המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: מקרה אישי

פיל סוואנה אפריקאי.
מקור התמונה: ויקיפדיה

צפרדע. מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט: המזרח הפרוע של הביטוחים: ביטוח אחריות מקצועית, תיארתי כיצד המבוטחים נתונים לחסדיהם של חברות הביטוח וסוכני הביטוח, כאשר מדובר בביטוח לא סטנדרטי. בפוסט: המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: מדוע איני מעונין בביטוח אחריות מקצועית?, הסברתי מדוע בראיה של ניהול סיכונים אינני מעונין בביטוח אחריות מקצועית על יעוצים בתחום טכנולוגיית המידע. 

בפוסט הזה, אספר לכם מה שקורה כששני הקוים האלה מצטלבים, כלומר: דורשים ממני לעשות ביטוח אחריות מקצועית כתנאי לקבל עבודת ייעוץ בתחום מערכות המידע, לאחר שזכיתי במכרז.

לאחר שזכיתי במכרז במשרד ממשלתי

השלב הבא היה חתימת חוזה. אני קורא חוזים במלואם לפני שאני חותם עליהם. גם לקוראים אני ממליץ לנקוט במדיניות דומה. ברור לי שקריאת חוזה במלואו זו מטלה קשה שרבים אינם מסוגלים לעמוד בה. 

לאלה שאינם מסוגלים לקרוא את כל החוזה, אני ממליץ לפחות לקרוא כותרות וחלקים שנראים לכם חשובים.

כבר היו כאלה שנזפו בי קשות על כך שחוזה שמתאים לכולם לא מתאים לי, אחרי שביקשתי לשנות סעיפים דרקוניים חד-צדדיים בחוזה.

היו גם כאלה ששינו את החוזה ונמנעתי מהפסד כספי לא קטן, לו היה החוזה נשאר כפי שהוא. 

היו גם כאלה שויתרתי על עבודה איתם, משום שלא היו מוכנים לשנות סעיפים לא הוגנים ולא הגיוניים בחוזה.

אחרי שקראתי את החוזה עם אותו משרד ממשלתי, ביקשתי בכתב לשנות שני סעיפים, שלדעתי אינם סבירים.

הסעיף הראשון: היועץ אשם תמיד

את האבסורד בסעיף הזה, המחשתי באמצעות תרחיש קיצוני: לו, חס וחלילה, השרה של אותו משרד הייתה נופלת במדרגות ונפגעת, המשרד היה יכול לדרוש ממני לפצות אותו על פי הסעיף הזה.

להזכירכם עיסוקי היה ייעוץ במערכות מידע, שאין שום קשר בינו לבין מצב המדרגות או מצבה הבריאותי של השרה.

לא שחשבתי שיתבעו אותי במקרה כזה, אבל כל תרחיש שהוא בתחום קרוב יותר לעיסוקי, שאין שום קשר בין עבודתי ובינו או שיש קשר אבל אין צל של ספק, שהאחריות היא של גורם אחר, עלול להוות עילא לתביעה נגדי.

מהלשכה המשפטית של המשרד ענו לי שאני צודק: הסעיף גורף מדי אבל... הם אינם יכולים לשנות אותו כי הלשכה המשפטית של משרד האוצר הכתיבה אותו לכל משרדי הממשלה. 

את הצפרדע הזו החלטתי לבלוע בלית ברירה. הנחתי שכפי שלא תבעו אותי במשך 30 שנה, לא יתבעו אותי גם במשרד ממשלתי זה. 

אם יתבעו אותי ותהיה לי אשמה כלשהי (תסריט בהסתברות אפסית), אחזיר חלק מכיר או את כל שכרי.

אבל אם יתבעו אותי ללא הצדקה, גם כן תסריט בהסתברות אפסית, אשכור את שירותיו של עורך דין ואלחם על שמי הטוב.

בתסריט הפחות גרוע לתביעה, יסירו אותה אחרי שעורך הדין יכתוב מכתב. לי זה יעלה סכום כסף לא גדול.

בתסריט האחר יבזבזו את זמני ואת כספי משלם המיסים הישראלי ובסוף יפצו אותי על זמני וגם על עוגמת הנפש והפגיעה בשמי הטוב.

