על חשיבותו של טיפול פסיכולוגי או מדוע "בזק שלי" הוא לא שלי?

 

המציאות לא תמיד מתאימה למה שאנחנו רוצים. כשהיא שונה באופן מהותי מהרצונות שלנו אנחנו צריכים לבחור באחת משתי אפשרויות.

האפשרות הראשונה להסתגל למציאות ולנסות להתמודד איתה. 

האפשרות השנייה היא הכחשת המציאות והתייחסות למציאות העגומה כאילו היא מה שרצינו שיקרה ולא קרה.

כשמישהו מכחיש בעקביות את המציאות שאינו אוהב, אפשר לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי. 

בלא מעט חברות בישראל יש אנשים ו/או תהליכים העוסקים בקשרי לקוחות, שלוקים בהכחשה הזו. 

אולי היה כדאי שהחברות ישתמשו בשירות פסיכולוגי, אישי או קבוצתי, על מנת שההכחשה הזו תיעלם ובמקום זאת יתמודדו עם המציאות. 

אינני בא לנסות לפתור בעיות פסיכולוגיות של אנשים ואולי ארגונים.

הבעיה שלי היא שאני ולקוחות אחרים של אותם ארגונים נפגעים מההכחשה הזו.

 

המקרה של "בזק שלי" 

 

כפי שכבר ציינתי בפוסט קודם, יש דואליות בישראל: לא רק אומת סטארטאפ, אלא גם ניהול כושל של מערכות ממוחשבות. 

כנראה שחברת בזק נמצאת בצד הלא טוב של הדואליות הזו. 

באופן וודאי שירות "בזק שלי" תוכנן ונבנה באופן כושל, המתאים לצד הלא נכון של אותה דואליות. 

אחרי יותר מארבעים שנה של עבודה בתחום המחשוב וטכנולוגיית המידע, לא הצלחתי להבין מדוע אני כלקוח של בזק לא יכול לראות ולהדפיס חשבונית ששולחת אלי החברה שלא באמצעות "בזק שלי", אלא ישירות מקובץ המצורף להודעת הדוא"ל שהחברה שולחת אלי. 

"בזק שלי" כבר לא שלי - סקירה היסטורית אישית

כשהייתי צעיר ויפה והייתי נשוי באושר. היו רק טלפונים נייחים. בזק הייתה מונופול. 

גם אנחנו השתמשנו בשירותים הטלפוניים של חברת בזק.

מאוחר יותר התחברנו לאינטרנט. בזק הייתה מונופול גם בתשתיות אינטרנט. 

כשהופיעו מערכות CRM ובעיקר תפיסת הלקוח במרכז, יצרו בבזק את "בזק שלי". יישום אחד שבו מרוכזים  השירותים של הלקוח. כשהלקוח מתחבר אליו הוא יכול לצפות בכל המידע ולבצע פעולות. 

נעניתי ברצון לבקשת בזק והצטרפתי ל"בזק שלי". זה היה נוח. 

 

 Bundling

ב-2014 הייתה רפורמת השוק הסיטונאי. 

בזק חויבה להחכיר את תשתיות האינטרנט שלה לחברות ISP ולחברות מתחרות. 

נוצרה שיטת מכירה של Bundling של שירותי אינטרנט. במקום להתקשר עם ספק תשתית אינטרנט ועם ספק ISP, צרכנים התקשרו עם אחד מהם. מבחינה כלכלית השתלם יותר להתקשר עם ספק ה-ISP ולא עם בזק. 

כך הפכתי ללקוח של בזק רק בהקשר של טלפון קוי.

 

טלפונים סלולריים וטלפונים חכמים

בנוסף, הופיעו טלפונים סלולריים ובזק וחברות טלקום ותיקות אחרות בעולם היו צריכות להתמודד עם מציאות של תחרות. 

באופן אישי, כמו רבים אחרים, כבר לא נזקקתי לטלפון קוי. רעייתי אז וגרושתי היום, העדיפה לשמור את הטלפון הקוי כגיבוי. 

היינו לקוח של בזק רק עם פעילות מצומצמת בטלפון נייח. 

סיבים אופטיים

סיבים אופטיים נתנו מענה טוב יותר לצרכי האינטרנט המשפחתיים שלנו: 

1. שני בנים העובדים בהיי-טק. לפעמים גם מהבית עוד לפני הקורונה.

