‏הצגת רשומות עם תוויות עבודה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עבודה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 20 בפברואר 2025

למי לפנות לעזרה בחיפוש עבודה?



אין זה סוד שקשרים עשויים לעזור במציאת עבודה. 

אני לא מתכון לאימרה "מי שיש לו קשרים לא צריך פרוטקציה", שממנה יש הגוזרים, שגם אדם חסר כישורים מתאימים מקבל עבודה בגלל קשרים. 


הקשרים יכולים לחשוף למעביד מישהו שמחפש עבודה על מנת שיוכל להתחרות על משרה.

הקשרים יכולים לתת חוות דעת אישית ו/או מקצועית למישהו שיש לו השפעה על קבלה לעבודה. 

טיפ: אם אתם מחפשים עבודה ויש לכם קשרים נסו לנצל אותם. 

זה נכון גם לעצמאים שמחפשים עבודות. 


אבל לאילו קשרים כדאי לפנות אלה שקרובים לנו באופן אישי (משפחה קרובה, חברים קרובים) או לאנשים עימם יש לנו קשר פחות הדוק? 


למי לפנות?


בדרך כלל, אנשים פונים לקרובים להם. 

אליהם יותר קל לפנות. 

הקבוצה השנייה אליה פונים הם אנשים ש"חייבים" לפונה.

מדובר בדרך כלל באנשים שהוא עזר להם בעבר ומצפה מהם להשיב לו באופן דומה. 

הקבוצה שהכי פחות פונים אליהם הם אנשים שנמצאים איתם בקשרים פחות קרובים. 


כאשר הפונה נמצא בלחץ גדול במיוחד הוא לא פעם מתאכזב משום שאנשים בשתי הקבוצות הללו לא נותנים לו קצה חוט לעבודה. 

הוא שואל את עצמו האם אלה שהוא חשב שהם קרובים לו לא באמת כאלה? לפעמים גם מתרחק מהם. 

הוא שואל את עצמו האם אלה שהוא עזר להם בעבר הם כפויי טובה? הוא מבטיח לעצמו שבפעם הבאה לא יעזור להם, אם יזדקקו לעזרתו. 


מדוע חוסר פנייה לקרובים פחות זו טעות?


 

ברוב המקרים אלה שממש קרובים למחפש העבודה יודעים שהוא מחפש עבודה. 

גם בלי שמבקשים מהם הם ינסו לעזור. הסיבה שהם לא מציעים לו מקומות עבודה לפנות אליהם היא פשוטה: הם לא יודעים על מקומות כאלה. 


מה שנכון לגבי אנשים קרובים, נכון גם לגבי חלק מאלה שחייבים טובות למחפש העבודה. 

יש גם כאלה שהם כפויי טובה ויכולים לעזור ולא עושים את זה.  


אנחנו לא נמצאים רוב הזמן בתודעה של אלה שקרובים פחות, גם אם היחסים ממש טובים וכף להיפגש, במקרה או שלא במקרה, אחת לכמה זמן. 

לכן חשוב לידע אותם על חיפוש עבודה. 

הסיכוי שהקשרים שלהם יקדמו את החיפוש יותר גבוהים מהסיכוי שיתברר שדווקא למישהו קרוב לכם יש קשרים שיכולים לקדם אתכם בחיפוש עבודה והוא לא פנה אליהם.

כמובן, שבמעגל הרחוק יותר יש הרבה יותר אנשים מאשר במעגל הקרוב.


האידאלי הוא לנסות לשמור על קשר עם הפחות קרובים מדי פעם. 

אם עושים זאת, יותר קל לפנות אליהם כשמחפשים עבודה ובנסיבות רלוונטית אחרות. 


אודה על האמת, אני לא  מספיק יוזם שמירת קשרים עם אנשים במעגל הפחות קרוב. 


אחד המאפיינים של משברים, למשל: משבר הקורונה או משבר מלחמת השבעה באוקטובר הוא שאנשים פחות שומרים על קשרים עם המעגל הפחות קרוב. הם צריכים לגייס הרבה מהמשאבים האישיים שלהם לצורך התמודדות עם המשבר.


הבעיה היא ש"צרות באות בצרורות" ובמהלך התרחשות משברים כאלה יש הרבה מפוטרים שצריכים לחפש עבודה. 




יום שישי, 2 בפברואר 2024

לקחי ה-7 באוקטובר: ממשלה לא ראויה פוגעת בכלכלה של המדינה ובכלכלת משפחות - חלק שני

 


בפוסט הראשון בסדרה זו עסקתי בביטוח אובדן כושר עבודה לקרובי משפחה של נחטפים, במשכנתא על בתים ודירות בעוטף עזה ובצפון, במחסור צפוי בביצים בקיפוח המתמשך של הפריפריה בצפון ובאנשים טובים הנמצאים עדיין שם.

בפוסט זה אגע בכל פיסקה ראשית בנושא אחר.


כמה ישתכרו בעתיד חיילים צעירים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל?


הכתבה של מירב ארלוזורוב שכותרתה דור הטיקטוק הפתיע לטובה, אך האם יוכל להצליח גם בשוק העבודה כשיחזור מהמלחמה, עוסקת בנושא הזה. 

ארלוזורוב מצטטת מחקר של חתן פרס נובל לכלכלה  ג'ושוע אנגריסט. 

אנגריסט, יהודי-אמריקאי, שחי כמה שנים בישראל, למד באוניברסיטה העברית ושרת בצה"ל, בדק את השכר של חיילים אמריקאים ששרתו בוייטנאם השתכרו בממוצע. 

מלחמת וייטנאם הסתיימה בכישלון אמריקאי והייתה שנויה במחלוקת. 

על פי הכתבה, יש מלחמות שלא היו שנויות במחלוקת והסתיימו בניצחון, ואחריהן אין תופעה של שכר נמוך יחסית של חיילים שהשתתפו במלחמה. 

דוגמה לכך היא שכר חיילים אמריקאים שהשתתפו במלחמת העולם השנייה.

