‏הצגת רשומות עם תוויות מאזן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מאזן. הצג את כל הרשומות

יום שני, 24 במרץ 2025

הרצאה: ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי

 


אתמול בערב (23.3.2025) הרציתי באשדוד על "ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי".  

הרציתי לקבוצה שמרוויחה מעט, אם בכלל, מעבודה. אנשים המתמודדים עם בעיות. 

שמחתי לקיים איתם דיאלוג בנושאים של התנהלות כלכלית ולתת להם ערך בשיפור התנהלותם הכלכלית.


קישור למצגת: ממינוס לפלוס - ניהול תקציב משפחתי או אישי

יום שבת, 5 באוגוסט 2023

לעבור את חודש אוגוסט בשלום

 


יועצים כלכליים עוזרים למשפחות וליחידים להתנהל כלכלית טוב יותר. 

אחד הכלים הוא מאזן הכנסות- הוצאות. 

לכאורה, ניתן לקחת שניים או שלושה חודשים אקראים להציג את ההוצאות לפי סעיפים ואת ההכנסות לפי סעיפים ואז לקבל תמונה אמיתית של המאזן. 

התמונה מאפשרת לנו לדעת האם ההוצאות גדולות מההכנסות ואם כן באילו סעיפים יש הוצאות שניתן לחסוך בהן ו/או באיזה אופן ניתן להגדיל את ההכנסות, אם בכלל. 

גם כשההכנסות גבוהות מההוצאות זהו כלי לתכנון חיסכון. 

הבעיה היא שהוצאות לא מתחלקות שווה בשווה בחודשים השונים.


חודש אוגוסט הוא חודש קשה יותר ולא רק כלכלית (מזג האוויר, ילדים ללא מסגרת ועוד). 


מדוע באוגוסט מוציאים יותר מאשר בחודשים אחרים?


1. לילדים ונערים אין מסגרת רשמית.

לילדים קטנים ולתינוקות יש לרוב מסגרות בחודש יולי: קייטנות, הארכת פעולת גנים ופעוטונים בתשלום נוסף וכיו"ב. 

באוגוסט אין בדרך כלל מסגרות כאלה. המשמעות היא מציאת פתרונות פרטיים שעולים כסף או חופשה מהעבודה.

נערים ונערות מבלים. הבילויים עולים לא מעט כסף. בדרך כלל מכיסם של ההורים.


2. את הילדים הקטנים לוקחים לפעילויות. הגדולים מבצעים פעילויות לבד.

בשני המקרים זה עולה לרוב כסף: בריכה, ים, סרטים, הצגות, מופעים וכיו"ב. 


3. חופשות

זהו המועד בשנה שמשפחות רבות נוסעות לחופשה. בין אם זה בארץ ובין אם זה בחו"ל זה עשוי לעלות הרבה כסף. 


4. היערכות לגן ובעיקר לבית ספר

לקראת שנת הלימודים בספטמבר נדרשת רכישת ציוד: ספרים, מחברות, מכשירי כתיבה, תלבושת בית ספר, תיקים ועוד.


5. הגדלת ההוצאות להתמודדות עם מזג אוויר חם במיוחד

נדרשת הפעלה של יותר אמצעי קירור ליותר שעות ביום. העובדה שנמצאים יותר בבית ולא בעבודה או בבית הספר או בגן, ביחד עם החום הגדול יותר, מגדילה את ההוצאות על חימום.



מה צריך לעשות?


זו אינה הפתעה. זהו משהו צפוי מראש ולכן צריך להיערך אליו. בחודשים לפני אוגוסט צריך לחסוך כספים המיועדים להתווסף להכנסות אוגוסט על מנת שלא לצור מאזן הכנסות- הוצאות שלילי.

קל לעבור למאזן שלילי. הרבה יותר קשה לצאת ממנו.



יום שבת, 3 בספטמבר 2022

שיפוץ דירה למתחילים - חלק 3: מה תפקידו של קבלן השיפוצים?

 


בפוסט הראשון בסדרה דנתי בשאלה מי מקבל את ההחלטות?.

בפוסט השני בסדרה עסקתי בתהליך קבלת ההחלטות על ידי מזמין שיפוץ שאינו מתמצא בתחום. 

בפוסט זה אעסוק בקבלן השיפוצים. כפי שהסברתי בהקדמה אעשה אנלוגיה בין מחשבים וטכנולוגיית המידע בין שיפוצים.

 

מנהל פרוייקט מחשוב

 

אתם עובדים בארגון גדול. יש יחידת מחשוב גדולה. ביחידה כזו יש עשרות ולפעמים יותר מעשרות פרוייקטי מחשוב.  


יש ביחידה מתכנת מחשבים מנוסה ומקצוען ברמה גבוהה. הוא טרם ניהל פרוייקט מחשוב. הוא מעוניין להתקדם לתפקיד ניהולי.

יש שני פרוייקטים בהם נדרש מנהל פרויקט. האם תתנו לו לנהל את אחד מהם?


פרוייקט 1: קטן וקצר


זהו פרויקט תכנותי שבו צפויים לעבוד 2-3 מתכנתים מעובדי הארגון. משך הפרויקט עד שלושה חודשים.


פרוייקט 2: גדול וארוך

 

מדובר בפרוייקט מורכב שבו צפויים לעבוד כמאה עובדים ויועצים. משך הפרויקט מוערך בשנה וחצי (מניסיוני ומניסיונם של אחרים ברוב המקרים הוא ייגמר אחרי יותר זמן).

המערכת שתפותח צריכה להיות באינטגרציה עם מערכות אחרות בארגון ומחוץ לארגון. נדרשת מומחיות בתחומים שאין בה מומחים בארגון. נדרשים יועצים. נדרשת הזמנת מוצרי חומרה, תוכנה ותקשורות ונדרשת פריסה שלהם בארגון.

נדרשת בניית תקציב לפרוייקט. נדרש ניהול כספי. ניהול קשרים ותלויות בין צוותים שונים בפרויקט. 

נדרש שיתוף פעולה עם מנהלים של מערכות משיקות בארגון .

קרוב לוודאי שנדרשים דברים נוספים שברגע זה לא עלו על דעתי.


האם המתכנת מתאים לנהל את הפרוייקט הראשון?


בהסתברות לא נמוכה הוא יצליח לנהל את הפרוייקט הראשון בהצלחה. יש לו סט כישורים מתאים, בהנחה שהוא יודע להסתדר עם עובדים אחרים.  

 

האם המתכנת מתאים לנהל את הפרוייקט השני?

 

ברור שאין לו ניסיון וידע הנדרשים לניהול פרויקט כל כך מורכב. ספק גדול אם מתוך מאה אנשים עם פרופיל דומה לפרופיל של המתכנת, יהיה אחד שלא ייכשל לחלוטין בפרויקט כזה. 

היכולות של בתחום התכנות כמעט שאינן רלוונטיות. 

הוא אינו יודע לנהל תקציב.

הוא אינו יודע לנהל צוותים גדולים.

הוא אינו יכול להביא ספקי משנה, מומחים ויועצים שהוא מכיר ויודע שהם יבצעו עבודה טובה.