2. אותם שני בנים גם משחקים במשחקים אינטרנטיים.

3. גם אני פעיל באופן מסיבי באינטרנט ובין השאר, מרצה בזום. 

4. חמישה טלפונים חכמים שגם בהם מתבצעת פעילות אינטרנטית, לעיתים כבדה.

באזור מגוריי, לחברת בזק לא הייתה תשתית סיבים, שנדרשה לנו. 

לדעתי הם לא נתנו לנו מהירות העולה על 30 מגה ביט.

האנשים הטכניים של בזק דיברו על מהירות של עד 40 Megabit. 

אנשי המכירות של בזק דיברו על 100 מגה ביט. כששאלתי אותם: האם הם באמת מסוגלים לתת מהירות כזאת? הם אמרו לי מה זה משנה לך אתה משלם את אותו מחיר על 40 מגה ביט ועל 100 מגה ביט?

עברנו לחברה הראשונה שהייתה מסוגלת לספק קו על תשתית של סיב אופטי. זו הייתה סלקום. היא הציעה גם טלוויזיה וקו טלפון כחבילה זולה. 

ברגע שהפכנו ללקוחות של סלקום. כבר לא הייתי לקוח של בזק. בוודאי לא נזקקתי ל"בזק שלי".

שינויים אישיים

אחרי כמה שנים של עבודה עם סלקום היה משבר אישי. התחלנו בתהליך של פרידה והתגרשנו.

עברתי לגור בדירה שכורה. כבר לא הייתי לקוח של בזק ולא הייתי לקוח של סלקום. 

טלפון קוי כבר לא היה לי. ספק האינטרנט שלי הייתה חברת פרטנר. 

כמובן שגם שיניתי באופן רשמי את הכתובת שלי.

 

הכחשת המציאות 

כאן אני מתחבר מחדש לרישא של פוסט זה. 

בזק הכחישה את העובדה שכבר לא הייתי לקוח שלה. מבחינתה, נשארתי לקוח שלה. מבחינתה נשארתי לגור באותה כתובת. 

ההכחשה נמשכה על אף שכבר לא שילמתי תשלום כלשהו לבזק במשך זמן רב.

 

חוזר לעבוד עם בזק 

במשך תקופת השכירות עד למעבר לדירה שלי השתמשתי באינטרנט ללא סיב אופטי. 

ידעתי שזו שכירות לזמן קצר עד לגמר השיפוץ של דירתי ולכן ויתרתי על סיב אופטי והסתפקתי באינטרנט קוי רגיל.

שילמתי על זה מחיר. לא תמיד שמעו אותי ברור כשהרציתי בזום לקבוצות לא קטנות. לא תמיד ראו אותי ברור בזום והיו גם מקרים שלא ראו אותי בכלל. 

בדירה שלי רציתי להתחבר לאינטרנט מבוסס סיב אופטי. נכון להיום רק לחברת בזק יש סיב אופטי המחובר לבניין זה. חזרתי להיות לקוח של בזק.

 

מלכוד "בזק שלי"

מסתבר שהדרך היחידה לראות חשבונית ולהוריד אותה למחשב שלי זה להתחבר ל"בזק שלי", אבל מה לעשות "בזק שלי" הוא לא שלי. 

כשאני מנסה להתחבר לשם עם מספר הקו לאינטרנט שלי, שקיבלתי בדוא"ל מבזק עם פרטים ביחס להתקנה, המערכת הזאת טוענת שזה נתון שגוי. כשאני מכניס למערכת את מספר הלקוח שלי ואת מספר הטלפון הנייד שלי, על מנת שישלחו סיסמה חד פעמית, אני מקבל הודעה שמספר הטלפון הזה לא מופיע במערכת. 

אגב, על אף שהתקנתי את האינטרנט בדירתי ברחוב בית הכרם על ההודעה שקיבלתי מופיע כתובת: רחוב הדישון 15. זו הכתובת שגרושתי ואני גרנו בה במשך שנים ארוכות עד שעזבתי. 

 

ההסבר שלי למה שקורה

בזק התעלמה מעובדות. למשל מהעובדה שהפסקנו להיות לקוחות שלהם במשך שנים ארוכות. היא שמרה את נתוני "בזק שלי" מסוף שנות ה-90. כנראה הופיע שם מספר טלפון נייד שהיה פעם לגרושתי. 