מה יקרה לשכר של חיילים צעירים (בסדיר או במילואים) אחרי מלחמת עזה? 

לא לגמרי ברור. 

פרופ' עוז אלמוג פסימי. להערכתו הם יגלו מהר אחרי שיחזרו מהמלחמה שההוקרה והאהבה כלפיהם קצרות מועד, יסחבו טראומות ויגלו חברה מסוכסכת.

לעומת זאת, פרופ' לוי בלז חושב שהמשבר יביא לשינוי חיובי בחברה הישראלית. סדרי העדיפויות ישתנו ודור הלוחמים הצעירים לא יפגע כלכלית. 

 

שכר צעירים אחרי משברים

מלחמה היא רק סוג אחד של משבר. יש משברים אחרים, למשל משבר הקורונה. 

מחקרים מראים שאלה שנמנע מהם לעבוד או לימודיהם הופסקו לזמן משמעותי הופכים במקרים רבים ל"דור אבוד".

הם משתכרים לאורך השנים 5% או 6% פחות מאלה שלא חוו את המשבר בתחילת הקריירה שלהם.


מחסור בעובדים בבנייה ובחקלאות


כותרת המאמר של סמי פרץ באותו דה מרקר (26.1.24) היא איניתפאדה שלישית והקפאת בנייה בהתנחלויות בכרטיס אחד. 

הכתבה מתמקדת במחסור בעובדים בענף הבנייה, העוצר או מאט משמעותית את הבנייה בארץ ולמרבית האירוניה גם בהתנחלויות.

הדרג הצבאי (צה"ל והשב"כ) המליץ לאפשר לפועלים פלסטינאים מיהודה והשומרון לעבוד בארץ. האו לא המליץ את זה באופן גורף. ההמלצה מתייחסת לכאלה שהסיכוי שיבצעו פיגועים נמוך. 

כשהפועלים הפלסטינאים לא נכנסים לארץ וחלק גדול מהפועלים הזרים עזבו בגלל המלחמה אין מי שיעבוד בבנייה.


הונאות המכוונות נגד חרדים


כותרתה של הכתבה של סימי ספולטר באותו גיליון של דה מרקר (יום שישי, 26.1.24) היא העוקץ המושלם: "פתאום זרמו אליו כמויות של כסף. הוא התחיל לחיות כמו מיליונר - וקנה סוויטות ומכוניות".  

הכתבה עוסקת בהונאות המכוונות כנגד חרדים.
מצוטט הרב צבי ברוורמן המכהן כדיין וכאב בית דין האומר: "אנשים גונבים וגוזלים מהציבור החרדי כל שנה, לדעתי קרוב למיליארד שקל". 

כמומחה בנושא הונאות ברשת צר לי על כל אדם ההופך לקורבן ברשת. לא משנה לי האם הוא חרדי, דתי, חילוני, ערבי או דרוזי.
 
יש כאלה המועדים יותר מאחרים "ליפול ברשת". 
אנשים שהאורינות הפיננסית שלהם נמוכה והמיומנות שלהם באינטרנט ובדיגיטל נמוכה יותר משל אחרים מועדים יותר ליפול קורבן להונאות פיננסיות. 

בגלל שבמגזר החרדי לא לומדים כישורי חיים, ובכלל זה אורינות פיננסית ונחשפים פחות לאינטרנט ולדיגיטל, האורינות הפיננסית של רבים במגזר הזה נמוכה יותר ולכן הם הפכים ל"טרף קל" להונאות פיננסיות ודיגיטליות. 

עוד נזק, מוכר פחות, למדיניות הממשלה להעניק קצבאות גדולות לגברים חרדים שאינם לומדים לימודי חול ואינם עובדים.


ההערכות שלי


בדומה למה שכתבתי בפוסט הקודם, ההערכה שלי היא שהרבה תלוי בזהות ראש הממשלה ושר האוצר. 


בנימין נתניהו ממשיך כראש ממשלה


אם בנימין נתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה, הדואג בעיקר לענייניו האישיים ובצלאל סמוטריץ ימשיך להיות מי שנושא בתואר שר אוצר בלי להיות באמת שר אוצר, צפו לקטסטרופה כלכלית. 

המשך השחיתות, שיתבטא גם בהזרמת כספים לתלמידי ישיבה חרדים ולמקורבים אחרים לשלטונות. זה יהיה במקום שינוי סדרי עדיפויות הנדרש לטובת: צה"ל, עוטף עזה וישובי גבול הצפון, תמיכה במפונים, בעסקים קטנים שנפגעו במלחמה ולטובת צרכים דחופים אחרים כמו מערכות בריאות הנפש, שכבר קרסו תקציבית ובעקבות המצב צריכות לטפל בהרבה יותר מקרים. 

התוצאות יהיו, בין השאר, עליות מחירים והמשך ריבית גבוהה, קושי בשיקום ענפים כלכליים כמו בנייה וחקלאות בגלל מחסור בעובדים.

ממשלה בראשות נתניהו תביא לכישלון במלחמה בעזה, משום שלדרג המדיני אין מטרות אסטרטגיות, למעט שימור הקואליציה של נתניהו. 

הצבא ושירותי הביטחון, המבצעים את מה שמוטל עליהם, סובלים מאי-הגדרת מטרות אסטרטגיות ליום שאחרי. הם סובלים גם מהתקפות עליהם מצד מקורבי נתניהו במטרה לזרוק עליהם את האחריות של בנימין נתניהו לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

הנשיא ביידן ומנהיגי מדינות אחרות התומכות במדינת ישראל איבדו אמון בנתניהו ומתחילות לבנות תוכניות ליום של אחרי, שבמרכזן הכרה במדינת פלשתינאית גם אם היא אינה קיימת עדיין.


חיילי המילואים בעיקר הצעירים


במצב הזה כושר ההשתכרות של החיילים הצעירים, כולל מילואימניקים צעירים, יפגע קשות, כפי שנמצא במחקרים קודמים. 

ההוקרה וההערכה לעבודתם הקשה של חיילים בסדיר ובמילואים לא יבואו לידי ביטוי מעשי אחרי החזרה שלהם מהמלחמה. 

