‏הצגת רשומות עם תוויות בריאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בריאות. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 18 ביולי 2021

בריאות: היבטים כלכליים

 

היגיאה אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, ציור של גוסטב קלימט, מקור התמונה: ויקיפדיה

 

רבים מאיתנו אינם יודעים להעריך בריאות טובה לפני שהם חולים. בבלוג "הישורת האחרונה: לאו דזה וזקנים אחרים" תוכלו לראות התייחסויות, בעיקר עקיפות, להידרדרות מצב בריאות בגיל הפרישה מעבודה. 

יש הרבה התייחסויות לנושא הבריאות בימים כתיקונם. קל וחומר בימי קורונה. יש הרבה פחות התייחסויות לקשר בין כלכלת המשפחה לבין בריאות. 

השורה התחתונה: שמירה על מצב בריאות תקין היא אחת הדרכים היעילות לשיפור מצב כלכלי או למניעת הידרדרות כלכלית. 

 

בריאות

 

מידע מסוים על בריאות תוכלו לקרוא בערך בריאות בויקיפדיה העברית.

הערך מתייחס לשלושה תחומים המשפיעים על מצב הבריאות:

1. פעילות גופנית

2. תזונה

3. בריאות הנפש


אין ספק שלשלושת התחומים הללו יש השפעה על מצב הבריאות, אבל משהו חסר. 

קוראי בלוג זה אולי כבר קראו פוסט המתייחס למה שחסר בערך בויקיפדיה: שינה.


הכנסות נמוכות יותר


לא בהכרח כל הנקודות בהמשך מתייחסות לכל מצב בריאות לא טובה. בהחלט עשויים להיות מצבים שבהם אין קשר בין מצב בריאות לא תקין לבין תפקוד במקום עבודה.


1. יותר היעדרויות מהעבודה
מי שאינו בריא עלול להיעדר יותר ממקום העבודה מסיבות של מחלה נקודתית או הרגשה לא טובה. הוא עלול להיעדר מהעבודה גם מסיבות של ביצוע בדיקות או טיפולים רפואיים. הוא עלול להיעדר גם מסיבות של אשפוזים בבתי חולים.

התוצאה המידית היא שכר נמוך יותר. כאשר מדובר בשעות היעדרות זה יורד מהשכר. כאשר מדובר בימים אותם מדווחים כימי מחלה זה תלוי במקום העבודה:

א. בחלק מהמקומות משלמים על פי החוק, כלומר: לא תמיד משלמים  על כל ימי המחלה. בישרות הציבורי מקבלים פחות כסף על ימי מחלה כשפורשים.

 
2. פחות שעות עבודה
סעיף זה אינו זהה לסעיף הקודם. כך למשל, עשויים להיות מצבים שבהם עובד עובד יותר שעות משעות העבודה הנדרשות ממנו. התופעה הזו שכיחה במדינת ישראל. 

לא בהכרח מי שמצב בריאותו פחות טוב יוכל או ירצה לעשות זאת. 

כמו כן, יהיו כאלה שיעבדו במשרה חלקית במקום במשרה מלאה או שיקחו על עצמם פחות עבודות כעצמאיים משום שאינם מעריכים שיעמדו בעבודה בהיקף מלא.

לרוב עבודה חלקית פירושה שכר חלקי.


3. תפקוד בשעות העבודה
לפעמים מצב בריאות גרוע פוגע ביכולת לתפקד בזמן מסוים. גם אנשים בריאים בדרך כלל חווים את זה ביום ספציפי בו הם סובלים מכאבים או מעייפות או מחולשה.

4. התקדמות במקום העבודה או במקום אחר
אם הנקודות לעיל רלוונטיות לאדם פחות בריא, זה עשוי להתבטא בהערכה נמוכה יותר של תפקודו על ידי מנהליו. המשמעות עשויה להיות העדפת מישהו אחר לקידום לתפקיד בכיר יותר. 
 