את שכר הטרחה של עורך הדין ישלמו התובעים.

הסעיף השני: ביטוח אחריות מקצועית

גם את הסעיף הזה סרבו להוריד. ניחשתם, הנימוק היה אותו נימוק: הלשכה המשפטית של משרד האוצר חייבה את כל משרדי הממשלה להוסיף את הסעיף הזה לכל התקשרות עם יועץ או מבצע עבודה. מאוחר יותר סיפר לי סוכן ביטוח, שגם קבלן שזכה במכרז לתליית מודעות חויב לבטח את עצמו בביטוח אחריות מקצועית.

היות שמעולם לא ביטחתי את עצמי בביטוח אחריות מקצועית והיות שהייתי זקוק לשכר עבור עבודתי כיועץ עצמאי, החלטתי לבלוע גם את הצפרדע הזאת.

מייעוצים קודמים הכרתי היטב את הדינמיקה שבין אנשי האוצר לאנשי משרדי ממשלה אחרים בנושאים כאלה: אין לי שום סיכוי לשנות את הסעיף הזה, גם אם המשרד יחליט להילחם במשרד האוצר.

צפרדע או פיל?

כשפניתי לסוכני ביטוח על מנת לעשות ביטוח אחריות מקצועית, התברר לי שהעלות גבוהה באלפי שקלים מהעלות שהערכתי.

הסברתי לסוכני הביטוח שאני דומה לנהג שנוסע 30 שנה על הכביש ומעולם לא נתבע (אני במקצוע הזה יותר מ-30 שנה ומעולם לא תבעו אותי, כפי שקראתם בפוסט הקודם) ולכן אני צריך לשלם תעריף מופחת. 

הסיכון של חברת הביטוח במקרה שלי הרבה יותר קטן.

התשובות שקיבלתי:

1. אין דומה ביטוח אחריות לביטוח רכב

יש לנו ניסיון רב בביטוח רכב ולכן חברת הביטוח יודעת להעריך את הסיכונים ולכמת את הפרמיות בהתאם. ביטוח אחריות מקצועית פחות נפוץ ופחות מוכר ולכן הסיכון שלנו גדול יותר. אין לנו שמץ של מושג מה המשמעות של זה, שלא תבעו אותך במשך 30 שנים.

2. אנחנו לא יודעים מה זה יועצי מערכות מידע ולא ביטחנו אנשים כאלה

מבוטחי האחריות המקצועית שלנו היו רופאים או עורכי דין. לגבי מקצועות אלה יש לנו איזשהו קנה מידה.

אנחנו לא יודעים מה זה יועצי מערכות מידע, איזו הכשרה פורמאלית נדרשת לעסוק במקצוע כזה? האם יש התמחויות בתחום? מה המשמעות של ניסיון בתחום?

בגלל חוסר הידיעה, הסיכון שלנו גדול יותר ולכן התעריף גבוה יותר.

השורה התחתונה: אנחנו במזרח התיכון הפרוע. אתה נאלץ לבטח את עצמך. אנחנו נגבה סכום גבוה בגלל זה ובגלל, שלחברות הביטוח אין שמץ של מושג מה המשמעות של ביטוח אחריות מקצועית במקצוע, שאינו רפואה או עריכת דין.

מזל

"גרם מזל = קילו שכל". גם במקרה המתואר כאן הפתגם הזה עבד. אחד הסוכנים שפניתי אליו היה סוכן הגון ובעל השפעה בחברת הביטוח איתה עבד. היה לו כמובן אינטרס, שאמשיך לעבוד איתו במגוון רחב של ביטוחים, שעשיתי אצלו בתחומים אחרים.

שילמתי הרבה כסף לביטוח אחריות מקצועית, אבל בלעדיו זה היה עולה לי עוד כמה אלפי שקלים.

הערת שוליים

זו הייתה הפעם הראשונה והפעם האחרונה שעשיתי ביטוח אחריות מקצועית בתחום של ייעוץ במערכות מידע. חברות פרטיות גמישות יותר ממשרדי הממשלה. הן מצאו דרך לבטח אותי בסכום אפסי שספגו, אחרי שביקשתי למחוק את הסעיף הזה מחוזים שקראתי.

המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: מדוע איני מעוניין בביטוח אחריות מקצועית?

בפוסט קודם בסדרה: המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: ביטוח אחריות מקצועית, הסברתי שכל ביטוח הוא בעצם ניהול סיכונים.

הסברתי גם שלא ראיתי סיכון המצדיק ביטוח בהקשר המקצועי. 

"המתאבן" היה העובדה שלא נתבעתי במשך יותר משלושים שנות עבודה. אגב, גם לא איימו לתבוע אותי.

בפוסט זה אתאר את הקריירה המקצועית שלי במחשבים, עד השלב שדרשו ממני ביטוח אחריות מקצועית. בכל שלב אתייחס להיבט של הסיכון.

השלב הראשון: מתכנת שכיר

כמתכנת שכיר במשרד ממשלתי לא היה סיכון כלשהו שמישהו יתבע אותי. 

ראשית, הייתי שכיר. אם המעסיק שלי חשב שיכולה להיות עילה לתביעה כזו בעתיד, האחריות על ביטוח הייתה שלו. כשכיר במשרד ממשלתי (מלם אז יחידת סמך של משרד האוצר) גם אי אפשר היה לפטר אותי או להוריד את גבוה שכרי.

שנית, בעבודה שעשיתי לא היה פוטנציאל לגרימת נזק גדול לארגון או ללקוחותיו.

ללא סיכון לא היה צורך בביטוח אחריות מקצועית.

השלב השני: מתכנת מערכות הפעלה שכיר

כמעט כל מה שנאמר בפסקה הקודמת נכון גם בהקשר של התפקיד השני, שמילאתי באותו ארגון. הדבר היחידי שהשתנה הוא פטנציאל הנזק.

לו חס וחלילה הייתי טועה טעות קשה, הנזק היה עלול להיות גדול, אבל האחריות הייתה על המעסיק ועל המנהלים שלי יותר מאשר עלי.

מערכות ההפעלה של מחשבים בשנות ה-70 וה-80 היו הרבה פחות מפותחות מהמערכות שיש היום.

נאלצנו להתערב בקוד של מערכת ההפעלה, בשפת תכנות הקרובה לשפת מכונה. 

טעות הייתה יכולה לגרום נזקים בלתי הפיכים למערכות יישומיות שמשתמשות במערכת ההפעלה. במקרה זה היה מדובר במרבית מערכות התוכנה של המגזר הציבורי.

כך למשל, התערבנו במנגנון במערכת ההפעלה המנהל סרטים מגנטיים (היום יש בעיקר דיסקים המחוברים בחיבור מקוון למחשבים).

טעות אחת וכל הנתונים על ההיסטוריה של שכר עובדי המדינה הייתה נמחקת. במצב כזה אי אפשר לבצע שינויים רטרואקטיביים בשכרו של עובד ואי אפשר האם נעשתה טעות כלשהי בגובה שכרו בעבר.

המציאות הייתה, שחבריי לעבודה ואני, בדקנו היטב כל שינוי רגיש כזה ולא התרחשו טעיות כאלה.

ברמה המשפטית לא היה סיכון המחייב אותי לעשות ביטוח כשכיר. ברמה העניינית, היה סיכון של פגיעה חמורה במערכות שהייתי עלול לגרום. העובדה היא שהתפקוד המקצועי שלי היה מספיק טוב על מנת שאירוע כזה לא יתרחש במשך מספר רב של שנות עבודה. 

השלב השלישי: מנהל שכיר במשרד ממשלתי שהפך לחברה ממשלתית

כמנהל שכיר קיבלתי החלטות ואני הייתי אחראי לתוצאותיהן. במקרה של נזק חמור הסמנכ"ל והמנכ"ל שאישרו (ולפעמים דחו) החלטות שלי, היו טוענים בצדק, שאני הסמכות המקצועית בתחום שלי והם סמכו עלי ולכן אישרו החלטות שלי.

היו גם החלטות שהיה בהן סיכון. דוגמה בולטת היא בחירת מוצרי תוכנה ומוצרי חומרה. 

מנהל יכול לבחור בהחלטה שאין בה סיכון אישי: לבחור מוצר של חברה גדולה (מיקרוסופט, IBM, Oracle, SAP וכיו"ב) שאחוז גדול מהארגונים בוחרים בו.