הם יראו מקורבים לקואליציה, שתרמו מעט, אם בכלל, במהלך התקופה הקשה, שמקבלים מהמדינה יותר ממה שהם מקבלים. 


תסריט אופטימי


במהלך המשבר הקשה התגלה הצד היפה של הרבה אזרחים ישראלים, ממגוון מחנות פוליטיים, שתרמו באספקטים רבים בזמן המשבר המתמשך. 

החלפת הממשלה במנהיגים ראויים שטובת אזרחי מדינת ישראל חשובה להם, עשויה להביא לדרך חדשה וחיובית בכל האספקטים. גם בהקשר של ההתמודדות עם האתגרים הכלכליים. 





יום שישי, 14 באפריל 2023

מודל חדש: הפעלת אזרחים ותיקים למען אזרחים ותיקים

 


אחוז האזרחים הותיקים באוכלוסייה גדל בהתמדה בגלל עליית תוחלת החיים. 

כשתוחלת החיים עולה נדרשות אפשרויות חדשות וגמישות לתעסוקת אזרחים ותיקים. 

מדובר באפשרות להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה באופן המתאים לגיל האזרחים הותיקים ולצרכים שלהם. 

בבלוג זה הצגתי מחקר מקיף של חברת PWC על עבודת אזרחים ותיקים באירופה. 

המחקר ישן אבל הממצאים הבסיסיים חוזרים במחקרים דומים בשנים מאוחרות יותר.

בנוסף או כתחליף לעבודה, יש אזרחים ותיקים רבים שמתנדבים במסגרות שונות.


המודל הנוכחי


לא נתקלתי בעבר בעבודה שמוגדרת כעבודה של אזרחים ותיקים למען אזרחים ותיקים אחרים. 

בהחלט יכול להיות שהיו מצבים נקודתיים בהם אזרח ותיק או אזרחית ותיקה עבדו למען אזרחים ותיקים אחרים, אבל זה לא הוגדר באופן הזה.

נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם אזרח ותיק התנדב למען אזרחים ותיקים אחרים אבל זה לא הוגדר באופן הזה.

המקרה היחיד שאני מכיר והוגדר ככזה היה פרויקט התנדבותי של ביטוח לאומי שבו מקבלי קצבת זיקנה התבקשו לסייע לאחרים המקבלים אותה ומצבם גרוע.


המודל החדש


אני מתחיל להיתקל באופן אישי במספר עבודות או פרוייקטי התנדבות בהם באופן מוגדר מראש אזרחים ותיקים מסייעים לאזרחים ותיקים אחרים.

אני מעריך שההיתקלות שלי במקרים כאלה לא מוטה. פשוט מתחיל להיווצר מודל חדש של קהילות אזרחים ותיקים ושל פעילות דווקא של אזרחים ותיקים למען אזרחים ותיקים אחרים. 

בהמשך פוסט זה אתאר כמה מקרים בהם נתקלתי באופן אישי.


המועצה לחוסן כלכלי לגילאי 60 פלוס 


חברי המועצה לחוסן כלכלי לגילאי 60 פלוס של עיריית ירושלים הם אזרחים ותיקים הפועלים בהתנדבות. רובם בעלי רקע של עיסוק במקצועות כלכליים. 

אני ורבים אחרים פעילים בפרויקט זה לטובת אזרחים גילאי 60 פלוס שניתן לשפר את מצבם הכלכלי. 

אנחנו עובדים בהתנדבות ביחד עם עיריית ירושלים וארגונים נוספים המעורבים בפרויקט.


JoinMe


זוהי פלטפורמה ליוזמות של אזרחים ותיקים. 

במקרים רבים גם קהל היעד הוא אזרחים ותיקים. דוגמה לכך הוא ה"גימלהזום". הרצאות בזום לאזרחים ותיקים של עיריית ירושלים.

תחילת המיזם הייתה בזמן סגרי הקורונה. לאחר הקורונה, משום מה הופסקו ההרצאות. 

עכשיו חוזרות ההרצאות של הגימלהזום בפלטפורמה של JoinMe.

 

הרצאות לקהילות של אזרחים ותיקים


יש קהילות של אזרחים ותיקים, למשל ברשתות של דיור מוגן, המקבלות הרצאות בנושאים שונים. 

בחלק מהמקרים מדובר בהרצאות העשרה. במקרים אחרים מדובר בהרצאות שיש להן משמעויות מעשיות, למשל ההרצאה שלי: "ליפול ברשת"? -אף לא אחד חסין ובכל זאת....


יש המבקשים מהמרצה או מעביר הסדנה להכשיר גם את השומעים על מנת שיוכלו להעביר את המידע לחברים אחרים בקהילה. 

אותם חברי קהילה ששמעו את ההרצאה משתמשים במצגת של המרצה באישורו בתהליך הכשרה של אחרים בקהילה.


המשותף לכל הדוגמאות שהבאתי


בכל הדוגמאות שהבאתי ובדוגמאות דומות זה לא רק מודל עסקי חדש. יש עוד מודל: המרצה או היזם או המתנדב ההוא מודל.

הוא דוגמה לכך שגם אזרח ותיק יכול לתפקד וליזום.

יום שישי, 17 בפברואר 2023

הגדלת תעסוקת מבוגרים הקרובים לגיל הפרישה ואחרי גיל הפרישה

 


להגדלת שיעור האזרחים הותיקים העובדים יש תועלות ישירות ועקיפות רבות. 

תועלות למשק

1. הגדלת התוצר 

2. הקטנת הצורך בתמיכה של המדינה באזרחים ותיקים שהכנסתם אינה עונה על הצרכים שלהם.
המדינה צריכה בחלק מהמקרים לסייע להם. אם יעבדו, יחסך חלק או כל הצורך בסיוע. 
 
3. המשך עבודה שומר על מצב בריאות טוב יותר.
המשמעות היא הקטנת הההוצאות של המדינה על בריאות של אזרחים ותיקים. 
מדובר בהוצאות ישירות ובהוצאות עקיפות של תמיכה בתפקודם של אזרחים ותיקים במצב בריאות לא טוב.
 

