יום שבת, 31 בדצמבר 2011

טיפולוגיה של לקוחות: הטוב, הרע והמכוער - חלק ב' הרע

מקור: ויקיפדיה

בחלק הראשון של טרילוגיית הפוסטים עסקנו בלקוח הטוב בפוסט זה נתמקד בלקוח הרע. לא הוא אינו יורה ביועץ כפי שעושה הרע בסרטו של סרג'ו לאונה, לי ון-קליף (בתמונה למעלה).


הוא יכול להיות הלקוח החברתי. הוא יכול להיות הלקוח היודע הכל. הוא יכול להיות הלקוח המתבטל בפני היועץ, הלקוח השבוי או המנתח המשותק.


אז מה בעצם מייחד את הלקוח הרע?
ברוב המקרים הלקוח הרע אינו יודע מה הוא רוצה ועוד פחות מזה הוא יודע מה הוא רוצה מהיועץ. 
זו יכולה להיות גברת המגיעה לדיאטנית משום שברצונה להוריד ממשקלה לבצע את הוראות הדיאטנית במשך שבוע ולחזור אחרי חודשיים לדיאטנית או לדיאטנית אחרת משום, שברצונה להוריד ממשקלה. 


זו יכולה להיות משפחה המגיעה לייעוץ בכלכלת המשפחה על סף מכירת דירתה לכיסוי הפערים בין ההוצאות השוטפות להכנסות השוטפות ומצהירה שהיא מוכנה לוותר על הכל על מנת לשמור על הדירה.
במשך חודש היא אכן מצמצמת באופן דרסטי את הוצאותיה.  לאחר מכן   מגלה הזדמנויות לרכוש בהנחה מוצרים או לטייל בחו"ל או להשתתף בחוגים.


זו יכולה להיות משפחה המגיעה ליועץ בכלכלת המשפחה וטוענת שהבעיה היחידה שלה היא החיסכון הפנסיוני. כשהיועץ מצביע על נושאים בעייתיים אחרים ולפעמים גם מראה שדווקא בתחום החיסכון הפנסיוני המצב סביר המשפחה מתעלמת ממסקנות והמלצות היועץ.  


זה יכול להיות ארגון המבקש ייעוץ במחשוב בתחום המומחיות של היועץ, אבל פתאום לבקש מהיועץ ייעוצים בנושאים אחרים, שאין בינם לבין מומחיותו דבר. מיועץ אסטרטגי מבקשים לכתוב קוד, מיועץ טכני לתת ייעוץ ארכיטקטוני ומיועץ ERP ייעוץ אסטרטגי.


זה יכול להיות ארגון ששוכר יועץ בתחום של טכנולוגיית המידע וכל שבועיים או חודש מבקש ממנו לעסוק בנושא אחר, מבלי שמיצה את הנושא הקודם ואפילו מבלי שסיפק תוצר כלשהו בנושא הקודם.


היועץ יכול אולי להתפרנס היטב מהתשלומים. סיפוק מכך שהוא קידם את הלקוח או עזר ללקוח יהיה לו... אולי אצל לקוח אחר.


לא רק בסיפוק עסקינן. יועץ מעוניין להפנות לקוחות פוטנציאליים ללקוחות מרוצים. גם אם לקוח כזה יהיה מרוצה (וזה קורה לא מעט), לא אליו ניתן להפנות לקוחות פוטנציאליים. כשתישאל השאלה איזה תועלות צמחו ללקוח כתוצאה מהייעוץ, קשה יהיה למצוא תשובה סבירה. 


כיצד מתמודדים עם הלקוח הרע?
לא תמיד ניתן להשפיע על הלקוח הרע. במקרים בהם לא יכול היועץ להניע את הלקוח לשנות את התנהלות הלקוח הוא צריך לבחור בין השלמה עם המציאות לבין הפסקת העבודה עם הלקוח.


חלופה נוספת היא סירוב מוחלט לבצע מטלות שאינן בתחום מומחיותו ואינן נכללות בטווח הייעוץ שסוכם עליו. במקרה זה או שהלקוח יתאים עצמו למתווה, שמציג היועץ או סביר יותר שהלקוח יפסיק להעסיק אותו.


הדרך לשינוי הלקוח אינה באמצעות ייעוץ טכני. הדרך לשינוי צריכה לטפל בשורשים של התנהגות הלקוח. אולי באמצעות אימון, אולי באמצעים פסיכולוגיים. לא תמיד טיפול מסוג זה הוא חלק מסל המיומנויות של היועץ.