יצליח - מצוין. ייכשל - יטען שקיבלת החלטה סבירה שגם מנהלים אחרים קיבלו.

לא תוגש נגדך תביעה גם במקרה של כישלון גורף.

כמנהל בחרתי לפעמים מוצרים כאלה, אבל גם בחרתי מוצרים של חברות קטנות, כשרוב השוק בארץ בחר את מוצרי החברות הגדולות.

הסיכון בבחירה כזו היה ברור לי. קשה לתבוע עובד שכיר אבל אפשר לפטר אותו (בחברה ממשלתית) או להעביר אותו לתפקיד אחר.

המציאות הייתה שבכל פעם, שבחרתי מוצר "כנגד הזרם", מקום העבודה שלי שילם פחות כסף.

המציאות הייתה, שבמקרים רבים המוצר שנבחר על ידי היה טוב יותר מהמוצרים של החברות הגדולות (לטווח של מספיק שנים על מנת שאפשר יהיה להנות מהעלות הזולה ואם צריך להחליף אותו אחרי עשר שנים או יותר במוצר של חברה גדולה, הארגון עדיין ירוויח בחישוב כולל) ובאף אחת מהפעמים המוצר לא היה פחות טוב מהמוצר של החברה הגדולה.

המונח "יותר טוב" מתייחס למדדים של תועלות עסקיות, שלפעמים משמעותיים לארגון הרבה יותר מהפרשים במחיר עלות המוצר.

השורה התחתונה בשלב זה הייתה שלא קרה מקרה עם עילה לחשוב שגרמתי נזק גדול לארגון, בגלל טעות מקצועית.

השלב הרביעי: יועץ עצמאי

למעט ייעוץ אחד חריג, לא היה סיכון רב בעבודת הייעוץ שלי. 

אסביר מדוע:

1. כפי שהבנתם מהפסקה הקודמת, המתייחסת לתקופה בה הייתי מנהל, כשאני יעצתי למנהלים האחריות רבצה לפתחם של המנהלים. 

המנהל יכול להחליט שהוא מקבל את עמדתי ופועל לפיה או שהוא מקבל אותה בחלקה או שהוא פועל בניגוד לדעתי. זו זכותו וזו אחריותו.

2. הייעוץ שנתתי נעשה בתום לב כשטובת הלקוח, כפי שאני הבנתי אותה, תמיד לנגד עיניי.

בכל המקרים שרמזו לי או הציעו לי טובת הנאה ישירה או עקיפה כלשהי, לא הושפעתי ממה שהציעו לי. היו מקרים שהבהרתי את זה באופן גלוי למי שהציע זאת והיו מקרים שלא, אבל גם כשלא הבהרתי לרומז את זה, כשההמלצה הייתה הפוכה לרמז שרמז לי, קשה לטעון שהושפעתי.

3. כל מה שהצעתי ללקוחות לעשות הוצע בכתב.

לו הייתי גורם לנזק כבד לארגון, אפשר היה להשתמש בזה בתביעה נגדי, אבל כשלא אלה פני הדברים, המסמך הכתוב היה תומך בעמדתי במקרה של תביעה.

4. לא חשבתי שאני היחיד שמבין.

התייעצתי עם אנשים בעולם ובארץ שמבינים היטב בנושא. לא פעם מדובר היה במומחים בקנה מידה עולמי, שיודעים ומבינים טוב ממני.

התייחסתי בכבוד רב לעמדתם וציינתי את עמדתם בחוות הדעת שלי.

לא היה שום בסיס לתבוע אותי בכמה מקרים שארגון נכשל והנזק הגיע לעשרות אלפי שקלים או מאות אלפי שקלים (ואפילו יותר). זה קרה כשמנהלים בארגון החליטו בניגוד להמלצתי ולהמלצת שותפיי לדעה. במקרה או שלא במקרה, השותפים לדעה שלי, שציינתי את שמם ואת עמדתם בחוות הדעת הכתובה שלי, היו מומחים גדולים בתחום בקנה מידה עולמי.

5. לא חשבתי שאני היחיד שצריך לבצע החלטה בהתאם לחוות הדעת שלי.