אין לו ניסיון קודם שיאפשר לו לדעת כיצד לעבוד מולם וכיצד להסתדר איתם. 

למעשה אין לו ניסיון ממשי באף אחד מהתחומים החיוניים לניהול פרוייקט בסדר גודל כזה.  

  

מתי הוא יוכל לנהל פרוייקט בסדר גודל של הפרוייקט השני?

 

אם הוא ינהל בהצלחה את הפרויקט הראשון, יוכל לנהל פרוייקטים מעט גדולים ומורכבים יותר. בהדרגה יגדלו היקף ומורכבות הפרוייקטים והוא ירכוש ניסיון, כישורים והיכרויות הנדרשים לניהול פרויקט בסדרת גודל של הפרויקט השני. 

אחרי מספר שנים של התנסות בניהול יהיה אולי בשל לניהול הפרויקט השני.


תפקידו של קבלן השיפוצים


קבלן השיפוצים הוא בעצם מנהל פרוייקט. כשמדובר בשיפוץ קטן של חדר אמבטיה ייתכן שמספיק סט כישורים של Handy Man עם מעט הרחבות וניסיון. 

כשמדובר בשיפוץ גדול, למשל בדירה ישנה שבה מחליפים כמעט את כל הרכיבים: רצפות, חשמל, צנרת, דלתות וחלונות, מערכת חימום, ארונות מטבח, כיורים, אסלות, תשתית תקשורת ממוחשבת ולפעמים גם משנים את מבנה החדרים בדירה, היכולת הטכנית של הקבלן פחות חשובה.

בדיוק כפי שבפרויקט 2 באנלוגית המחשוב, כישורי התכנות שלו הרבה פחות חשובים מכישורים וניסיון אחרים. 


עובדים

הקבלן צריך לשכור את שירותיהם של פועלים פשוטים, חשמלאים, רצפים, צבעים, אינסטלטורים, מסגרים ומומחי אלומיניום. 

היכרות מוקדמת וניסיון עבודה איתם חשוב כמו במקרה של מנהל פרויקט המחשוב. 

כשיש לו כבר אנשים שהוא עובד איתם קבוע, והם ביחד צוות שעובד טוב, זה יתרון. 

קבלן חסר ניסיון עלול להביא אנשים שעובדים איתו בפעם הראשונה. יכול להיות שהם לא ממש מקצוענים. יכול להיות שהם מטובי המקצוענים אבל לא יסתדרו איתו.


סדר עבודה

כמו אצל מנהל פרויקט מחשוב גדול, עשויות להיות תלויות בין עבודות של צוותי משנה. לדעת לתאם את זה חשוב להצלחת הפרויקט.

פריט אחד ב-Critical Path שלא מבוצע עלול לדחות את זמן סיום הפרויקט.


חומרים וציוד

עיתוי הבאת החומרים הנדרשים, אחסונם הזמני בדירה או לידה, הובלה ופינוי של חומרים או ציוד, הם חלק מהבעיות הלוגיסטיות שצריך לתת עליהן את הדעת. 


התנהלות כלכלית ניהול מאזן הוצאות והכנסות

יש צורך לשלם לעובדים המבצעים עבודות. בדרך כלל במצב כזה הם עצמאים ולא שכירים.

יש צורך לשלם לספקים. 

נדרשת גביית תשלומים מבעל הדירה על פי אבני דרך שבוצעו. 

צריך להוציא חשבוניות ללקוח.

צריך לשלם למס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי. צריך למצות הטבות מס המגיעות לחברות או לעצמאים. 

כל זה מחייב ניהול מאזן הכנסות והוצאות, כלומר: שההוצאות לא יעלו על ההכנסות. 

תכנון כלכלי מחייב גם בניית תקציב משוער של העלויות הצפויות לקבלן ומקורות המימון שלהן.


ניהול קשרי לקוחות

בכל תחום יש חשיבות ללקוחות מרוצים. זה מחייב ניהול קשרי לקוחות. 

הקבלן צריך לדעת לנהל את העבודה מול הלקוח. הלקוח צריך להיות מרוצה אבל לא בכל מחיר. יש צורך להיענות לדרישות סבירות של הלקוח ואם צריך לתמחר את עלותן. 

צריך לדחות דרישות בלתי סבירות בעליל של לקוח. בכל מקרה חייבים לבנות יחסי אמון. 

כפי שאני ויועצים טובים אחרים בכלכלת המשפחה נוהגים, גם הקבלן צריך לנהוג: טובת הלקוח קודמת לדברים אחרים. זה הבסיס לקשר עסקי של Win-Win. 

לפעמים זה מחייב להסביר ללקוח דברים שהוא אינו מבין משום שהוא אינו מומחה בתחום.

אגב, גם מנהל פרויקט מחשוב גדול חייב לעשות את זה בהקשר של לקוח פנימי בארגון שלו (משתמשי קצה שאינם אנשי מחשוב) ולפעמים גם בהקשר של לקוחות מחוץ לארגון שלו.

 

בחירת קבלן שיפוצים 


הטיפים המעשיים הנובעים מפוסט זה, לא היו מוכרים לי כשבחרתי קבלן שיפוצים. היה לי יותר מזל משכל. 

אני מציג אותם כאן על מנת לעזור לקוראים שבעתיד יהיו במצב דומה.


1. בחנו היטב האם לקבלן יש מספיק ניסיון רלוונטי.

דחו על הסף קבלנים שהניסיון שלהם בתחום שיפוצים בסדר גודל של השיפוץ שלכם קטן או מזערי.


2. דברו עם ממליצים

תמיד עדיף לדבר גם עם אנשים פחות מרוצים. בדרך כלל יהיה לכם יותר קשה להגיע אליהם.

מניסיוני העשיר בתחום מחשבים וטכנולוגיית מידע ראיתי שיש מקרים בהם ממליץ לא מרוצה אינו רלוונטי. למשל: בנק ביוון שתלה את האיחור של שנתיים בסיום פרוייקט של Core Banking בחברה החיצונית שביצעה אותו.

את המציאות היטיב לתאר אדם אובייקטיבי, שהיה מעורב בפרויקט. הוא תיאר את הפרויקט כ-Moving Target, כלומר: הלקוח שינה כל הזמן את הדרישות שלו ולכן הוא היה זה שאשם בסיום הפרויקט באיחור של שנתיים.

אגב, ארגונים אחרים היו מרוצים מהחברה כשניהלה אצלם פרויקטים דומים.


3. שאלו את הממליצים את השאלות הרלוונטיות

למדתי שגם ממליצים נלהבים עלולים להראות לכם, מבלי משים, נקודות כשל של מי שהם ממליצים עליו. 

בשביל זה צריך לשאול שאלות רלוונטיות ולא שאלות טריוויאליות.

לא מספיק לשאול האם אתה מרוצה? באיזו מידה אתה מרוצה?

דוגמאות לשאלות רלוונטיות:

א. האם יש לו פועלים קבועים שעובדים איתו?

ב. האם בעלי המקצוע שהביא הם טובים? שאלו ספציפית על חשמלאים, אינסטלטורים וכיו"ב.

ג. האם החומרים שהביא הובאו בזמן? האם הם היו באיכות טובה?

