בשנתיים הקודמות כתבתי תחזיות כלכליות שנתיות פסימיות עם מקום לאופטימיות.
למשל: תחזית כלכלית לשנת 2024: שנה קשה עם תקווה לעתיד ו-תחזית כלכלית לשנת 2025: מה שהיה בשנת 2024 במדינת ישראל הוא שיהיה רק יותר גרוע
חלק ממה שכתבתי בתחזיות לשנים הקודמות רלבנטי גם לתחזית לשנת 2026.
באופן ספציפי הקשר בין המשך כהונת הממשלה הנוכחית וההשלכות הכלכליות השליליות.
ככלל, אי אפשר להתעלם מהקשר בין כלכלה לבין היבטים אחרים ובמיוחד הקשר בין כלכלה לפוליטיקה.
במציאות נותרה אותה ממשלה והתממשו תחזיות פסימיות.
שנת 2026 היא רגע האמת.
נדרש שינוי מהותי מבחינת ההתנהלות הכלכלית.
הדומה בין כלכלת המשפחה לכלכלת מדינה
כלכלת המשפחה היא מודל הרבה יותר פשוט מאשר כלכלת המדינה, אבל יש עקרונות משותפים.
אגב, כלכלת המשפחה של כל משפחה ויחיד מושפעת מכלכלת המדינה.
מצב כלכלי רע של המדינה בא לידי ביטוי גם בכלכלת מרבית המשפחות במדינה.
בהמשך פסקה זו אתיחס לכמה מהעקרונות בהקשר של תחזית כלכלית למדינת ישראל בשנת 2026.
לא מוציאים באופן קבוע יותר מההכנסות
כשבכלכלת המשפחה מוציאים באופן קבוע יותר מהכנסות זהו תהליך המוביל להתרסקות כלכלית.
מדינת ישראל מוציאה בשנתיים האחרונות יותר מההכנסות.
הפתרון לבעיה הזו שבחרה ממשלת ישראל הוא גרעון תקציבי.
זה כמו משפחה שיש לה אוברדרפט או לוקחת הלוואות.
נכון, היו הוצאות גדולות מהרגיל בגלל המלחמה וצפויות הוצאות גדלות גם בשנה הבאה ובשנים שאחריה.
את הקשר בין כלכלה ופוליטיקה אפשר לראות בהקשר של ההוצאות על המלחמה.
לדעת רבים, ניתן היה לסיים את המלחמה בעזה בשלב יותר מוקדם וללכת לפתרון של היום שאחרי.
המשמעויות של סיום מוקדם יותר של המלחמה הן:
1. הקטנת ההוצאות הישירות והעקיפות על המלחמה.
2. פחות פגיעה במשק בגלל פחות ימי שירות של משרתי מילואים.
3. פחות חיילים ואזרחים הרוגים, פצועים ונפגעי נפש.
גם לנתון הזה יש משמעויות כלכליות בנוסף להשלכות העגומות על הנפגעים ובני משפחותיהם.
4. יותר חטופים חיים וחטופים שהיו חוזרים בשלב מוקדם יותר במצב פחות גרוע.
גם לנתון אנושי כואב זה יש משמעויות כלכליות.
צריך לזכור שהשנה היו באופן חריג הכנסות גדלות למדינה מ-Exits ענקיים.
במיוחד הרכישה וויז על ידי גוגל.
קרוב לודאי שבשנת 2026 לא יהיו הכנסות בהיקף כזה מ-Exits.
חשוב גם על מה מוציאים
זה לא רק הוצאות גדולות מההכנסות.
משפחה יכולה להוציא יותר מההכנסות בגלל לימודים או בהשקעה בילדים.
משפחה יכולה להוציא יותר מההכנסות בגלל הקמת עסק.
משפחה יכולה להוציא יותר מההכנסות על רכישת כרטיסי פיס, לוטו וטוטו, נסיעות לטיולים בחו"ל, בגדים וארוחות במסעדות יקרות.
במקרה הראשון זו השקעה שעשויה להחזיר את עצמה בעתיד.
כך למשל, מי שמסיים לימודים עשוי להרוויח יותר בעתיד.
במקרה השני זה בזבוז כסף. אין בעיה אם משפחה או יחיד יכולים להרשות לעצמם להוציא את הכסף, אבל כשהם מוציאים יותר מההכנסות באופן קבוע זו בעיה.