גם מקום עבודה חדש עשוי להעדיף מישהו אחר. בעולם העבודה הדינאמי של היום בלא מעט מקרים מתקדמים בשכר ובתפקיד באמצעות החלפת מקום עבודה.


הוצאות גדולות יותר


1. תרופות
גם תרופות רגילות עולות כסף. כמובן שכאשר מדובר בתרופות מחוץ לסל התרופות זה עלול לעלות הרבה כסף. 

2. בדיקות וביקורים אצל רופאים
לבדיקות ולביקורים אצל רופאים יש עלות. העלות לביקור בודד או לבדיקה לחברי קפת חולים היא בדרך כלל נמוכה יחסית אבל הסכומים עלולים להצטבר לסכומים משמעותיים עבור אותו אדם. 
עלולות להיות גם בדיקות יקרות יותר שאינן נעשות בקופות החולים.

3. טיפולים רפואיים ואשפוזים
גם אלה כרוכים לכל הפחות בהשתתפות עצמית בעלות.
 
4. פרמיות גבוהות יותר בביטוחים 
הכוונה היא לביטוחי בריאות, ביטוחי חיים וביטוח נסיעות לחו"ל.

5. הוצאות עקיפות
למשל אדם שבחלק מהזמן אינו מסוגל לטפל בילדיו או שזקוק לעזרה בתשלום לביצוע מטלות הקשות לו בגלל מצבו הבריאותי.
עלולות להיות הוצאות גבוהות יותר למזון במקרים שבגלל מצב בריאות מנועים מאכילת מזונות מסוימים ונאלצים לרכוש מזונות ייחודיים ויקרים יותר.

6. עלות הזמן
"זמן הוא כסף" גם לזמן המוקדש לטיפולים רפואיים עלולה להיות עלות.


היבטים פסיכולוגיים


אדם שמתקשה לתפקד באופן רציף במקום עבודתו עלול לבנות ציפיות של חוסר מסוגלות לעבוד בכלל או לעבוד באופן אפקטיבי.

מטבען של ציפיות כאלה שהן מגשימות את עצמן.

 

 מה אנחנו יכולים לעשות?

 

בתחילת הפוסט כתבתי שרובנו לא יודעים להעריך בריאות  טובה לפני שמאבדים אותה. 

לא לכולם יש את המזל של בריאות טובה התלויה בהתנהלות שלהם. יש גם מחלות תורשתיות, מחלות סביבתיות, מחלות גריאטריות, אסונות טבע ותאונות שאינם בשליטתנו.

כשזה תלוי בנו, רצוי לפעול באופן שישמר את מצב בריאותנו הטוב לזמן ארוך ככל שאפשר. 

אין הכוונה להתנהלות קיצונית המוותרת על כל דבר אחר על מנת לשמור על בריאות. הכוונה היא למציאת איזון המתאים לאותו אדם. 


צריך לזכור כי לשמירה על מצב בריאות תקין ככל האפשר עשויות להיות גם השלכות חיוביות משמעותיות על התנהלות כלכלית.

 

 

 

יום שלישי, 7 באפריל 2020

קורונה: ניהול סיכונים. לא רק הידבקות בקורונה וכלכלה



אחד השלבים החשובים בתהליך ניהול סיכונים הוא ניתוח סיכונים (Risk Analysis). 
בין השאר, מנתחים תלויות בין סיכונים. בניתוח נכון של סיכונים צריך לבחון גם את הקשרים בין סיכונים שונים. 
יכול להיות שההשלכות של התממשות מספר אירועי סיכון בו זמנית הרבה יותר חמורות מאשר התרחשות של כל אחד מהם בנפרד. 
יכול להיות שהתרחשות אירוע סיכון גורמת באופן עקיף או באופן ישיר להתרחשות אירועי סיכון אחרים. 

כמובן שעל מנת לבחון תלויות בין סיכונים צריך קודם לזהות כמה שיותר סיכונים. זה נעשה בשלב של זיהוי סיכונים (Risk Identification). 
יש לי רושם שבהקשר של סיכוני קורונה רבים מאיתנו מזהים רק חלק מהסיכונים. 
בעיקר סיכונים להידבקות במחלה וסיכונים כלכליים. 