לא הייתה שום התראה במערכת "בזק שלי" על כך שאני מתקין אינטרנט סיבים בכתובת אחרת ואני מציין שזו הכתובת שלי.

המערכת הייתה יכולה לבקש ממני באופן אוטומטי לעדכן את הכתובת ופרטים נוספים.

 

הנזקים שנגרמים לי

1. אין לי דרך להוריד חשבוניות על מנת לבדוק אותן ועל מנת לדווח עליהן כהוצאה כעוסק פטור.

אין דרך פשוטה לקבל חשבונית באופן ישיר ולא דרך בזק שלי.

2. אין לי דרך סבירה להתקשר עם החברה על מנת לעדכן את הפרטים השגויים והחסרים על מנת שאוכל להשתמש ב"בזק שלי".

אין דרך לכתוב הודעת דוא"ל או פנייה שהחברה תתיחס אליה.

אפשר לטלפן ולחכות זמן רב לתשובה של נציג שירות.

אפשר לבקש שיחזרו אלי טלפונית, אבל כשביקשתי את זה מספר פעמים חזרו אלי רק פעם אחת. 

זה קרה דווקא במהלך שיעור שאני מלמד והטלפון שלי היה במצב שקט.

כיצד מתנהלים טוב יותר?

 

1. אפשר לשלוח חשבונית לכתובת הדוא"ל שלי ושל לקוחות אחרים לא באמצעות "בזק שלי".

זה אולי חדש לבזק, אבל זה בדיוק מה שעושות כמעט כל החברות ששולחות חשבוניות ללקוחות.

 

2. צריך למחוק את "בזק שלי" ללקוח שהפסיק להיות לקוח

לא אחרי יום אבל בטח אחרי שנה.

3. צריך לאפשר ללקוח לעדכן את הנתונים שלו שלא באמצעות "בזק שלי"

בשביל זה צריך לאפשר לו לפנות ישירות. לו יכולתי לעדכן את מספר הטלפון הנייד שלי במערכת, הייתי פותר לבד את רוב הבעיות.

השורה התחתונה

לא נראה לי מעשי לחכות עד שחברת בזק תשלח עובדים לטיפול פסיכולוגי ושהטיפול יניב תוצאות, של הפסקת הכחשת המציאות.

אולי בכל זאת יתעשתו ויאפשרו לצור קשר פשוט וקל על מנת לתקן את הבעיות?

 

  

מדוע שילמתם לחברת בזק מאות או אלפי שקלים ללא תמורה?

טלפון חוגה ישראלי שהונפק על ידי משרד התקשורת בין שנות השישים לשנות השמונים
מקור התמונה: ויקיפדיה 

בשנות ה-70 של המאה הקודמת הציגה חברת בזק טלפונים חדשים ומשוכללים. הם החליפו את טלפוני החוגה, שהצעירים ביניכם מכירים רק מסרטי קולנוע ישנים.

דגמי הטלפונים נקראו "זמיר" ו"עפרוני". החברה גבתה דמי אחזקה חודשיים על אותם הטלפונים. 

איני זוכר מתי, אבל זה היה לפני מספר שנים רב, הודעתי לחברת בזק שהטלפונים הנ"ל כבר אינם נמצאים אצלי בשימוש וביקשתי לבטל את החיוב החודשי של דמי האחזקה עבורם. 

היום קראתי בעיתון גלובס כתבה של גד פרץ שכותרתה: בזק גובה מיליונים כדמי אחזקה על טלפונים מהמאה הקודמת. 

מהכתבה מסתבר שלא כולם נהגו כמוני: שכמה עשרות אלפי לקוחות ממשיכים עד היום לשלם דמי תחזוקה חודשיים בסך 3.69 ש"ח לטלפון.

דעתו של גד פרץ

פרץ טוען, שלו חברת בזק הייתה נוהגת בהגינות היא הייתה מבטלת באופן חד צדדי את דמי התחזוקה שמשלמים הלקוחות. 

חברת בזק טוענת שהלקוחות מודעים לתשלום ויכולים לבטל אותו מיוזמתם.

