל דייגו מארדונה.
חלק מהשכונה הפך לאתר תיירות תוסס ואולי גם ממוסחר. התיירים לא ממש רואים את החלקים האחרים של השכונה.

יש גם פבלות, שכונות עוני ופשע קשות. מתגוררים בהן בעיקר מהגרים ממדינות דרום אמריקה אחרות.

ההשלכה המעשית של הפערים בין העניים והעשירים היא שלתיירים מומלץ להשאיר את כל דברי הערך בכספת במלון ולהסתובב רק עם סכום כסף קטן למקרה שישדדו אותם.

 הפרדוקס   

ארגנטינה היא מדינה גדולה ועשירה. הרבה מים. נהרות ענקיים מהגדולים בעולם. אגמים. יערות. מישורים ענקיים עם עשב למרעה. כל אלה מספקים תשתית נפלאה לחקלאות, לגידול צאן ובקר ולדייג. הטבע המדהים ביופיו בפטגוניה, מפלי האיגואסו, הרי האנדים וקרוב לוודאי גם באזורים נוספים בהם לא ביקרתי הם פוטנציאל תיירותי אדיר. כמובן שגם בואנוס איירס היא אתר תיירותי אטרקטיבי במיוחד. 
חלק גדול מפטגוניה הוא מדבר צחיח אבל עשיר במחצבים יקרים. 

גם הפוטנציאל האנושי בארגנטינה הוא טוב. יש אנשים משכילים ובעלי ידע מקצועי בתחום מומחיותם.

הפוטנציאל הזה רחוק מלהיות מנוצל והכלכלה השלישית בגודלה בדרום אמריקה עוברת משברים ונמצאת על סף קריסה.

אולי זה קשור במה שרואים במסעדות בשעות המתקרבות לחצות: משפחות שלמות עם ילדים קטנים.
מי שמבלה עד שעות מאוחרות של הלילה לא קם בשעה מוקדמת לעבודה. 
ילדים שמתלווים להוריהם לבילויים בשעות לילה, לא בהכרח קמים ומתייצבים ללימודים בשעה מוקדמת. אם כן אז לא בטוח שהם מתפקדים באופן סביר. 

הארגנטינאים מתחילים את היום שלהם בשעה מאוחרת. אין לי מקור מידע מוסמך שיאשר את הטענה שגם סיאסטה, בשעות אחה"צ, היא חלק מסדר היום שלהם. 

השורה התחתונה היא שכשלא עובדים מספיק קשה לממש את הפוטנציאל. כשלא חוסכים ומוציאים יותר מההכנסות נמצאים בגרף התרסקות. 
יועצים לכלכלת המשפחה מכירים היטב את הגרף הזה. הוא תקף גם ברמה לאומית, כפי שרואים בארגנטינה.

אתיופיה: חינוך חינם אבל....

בית ספר באזור כפרי בצפון לאוס בשנת 2007. מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט: מה הקשר בין הדפדפן בו אתם משתמשים לבין ילדים עניים באתיופיה? עסקתי בדפוסי ההתמודדות של ילדים עניים באתיופיה. הדפוס בעל הסיכוי הטוב ביותר לשינוי הוא לימודים והשכלה. על מנת ללמוד נדרשת מערכת חינוך המאפשרת תנאים נאותים ללימודים. פוסט זה נוגע מעט במערכת החינוך באתיופיה.

כמה נתונים בסיסיים על השכלה וחינוך באתיופיה

אתיופיה היא אחת מהמדינות הפחות מפותחות בעולם היא מדורגת במקום ה-173 מתוך 189 מדינות בעולם. 
שיעור האוכלוסייה שיודעת קרוא וכתוב נמוך. בשנת 2012 הוא היה 39%. נתון זה ונתונים אחרים נלקחו מהאתר של WENR.
גם היום הוא רחוק מהיעד העולמי של 77% מהאוכלוסייה. במדינה יש חינוך חובה של 8 שנים אבל אחוז גבוה מהתלמידים פורש במהלך לימודי החובה. 

הכלכלה האתיופית, כמו גם מערכת החינוך, צומחת.

יש באתיופיה חינוך חינם עד סיום בית הספר התיכון. החינם כולל גם ספרים ומחברות. גם הלימודים באוניברסיטה הם ללא תשלום. כשהסטודנט מתחיל לעבוד שכר הלימוד הופך להלוואה שעליו להחזיר במשך שנות עבודתו. 

איך מגיעים לבית הספר?

במדינה ללא תשתיות תחבורה סבירות ילדים רבים מגיעים לבית הספר ברגל. 
בשיחה עם מקומי דובר אנגלית באי באזור באהיר דאר, הסמוכה לנילוס הכחול, הוא סיפר לי שבעבר הילדים היו צריכים ללכת ברגל 6 ק"מ על מנת להגיע לבית הספר. הם היו צריכים גם ללכת כ-6 ק"מ בדרך חזרה לביתם.

היו לזה מספר תוצאות:
1. הילדים הגיעו עייפים והתקשו ללמוד
2. שעת התחלת הלימודים הייתה מאוחרת.
3. גיל התחלת הלימודים היה גבוה יחסית למקובל משום שילדים קטנים יותר התקשו ללכת כל יום מרחקים כאלה.

הוא סיפר שהיום השתפר המצב כשבנו בית ספר נוסף. הילדים הולכים רק כ-20-30 דקות לבית הספר.

היילה גבריסלאסי הוא רץ אתיופי נערץ יליד 1973. בעבר החזיק בשיאי עולם בריצות 5,000 מ', 10,000 מ' ובשיא הלא רשמי של ריצת המרתון.
מספרים שתנועות הידיים שלו בזמן הריצה קצת משונות. המקור לכך הן הריצות הארוכות שלו כילד לבית הספר כשעל כתף אחת תלוי ילקוט בית הספר. תנועת היד עם ילקוט שונה מתנועת היד השנייה.

