יום ראשון, 27 באפריל 2014

זכויות ניצולי שואה

מחר, 28 באפריל, הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בשואה איבדה אמי ז"ל את כל משפחתה: אחיותיה, בעליהן וילדיהן (וקרובי משפחה נוספים רבים, כגון: דודים ובני דודים).

כבר כתבתי בפוסטים קודמים שחוסר ידע גורם לכך, שמשפחות ואנשים אינם ממצים את הזכויות המגיעות להם. ראו למשל:




בפוסט זה אתמקד בזכויות ניצולי שואה.

פורטל זכויות ניצולי שואה
מקור מידע חשוב ביחס לזכויות ניצולי השואה הוא פורטל המידע הלאומי לזכויות ניצולי השואה בישראל. הפורטל מרכז זכויות ושירותים המגיעים להם.

את הפורטל יזמו הרשות לזכויות ניצולי שואה וכל זכות. מטרתו לרכז במקום אחד את כל הזכויות והשרותים המגיעים להם, על מנת להגדיל את הנגישות של המידע לניצולי שואה, בני משפחותיהם וגורמים המסייעים להם.
קישור לדף הכניסה לפורטל:

באתר כל זכות מתאר הדף, שאליו אני מצרף קישור, את המיזם והגופים המחויבים לו:

בדף אליו צרפתי קישור תוכלו לראות רשימה ארוכה של ארגונם המחויבים לתכנים במיזם.
בין הארגונים:
ארגוני ניצולי שואה

בדף תוכלו לראות את הרשימה המלאה של הארגונים. מרבית הקישורים לדפי אינטרנט, שצרפתי לרשימת הארגונים לעיל (מגיעים לדף האינטרנט בלחיצה על שם הארגון), הם לדף העוסק בניצולי שואה ולא לדף הראשי של אותו ארגון. עשיתי את זה על מנת להקל על הקוראים.

שימו לב שיש מגוון גדול של שירותי סיוע על ידי מגוון גדול של ארגונים. מה שלא מצאתי זה כתובת אחת שתפנה את ניצול השואה לשירותים להם הוא נזקק ותמנע ממנו חיפושים והתרוצצויות, שאולי הם לא לכוחותיו. 

דוגמאות: ארגון לתת שולח חבילות מזון, משרד המשפטים נותן סיוע משפטי חינם למיצוי זכויות, ער"ן מחזיק קו מיוחד לשיחות מצוקה של ניצולי שואה.  

מה תמצאו בפורטל?

1. זכויות המגיעות לניצולי שואה לפי קבוצות השתייכות: נכי המלחמה בנאצים, ניצולי שואה המוכרים על ידי רשויות הפיצויים בגרמניה בגין נזקי בריאות, יוצאי מחנות וגטאות וכיו"ב.

2. סיוע נוסף: משפטי, חברתי, נפשי ורגשי 

3. מספרי טלפונים של מוקדים טלפוניים בהם ניתן להיעזר

4. כתובות פורומים אינטרנטיים לניצולי שואה ולדור שני ולדור שלישי

למה עוד כדאי לשים לב?

1. אין כפל הנחות
ניצולי שואה עשויים להשתייך גם לקבוצות אחרות. כך למשל, כל ניצולי השואה משתייכים גם לקבוצת האזרחים הוותיקים. 
זה שניצול שואה מקבל הנחה, לא בהכרח מבטיח, שהוא מקבל את ההנחה המקסימלית המגיעה לו.

דוגמה: ניצול שואה מקבל הנחה בתשלום ארנונה. אם הוא קיבל הנחה בגלל שהוא אזרח ותיק, זו הנחה נמוכה יותר מההנחה שהוא זכאי לה כניצול שואה. כדאי לו לפנות לרשות המקומית ולבקש שיבטלו את ההנחה המגיעה לו כאזרח וותיק ויתנו לו את ההנחה המגיעה לניצול שואה. 