תועלות למעסיקים


1. ניצול יתרונות יחסיים של אנשים בעלי נסיון ועתירי ידע בתחום עיסוקם.

 2. המשך העסקה של אנשים המכירים היטב את הארגון, את התרבות הארגונית שלו ואת המטרות שלו. 

לאנשים כאלה עשוי להיות יתרון בהשוואה לאנשים המחליפים אותם ואינם מכירים את הארגון. 

3. גיוון תעסוקתי

שילוב בין אנשים מבוגרים ואנשים מבוגרים פחות עשוי לנצל את היתרונות של כל אחת מקבוצות אוכלוסיה אלו.

 

תועלות לאזרחים ותיקים

1. עבודה עשויה להגדיל את הכנסתם.

2. המשך עבודה מקטין את תחושת ההידחקות לשוליים ואובדן הרלוונטיות.

3. המשך עבודה מאפשר שמירה על מצב בריאות טוב יותר.

בפוסטים קודמים הצגתי נתונים ומחקרים התומכים בטענות שהעלתי כאן. 

להלן מספר דוגמאות:


באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?
 
עובדים ותיקים: על חשיבותו של ניסיון 
 

לעבוד: פחות שעות יותר שנים


Ikigai גרסת אוקינאווה


חסמים רגולטוריים לעבודת אזרחים ותיקים בישראל 


במדינת ישראל יש חסמים רגולטוריים, המקשים על עבודת אזרחים ותיקים ומקשים עליהם למצות את הזכויות המגיעות להם.  

מאמר חשוב שכתבה הלה אקסלרד ממכון אהרון של אוניברסיטת רייכמן מציג את החסמים ומציע מדיניות על מנת להקטין אותם. 

ההצעות מבוססות גם על הכרת הנעשה במדינות אחרות. בחלק מהמקרים יש לנו מה ללמוד מהן על מנת לשפר את המצב בישראל.

אין צורך שאציג בפוסט את עיקרי המאמר משום שהוא ברור וקריא.

אסתפק בקישור למאמר: חסמים רגולטוריים להעסקת מבוגרים: ניתוח והצעות לפתרון. 


JoinMe 


JoinMe היא פלטפורמה לעידוד יוזמות של אזרחים ותיקים ובכלל זה גם יוזמות תעסוקתיות. 

אחד החסמים להעסקת מבוגרים הוא מעבר מעבודה כשכירים לעבודה כעצמאיים.

בגלל רצון של אזרחים ותיקים לעבוד בהיקף חלקי ובגלל גילנות בחלק מהמקרים קשה לאזרחים ותיקים למצוא עבודה כשכירים. 

הם נאלצים להסתגל למציאות חדשה של עבודה כעצמאים.

JoinMe מאפשרת להם יזמות ותומכת בהתמודדות עם הקשיים הביורוקרטיים ועם הפחד להיות עצמאים.


 

יום שבת, 1 בינואר 2022

תחזית לשנת 2022: עולם עבודה אחר

 


יש בינינו כאלה שכבר אינם בעולם העבודה הקלאסי של פעם. עולם שבו עובדים כשכירים במשרה מלאה במשך שנים רבות. זה קורה יותר אצל בני דור ה-Y ובני דור ה-Z.

מגיפת הקורונה גרמה להאצת תהליכי שינוי קיימים ובנוסף הביאה גם לשינויים מהותיים, שחלקם בלתי הפיכים.

עולם העבודה בשנה הקרובה ובשנים הבאות יהיה שונה ממה שהכרנו עד לפני שנתיים. בפוסט זה אציג מספר תחזיות. מטיבן של תחזיות, שהן לא בהכרח מתגשמות בפועל. 


עבודה היברידית או עבודה מרחוק מזווית של העובד


כבר היו אנשים שעבדו מרחוק. גם אני כעצמאי בתחום המחשבים ומערכות המידע נתתי שירותים מרחוק כבר לפני מספר שנים. הקונספט היה פשוט. חברת ייעוץ בארצות הברית או באירופה הוסיפה יועצים עצמאיים מומחים בתחומם למאגר שלה. ארגונים שרצו ייעוץ טלפוני אסטרטגי ממני הודיעו לחברה. תיאמנו. דיברנו. הלקוח שילם לחברה. החברה העבירה לי את הסכום שקבענו. בקיצור Win-Win לכל הגורמים המעורבים. 

ההבדל בין העבר להווה הוא, שעכשיו עבודה מרחוק ועבודה היברידית הפכו ל-Mainstream. 

העבודה מרחוק והעבודה ההיברידית יישארו איתנו לא רק בשנת 2022 אלא גם הרבה שנים אחר כך.

ההשלכות של עבודה מרחוק או עבודה היברידית הן מרובות ומרחיקות לכת ולא כולן פשוטות להבחנה.


איזון עבודה-בית

הימצאות בבית במקום במקום העבודה יוצרת מצב שונה מהמצב של לפני העבודה מרחוק.

מצד אחד יש אפשרות להיות יותר עם ילדים ולטפל בהם במהלך יום העבודה. 

מצד שני יש כאלה שיתקשו לעבוד מהבית. גם כשאין ילדים קטנים ובמיוחד כאשר יש ילדים קטנים. 

השורה התחתונה: בהדרגה ירד מספר שעות העבודה ויווצר איזון טוב יותר בין בית לעבודה.

 

שעות עבודה

כשעובדים במקום עבודה פיזי יש מסגרת. המסגרת מגדירה איזשהו טווח של שעות עבודה. 

בבית זה הרבה פחות מוגדר. אין גבולות. יש כאלה שיסחפו לעבודה של הרבה יותר שעות מאשר במקום עבודה. יש כאלה שיעבדו הרבה פחות. 

התפיסה שלא מספר השעות הוא מה שחשוב, אלא התפוקה, הופכת ל-Mainstream גם במקומות בהם עובדים חתמו כרטיס בשעון נוכחות וקיבלו תשלום על פי שעות עבודה.