ד. האם הוא הסתדר עם בעלי המקצוע שהביא?

ה. האם היה קל לממליץ לתקשר עם הקבלן? האם הקבלן היה קשוב? האם הקבלן הסביר? האם היה מוכן להיענות לדרישות שלכם?

ו. האם עמד בלוחות הזמנים?

ז. האם ניסה להוציא מכם כסף נוסף על דברים שאין בהם צורך?

ח. האם גילה יוזמה וידע להסתגל לשינויים?

עד שלא פותחים את הקירות והרצפות לא באמת יודעים מה מסתתר מאחוריהם או מתחתם. תמיד יש הפתעות ושינויים. במיוחד בדירות ישנות.

עוד שני טיפים הקשורים לחוק:

ט. האם ניסה לבקש כסף במזומן ללא חשבונית?  

בפרויקט שיפוץ גדול התרחקו מקבלן כזה. יש לזה כמה סיבות:

1. קבלת כסף במזומן בסכומים גבוהים היא עבירה פלילית. לא רק של הקבלן אלא גם שלכם.

2. קבלן שמוכן לרמות את מס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי, יהיה כנראה מוכן לרמות גם את הלקוח.

3. אם פעם תמכרו את הדירה תידרשו לשלם מס. שמרו את הקבלות על השיפוץ. התשלומים ששילמתם על השיפוץ יקטינו את גובה המס שתשלמו.

י. בחוזה עם הקבלן כתבו שאסור לו להעסיק עובדים ללא רישיון עבודה במדינת ישראל.





 

 


יום שבת, 27 במרץ 2021

העושר המדומה: שימוש בטכניקת FUD



בפוסט קודם הסברתי מה זה FUD? בפוסט שאחריו הצגתי דוגמאות לשימוש בטכניקה הזו בנושאים הקשורים בכלכלת המשפחה. 

בפוסט זה אסביר מתי אני משתמש בטכניקה הזו במסגרת יעוצים בכלכלת המשפחה. 

לפני שאסביר זאת אעשה חזרה קצרה על מהות הטכניקה הזו.

זוהי טכניקה באמצעותה מעוררים פחדים, ספקות וחוסר ביטחון במישהו על מנת שלא יקבל ויבצע החלטות מסוימות. 

הדוגמה הקלאסית היא חברה חזקה בשוק, המעוררת ספקות בלקוח, המעוניין לרכוש מוצר של חברה מתחרה. 


השימוש שלי ב-FUD     


אני משתמש בטכניקה הזאת רק במקרים חריגים. אינני עושה זאת על מנת שיעדיפו לרכוש ממני שירותי כלכלת משפחה במקום ממישהו אחר. 

אני עושה זאת אך ורק במקרים בהם הימנעות מכך תביא את המשפחה או היחיד לגרום לעצמם נזק כלכלי קשה במיוחד, שהוא כנראה בלתי הפיך. 


רקע לדוגמה: מאזן הכנסות-הוצאות


משפחות או יחידים שמוציאים באופן עקבי יותר מההכנסות שלהם עלולים להגיע למצב של התרסקות כלכלית.


יועצים לכלכלת המשפחה בונים ביחד עם המשפחה מאזן הכנסות-הוצאות של המשפחה. 

המאזן מציג הוצאות לפי נושאים והכנסות לפי מקורות. השלב הבא הוא  בניית תוכנית לסגירת הפער בין ההוצאות להכנסות. 

לפעמים אפשר לעשות זאת גם באמצעות הגדלת ההכנסות. כמעט תמיד צריך גם לחסוך בהוצאות. 

השאלה היא במה לחסוך? 

היועץ נותן למשפחה להחליט במה לחסוך גם אם זה לא מסתדר עם תפיסת העולם שלו. 

הדבר היחיד שהיועץ מתעקש עליו זה שההוצאות לא יעלו על ההכנסות.

המשפחה והיועץ עוקבים אחר ההוצאות ומבצעים בקרה, כלומר: אם התוכנית לחסוך לא מומשה במלואה, מבצעים בה התאמות.

 

דוגמה: כשלא ניתן לתת בחירה של חיסכון בהוצאות


אני משתמש ב-FUD כאשר שימוש בתהליך שתואר לעיל בלתי אפשרי. ההתרסקות הכלכלית עלולה להביא לנזק בלתי הפיך. 

הדוגמה להלן מדגימה זאת.

מי שעבד במשפחה כבר יצא לגמלאות. כאשר יצא לגמלאות,  המשפחה התנהלה תחת אשליה של עושר מדומה. 

הפערים בין ההוצאות להכנסות היו גדולים במיוחד. מענקי הפרישה התכלו תוך זמן לא ארוך. כשהגיעו אלי גם מרבית החסכונות התכלו. 

המאזן הראה על הוצאות גדולות בהרבה מההכנסות. יצאנו לדרך כשהמשפחה מגדירה באילו סעיפי הוצאה לחסוך. מצאנו גם דרכים לתוספת הכנסה מזערית. 

זה לא עבד. הוצאות לא סבירות נמשכו. 

ראיתי כבר את סוף כל החסכונות כשנותרת רק דירת המגורים. המשמעות של המשך דפוסי ההוצאה ללא שינוי מהותי בגובה ההכנסות הייתה צורך עתידי במכירת הדירה. 

לא המשפחה ולא אני ראינו תסריט ריאלי של הגדלה משמעותית בגובה ההכנסות. 

למדתי גם שהמעבר מדירה בבעלות המשפחה לשכירת דירה מפחיד את המשפחה.


הדרך להימנע ממכירת הדירה


הדרך היחידה להימנע מקריסה כלכלית בלתי הפיכה המתחילה במכירת דירה בטווח זמן של שנה-שנתיים ואחרי זה  המשך "אכילת החסכונות" בקצב מהיר הייתה שימוש ב-FUD. 

ה-FUD התבסס על הצגה קיצונית יותר מהמציאות של איבוד הדירה והיעלמות כספי המכירה. התסריט הוא תסריט ריאלי. טווחי הזמנים קוצרו, אלא אם כן תהיה הימנעות מכל הוצאה שאינה חיונית. 

מצד שני חיפשתי ביחד עם המשפחה הזדמנויות להגדלת ההכנסות גם באמצעות עבודות מזדמנות עם שכר נמוך. 


לא סוכן ביטוח אבל....


בפוסט שכותרתו "אתה לא סוכן ביטוח אבל" תיארתי דילמה מהייעוץ הראשון שלי בכלכלת המשפחה. נאלצתי להביע, באופן עקיף, עמדה בנושא ביטוח על אף שאיני סוכן ביטוח. 

גם בייעוץ בו השתמשתי בטכניקת FUD נאלצתי לעשות זאת. 

כשכל חיסכון המקטין את הפער בין ההוצאות להכנסות הוא חיוני, שאלתי את עצמי ואת המשפחה: האם יש מקום לשקול ביטול חלק מביטוח הדירה? הכוונה שלי הייתה אך ורק לביטוח תכולה ולא לביטוח מבנה. 

כשמכירת הדירה עלולה להיות על הפרק ובתכולה אין פריטים יקרי ערך זוהי שאלה רלוונטית.