על מה יושבים בבית הספר?

לאוס אינה מדינה מפותחת. בתמונה בראש פוסט זה נראים תלמידים בבית ספר כפרי בלאוס כבר בשנת 2007. כולם יושבים על כיסאות. באתיופיה אין מספיק כיסאות בבתי הספר. יש תלמידים היושבים על הרצפה. 

בלודג' המפואר בהר סימאן (מעל ל-3,000 מ') כתבו על לוח המודעות על פרויקטים למען הקהילה שיזמם הלודג'. אחד הפרויקטים היה לאסוף כסף לקניית כיסאות ושולחנות סטנדרטיים בחינוך האתיופי (שולחן אליו צמודים שלושה כיסאות) כך שלכל תלמיד יהיה כיסא משלו. 

באותו כפר ליד בהאיר דאר, מצאו דרך אחרת להתמודד עם המחסור בכיסאות. החינוך הוא חינם אבל על כל תלמיד להביא איתו כיסא. לאחר סיום לימודיו בבית הספר הכיסא נשאר. במשך הזמן יצטברו מספיק כיסאות בבית הספר.

מדוע אחוזי הנשירה מבתי הספר היסודיים גבוהים?

אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהתלמידים צריכים לעזור בפרנסת המשפחה הענייה. כך למשל, בכפרים הרבה יותר חשוב למשפחה שהילד ירעה את עדר הפרות מאשר לימודים. חלק מהילדים מוצאים את עצמם עובדים בגיל צעיר במקום לימודים. במקרים אחרים בנוסף ללימודים. 

סינגפור: מנמל נידח למדינה משגשגת

(1923-2015) לי קואן יו
ראש הממשלה הראשון של סינגפור
מקור התמונה: ויקיפדיה  

כשלי קואן יו נאם לפני הפרלמנט הסינגפורי בשנת 1965 והודיע על כך שמלזיה זרקה את סינגפור מהפדרציה המשותפת, בערך שנתיים אחרי הקמתה, הוא בכה.

מדינת העולם השלישי הקטנה והנחשלת שהבריטים יצאו ממנה בהדרגה החל ממתן אוטונומיה בשנת 1955 (ראש הממשלה הראשון של האוטונומיה היה היהודי דיוויד מרשל), הייתה קרובה מאי פעם לסוף דרכה.

רוב תושביה היו עובדים עניים מסין (שהקימו את הנמל עבור הבריטים), פליטים מסין, מהודו וממלזיה.   

מה שראיתי באוגוסט 2015 בסינגפור היה ההיפך הגמור ממה שהיה שם בשנות ה-60.

חרף נקודת ההתחלה הגרועה במיוחד, הצליחו הסינגפורים (רובם ממוצא סיני) לבנות מדינה מפותחת, המהווה מרכז פיתוח טכנולוגי ומרכז פיננסי אזורי. נמל סינגפור הוא השני באסיה מבחינת היקף הסחר.
השכר בסינגפור גבוה והיא מושכת מומחים מהעולם כלו המתגוררים בה. 
זה הושג באמצעות עבודה קשה ומשטר דיקטטורי למחצה, המיישם מערכת חוקים נוקשה.

הנקודה הישראלית

בסינגפור מרגישים קירבה לישראל. הם רואים את עצמם כמדינה קטנה המוקפת במוסלמים (אינדונזיה, מלזיה). עיקר הבעיה הם הסכסוכים עם השכנה הקרובה מלזיה

יש בסינגפור שירות צבאי חובה.

ישראל הייתה הראשונה שאימנה את הצבא שלהם וגם היום קיים שיתוף פעולה צבאי בין המדינות. 

"הכיבוש" הסינגפורי

סינגפור היא מדינה קטנה מאד בשטחה ומאד צפופה. נהר מפריד בינה לבין שכנתה מלזיה ומיתר הצדדים היא מוקפת ים. יש בבעלותה איים קטנים המשמשים לתעשייה ולמגורי עובדים זרים ממדינות שכנות. סינגפור מתרחבת כל הזמן. שטחה גדל בערך ב-20% מאז היווסדה ועד היום. הסינגפורים אינם כובשים שטחים של שכניהם: הם מייבשים את הים ובונים עליו. גם ב-2015 ראיתי אזורים ימיים אליהם מביאים עפר (מיובא ממדינות אחרות) על מנת ליבש אותם.

הפשע לא משתלם

כשעלינו לאוטובוס התיירים שלנו, המדריך המקומי הזהיר אותנו שלא לאכול ולא לשתות באוטובוס (מותר לשתות מים). הקנס הצפוי על אכילה או שתיה הוא 400 דולרים סינגפורים (100 דולרים סינגפורים שווים כ-70 דולרים אמריקאים נכון לאמצע ספטמבר 2015).

אחד העונשים המקובלים על פי חוק הוא מלקות הניתנות במקום ציבורי.

החוקים הנוקשים והעונשים הכבדים על אי-כיבוד החוק, הפכו את סינגפור למקום בטוח להסתובב בו. שיעור הפשיעה נמוך.

מערכת שלטונית

מפלגת PAP זוכה תמיד ברוב המכריע של המושבים בפרלמנט. הבחירות הן לא לגמרי דמוקרטיות. גם כשהאופיזציה זוכה בכ-30% מהקולות מספר המושבים שהיא מקבלת בפרלמנט הוא זניח. ראש הממשלה הנוכחי הוא בנו של לי קוואן יו.