את הסיכונים האלה אנו מזהים משום שקל לזהות אותם. הם אינם נמצאים מתחת לפנס. הם נמצאים מתחת לזרקור. 
כששומעים כל יום על מתים ומונשמים ועל מספר הנדבקים בארץ ובעולם, ברור שהסיכון של הידבקות הוא מתחת לזרקור. 
כרבע מהעובדים בישראל שפוטרו או הוצאו לחל"ת, והרבה עצמאים ובעלי עסקים קטנים, רואים באופן ברור את הזרקור של הסיכון הכלכלי. גם האחרים מכירים רבים שנכוו ומודאגים ממה שעלול לקרות גם להם. 
ערוצי התקשורת דנים הרבה ובהרחבה בסיכונים כלכליים. גם ברמה של חברות ושל המשק כלו. הזרקורים מופנים אלינו אורם חזק.

בפוסט זה אנסה להציג סיכונים נוספים. ברור שיש תלויות בינם לבין הסיכונים שקל לזהות. עשויות להיות תלויות גם בין סיכונים לא מזוהים.


דחיית טיפולים רפואיים


תיאור 

טיפולים רפואיים לבעיות קלות יחסית נדחים. הם נדחים בגלל עומס הנובע מהקורונה ובגלל מגבלות ריחוק חברתי. 

הבעיות:

1. לא כל מה שנראה בעיה לא קשה הוא באמת כזה. אחוז מסוים מאלה שלא אבחנו אותם לעומק הם למעשה חולים במשהו קשה יותר.

2. יש כאלה הניזוקים בריאותית, לפעמים זה אפילו לא הפיך, גם מבעיות רפואיות קלות.

3. מבין האחרים יש כאלה שזה מתבטא בתפקוד פחות טוב ו/או בסבל.

קשר לסיכונים אחרים

יש קשר בין סיכון זה לסיכונים כלכליים של החולה ומשפחתו. 
ייתכן שמי שבמצב בריאות פחות טוב יהיה עמיד פחות לקורונה, אם,  חס וחלילה, יחלה בה.


ההתנהלות האישית שלי

למזלי, איני סובל מבעיה כזו ולכן זה פחות רלוונטי עבורי כרגע. מסיבה זו לא  אוכל לחלוק עם הקוראים המלצות על סמך ניסיוני האישי.

כמובן שמי שיכול לטפל בבעיות כאלה בלי לדחות אותן ובלי להסתכן בהידבקות בקורונה, צריך לנסות לבדוק או לפתור בעיות כאלה.



דחיית אבחונים רפואיים


תיאור 

על פי מה שאמרו רופאים בכירים בראיון למאמרים במוסף של עיתון "הארץ", בתאריך 3 באפריל, זהו סיכון משמעותי. 
למחלות משמעותיות, כמו: לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב, סרטן וכיו"ב, עלולים להיות סימנים מקדימים. את הסימנים הללו ניתן לזהות בלא מעט מקרים באמצעות בדיקות ואבחנות של רופאים המבוססות על הבדיקות. איתור מוקדם עשוי להביא לנקיטת אמצעים מידיים למניעת המחלה או הקטנת עוצמתה. 


קשר לסיכונים אחרים

יש קשר בין סיכון זה לסיכונים כלכליים של החולה ומשפחתו. 

ייתכן שאנשים שלא נבדקו הם בקבוצת סיכון לקורונה או במשך הזמן יהיו בקבוצת סיכון בלי שהם ידעו שהם בקבוצת סיכון. כשמישהו שהוא בקבוצת סיכון מתנהג כאילו אינו נכלל בה, זה עלול להביא לתוצאות חמרות יותר, אם, חס וחלילה, יחלה.


ההתנהלות האישית שלי

למזלי, איני סובל מבעיה כזו ולכן זה פחות רלוונטי עבורי כרגע. מסיבה זו לא  אוכל לחלוק עם הקוראים המלצות על סמך ניסיוני האישי.

