מלכוד 2020: כשאתם באמצע תהליך של קבלת משכנתה בזמן קורונה

עטיפת הספר מלכוד 22 בגרסתו הראשונה. מקור: הויקיפדיה העברית

מי שהתחיל בתהליך של קבלת משכנתה עשוי למצוא את עצמו במלכוד. גם אם הוא סיכם עם הבנק את תנאי המשכנתה.

תיאור המלכוד

1. התהליך מחייב לפחות פגישה אחת של הבנק עם הלקוח בסניף בנק. 

2. מרבית סניפי הבנקים סגורים.

3. החוקים של ריחוק חברתי בזמן קורונה אולי מונעים ממנו להגיע לסניף בנק הנמצא יותר מ-100 מ' מביתו (לא בדקתי עד הסוף). 

4. אם הוא לא מגיע תוך 24 ימים לסניף הבנק לחתום, תנאי המשכנתה אינם נשמרים ואם ירצה משכנתה לאחר 24 ימים יצטרך לשאת ולתת עם הבנק מחדש על תנאי המשכנתה.

5. הבנקים העלו את הריביות על המשכנתאות בעקבות משבר הקורונה.

אם לא יימצא פיתרון, נוטל משכנתה ישלם הרבה יותר כסף. 

האם זה לא מזכיר למי שקראו את מלכוד 22, של ג'וזף הלר, את מייג'ור מייג'ור? 
מייג'ור מייג'ור הוא קצין המוכן להיפגש עם חייל שתחת פיקודו רק כשהוא אינו נמצא בחדרו. 
איך זה מתבצע? 
החייל נענה בחיוב לבקשתו להיפגש עם מייג'ור מייג'ור. 
החייל דופק בדלת.
מייג'ור מייג'ור יוצא מהחלון. 
החייל נכנס ומדבר עם הקירות. 

מדוע העלו הבנקים את הריבית על משכנתאות?

1. הסיכון שהלווים לא יחזירו את המשכנתה גדל בגלל המשבר הכלכלי שכבר התחיל בארץ ובעולם בגלל הקורונה ובגלל מצב לא מבטיח של כלכלת העולם בכלל, וכלכלת ישראל בפרט, לפני הקורונה. 

2. הנפילות ברוב אפיקי ההשקעה, שהיו ושצפויות להתרחש, עלולות להקטין גם את התשואות של הבנקים ולהקשות עליהם לגייס כספים למימון המשכנתאות.

3. ייתכן שהבנקים מעריכים שמחירי הדירות ירדו. כשמחירי הדירות ירדו הביטחונות כנגד המשכנתה יהיו יותר קטנים.

מה אפשר לעשות?

1. לשקול: האם אתם עדיין מעוניינים לקנות דירה ולקחת משכנתה?
כשיש טלטלה בריאותית, כלכלית ותפיסתית, מן הראוי לבחון מחדש את קניית הדירה.
אם לא עברתם את נקודת האל חזור אז יש לשקול שנית את עצם הקנייה. 
כך למשל, מי שעבד במקום עבודה יציב ופוטר בגלל משבר הקורונה לא בהכרח יעבוד ולא בהכרח יעבוד בשכר דומה. יכולת ההחזר שלו עלולה להיות קטנה מהותית מיכולתו לפני המשבר. 
כמובן, שההחלטה האם לקנות דירה או לחזור מקניית דירה? היא אישית בהתאם לנסיבות כלכליות ואחרות ספציפיות לאותו אדם או אתה משפחה. 
ממליץ לכם לא להסתפק בקריאת הפוסט שלי האם ירדו מחירי הדירות אחרי הקורונה? קראו גם מה שכותבים אחרים והתייעצו עם מומחים חסרי אינטרסים.

אם החלטתם לבטל את הקנייה בצעו זאת מידית.

2. אם החלטתם לקנות את הדירה, לחצו על הבנק לבצע את הפגישה הנדרשת במהלך מה שנותר מה-24 ימים.
לחילופין בקשו תהליך אישור מרחוק ללא פגישה (כרגע לא אפשרי). 

3. אם הבנק מסרב, פנו אל ארגוני צרכנים. 
העמדה הנוכחית של הפיקוח על הבנקים לא תמנע מכם לשלם יותר ממה שתכננתם.
  

שלוש נקודות בזמן קורונה: בלת"מ הלוואות וואטסאפ

פוסט זה נוגע בקצרה בשלוש נקודות לכל אחת אקדיש פסקה.

בלת"מ

יועצים לכלכלת המשפחה מייעצים למשפחות לחסוך. הם גם מייעצים להם לייעד חסכונות למטרות מסוימות. אחד החסכונות המיועדים למטרות מסוימות הוא חיסכון לבלת"מ. 
בלת"מ הן ראשי תיבות של הוצאה בלתי מתוכננת.
הוצאה בלתי מתוכננת אינה בלתי צפויה, רק איננו יודעים מתי היא תתרחש ולאיזה צורך: האם זה יהיה טיפול שיניים? תיקון תקלה במכונית? מקרר שהפסיק לעבוד? או כל דבר אחר שתעלו על דעתכם. 

ההמלצה הייתה לחסוך כל חודש סכום קטן ולנסות להגיע לסכום של כ-8,000 שקלים עד 10,000 שקלים שניתן להשתמש בהם כשקורה אירוע בלת"מי. 
כבר בתחילת מגפת הקורונה, הצעתי לחשוב על בלת"מ בסכום כפול לאחר סיומה.

על פי מה שאנחנו רואים היום גם סכום כפול נראה רחוק מלהספיק. כשחשבנו על בלת"מ לא חשבנו על אירוע בלת"מי בסדר גודל של הקורונה. נצטרך לחשוב על אירועים דומים בעתיד.

עכשיו שמספר המובטלים עלה דרסטית וצפוי מיתון כלכלי, ניתן לראות שמי שהקשיב להמלצה הכללית יותר של היועצים: להוציא פחות מההכנסות ולחסוך, ופעל לפיה, נמצא במצב פחות גרוע ממי שהוציא יותר מהכנסתו ונמצא בחובות.

ההמלצה שלי

עכשיו כשמקומות הבילוי והחנויות סגורים (פחות הוצאות על פנאי)  וכמות הנסיעות שלכם קטנה משמעותית (פחות הוצאות על דלק ועל תחבורה ציבורית) זהו בדיוק הזמן הקל והמתאים להקטין את ההוצאות ולהתחיל לחסוך.

הלוואות 

אחת התופעות בימי הקורונה, הלא עליזים, היא ההצפה בפניות של כאלה שמציעים לכם הלוואות. אני כבר לא מצליח לחסום אוטומטית את כל מציעי ההלוואות ששולחים לי הודעות SMS מפתות על קלות קבלת הלוואה. 

אנשים ששואלים לעצתי הכלכלית שואלים, בין השאר, האם כדאי לקחת הלוואה עם 10% ריבית או אפילו יותר מ-10%? 

את התשובה לשאלות האלה כבר נתתי הרבה לפני הקורונה, בשנת 2014, בפוסט: הלוואות, הלוואות יותר מדי הלוואות. 

נותני ההלוואות מבינים את המצוקה הכלכלית של חלק לא קטן ממשקי הבית ואת המצוקה הכלכלית של עסקים קטנים ועצמאים ולכן מציעים יותר הלוואות. הניחוש שלי, בלי שבדקתי שיטתית, הוא שההלוואות הן בריבית גבוהה יותר מאשר לפני הקורונה.