תפיסת העולם היא פוריטנית. הומוסקסואליות אסורה על פי חוק. אין תקשורת חופשית. בשונה מסין, אין צנזורה על האינטרנט.

אין שחיתות הפוגעת בעסקים ולכן זרים רוצים לעשות עסקים בסינגפור.

חינוך

לפי הויקיפדיה, האוניברסיטה של סינגפור מדורגת במקום ה-26 בעולם. מכובד מאד. לפני כל האוניברסיטאות בישראל. לחשוב שבשנת 1965 היה שיעור האנלפביתים באוכלוסיה גבוה. 

באוניברסיטה לומדים הבנים של המנהיגים של מדינות מזרח אסיה. כאן הם טווים את הקשרים הפוליטיים האישיים הלא-פורמאליים, שישמשו אותם, כאשר יגיעו לתפקידים פוליטיים בכירים בארצות מוצאם.

עבודה

כמו בסין גם בסינגפור עובדים בחריצות. עובדים קשה. שעות העבודה הרשמיות הן 8:00 עד 18:00. מצפים שיעבדו גם שעות נוספות.

תשלומים סוציאליים

הממשלה לא משלמת קצבאות. אם אין לך מספיק תמשיך לעבוד גם בגיל שבמדינות אחרות יוצאים לפנסיה. על פי חוק, חובה לחסוך 20% מהשכר לפנסיה. אפשר למשוך כסף מהחיסכון לפנסיה רק לרכישת דירה ובמקרה של בעיות רפואיות.

הזווית שלי

פוסט זה הוא רקע לפוסטים הבאים על דיור ועל הצעירים בסינגפור.

דגים או חכות?

שוק הדגים בלונדון 
מקור: ויקיפדיה

דייג חכה בברזיל
מקור: ויקיפדיה

פוסט זה משלים את הפוסט הקודם: אל תדאגו לי יותר מדי. גם נושא פנסיית החובה, לאלה שאולי לא יכולים לשלם אותה, נכלל בדילמה הקלסית של: דגים או חכות? 

הגעת לכפר של אנשים רעבים ליד ים, נהר או אגם ואתה רוצה לעזור להם. מה תיתן להם: דגים או חכות? 

הרשויות בישראל בחרו לתת להם דגים (פנסיה). בשונה מהדילמה הקלסית, הם לא קיבלו את הדגים בחינם: הם משלמים דמי ניהול גבוהים על הפנסיה, שמפרישים המעבידים וגם על החלק המופרש ממשכורתם.

בדילמה הקלסית של דגים או חכות, אני בעד חכות, למי שאפשר להניח שילמד להשתמש בהן: דגים הם פתרון לזמן קצר. חכות הן פתרון ארוך טווח.

המקבילה לחכות בהקשר הנוכחי הוא חינוך לאורינות פיננסית. מדינת ישראל מפגרת בתחום זה אחרי מדינות מפותחות אחרות. במערכת החינוך כמעט ואין חינוך פיננסי. 

כשכתבתי חומר לקורס בנושא כלכלת המשפחה, כתבתי גם על אורינות פיננסית. התייחסתי גם למצב בישראל בהשוואה למדינות אחרות. במדינות מפותחות רבות, הנושא הוא חלק מתכנית הלימודים בבתי הספר. במדינות אחרות יש גם תכניות אורינות פיננסית מסודרות למבוגרים. 

ומה עם הביטוח?
בכתבה בדה-מרקר כתבה מירב ארלוזורוב על המחלוקת בשאלה האם אלה המשתכרים מעט יכולים להרשות לעצמם לחסוך לפנסיה. מה שהיא לא כתבה זה שאין מדובר בחיסכון פנסיוני בלבד. מדובר לרוב בעסקת חבילה: גם חיסכון פנסיוני, גם ביטוח חיים וגם ביטוח אובדן כושר עבודה במסגרת חיסכון בקרן פנסיה.

דואגים לאותם חוסכים לפנסיה לא רק לחיסכון אלא גם לשני הביטוחים שהוזכרו לעיל. 
נתעלם לרגע מביטוח אובדן כושר עבודה, ונתמקד בביטוח החיים. הדאגה לאותם בעלי שכר נמוך, שלא בהכרח יכולים להרשות לעצמם ביטוח חיים, היא לאו דווקא מיטיבה את מצבם. 

הבעיה בהקשר לביטוח החיים במסגרת קרן הפנסיה, שהוא לא בהכרח מתאים לצרכים הספציפיים של כל חוסך פנסיוני. חלק מאותם חוסכים פנסיוניים, מבוטחים בסכום גבוה ממה שהם צריכים (אם הם בכלל צריכים) ונאלצים לשלם פרמיה גבוהה מדי, במצב בו לדעת כלכלני בנק ישראל ספק אם הם יכולים להרשות לעצמם לחסוך לפנסיה, על חשבון מימוש הצרכים המידיים שלהם. 

ביטול המבחנים הפסיכומטריים: ההיבט הכלכלי

משרד החינוך החליט לשנות את מתכונת בחינות הבגרות ולבטל את המבחנים הפסיכומטריים, המהווים בסיס לקבלה ללימודים באוניברסיטאות.

הצעד הראשון נראה בכיוון הנכון. בפוסט זה אסביר מה המחיר הכלכלי של ביטול המבחנים הפסיכומטריים. 

החולה הלא מדומה

מערכת החינוך בישראל אינה חולה מדומה, היא חולה אמיתי. אין ספק בכך שלמשרד החינוך לדורותיו יש חלק ביצירת המחלה. כבר התייחסתי לדוגמה אחת בפוסט: ללא בושה: החינוך הפרטי בישראל. הדירוג הנמוך של ישראל במבחנים בינלאומיים הוא דוגמה נוספת.