אם ניתן לא לדחות ולא להסתכן בהידבקות בקורונה, היבדקו.


ישבנות


תיאור 

אחת הרעות החולות של החברה המערבית המודרנית היא ישבנות, כלומר: יושבים יותר מדי: יושבים ליד המחשב, יושבים ליד הטלוויזיה, יושבים במכונית, יושבים בבית קפה וכיו"ב. 
עושים פחות מדי פעילות גופנית.
כתוצאה מיתר ישיבה נגרמים נזקים בריאותיים. חלקם נזקים מצטברים לאורך זמן.

ברור שכשמוגבלים ביציאה מהבית יושבים יותר וזזים פחות. נזקי הישבנות מתגברים. גם בגלל התקופה המתוחה רואים יותר שידורי טלוויזיה.


קשר לסיכונים אחרים

עשוי להיות קשר לסיכונים כלכליים בהווה, בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק. עשוי להיות קשר לעמידות לקורונה ולדחיית אבחונים רפואיים וטיפולים רפואיים. עשוי להיות קשר למיעוט פעילות ספורט.

ההתנהלות האישית שלי

1. הפסקות בפעילות הכרוכה בישיבה שבהן אני מבצע כמה תרגילי ספורט פשוטים או הולך קצת או מבצע פעילות אחרת שלא בישיבה.

2. מול הטלוויזיה בבית עומדים אופני כושר. בחלק מהזמן שאני צופה בה אני גם מדווש.

3. משתדל לעשות כמה שיותר פעולות שאינן כרוכות בישיבה.


מיעוט פעילות ספורט



תיאור

זה לא סוד שפעילות ספורטיבית חשובה לשמירה על הבריאות. בגיל מבוגר היא חשובה עוד יותר. בדיון הנוכחי, המשמעות של "ספורט" עשויה להיות למשל הליכה ברגל במשך חצי שעה כמה פעמים בשבוע. 

כאשר נדרש לשהות בבית ולא להתרחק יותר מ-100 מ', ברור שזה מקשה גם על מי שעשה ספורט בזמנים אחרים.
התוצאה במקרים רבים היא שעושים פחות ספורט. לטווח ארוך הבריאות עלולה להיפגע. 
ספורט הוא גם דבר שמשחרר ומשפר את ההרגשה.  

קשר לסיכונים אחרים

עלול להיות מתאם בין מיעוט פעילות ספורטיבית לבין קושי גדול יותר בהתמודדות עם מחלת הקורונה.
עלול להיות קשר בין ישבנות ומיעוט פעילות ספורטיבית. 
לטווח ארוך עלולה להיות הרעה במצב בריאותי ותחלואה.


ההתנהלות האישית שלי


בימים כתיקונם אני הולך כמעט כל יום לפחות 5 קילומטר. אני מעדיף ללכת ברגל למרכז העיר במקום לסוע במכונית או בתחבורה ציבורית. פשוט חונה במקום שקט באמצע הדרך ומשם ממשיך בהליכה. לפחות פעם בשבוע אני רץ 7-8 קילומטר. פעם בשנה אני משתתף בריצת 10 קילומטר במרתון ירושלים. 
פה ושם אני עושה גם פעילויות אחרות באופן פחות סדיר, למשל: אימון כושר בפארק כושר ורכיבה על אופני ספורט בבית. 

אני מוכרח לציין שהמגבלה של הימנעות מספורט מחוץ לבית קשה עבורי. ממילא אני רץ לבד בטבע במקום בו כמעט לא פוגשים אנשים. אין מי שידביק אותי בקורונה ולו הייתי חשוד כחולה לא הייתי יכול להדביק אף אחד. 
אני גם הולך ברגל לבד במסלולים שאינם הומי אדם. 
הריצה אינה רק ספורט, אלא גם אפשרות לחשוב בשקט על נושאים מקצועיים ואחרים ולפתור בעיות. היא גם הזדמנות להנות מיופיה של פריחה, מבעלי חיים וציפורים בטבע. 