2. המידע הוא כללי. כל אדם הוא מקרה פרטי
לא קראתי את כל המידע ביחס לזכויות המגיעות לניצולי שואה, כפי שאיני קורא את כל המידע ביחס לזכויות המגיעות לקבוצות אחרות. 
אני מכיר חלק מהזכויות המגיעות לקבוצות אוכלוסייה, אבל אני יודע היטב היכן אפשר למצוא מידע ביחס לזכויות.

כאשר קיים צורך קונקרטי לברר את הזכויות במלואן, קל לי לעשות זאת.

למרות שלא קראתי את כל המידע ביחס לזכויות ניצולי שואה, אני משוכנע שיש נושאים פרטניים, שבהם הדברים לא מוגדרים באופן מדויק. מקרים "אפורים" אלה, לא בהכרח יופיעו בפורטל המידע. 

במקרים ה"אפורים" ואולי גם במקרים הברורים, חשוב גם כיצד מתנהלים על מנת לקבל את הזכויות (הביורוקרטיה הישראלית לא תמיד ממהרת לתת לאנשים את מה שמגיע להם. דוגמה אישית שלי: המוסד לביטוח לאומי לא שילם לי במשך שנתיים וחצי הפרשים של אלפי שקלים על תגמול מילואים. לא הייתה מחלוקת על זה שמגיע לי. לא הייתה מחלוקת על גובה הסכום המגיע לי. ייתכן שעד היום לא הייתי מקבל את הכסף, לולא הייתי פונה ישירות למנכ"ל עם העתק למבקר המדינה). 
מניסיוני האישי ביחס לניצולי שואה, אני יכול להגיד שכבר היה מקרה שבו קבלו סכומים נאים בגלל האופן בו פעלתי בתחום "אפור", שספק אם יופיע בפורטל המידע.  

הזווית האישית שלי
מעבר לנכונות שלי להרצות (שתורגמה לשתי הרצאות בנושא התנהלות כלכלית בעמך), אני נותן גם ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום לניצולי שואה. מעוניינים מוזמנים לפנות אלי.

למצגת של ההרצאה האחרונה בעמך אפשר להגיע באמצעות הקישור הבא:
הבנק אויב או ידיד? - כיצד להתנהל מול הבנקים




יום שלישי, 15 באפריל 2014

טיפולוגיה של לקוחות: החמקן

 F-35  החמקן: מטוס
מקור התמונה: ויקיפדיה
 

בתמונה למעלה אתם יכולים לראות את מטוס F-35 לייטנינג II, המכונה "החמקן". הוא נקרא "החמקן" משום שהוא מסוגל לחמוק מגילוי על ידי ציוד לגילוי חדירת מטוסים והתראה על החדירה.

תחשבו לרגע שאחריות, מושג אבסטרקטי, הוא דמוי ציוד לזיהוי חדירת מטוסים. הלקוח החמקן יתחמק מאחריות, באופן דומה להתחמקות של מטוס ה F-35.

מה רע באחריות?
לפני כ-30 שנה או יותר למדתי פסיכולוגיה. הנבדקים באחד הניסויים, שלמדתי עליהם היו קופים.
הניסוי נבדל מניסויים אחרים בכך שקוף אחד ניהל משימה, אותה ביצעו קופים אחרים.

לאחר כמה חודשים של ביצוע המשימה, קיבל הקוף-המנהל אולקוס. יתר הקופים לא חלו במחלה זו.
הפרשנות של החוקר הייתה, שהדאגות של הקוף המנהל הן שגרמו לו לחלות באולקוס. 
את המסקנות ניתן להכליל גם להשוואה בין מנהלים אנושיים לכפופים להם.

הלקוח המתחמק מעוניין בחיים טובים. מדוע לקחת אחריות? הדאגות יהרסו אותך. צריך להנות מהרגע. 

כשהמתחמק עובד
 כל עוד הוא עובד בתפקיד שאינו מחייב אחריות גדולה, זה יכול להיות סיפור הצלחה. הוא יבצע את המשימות המוטלות עליו. הוא ייצור אווירה נעימה לחבריו לעבודה ואולי ירתק את חבריו לעבודה בסיפורים מעניינים על החופשות שלו בחוץ לארץ או בארץ, על תחביבים שיש לו, על חבריו ועל בני משפחתו.