ההמלצות שלי

1. אם ניתן לא לקחת הלוואה, הימנעו מלקחת הלוואה. 
מקרה חריג הן הלוואות לצורך ייצור הכנסה שלוקחים אנשים, שברור לגמרי שהם יכולים להחזיר אותן.

2. אם לא ניתן, בדקו היטב את שוק ההלוואות והשוו בין ההצעות על מנת לבחור את ההלוואה הזולה ביותר.

3. היזהרו במיוחד מלקיחת משכנתאות לטווח ארוך עד שנבין את  משמעויות מגפת הקורונה.

Whatsapp

ה-Whatsapp היה כלי פופולרי לתקשורת בין אנשים עוד לפני תקופת הריחוק החברתי הנוכחית. חלק מהאנשים שהייתי בקשר איתם כבר לא משתמשים בדוא"ל, בעיקר צעירים וקשישים, ומתייחסים רק למה שאני כותב להם ב-Whatsapp.  

בתקופת הריחוק החברתי בגין מגיפת הקורונה גדל השימוש בכלי תקשורת זה. באופן אישי, יצרתי קבוצת Whatsapp חדשה של אחת מקבוצות תלמידי הברידג' שלי והצטרפתי לקבוצת Whatsapp  חדשה שמנסה לטפל במצוקות של אוכלוסייה מסוימת.  
אני מניח שמה שקורה אצלי קורה אצל רבים אחרים. 

דווקא בתקופה של עומס פעילות ב-Whatsapp חשוב להקפיד על כללי התנהגות בקבוצות Whatsapp, במיוחד בכאלה שמיועדות למטרה ספציפית ולא לשיחות חולין. 
כשיש יותר מדי צפצופי התראות על הודעות מתחילים להתעלם מהן ומשתיקים את ההודעות. קשה להוציא את המוץ מכל כך הרבה תבן.
כך עלולות ללכת לאיבוד הודעות חשובות הדורשות התייחסות מידית. 

כללי התנהגות בקבוצות Whatsapp המיועדות למטרה

1. התמקדו בנושא בו עוסקת הקבוצה.
הימנעו מהודעות לא רלוונטיות לנושא זה. במיוחד הימנעו ממשלוח אזהרות חסרות שחר ומכתבי שרשרת לא רלוונטיים.

2. שיחות אישיות בנושא בו עוסקת הקבוצה צריכות להתנהל באופן אישי ולא קבוצתי. 
ברגע שתגלו שנושא שהעליתם בקבוצה נוגע רק לכם ו/או מישהו ספציפי צריך לתת לכם מענה, עברו לשיחת Whatsapp פרטית איתו.

3. אימוג'י לא נועדו לקבוצה.
אין צורך לשלוח אחד כזה לכל חברי הקבוצה כתגובה למה שמישהו כותב בקבוצה. הם כן מתאימים לשיחת Whatsapp אישית. 
אגב, מספיק אימוג'י אחד המביע את הרגשתכם. אין צורך בעשרה העתקים שלו.

4. זכרו שאצל הרבה אנשים מצפצפים טלפונים כשאתם כותבים ולכן הימנעו ממשלוח הודעות לא הכרחיות בקבוצה.

חוליה חלשה במאבק בקורונה במדינת ישראל

כבר הזכרתי בפוסטים קודמים שלמגפת הקורונה חשוב להתייחס מזווית של ניהול סיכונים. עסקתי לא מעט בניהול סיכונים ובנושא ספציפי של סיכוני אבטחת מידע. 
אחת התובנות שלי, ולא רק שלי, היא שהמודעות (awareness) של עובדי הארגון לסיכונים היא גורם משמעותי בהתמודדות עם הסיכונים. 
למדתי מחברת Gartner, חברת האנליסטים של מחשוב וטכנולוגיית המידע, המובילה בעולם עד כמה זה חשוב. זה קרה בפרויקט ייעוץ בחו"ל של החברה, לו הייתי שותף כיועץ Free Lancer. למדתי גם ממה שכתב אחד מגדולי המומחים בעולם לאבטחת מידע באותה תקופה ש: The Chain is as strong as the weakest link in the chain. 

בכל ה-Penetration Tests שעשיתי החוליה החלשה בשרשרת הייתה מודעות עובדים לסיכוני אבטחת מידע. ליתר דיוק חוסר מודעות. אנשים נתנו לי מידע שלא היו צריכים לתת לי בגלל חוסר מודעות לאבטחת מידע. 
ההמלצות באבטחת מידע בפרט ובניהול סיכונים בכלל, הן להשקיע במודעות של העובדים בארגון לסיכונים.

הזכרתי את זה בהקשר של חוליה חלשה במדינת ישראל ביחס לקורונה. החוליה החלשה אליה אני מתכוון היא מודעות הציבור. 

את המודעות מנסים להגדיל בעיקר אמצעות ענישה. החלק הלוקה מאוד בחסר הוא הסברה. 

מבחן התוצאה

אני מכבד את החוקים והתקנות בהקשר של הקורונה ופועל לפיהם. כאדם מעל לגיל 60, אני בוחן את ההמלצות של משרד הבריאות באופן אישי לגבי עצמי בהתחשב במצבי הבריאותי התקין.

עד היום המשכתי לעשות ספורט במרחב הציבורי. אני הולך ורץ, גם בימים כתיקונם. אני עושה זאת לבד. אני עושה זאת במקומות שאינם הומים בבני אדם. במהלך ההליכה וההליכה למקום התחלת הריצה אני עובר גם בפארק וליד מגרשי כדורגל וכדורסל לרווחת הציבור. 

אני מקפיד לשמור מרחק של 2 מטר לפחות מכל אדם. אני רואה שם  אנשים וילדים המתנהגים כאילו אין קורונה. הסיבה לכך היא חוסר מודעות.

הבעיות בהסברה

1. אין מספיק הסברה

תשוו את ההסברה להסברה הרבה אפקטיבית בקמפיינים של מלחמה בתאונות דרכים או מחסור במים בישראל שהיו הרבה יותר מקיפים ואפקטיביים. 

2. המסבירים הם האנשים הלא מתאימים

פוליטיקאים כמו ראש הממשלה נתניהו ושר הבריאות (אולי סגן שר בתפקיד שר?) הרב ליצמן אינם יכולים להיות המסבירים.  
רבים לא מאמינים להם. יש המייחסים להם ערבוב של אינטרסים פוליטיים וצריך לזכור כי במשך שנים לא הייתה השקעה מספקת בבריאות הציבורית. היא באה לידי ביטוי בנתונים השוואתיים מול מדינות OECD אחרות, שהגרף בראש הפוסט הוא רק אחד מהם. 
בבוא היום יתכן שהם יצטרכו כאחראים על מערכת הבריאות: מדוע לא הושקעו יותר משאבים במערכת הבריאות הציבורית?

הם לא ממש מתמקדים בנושא וחורגים להיבטים פוליטיים או לאמירות טריוויאליות.

הדרך לשיפור

1. מטה הסברה ייעודי עם תקציבים ויכולות.

2. בראש המטה צריך לעמוד אדם לא פוליטי שתחום התמחותו הוא תחום רפואי רלוונטי.
ראיתי בחדשות בטלוויזיה, כמה אנשים מצוינים כאלה.

3. עדיף שזה יהיה אדם שאינו ממשרד הבריאות וניהל מערכת רפואית גדולה ולכן יש לו גם ראייה כלכלית.
האמון באדם כזה יהיה הרבה יותר גדול ויתייחסו לדבריו ברצינות

4. בשעה מסוימת ביום אותו אדם צריך לדווח בקצרה בכל אמצעי התקשורת על המצב באותו יום ולהוסיף גם הסברה מקצועית. 
מעבר לאותה הופעה יומית ההחלטות כיצד לנהל את מטה ההסברה יהיו שלו. כמובן בעזרת מומחים מקצועיים בהסברה.