במקרה זה קבענו פגישה של בני משפחה, סוכן הביטוח ושלי. 

בפגישה תיארתי לפני סוכן הביטוח את מצבה העגום של המשפחה והבעתי חשש ממכירת הדירה. דיברנו באופן גלוי והוגן על האפשרויות של חיסכון בביטוחים לא הכרחיים, כולל ביטוח התכולה.
אם וכאשר, מצבה הכלכלי של המשפחה יתייצב, נוכל לשקול החזרת ביטוחים כאלה.  

הסוכן הציע ביטול ביטוח תכולה וביטוחי מותרות נוספים. מיד בתחילת השיחה הבהרתי לסוכן שאיני מתכוון להציע לשקול ביטול ביטוחים חיוניים כמו: ביטוח מבנה של הדירה וביטוחי בריאות מהותיים.


השורה התחתונה


בטכניקת ה-FUD אפשר להשתמש גם למטרות חיוביות ולא רק למניעת תחרות. 

השורה התחתונה הייתה שמירת הדירה ללא צורך במכירתה.

אני בטוח שללא שימוש שלי ב-FUD קרוב לוודאי שהמשפחה הייתה נותרת ללא דירה.






יום שבת, 21 במרץ 2020

קורונה: כיצד להתנהל כלכלית?


בפוסט הקודם עסקתי בניהול סיכוני קורונה באמצעות טכניקה של Scenario Analysis. בהמשך לפוסט הנ"ל אנסה לתת כמה הנחיות כלכליות בסיסיות בעת קורונה.
בפוסט הקודם הצגתי מספר תסריטים אפשריים (בהחלט עשויים להיות גם תסריטים רבים נוספים). אין לנו עדיין דרך לדעת איזה מהם יתרחש ולכן גם בהקשר הכלכלי צריך להביא בחשבון שכל אחד מהם עשוי או עלול להתרחש.


המכנה המשותף לכל התסריטים 


1. צפויים לפחות כמה חודשים במצב של התמודדות עם הקורונה. 


2. צפויות הגבלות על אזרחים במדינות שונות. 

3. לשיתוק הכלכלי בארץ ובחו"ל יהיו השלכות כלכליות לא טובות על כלכלת המשפחה של רוב האזרחים בארץ (וגם בארצות אחרות). מדובר בהשלכות במהלך מגפת הקורונה ובהשלכות אחרי תום המגפה.

צפו לדברים הבאים:

א. פחות מקומות עבודה.

ב. יותר מיסים.

ג. הגדלת תשלומים של אזרחים עבור שירותים.

ד. צמצום שרותים ומוצרים זמינים.

במסגרת ההנחות הסבירות לעיל נסו לנהל באופן מיטבי את כלכלת המשפחה שלכם (כולל כלכלת יחידים ללא משפחה).

4. בגלל הגרעון התקציבי הגדול בישראל עוד לפני הקורונה, העריכו מרבית הכלכלנים שלא יהיה מנוס מהעלאת מיסים. בין המיסים שהייתה צפויה בהם העלאה: מס הכנסה, מס ערך מוסף ומס רכישה על דירות. 
מגיפת הקורונה מגדילה את ההסתברות להעלאה גדולה יותר במיסים. אולי במקום העלאה ב-1% העלאה ב-2% או אולי ב-3%. כמובן ששיעור ההעלאה יהיה תלוי גם בתסריט הקורונה שיתממש. ככל שהתסריט שיתרחש יהיה פסימי יותר, כך יהיה צורך בהעלאה גדולה יותר של שיעור המיסים.

הכנסות מעבודה


אם שפר עליכם גורלכם ואתם שכירים שממשיכים לעבוד כרגיל ללא שינוי, ייתכן שאינכם צריכים לנסות להגדיל את ההכנסות שלכם. יש גם עצמאים ששומרים על גובה ההכנסות שלהם או אפילו מגדילים אותן אבל הם חריגים. 

כל האחרים, צריכים לחפש דרכים יצירתיות המתאימות למצב הנוכחי על מנת לנסות להקטין את היקף הירידה בהכנסתם או את היקף הירידה העתידית בהכנסתם.  


עובדים שפוטרו

עליהם לחפש עבודה חדשה קבועה ובמקביל לחפש עבודות מזדמנות לתקופה קצרה ו/או מתמשכת. 
על פי סעיף 3ג בפסקה "המכנה המשותף לכל התסריטים" לעיל, עובדים לא מעטים מבין המפוטרים יתקשו למצוא עבודה גם לאחר הקורונה. 


עובדים שהוצאו לחל"ת

עובדים אלה מכירים יותר טוב ממני את מקום עבודתם או מקום עבודתם לשעבר. הם צריכים לבחון באופן לוגי, ללא רגש, את השאלה: האם מקום העבודה יחזיר אותם לעבוד לאחר החל"ת? 
גם בהנחה שמנהלי הארגון בו אתם עובדים הם אנשים הגונים ומחויבים לעובדים. גם בהנחה שהם מרוצים מעבודתכם ואתם מרוצים מעבודתכם, ייתכן שלא תהיה להם ברירה ולא יחזרו להעסיק אתכם אחרי החל"ת, משום שלא יוכל לעשות זאת בנסיבות הכלכליות הקשות אחרי הקורונה.

אם לדעתכם יש הסתברות גבוהה לכך או לדעתכם תקופת החל"ת הלא מוגבלת צפויה להיות ארוכה (תסריט פסימי על פי טכניקת ניהול הסיכונים, שהוצגה פוסט הקודם), התייחסו לעצמכם כעובדים שפוטרו.  

גם אם אתם מעריכים שבהסתברות גבוהה תחזרו לעבודתכם הקודמת, חפשו עבודות זמניות. 


עצמאים


הקטנת הפעילות במשק והמגבלות עלולות להקטין את ההכנסות של עצמאים. 
גם המשבר שאחרי הקורונה עלול לפגוע בהם. 
נדרשת גישה פתוחה ויצירתית על מנת להמשיך לייצר הכנסות. בין השאר, נדרשת חשיבה על אפשרויות כגון:

1. פעילות מקוונת מרוחקת המביאה הכנסות.
במקומות שזה ניתן, העתקה של מודל של מפגש אישי למודל וירטואלי עם ריחוק פיזי מהלקוחות. 

2. הגמשת תחומי העיסוק וכניסה לנישות אחרות.


הקטנת הוצאות


הקטנת הוצאות לא חיוניות מומלצת גם במצבים רגילים לצורך יצירת מאזן הכנסות-הוצאות חיובי או הגדלת חיסכון כשיש מאזן הכנסות-הוצאות חיובי.

כאשר ברור שצפוי גם אחרי הקורונה משבר כלכלי הזמן הנכון להתחיל להקטין הוצאות הוא אתמול או לכל המאוחר היום. 