גם בהקטנת התקציבים לאוניברסיטאות, המנוונת בהדרגה את המחקר המדעי, יש למשרד החינוך חלק. מתהדרים בחתני פרס נובל, שקיבלו את הפרס על עבודות של לפני כ 20 שנה, תקופה שבה עדיין היו תקציבים סבירים לאקדמיה. כשאלה נגמרים, מתהדרים בישראלים לשעבר, שחיים במדינות אחרות וקיבלו פרס נובל.

חלק גדול יותר במחלה, יש לחברה הישראלית. סולם הערכים המעודד התעשרות מהירה באמצעות דנקנריזם או תכניות ריאליטי, גורם לתלמידים לחשוב על דרכים מהירות וקלות לסיום הלימודים בהצלחה ללא השקעת מאמץ ויכולת. 

כתבה בעיתון דה-מרקר שכותרתה מתחילה במילים: תואר ברמאות, מתארת את התעשייה המתפתחת של קניית עבודות אקדמיות, שנכתבו על ידי אחרים במקום כתיבת עבודות. ללא ספק, דרך קלה להשיג תוצאות.

המבחנים הפסיכומטריים כבעיה
הטענות כנגד המבחנים הפסיכומטריים:

1. צעירים מבזבזים זמן כדי להתכונן אליהם. באותו זמן היו יכולים ללמוד באוניברסיטה.

2. צעירים מבזבזים כסף עבור קורסי הכנה לפסיכומטרי

3. קיימת הטיה לטובת אלה שיש להם כסף לממן את לימודי ההכנה לפסיכומטרי ויכולים לוותר על עבודה, במהלך הלימודים לפסיכומטרי.
זה לא הוגן לתת יתרון לאלה, שמצבם הכלכלי טוב יותר.

התועלת במבחנים
התועלת במבחנים היא ביכולת הניבוי שלהם: מי יצליח יותר בלימודים האקדמיים ומי יצליח פחות. הניבוי אינו ברמה אישית, אלא ברמה סטטיסטית. הניבוי אינו מושלם, אלא במתאם חלקי עם ההצלחה.

בעבודות מחקר רבות מצא כי המבחן הפסיכומטרי, מנבא טוב יותר את ההצלחה בלימודים האקדמיים, מאשר בחינות הבגרות. 

גם במחקר שערכתי במסגרת עבודת המוסמך שלי בפסיכולוגיה (שעל בסיס ממצאיה כתבנו, המנחה שלי ואני, מאמר שפורסם בכתב העת המקצועי למדעי החברה מגמות), מצאתי ממצאים כאלה, על אף שהנושא העיקרי של העבודה היה: ניבוי הצלחה באוניברסיטה על פי ציוני בחינות בגרות וציוני מגן.

הממצא העיקרי בעבודת המוסמך שלי היה, שבחינות בגרות מנבאות טוב יותר מציוני מגן הצלחה בלימודים באוניברסיטה.

המגמה ברורה: ככל שציון משקף מדד "אובייקטיבי" יותר הוא עשוי לנבא טוב יותר. 

הוגנות
הניסיונות לא להפלות אוכלוסיות בגלל הטיה בעדן או נגדן נעשו משתי נקודות מוצא: 

נקודת מוצא ראשונה: לנסות לבטל את ההטיה במבחנים
לא  מעט ניסיונות כאלה נעשו בחברות הטרוגניות, למשל: בארצות הברית. למיטב ידיעתי כולם כשלו.
ההבדלים בין אוכלוסיות ממגוון גדול של מוצאים אתניים וממעמדות כלכליים חברתיים הם גדולים. תנסה לתקן הטיה לרעת אוכלוסייה אחת, תיצור הטיה לרעת אוכלוסיה אחרת.

העדפה מתקנת
לאחר שמשתכנעים שבלתי אפשרי לבטל את ההטיה, מנסים להוסיף לציון של האוכלוסיות המקופחות ועל ידי כך לבטל את היתרון של השכבות העשירות יותר (ובארה"ב גם הלבנות שמוצאן מתרבויות מערביות).

אציג שתי בעיות בגישה זו:

1. כשעשו את זה בארה"ב, לא אוכלוסיית ה WASP, המבוססת כלכלית , הייתה זו שציוניה נפגעו במידה הרבה ביותר. דווקא אמריקאים ממוצא יפני וממוצא סיני נפגעו יותר.
מסתבר שיש כאלה שמצליחים יותר במבחנים, על אף שאינם מותאמים לתרבותם.
הנורמה ביפן הייתה, שכשילד חולה, האם מחליפה אותו בשיעורים בבית הספר, על מנת שלא יפסיד חומר לימודים.
לא שמעתי על אמהות מקסיקניות או פורט-ריקניות שעושות את זה. 

2. אלה, שקיבלו תוספת לציון על מנת לטפל בהטיה לרעתם, עלולים להצליח פחות בלימודים האקדמיים 
יש קשר בין ההתנהלות הנדרשת מסטודנט לבין הביצועים הנדרשים ממנו במבחנים הפסיכומטריים. אותה הטיה שפגעה בקבוצות מסוימות במבחנים, פוגעת בהם גם בלימודים.

מסקנה
כמו בנושאים אחרים, העמדה האישית שלי היא נגד אפליה. כך  למשל, כבר כתבתי בפוסט קודם על אפליה גילאית.
כמו בנושאים אחרים, המציאות היא שבטווח זמן קצר או בינוני, אין דרך מעשית למנוע אותה: "החיים לא תמיד הוגנים". השאלה היא מה עושים כדי להתמודד למרות זאת. הסטודנטים ממוצא יפני או סיני בארצות הברית, נתנו מענה לבעיה הזו. 