רק כך תהיה מודעות גדולה יותר לסיכונים.

הסברה או ענישה

 נדמה לי שהוכח כבר בעבר שהסברה יעילה יותר מענישה. זה לא אומר שלא נדרשת ענישה. ענישה היא רק צעד משלים להסברה.

שני המקרים להלן, שאחד מהם אולי לא היפוטתי, יסבירו את הטעון.

מקרה 1: חולה הקורונה שבורח

חולה קורונה שיודע שהוא חולה והמחלה מדבקת בורח מהמחלקה בבית החולים ומסתובב, ללא שמירת כללי הריחוק, ליד בני אדם שאינם חולים במקומות שונים בבית החולים.

נדמה לי שהעמדה למשפט וענישה הם בהחלט במקום.

מקרה 2: החולה שאביו נפטר

נניח שאחד המבוגרים שפגשתי בפארק בדרכי למקום הריצה הנידח שלי.  היה קרוב למספר רב של ילדים, ששיחקו ביחד עם הילדים שלו. אחד הילדים הזרים הדביק אותו בקורונה. שוטר ניגש אליו והגיש תלונה נגדו ועליו לעמוד במשפט.

האיש, שטרם ידע שחלה הלך לבקר את אביו בן ה-58, שיש לו מחלות אחרות נדבק ממנו וחלה ונפטר. 

האם מישהו יעמיד את האדם למשפט וידרוש עונש מאסר? אם כן, האם בית המשפט לא יפסוק שהאיש כבר נענש דיו?

הפרדוקס הארגנטינאי

לה בוקה שכונת מצוקה שהפכה למרכז תיירותי

סיימון קוזנץ (זוכה פרס נובל לכלכלה): "יש 4 סוגי מדינות מפותחות, נחשלות, יפן וארגנטינה"  

בפוסט מדוע לא משתמשים בארגנטינה בכרטיסי אשראי? תיארתי את המצב הכלכלי הבעייתי של כלכלת ארגנטינה. 
מה שאמר לפני שנים רבות, חתן פרס נובל לכלכלה, סיימון קוזנץ (נפטר בשנת 1985) עדיין תקף בארגנטינה של שנת 2020. 

למרות המצב הכלכלי הקשה, לא מעט מהארגנטינאים חיים טוב. רואים אותם קונים, יושבים במסעדות ובבתי קפה, מחכים בתורים ארוכים בגלידריות וכיו"ב. 

במסעדת הסטייקים המיתולוגית של דון אלברטו בברילוצ'ה שבפטגוניה, חיכינו הרבה זמן עד שהתפנה שולחן. זה היה אחרי שעה 22:00. בתור מחוץ למסעדה וגם בשולחנות שלידנו, ראינו לא מעט משפחות ארגנטיניות עם ילדים. חלקם ילדים קטנים. 

אלו הן רק דוגמאות לפרדוקס הארגנטינאי: הכלכלה על סף קריסה והאזרחים חיים טוב.

חינוך ובריאות

יש בארגנטינה אוניברסיטאות ברמה גבוהה. שלושה ארגנטינאים זכו בפרסי נובל. החינוך הוא בחינם מהפעוטון ועד לימודים אקדמיים, כולל לימודים אקדמיים. 
הבריאות הציבורית מסובסדת. יש גם ביטוח רפואי פרטי ורפואה פרטית. מערכת הבריאות הציבורית נחלשת בהדרגה.

בית קברות לעשירים  

 

 

בבית הקברות לעשירים בלה רקולטה 

עד לביקורי בבואנוס איירס, הייתי בטוח שפולחן המתים של הטוראג'ה באינדונזיה הוא פולחן המתים היקר ביותר. בית הקברות בשכונת לה רקולטה העשירה בבואנוס איירס שינה את דעתי. 

הטוראג'ה לפחות לא משלמים ארנונה על בתי המתים שלהם. הטוראג'ה גם לא לוקחים משכנתא לבניית הקברים שלהם.

הקברים הם אחוזות קבר משפחתיות בתוך מבנים המתנשאים מעל הקרקע ומסודרים ברחובות. כאן קבורים כמה מנשיאי ארגנטינה בעבר, וגם חואן מנואל דה רוסאס מושל העיר והמנהיג הבולט של הקונפדרציה הארגנטינית. 

הקבר שזוכה עדיין למספר הרב ביותר של מבקרים ולהרבה זרי פרחים הוא קברה של אווה פרון. 

קבר משפחת פרון. המבקרים באים בעיקר לקבר של אווה פרון

בואנוס איירס

 

 

מטפחות לבנות סמלן של אמהות פלאסה דה מאז'ו

בבואנוס איירס וסביבתה מתגוררת כמחצית מאוכלוסיית ארגנטינה. זו עיר תוססת, שנחשבת לעיר הכי אירופאית בדרום אמריקה. יש בה תרבות, בתי קפה, רובעים יפים ועשירים ובתי נופש ליד נהר הטיגרה.  מצד שני יש בה גם רובעי עוני קשים. 

רובע ציורי הוא לה בוקה. שכונת עוני שידועה בזכות קבוצת הכדורגל בוקה ג'וניורוס, בה גדל דייגו מארדונה.
חלק מהשכונה הפך לאתר תיירות תוסס ואולי גם ממוסחר. התיירים לא ממש רואים את החלקים האחרים של השכונה.

יש גם פבלות, שכונות עוני ופשע קשות. מתגוררים בהן בעיקר מהגרים ממדינות דרום אמריקה אחרות.

ההשלכה המעשית של הפערים בין העניים והעשירים היא שלתיירים מומלץ להשאיר את כל דברי הערך בכספת במלון ולהסתובב רק עם סכום כסף קטן למקרה שישדדו אותם.

 הפרדוקס   

ארגנטינה היא מדינה גדולה ועשירה. הרבה מים. נהרות ענקיים מהגדולים בעולם. אגמים. יערות. מישורים ענקיים עם עשב למרעה. כל אלה מספקים תשתית נפלאה לחקלאות, לגידול צאן ובקר ולדייג. הטבע המדהים ביופיו בפטגוניה, מפלי האיגואסו, הרי האנדים וקרוב לוודאי גם באזורים נוספים בהם לא ביקרתי הם פוטנציאל תיירותי אדיר. כמובן שגם בואנוס איירס היא אתר תיירותי אטרקטיבי במיוחד. 
חלק גדול מפטגוניה הוא מדבר צחיח אבל עשיר במחצבים יקרים. 

גם הפוטנציאל האנושי בארגנטינה הוא טוב. יש אנשים משכילים ובעלי ידע מקצועי בתחום מומחיותם.

הפוטנציאל הזה רחוק מלהיות מנוצל והכלכלה השלישית בגודלה בדרום אמריקה עוברת משברים ונמצאת על סף קריסה.

אולי זה קשור במה שרואים במסעדות בשעות המתקרבות לחצות: משפחות שלמות עם ילדים קטנים.
מי שמבלה עד שעות מאוחרות של הלילה לא קם בשעה מוקדמת לעבודה. 
ילדים שמתלווים להוריהם לבילויים בשעות לילה, לא בהכרח קמים ומתייצבים ללימודים בשעה מוקדמת. אם כן אז לא בטוח שהם מתפקדים באופן סביר. 

