‏הצגת רשומות עם תוויות עובד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עובד. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 1 בינואר 2022

תחזית לשנת 2022: עולם עבודה אחר

 


יש בינינו כאלה שכבר אינם בעולם העבודה הקלאסי של פעם. עולם שבו עובדים כשכירים במשרה מלאה במשך שנים רבות. זה קורה יותר אצל בני דור ה-Y ובני דור ה-Z.

מגיפת הקורונה גרמה להאצת תהליכי שינוי קיימים ובנוסף הביאה גם לשינויים מהותיים, שחלקם בלתי הפיכים.

עולם העבודה בשנה הקרובה ובשנים הבאות יהיה שונה ממה שהכרנו עד לפני שנתיים. בפוסט זה אציג מספר תחזיות. מטיבן של תחזיות, שהן לא בהכרח מתגשמות בפועל. 


עבודה היברידית או עבודה מרחוק מזווית של העובד


כבר היו אנשים שעבדו מרחוק. גם אני כעצמאי בתחום המחשבים ומערכות המידע נתתי שירותים מרחוק כבר לפני מספר שנים. הקונספט היה פשוט. חברת ייעוץ בארצות הברית או באירופה הוסיפה יועצים עצמאיים מומחים בתחומם למאגר שלה. ארגונים שרצו ייעוץ טלפוני אסטרטגי ממני הודיעו לחברה. תיאמנו. דיברנו. הלקוח שילם לחברה. החברה העבירה לי את הסכום שקבענו. בקיצור Win-Win לכל הגורמים המעורבים. 

ההבדל בין העבר להווה הוא, שעכשיו עבודה מרחוק ועבודה היברידית הפכו ל-Mainstream. 

העבודה מרחוק והעבודה ההיברידית יישארו איתנו לא רק בשנת 2022 אלא גם הרבה שנים אחר כך.

ההשלכות של עבודה מרחוק או עבודה היברידית הן מרובות ומרחיקות לכת ולא כולן פשוטות להבחנה.


איזון עבודה-בית

הימצאות בבית במקום במקום העבודה יוצרת מצב שונה מהמצב של לפני העבודה מרחוק.

מצד אחד יש אפשרות להיות יותר עם ילדים ולטפל בהם במהלך יום העבודה. 

מצד שני יש כאלה שיתקשו לעבוד מהבית. גם כשאין ילדים קטנים ובמיוחד כאשר יש ילדים קטנים. 

השורה התחתונה: בהדרגה ירד מספר שעות העבודה ויווצר איזון טוב יותר בין בית לעבודה.

 

שעות עבודה

כשעובדים במקום עבודה פיזי יש מסגרת. המסגרת מגדירה איזשהו טווח של שעות עבודה. 

בבית זה הרבה פחות מוגדר. אין גבולות. יש כאלה שיסחפו לעבודה של הרבה יותר שעות מאשר במקום עבודה. יש כאלה שיעבדו הרבה פחות. 

התפיסה שלא מספר השעות הוא מה שחשוב, אלא התפוקה, הופכת ל-Mainstream גם במקומות בהם עובדים חתמו כרטיס בשעון נוכחות וקיבלו תשלום על פי שעות עבודה.

השורה התחתונה:  מודל התשלום לפי שעות יהפוך לפחות שכיח.


הטבות

הטבות שהתאימו לעידן העבודה ממקום העבודה הופכות לפחות רלוונטיות, אם בכלל. 

בראש וראשונה רכב חברה. כשנוסעים כל יום למקום עבודה רחוק מהבית זה משתלם. כשעובדים כל יום מהבית זה הרבה פחות משתלם כלכלית. יותר עובדים יוותרו על רכב חברה משום שזה לא יהיה כדאי להם כלכלית.

לא פחות חשוב, כשלא נוסעים לעבודה נחסכת עלות דלק, נחסך זמן נסיעה בפקקים, זמן חיפוש חניה ובחלק מהמקרים גם עלויות חניה.

גם הטבות אחרות של סביבת עבודה מפנקת במקום העבודה, שמכירים אותן במיוחד בחברות היי-טק, הופכות לחשובות פחות. 

השורה התחתונה: יווצר דפוס חדש של הטבות לעובדים.

 

לא רק מעביד אחד

קשה לעבוד עבור מעביד נוסף ממקום עבודה פיזי של מעביד. הרבה יותר קל לעבוד עבור מעביד נוסף כשעובדים מהבית. 