העיקרון הפיטרי
העיקרון קרוי על שם לורנס ג'יי פיטר שבספרו משנת 1969 
 The Peter Principle: Why Things Always Go Wrong (תורגם לעברית תחת השם: העיקרון הפיטרי), פירט ותיאר אותו. על פי העיקרון הפיטרי, עובד יתקדם כל עוד הוא מבצע את תפקידו כהלכה. הוא ייתקע בתפקיד שאותו אינו מבצע כהלכה.
זה עשוי לקרות גם לחמקן שלנו. הוא עשוי להתקדם ולקבל תפקיד ניהולי. לפעמים הוא יכול להתקדם גם לדרג ניהולי גבוה. 

על מנת להתחמק מהאחריות הוא עלול לסגל לעצמו דפוסים של לקוחות מסוגים אחרים: המכסה, המנתח המשותק, השבוי והרע

דרך אחרת של החמקן להתמודד עם אחריות
כאשר החמקן הוא מנהל בארגון, עשוי להיות לו נתיב עוקף אחריות נוסף. הנתיב הא עובד או מנהל אחר, שייקח את האחריות על עצמו. 

זה יכול להיות מנהל מעליו, שירגיש כל כך אחראי, עד שייקח על עצמו להחליט ולבצע במקום החמקן. 
זה עשוי להיות מנהל עמית, האחראי על תחום הקשור לתחום שבניהולו של החמקן.
זה עשוי להיות גם מנהל האחראי לתחום דומה, שבטוב ליבו מוכן לעזור לעמיתו ולקבל אחריות במקומו. 

החמקן הפרטי
כשהייעוץ הוא אישי או משפחתי, למשל ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה או ייעוץ פרישה (ייעוצים שאני נותן), המצב קשה יותר. בלא מעט מקרים יהיה קושי למצוא מישהו, שייקח את האחריות במקום החמקן.
כאשר החמקן בורח מאחריות בעבודה כשכיר בארגון - נפגע הארגון. לא בהכרח גם החמקן. יכול להיות שהפגיעה אינה קשה, משום שהארגון הוא ארגון גדול יחסית ועבודה אחראית ומקצועית של עמיתיו מביאה את הארגון למצב טוב.

כשמדובר בנושא אישי או עבודה כעצמאי או עבודה בארגון קטן, לא בהכרח יהיו כאלה שיאזנו את הנזקים שהוא גורם.

כיצד מתמודד יועץ עם חמקן?
להלן מספר דרכים על מנת להתמודד עם חמקן:

1. מצא את מי שייקח את האחריות במקומו
לפעמים ניתן להיעזר במנהליו ובעמיתיו בארגון

2. עבוד עם גורם אחר בארגון
לא תמיד ניתן לבצע משימת ייעוץ בנושא אחר במקום הנושא שבאחריות החמקן.

3. הבא את החמקן למצב בו ייקח אחריות
בייעוץ ואימון אישיים ומשפחתיים זה חלק מהותי מהתהליך (ראה למשל: הפרשנית). 
בארגון זה הרבה יותר קשה (לא שזה קל בייעוץ אישי או משפחתי).  קרוב לוודאי שמתווה הייעוץ אינו כולל משאבים לצורך כזה.





יום ראשון, 13 באפריל 2014

כיצד אני יכול לעזור לכם על מנת שתעברו מעבדות לחירות?

לפני שנה פרסמתי פוסט שכותרתו: חג הפסח מעבדות כלכלית - לחירות כלכלית. בפוסט תיארתי מה זה בעיני חירות כלכלית והצעתי את עזרתי המקצועית למי שרוצה להשיג אותה.

בפוסט זה אתאר כיצד אני יכול לעזור לכם להשיג חירות כלכלית. יוצגו השירותים שאני נותן כיועץ לכלכלת המשפחה.