בכל ארגון, כולל ארגונים גרועים במיוחד, יש כמה אנשים טובים שמעוניינים ומסוגלים לקדם את העבודה. את האנשים האלה ניסיתי לזהות  ולגייס לעזרתי בניסיון לממש את ההחלטות.

לא תמיד זה הצליח ולא תמיד זה הספיק. אבל כשזה לא מצליח, קשה לתלות את האשם בי ולתבוע אותי.  

6. הלקוח קיבל בכתב גם נימוקים ומידע נגד ההמלצה שלי

כשמנהל מחליט לקבל המלצה שלי ולנגד עיניו מונחים נימוקים ודעות נגדה, הוא מחליט כשלנגד עיניו תמונה מלאה.

קשה לטעון אחר כך שאני הטעיתי אותו.

דוגמה קיצונית הוא מקרה בו הייתי צריך להמליץ למנהל האם לעבור מפלטפורמת מחשוב נכחדת למערכת הפעלה UNIX או מערכת הפעלה קניינית VMS במחשבים של חברת דיגיטל. 

למרות שהייתי זה שדחף את הארגון לעבור ל-UNIX, במקרה הזה המלצתי לעבור למערכת הפעלה VMS. 

הסברתי בכתב ללקוח, שכמעט כל הארגונים בעולם בחרו במצב דומה במערכת הפעלה UNIX. הסברתי גם מדוע ההמלצה שלי לגביו שונה.

במקרה זה התקבלה המלצתי. יש לי רושם, שלו הייתה מתקבלת החלטה מנוגדת להמלצתי, משלם המיסים הישראלי היה מפסיד הרבה כסף.

הייעוץ החריג

בייעוץ החריג היה באמת סיכון רב יותר, אבל לו הייתי מבטח את עצמי בביטוח אחריות מקצועית, הייתי משלם יותר ממה שהלקוח שילם לי.

מדובר היה בהתערבות בקוד משלים למערכת הפעלה בשפה הקרובה לשפת מכונה. משהו המזכיר את השלב השני בפוסט זה.

היו כמה הבדלים שהגדילו את הסיכון בהשוואה לשלב השני לעיל:

1. הייתי עצמאי ולא שכיר

2. ביקשו את הייעוץ שלי לאחר שהאנשים הפנימיים בארגון לא הצליחו להתגבר על בעיה, שבאירועים דומים בעבר פתרו אותה בקלות.

3. זה היה כעשרים שנה אחרי הפעם האחרונה בה ביצעתי עבודה מסוג כזה או דומה.

להערכתי זה היה גורם הסיכון המרכזי.

אם אתם רוצים לקרוא בפירוט את מה שקרה בפועל קראו את הפוסט: Information Technology:Are you out of business if your age is above 50? 

עיקרי הדברים:

1. הסיבה לאי-הצלחה של עובדי החברה הייתה שינוי design של היצרן במערכת ההפעלה.

לאחר זיהוי הבעיה, נדרש תכנון אחר ואחרי כן ביצוע טכני.

2. כל בעיה בביצוע הטכני ייחסתי לעצמי בגלל "החלודה" שצברתי במשך 20 שנה. לאחר שפתרתי את הבעיות נותרו שתי בעיות שלא הצלחתי למצוא בעיה כלשהי במה שעשיתי.

3. לאחר הרבה מאמצים איתרתי את אחת מהן כבעיה שהייתה קיימת כל השנים בקוד. היא לא השפיעה על התוצר. בעקבות שינוי ה-design של היצרן היא יצרה בעיה.

4. לאחר שבדקתי את עצמי היטב, הגעתי למסקנה שהבעיה השנייה נובעת מבאג של יצרן מערכת ההפעלה (חברת IBM). בחברה טענו שהבאג אצלי. אחרי שהראתי להם כיצד בדקתי את הקוד הם השתכנעו שהבעיה שלהם ואפילו שלחו תיקון לבעיה.

גם כיועץ עצמאי הסיכון שלי בהקשר של תביעה בגין אחריות מקצועית הוא מזערי. בגלל סוג העבודה והאופן שאני מבצע אותה.
נכון שלא תמיד אני מצליח, אבל גם במקרה של כישלון קרוב לוודאי שאי אפשר יהיה לתבוע אותי 

בגלל ההסתברות הנמוכה לתביעה, עדיף לי לא לשלם עבור ביטוח אחריות מקצועית.