אין רע בלי טוב. ההסתגרות בבית מקלה על הקטנת הוצאות, למשל: 
פחות הוצאות על נסיעות בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי, פחות בילויים בבתי קפה, מסעדות, בתי קולנוע, תיאטרון וקונצרטים. פחות הוצאות על פעילויות פנאי אחרות. פחות הוצאות על פעילויות לילדים, פחות קניות בקניונים למיניהם וכיו"ב.
זוהי הזדמנות לשיפור ההתנהלות בהיבט ההוצאות. זוהי גם הזדמנות ללמוד הרגלים של חיסכון בהוצאות בעזרת כלים מקוונים, למשל: הזמנות מקוונות ממרכולים והזמנות אוכל במסעדות במקום לשבת לאכול במסעדות. 


מיצוי זכויות


בימים כתיקונם רבים אינם מנצלים את הזכויות המגיעות להם, למשל מענק עבודה. בגלל משבר הקורונה נוספו זכויות מיוחדות שחשוב לדעת שהן קיימות. ההמלצה שלי היא ללא לנצל אותן אוטומטית, אלא לבדוק האם הן כדאיות בהקשר הספציפי שלו? 

כך למשל, ספק האם כדאי לנצל את האפשרות לדחיית משכנתא. כדאיותה תלויה בנתונים ספציפיים לכל משפחה. 
לעומת, קרוב לודאי שלמי שהוצא לחל"ת ללא הגבלת זמן כדאי, ברוב המקרים, לקבל דמי אבטלה. 


חשוב לזכור



העולם שאחרי הקורונה עשוי להיות עולם שונה מהעולם שלפני הקורונה. זה עשוי להשפיע על עבודתכם העתידית. כך למשל, סביר להניח שהיקף העבודה מהבית יעלה.






יום שלישי, 8 באוקטובר 2019

המלצות להתנהלות כלכלית של יוצאים בשאלה מהעולם החרדי

הכללות הן בדרך כלל לא מדויקות. גם הכללות לגבי העולם החרדי. מדובר בעולם מאוד הטרוגני שבו זרמים השונים מהותית זה מזה. 

גם הכללות ביחס ליוצאים בשאלה עלולות להיות לא מדויקות בגלל אותה הטרוגניות. למרות זאת החלטתי להקדיש פוסט, מעשי ככל האפשר, המתייחס להתנהלות כלכלית של יוצאים בשאלה. 

במהלך השנתיים שאני מתנדב בה.ל.ל. ליוויתי כלכלית מספר גדול של יוצאים בשאלה. בנוסף לכך שוחחתי על התנהלות כלכלית עם יוצאים אחרים.

בעיות של יוצאים מהעולם החרדי

בפסקה זו אתמקד רק בבעיות כלכליות או בבעיות שיש להן השלכות כלכליות.

1. אין השכלה מתאימה לעולם העבודה
הלימודים של גברים מתמקדים בלימודי קודש. בלא מעט מקרים לא לומדים לימודי ליבה. בקושי לומדים חשבון או מתמטיקה. כמעט ולא לומדים אנגלית. 
ללא מתמטיקה ובמיוחד ללא אנגלית קשה להשתלב בעבודה במקצועות מבוקשים כמו הייטק. 
גם בתחומי עבודה אחרים זה עלול להיות חיסרון בעל משמעות.

נשים לומדות יותר לימודים המכינים אותן לחיים, אבל לפחות בחלק מהמסגרות מלמדים אותן מעט לימודי ליבה ובעיקר מקצועות עבודה בעולם החרדי, למשל: להיות מורות. 

העולם הוא דינמי ומשתנה, כך שהיום יש כבר נשים חרדיות גם בתחומים החורגים מהחברה החרדית, למשל: היי-טק.

2. אין התנסות באינטרנט ובדיגיטל
אינטרט ודיגיטל הם מרכיב חשוב בהתנהלות המודרנית. גם בפן התעסוקתי, גם בפן החברתי וגם בהיבטים של התנהלות יומיומית. האיסור הדתי על שימוש בהם מונע מיוצאים התנסות ושימוש בהם. היוצאים הצעירים אינם "ילידי האינטרנט" כמו בני דורם החילוניים. 

3. אין תעודות פורמליות
אין תעודות בגרות או תעודות הסמכה בעלות משמעות בעולם החילוני  שבחוץ. ללא תעודות קשה להתקבל ללימודים או לעבודות מסוימות.

4. אין תמיכה של המשפחה
חלק מהצעירים החילוניים והדתיים זוכים לתמיכה כלכלית של ההורים. הם יכולים גם להיוועץ בהורים ביחס להחלטות כלכליות והתנהלות כלכלית. 
לא מעט הורים של יוצאים בשאלה מנתקים איתם את הקשר או שומרים על קשר מינימלי. 
גם במקרים בהם נשמר קשר, לא תמיד ההורים יכולים לעזור להם כלכלית או לעזור להם בהכוונה.  

5. אין הבנה של העולם הלא-חרדי
מי שלא חווה מעולם עולם שונה, לא יכול להבין אותו. מדובר בהרבה היבטים כולל קודים תרבותיים לא-כתובים של התנהלות. 
במובן זה דומים חרדים שיצאו בשאלה למהגרים או לעולים חדשים מתרבויות לגמרי שונות מהתרבות בישראל או לחוזרים בתשובה שבמקרים רבים מתקשים להשתלב בקהילות חרדיות.

6. אין הבנה של הקשר בין עבודה וכסף
זה אינו נכון לכולם אבל זה נכון לרבים. 
מי שביצע מעבר מהיר ללא הכנה וללא היכרות עם העולם החילוני ובנוסף לכך בא מסביבה בה מרבית האנשים אינם עובדים, ובכל זאת יש להם כסף, מתקשה לראות את הקשר הזה. אף לא אחד חינך אותם לאורינות פיננסית והם לא נדרשו לנהל חשבון בנק משלהם.

מדובר בעיקר ברווקים שלמדו והתגוררו בישיבות או בנשים שחיתנו אותן בגיל צעיר (17-20) והבעל טיפל בעניינים כספיים.
אם הם באים ממשפחה בה שני ההורים אינם עובדים, זה מעצים יותר את אי-ההבנה הזו. 

גם העובדה שבחלק מהקהילות החרדיות הקיצוניות גברים העובדים לפרנסתם הם במעמד חברתי נמוך בקהילה עלולה לתרום לאי-ההבנה הזו.


כיצד מתמודדים עם הבעיות?


ההתמודדות צריכה להיות דומה להתמודדות של עולים חדשים. 
צריך להיעזר ככל שניתן באנשים המכירים היטב את העולם החדש ומוכנים לעזור.
מעבר לעזרה שמקבלים ניתן להתחיל ללמוד מהם את דפוסי ההתנהלות בעולם החדש.

העיתוי הוא חשוב מאוד: מוקדם ככל שניתן לאחר היציאה בשאלה.
לפעמים קשה לתקן טעויות שנעשו בתחילת הדרך בגלל נאיביות וחוסר היכרות עם העולם החדש.

לא מעטים מאלה שליוויתי אותם כלכלית הסתבכו כלכלית מיד אחרי  היציאה בשאלה. להלן כמה דוגמאות עקרוניות:

1. התפתו לקחת הלוואות מהבנקים בלי להבין שצריך להחזיר אותן ובלי להבין שהריבית שהוצעה להם אסטרונומית.

2. התפתו למבצעים זולים לכאורה, בלי לקרוא את החוזה עליו חתמו. 