1. לכלכל בתבונה: תהליך ייעוץ ואימון
תהליך ייעוץ ואימון למשפחות המעוניינות לשפר את התנהלותן הכלכלית ולתכנן את עתידן הכלכלי (המשפחות עשויות להיות במצב כלכלי טוב או במצב כלכלי גרוע).
פגישה ראשונה - מתנה ללא תשלום וללא התחייבות לפגישות נוספות.
פגישות נוספות - בתשלום. לניצולי שואה ולאתיופים כל התהליך הוא ללא תשלום.

2. טסט: בדיקה מקוצרת
תהליך בדיקה קצר (כשעה עד שעתיים) בעלות נמוכה. דומה לטסט לרכב או לבדיקות רפואיות של מכון. 

3. ייעוץ פרישה
תהליך המיועד לאנשים לפני יציאה לגמלאות או לפני פרישה מוקדמת. גם מפוטרים בגיל מבוגר, עשויים להפיק תועלת מייעוץ כזה. הייעוץ נעשה במשותף עם יועצת פנסיונית אובייקטיבית מוסמכת. 
מטרת הייעוץ היא למצות את הזכויות המגיעות להם ולהכין אותם לתקופה כלכלית חדשה: הוצאות גבוהות יותר והכנסות נמוכות יותר. 
עם מי שעומד בפני פרישה מוקדמת מרצון נדון גם בשאלה: האם כדאי לפרוש מוקדם בתנאים המוצעים לו?

4. "הנהלת חשבונות"
שרות של ניהול מאזן חודשי למשפחות, שאינן מסוגלות לעשות את זה בעצמן. 
העלות החודשית היא נמוכה. 

5. הרצאות
הרצאות חד-פעמיות בכל מסגרת. לאחרונה הרצתי בעמך לניצולי שואה על הבנקים.  
במרבית המקרים ההרצאות הן ללא תשלום.

6. סדנאות
מספר קטן של מפגשים בהם מבצעים ניתוחי עומק של אירועים אמיתיים (שמביאים המשתתפים) או מייצגים (בעיות שכיחות, שנבנה להם מקרה פיקטיבי).

חג שמח.

לפרטים ביחס לייעוץ ולמידע נוסף: 
טלפון: 054-4480616 או דוא"ל

יום שלישי, 8 באפריל 2014

השירות הציבורי: מקלט למבוגרים ולעובדים פחות טובים?

אם חשבתם שזו דעתי, כמובן שטעיתם. זהו אחד הרעיונות המסוכנים בו נתקלתי במאמר, שכתבה בגרסה האלקטרונית של העיתון גלובס גברת בשם אורנה רודי. 

חייהם של הכותבים בעידן האלקטרוני קלים יותר מאשר חייהם של עיתונאים במדיה מסורתי. בדפי אינטרנט ניתן לתקן טעויות כתיבה בדיעבד. ייתכן שאף אחד לא יזכור את הטעות.
בעיתונות הכתובה, אחרי שזה יצא לדפוס זה כבר נצרב. כל מה שנותר לך זה לפרסם הודאה בשגיאתך באמצעות פרסום תיקון.

מדוע אני מזכיר את ההבדל בין העיתונות האינטרנטית לעיתונות הכתובה? כמה ימים אחרי שקראתי את מה שכתבה אותה גברת, התקשיתי למצוא אותו, אבל מצאתי מאמר, פרי מקלדתה, עם "זמירות" קצת שונות.

אורנה רודי לא ממש מעניינת אותי. הדעה שהציגה, ומשקפת גם דעת אחרים (חלקם פחות אמיצים ואינם מביעים אותה בגלוי), מעניינת אותי וגם ומסוכנת. בפוסט זה אסביר מדוע העמדה הזו גם שגויה וגם מסוכנת.