אם אכן אתבע בצדק, אחזיר חלק או את כל הכספים, שאקבל כשכר באותו פרויקט ייעוץ. ההסתברות לאירוע כזה שואפת לאפס.

זה כמובן מחייב שההסכם עם הלקוח יגדיר סכום מקסימלי לתשלום של היועץ במקרה של נזק.
רוב החברות מוכנות לשנות הסכם עם סכום בלתי מוגבל. לחברה בינלאומית, שלא הייתה מוכנה לשנות סעיף של פיצוי לא מוגבל בסכום, הודעתי שלא אעבוד איתה.

אם אתבע שלא בצדק, אשכור עורך דין במטרה להגן על עצמי ועל שמי הטוב. גם ההסתברות לתביעה כזו זניחה.

בפוסט הבא אספר לכם, מה קרה כאשר חייבו אותי לעשות ביטוח אחריות מקצועית, אחרי שזכיתי בפרוייקט ייעוץ בהיקף לא זניח אחרי יותר משלושים שנות עבודה במקצוע שתוארו לעיל.

המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: ביטוח אחריות מקצועית

   ארכיטיפ אופייני ,הקאובוי, במערב הפרוע. תמונה משנת 1887
מקור התמונה: ויקיפדיהי

במערב הפרוע בארה"ב החוק היה בגדר המלצה בלבד. אם שלפת מהר וירית מדויק, הכל היה מותר לך. זהו גם המצב בחלק מהביטוחים במדינת ישראל: הכל מותר. סדרת פוסטים זו עוסקת בביטוח אחריות מקצועית, אחד מביטוחי המזרח התיכון הפרוע.

מהותו של ביטוח - הזוית של המבוטח

ביטוח הוא סוג של ניהול סיכונים. אדם חושב שיש סיכון ומוכן לשלם פרמיה חודשית על מנת שיהיה פטור מתשלום גבוה במקרה של התממשות הסיכון. 

הוא משלם עבור הזכות לישון בשקט ללא דאגה כספית במקרה של התרחשות אירוע סיכון.

חברת הביטוח מוכנה לפטור אותו מהדאגה תמורת התשלומים שלו.

כך למשל, יש אנשים שמוכנים לשלם סכום מסוים על מנת שאם חס וחלילה יזדקקו לניתוח או השתלה בחו"ל חברת הביטוח תממן את זה (אני מוכן לשלם עבור זה).

אנשים אחרים מוכנים לשלם פרמיה חודשית על מנת שאם תתרחש תקלה בטלפון החכם שלהם, ספק השירותים הסלולאריים או גורם אחר, יתקן את התקלה או יחליף חלק שניזוק (אני לא מוכן לשלם עבור זה).

המודל התיאורטי הפשטני הוא שאדם מחליט האם הוא מוכן לשלם לטיפול בסיכון ואם כן, מחליט גם כמה הוא מוכן לשלם עבור הביטחון הזה?

יש כמה היבטים שחשוב לשים אליהם לב:

1. רוב המבוטחים לא מבינים בהכרח שמדובר בניהול סיכונים, מתקשים להגדיר סיכונים ומתקשים לכמת עלות מול תועלת בניהול סיכונים.

לסוכני ביטוח קל למכור להם אירועים של נזק או פגיעה, בלי שמהבוטחים ידעו להעריך את ההתסברות של התרחשות אירוע (לפעמים היא מאד נמוכה), את גובה הנזק הצפוי ומבלי שהמבוטחים ידעו להעריך את העלות המצטברת של ביטוח כזה.

דוגמה לכך הוא ביטוח משכנתה לדירה. המבוטחים חושבים שהם מבטחים את הסיכון שהדירה שלהם תיפגע או תיהרס. למעשה הם מבטחים את החזר תשלום המשכנתה לבנק.