ההיבט הכלכלי
נחזור לישראל של שנת 2014, ללא מבחנים פסיכומטריים. אתייחס להיבט הכלכלי מזווית של פרטים או משפחות ומזווית של החברה כולה.
חלק ממקצועות הלימוד האקדמיים אינם כרוכים בהוצאות רבות: אולם , מרצים, ספרייה ומחשבים.
במקצועות אלה, האוניברסיטאות יכולות לקבל יותר אנשים בתוספת עלות שולית ולסנן אותם באמצעות בחינות בתום השנה הראשונה.

הנזק עלול להיגרם במקצועות שהכשרת יותר סטודנטים דורשת משאבים כספיים גדולים יותר, למשל: רפואה, מדעי הטבע.

בהמשך הדיון אשמש ברפואה כדוגמה. גם משום, שעל פי התקשורת צפוי מחסור ברופאים וגם משום שנתקלים בלא מעט סטודנטים ישראליים הלומדים בחו"ל, משום שאינם מתקבלים ללימודים בארץ.

נניח לרגע שבמקום 50 סטודנטים, שלו היו מתקיימים מבחנים, היו מקבלים ציון פסיכומטרי של קצת מעל 750, יתקבלו ללימודים 50 סטודנטים, שהיו מקבלים ציון של קצת מעל ל 550, במבחנים שלא יתקיימו (אלה לא היו יכולים אפילו לחלום להתקבל ללימודים, לו היו מתקיימים מבחנים פסיכומטריים). 

נזקים לסטודנטים שהתקבלו
חלק מאותם סטודנטים, לא יצליחו לסיים את לימודיהם, אחרי שילמדו מספר שנים. לדוגמה נשתמש במספר העגול עשרה.

הנזקים שנגרמו להם:

1. הוצאה כספית
שכר לימוד, מגורים, נסיעות, ציוד ללמידה וכיו"ב

2. בזבוז זמן
בזמן הזה (שנתיים, שלוש שנים, ארבע שנים או אפילו יותר) היו יכולים ללמוד תחום אחר, שהיו מסוגלים לסיים את הלימודים בהצלחה. 

3. לחילופין או במקביל היו יכולים לעבוד ולשפר את מצבם הכלכלי.

4. תחושת כישלון ולפעמים גם אבדן האמונה ביכולתם.

נזקים לסטודנטים שלא התקבלו
חמישים הסטודנטים שהיו מתקבלים בגלל שלא התקיים המבחן הפסיכומטרי, תפסו את מקומם של חמישים מועמדים אחרים. אלה היו עשויים לקבל במבחן שלא התקיים,ציון שמעל ל 750. קרוב לוודאי שכמעט כולם היו מסיימים את לימודיהם לו התקבלו.

חלקם יוותרו על לימודי רפואה. אחרים ילמדו מקצוע אחר וינסו שוב להתקבל לרפואה. 
נבחן את הקבוצה השלישית, שתיסע ללמוד רפואה בחו"ל. היות שקיים מתאם חיובי בין הצלחה במבחנים פסיכומטריים לבין הצלחה בלימודים, כנראה שרובם, שלא לומר כולם, היו מסיימים את לימודי הרפואה לו היו מתקבלים. 

כנראה שגם בחו"ל יסיימו את לימודיהם בהצלחה. ייתכן שחלקם כבר לא יחזרו לישראל. הם עשויים להקים משפחה עם מקומי או מקומית. הטובים שבהם עשויים להיענות להצעות מפתות להישאר ולעסוק במקצועם בארץ בה למדו או בארץ אחרת. 

נזקים שנגרמו להם:

1. הרגשת חוסר הוגנות או קיפוח על כך שלא התקבלו ללימודים בארץ

2. עלויות כספיות 
בגין לימודים ומגורים בחו"ל, טיסות לארץ ולמקום לימודיהם.
אלה שילמדו מקצוע אחר ויתקבלו מאוחר יותר ישלמו על שנת לימודים נוספת. 

3. ניתוק מהארץ ומהמשפחה
אלה שהיו רוצים להישאר כאן ובגלל לימודיהם בחו"ל בעל כורחם, נאלצו ללמוד בחו"ל וכתוצאה מכך גם גרים באופן קבוע במדינה אחרת.

4. עלויות כספיות להוריהם ולקרוביהם
שיצטרכו להוציא על מנת לבקרם בזמן לימודיהם ואחריהם.


הזווית של החברה
גם מזווית של החברה, המדינה והאוניברסיטאות יש נזק כלכלי:

1. מספר הרופאים הכולל שיעבדו בארץ יהיה קטן יותר.
זה יחריף, אולי לא באופן משמעותי,את המחסור הקיים ממילא. המספר הקטן יותר הוא בגלל הגידול במספר אלה שלא מסיימים ובגלל הגידול במספרם של אלה שהיו מסיימים ונשארו בחו"ל.

2. העלות הכספית המבוזבזת של הכשרת אלה שלא הצליחו לסיים את לימודיהם

3. נכשלים בלימודים הכרוכים בעלויות גבוהות למוסד אקדמי, גורמים לו נזק. הן מבחינה כספית (צריך למלא את מקום "הנושרים". לא תמיד זה מצליח ואם זה מצליח לתהליכי המיון של מחליפים יש מחיר) והן מבחינה תדמיתית.  

מה צפוי לקרות לאחר ביטול המבחנים הפסיכומטריים?
לאחר מספר קטן של שנים, האוניברסיטאות ימצאו את הדרך לעקוף את הבעיה שנגרמת להן כתוצאה ממנגנוני בחירת התלמידים הפחות טובים.