דעתי זהה לדעתו של גד פרץ. ללא קשר לדעה, נדמה לי שאין מחלוקת על כך שהטלפונים הנ"ל אינם נמצאים בשימוש אצל לקוחות בזק. 

גם אם יש מספר זניח של לקוחות שמשתמשים בטלפונים כאלה (בהנחה שהם בכלל יכולים לעבוד ברשת הטלפוניה המודרנית של היום), קרוב לודאי שחברת בזק אינה מבצעת תחזוקה כלשהי של הטלפונים הנ"ל.

המסקנה היא שהחברה גובה תשלום בלי לתת תמורה כלשהי עבורו.

כמה זה עולה ללקוחות שמשלמים דמי תחזוקה?

3.69 ש"ח זה לא הרבה כסף. לטובת הקוראים ביצעתי באמצעות תוכנת EXCEL חישוב של עלות לאורך זמן.

הנחתי שלוש הנחות:

1. שאחרי 1980 הפסיקו להשתמש בטלפונים מסוג זמיר ועפרוני.

2. העלות הריאלית של דמי התחזוקה לא השתנתה במהלך השנים.

3. כל לקוח החזיק רק טלפון אחד מסוג "עפרוני" או מסוג "זמיר".

מי שלא השתמש בטלפונים במשך שנה, שילם דמי תחזוקה מיותרים בסך 44.28 ש"ח.

לעומת זאת, מי ששילם במשך 36 שנים שילם 1,594.08 ש"ח. סכום בכלל לא זניח.

שילמתם דמי תחזוקה מיותרים במשך 10 שנים בזבזתם 442.80 ש"ח.

שילמתם דמי תחזוקה מיותרים במשך 20 שנים בזבזתם 885.60 ש"ח.

ההנחה השלישית שלי שגויה

קרוב לודאי שההנחה השלישית שלי שגויה. בביתי היו שתי שלוחות טלפונים ולכן שני טלפונים מסוג "זמיר" או "עפרוני".

קרוב לודאי שחלק מהלקוחות משלמים על שניים, שלושה או אולי אפילו יותר מכשירי טלפון ארכאיים שאינם קיימים או אינם נמצאים בשימוש.

לטובת הקוראים, חישבתי גם מה קורה כשמשלמים לבזק עבור שניים ועבור שלושה טלפונים משנות ה-70 שלא משתמשים בהם.

עבור שני טלפונים שילמתם: 7.38 ש"ח לחודש, 88.56 ש"ח לשנה,  885.06 ש"ח לעשר שנים, 1771.20 ש"ח לעשרים שנה ו-3,188.16 ש"ח לשלושים שש שנים. 

עבור שלושה טלפונים שילמתם: 11.07 ש"ח לחודש, 132.84 ש"ח לשנה, 1328.40 ש"ח לעשר שנים, 2656.80 ש"ח לעשרים שנה ו-4,782.24 ש"ח לשלושים שש שנים. 

לא רק בזק - גם המשלמים
גם למשלמים יש אחריות לתשלום המיותר. 
זוכרים את הפוסט: דווחי קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה - מדוע לא לזרוק לפח בלי לפתוח את המעטפות??

כפי שחשוב לקרוא את הדוחות התקופתיים של החסכונות הפנסיוניים שלכם, חשוב גם לבדוק חשבונות של בזק, חברת חשמל, תאגידי מים וגופים אחרים.  

קצה חוט לפיתרון תעלומת יום חמישי בבזק?

ציור של חוט המשמש למשחק "סבתא סורגת"
מקור התמונה:ויקיפדיה

לא קיבלתי הצעות פיתרון לתעלומה הבלשית שהוצגה בפוסט: שרלוק הולמס ויום חמישי המסתורי בחברת בזק.

יתכן שגיליתי קצה חוט לפיתרון התעלומה. בעיון מקרי במוסף ממון של ידיעות אחרונות ביום שני מצאתי שתי כתבות על בזק.

בכתבה הראשונה נאמר שועד עובדי בזק החליט לנקוט בעיצומים בגלל החלטה של הכנסת.
ההחלטה הייתה לאפשר לחברות מתחרות להשחיל חוטים שלהם (סיבים במקרה זה) לתשתיות בזק.

מצאתי גם ידיעה מקוונת בגלובס על אותו נושא ואני מצרף אליה קישור: ועד העובדים בבזק: נכריז סכסוך עבודה בעקבות הרפורמה.