3. נתנו צ'קים חתומים ללא שם המוטב ו/או צ'קים פתוחים ללא ציון סכום. 

הצורך להיעזר בשלב מוקדם נכון גם להיבטים רבים אחרים. לחלקם עלולות להיות גם השלכות כלכליות. 
כך למשל, צעירה שהשיאו אותה בגיל צעיר ויש לה ילדים, יצאה בשאלה ועומדת להתגרש מבעל שנשאר חרדי, חייבת להיעזר מידית על ידי עורך דין. 
אם לא תעשה זאת, זה עלול להשליך על מצבה הכלכלי לטווח ארוך. חמורה מההשלכות הכלכליות היא האפשרות של פגיעה בקשר בינה לבין ילדיה.


ליווי כלכלי בה.ל.ל


יוצא בשאלה המצטרף לה.ל.ל יכול להיעזר בצוות העובדים ובמתנדבים בתחומים שונים. זו אחת הדרכים להתמודדות עם הבעיות. 
בפגישה של מתנדבים בירושלים הוצגו תחומי הסיוע השונים. התברר שחלק מהמשתתפים לא ממש מבינים את טווח הליווי הכלכלי. 

היות שחלקם נמצאים באינטראקציות עם יוצאים באופן בו הם יכולים להציע להם להסתייע בליווי כלכלי, חשבתי שראוי לכתוב משהו על נושא זה. 
ברור לי שגם חלק מהיוצאים אינם מודעים לכך וחשוב שגם הם יבינו.



מהות ליווי כלכלי


 ליווי או ייעוץ כלכלי למשפחות או ליחידים נתפס במקרים רבים כעיסוק בשלושה נושאים עיקריים, הקשורים זה לזה:

1. מאזן הוצאות-הכנסות
בלשון עממית "יציאה מהמינוס". 
יחידים או משפחות שמוציאים יותר מההכנסות נעזרים ביועץ או במלווה על מנת לא להוציא יותר מההכנסות.

2. הלוואות
רבים בישראל לוקחים יותר מדי הלוואות. הם משתמשים גם ביותר מדי אשראי אחר. 
במסגרת הטיפול מנסים לצמצם את סכומיי ההלוואות ולהשיג הלוואות ו/או פריסת תשלומים נוחים יותר. 
למשל: החלפת הלוואות בריבית גבוהה בהלוואות בריבית נמוכה. 

3. חובות והוצאה לפועל
במקרים קיצוניים בהם לא מצליחים להחזיר הלוואות נוצרים חובות המטופלים בהוצאה לפועל.  

למעשה ליווי כלכלי כולל, בנוסף לנושאים חשובים אלה, מגוון רחב של נושאים כלכליים חשובים אחרים.
כיועץ לכלכלת המשפחה, טיפלתי בנושאים רבים כאלה. גם במסגרת הליוויים הכלכליים בה.ל.ל ובמסגרת אינטראקציה עם יוצאים נגעתי בנושאים כלכליים אחרים.
בפסקה הבאה אציג כמה מהנושאים האלה.


תחומי ייעוץ כלכלי אחרים


בפוסט זה אציג כמה מהנושאים הנוספים בהם נתקלתי במסגרת הליווי הכלכלי שלי בה.ל.ל. אמנע מציון פרטים אישיים בגלל חובת הסודיות שלי כלפי לקוחות או מלווים.


מיצוי זכויות

אחוז גבוה מתושבי ישראל אינם ממצים זכויות המגיעות להם. כמובן שגם יוצאים רבים אינם עושים זאת. 
דוגמה: יוצאת בשאלה, המגדלת לבדה ילדים ועובדת ושכרה הוא בין 1,280 ש"ח ל-11,566 ש"ח עשויה להיות זכאית למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) של אלפי שקלים.


עצמאי ו/או שכיר?

האם כדאי לעבוד כשכיר או כעצמאי? האם כדאי לשלב בין עבודה כשכיר ועבודה כעצמאי?
אם כדאי לעבוד כעצמאי או גם כעצמאי מה צריך לעשות וכיצד להיערך לזה?

כך למשל, מי שעובד כשכיר לפי שעות במספר רב של מקומות בהיקפים משתנים יכול להניח שהמוסד לביטוח לאומי ידרוש ממנו יותר כסף ממה שהוא צריך לשלם ויטיל עליו קנסות. 
פשוט משום שהמוסד לביטוח לאומי לא מסוגל לנהל דבר כזה.


חיסכון פנסיוני

מי שזוכר את פרשת נמרודי בעיתון "מעריב" יודע שלא תמיד מעבידים משלמים את החיסכון הפנסיוני שהם חייבים לשלם על פי החוק. 
אם עושים את זה לעיתונאים, קל וחומר שיש מעבידים שעוברים על החוק ולא מפרישים לפנסיה ליוצאים בשאלה. 

בעיה שכיחה אחרת היא שהמעביד, משיקולים שלו, מחליט לאן להעביר את החיסכון הפנסיוני. 
עובד זכאי לבחור בעצמו היכן לחסוך לפנסיה. ברוב המקרים כשמעביד מחליט להיכן להעביר, ומדובר בעובד שאין מאחוריו חברה גדולה או ועד חזק, הוא ישלם דמי ניהול גבוהים בהרבה. 

תגידו שפנסיה זה הדבר האחרון שמעניין אנשים ששורדים כלכלית. 
ממש לא נכון. לפעמים יש לזה גם השלכות קצרות טווח. 
למי ששורד בקושי עלולים להיות מצבים בהם הוא נאלץ למשוך מהחיסכון הפנסיוני את כספי הפיצויים. 
חבל שלא יהיו לו פיצויים או יהיה לו סכום קטן ממה שהיה צריך להיות לו. 


צרכנות נבונה

כך למשל, יותר מפעם אחת חסכתי למלווים כ-30% עד 50% מההוצאות עבור טלפון סלולרי או אינטרנט. כל זאת תוך שמירה על אותה רמה של שירותים. 


ניהול סיכונים וביטוח 

ניהול סיכונים הוא חלק מייעוץ בכלכלת המשפחה. בהיבטים רבים שכיחה חפיפה מסוימת בין ביטוח וטיפול בסיכונים. 

קל מאוד לעשות כפל ביטוחים או לעשות ביטוחים מיותרים. קל גם לא לבטח סיכונים מהותיים, שמי שיש לו מספיק כסף צריך לשקול אותם. 
הדוגמה הקלאסית בה נתקלתי הרבה נוגעת לרווקים ללא ילדים. במסגרת קרן הפנסיה מבטחים אוטומטית גם ביטוח חיים. יורשיו של רווק לא יקבלו אגורה שחוקה מחברת הביטוח, אם חס וחלילה ילך לעולמו.
עדיף שהכסף המעביד משלם ילך לחיסכון פנסיוני ולא לכיסם של סוכני ביטוח וחברות ביטוח.


דיור 

לפעמים עולות סוגיות של שכירת דירה ואפילו קניית דירה.


השקעת כספים וחיסכון

לא כולם מוציאים יותר מההכנסות. אלה שמרוויחים יותר ממה שהם מוציאים שואלים את השאלה: מה לעשות בכסף או כיצד לחסוך אותו? 