השורה התחתונה:  מודל התשלום לפי שעות יהפוך לפחות שכיח.


הטבות

הטבות שהתאימו לעידן העבודה ממקום העבודה הופכות לפחות רלוונטיות, אם בכלל. 

בראש וראשונה רכב חברה. כשנוסעים כל יום למקום עבודה רחוק מהבית זה משתלם. כשעובדים כל יום מהבית זה הרבה פחות משתלם כלכלית. יותר עובדים יוותרו על רכב חברה משום שזה לא יהיה כדאי להם כלכלית.

לא פחות חשוב, כשלא נוסעים לעבודה נחסכת עלות דלק, נחסך זמן נסיעה בפקקים, זמן חיפוש חניה ובחלק מהמקרים גם עלויות חניה.

גם הטבות אחרות של סביבת עבודה מפנקת במקום העבודה, שמכירים אותן במיוחד בחברות היי-טק, הופכות לחשובות פחות. 

השורה התחתונה: יווצר דפוס חדש של הטבות לעובדים.

 

לא רק מעביד אחד

קשה לעבוד עבור מעביד נוסף ממקום עבודה פיזי של מעביד. הרבה יותר קל לעבוד עבור מעביד נוסף כשעובדים מהבית. 

בינינו, אם לא מדובר במתחרה עסקי של המעביד, יכולה לצמוח מזה לא מעט תועלת.  העובד לומד דברים חדשים, מתנסה בסביבות עבודה קצת שונות ונפגש בשיטות, טכנולוגיות ורעיונות שייתכן שיהיו רלוונטיים גם למעביד הראשי שלו.  

לא מן הנמנע שיעלו גם רעיונות של שיתוף פעולה עסקי בין המעביד הקבוע למעביד הנוסף.

השורה התחתונה: המודל של עבודה במקביל מול מעסיקים שונים, לפעמים כעצמאי ולפעמים כשכיר ועצמאי יהפוך לשכיח יותר. 

 

לא מוכנים לעבוד כשאין אפשרות לעבודה מרחוק 

מעבידים שאינם מאפשרים עבודה מרחוק או עבודה היברידית אינם מצליחים לגייס עובדים.

השורה התחתונה: עבודה מרחוק או עבודה היברידית זה הסטנדרט.


עבודה מרחוק מזווית של המעסיק


שמירה על מחויבות העובד למעסיק

הרבה יותר קל לשמור על מחויבות של עובד למעביד כשהוא נמצא במקום העבודה. הוא נמצא באינטראקציה עם עובדים אחרים. אוכל ביחד איתם. מדבר איתם גם על נושאים אישיים וגם על נושאים כלליים ומקצועיים. 

המעסיקים צריכים למצוא דרך לשמור על מחויבות העובדים לארגון. זה יכול להיות במפגשים יומיים של עובדים אחת לתקופה עם פעילות פנאי. 

זה יכול להיות במפגשי העשרה מרחוק.

זה יותר קל במודל ההיברידי מאשר במודל של העבודה מרחוק.

בישראל התווסף לכך גם המודל הכושל של חל"ת. מודל הפוגע קשות במחויבות של עובדים למקום העבודה.

השורה התחתונה: עם הזמן יהיו מקומות עבודה שילמדו כיצד לשמר מחויבות עובדים.


היררכיה

בנוכחות פיזית במקום עבודה ההיררכיה ברורה. ליד החדר או עמדת העבודה כתוב שם העובד ותפקידו, מקום הישיבה עשוי לשקף את מעמדו בארגון. אם יש מזכירה צמודה לחדרו ברור שהוא מנהל. 

בארגונים שמרניים כמו בנקים היא ברורה יותר. ממקום הישיבה של העובד אפשר להסיק ביחס למקומו בהיררכיה הארגונית.

בעבודה מרחוק ההיררכיה פחות ברורה. יש מקום להיררכיה פורמלית פחות. 

כבר נתקלתי בהיררכיה מטריציונית משתנה בפרוייקט ייחודי ומצליח של Drezdner Bank בגרמניה בשנת 2002. בפרויקט הייתה שכבה ניהולית בכירה דקה במיוחד. עובד יכול לנהל עובד אחר במשימה שאותה הוא מוביל, ולהיות מנוהל על ידי העובד אותו ניהל, במשימה אותה מוביל העובד האחר. 

השורה התחתונה: עולם העבודה מרחוק צפוי להיות עולם עם פחות היררכיה פורמלית. 


יותר כח לעובדים

שימור עובדים הופך למשימה קשה יותר. קראו למשל על יוזמה יוצאת דופן של חברה קטנה בפריז: כדי להילחם בהתפטרויות, חברה בפריז נתנה לעובדים לקבוע בעצמם את שכרם. 

יותר עובדים מעוניינים לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל. 

כך למשל, בישראל רואים עובדים ועובדות, שאינם מעוניינים לחזור מחל"ת לעבודה.

השורה התחתונה: מעבידים צריכים להתאים את עצמם לעולם בו קשה לשמר עובדים.

 

לא תמיד יותר כח לעובדים

הסכם העבודה החדש של בנק דיסקונט הוא הסכם מהפכני. ההסכם כולל עבודה היברידית. הוא מהפכני בגלל שהוא מאפשר פיטורי עובדים.

בפוסט קודם הסברתי מה איפשר את המהפכה הזו. אין ספק שהסעיף הזה בהסכם, משקף היחלשות של ועד העובדים. לא בכל ענפי התעסוקה יש יותר כוח לעובדים.

השורה התחתונה: בענפים ובמקצועות מסוימים העובדים דווקא נחלשו. בנקאות היא אחד מאותם ענפים.

 

מקצועות מתיתרים


בפוסטים קודמים עסקתי במקצועות מתיתרים. הטכנולוגיה מחליפה מזכירות, קופאיות, נציגי שירות טלפוני ואפילו סוכני ביטוח ועורכי דין. 