הארגנטינאים מתחילים את היום שלהם בשעה מאוחרת. אין לי מקור מידע מוסמך שיאשר את הטענה שגם סיאסטה, בשעות אחה"צ, היא חלק מסדר היום שלהם. 

השורה התחתונה היא שכשלא עובדים מספיק קשה לממש את הפוטנציאל. כשלא חוסכים ומוציאים יותר מההכנסות נמצאים בגרף התרסקות. 
יועצים לכלכלת המשפחה מכירים היטב את הגרף הזה. הוא תקף גם ברמה לאומית, כפי שרואים בארגנטינה.

מי צריך לחבוש מסכות פנים בזמן קורונה?

כמעט כל מי שאני רואה כשאני מסתובב מחוץ לביתי, במסגרת דרישות החוק שנקבעו על ידי  משרד הבריאות ורשויות אחרות, חובש מסכת פנים. בחנויות שונות מציעים מסכות פנים במחירים של כמה עשרות שקלים. 
שאלתי את עצמי את השאלה: האם המסכות האלה אכן מגנות על אלו החובשים אותן מפני קורונה?
שימו לב: תחום הדיון שלי אינו כולל את המסכות האיכותיות המומלצות לרופאים מסוג N95. הוא אינו כולל את מסכות האב"כ עם המפוח של משרד הביטחון, שלדבריהם יש להם תו תקן אמריקאי ומשתמשים בהן  

גילוי נאות

כמעט ואין לי ניסיון וידע בהקשר של מסכות. לפני מלחמת המפרץ הראשונה, כמעט לפני 30 שנה, הייתי שותף כמילואימניק בניסוי של פיקוד העורף לחלוקת מסכות אב"כ. ניסינו לבחון שאלות פסיכולוגיות הקשורות בשאלה: האם לחלק מסכות לבתים מראש או רק בזמן חירום?
לקראת הניסוי לימדו אותי קצת על המסכות שהיו אז.

מה אומרים במכון דוידסון של מכון ויצמן למדע?

קראו את המאמר בקישור הבא: האם מסכות פנים מגנות מפני הפצת מחלות? 

הנקודות העיקריות במאמר:

1. מחוללי המחלה נישאים באוויר באמצעות הדבקה טיפתית. הטיפות הנפלטות מהחולה ופוגעות ברקמות מסוימות של אדם בריא עלולות להדביק אותו.

2. דרך נוספת היא מגע עם משטחים שעליהם נחתו הטיפות שפלט החולה.

3. גם המסכות האיכותיות אינן יעילות ב-100%. 

4. ארגון הבריאות העולמי אינו ממליץ על שימוש במסכות.

5. למרות זאת כותבי המאמר חושבים שמסכה מגנה במידה חלקית. כמובן בשילוב עם אמצעים לשמירת היגיינה אישית.

בעלי ניסיון במסכות

את ירח הדבש שלנו בילינו אשתי ואני ביפן לפני יותר מ-30 שנים. אז ראינו לראשונה בחיינו, אנשים ההולכים במרחב הציבורי כשהם חובשים מסכות באזור הפה. היפנים חובשים מסכות פנים עד היום להגנה מפני הידבקות במחלות קשות הרבה פחות מקורונה.

אלה שהלכו עם מסכות היו החולים או המצוננים במטרה לא להדביק אחרים.

יתר היפנים לא חבשו מסכות.

מה אמר ארגון הבריאות העולמי?

לאחר שפעת החזירים בשנים 2009-2010 נטען שמסכות לא ממש יעילות כשאדם בריא חובש אותן. לעומת זאת הן יעילות כאשר מי שחולה חובש אותן. 

ההיגיון של חבישת מסיכות על ידי חולים, נשאים או חשודים כחולים ברור: הטיפות ייפלטו לתוך המסכה ולא על אדם אחר או משטח סמוך.

שאלה למומחים

אשמח אם מומחים יעמידו אותי על טעותי או יאשרו חלק ממה שכתבתי.

אם אני צודק, אז נדרשת הקפדה יתרה על חבישת מסכות פנים על ידי חולים.

לגבי האחרים: האם אנחנו חשודים כחולים? האם חובשים מסכות מבחינת אם לא יועיל לא יזיק או אולי יש כאלה שעושים עלינו קופה?

האם ירדו מחירי הדירות לאחר הקורונה?

תיאור היסטורי של בנייה ברומא בשנת 400 לערך. מקור התמונה: ויקיפדיה

בתקופת הקורונה שואלים אותי שאלות כלכליות רבות. כך למשל, יש השואלים האם למכור את ההשקעות שלהם בגלל הירידות? יש השואלים: האם זה הזמן להשקיע בגלל הירידות? 
בתקופה של אי וודאות כזו בוודאי שהם לא מקבלים ממני תשובות חדות וברורות. גם במצבים רגילים אין תשובות כמעט תמיד אין תשובות כלליות חד משמעיות. תשובה תלויה בהקשר הספציפי של כל משפחה או יחיד. 

אתמול נשאלתי: האם לדעתי ירדו מחירי הדירות?. החלטתי לנסות להתייחס בפוסט לסוגיה הזו, עם מידת הזהירות והענווה הדרושה. 
אף אחד לא יודע את התשובה לשאלה הזו באופן ברור. ודאי אני, שדירות אינן תחום ההתמחות שלי. 

השאלה: מתי ולא האם?

כל דבר שעולה גם יורד. אין שום דבר שממשיך וממשיך לעלות לנצח. במשפט הזה אני חוזר על טענה שטענתי בפוסט הלנצח יעלו מחירי הדירות בישראל?, שכתבתי בדצמבר 2016. 
מחירי ניירות ערך בבורסה יורדים בתקופות מסוימות, למשל בתקופה הנוכחית. מחירי דירות כבר ירדו בישראל בעבר הרחוק. 

שאלה מהותית היא מתי הם ירדו? מבחינה כלכלית יש הבדל מהותי  בין ירידה בעוד שנה לבין ירידה בעוד 15 שנה. 
בפוסט מ-2016 הצגתי גורמים העשויים או עלולים להוריד את מחירי הדירות. לא דיברתי על תאריכים. בפוסט זה אתחם את זמן הדיון לשנתיים אחרי סיום מגפת הקורונה, כרגע תאריך לא ידוע. הטענה שלי היא שסביר שמחירי הדירות ירדו. 

אני לא מציע לאף אחד להסתמך על דעתי ולקבל על פיה החלטות.  קראו גם דברים אחרים, שאלו מומחים וקבלו את ההחלטה שלכם. 

הנחות

1. יהיה משבר כלכלי בארץ ובעולם בזמן ולאחר מגפת הקורונה.

2. המצב הכלכלי הבעייתי שהיה בעולם לפני מגפת הקורונה ו"הבור של הגרעון התקציבי בישראל" יחריפו את המשבר.
על ההשלכות הצפויות של משבר כזה קראו בפוסט: קורונה כיצד להתנהל כלכלית?. המשמעויות הצפויות הן הכנסה נמוכה יותר למשפחות רבות וירידה בשווי החסכונות.

3. איננו יודעים איזה מהתסריטים שתיארתי באופן כללי או שהזכרתי  בפוסט:
ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis. ככל שהתסריט יהיה גרוע יותר כך יהיה המשבר עמוק יותר.

גורמים שצפויים להוריד מחיר של דירות

הקטנת הביקוש

כשלקונים פוטנציאליים יש פחות כסף הם ידחו את קניית הדירה או יוותרו עליה.
כאמור חסכונות והשקעות של רבים ירדו בערכם וצפויה גם ירידת הכנסה (אבטלה, ירידת שכר של חלק מהמועסקים). צפויה גם עלייה בשיעורי המס כך ששכר הנטו יקטן אף יותר. 