בינינו, אם לא מדובר במתחרה עסקי של המעביד, יכולה לצמוח מזה לא מעט תועלת.  העובד לומד דברים חדשים, מתנסה בסביבות עבודה קצת שונות ונפגש בשיטות, טכנולוגיות ורעיונות שייתכן שיהיו רלוונטיים גם למעביד הראשי שלו.  

לא מן הנמנע שיעלו גם רעיונות של שיתוף פעולה עסקי בין המעביד הקבוע למעביד הנוסף.

השורה התחתונה: המודל של עבודה במקביל מול מעסיקים שונים, לפעמים כעצמאי ולפעמים כשכיר ועצמאי יהפוך לשכיח יותר. 

 

לא מוכנים לעבוד כשאין אפשרות לעבודה מרחוק 

מעבידים שאינם מאפשרים עבודה מרחוק או עבודה היברידית אינם מצליחים לגייס עובדים.

השורה התחתונה: עבודה מרחוק או עבודה היברידית זה הסטנדרט.


עבודה מרחוק מזווית של המעסיק


שמירה על מחויבות העובד למעסיק

הרבה יותר קל לשמור על מחויבות של עובד למעביד כשהוא נמצא במקום העבודה. הוא נמצא באינטראקציה עם עובדים אחרים. אוכל ביחד איתם. מדבר איתם גם על נושאים אישיים וגם על נושאים כלליים ומקצועיים. 

המעסיקים צריכים למצוא דרך לשמור על מחויבות העובדים לארגון. זה יכול להיות במפגשים יומיים של עובדים אחת לתקופה עם פעילות פנאי. 

זה יכול להיות במפגשי העשרה מרחוק.

זה יותר קל במודל ההיברידי מאשר במודל של העבודה מרחוק.

בישראל התווסף לכך גם המודל הכושל של חל"ת. מודל הפוגע קשות במחויבות של עובדים למקום העבודה.

השורה התחתונה: עם הזמן יהיו מקומות עבודה שילמדו כיצד לשמר מחויבות עובדים.


היררכיה

בנוכחות פיזית במקום עבודה ההיררכיה ברורה. ליד החדר או עמדת העבודה כתוב שם העובד ותפקידו, מקום הישיבה עשוי לשקף את מעמדו בארגון. אם יש מזכירה צמודה לחדרו ברור שהוא מנהל. 

בארגונים שמרניים כמו בנקים היא ברורה יותר. ממקום הישיבה של העובד אפשר להסיק ביחס למקומו בהיררכיה הארגונית.

בעבודה מרחוק ההיררכיה פחות ברורה. יש מקום להיררכיה פורמלית פחות. 

כבר נתקלתי בהיררכיה מטריציונית משתנה בפרוייקט ייחודי ומצליח של Drezdner Bank בגרמניה בשנת 2002. בפרויקט הייתה שכבה ניהולית בכירה דקה במיוחד. עובד יכול לנהל עובד אחר במשימה שאותה הוא מוביל, ולהיות מנוהל על ידי העובד אותו ניהל, במשימה אותה מוביל העובד האחר. 

השורה התחתונה: עולם העבודה מרחוק צפוי להיות עולם עם פחות היררכיה פורמלית. 


יותר כח לעובדים

שימור עובדים הופך למשימה קשה יותר. קראו למשל על יוזמה יוצאת דופן של חברה קטנה בפריז: כדי להילחם בהתפטרויות, חברה בפריז נתנה לעובדים לקבוע בעצמם את שכרם. 

יותר עובדים מעוניינים לעבוד פחות או לא לעבוד בכלל. 

כך למשל, בישראל רואים עובדים ועובדות, שאינם מעוניינים לחזור מחל"ת לעבודה.

השורה התחתונה: מעבידים צריכים להתאים את עצמם לעולם בו קשה לשמר עובדים.

 

לא תמיד יותר כח לעובדים

הסכם העבודה החדש של בנק דיסקונט הוא הסכם מהפכני. ההסכם כולל עבודה היברידית. הוא מהפכני בגלל שהוא מאפשר פיטורי עובדים.

בפוסט קודם הסברתי מה איפשר את המהפכה הזו. אין ספק שהסעיף הזה בהסכם, משקף היחלשות של ועד העובדים. לא בכל ענפי התעסוקה יש יותר כוח לעובדים.

השורה התחתונה: בענפים ובמקצועות מסוימים העובדים דווקא נחלשו. בנקאות היא אחד מאותם ענפים.

 

מקצועות מתיתרים


בפוסטים קודמים עסקתי במקצועות מתיתרים. הטכנולוגיה מחליפה מזכירות, קופאיות, נציגי שירות טלפוני ואפילו סוכני ביטוח ועורכי דין. 