יום שני, 12 בדצמבר 2011

מימוש המלצות ועדת טרכטנברג- מעקב

בפוסט קודם שכותרתו העם רוצה צדק חברתי - מיתוס ומציאות התייחסתי באופן עקרוני לנושא של מקורות תקציביים למימוש ההמלצות. טענתי שהקטנת תקציב הביטחון אינו המקור היחיד למימוש המלצות. הבאתי כדוגמה למקור חלופי את הכספים הרבים שמקבלים תלמידי ישיבה צעירים שאינם עובדים. 


כתבה של העיתונאי סבר פלוצקר במוסף הכלכלי של ידיעות אחרונות
ב 9.12.2011 מתייחסת למקור נוסף (אמנם בסכומים נמוכים מהכספים המחולקים לתלמידי ישיבה), שהוצע על ידי הועדה עצמה.
על פי הכתבה ללא פרסום החליטו ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ויו"ר וועדת הכספים של הכנסת ח"כ גפני לא לממש את ההמלצה להעלות ב 2% את המס של אלה המרוויחים יותר ממיליון שקל לשנה.


אתחיל בציטוט מדוח וועדת טרכטנברגבסעיף  ההמלצות:

"בתחום המסים, הוועדה ממליצה על שינוי מרחיק לכת בתמהיל המיסים על מנת להגדיל את הפרוגרסיביות של מערכת המס ולהקל על יוקר המחיה. בצד המקורות השינויים המוצעים הם: 
(א') ביטול ההמשך המתוכנן של הפחתת המסים הישירים;
 (ב') יצירת מדרגת מס נוספת של %48 על הכנסות מעל לכ- 40,000 ₪;
(ג') גביית מס ייסף של %2 על הכנסות מהון ומעבודה 
של מעל ל-1 מיליון ₪ לשנה;
(ד') העלאת המס על רווחי הון ל- %30%) 25 לבעלי שליטה); 
ו-(ה') העלאת מס חברות ל-%25 בשנת 2012, ובחינת העלאה נוספת ל- %26 בהמשך.
בצד השימושים הוועדה ממליצה על,
(א') ביטול העלייה המתוכננת בבלו על דלק, פחם וסולר;
(ב') מתן שתי נקודות זיכוי לאבות לילדים בני 0-3;
 ו-(ג') ביטול מכסים ומסי קנייה. 
  
על פי הכתבה הוועדה העריכה (במתכוון?) הערכת חסר של הכנסות בסך 400 מיליון ש"ח לשנה ממימוש סעיף זה.
אם הבנתי נכון, מר פלוצקר חושב שהמספרים האמיתיים הם בסדר גודל של מיליארד ש"ח לשנה.
אם המס יועלה ביותר משני אחוז אפשר יהיה להגדיל משמעותית את ההכנסות מסעיף זה.

לטענתו אחוז המס על הכנסות גבוהות מאד בישראל נמוך מאחוז המס במדינות באירופה בשנת 2010, לפני שמדינות אלה העלו את המס.
אם מישהו חושב שהמדינות אליהן התייחסה הכתבה הן: יוון, פורטוגל, איטליה או ספרד טעות בידו. מוזכרות בכתבה מדינות כמו הולנד, דנמרק וגרמניה (אף אחת מהן אינה מהמדינות שמצפות שגוש האירו יציל את כלכלתן הקורסת).

יום שישי, 2 בדצמבר 2011

מדוע כלכלת המשפחה שלנו אינה מתנהלת כשורה?

מרבית המשפחות אינן מנהלות את האספקט הכלכלי של חייהן באופן אופטימלי.
ברמת המקרו עשוי לגרום לכך אחד או יותר משלושת הגורמים הבאים:

1. חוסר ידע
כלכלת המשפחה כוללת התייחסות למכלול רחב של נושאים, שבכל אחד מהם עשוי להיות בסיס ידע רחב ומעמיק. הבחירה היא בין הסתמכות על ידע של איש מקצוע, לימוד או פעולה תוך התעלמות מחוסר הידע.

לפעמים מדובר בנושאים בהם נדרש ידע בסיסי.
למשל: משפחה המשקיעה כסף בתכנית חיסכון בבנק "למען הילדים" ומקבלת ריבית של 1% או 2% ובו זמנית נמצאת באוברדרפט עליו היא משלמת 8% או 10%. ידע בסיסי מספיק על מנת להבין ש"למען הילדים", במרבית המקרים, עדיף לא להיות באוברדרפט ולא לחסוך בתכנית חיסכון.

