אחת לכמה שנים אני נתקל, בהקשר של עבודות שאני עושה, בדרישה שאעשה ביטוח שאין לי צורך בו.
לפני שאצלול לפרשה הנוכחית שבה חברת אריאל של עיריית ירושלים דרשה ממני ביטוח כזה, אתן מעט רקע על ביטוח וניהול סיכונים.
כמומחה לניהול סיכונים אני מתיחס לביטוח כ-Control שמטרתו להקטין סיכון, אם וכאשר יתרחש אירוע סיכון.
אם הביטוח, אינו נותן מענה שמהזווית שלי הוא סיכון ממשי, אני לא רוצה לבטח את עצמי.
רמות סיכון וביטוח
אני מחלק את הסיכונים, בהקשר של ביטוח, לכמה קבוצות:
1. סיכונים שהם משבר או סיכון ברמת חומרה גבוהה (קטסטרופה).
אם מדובר בסיכון כזה, וביטוח הוא מענה סביר לסיכון אני אהיה כנראה אחד הראשונים שיבטח את עצמו.
2. סיכונים ברמה פחות גבוהה
עשויות להיות גם חלופות לא ביטוחיות לטיפול בסיכון.
רמת הסיכון אינה אחידה בין אנשים. יש כאלה שזה מסוכן להם יותר ויש כאלה שזה מסוכן להם פחות.
יהיו מקרים שארכוש ביטוח ויהיו מקרים שאמצע מענה אחד לסיכון.
3. Nice to Have
סיכונים שאין הכרח לבטח כי הסיכון לרוב האנשים נמוך.
למשל: ביטוח טיפולים אלטרנטיביים.
אם מישהו אינו צרכן סדרתי של טיפולים כאלה, יתכן שעדיף כלכלית לרכוש שעות טיפול, אם וכאשר יהיה רצון או צורך.
4. ביטוחים שעלותם גבוהה מעלות הסיכון
אני נמנע בדרך כלל מביטוחים כאלה.
5. ביטוחים שאינם נותנים מענה לסיכון
דוגמה לכך תמצאו בפוסט "אתה לא סוכן ביטוח" ובכל זאת.
הגישה שלי היא לא לעשות ביטוח כזה.
כמובן שסיכון הוא סובייקטיבי. מה שאינו סיכון משמעותי עבורי עלול להיות סיכון גדול למישהו אחר.
לא דומים צעיר או צעירה בריאים, החוצים כביש, לילד בן 4 החוצה כביש ללא ליווי מבוגר.
הביטוח שדרשה ממני חברת "אריאל" נופל באופן מובהק בקטגוריה הזו.
ביטוח על פי חוק חבות מעבידים
פנו אלי ללמד ברידג' במקום הממומן על ידי חברת "אריאל".
אני עובד כעוסק פטור כפי שקרה במספר רב של מקומות בהם לימדתי התבקשתי למלא טפסים ולהמציא אישורים, כגון: ניהול ספרים ופטור מניכוי מס במקור ממס הכנסה.
עשיתי זאת ושלחתי ללקוח הפוטנציאלי ביחד עם הצעה ללמד.
מדובר על היקף של שעה וחצי בשבוע.
אתם בוודאי מבינים שמדובר בסכום לא גבוה והסיבות שאני מלמד אינן כלכליות.
אני אדם שב-1.7.2026 ימלאו לו 75 שנים. התנהלתי באופן סביר מבחינה כלכלית ויש לי את החופש לעשות דברים שאני מעוניין לעשות ללא אילוץ של מחסור כלכלי.
אני נהנה ללמד כפי שאני נהנה להרצות.
אני חושב שאני תורם משהו לתלמידים בזה שאני פותח להם תחום חדש, שהם לא הכירו או עוזר להם להתפתח בתחום הם מכירים.
אולי אני גם תורם משהו קטן לקידום הברידג' בישראל.
הארגון והתלמידים מעוניינים שאני אלמד שם אבל....
תפנית בעלילה
פתאום ביקשו ממני למלא טופס של המוסד לביטוח לאומי.
סרבתי בתוקף.
משלוש סיבות:
1. אני מקבל קצבת אזרח ותיק ולא חייב לשלם ביטוח לאומי מעבר לדמי ביטוח בריאות מקצבת אזרח ותיק
2. אני עובד כעוסק פטור ולא כשכיר.
3. עבדתי כמורה לברידג' בהיקף דומה במספר רב של ארגונים שביקשו ממני אישורים ומילוי טפסים. אף לא אחד מהם ביקש ממני למלא טופס כזה. כי אין צורך.
החשש שלי מביטוח לאומי
יש לי נסיון רב ועגום מאוד עם המוסד לביטוח לאומי. הייתה נטייה לגבות ממני כסף כשלא צריך לגבות. היו מקרים שלא שילמו לי כסף שמגיע לי.
אולי יותר חמור דרשו כספים, שלא מגיעים למוסד לביטוח לאומי, מאנשים שאני מלווה כלכלית בהתנדבות ואין להם מספיק כסף והיכולות שלהם להתמודד עם הביורוקטיה של ביטוח לאומי נמוכות בהרבה משלי.