בקורונה למדנו שיש דפוס נוסף של היעלמות הצורך באנשי מקצוע: מגפות מיתרות מקצועות מסוימים לתקופת זמן. ההקשר המידי שחושבים עליו הוא מקצועות הקשורים בתיירות. 

האם מקצועות אלה יתיתרו לחלוטין? להערכתי קרוב לודאי שלא, אבל העוסקים בהם צריכים להביא בחשבון כמה שנים רעות לפני חזרה לעסקים כרגיל, כפי שהיה לפני הקורונה.

אולי לא ממש לעסקים כרגיל כפי שהיה לפני הקורונה, אלא לעסקים סבירים. 

הלקח שצריכים להפיק אלה שעוסקים באותם מקצועות, וגם אלה שעוסקים במקצועות אחרים, הוא שבמהלך שנות העבודה יהיה צורך בהחלפות של מקצוע.  
לא רק שלא יעבדו כל תקופת החיים בהם עובדים במקום עבודה אחד, גם לא יעבדו במקצוע אחד. 

השורה התחתונה: צריך להיערך לאפשרות של החלפות מקצוע במהלך שנות העבודה. צריך להיערך גם להחלפות זמניות של מקצוע במהלך שנות העבודה.  

פחות עבודה


מטלות עבודה רבות של בני אנוש יוחלפו במהלך השנים הבאות בעבודת מחשבים ורובוטים. 
התוצאה עשויה להיות פחות עבודה. 
יעבדו פחות שעות ויהיו כאלה שלא יעבדו בכלל. במקומות שונים בעולם נעשים ניסויים של חלוקת כסף לאזרחים. הכסף אמור להספיק לצרכים בסיסיים. 

לא בכל המדינות זה אפשרי. לא בכל המדינות שבהן זה אפשרי זה יקרה. 

השורה התחתונה: יהיו מודלים חדשים של חלוקת כסף לאזרחים. לאו דווקא כקצבאות סוציאליות.

לסיכום

 
בשנת 2022, וגם בשנים שאחריה, צפויים שינויים בדפוסי העבודה שהיכרנו לפני הקורונה. 
השינויים העיקריים הצפויים:

1. עבודה מרחוק.

2. חוסר יציבות תעסוקתית.
החלפת מקומות עבודה. עבודה במקביל במספר מקומוצ עבודה. יותר עבודה כעצמאים או שילוב של עצמאי שהוא גם שכיר.
 
3. התיתרות מקצועות וצורך בהחלפת מקצוע במהלך הקריירה.
הן התיתרות קבועה והן התיתרות זמנית לאורך מספר שנים. 

4. הקטנת מספר שעות העבודה.
 
5. יותר אנשים שירצו לעבוד פחות, אם בכלל.

6. יותר אנשים שלא ימצאו עבודה.
 
7. מודלים חדשים של חלוקת העושר וחלוקת כספים של המדינה לאזרחים, שעשויים לפצות באופן חלקי על היעדר עבודה. 

אחת ההשלכות של המצב החדש היא הטלת יותר אחריות על האזרחים לטיפול במצבם הכלכלי. 
נדרש תכנון כלכלי ונדרשת היערכות אישית לטווחי זמן קצרים, בינוניים וארוכים. 
לטווח הארוך, אין ספק שגמלאות הפנסיה, יהיו באחוזים נמוכים יותר מההכנסות שלפני הפרישה בהשוואה לדור הנוכחי של הפנסיונרים.




יום שלישי, 27 במרץ 2018

מדוע אנחנו מקבלים שירות גרוע? מלה ביסטרו כמשל

לא מעט פעמים אנחנו מקבלים שירות גרוע: בחנויות, בסניפי בנקים, אצל ספקי שירות ובמסעדות.

בפוסט זה אנסה לנתח מדוע אנחנו מקבלים שירות גרוע?
אשתמש בדוגמה טרייה מהיום. ביום השלושים לנישואינו הלכנו רעייתי ואני לאכול ארוחת צהריים במסעדת מלה ביסטרו.
מלה ביסטרו היא מסעדה הנמצאת בשכונה הציורית והיפה עין כרם. בעבר אכלנו בה והאוכל היה טוב. בתחילת דרכה גם היה שירות מעולה. 

אנחנו חיים בעולם דינאמי ומשתנה. אין לי תלונות על האוכל שקיבלנו. השירות היה מתחת לכל ביקורת. 