בקורונה למדנו שיש דפוס נוסף של היעלמות הצורך באנשי מקצוע: מגפות מיתרות מקצועות מסוימים לתקופת זמן. ההקשר המידי שחושבים עליו הוא מקצועות הקשורים בתיירות. 

האם מקצועות אלה יתיתרו לחלוטין? להערכתי קרוב לודאי שלא, אבל העוסקים בהם צריכים להביא בחשבון כמה שנים רעות לפני חזרה לעסקים כרגיל, כפי שהיה לפני הקורונה.

אולי לא ממש לעסקים כרגיל כפי שהיה לפני הקורונה, אלא לעסקים סבירים. 

הלקח שצריכים להפיק אלה שעוסקים באותם מקצועות, וגם אלה שעוסקים במקצועות אחרים, הוא שבמהלך שנות העבודה יהיה צורך בהחלפות של מקצוע.  
לא רק שלא יעבדו כל תקופת החיים בהם עובדים במקום עבודה אחד, גם לא יעבדו במקצוע אחד. 

השורה התחתונה: צריך להיערך לאפשרות של החלפות מקצוע במהלך שנות העבודה. צריך להיערך גם להחלפות זמניות של מקצוע במהלך שנות העבודה.  

פחות עבודה


מטלות עבודה רבות של בני אנוש יוחלפו במהלך השנים הבאות בעבודת מחשבים ורובוטים. 
התוצאה עשויה להיות פחות עבודה. 
יעבדו פחות שעות ויהיו כאלה שלא יעבדו בכלל. במקומות שונים בעולם נעשים ניסויים של חלוקת כסף לאזרחים. הכסף אמור להספיק לצרכים בסיסיים. 

לא בכל המדינות זה אפשרי. לא בכל המדינות שבהן זה אפשרי זה יקרה. 

השורה התחתונה: יהיו מודלים חדשים של חלוקת כסף לאזרחים. לאו דווקא כקצבאות סוציאליות.

לסיכום

 
בשנת 2022, וגם בשנים שאחריה, צפויים שינויים בדפוסי העבודה שהיכרנו לפני הקורונה. 
השינויים העיקריים הצפויים:

1. עבודה מרחוק.

2. חוסר יציבות תעסוקתית.
החלפת מקומות עבודה. עבודה במקביל במספר מקומוצ עבודה. יותר עבודה כעצמאים או שילוב של עצמאי שהוא גם שכיר.
 
3. התיתרות מקצועות וצורך בהחלפת מקצוע במהלך הקריירה.
הן התיתרות קבועה והן התיתרות זמנית לאורך מספר שנים. 

4. הקטנת מספר שעות העבודה.
 
5. יותר אנשים שירצו לעבוד פחות, אם בכלל.

6. יותר אנשים שלא ימצאו עבודה.
 
7. מודלים חדשים של חלוקת העושר וחלוקת כספים של המדינה לאזרחים, שעשויים לפצות באופן חלקי על היעדר עבודה. 

אחת ההשלכות של המצב החדש היא הטלת יותר אחריות על האזרחים לטיפול במצבם הכלכלי. 
נדרש תכנון כלכלי ונדרשת היערכות אישית לטווחי זמן קצרים, בינוניים וארוכים. 
לטווח הארוך, אין ספק שגמלאות הפנסיה, יהיו באחוזים נמוכים יותר מההכנסות שלפני הפרישה בהשוואה לדור הנוכחי של הפנסיונרים.




יום שני, 27 בדצמבר 2021

מהפכה: הסכם עבודה חדש בבנק דיסקונט

 


לא מדובר בעוד הסכם עבודה רגיל. על פי התקשורת מדובר בהסכם מהפכני. 

סעיפים העוסקים בעבודה היברידית כבר אינם מהפכנים בצל הקורונה המתמשכת. 

מה שבאמת מהפכני הוא, שההסכם מאפשר להנהלה לפטר עובדים. הכוונה היא שהעובדים יועסקו לטווח זמן ארוך ויש גם ועד שמגן עליהם. ניתנו גם תוספות שכר. היכולת לפטר היא כלי ניהולי שההנהלה יכולה להשתמש בו. היא לא חייבת להשתמש בו. 


כדי להבין עד כמה זה מהפכני אציג סקירה היסטורית קצרה.

 

ימי הזוהר של ההסתדרות

 

לאחר קום המדינה היה בידי הסתדרות העובדים כח רב. העובדים נהנו מתנאי שכר משופרים בגלל היכולת של ההסתדרות להשבית את המשק.

הוועדים החזקים, כמו ועד חברת חשמל, ועד עובדי הנמלים, ישבו "עם האצבע על השלטר" ואיימו ללחוץ. לא פעם ולא פעמיים נכנעו להם ונתנו להם הטבות שכר מפליגות.


עובדי המדינה


עובדי המדינה נהנו מפנסיה תקציבית. הכלל היה שעובד שעבד בשירות המדינה עשר שנים לפחות והגיע לגיל ה-40 מקבל מיד פנסיה, אם וכאשר הוא מפוטר. המשמעות המעשית הייתה שאי אפשר לפטר עובדים כאלה משום שאז ישלמו להם פנסיה במשך שנים רבות. 

נכון היו עובדי מדינה רבים, שביצעו את עבודתם כראוי גם כשלא היה ניתן לפטר אותם. 

פגשתי גם אחרים. כאלה שלא עבדו בכלל או עבדו מעט מאוד וגם בכאלה, שאני כיועץ עצמאי בתחום המחשוב,  העדפתי שלא יעשו כלום, משום שגרמו נזק. לפעמים במכוון. 

לא הייתי לבד. גם המנהלים שלהם, שהיו בעצמם עובדי מדינה, ועובדים חיצוניים חלקו איתי את אותה השקפת עולם. 

 

עובדי בנקים

 

הכח הרב של הועדים, כלל גם את ועדי הבנקים. לרוב עובדי בנק תבעו לקבל שכר ותנאים לא פחות טובים מעמיתיהם בבנק אחר. התוצאה הייתה שביתות משותפות. אף לא אחד העלה על דעתו שפיטורים של עבד בנק הם תסריט אפשרי.