אם הם חושבים שיש צורך בביטוח מבנה לדירה, סביר להניח שהם צריכים לעשות ביטוח דירה שמכסה אירוע של נזק גדול לדירה. מבחינת הבנק אין בעיה שביטוח כזה יחליף את ביטוח המשכנתה היקר שהוא מציע ובלבד שהחזר המשכנתה יובטח לו גם אם, לא עלינו, הדירה תיחרב.

2. סוכן ביטוח ממוצע אינו מומחה לניהול סיכונים

סוכן ביטוח ממוצע אינו מבצע ניהול סיכונים מושכל מכמה טעמים:

א. אין לו מומחיות בניהול סיכונים

ב. יש לו אינטרס שהמבוטח ישלם יותר

אם המבוטח יבוטח בסכום גבוה ממה שהוא צריך הסוכן רק ירוויח מזה.

ג. הוא אינו מכיר את התמונה הכלכלית הכוללת של המבוטח.

התמונה הכלכלית הכוללת של המבוטח משפיעה על רמת הסיכון. יועץ ומאמן בכלכלת המשפחה מקבל את התמונה הכוללת. סוכן ביטוח ממוצע מסתמך על נתונים כלליים שהוא מקבל מחברת הביטוח ועל פיהם מציע למבוטח לבטח את עצמו בסכום מסוים.

הנתונים הכלליים יכולים להיות: גובה השכר, מצב משפחתי, גיל, מספר ילדים וגיל הילדים, מצב בריאות וכיו"ב.

סיכון הוא תמיד ספציפי למבוטח.

כך למשל, סוכן הביטוח המציע ביטוח חיים, לא בהכרח ידע שלאדם נשוי עם ילדים קטנים, יש הורים עשירים מאד ואוהבים לא פחות. במצב כזה יועץ לכלכלת המשפחה יכול להסביר לאותו אדם, שרמת הסיכון שלו נמוכה ולכן עליו לשקול את האפשרות לא לבטח את עצמו בכלל או לבטח את עצמו בסכום נמוך בהרבה מהסכום הסטנדרטי. 

את הכסף שייעד לביטוח או לביטוח בסכום גבוה יותר, הוא יכול להפקיד בחיסכון לילדים. אולי גם לספר להוריו שהוא עושה את זה והם יגידו שגם הם יפקידו לחיסכון לנכדיהם.  

עליו להבין, שאם חס וחלילה מצבם הכלכלי של הוריו יתדרדר או מערכת היחסים שלו איתם תהיה כזו, שהם לא יהיו מוכנים לעזור לנכדיהם אם חס וחלילה ילך לעולמו בטרם עת, עליו יהיה לעשות ביטוח חיים.

אם בנוסף לכך תחול הרעה במצבו הבריאותי במשך אותן שנים הביטוח יעלה לו יותר. 

גם לחברו של אותו בן עשירים יש משפחה אוהבת, אבל הוריו עניים ואחיו אינו מתפקד ונסמך על שולחנם. ההורים הסבירו לו שאחיו יהיה היורש היחיד של דירתם, משום שלעולם לא יוכל לעבוד. 

הוא עצמו תומך בהוריו ובאחיו.

במקרה זה אני כיועץ לכלכלת המשפחה, אמליץ לשקול ביטוח בסכום גבוה יותר מהסטנדרט, משום שרמת הסיכון גבוהה יותר מרמת הסיכון של מבוטח בן גילו המשתכר כמוהו והוא אב לילדים בגיל זהה לילדיו.

אינני בטוח שכל סוכן ביטוח יעשה את זה.

3. ישנם ביטוחי חובה

ברוב הביטוחים למבוטח יש שיקול דעת: האם לעשות ביטוח ואם כן באיזה סכום?

יש ביטוחים שבהם המחוקק כפה על אנשים ביטוח ולפעמים גם את סכום הביטוח.

דוגמאות בולטות הן ביטוח חובה לרכב וחיסכון פנסיוני (ביטוח מפני הסיכון שלאחר הפרישה לגמלאות למבוטח לא תהיה הכנסה העונה לצרכים המינימליים שלו).

מהותו של הביטוח - הזווית של חברת הביטוח  

לחברת הביטוח פוליסות הביטוח הן מקור הכנסה מרכזי. החברה רוצה להרוויח מהן.