אלו שלא יוכלו להחזיר משכנתאות יחזירו דירות

יותר מדי משפחות בישראל לקחו משכנתאות גדולות מדי. מדובר באחוז גבוה מערך הדירה ו/או אחוז גבוה מדי מהמשכורת שלהם. בתקופה שכתבתי את הפוסט על מחירי הדירות בשנת 2016, פרסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל מחקר על מחירי הדירות בישראל. אחד התסריטים שהוצג שם היה תסריט, שלא התממש, של עליית ריבית.
על פי תסריט זה, חלק מלוקחי המשכנתאות בהצמדה לריבית פריים  לא יהיו מסוגלים להחזיר את התשלומים החודשיים ולכן יהיו נאלצים להחזיר את הדירות לבנקים. הבנקים היו מנסים למכור את הדירות. ההיצע הגדול היה מוריד את מחירי הדירות.

תשוו את זה למצב אחרי הקורונה בו אותם לוקחי משכנתאות מסוכנות עלולים להיות מובטלים או ששכר הנטו שלהם יקטן בגלל עליית מיסוי ו/או בגלל פחות ביקוש לכישורים המקצועיים שלהם, אם יש להם בכלל מקצוע. 
ברור שהמצב שאחרי הקורונה הוא מצב קיצוני יותר ותסריט התרסקות מחירי הדירות עשוי לקרום עור וגידים.

משבר סאבפריים חוזר - הפעם גם בישראל

אותו תסריט של חוקרי מחלקת המחקר בבנק ישראל מזכיר את משבר הסאבפריים בארה"ב בשנת 2008. איני זוכר האם במחקר הוזכרה הקבלה כלשהי למשבר הנ"ל. בכל מקרה, באותו משבר הוצף שוק הדירות האמריקאי בדירות של לווים שהתקשו להחזיר את המשכנתא. מחירי הדירות בארצות הברית התרסקו. 

אגב, חלק ממומחי שוק ההון בעולם טענו לפני מגפת הקורונה שהמצב המקרו-כלכלי בעולם דומה למצב שהיה בשנת 2008. תוסיפו לזה את נזקי הקורונה.

פחות עזרה של המדינה לזוגות צעירים

למרות העזרה של המדינה לזוגות צעירים בתוכנית "מחיר למשתכן",  לא מדובר בסיפור הצלחה. קרוב לוודאי שמדינה במשבר כלכלי תוכל לסייע פחות לזוגות צעירים המעוניינים לרכוש דירה. 
עם סיוע ממשלתי מוקטן, יקטן גם מספר רוכשי הדירות.

חלופות טובות יותר לתשואה על הכסף

אחרי ירידות כל כך גדולות בשוק ההון תבוא גם עלייה. חלק מהירידות נובעות מההיסטוריה של השנים האחרונות של עליות גדולות והרחבה כמותית שעשו בנקים מרכזיים. חלק אחר נובע מפחד או חרדה של משקיעים. 
אם מחיר הדירות יישאר גבוה, סביר שהשקעה בשוק ההון תהיה יותר אטרקטיבית.
זה בוודאי ישפיע על אלה שרוכשים דירות להשקעה. 

להערכתי זה ישפיע גם על זוגות צעירים: מדוע הם צריכים לקנות דירה במחיר גבוה ולא להשקיע לכמה שנים בשוק ההון ולהרוויח תשואות נאות ולהביא הון עצמי באחוז גבוה יותר מאשר יש להם באותו זמן? 

אני בטוח שאיני היחיד חושב כך ולכן יהיו גם אחרים, שיגידו להם לחכות לירידה במחירי הדירות.

נכונות של קבלני בניין להוריד מחירים

משבר כלכלי ישפיע גם על עסקים. גם חברות בנייה הם עסקים. ייתכן שיהיה להם קשה יותר לקבל אשראי. ייתכן שיקבלו אשראי בתנאים מחמירים יותר. 
חלק מהקבלנים עשויים להוריד מחירים על מנת לשרוד את המשבר.

הערה: זו ההזדמנות להזכיר שבמצב של קשיים של קבלנים צריך לנקוט במשנה של זהירות בקניית דירות שטרם הוחל בבנייתן או שהן בשלבים התחלתיים של בנייה. צריך להיעזר בעורכי דין וצריך לוודא שיש ערבויות בנקאיות נאותות.

האם יחול שינוי תפיסתי?

כולנו שינינו בגין הקורונה את אורח חיינו. אנחנו לומדים לחיות בשמירה על ניתוק חברתי פיזי. האם כשתיגמר הקורונה, הכל יהיה כלא היה וכולנו נחזור לאורח חיינו שלפניה? 
הניחוש שלי הוא שלא. חלק גדול מאיתנו ידעו להתנהל גם מרחוק במטלות של עבודה ובמטלות של חיי יומיום. 

כשתפיסת העולם משתנה ייתכן שתשתנה גם תפיסת העולם הישראלית, על פיה חייבים לקנות דירה וחייבים לקנות דירה שתתאים גם לעתיד רחוק. 
יכול להיות שיהיו יותר אנשים שיעדיפו לגור בשכירות על פני רכישת דירה עם משכנתת ענק. 
המשמעות של יותר אנשים שמוכנים לגור בשכירות היא הקטנת הביקוש לדירות.

אגב, גם לפני הקורונה ראינו נטייה של בני דור ה-Y, לא למהר להתמסד ולא למהר לרכוש דירה.

הצד השני של המטבע

גם אם ההשערות שלי יתאמתו צריך לזכור שגם ההיצע עשוי להיות קטן יותר. 

אל תשכחו, שגם אם מחירי הדירות ירדו, לא בהכרח מחירי כל הדירות בכל האזורים יתנהגו באופן דומה.

קורונה: כיצד להתנהל כלכלית?

בפוסט הקודם עסקתי בניהול סיכוני קורונה באמצעות טכניקה של Scenario Analysis. בהמשך לפוסט הנ"ל אנסה לתת כמה הנחיות כלכליות בסיסיות בעת קורונה.
בפוסט הקודם הצגתי מספר תסריטים אפשריים (בהחלט עשויים להיות גם תסריטים רבים נוספים). אין לנו עדיין דרך לדעת איזה מהם יתרחש ולכן גם בהקשר הכלכלי צריך להביא בחשבון שכל אחד מהם עשוי או עלול להתרחש.

המכנה המשותף לכל התסריטים 

1. צפויים לפחות כמה חודשים במצב של התמודדות עם הקורונה. 


2. צפויות הגבלות על אזרחים במדינות שונות. 

3. לשיתוק הכלכלי בארץ ובחו"ל יהיו השלכות כלכליות לא טובות על כלכלת המשפחה של רוב האזרחים בארץ (וגם בארצות אחרות). מדובר בהשלכות במהלך מגפת הקורונה ובהשלכות אחרי תום המגפה.

צפו לדברים הבאים:

א. פחות מקומות עבודה.

ב. יותר מיסים.

ג. הגדלת תשלומים של אזרחים עבור שירותים.

ד. צמצום שרותים ומוצרים זמינים.

במסגרת ההנחות הסבירות לעיל נסו לנהל באופן מיטבי את כלכלת המשפחה שלכם (כולל כלכלת יחידים ללא משפחה).