סיפור אמיתי שסיפר לי חבר ועד באחד הבנקים

עוד שביתה משותפת של עובדי הבנקים. הפעם שביתה לא חוקית. בית המשפט העליון קיבל את עתירת המדינה להפסיק את השביתה. המכר שלי, שניהל סניף באחד הבנקים, חשב שכולם יצייתו להחלטה.הוא יצא מזועזע כאשר ראשי ועדים אלימים אפילו לא העלו על דעתם לציית להחלטת בית המשפט.

 

בנק לאומי


בנק לאומי היה לקוח שלי כיועץ מחשוב. עבדתי שם בהיקף של יותר ממשרה במשך שלוש שנים. אחרי אותן שלוש שנים היו לי עוד שני ייעוצים בטווח זמן קצר יותר ובהיקף חלקי. 

תקופת העבודה שלי שם הייתה אחת מהמרתקות והמאתגרות בקריירה שלי. 

גם שם באה לידי ביטוי התפיסה שלא ניתן לפטר עובדים. ללואי רוט, יו"ר והעד באותה תקופה, הייה כוח רב. כשהיו רווחים נמוכים יותר פיטרו עובדי חברות חיצוניות. לפעמים פנו לעובדי בנק וותיקים בגיל מבוגר והציעו להם לפרוש בתנאים טובים במיוחד.

 

איך מקיימים ישיבה בזמן שהועד מארגן טיולים מוזלים לחו"ל?

ישיבות אינן יעילות בהרבה ארגונים. גם ביחידת המחשוב בבנק לאומי. הבעיות היו מספר גדול מדי של מוזמנים לישיבה וחשש מהעלבות של מישהו שלא הוזמן לישיבה.

במהלך עבודתי שם היה צורך בקיום ישיבת עבודה דחופה. הבעיה הייתה, שהועד ארגן לעובדים חבילת נופש בחו"ל. 

בשבוע הראשון יצא מחזור ראשון לנופש. כמובן שהיו שם גם אנשים שיצאו לנופש והיו אמורים להשתתף בישיבה. כך היה גם בשבוע השני, כשלחוץ לארץ יצא המחזור השני של הנופשים. 

כמובן, שגם בארגון בסקטור הפרטי לא היו מונעים נופש בחו"ל בגלל ישיבה. שם היו מקיימים אותה ללא אותו עובד.


ריקי בכר

לואי רוט, היה יו"ר מיתולוגי של ועד עובדי בנק לאומי. ריקי בכר היה המקביל לו בבנק דיסקונט. 

אף לא אחד העלה בדעתו לפטר עובד בבנק דיסקונט, כשבכר היה שם. 

הייתה שביתה בבנק דיסקונט. בכר, עדיין יו"ר הועד, כבר עבר את גיל הפרישה והועסק בחוזה מיוחד. היו עיתונאים כלכליים שכתבו, שעילת השביתה לא הייתה זו שהוצגה. העילה האמיתית, לדעתם, הייתה שבבנק לא רצו לחדש את חוזה ההעסקה של בכר. 


לא בחלל ריק


עכשיו בודאי אתם מבינים את המהפכה בהסכם העבודה החדש בבנק דיסקונט. 

זה לא התרחש בחלל ריק. הבנקים של היום עומדים בפני אתגרים ושינויים רבים. מדובר בתהליכים שהתחילו להתרחש כבר לפני כעשרים שנים. גם מגיפת הקורונה תרמה להאצת התהליכים.


ניתן לרכז את האתגרים והשינויים תחת שתי כותרות עיקריות:

 

1. ערוצי שירות עצמי

ערוצי שירות עצמי זולים יותר לבנקים ומייתרים חלק מהעבודה בסניפים. הם מייתרים גם חלק מעובדי הסניפים.

זוהי גם הסיבה לכך שהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל דרש מהבנקים לצמצם משמעותית את כמות העובדים.


2. גורמי תחרות חדשים בתחום של שירותים פיננסיים

בין גורמי התחרות החדשים אפשר להזכיר:

א. ארנקים אלקטרוניים של חברות תשתיות טלפונים חכמים כמו Apple ו-Google וגם ארנקים אלקטרוניים אחרים.

ב. אפליקציות תשלום

ג. שירותי פינטק

כולל שירותי P2P. 

ד. מטבעות וירטואליים


לבנקים אין מנוס מלהמציא את עצמם מחדש. זה אומר גם להיות גמישים יותר במודל ההעסקה ולאפשר גם פיטורים.


עולם העבודה בכלל, לא רק עולם העבודה בבנקים, נמצא בשינוי מהותי. חלק מהשינויים הם שינויים בלתי הפיכים עקב מהפיכת הקורונה. 

בפוסט הבא אתייחס לשינויים הללו מזווית שאינה מוגבלת רק לבנקים.


קישורים לפוסטים שכתבתי על השינויים בבנקים

 

האם יהיו סניפי בנקים עוד עשר שנים? 

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

סיכונים של מלווים בהלוואות  P2P

 
האם דור ה-Y מסמן את סופה של הבנקאות המסורתית?
 

הבנקים: ערוצים והלקוח במרכז - רבדים עמוקים יותר

 

Pepper בפרספקטיבה היסטורית

 

The Marriage of Customer Centric and Multi-Channel

 




 

יום ראשון, 18 ביולי 2021

בריאות: היבטים כלכליים

 

היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה

 

רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חולים. בבלוג "הישורת האחרונה: לאו דזה וזקנים אחרים" תוכלו לראות התייחסויות, בעיקר עקיפות, להידרדרות מצב בריאות בגיל הפרישה מעבודה. 

יש הרבה התייחסויות לנושא הבריאות בימים כתיקונם. קל וחומר בימי קורונה. יש הרבה פחות התייחסויות לקשר בין כלכלת המשפחה לבין בריאות. 

השורה התחתונה: שמירה על מצב בריאות תקין היא אחת הדרכים היעילות לשיפור מצב כלכלי או למניעת הידרדרות כלכלית. 