לחברה יהיו הרבה מבוטחים שכל אחד מהם ישלם כל חודש פרמיה בסכום לא גבוה. מבוטחים מעטים יתבעו את החברה משום שחוו אירוע ביטוחי (מוות, ניתוח בחו"ל, תרופה מחוץ לסל, גניבת רכב וכיו"ב). בחלק מאותם מקרים יקבלו מבוטחים סכומים גבוהים.

החברה בונה מודל בו היחס בין מספר המבוטחים המשלמים סכומים קטנים לבין מספר המבוטחים התובעים סכומים גדולים הוא כזה שלחברה יהיה רווח.

לשם כך היא צריכה לנהל סיכונים על מנת שברמה הכוללת של המבוטחים היא תרוויח.

לחברה ידע ניסיון בניהול סיכונים, באקטואריה ובסטטיסטיקה. הדבר הראשון שהיא עושה הוא חישוב הפרמיה החודשית שמשלמים המבוטחים, כך שבהסתברות גבוהה מאד החברה תרוויח כסף.

הדבר השני שהיא עושה היא ניהול סיכונים ספציפי למבוטח.

כך למשל, אם עשית ביטוח חיים ואתה מעשן תשלם הרבה יותר מחברך בן גילך שמצב בריאותו זהה ואינו מעשן.

זה לא שלחברת הביטוח יש אידיאולוגיה נגד עישון. הם פשוט חישבו את הסיכוי שיורשיך יתבעו אותם כשתלך לעולמך. בהסתברות גבוהה, זה יקרה לפני שיורשיו של חברך הלא-מעשן יעשו זאת, אם בכלל.

דוגמה נוספת היא חיסכון פנסיוני. אם תוחלת החיים עלתה והיא צפויה לעלות מעבר למודל העליה שצפתה חברת הביטוח, החברה תנסה להרע את תנאי החיסכון הפנסיוני שלך ו/או של אחרים.

הדבר השני שחברת ביטוח יכולה לעשות לצורך הקטנת רמת הסיכון שלה הוא הוספת מבוטחי משנה. 

כשחברת ביטוח גדולה זרה הופכת לשותף לסיכון, היא לא עושה את זה ללא תמורה. כפי שאנשים משלמים לחברת הביטוח הישראלית, חברת הביטוח הישראלית משלמת לחברת הביטוח הזרה.

ביטוח אחריות מקצועית

ביטוח אחריות מקצועית הוא ביטוח למקרה שבו איש מקצוע, גורם במהלך עבודתו נזק בסכום גבוה לאדם אחר או לחברה. 

כך למשל, כשרופא מנתח מבצע ניתוח שנכשל והמנותח הולך לעולמו או נותר במצב קשה, שמונע ממנו להשתכר ומחייב אותו להסתיע בשירותיהם של אחרים בתמורה לכסף רב, הוא עלול להיתבע על ידי הנפגע או שאיריו. 

במקרה כזה הביטוח עשוי לממן את הפיצויים שיפסקו לתובע במקום הרופא.

שימו לב אנחנו מדברים על מצבים בהם תוצאה רעה או טרגית אירעה חרף עבודה מקצועית ראויה או במקרים בהם נעשתה טעות מקצועית בתום לב. 

מקרה בו רופא או בעל מקצוע אחר גורם נזק במזיד אינו נכלל בביטוח ואינו נכלל בתחום הדיון של הפוסט הנוכחי.

אני וביטוח אחריות מקצועית

ביטוח אחריות מקצועית אינו ביטוח שהמחוקק הגדיר כביטוח חובה. כיועץ מחשוב ומערכות מידע בחנתי את הסיכונים המקצועיים שלי. הגעתי למסקנה שרמת הסיכון אינה מצדיקה ביטוח אחריות מקצועית.

בפוסט הבא אסביר מדוע. בפוסט שאחריו אספר לכם, מה קרה כשחברה דרשה ממני לעשות ביטוח אחריות מקצועית.

אתן לכם מתאבן קטן לפוסט הבא. במשך כארבעים שנות עיסוק בתחום המחשבים ומערכות המידע הצטלבו דרכי ודרכו של בית המשפט רק פעמיים.

אל תיבהלו. בשתי הפעמים לא הייתי תובע או נתבע. הייתי עד מומחה.