4. בגלל הגרעון התקציבי הגדול בישראל עוד לפני הקורונה, העריכו מרבית הכלכלנים שלא יהיה מנוס מהעלאת מיסים. בין המיסים שהייתה צפויה בהם העלאה: מס הכנסה, מס ערך מוסף ומס רכישה על דירות. 
מגיפת הקורונה מגדילה את ההסתברות להעלאה גדולה יותר במיסים. אולי במקום העלאה ב-1% העלאה ב-2% או אולי ב-3%. כמובן ששיעור ההעלאה יהיה תלוי גם בתסריט הקורונה שיתממש. ככל שהתסריט שיתרחש יהיה פסימי יותר, כך יהיה צורך בהעלאה גדולה יותר של שיעור המיסים.

הכנסות מעבודה

אם שפר עליכם גורלכם ואתם שכירים שממשיכים לעבוד כרגיל ללא שינוי, ייתכן שאינכם צריכים לנסות להגדיל את ההכנסות שלכם. יש גם עצמאים ששומרים על גובה ההכנסות שלהם או אפילו מגדילים אותן אבל הם חריגים. 

כל האחרים, צריכים לחפש דרכים יצירתיות המתאימות למצב הנוכחי על מנת לנסות להקטין את היקף הירידה בהכנסתם או את היקף הירידה העתידית בהכנסתם.  

עובדים שפוטרו

עליהם לחפש עבודה חדשה קבועה ובמקביל לחפש עבודות מזדמנות לתקופה קצרה ו/או מתמשכת. 
על פי סעיף 3ג בפסקה "המכנה המשותף לכל התסריטים" לעיל, עובדים לא מעטים מבין המפוטרים יתקשו למצוא עבודה גם לאחר הקורונה. 

עובדים שהוצאו לחל"ת

עובדים אלה מכירים יותר טוב ממני את מקום עבודתם או מקום עבודתם לשעבר. הם צריכים לבחון באופן לוגי, ללא רגש, את השאלה: האם מקום העבודה יחזיר אותם לעבוד לאחר החל"ת? 
גם בהנחה שמנהלי הארגון בו אתם עובדים הם אנשים הגונים ומחויבים לעובדים. גם בהנחה שהם מרוצים מעבודתכם ואתם מרוצים מעבודתכם, ייתכן שלא תהיה להם ברירה ולא יחזרו להעסיק אתכם אחרי החל"ת, משום שלא יוכל לעשות זאת בנסיבות הכלכליות הקשות אחרי הקורונה.

אם לדעתכם יש הסתברות גבוהה לכך או לדעתכם תקופת החל"ת הלא מוגבלת צפויה להיות ארוכה (תסריט פסימי על פי טכניקת ניהול הסיכונים, שהוצגה פוסט הקודם), התייחסו לעצמכם כעובדים שפוטרו.  

גם אם אתם מעריכים שבהסתברות גבוהה תחזרו לעבודתכם הקודמת, חפשו עבודות זמניות. 

עצמאים

הקטנת הפעילות במשק והמגבלות עלולות להקטין את ההכנסות של עצמאים. 
גם המשבר שאחרי הקורונה עלול לפגוע בהם. 
נדרשת גישה פתוחה ויצירתית על מנת להמשיך לייצר הכנסות. בין השאר, נדרשת חשיבה על אפשרויות כגון:

1. פעילות מקוונת מרוחקת המביאה הכנסות.
במקומות שזה ניתן, העתקה של מודל של מפגש אישי למודל וירטואלי עם ריחוק פיזי מהלקוחות. 

2. הגמשת תחומי העיסוק וכניסה לנישות אחרות.

הקטנת הוצאות

הקטנת הוצאות לא חיוניות מומלצת גם במצבים רגילים לצורך יצירת מאזן הכנסות-הוצאות חיובי או הגדלת חיסכון כשיש מאזן הכנסות-הוצאות חיובי.

כאשר ברור שצפוי גם אחרי הקורונה משבר כלכלי הזמן הנכון להתחיל להקטין הוצאות הוא אתמול או לכל המאוחר היום. 

אין רע בלי טוב. ההסתגרות בבית מקלה על הקטנת הוצאות, למשל: 
פחות הוצאות על נסיעות בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי, פחות בילויים בבתי קפה, מסעדות, בתי קולנוע, תיאטרון וקונצרטים. פחות הוצאות על פעילויות פנאי אחרות. פחות הוצאות על פעילויות לילדים, פחות קניות בקניונים למיניהם וכיו"ב.
זוהי הזדמנות לשיפור ההתנהלות בהיבט ההוצאות. זוהי גם הזדמנות ללמוד הרגלים של חיסכון בהוצאות בעזרת כלים מקוונים, למשל: הזמנות מקוונות ממרכולים והזמנות אוכל במסעדות במקום לשבת לאכול במסעדות. 

מיצוי זכויות

בימים כתיקונם רבים אינם מנצלים את הזכויות המגיעות להם, למשל מענק עבודה. בגלל משבר הקורונה נוספו זכויות מיוחדות שחשוב לדעת שהן קיימות. ההמלצה שלי היא ללא לנצל אותן אוטומטית, אלא לבדוק האם הן כדאיות בהקשר הספציפי שלו? 

כך למשל, ספק האם כדאי לנצל את האפשרות לדחיית משכנתא. כדאיותה תלויה בנתונים ספציפיים לכל משפחה. 
לעומת, קרוב לודאי שלמי שהוצא לחל"ת ללא הגבלת זמן כדאי, ברוב המקרים, לקבל דמי אבטלה. 

חשוב לזכור

העולם שאחרי הקורונה עשוי להיות עולם שונה מהעולם שלפני הקורונה. זה עשוי להשפיע על עבודתכם העתידית. כך למשל, סביר להניח שהיקף העבודה מהבית יעלה.

מדוע לא משתמשים בארגנטינה בכרטיסי אשראי?

הבית הוורוד. בית נשיא ארגנטינה

סיימון קוזנץ (זוכה פרס נובל לכלכלה): "יש 4 סוגי מדינות מפותחות, נחשלות, יפן וארגנטינה"  

בבתי עסק בארגנטינה מוכנים לקבל כרטיסי אשראי. אפשר לראות גם על דלתות בתי העסק את סמלי כרטיסי האשראי שהם מכבדים. בכל זאת כמעט אף אחד אינו משתמש בכרטיסי אשראי. 

מדוע זה קורה?

האמירה ההומוריסטית, של סיימון קוזנץ, כלכלן אמריקאי יהודי שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 1971, המופיעה בתחילת פוסט זה, נותנת רמז לכך. 

כשאתם משלמים בכרטיס אשראי בפזוס ארגנטינאים התשלום מומר לדולרים אמריקאים. אם מדובר בישראלים, תשלמו גם על המרה מדולרים לשקלים. כל המרה כזו עולה כסף.

תהליך המרה כזה עולה כסף, אבל הוא קיים גם בהרבה מדינות שבהן אנחנו משלמים בכרטיסי אשראי.
בכל המדינות ההמרה מתבצעת לפי השער הרשמי של המטבע המקומי. גם בארגנטינה.
הייחוד של ארגנטינה הוא בכך שהשער הרשמי של הדולר נמוך בהרבה מהשער הריאלי שלו.

מדוע שער הדולר הרשמי בארגנטינה נמוך משמעותית מהשער הריאלי?

הסיבה לכך היא האינפלציה הגבוהה בארגנטינה. לארגנטינה היסטוריה ארוכה של היפר אינפלציה. כך למשל, בתקופת נשיאותה של איסבל פרון הייתה אינפלציה של 300% לשנה. על פי הויקיפדיה, במשך 17 שנים מ-1975 עד 1991 עלו המחירים פי 20 מיליארד !!!