 

בריאות

 

מידע מסוים על בריאות תוכלו לקרוא בערך בריאות בויקיפדיה העברית.

הערך מתייחס לשלושה תחומים המשפיעים על מצב הבריאות:

1. פעילות גופנית

2. תזונה

3. בריאות הנפש


אין ספק שלשלושת התחומים הללו יש השפעה על מצב הבריאות, אבל משהו חסר. 

קוראי בלוג זה אולי כבר קראו פוסט המתייחס למה שחסר בערך בויקיפדיה: שינה.


הכנסות נמוכות יותר


לא בהכרח כל הנקודות בהמשך מתייחסות לכל מצב בריאות לא טובה. בהחלט עשויים להיות מצבים שבהם אין קשר בין מצב בריאות לא תקין לבין תפקוד במקום עבודה.


1. יותר היעדרויות מהעבודה
מי שאינו בריא עלול להיעדר יותר ממקום העבודה מסיבות של מחלה נקודתית או הרגשה לא טובה. הוא עלול להיעדר מהעבודה גם מסיבות של ביצוע בדיקות או טיפולים רפואיים. הוא עלול להיעדר גם מסיבות של אשפוזים בבתי חולים.

התוצאה המידית היא שכר נמוך יותר. כאשר מדובר בשעות היעדרות זה יורד מהשכר. כאשר מדובר בימים אותם מדווחים כימי מחלה זה תלוי במקום העבודה:

א. בחלק מהמקומות משלמים על פי החוק, כלומר: לא תמיד משלמים  על כל ימי המחלה. בישרות הציבורי מקבלים פחות כסף על ימי מחלה כשפורשים.

 
2. פחות שעות עבודה
סעיף זה אינו זהה לסעיף הקודם. כך למשל, עשויים להיות מצבים שבהם עובד עובד יותר שעות משעות העבודה הנדרשות ממנו. התופעה הזו שכיחה במדינת ישראל. 

לא בהכרח מי שמצב בריאותו פחות טוב יוכל או ירצה לעשות זאת. 

כמו כן, יהיו כאלה שיעבדו במשרה חלקית במקום במשרה מלאה או שיקחו על עצמם פחות עבודות כעצמאיים משום שאינם מעריכים שיעמדו בעבודה בהיקף מלא.

לרוב עבודה חלקית פירושה שכר חלקי.


3. תפקוד בשעות העבודה
לפעמים מצב בריאות גרוע פוגע ביכולת לתפקד בזמן מסוים. גם אנשים בריאים בדרך כלל חווים את זה ביום ספציפי בו הם סובלים מכאבים או מעייפות או מחולשה.

4. התקדמות במקום העבודה או במקום אחר
אם הנקודות לעיל רלוונטיות לאדם פחות בריא, זה עשוי להתבטא בהערכה נמוכה יותר של תפקודו על ידי מנהליו. המשמעות עשויה להיות העדפת מישהו אחר לקידום לתפקיד בכיר יותר. 
 
גם מקום עבודה חדש עשוי להעדיף מישהו אחר. בעולם העבודה הדינאמי של היום בלא מעט מקרים מתקדמים בשכר ובתפקיד באמצעות החלפת מקום עבודה.


הוצאות גדולות יותר


1. תרופות
גם תרופות רגילות עולות כסף. כמובן שכאשר מדובר בתרופות מחוץ לסל התרופות זה עלול לעלות הרבה כסף. 

2. בדיקות וביקורים אצל רופאים
לבדיקות ולביקורים אצל רופאים יש עלות. העלות לביקור בודד או לבדיקה לחברי קפת חולים היא בדרך כלל נמוכה יחסית אבל הסכומים עלולים להצטבר לסכומים משמעותיים עבור אותו אדם. 
עלולות להיות גם בדיקות יקרות יותר שאינן נעשות בקופות החולים.

3. טיפולים רפואיים ואשפוזים
גם אלה כרוכים לכל הפחות בהשתתפות עצמית בעלות.
 
4. פרמיות גבוהות יותר בביטוחים 
הכוונה היא לביטוחי בריאות, ביטוחי חיים וביטוח נסיעות לחו"ל.

5. הוצאות עקיפות
למשל אדם שבחלק מהזמן אינו מסוגל לטפל בילדיו או שזקוק לעזרה בתשלום לביצוע מטלות הקשות לו בגלל מצבו הבריאותי.
עלולות להיות הוצאות גבוהות יותר למזון במקרים שבגלל מצב בריאות מנועים מאכילת מזונות מסוימים ונאלצים לרכוש מזונות ייחודיים ויקרים יותר.

6. עלות הזמן
"זמן הוא כסף" גם לזמן המוקדש לטיפולים רפואיים עלולה להיות עלות.


היבטים פסיכולוגיים


אדם שמתקשה לתפקד באופן רציף במקום עבודתו עלול לבנות ציפיות של חוסר מסוגלות לעבוד בכלל או לעבוד באופן אפקטיבי.

מטבען של ציפיות כאלה שהן מגשימות את עצמן.

 

 מה אנחנו יכולים לעשות?

 

בתחילת הפוסט כתבתי שרובנו לא יודעים להעריך בריאות  טובה לפני שמאבדים אותה. 

לא לכולם יש את המזל של בריאות טובה התלויה בהתנהלות שלהם. יש גם מחלות תורשתיות, מחלות סביבתיות, מחלות גריאטריות, אסונות טבע ותאונות שאינם בשליטתנו.

כשזה תלוי בנו, רצוי לפעול באופן שישמר את מצב בריאותנו הטוב לזמן ארוך ככל שאפשר. 

אין הכוונה להתנהלות קיצונית המוותרת על כל דבר אחר על מנת לשמור על בריאות. הכוונה היא למציאת איזון המתאים לאותו אדם. 


צריך לזכור כי לשמירה על מצב בריאות תקין ככל האפשר עשויות להיות גם השלכות חיוביות משמעותיות על התנהלות כלכלית.

 

 

 

טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...