הרעיונות העיקריים במאמר
במאמר שני רעיונות עיקריים:

1. צעירים עובדים טובים ממבוגרים ולכן מקבלים אותם לעבודה ולא מקבלים מבוגרים.
כל הטענות על זריקת קורות חיים לפח רק בגלל הגיל המופיע שם אינן מוצדקות משום שהצעירים טובים יותר.
כל הבכיות על אבטלה מתמשכת של מבוגרים אינן בגין אפליה, אלא משום שהם עובדים טובים פחות.

2. את המבוגרים צריך לקבל כעובדים בשירות הציבורי. להעסיק אותם עד גיל מבוגר מהנהוג היום וכך תיפתר בעייתם.
כנראה שהכותבת אינה שותפה לרעיונות הכלכליים של מרגרט תאצ'ר ואיאן מקלאוד (איש מרתק, שנפטר בשנת 1970. כתבתי עליו ערך בויקיפדיה העברית. היה שר בממשלות בבריטניה, שהשפיע גם על מנהיגים מהמפלגה השמרנית, שבאו אחריו. תאצ'ר לקחה ממנו את הרעיון של הפסקת חלוקת חלב לילדי בתי הספר). 
הם אינם מתאימים לעבודה בסקטור הפרטי, ניתן להם לעבוד בסקטור הציבורי.

גילוי נאות
עברתי את גיל 60. עבדתי כ-40 שנה במחשבים וטכנולוגיית המידע.
כעשרים שנים ראשונות כעובד מדינה (ואחרי זה כעובד חברת ממשלתית) שכיר.
ברובן של כ-20 השנים שאחרי זה הייתי יועץ עצמאי.
גם היום פונים אלי מדי פעם לייעוץ. לא רק מישראל: אחת לכמה חודשים צץ ארגון שאני לא מכיר, מארצות הברית או מערב אירופה, שחושב ששיחה טלפונית של שעה איתי בנושא מקצועי מוגדר, שווה לו סכום תלת ספרתי (בדולרים). 

בשנים האחרונות שלחתי פעם אחת קורות חיים למשרת שכיר. מישהו פנה אלי ואמר לי, שכדאי שאדבר עם חברה מסוימת. הם מחפשים עובד בתפקיד ספציפי והוא המליץ להם לפנות אלי. שוחחתי עם מי שמנהל את החברה והתבקשתי לשלוח קורות חיים.
לא התקבלתי. אינני חושב שזה קשור לגיל. 
מדובר בתפקיד שאף פעם לא מילאתי, אבל בהחלט רציתי לעבוד בו גם  עשרים שנה קודם.

בשנתיים האחרונות אני עובד גם בשני תחומים אחרים:
אני מלמד ברידג'. לפני שתגבשו דעה, האם אני עושה זאת בהצלחה קראו: ילדי בתי הספר משחקים ברידג'.

"הכובע" הנוסף שלי הוא ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה. סיימתי הכשרה פורמלית ואני חבר באיגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה.
המכנה המשותף למשפחות (והיחידים) שבאים לייעוץ:  התנהלות כלכלית לא נכונה.
יש ביניהן משפחות שמצבן הכלכלי גרוע.
יש משפחות שמצבן טוב אבל בהתנהלות נכונה יהיה הרבה יותר טוב, ויש משפחות צעירות שמצבן היום טוב אבל ללא תכנון כלכלי, עלולות למצוא את עצמן בעתיד במצב גרוע. דוגמה לקבוצה האחרונה: אנשי היי-טק צעירים, שאולי בגלל רעיונות מהסוג המופיע במאמר של הגב' רודי, ימצאו את עצמם אחרי גיל 40 ללא עבודה.
הפוסט הזה נכתב בהקשר של כלכלת המשפחה

הטענה הראשונה: צעירים עובדים טובים יותר ממבוגרים
אפשר להתייחס לטענה בשתי רמות: רמה כללית ורמה פרטנית.
ברמה הכללית משווים בין אוכלוסיות, למשל: גילאי ה-20 מול גילאי ה-40 ומעלה.

הרמה הפרטנית השוואה בין שני אנשים ספציפיים, למשל: אחד בן 25 ואחד בן 50 ששלחו קורות חיים לצורך עבודה בתפקיד מסוים.