מדובר בנושא מורכב. באופן אישי איני יועץ השקעות ולכן אני מנוע מייעוץ קונקרטי במה להשקיע.
למעט מקרה חריג אחד, בו עצת אחיתופל של יועץ השקעות בבנק, עלולה הייתה למוטט כלכלית משפחה, נמנעתי מהצעות השקעה קונקרטיות.

יש לי הרבה מה להגיד על הנושא הזה, עם כל הזהירות המתחייבת. במידת הצורך גם בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אני מלווה את המלווה באינטראקציה שלו עם מי שיש לו הרשאה לעסוק בתחום זה.


הבנת מושגי יסוד

נתקלתי גם במקרים קיצוניים בהם יוצאים אינם מבינים דברים בסיסיים, למשל: אינם מסוגלים להבין את דפי החשבון שהבנק שלהם שולח להם או אינם מסוגלים לתפעל מכשיר כספומט. 
במקרים כאלה הם מקבלים הדרכה בסיסית במסגרת  הליווי.


השורה התחתונה


יוצאים בשאלה החברים בה.ל.ל צריכים לנצל את האפשרות להיעזר בליווי הכלכלי. 
יש במסגרת הזו הרבה אנשים טובים מקצועיים ומנוסים שיכולים לעזור להם.

מלווים אישיים או מתנדבים אחרים שנתקלים בסוגיה כזו אצל יוצא מוזמנים להפנות אותו ו/או להתייעץ ביחס לשאלה האם להפנות אותו לליווי כלכלי?



יום ראשון, 5 במאי 2019

הלקוח לא במרכז: אין הסכמה על העיקרון הבסיסי של התנהלות

הפוסט הלקוח לא במרכז: מדוע? הוא הראשון בסדרת פוסטים העוסקים במקרים חריגים בהם אני דוחה לקוחות פוטנציאליים בכלכלת המשפחה. אדחה אותם גם אם יביעו רצון לבוא לייעוץ ולשלם עבורו.


העיקרון הבסיסי של התנהלות כלכלית 


העיקרון הבסיסי של התנהלות כלכלית נכונה הוא שלאורך זמן אי אפשר להתנהל כשההוצאות גדולות מההכנסות.
התנהלות כזו מביאה להלוואות וחובות עם ריבית שהולכים וגדלים עד להתרסקות כלכלית. 

על מנת למנוע את זה מי שמגיע לייעוץ כלכלי צריך לבצע אחד או יותר משני הדברים הבאים:

1. הקטנת הוצאות.
היועץ הכלכלי אינו סמכות ערכית הקובעת לאדם או למשפחה באיזה סעיפים לצמצם את ההוצאות. הוא מציב את הנתונים על מנת לקבוע סכום חודשי לצמצום ההוצאות.

הערכים של הנועץ או הנועצים וסדרי העדיפויות שלו הם שיקבעו היכן לצמצם.
כבר פגשתי אנשים שהבחירה שלהם היכן לצמצם נוגדת לחלוטין את תפיסת העולם שלי ואת ערכיי. 
לו אני במקומם הייתי מפסיק או מקטין הוצאות שהם השאירו ומשאיר סעיפי הוצאה שהם צמצמו או ביטלו. 
עדיין הם יכולים להיות הלקוח במרכז.
אמשיך ללוות אותם על מנת להגיע למאזן הכנסות-הוצאות חיובי.

2. הגדלת הכנסות
האפשרות השנייה לשיפור מאזן הכנסות-הוצאות היא הגדלת ההכנסות. 
גם כאן הלקוח הוא זה המחליט כיצד יגדיל את ההכנסות. היועץ יכול רק להעלות רעיונות ולדון עם הנועץ על רעיונות להגדלת הכנסות שאחד משניהם שם על השולחן. 


הלקוח המסרב 


הלקוח המסרב הוא לקוח שמבין את העיקרון הבסיסי וכנראה מסוגל לפעול על מנת לצמצם או לבטל את הפער בין הכנסותיו להוצאותיו,  אבל הוא מצהיר בריש גלי שהוא אינו מעוניין לעשות זאת.

הוא אומר ש"חיים רק פעם אחת" והוא רוצה לחיות "חיים טובים" ולהנות מהם ולכן הוא לא מוכן לצמצם הוצאות.
היועץ אינו אומר לו לא "להנות מהחיים". לא חייבת להיות סתירה בין צמצום הוצאות ו"חיים טובים".

הוא יכול להגיד גם שהוא אינו רוצה לעבוד יותר מה שהוא עובד כי לא יישאר לו זמן להנות. 
היועץ אינו אומר לו בהכרח לעבוד יותר שעות. יכולות להיות דרכים אחרות להגדלת ההכנסה, למשל: מיצוי זכויות או קידום בעבודה או החלפת מקום עבודה למקום עבודה עם שכר גבוה יותר.  

לקוח שמצהיר שאינו מקבל את העיקרון הבסיסי של התנהלות כלכלית לא יכול להיות במרכז. 
באופן אישי אוותר על הלקוח הזה ואודיע לו שאני איני מוכן לייעץ לו, אלא אם כן יפעל לפי העיקרון הבסיסי.
חבל על הזמן שלי. חבל על הזמן שלו וחבל על הכסף שהוא מוציא ללא תועלת.

יהיו מצבים חריגים בהם אהיה מוכן לייעץ ללקוח כזה: הלקוח ירצה ייעוץ נקודתי בנושא מאוד ספציפי ולא ייעוץ מלא. 
כך למשל, אהיה מוכן לייעץ לו כיצד להתמודד עם סיכון ספציפי.  
         

הלקוח שאינו מסוגל


הלקוח שאינו מסוגל מקבל את העיקרון הבסיסי, אבל אינו מסוגל לצמצם הוצאות ואינו מסוגל להגדיל הוצאות.

הוא מתנהל בחיסכון כמעט מקסימלי. הוא ממצה את יכולתו להשיג הכנסות והוא ממצה את הזכויות המגיעות לו.
למרות כל אלה הוא עדיין במאזן שלילי.

יש לכך סיבות שאינן תלויות בו כגון:
א. מגבלות עבודה הנובעות ממצב בריאות
ב. חוסר כישורים מקצועיים וחוסר השכלה
ג. גיל מבוגר.
ד. גורמים אחרים המקשים עליו במציאת עבודה מכניסה יותר או עבודה נוספת.

בדרך כלל לקוחות כאלה גם אינם מסוגלים לשלם כך שהייעוץ מתבצע ללא תשלום.
הדוגמאות ללקוחות כאלה שאני מכיר הן: קשישים, עולים חדשים יוצאי אתיופיה שאין להם הכשרה מקצועית ואין להם פוטנציאל או אפשרות ללמוד, יוצאים בשאלה חסרי כישורים והשכלה, אנשים החולים במחלה קשה או סובלים מנכות. 
יש גם דוגמאות המשלבות מספר מגבלות כאלה, למשל: גם גיל מבוגר וגם מצב בריאות לא תקין. 