החלטת הכנסת היא לגיטימית לגמרי ויש מאחוריה היגיון. התחליף הוא הקמת תשתיות נפרדות על ידי החברות המתחרות.
המשמעות היא הוצאה כספית ענקית וזמן רב עד להקמת תשתיות כאלה.
במילים פשוטות: הקמת תשתיות על ידי מתחרים לא תאפשר להם להתחרות בחברת בזק במשך כמה שנים. בזק תשמור על מעמדה כמונופול ותמשיך להרוויח כסף. 

אופרטוניזם ואידיאולוגיה
אפשר לעטוף כל החלטה אופורטוניסטית במעטפת אידיאלוגית או אידאולוגית כביכול.
במאמר בגלובס הטענה היא שלשר האוצר משה כחלון יש אחות. לא סתם אחות, אלא אחות שעובדת בהוט, חברה שצפויה להיות הנהנת העיקרית מההחלטה. כנראה שיצטרכו בעתיד לחפש אחיות נוספות שלו העובדות בפרטנר בסלקום ובחברות אחרות.

במאמר בממון הטענה של ועד עובדי בזק היא, שהכנסת עובדי חברות אחרות תאפשר בעתיד הכנסת עובדי קבלן לעבוד במתקני בזק. הם עלולים להחליף גם עובדי בזק.

לא בטוח שהנהלת חברת בזק מתנגדת לנקיטת צעדים על ידי העובדים: גם לה יש אינטרס לשמור על מעמדה המונופוליסטי המבטיח הכנסות נאות.


מי מוריד את השאלטר חברת חשמל? הרכבת? בזק?
במאמר השני בממון מביע הכותב את דעתו שעובדי חברת בזק טועים כשהם "מורידים שאלטר" כמו עובדי חברת חשמל. לדעתו עד היום הם נתנו שירות טוב ומקצועי ולכן תדמיתם עלולה להיפגע.
אני הייתי יותר עדין והעלתי השערה מרושעת שהם נוהגים כמו עובדי רכבת ישראל.

הרושם שלי הוא שאם לא יתעשתו במשרד התקשורת, עובדי בזק ומנהליה לא ממש יתרגשו מהפגיעה האפשרית בתדמיתם, אלא יצחקו כל הדרך אל הבנק.

הנזקים של מונופול בתשתית אינטרנט

1. מחיר גבוה
מונופול גובה מצרכנים מחיר יותר גבוה מאשר חברות שיש להן מתחרים. 

2. השירות פחות טוב
כשיש לך מתחרים ותיתן שירות גרוע במיוחד הלקוחות יעברו למתחרים. כשאתה לקוח של מונופול אין לך לאן לעבור.

3. הספק מפתח את התשתיות פחות מהנדרש.
זו אולי הבעיה העיקרית. כך למשל, מדינת ישראל מפגרת אחרי מדינות מפותחות במהירות קוי האינטרנט. בהחלט אפשר להניח שהפיגור רק יגדל.
מדוע להשקיע כסף רב בשדרוג תשתית להגדלת מהירות קווי אינטרנט כשאפשר למכור שדרוג ל-100 מגה ביט כשבפועל התשתיות לא מסוגלות לתת יותר מ-40 מגה ביט?

איך זה קשור לפיתרון החידה הבלשית מהפוסט הקודם?
אולי זה בכלל לא קשור או אולי זה רק קצה חוט? עדיין מחכה לפיתרונות שלכם לתעלומת ימי חמישי בחברת בזק.

שרלוק הולמס ויום חמישי המסתורי בחברת בזק

דמותו של שרלוק הולמס בקולנוע בסרט משנת 1946
מקור התמונה: ויקיפדיה

האיש המופיע בתמונה לעיל אינו עובד חברת בזק

קוראי הבלוג מוזמנים לפתור תעלומה בלשית מרתקת שבמרכזה מונופול תשתיות האינטרנט בישראל חברת בזק.

אני מזמין באופן מיוחד כמה אנשים מוכשרים לעזור לי ולקוראים לפתור את התעלומה. הכוונה היא לגב' סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק ובכירים אחרים באותה חברה.

פותרי התעלומה מוזמנים להגיב בדף התגובות של בלוג זה.