כל אוניברסיטה תוסיף בהדרגה מבחני מיון כאלה או אחרים למקצועות המבוקשים, ובמקצועות ששכר הלימוד של הסטודנטים רחוק מלכסות את העלויות למוסד האקדמי.

כמה שנים מאוחר יותר, עשוי להיות מישהו, שיציע את הרעיון המבריק, של מבחנים אחידים לכל האוניברסיטאות, שיהיו תקפים לקבלה לכולן ויחסכו להן כפילות בעלויות.

ללא בושה: החינוך הפרטי בישראל

במוצאי שבת צפיתי בפינת הביורוקרטיה של דב גילהר בחדשות ערוץ 10.  הפינה עסקה בחמישה בתי ספר ייחודיים בירושלים, שמשרד החינוך הגביל את גובה תשלומי ההורים בהם.
המשמעות של ההגבלה החדשה עלולה להיות סגירת בתי ספר אלה. 

התכנית התמקדה בבית הספר הדו-לשוני. מחצית מתלמידיו ערבים. מחציתם השנייה יהודים. בכל שיעור מורה דובר ערבית ומורה דובר עברית. 
עלות ההעסקה של המורים כפולה בהשוואה לבית ספר רגיל. המקור למימון העלות הכפולה: תשלומי הורים.

התרשמתי מאד לחיוב מכך ששר החינוך הרב שי פירון, ענה באופן אישי לשאלות של גילהר. במקומותינו, נהוג לא לענות בכלל או לשלוח דובר או פקיד זוטר, שיענה בכתב. הבכירים תמיד יכולים לטעון, אם יהיה צורך בכך, שהדובר או הזוטר לא הבין אותם כהלכה (על אף שמאד ייתכן, שמישהו מהם הנחה אותו כיצד לענות).

הטיעון העיקרי של פירון היה, שהקופה הציבורית של משרד החינוך ממנת בתי ספר פרטיים אלה, הרבה מעבר לתשלומי ההורים.
דעתי שונה מדעתו, אולם חשבתי, שמותר להחזיק בדעה שונה מדעתי ושלפעמים גם אני טועה.

כך חשבתי עד שנתקלתי במאמר הבא בעיתון דה-מרקר: תקציב רשת החינוך של ש"ס זינק ב 50%. על פי המאמר גם תקציב רשת החינוך של אגודת ישראל עלה ב18% (לעומת עלייה של 12% בתקציב משרד החינוך). 
בנוסף לכך הסתבר שבשנה הקודמת חרגו בתי הספר של ש"ס ב 40% מהתקציב המקורי.


סוג א' וסוג ב'
מסתבר שיש בתי ספר פרטיים סוג א' (ש"ס, אגו"י) ויש בתי ספר פרטיים סוג ב' (בתי הספר הייחודיים בירושלים ובמקומות אחרים).
את כבשת הרש של סוג ב' רוצים לגזול ואת התקציבים הענקיים של סוג א' מגדילים מעבר לכל פרופורציה.

אני ופקידי משרד האוצר
 לא תמיד אני מסכים עם פקידי משרד האוצר. לפעמים אני מותח עליהם ביקורת נוקבת. 
בהקשר של תקציבי רשתות החינוך העצמאיות החרדיות, אני חותם על מה שהציעו פקידי משרד האוצר. התקציבים גדלו על אף שפקידי משרד האוצר הציעו לקצץ אותם ב 25%.
על פי המאמר בעיתון דה-מרקר, בין הנימוקים לקיצוץ התקציב שהעלו פקידי האוצר היו:

1. הם פועלים בבעלות פרטית.

2. אפליה עדתית

3. אינם ניגשים למבחני מיצ"ב ומבחנים בינלאומיים. כשלא מלמדים שם את מה שמשרד החינוך רוצה - במילים אחרות לא באמת מלמדים שם לימודי ליבה (להבדיל, בדו-לשוני למשל, בטוח שמלמדים מתמטיקה), הסיכוי להצליח במבחנים בינלאומיים אפסי.

4. מרבית המורים ברשת אינם עונים על דרישות משרד החינוך.

5. על פי העיתון, לגבי רשת החינוך של ש"ס, הוגש למשרד החינוך דו"ח ע"י הרשת על פי בקשת החשב הכללי במשרד האוצר ומשרד החינוך "שחושף חשדות לשחיתות ואי סדרים חמורים, יצרה מעיין החינוך התורני גירעון של 140 מיליון שקל ב-2012 באמצעות פעולות החשודות כלא חוקיות. למרות החשדות, הממשלה כיסתה את הגירעון". 

פתרון אפשרי
אלה שמתנגדים לדעתי ידברו אולי על דוח של OECD, שדיבר על הגדלת תקציבי החינוך לחרדים (ולערבים). זו תמונה חלקית של הדוח העוסק בעבודה. מטרת ההגדלה היא להכשיר אותם לעבודה, על מנת שאחוז גבוה יותר מהם ישתתפו בכוח העבודה. (כפי שאתם מבינים הגדלת מספר החרדים העובדים, אינה בדיוק בראש מעייניהם של מעיין התורה ושל החינוך של אגודת ישראל.)

לא תמיד צריך לסבך. לפעמים יש גם פתרונות פשוטים. אני בעד KISS.  
אני בעד הוצאת הכוח מידם של מנהלי הרשתות החרדיות והעברת התקציבים ישירות ממשרד החינוך לכל בית ספר ובית ספר ברשת החרדית. באופן כזה קל יהיה יותר לפקח שההוצאות תואמות את מטרות משרד החינוך.

התקציב לא צריך להיות קבוע מראש:

לא השתתף בית הספר במבחני מיצ"ב ובמבחנים בינלאומיים? הקטינו את התקציב.  