חלק מניסיוני העגום סוכם בפוסט: הוא רק בן 5 וכבר הפך למנטור של פקידי המוסד לביטוח לאומי.
ביניהם גם הסיפור העצוב על הפרשים של אלפי שקלים על קצבת מילואים.
לא הייתה מחלוקת על כך שהם מגיעים לי. לא הייתה מחלוקת על הסכום. במשך שנתיים טרטרו אותי במקום לשלם.
לפני שהלכתי לתבוע אותם בבית משפט לתביעות קטנות סיפרתי את מה שקרה לעובד בביטוח לאומי.
התשובה שלו לסיפור הייתה: "אצלנו זה עובד אחרת. תפנה לפקס האישי של המנכ"ל יוסף תמיר (זה היה לפני האינטרנט) עם העתק למבקר המדינה ואז ישלמו לך". פניתי וקיבלתי את הכסף (עם הצמדה וללא ריבית).
הינחתי שאם אמלא טופס, המוסד לביטוח לאומי יגבה ממני כספים שלא מגיעים לו ואני אצטרך לרדוף אחריו, כפי שכבר קרה בעבר.
לא מתאים לי. אני אדם עסוק שרוצה לנצל את זמנו לדברים שתורמים לי ולאחרים.
בסופו של עניין אמרו לי תביא אישור שלא צריך לנכות ממך דמי ביטוח לאומי. הבאתי.
תפנית 2 בעלילה: חוק חבות מעבידים
הבוקר (9.6.26) קיבלתי טלפון שאמרו לי שהכל בסדר. רק ביקשו ממני לדבר עם מישהי בחברת "אריאל".
היא אומרת לי צריך לנכות לך 3 שקלים בחודש לפי חוק חבות מעבידים.
הסברתי לה שלא סביר שרק בעיריית ירושלים מכירים את החוק ובכל הארגונים האחרים לא. להערכתי אין חובה חוקית כזו שאני כעוסק פטור אשלם את זה.
לאחר שקראתי על הנושא התברר שהפעם חשדתי בכשרים.
הכשרים הם עובדי הביטוח הלאומי.
מי שהמציאו את החובה שלי לשלם יושבים דווקא בעיריית ירושלים.
גם עיריית ירושלים לא תמיד פועלת כראוי. "מצטיינת" בכך מחלקת הארנונה הכושלת במיוחד של העירייה.
מה מצאתי כשחיפשתי "חוק חבות מעבידים" באינטרנט?
החוק עוסק בחבות של מעביד ולא של עובד.
בוודאי לא של עובד שהוא עוסק מורשה או עוסק פטור.
ביטוח לאומי צריך לשלם לי אם, חס וחלילה, יקרה לי משהו במהלך העבודה מבלי שאני אוסיף תשלום.
העירייה דורשת ממני לשלם על הרחבת הביטוח במקרה שמי שאשם במשהו שקרה לי במהלך העבודה הוא המעביד.
הרחבת הביטוח לא משולמת לביטוח לאומי אלא לחברת ביטוח.
כמובן שמי שצריך לשלם את זה זה המעביד ולא העובד. במקרה זה חברת "אריאל".
הביטוח הזה בהקשר הספציפי בראייה שלי הוא ביטוח מהסוג החמישי ביטוחים שאינם נותנים מענה לסיכון.
ציטוט מתוך האתר של חברת "כלל ביטוח":
"מהו ביטוח חבות מעבידים?
לא הפעם הראשונה
זאת לא הפעם הראשונה שמעבידים דרשו ממני לעשות ביטוח שמבחינתי אין צורך בו.
זה קרה כבר בייעוצים במחשוב כעוסק מורשה שדרשו ממני ביטוח אחריות מקצועית.
הסברתי להם שזה ביטוח יקר מאוד, שאין לי צורך בו.
בהקשר הספציפי שלי ועם הניסיון הטוב במיוחד שלי אינני חושש.
אם מישהו יתבע אותי, אשלם מכיסי לעורך דין ובסופו של התהליך המשפטי אקבל החזר הוצאות.
בראייה שלי זה ביטוח מסוג 4: ביטוחים שעלותם גבוהה מעלות הסיכון.
ההסתברות שיתבעו אותי נמוכה מאוד.
אני מוכן לבטח אבל אז אדרוש תעריף גבוה יותר שיכסה את ההוצאות המיותרות שלי על ביטוח.
החברות מצאו פיתרון זול לבטח גם אותי מבלי שאשלם.
המקרה השני היה יותר הזוי.
מכל המקומות שלימדתי בהם ברידג' היה אחד שדרש ממני ביטוח צד שלישי, שיכסה מצב בו קורה משהו לאחד מהתלמידים במהלך השיעור.
סרבתי בתוקף. הסברתי להם שלו הייתי מלמד טקוונדו או קארטה הייתי עושה ביטוח כזה. משום ששם יש סיכון.
אני מלמד ברידג'. אין סיכונים לתלמידים הנובעים ממה שאני מלמד.
מהר מאוד ירדו מהדרישה הזו ואמרו לי שמחלק מאלה שעובדים כעוסקים מורשים או פטורים לא דורשים ביטוח.
מקווה שגם הפעם יורידו את הדרישה הלא סבירה ואוכל לתרום לטובת התלמידים.