בין הפותרים נכונה יוגרל תפקיד בכיר בחברת בזק.

השאלה הבלשית שעליכם לפתור: מדוע דווקא ביום חמישי לקראת הצהריים קורסת תשתית האינטרנט בביתי (קרוב לודאי שלא רק בביתי)?

מקרה ראשון

ביום חמישי ה-1 בדצמבר הופסקה עבודת תשתית האינטרנט בביתי למספר שעות. 
פניתי לספק האינטרנט שלי חברת אקספון בבקשה שתטפל בתקלה.
אנשי התמיכה הטכנית של החברה ביצעו בעזרתי פעולות ממושכות של בדיקת חיבור לחשמל, בדיקת חיבור לרשת האינטרנט של בזק, כיבוי, ניתוק והתחברות לאינטרנט כשהמסקנה שלהם הייתה שהבעיה היא אצלי בבית.

אצין כי בעקבות רפורמת המחירים הסיטונאים בתקשורת אפשר להתקשר רק לספק אחד. הספק נאלץ כמעט תמיד לעבוד על תשתיות האינטרנט של חברת בזק המהווה למעשה מונופול (המתחרה חברת חשמל עדיין לא מסוגלת לספק תשתיות במרבית אזורי הארץ והמתחרה הנוספת חברת HOT מתמקדת בלקוחוה הטריפל והקוואדרו שלה).

חלקנו על דעתם של אנשי אקספון והבענו את דעתנו שמקור התקלה הוא בתשתיות חברת בזק. 
כעבור כמה שעות התחדשה עבודת רשת האינטרנט ללא כל פעולה בביתי. עדות ברורה לכך שמקור התקלה הוא בתשתיות חברת בזק.
כעבור שבוע אישרו לי אנשי אקספון שאכן התקלה הייתה בתשתיות חברת בזק.

במאמר מוסגר, יש לי רקע של כמה עשרות שנים בעבודה במחשבים, כולל אבחון ופיתרון בעיות. ברשותי אפילו מכתב הוקרה מחברת היטאצ'י העולמית על כך שביחד עם מומחה טכני של החברה בישראל אבחננו ושחזרנו באופן מלא בעיה שהביאה לנפילות לא צפויות של מחשב גדול עם אלפי משתמשים. אותה בעיה הייתה עלולה להתרחש גם במחשבי החברה ברחבי העולם לולא נפתרה.
מקור הבעיה היה שילוב של תוכנה, חומרה ומיקרוקוד. פתרנו אותה אחרי "לילה לבן". קדמו לו יום יומיים בהם טכנאי חומרה של החברה שהוזעק בדחיפות מאנגליה וקבוצת מומחי מערכות הפעלה שניהלתי, לא הצליחו למצוא את הסיבה לתקלה.

אולי אפשר לחשוד בי שבגילי המבוגר אינני מעודכן טכנולוגית ואפילו רחמנא לצלן, סנילי.
אי אפשר לחשוד בבנים שלי, שלהם ניסיון ומיומנות טכניים עדכניים והגיעו למסקנה זהה לשלי.

מקרה שני

באורח פלא גם ביום חמישי ה-8 בדצמבר בשעה דומה קרסה עבודת האינטרנט בביתי. 
חזרנו על תהליך הפניה לחברת אקספון. כבעל ניסיון ביקשתי מהם להתחיל בבדיקה בחברת בזק ולא בבית שלי. הבדיקה העלתה שחברת בזק מכחישה מכל וכל תקלה כלשהי בתשתית האינטרנט שלה.
גם הפעם הובחנה על ידם התקלה כתקלה בביתי. כמו בפעם הקודמת, אקספון הבטיחה לשלוח לביתי טכנאי תוך 48 שעות. כשלא סופרים את שישי-שבת 48 שעות זה יום שני.
גם הפעם חלקנו על דעתם.

בשיחת מעקב נוספת שלי בשעה 17:00 השתנתה גרסתה של חברת אקספון: הייתה תקלה מתמשכת בתשתית חברת בזק. התקלה נפתרה בשעה 16:00. הם ניסו להעלות בעזרת אנשי בזק גם את האינטרנט בביתי. משום מה רק בביתי לא חזרה מערכת האינטרנט לפעול. ללא ספק עדות חותכת לכך שמקור התקלה בביתי.