השתתף ולא הצליח? שמרו על התקציב המקורי

השתתף והצליח מעבר לממוצע של בתי ספר בסקטורים אחרים? תגמלו אותו ביד רחבה. זהו בדיוק המקרה המתאים להמלצות ארגון ה OECD.

כלכלת המשפחה בבהוטן: רקע

כלכלת המשפחה במדינה כלשהי, אינה מנותקת ממאפיינים כלכליים, תרבותיים וחברתיים של אותה מדינה. בפוסט זה אציג את הרקע של מדינת בהוטן.

גיאוגרפיה ודמוגרפיה

בהוטן נמצאת בהרי ההימאליה, צפונית להודו. בנוסף להודו, לבהוטן גם גבול עם טיבט. כיום טיבט היא חלק מסין. שטחה של המדינה הוא כ 40,000 קמ"ר. השטח הוא הררי ברובו וגובהו נע בין כ 1,500 מ' מעל פני הים ל 7,000 מ' מעל פני הים.

בבהוטן למעלה מ 700,000 תושבים. מרבית התושבים קרובים אתנית ותרבותית לטיבטים. בין המאפיינים המשותפים לטיבטים ולבהוטנים:

1. דת - מאהינה בודהיזם מהזרם הטיבטי היא הדת המשותפת לשתי המדינות.

2.שפה - קיים דמיון ביו שפת הדזונגקה, שהיא השפה הרשמית בבהוטן לבין השפה הטיבטית. נעשה שימוש באותן אותיות בשתי השפות. נעשה שימוש בשפה הטיבטית בתפילות בודהיסטיות בבהוטן.
3. גזע - תושבי טיבט ותושבי בהוטן הם מאותו מוצא אתני. חלק מהמנהיגים המשמעותיים בהיסטוריה של בהוטן היגרו למדינה מטיבט.  

אקלים

האקלים באזורים רבים של המדינה מאופיין בקור במשך חלקים גדולים מהשנה ובכמות גדולה של משקעים (גשם ושלג). הכמות גבוהה במיוחד בעונת המונסונים. 

משטר ואתגרים פוליטיים

המשטר בבהוטן הוא מונרכיה דמוקרטית. אתגר פוליטי מרכזי הוא כיצד לא להיבלע על ידי שני השכנים הענקיים שבכל אחת מהן למעלה ממיליארד תושבים. 


היבלעות בהודו עלולה להיות השתלטות ידידותית, כפי שכבר קרה לנסיכויות קטנות אחרות. מערכת היחסים בין הודו לבין בהוטן היא מערכת יחסים ידידותית של שיתופי פעולה. ממשלת הודו מסייעת לבהוטן בנושאים שונים, למשל: בסלילת כבישים בדרום המדינה.
בהוטן מספקת חשמל למדינת אסם ההודית.
המטבע הבהוטני נגולטרום צמוד לרופי ההודי ולכן בבהוטן ניתן להשתמש גם במטבע ההודי.


לגבי סין החשש הוא מהשתלטות עוינת. הבהוטנים מסתכלים על מה שנעשה בטיבט וחוששים מגורל דומה. לתפיסתם, סין מבצעת השמדה תרבותית ודתית של הטיבטים. הצעת ממשלת סין לסייע לבהוטן בסלילת כבישים באזור הגבול המשותף נדחתה. החשש הוא שכבישים כאלה יסיעו לצבא סיני להיות הראשון שיכבוש את המדינה הקטנה, שמעולם לא נכבשה על ידי מדינה אחרת. 

הכנסות ועבודה

כ 70% מהאוכלוסייה עוסקים בחקלאות. ההכנסה החודשית הממוצעת היא בין 250 דולר ל 300 דולר.

כלכלה

בנוסף לחקלאות, מתבססת כלכלתה של בהוטן על יצוא חשמל להודו (בעיקר מדינת אסם). החשמל מיוצר באופן הידרואלקטרי.

חינוך

מערכת החינוך הבהוטנית שונה לחלוטין מהמערכת בישראל: בישראל יש חינוך חובה אבל אין חינוך חינם (מה שנקרא בישראל חינם, עולה להורים לא מעט כסף). בבהוטן יש חינוך חינם אבל אין חינוך חובה. 
הלימודים בבית הספר מתחילים בגיל 7. עד כיתה יא' החינוך חינם. מי שעובר בהצלחה את הבחינות, ממשיך להנות מחינוך חינם.
חינוך חינם כולל אפילו ספרי לימוד ללא תשלום.  


להלן מספר הבהקים על מערכת החינוך בבהוטן:

• הלימודים החל מכיתות הביניים של בית-ספר יסודי הם בשפה האנגלית.
• במשך שלושה חודשים בחורף לא מתקיימים לימודים בגלל תנאי מזג האוויר הקשים.
• תלמידים בכפרים נאלצים ללכת ברגל מרחקים גדולים עד בית-הספר. לפעמים זו הליכה של שעתיים בבוקר ושעתיים חזרה.
• יש תלבושת אחידה בכל בית-ספר
• התלמידים מביאים ארוחת צהריים. המורים בודקים את תיבות האוכל של התלמידים על מנת לוודא שהתלמידים אינם מביאים Junk Food. 
• פעם בשבוע יש יום ירוק. התלמידים חייבים להביא ארוחות המבוססות על ירקות ופירות.

בנוסף לבתי-ספר יש שתי אוניברסיטאות ומספר מכללות. קיים גם בית-ספר גבוה ללימוד אמנות בהוטנית.