הכתבה של גלעד צוויק בישראל היום מציגה מצב עגום גם בשנת 2019. על פי הכתבה, ארגנטינה על סף קריסה כלכלית והפזו הארגנטינאי נחלש מול הדולר ב-90% תוך 12 חודשים. 

גם בביקורי בארגנטינה בפברואר 2020 הייתה אינפלציה גבוהה. באינפלציה כזו, מוכנים לקבל מתיירים דולרים בשערים גבוהים בהרבה מהשער הרשמי. הארגנטינאים מעדיפים להחזיק מטבע זר ולא פזוס. 

יש לארגנטינאים בעיה נוספת כשהם רוצים לקנות דולרים באופן חוקי. הם מוגבלים בסכום הרכישה, אבל בעיקר משלמים עבורו בשער גבוה בהרבה מהשער הרשמי.  
בכמה גבוה מהשער הרשמי? 
שמעתי ממקומיים בעיקר את המספר 30% תוספת. שמעתי גם את המספר 40%, שכנראה צריכים לשלם אותו בהקשרים ספציפיים של רכישות.

האם בכלל צריכים חלפני כספים?

אני בבית הקפה בו ישב בורחס. משמאלי דמות בגודל טבעי של בורחס ז"ל

אין צורך ממשי בחלפני כספים. כמעט בכל חנות או מסעדה מוכנים לקבל תשלום בדולרים בשער גבוה בהרבה מהשער הרשמי. חלק גדול מבתי העסקים, אפילו מפרסמים את השער. 
את העודף מקבלים בפזוס ארגנטינאים, כך שיש לכם גם כסף מקומי להוצאות קטנות.

קרלוס מנם והצמדת שער הפזו לדולר האמריקאי

קרלוס מנם. מקור התמונה: ויקיפדיה

יש החושבים שקרלוס מנם שנבחר לנשיא ארגנטינה בשנת 1989 וכיהן כנשיא במשך 10 שנים תרם רבות להתערערותה של כלכלת ארגנטינה ולאינפלציה הגבוהה בשנים שאחרי שלטונו. 
אחד הצעדים הכלכליים הבעייתיים שעשה היה הצמדת שער הפזו הארגנטיני לשער הדולר. כשמצמידים את השער של הפזו לשער של הדולר לכאורה אין אינפלציה. 
הצמדת שער מטבע של שתי כלכלות שצומחות בקצב שונה בהרבה היא בעייתית ויש לה השלכות שליליות.

גם שער יורו אחיד למדינות האיחוד האירופאי, שכלכלת חלקן צומחת בקצב גבוה יחסית(גרמניה למשל) וכלכלת אחרות צומחת בקצב איטי (איטליה למשל) יוצרת בעיות.
באחת הפסקאות הבאות תגלו מי עוד חשב להצמיד שער מטבע של ארצו לדולר.

מה עושים בפזוס ארגנטינאים מחוץ לארגנטינה?

במדינות אחרות, כולל מדינות בדרום אמריקה, לא ממש מוכנים לקבל תשלומים בפזוס ארגנטינאים. בדרך כלל לא מוכנים להמיר אותם למטבע מקומי. 

האם אנחנו שונים מהותית מארגנטינה?

יורם ארידור. מקור התמונה: ויקיפדיה

היום אנחנו שונים. בעבר הרחוק לאו דווקא.
כמה מזקני הדור עדיין זוכרים עדיין את שנות ה-70 המוקדמות ושנות ה-60 של המאה הקודמת. אזרחי ישראל היו מוגבלים בסכום מטבע זר שהיו יכולים לרכוש. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, אז בפעם הראשונה שטסתי לחו"ל המגבלה הייתה 500 דולר לנוסע  לחו"ל. אם נשאר כסף זר, הייתה חובה למכור אותו בבנק. 
כמו הארגנטינאים, גם הישראלים עקפו את המגבלה וקנו דולרים בשוק השחור ברחוב ליינלבלום בתל אביב או במאה שערים בירושלים.

יורם ארידור כיהן בתפקיד שר האוצר של מדינת ישראל בשנים 1981 עד 1983. הוא נכנס להיסטוריה כשר האוצר הגרוע בתולדות מדינת ישראל. 
ארידור ניהל "כלכלת בחירות" וגם אחריהן נקט במדיניות שגרמה לאינפלציה באחוז תלת ספרתי. על פי הויקיפדיה, בשנת 1983 הגיע אחוז האינפלציה בישראל ל-191%. 
לקח זמן לשקם את כלכלת ישראל לאחר שארידור הודח מתפקידו. האחראים העיקריים לפתרון המשבר באמצע שנות ה-80 היו ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי. 

אגב, גם יורם ארידור, כמו קרלוס מנס בארגנטינה, רצה להצמיד את השקל הישראלי לדולר. למזלנו הרב, הוחלף על ידי מישהו אחר ולא הצליח להעביר החלטה כזו.

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis

שפעת החזירים. מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם כלכלת המשפחה בצל הקורונה עסקתי בקשיים ובסיכונים ובדרכי התמודדות. טענתי שעשוי להיות קשר בין סיכונים כלכליים לבין סיכונים אחרים. הצגתי כמה הנחות ביחס לסיכונים הכלכליים והבטחתי להתייחס להתמודדות יותר לעומק. 

טכניקת ניהול סיכונים המתאימה במיוחד למצב הנוכחי ביחס לקורונה היא Scenario Analysis. 

באמצעות טכניקה זו בונים מספר תסריטים ביחס לסיכון. תסריטי הקיצון הם תסריט Worst Case ותסריט Best Case. ניתן ורצוי לבנות תסריטים נוספים ולנתח אותם. 
החיסרון של הטכניקה הזו הוא שקשה לייחס הסתברויות לכל תסריט. במקרה של הקורונה זה אינו בהכרח חיסרון. ממילא אנחנו מתקשים כרגע לייחס הסתברויות לתסריטים עתידים בנושא.

במשך הזמן נוכל לשפר את ההסתברויות המוערכות של התסריטים. 

תסריט Worst Case: השפעת הספרדית

המגפה נגרמה על ידי נגיף קטלני שבמשך כשנה (אפריל 1918 עד אפריל 1919) גרם למותם של בין 20 מיליון ל-50 מיליון כמעט בכל רחבי העולם. 

נקודות דימיון

1. שימוש בתהליכי בידוד והסגרים
ברוב המקרים ללא הצלחה בגלל חוסר שמירת משמעת. ביפן מספר מתים נמוך יחסית בגלל שההסגר נשמר באופן הדוק.

2. בעיר אחת בארצות הברית נאסרה לחיצת ידיים.

נקודות שוני

1. מתו הרבה אנשים צעירים ובריאים. 
בקורונה אוכלוסיית הסיכון היא קשישים. 

2. החולים מתו יום אחרי הופעת תסמיני המחלה.

למידע נוסף על השפעת הספרדית קראו את הערך השפעת הספרדית בויקיפדיה.

השפעות עקיפות

ההשפעות העקיפות עלולות להיות:

א. חוסר יכולת של בתי חולים לספק שירותים רפואיים וכתוצאה מכך ימותו גם חולים ממחלות אחרות או מתאונות, כולל חולים שמצבם אינו קשה ובזמינות סבירה של שירותים רפואיים היו מחלימים.

ב. מחסור בצוותים רפואיים
התוצאות עלולות להיות דומות למתואר בסעיף קטן א. לעיל.

ג. משבר כלכלי חריף
הערך המשבר הכלכלי העולמי (1929) בויקיפדיה, יכול לתאר מצב קיצוני של משבר כלכלי.