הוצאות גדולות על תקציבים קואליציונים הן המקביל לסוג ההוצאות השני של משפחה שלא במקרה סומן בצבע אדום.
דוגמה בולטת הם סכומי הכסף הענקיים שמושקעים בחינוך החרדי.
אין בעיה בהשקעה בחינוך חרדי. ילדים חרדים צריכים מסגרת חינוכית כמו ילדים אחרים.
הבעיה היא שזה הולך למקומות הלא נכונים בגלל שיקולים קואליציונים.
במקום להשקיע בחינוך החרדי הממלכתי משקיעים בחינוך החרדי המפלגתי של יהדות התורה ושל ש"ס.
בחינוך החרדי הממלכתי לומדים גם לימודי ליבה.
בכל פעם שנפתח בית ספר של הזרם הזה הוא מתמלא מיד כי ההורים החרדים רוצים שהילדים שלהם ילמדו לימודי ליבה.
הנושא הכלכלי לא מעניין אותם
כמו כל יועץ לכלכלת המשפחה, פגשתי כבר משפחות ויחידים שהתעלמו מההיבטים הכלכליים.
הם התעלמו מהם משום שהם לא מבינים בהם ומשום שלא הנושאים האלה מעניינים אותם.
במקרי קיצון מדובר באנשים שאינם בודקים את המצב בחשבון הבנק שלהם ואינם פותחים מכתבים ששולח אליהם הבנק ו/או הגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני שלהם ואת ההשקעות שלהם.
את ממשלת ישראל לא מעניינת כלכלת ישראל
כמו אותן משפחות ואותם יחידים שהוזכרו בפסקה לעיל, כך גם בממשלת ישראל הנוכחית הכלכלה נמצאת בסדר עדיפות נמוך.
את שר האוצר סמוטריץ מעניינים דברים אחרים. גם מזווית הראייה של ראש הממשלה, שלמות הקואליציה והבטחת כסאו קודמים לכלכלה ולא רק לכלכלה.
נזקים לטווח ארוך שספק אם ניתן לתקן אותם
הבעיה היא שמדיניות הממשלה הנוכחית גורמת לנזקים כלכליים גדולים למדינת ישראל לטווח זמן ארוך.
אי אפשר להיאחז באינדיקטורים קצרי טווח המצביעים על יציבות כלכלית.
במשך שנים ארוכות נבנתה כלכלה מפותחת במדינת ישראל, חרף הבעיות והקשיים.
תהליך ההרס שלה מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית ועד היום, פוגע בה משמעותית, אבל ערעור כל היסודות ואפילו קריסה כלכלית, הוא תהליך הדרגתי ומתמשך.
לא יהיה קל לתקן אותם. ספק אם יהיה ניתן לתקן את כל הנזקים המהותיים.
בפיסקה זו אציג כמה הבהקים ואינדיקטורים להרעת המצב הכללי
עסקים ישראלים מעתיקים פעילות לחו"ל
חלקם רק שוקלים העתקת הפעילות.
שחיקה מתמשכת של מערכת הבריאות הציבורית
עלייה במספר העוזבים את הארץ
פגיעה במערכת החינוך ובאקדמיה
משרד החינוך מוטה פוליטית באופן קיצוני. התוצאה היא צמצום חופש אקדמי ופגיעה במרצים ובמורים בבתי ספר, שמביעים השקפה שאינה מביעה הזדהות עם הדרג הפוליטי.
בנוסף, מצומצמים תקציבים לאקדמיה ולחינוך הממלכתי.
גם לחרם על מדינת ישראל, שהיה גורף יותר בשנה האחרונה של המלחמה בעזה, יש השלכות שליליות.
פגיעה בהיי-טק הישראלי
בין אלה העוזבים את ישראל יש מספר גדול יחסית של אלה שמבוקשים בארצות אחרות. ביניהם גם אנשי הייטק.
גם חברות הייטק ישראליות נרשמות במדינה אחרת ובחלק מהמקרים מעתיקות את פעילותן למדינה אחרת.
השורה התחתונה
ממשלת ישראל הנוכחית אינה מנהלת באופן סביר את כלכלת מדינת ישראל.
אם זה יימשך באותו אופן, התחזית שלי לשנת 2026 היא שלילית.
לטווח זמן ארוך היא שלילית יותר, בגלל נזקים שחלקם בלתי הפיכים.