הזמנתי אורחה עסקית שכללה מנה ראשונה ומנה עיקרית. אשתי הסתפקה במנה עיקרית. לשולחן הגיעו שתי המנות העיקריות ולא הגיעה המנה הראשונה. 
שאלתי את המלצר שהביא אותן: היכן המנה הראשונה? הוא הבטיח לברר. לקח לו זמן ארוך מדי. ביקשתי שייקח בינתיים את המנה העיקרית שלי. המלצר התנצל על מה שקרה.
סיימתי את המנה הראשונה. במסעדה היו ארבעה מלצרים. רובם עסקו בניקוי שולחנות והתעלמו מהסועדים בכלל וממני בפרט. הגיעו אלי זמן ארוך אחרי שסיימתי את המנה הראשונה. אשתי כבר כמעט סיימה לאכול את המנה העיקרית שלה. 

הפעם אמרתי למלצרית שהביאה את המנה העיקרית, שאינני מרוצה מהשירות והסברתי מדוע. 
היא אמרה שזה היום השני שלה בעבודה במסעדה. היא תעביר את דבריי לאחראי. 
הסברתי לה שאין שום דבר אישי כלפי השירות שהיא נותנת ביום השני לעבודתה.
אני משוכנע שהיא העבירה לאחראי את דבריי. במקום שנותנים שירות תוך 2-3 דקות האדם הבכיר ביותר שנוכח במסעדה היה מגיע לשולחן שלי לברר מה קרה.
במלו ביסטרו זה לא קרה.

קיבלתי כבר שירות לא טוב גם במסעדות הנותנות בדרך כלל שירות טוב. ההבדלים בהשוואה למלה ביסטרו היו:

1. המנהל הגיע במהירות לשולחן לברר מה קרה.

2. המנהל הורה להביא לנו משהו קטן על חשבון המסעדה ללא תשלום.


זה לא עניין אישי
השיחה ששמעתי משולחן סמוך תבהיר לכם שאין מדובר במקריות. היה דין ודברים בין גברת אחת שהחזיקה תינוק לבין מלצר. הגברת התרעמה על זה שפוקאצ'ה הגיעה אחרי המנות העיקריות.
בהתחשב בזה שהיו שם ילדים קטנים, שאולי אוכלים רק פוקאצ'ה, זה חמור יותר.

המלצר אמר שהפוקאצ'ה היא ללא תשלום (כנראה בגלל המספר הגדול של הסועדים בשולחן ההוא). הגברת: "אני מקווה שאתה מבין שזה לא בסדר שהפוקאצ'ה הגיעה מאוחר גם אם היא ללא תשלום".

התאוריה של השירות הגרוע
כאדם לא צעיר שקיבל פעמים רבות שירות בלתי נסבל (במאמר מוסגר, גם קיבל לפעמים שירות מעולה), נדמה לי שירדתי לשורש השירות הגרוע.

זה לא הש"ג זה המפקד.
כשהקופאיות בסופרמרקט בוחרות לצאת להפסקה בשיא העומס, זה לא הקופאיות, אלא המנהל הגרוע. 
מאד סביר שהוא לא נתן להן מנוחה בזמן שהיה פחות עומס. כשיש עומס הן יתעלמו ממנו ויצאו להפסקה המגיעה להן.

כשפקידת בנק מטפלת במשך יותר מחצי שעה בגברת שהיה לה חשבון משותף עם אימה שהלכה לעולמה ובחשבון לא היה סעיף היוותרות בחיים (מקרה אמיתי), זה המנהל אשם בתור הארוך והמתמרמר. 

הפקידה אינה מסוגלת לפתור בעיה כזו. בסניף עם תהליכי עבודה סבירים היא הייתה מעבירה את הטיפול בגברת לבכיר ממנה אחרי דקה ולא אחרי חצי שעה.

השורה התחתונה: כשארגון או יחידה בארגון מתפקדים רע כמעט תמיד זה אשמת המנהלים ולא אשמת העובדים.

החוויה
האם החנויות הפיזיות עומדות להיעלם ונקנה רק באינטרנט? מחקרים מראים שהתשובה לשאלה הזו היא שלילית.
ממחקרים מסתבר שבני דור המילניום ועוד יותר מהם בני דור ה-Z (שנולדו אחרי שנת 2000) ממשיכים לקנות והרבה בחנויות פיזיות. הסיבה לכך היא החוויה של הקניה בחנות פיזית, שאינה קיימת בקניות מקוונות.

אל תטעו, גם הליכה למסעדה במקרים רבים לשם החוויה. בלא מעט מקרים אפשר להזמין את אותן מנות במקוון באמצעות האינטרנט.
במלה ביסטרו כנראה לא מבינים את זה.
האוכל היה בסדר החוויה הייתה גרועה.



טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...