הרמה הכללית
לפני כמה חודשים נתקלתי במחקר בנושא זה, שנעשה באוניברסיטה מכובדת בחו"ל. 
מסקנת המחקר: יש יתרונות לצעירים (למשל: מהירות) ויש יתרונות למבוגרים (למשל: ניסיון). התשובה לשאלה: מי עדיף צעיר או מבוגר? תלויה בכישורים הנדרשים באותו תפקיד.
לא כל התפקידים דורשים רק כישורים בהם צעירים עדיפים או רק כישורים בהם מבוגרים עדיפים. במקרים כאלה התשובה לשאלה אינה חד-משמעית.

מהניסיון שלי אני יכול להגיד, שפעמים רבות יש יתרון לצוות המשלב צעירים ומבוגרים. 
מוכר לי פרויקט טכנולוגי גדול, עטור שבחי אנליסטים, שביצע בנק גדול באירופה. אחד המאפיינים הניהוליים היה שילוב עובדים צעירים חדשים  (שמיומנים בטכנולוגיה חדשה) עם מבוגרים ותיקים (שמכירים את הארגון ואת המערכות הקיימות).

הרמה הפרטנית
לפני מספר שנים רב קראתי את הספר נפלאות התבונה (באנגלית: A Beautiful Mind), ביוגרפיה של ג'ון נאש. נאש, מתמטיקאי שזכה בפרס נובל לכלכלה, היה חולה נפש.
אחד הפרקים מתאר את חזרתו לאקדמיה, בגיל מבוגר, לאחר אשפוז ממושך. 
אוניברסיטת פרינסטון העסיקה אותו, על אף שזה לא מכבר שוחרר מאשפוז ולא היה עדיין מסוגל להרצות. הוא נראה כאיש מוזר המסתובב ללא תכלית בקמפוס. 

באחת הפעמים, הוא התיישב בקפטריה ליד מרצה צעיר למתמטיקה, שהתחבט זמן ארוך בבעיה שלא מצא לה פתרון. 
הצעיר שוחח איתו רק מטעמי נימוס. כשנאש שאל אותו על מה הוא עובד, סיפר על הבעיה. הצעיר לא ציפה שהשיחה תקדם במשהו את פתרון הבעיה.  
בסוף השיחה הוא יצא עם פתרון. 

איני משווה את עצמי לגאונים מסוגו של נאש. אני בהחלט משווה את עצמי לאנשים אחרים וחושב שאני לא המבוגר היחיד, שמסוגל לבצע את מה שביצעתי. 
אתם מוזמנים לקרוא פוסט העוסק בגילאות, בו תיארתי כיצד בגיל שמעל ל-50 ביצעתי מטלה תכנותית מורכבת, אחרי שצעירים נכשלו בה. הפעם הקודמת שביצעתי עבודה מסוג זה הייתה כ-20 שנים קודם.

המסקנה מדוגמאות אלה ומהרבה דוגמאות אחרות, שברמה הפרטנית עשויים להיות מבוגרים מעל לגיל 40, שיבצעו תפקיד טוב יותר מצעירים רבים.

הטענה השנייה: מקומם של המבוגרים בשירות הציבורי ולא בסקטור הפרטי
במשך זמן רב אני קורא מדי פעם כתבות בעיתון דה מרקר, המציגות תזה הנוגעת לשירות הציבורי בישראל.
על פי כתבי העיתון, יש בישראל מגזר ציבורי שאינו מתפקד ביעילות ועלותו גבוהה. הטענה המרכזית היא שמגזר ציבורי לא יעיל שעלותו גבוהה, משפיע באופן מהותי על מצבו של המשק הישראלי כלו.

אפשר להתווכח עם הטענה המתייחסת ליעילות ועלות המגזר הציבורי בישראל.
הרבה יותר קשה להתווכח עם הטענה, שאם המגזר הציבורי יקר ולא יעיל, נפגע המשק הישראלי כלו.