ביקשתי מהם שימשיכו לברר עם חברת בזק, משום שלאור ניסיוני המתמשך עם החברה, אני נוטה לחשוד במה שנאמר לי בבזק. 

ביום שישי בבוקר התקשרתי שוב. הפעם סירב האיש הטכני של אקספון לממש את מה שקודמו הבטיח לי יום לפני כן: הוא לא ידבר עם חברת בזק. יש להם שיטת עבודה והפיתרון שלהם הוא לשלוח טכנאי לביתי ביום שני.

חשבתי לתומי שאולי הפעם טעיתי. יתכן שמשהו השתבש בציוד בביתי מרוב ניסויים ונפילות מערכת.

הפיתרון הטכני של המקרה השני
בצהריים מצלצל האינטרקום בביתי ואנחנו פותחים את חדר המדרגות לטכנאי בזק. אנחנו מכירים לו תודה על הזריזות ועל הנכונות להגיע לביתי ביום שישי.

האיש לא מגיע לדלת ביתי. מצאתי אותו פותח קופסת מסעף של בזק בתוך חדר המדרגות. בשיחה הוא אמר לי: "בטעות חיברנו אתכם לא נכון אחרי התקלה אתמול". אצלנו בבית הוא לא ידרוך משום שאנחנו לקוחות של חברה אחרת.

בהתחשב בזה שגם תוקנה התקלה והאינטרנט חזר לפעול כשורה וגם התברר סופית שעדיין אינני סנילי, שרדתי את הבשורה הקשה שטכנאי בזק לא ייכנס לביתי.

אם לא תיפתר התעלומה, כנראה שגם ביום חמישי ה-15 בדצמבר צפוי לי תסריט דומה.

מה מהירות קו האינטרנט בביתי?

חברת בזק טוענת שמהירות קו האינטרנט בביתי היא 40 מגה ביטים. 
יש דרכים טכניות לא קשות ולא מסובכות למדוד את המהירות האמיתית. תוצאות מדידות שערכנו בעבר הראו קצבים נמוכים משמעותית מ-40 ממגה ביטים.

מדוע לא להגדיל את המהירות ל-100 מגה ביט?
פעמיים פנו אלי אנשי מכירות של חברת בזק טלפונית והציעו לי להגדיל את מהירות הקו ל-100 מגה ביטים ועוד במחיר זול ומובטח לאורך זמן.

בעצם מדוע לא? הייתי שמח להגדיל את מהירות הקו ואפילו הייתי מוכן לשלם יותר.
הייתה רק בעיה אחת "קטנה". לאור ניסיוני בבדיקת מהירות הקו שתואר בסעיף הקודם, שאלתי אותם: האם יש לכם תשתית המאפשרת לספק קווים במהירות 100 מגה ביט באזור מגוריי?

בפעם הראשונה הצלחתי בעמל רב להביא אותם לבדוק את השאלה הזו בעזרת אנשים טכניים בחברה שלהם. התשובה הייתה שהיום הם מסוגלים לספק 40 מגה ביט, אבל זה מה איכפת לי אני אשלם בדיוק כמו על 40 מגה ביט וכשיתאפשר המהירות תעלה אוטומטית. 

הסברתי להם שלי זה איכפת ואני מבקש שיתקשרו אלי רק כשיהיו מסוגלים לספק לי קו שעובד במהירות 100 מגה ביט. 

הפעם השנייה הייתה קצרה: הם התקשרו אלי למרות שלא היו מסוגלים לספק קו במהירות של 100 מגה ביט.

כמה כיוונים לפיתרון התעלומה

מדוע דווקא ביום חמישי לקראת שעות הצהריים חברת בזק לא מסוגלת לספק תשתיות אינטרנט עובדות?

להלן שתי השערות מרושעות:

1. המיומנות הטכנית של עובדי חברת בזק נמוכה

כנראה שיש עובד אחד שהוא מיומן ומשום מה הוא נמצא החופשה בימי חמישי.

2. יחסי עובד-מעביד

ועד העובדים של רכבת ישראל נהג להשבית לפעמים את הרכבות בימי ראשון ללא הודעה מוקדמת.

האם בחברת בזק מתבצע משהו דומה בימי חמישי?

בהצלחה בפיתרון החידה הבלשית.