היכולת לעזור במקרים כאלה היא מוגבלת.
לפעמים אפשר לשפר במעט את ההתנהלות. 
לפעמים אפשר להציע להם דרכים להגדלה מזערית של ההכנסה.
לפעמים ניתן לזהות זכויות המגיעות להם והם אינם ממשים אותן.
במקרים רבים יש המנצלים את חולשתם ומציעים להם הלוואות בריבית גבוהה במיוחד.
אפשר להשיג לפעמים הלוואות בתנאים טובים יותר: ריבית נמוכה בכמה אחוזים ולפעמים גם הלוואות ללא ריבית, פריסה ארוכה יותר של התשלומים וכיו"ב.
לפעמים אפשר להקטין עמלות שהם משלמים.
לפעמים אפשר לשפר את ניהול החיסכון הפנסיוני שלהם.

הלקוח שלא מסוגל נשאר לקוח במרכז כל עוד הוא מקבל את העיקרון הבסיסי ומנסה לפעול על פיו.

קבלת עיקרון ומימוש עיקרון במציאות 


הפתגם: "בין אמר לבין עשה יש ת"ק פרסה", משקף את הפער בין קבלת עקרונות פעולה לבין ביצוע פעולות המתחייבות מהם.

לא רק הלקוחות שאינם מסוגלים אינם מבצעים את הנדרש על פי העיקרון הבסיסי. יש גם אחרים שמסוגלים, מקבלים את העיקרון ובכל זאת מתקשים בביצוע.
הבנה והסכמה לא בהכרח מתורגמים להתנהגות.

זו אינה סיבה שלא להשאיר אותם כלקוחות. הם גם ימשיכו להיות הלקוח במרכז.





יום שישי, 3 בפברואר 2017

הרצאה עם הפתעה במרכז קהילתי במבשרת ציון

מקור התמונה: אתר הסוכנות היהודית

ביום שני 30 בינואר הרצתי על כלכלת המשפחה בהתנדבות במרכז הקליטה במבשרת ציון.
ההרצאה הייתה לקבוצת צעירים במסגרת הכשרה למנהיגות קהילתית.  אם משווים את מצבה של קהילת יוצאי אתיופיה במרכז הקהילתי במבשרת ציון למצבה של קהילה אחרת של יוצאי אתיופיה, למשל: הקהילה המתגוררת בשכונת הקטמונים בירושלים, מגלים שמצבה טוב פחות.

המועצה המקומית מבשרת ציון והסוכנות היהודית יזמו את ההכשרה על מנת לנסות לשפר את מצבה של אוכלוסיית מרכז הקליטה.

בשונה מהרצאות אחרות שלי, לא הצגתי מצגת של שקפים המהווים בסיס לשיחה ולהסבר.

במקום זה, התחלתי בהתנסות בתרגיל אימוני בכלכלת המשפחה והמשכתי בשיחה על נושאים כלכליים שמעסיקים את משתתפי ההכשרה ושני נושאים נוספים שחשבתי שצריכים להעסיק אותם.

מכל הרצאה שלי אני לומד משהו. גם מההרצאה הזו. בפיסקאות הבאות אציג את התובנות שלי. 

נושאים עיקריים שציפיתי שיהיו רלוונטיים והיו רלבנטיים

1. מאזן הכנסות-הוצאות שלילי והלוואות
ההוצאות של רובם גדולות מההכנסות. התוצאה: לקיחת אשראי שצריך להחזיר אותו עם ריבית. 
הם מודעים לשתי צורות אשראי: הלוואות ואוברדרפט. שלא במפתיע, הם פחות מודעים לצורת אשראי שלישית: תשלומים נדחים באמצעות כרטיסי אשראי.

ההפתעה: כמו ישראלים אחרים הם הבינו שאוברדרפט הוא נורמה בישראל. לכולם יש אוברדרפט גם לי.  

התמקדתי ב:
א. הצורך להחזיר אשראי
ב. חשיבות מאזן הוצאות-הכנסות חיובי או לפחות לא שלילי
ג. בחירה מושכלת של אשראי (אם כבר אין ברירה ומשתמשים בו): ריביות נמוכות, תשלומים חודשיים שיכולים לעמוד בהם.
ד. חשיבות חיסכון.

2. עבודה
חשיבות עבודה כמקור הכנסה. חשיבות עבודה יציבה ומתמשכת.

3. מיצוי זכויות
אחד הנושאים הרלוונטיים גם לאוכלוסיות אחרות. רבים לא מנצלים זכויות שמגיעות להם, למשל: מס הכנסה שלילי.
בדרך כלל דווקא אוכלוסיות חזקות, שפחות צריכות למצות את הזכויות שמגיעות להן, ממצות אותן.
אוכלוסיות חלשות עושות את זה הרבה פחות.

כשמדובר ביוצאי אתיופיה, הנושא של מיצוי זכויות חשוב עוד יותר. לא פעם יש כאלה שחושבים שבגלל שהם באו מתרבות אחרת ניתן לפגוע בזכויות שמגיעות להם בלי שהם ישימו לכך לב.
הבאתי להם מקרה קונקרטי של הרעת תנאי עבודה שהייתי מעורב בו במסגרת ייעוץ בכלכלת המשפחה.
היות שאיני משפטן, הפנתי את הנפגע לעמותת טבקה על מנת שעורך דין מטעמם יסיע לו בהתנדבות.

4. צרכנות נבונה
דברים בסיסיים כמו השוואת מחירים.

נושא שהעלו והפתיע אותי
הנושא שהפתיע אותי הוא משכנתאות. הם חושבים על רכישת דירה על אף שלמרביתם אין כנראה מספיק משאבים כספיים לעשות זאת ולעמוד בתשלומי משכנתה גבוהים לאורך זמן.

מדוע זה הפתיע אותי? קראו מאמר שפורסם לפני מספר ימים בעיתון גלובס ותבינו לבד: כך התייקרה המשכנתא ומדוע היא עלולה להמשיך לעלות? 

הדבר הראשון שהסברתי הוא הקושי בהחזר משכנתה.
הדבר השני הוא החשיבות של בחירת משכנתא או תמהיל משכנתאות מתאים. לא נכנסתי לעומק. צפויה להם הרצאה ספציפית על נושא משכנתאות.
התמקדתי גם בהפרכת התזה שלהם שמחירי הדירות ימשיכו לעלות תמיד.

הצגתי את האפשרות של רכישת דירה זולה וקטנה והשכרתה לאחרים כתחליף לרכישת דירה ומגורים בה.

מסתבר שבהיבט זה הם נקלטו בחברה הישראלית. את אותה שאיפה לרכוש דירה בכל מחיר ולא לגור בשכירות הייתי שומע גם בקבוצות אוכלוסייה אחרות.
את אותה נכונות לקחת משכנתאות גבוהות וגבוהות יחסית להכנסה ולנכסים הפיננסיים הייתי פוגש גם בקבוצות אוכלוסייה אחרות.
גם את התזה של לקנות דירה היום משום שהמחירים רק יעלו, היו מציגים לי בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

הערת שוליים
בעקבות ההרצאה, דלתי פתוחה לפניהם להתיעצות אישית בכלכלת המשפחה ללא תשלום.


  

טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...