מה שמוצע בכתבה זה לקחת את אלה שהם, על פי תפיסת הכותבת, עובדים פחות טובים ופחות יעילים והכניס אותם לעבוד הרבה שנים במגזר הציבורי.


מדוע זה מסוכן?

1. בגלל דעה מוקדמת, מבוגרים נשארים ללא עבודה, לפעמים על אף שהם המועמדים הטובים ביותר לביצוע תפקיד.
זה יכול להיגמר גם יותר גרוע מחוסר תעסוקה.

2. את המחיר של העסקה ארוכת טווח של עובדים לא יעילים במגזר הציבורי נשלם כלנו
משמעות המנגנון היא: פחות בריאות, פחות חינוך,פחות רווחה ופחות דיור. 

3. גם המגזר הפרטי שלכאורה לא ייפגע, למעשה ייפגע.
המנגנון היקר והלא יעיל ימומן במה שאחרת היה יכול לעזור גם למגזר הפרטי. דוגמאות: יהיו פחות תקציבים למדען הראשי לתמוך ב Startups, האוניברסיטאות יכשירו פחות או יכשירו פחות טוב, מהנדסים ורופאים.

השלב הבא
מדוע שנגביל את עצמנו רק למבוגרים שעובדים "פחות טוב" מצעירים? בואו ונדחף לשירות הציבורי גם אחרים ש"עובדים פחות טוב": חרדים, אתיופים, ערבים, נשים בכלל ונשים עם ילדים קטנים בפרט?

כמובן, שלא יהיה מקום לצעירים יעילים שאינם שייכים לקבוצות הבוכות על אפליה. אותם נשלח לעבוד בסקטור הפרטי.

כשזה לא יצליח, יהיה כבר מישהו שיחשוב ברצינות על רעיונות דומים לרעיון הסרקסטי של הסופר ג'ונתן סוויפט
סוויפט הציע לפתור את בעיית הרעב באירלנד באמצעות אכילת ילדים איריים על ידי האנגלים.


יום ראשון, 6 באפריל 2014

הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים

הכותרת של פוסט זה היא גם הכותרת של המצגת שלי, בהרצאה שהרציתי היום (בשנת 2014) לניצולי שואה בעמך בירושלים.
מאז הרציתי על הנושא הזה במקומות רבים וגם עדכנתי את המצגת. 
שיניתי את שם המצגת מ"הבנק ידיד או אויב" לשם קליט יותר "הבנק אויב או אוהב".
בשנת 2022 עדכנתי את הפוסט וצרפתי קישור למצגת מעודכנת. 

את הצורך בפוסטים בבלוג ובהרצאה על הנושא זיהיתי לפני חצי שנה בהרצאה על כלכלת המשפחה באותו פורום.

משאלות והתייחסויות המשתתפים הבנתי שלאנשים תחושות קשות כלפי הבנקים העושקים וגוזלים אותם (מנקודות המבט שלהם). ראיתי פחד, חשש מפעולה שמא פקידי הבנק לא יאהבו אותה, מרירות ותחושות דומות. 

לא רק שם זיהיתי התייחסות כזו. ראיתי משפחות שהגיעו במסגרת ייעוץ לכלכלת המשפחה, למסקנה, שיש מקומות טובים יותר לניהול כספם. 

כשבאו להעביר את הכסף, העבירו רק חלק קטן ממנו. הנימוק: "הפקיד בסדר איתי" או "הפקיד יכעס עלי ולא ירצה לתת לי שרות".

הגיע הזמן לשים את הדברים בפרופורציה וגם ללמד כיצד מתנהלים מול בנק. זה מה שניסיתי לעשות במצגת שלי.

צפו במצגת: הבנק ידיד או אויב?

הערה חשובה

את הייעוץ בכלכלת המשפחה לניצולי שואה, אני נותן ללא תשלום. בסיום המצגת, הם קיבלו כרטיסי ביקור שלי, בצירוף הזמנה מילולית לפנות אלי לייעוץ בכל עת.

גם ניצולי שואה אחרים מוזמנים לפנות אלי.

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...