בריאות

מרבית הרופאים הבהוטנים למדו במערב. רמת הרפואה טובה. אינדיקטור לכך היא תוחלת חיים מעל לגיל 60. הסיבה העיקרית לתוחלת חיים נמוכה היא תמותה גבוהה של תינוקות. תמותה גבוהה של תינוקות מעידה בדרך כלל על מערכת שירותי בריאות גרועה.
בבהוטן תמותת תינוקות נמוכה. 
שירותי הבריאות ניתנים חינם.
המגבלה העיקרית היא איכות המכשור הרפואי בבתי-חולים. בהיעדר מכשור מתאים לביצוע אופרציה רפואית בבית-חולים, מועבר חולה לבית החולים המצויד ביותר במדינה. אם גם זה לא מספיק, המדינה ממנת טיפול רפואי בהודו. המימון כולל הטסה ועלות מלווה.  

נקודת המבט שלי

סדרת הפוסטים העוסקים בכלכלת המשפחה בבהוטן לא נועדה על מנת להציג מדינה וכלכלת משפחה אקזוטית במדינת עולם שלישי. המטרה העיקרית היא לבדוק מה אנחנו במדינה המפותחת ישראל יכולים ללמוד מהבהוטנים בנושא של התנהלות כלכלית של משפחות.


לבהוטן יש מאפיינים של מדינת עולם שלישי, למשל: הכנסה חודשית ממוצעת נמוכה. 
לבהוטן יש גם מאפיינים ייחודיים שאינם אופייניים למדינות עולם שלישי רבות. כך למשל אחד המאפיינים של מדינות עולם שלישי הוא שחיתות שלטונית. בהוטן היא דוגמה לחוסר שחיתות כזו.


במדינת עולם שלישי, שבה מקורבים לשלטון מכניסים לכיסם את הכסף שקיבלו על מנת לתקן כבישים, מצב התשתיות ילך וידרדר. ההידרדרות תשפיע על היכולת לנצל תשתיות אלה לפיתוח עסקים.
למדינה שבה מי, שקיבל כסף על מנת לתקן כבישים משקיע אותו בתיקון תשתיות התחבורה, יש סיכוי טוב יותר להתקדם ולהתפתח.
זוהי רק דוגמה אחת מני רבות.
לבהוטן בהחלט יש סיכוי טוב להמשיך ולהתפתח.


עמים החיים במדינות בהן התנאים הסביבתיים קשים, יוצרים משהו באמצעות עבודה קשה ופיתוח תרבותי-חברתי ייחודי.
ביקרתי בשלוש מדינות כאלה: יפן, איסלנד ובהוטן.


יפן מדינה ללא מחצבים, שיש בה אינספור רעידות אדמה, שונה מהשתיים האחרות. אין ספק שמדובר במעצמה כלכלית, שגם אחרי מספר שנים רב של משבר כלכלי הייתה הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, עד שסין דחקה אותה למקום השלישי. יש בה למעלה ממאה מיליון תושבים.


בין בהוטן לאיסלנד יש לא מעט נקודות דימיון, על אף שאיסלנד היא מדינה אירופאית מפותחת שבה הרי געש פעילים רבים.  


נקודת דימיון


1. מזג אוויר קשה בחלקים רבים במדינה
קור ושלגים במקומות גבוהים בראשי הרים. חורף המקשה על פעילות מחוץ לבתים.


2. אוכלוסייה קטנה בשטח גדול
באיסלנד כ 350,000 תושבים ובבהוטן פי שניים. אחת המשמעויות היא שיש מעט ערים.


3. מדינות עם הרבה מים: נהרות גדולים ומפלים שוצפים


4. חיות ביית כמו כבשים, פרות (בבהוטן) וסוסים מסומנות על ידי בעליהן ומסתובבות חופשי. כשצריך חוזרות בכוחות עצמן לחוותו של מי שלו הן שייכות


5. סובלנות דתית
באיסלנד לא התנהלו מלחמות חורמה בין נוצרים לפגנים. במקום זה הוכרזה הנצרות כדת רשמית ועובדי אלילים אימצו כלפי חוץ את הנצרות ובמשך שנים רבות שמרו על חלק ממנהגיהם הפגניים. 
הבודהיזם בבהוטן הוא יותר תפיסת עולם מאשר דת ולכן יש בו סובלנות רבה כלפי דתות אחרות.


6. אין שמות משפחה.
באיסלנד בן נקרא על שם אביו בתוספת סיומת סון, שפירושה בנו של. בת נקראת בשם אימה בתוספת סיומת שפירושה ביתה של. כך שבנוסף לשמות הפרטיים יש באותה משפחה שמות שניים שונים זה מזה. 
בבהוטן יש לכל אדם שני שמות, אבל אין שמות משפחה.


7. התפתחות של תרבות ייחודית


8. מתכונות ייחודיות לבתי-ספר הנובעות מאילוצי הסביבה הקשים.
באיסלנד בתי-ספר כפריים עם אפשרות לינה, למקרים בהם מזג אוויר קשה ימנע חזרה הביתה. בבהוטן התחלה של הקמת בתי-ספר קהילתיים קטנים באזורים כפריים בהם שניים עד שלושה מורים על מנת לחסוך מהתלמידים הליכה של שעות בתנאי מזג אוויר לא קלים. 


9. שמירה על הטבע ואוויר צלול.
בבהוטן נדרש אישור לעקירת עצים. באיסלנד נדרש אישור לדייג בנהרות


10. התבססות על אנרגיה ירוקה שאינה מזהמת
בבהוטן ייצור חשמל ממפלי מים. באיסלנד מערכת החימום של כל בתי עיר הבירה ריקיאוויק מבוססת על אנרגיה וולקנית מקידוחים באדמה. כמו כן נעשה שם ניסוי מטעם האו"ם של אוטובוסים המונעים על ידי אנרגיה ירוקה זו.