דוגמה נוספת: בעל משפחה שהפסיק לעבוד ואינו צפוי לעבוד בעתיד הקרוב או בכלל ומבוטח בביטוח מפני אבדן כושר עבודה. ידע בסיסי מספיק על מנת להבין שאירוע ביטוחי בו הוא יקבל פיצוי על אבדן כושר עבודה לא יתרחש גם אם אכן יאבד את כושר עבודתו.


דוגמה אחרונה היא העובדה שאחוז גבוה מאלה הזכאים למס הכנסה שלילי אינם מנצלים את זכותם לקבל אותו.

במקרים אחרים הידע הנדרש נמצא במקומות אחרים על הציר ידע בסיסי - ידע מקצועי מורכב ומסובך
כך למשל' בקצה המורכב נמצא ידע ביחס להשקעה בשוק ההון. מרבית המשפחות יידרשו להיעזר במומחים מקצועיים ולא יוכלו לבצע באופן עצמאי השקעות נבונות של חסכונותיהם.

דוגמה נוספת לידע מורכב היא ידע פסיכולוגי על האופן בו אנחנו מקבלים החלטות. במקרים רבים איננו מקבלים החלטות רציונליות בגלל הטיות. ידיעת ההטיות עשויה לגרום לנו להימנע מקבלת החלטות הנובעות מההטיות ועל ידי כך לשפר את רמת ההחלטות שלנו.
בסוגיה זו כבר דנתי יותר לעומק בפוסט: האם ניתן לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה?


2. היבטים פסיכולוגיים
משפחות או בני משפחה עשויים לקבל החלטות כלכליות שגויות על אף שהם יודעים שהם  מקבלים החלטה לא נכונה. מסיבה פסיכולוגית זו או אחרת, הם פועלים באופן שונה מהאופן המתחייב על פי הידע העומד ברשותם.

איש או אישה הקונה לעצמו בגד יקר או ארוחה יקרה שאינו/אינה יכול להרשות לעצמו משום שעבר עליו/יה יום קשה הוא/היא דוגמה לגורם זה.

משפחה הקונה משהו שאינה יכולה להרשות לעצמה (ויודעת שאינה יכולה להרשות לעצמה) בגלל שהיא מקבלת 50% הנחה, מונעת על ידי גורם פסיכולוגי.

משפחה הקונה טלפונים סלולריים יקרים משום שאינה יכולה להתנהג שונה מהקבוצה החברתית שלה, הנוהגת באופן דומה, היא דוגמה נוספת. כמובן גם משפחה המביאה לחתונה או בר-מצווה שק בסכום גבוה על חשבון צרכים בסיסיים של ילדיה מהווה דוגמה דומה למשפחה הסלולרית שהוזכרה בפיסקה הקודמת.

דוגמה אחרונה: "גיהוץ" כרטיס אשראי ללא התאמה לאמצעים הכספיים משום שמישהו אינו יכול לעבור בחנות או קניון ולעמוד בפיתוי. 

3. חוסר ניהול
גם כאשר יודעים וכאשר שולטים בהיבטים הפסיכולוגיים עדיין  ניהול, בקרה ותכנון הכרחיים. בלעדיהם גם אם יש לנו ידיעה כללית ביחס למצבנו הכלכלי ולאופן ההתנהגות הנדרש, עדיין אנחנו עלולים לטעות טעויות כלכליות משמעותיות בלי לשים לב.

מניסיוני, עבודה יומיומית אפורה ומתמשכת זו (גם אם היא פשוטה ואינה מחייבת הקדשת זמן משמעותי) היא אולי הקושי העיקרי העומד בפני משפחות בדרך לניהול טוב יותר של האספקטים הכלכליים של חייהן.

רבים מוכנים לעשות מאמץ חד-פעמי גדול על מנת לפתור משבר. פחות משפחות מוכנות להמשיך במאמץ לאורך זמן גם לאחר שפתרו את המשבר, על מנת לשפר את מצבן עוד יותר.
אפשר לקרוא לזה אפקט הדיאטה, משום שגם בדיאטה וגם בכלכלת המשפחה רבים מפעילים את אותו דפוס פעולה:
 כולנו מכירים את אלה המשמינים ומבצעים דיאטה רצחנית במשך מספר חודשים. לאחר מכן זונחים לחלוטין את הבקרה על מזונם ומשמינים שוב וכשמגיעים מים עד נפש מתחילים שוב בדיאטה רצחנית.  


הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...