ד. קריסת מערכות שלטוניות והתגברות הפשיעה

הערכת הסתברות להתממשות התסריט

להערכתי נמוכה מאוד. יש שוני רב בין שתי המחלות ויכולת ההיערכות של מערכות הבריאות בעולם טובה יותר.

תסריט Best Case: היעלמות המחלה תוך חודש-חודשיים

סיבות להיעלמות המחלה עשויות להיות:

1. מציאת חיסון למחלה
צריך להביא בחשבון שיהיו חולים במצב קשה שיהיו מוכנים לנסות תרופות שטרם עברו אישורים פורמליים מלאים.
ניסיון מוצלח עשוי לקצר תהליכים.

2. שינויי מזג האוויר או סיבה אחרת להיעלמות הנגיף.
היום הוא כנראה היום הראשון של האביב.

3. פיתוח אמצעים לאיתור מהיר של המחלה בשלבים מוקדמים. 
למשל: ערכות זולות לבדיקה עצמית.

הערכת הסתברות להתממשות התסריט 

להערכתי נמוכה. 

תסריטי ביניים

קיימים מספר רב של תסריטי ביניים ברמות חומרה ואורך שונות. ניתן להתחיל לבנות תסריטים נוספים ולייחס להם הסתברויות משוערות. ככל שיהיה יותר מידע ניתן יהיה לעדן את ההערכות של ההסתברות להתרחשות כל תסריט כזה. להלן שתי דוגמאות לתסריטים כאלה. 

תסריט שפעת החזירים

קראו את הערך בויקיפדיה העוסק במגפת השפעת ב-2009, המכונה באופן לא רשמי "שפעת החזירים". 

על פי הויקיפדיה, בשפעת זו נדבקו בשנים 2009-2010 בין 11%  ל-21% מאוכלוסיית כדור הארץ (700 מיליון עד 1.4 מיליארד בני אדם). נפטרו ממנה בין 151 ל-575 אלף בני אדם. 

נקודות דימיון

1. רוב מקרי המוות היו של אנשים בקבוצות סיכון

2. ההדבקה באמצעות מגע עם הפרשות נשימתיות 

3. מדינות הכריזו על מצבי חירום
בין השאר, נסגרו בתי ספר וגני ילדים.

4. ההמלצה לחולים הייתה להישאר בבית.

5. מניעת הידבקות היא על ידי שמירה על היגיינה אישית.
כן אפילו רחיצת ידיים בסבון מוזכרת בערך בויקיפדיה בהקשר זה. 

6. ארגון הבריאות העולמי הכריז על המחלה כמגיפה עולמית.

נקודות שוני

1. היה טיפול תרופתי אנטי ויראלי תמיפלו (Oseltamivir) למי שכבר יש לו תסמינים.

2. היו חיסונים.

נקודות נוספות

1. אצל רוב הנבדקים המחלה הייתה קלה

2. ציטוט מעניין מהערך בויקיפדיה בהקשר של מסיכות: "בניגוד לתפיסה העממית כי השימוש במסיכה כירורגית, מוריד את הסיכוי להידבקות מהסובב, ארגון הבריאות העולמי וכן משרד הבריאות הישראלי שוללים את השימוש במסיכה כדרך למנוע הידבקות. הם אף טוענים כי שימוש במסיכה עלול להגביר את הסיכוי להתדבקות, זאת בשל אמונת שווא כי די במסכה למנוע הידבקות, והזנחת כללי היגיינה אחרים בעקבות כך^[5]. לדברי גרגורי הארטל, נציג ארגון הבריאות העולמי השימוש במסיכה גורם לאנשים לגעת בפניהם באופן רב מהרגיל ועלול להעצים את ההדבקה. הוא ממליץ שימוש במסיכה רק לאנשים שכבר נדבקו כדי שלא ידביקו אחרים^[6].".

3. ציטוט מעניין נוסף מהערך בויקיפדיה: "ביוני 2010 פורסם דו"ח של המועצה האירופית אשר מסקנתו היא כי הטיפול של ארגון הבריאות העולמי, הסוכנויות האירופאיות והממשלות העולמיות בשפעת החזירים הוביל להפחדה בלתי מוצדקת ולבהלה לגבי הסיכונים הבריאותיים לציבור, כמו גם לבזבוז עצום של כספי ציבור. לפי פול פלין, אשר עמד בראש הוועדה - "זו הייתה מגיפה שמעולם לא הייתה", החיסונים שפותחו כנגד שפעת החזירים היוו "רפואת פלצבו מדרגה ראשונה", "השפעת הזרוע הארוכה של חברות התרופות נמצאת בכל הרמות של תהליכי קבלת ההחלטות".^[4] ". 

האם מדובר בנקודות דימיון לקורונה? לי אין תשוב לשאלה הזו.

הערות

1. הטווח הגדול של מספר מקרי המוות נובע מכך שחלק מהחולים פיתחו גם מחלות אחרות, כגון: דלקת ריאות, וייתכן שנפטרו ממחלות אלו.

2. לא מצאתי מה גרם להיעלמות השפעת הנ"ל.

הערכת הסתברות התרחשות התסריט
גבוהה יותר מהערכת ההתרחשות של תסריט השפעת הספרדית. במצב הידע המוגבל שלי קשה לי להעריך את ההסתברות לתסריט הזה.

תסריט מציאת חיסון תוך חצי שנה עד שנה

תסריט כזה נוטה לכיוון התסריט של Best Case. ההסתברות שלו כמובן גבוהה יותר משום שטווח הזמן שנתתי בו ארוך יותר. צריך להביא בחשבון שיהיו חולים במצב קשה שיהיו מוכנים לנסות תרופות שטרם עברו אישורים פורמליים מלאים.
ניסיון מוצלח עשוי לקצר תהליכים.

הערכת הסתברות התרחשות התסריט
גבוהה הרבה יותר מההסתברות של תסריט ה-Best Case משום שמשך הזמן עד למציאת פיתרון ארוך יותר. 

כיצד לפעול?

התסריטים שהצגתי הם שטחיים ופשוטים. אם רוצים לבנות תסריטים ברצינות, צריך להעמיק ולהרחיב אותם ולהוסיף תסריטים נוספים או תתי תסריטים נוספים. באמצעות מידע שמצטבר הם צריכים לעדכן את ההסתברות להתרחשות כל תסריט. 

אני מניח שמקבלי החלטות ברמה לאומית, ברמה בינלאומית וברמה ניהולית של חברות או ארגונים בונים תסריטים כאלה. 

אני גם מניח שהם ישתמשו בתאוריית גילוי האותות על מנת לקבל החלטות.

מצבם של אנשים רגילים שונה. יש להם פחות כלים ופחות יכולות. למרות זאת הם צריכים לקבל החלטות מעשיות. 
עדיין מומלץ לבנות מספר תסריטים להביא בחשבון תסריטים אופטימיים ותסריטים פסימיים. לייחס הערכות גסות של הסתברויות או סיכויים להתרחשות של התסריטים ולהשתמש בזה לצורך קבלת החלטות.
כמובן שאני מדבר על החלטות במסגרת מה שמשרד הבריאות מחייב אותנו לעשות.

פוסטים קודמים על קורונה

כשהפחד מהקורונה משתק את המשק 

נקודות למחשבה ביחס לצעדים של משרד הבריאות בהקשר של וירוס הקורונה  

בפוסט הבא

בפוסט הבא אנסה לתת כמה הנחיות כלכליות מעשיות. כמו כל הנחיה, הן לא בהכרח מתאימות לכל אחד ולכל מצב.