בזמנים קשים אלה אני מנסה לעשות כמה שיותר פעילות ספורטיבית במסגרת המגבלות:

1. הליכה המותרת כמו סיבובי הליכה בגינה שלי או הליכה של 100 מ' מהבית וחזרה מספר פעמים.

2. רכיבה על אופני ספורט בבית (כפי שצוין בסעיף קודם).

3. תרגילי התעמלות כמו שכיבות סמיכה וכפיפות בטן

ההמלצה שלי לקוראים היא לעשות כמה שיותר פעילות ספורטיבית במסגרת המגבלות. 


עוד משהו

כפי שציינתי בפוסט קודם, ההסברה היא חוליה חלשה במאבק  בקורונה בישראל. אולי אין מה שמדגים יותר טוב את החולשה הזו מאשר הרדיפה של ניידות משטרה אחרי בחור שרכב על אופניו בפארק  בתל אביב, שבו לא נראו אנשים אחרים. פעילות ספורט שרק תורמת לו ואינה מסכנת אף אחד.

מישהו דרש מהשוטרים לאכוף את החוק אבל לא הסביר להם מדוע. השוטרים אינם מטומטמים. חשוב היה להסביר להם מה הרציונל במגבלות התנועה. אולי אז לא היו נטפלים לאדם, שאינו מסכן אחרים ואינו מסכן את עצמו, ובמקום זאת אוכפים את החוק במקומות בהם יש סיכון אמיתי. 

אולי הסברה כזו הייתה מסייעת להם להיזהר יותר על מנת שהם לא יידבקו.

נדבקים מהפרשות טיפתיות של חולה או נשא. נדבקים ממגע במשטחים שעליהן נתזו טיפות כאלה. יש היגיון בשמירה על מרחק של 2 מטרים מאדם אחר על מנת לא להידבק. במקרה של אותו רוכב אופניים לא הייתה סכנה כזו.


תזונה



תיאור

יש קשר בין תזונה לבין בריאות. תזונה נכונה עשויה להקטין את ההסתברות לחלות ולהגדיל את ההסתברות להתמודדות טובה יותר עם מחלות, כולל קורונה. 
תזונה נכונה אינה רק מה שאוכלים, אלא גם כמה שאוכלים. כשלא יוצאים מהבית גדלה ההסתברות לאכילה יותר ממה שצריך. גדלה גם ההסתברות לאכילת יותר דברים פחות בריאים, למשל: דברים מתוקים, לשיפור מצב הרוח והפחתת המתח. 
קיים גם קושי להשיג פריטי מזון מסוימים והשאלה היא האם הם מוחלפים בפריטי מזון בריאים פחות.


קשר לסיכונים אחרים

עשוי להיות קשר בין תזונה לבין תחלואה בכלל וגם קורונה. 
אכילה מוגזמת או אכילת מזון פחות בריא מכרגיל בשילוב עם דחיית אבחונים רפואיים עלולה ליצור מצבים מסוכנים של מחלות לא מאובחנות. עלול להיות גם קשר בין דחיית טיפולים לבין אכילה לא בריאה.
קשר בין אכילה מופרזת ומתח. 
אכילה מופרזת עלולה להקשות על פעילות ספורטיבית ולהקטין את היקפה.


ההתנהלות האישית שלי

אני משתדל לאכול מזון בריא אבל אוכל כמויות גדולות מדי וגדולות מהכמויות שאני אוכל כשאיני כלוא בבית. אני אוכל גם יותר מדי מזון לא בריא. בקיצור לא יכול לתת דוגמה אישית טובה במיוחד בנושא זה. 
למרות זאת, ממליץ לא לאכול יותר ממה שאכלתם קודם ולנסות לאכול מזון בריא.


מתח (Stress)



תיאור

כבר בצעירותי, כסטודנט לפסיכולוגיה, קראתי לא מעט על הנזקים שגורם מתח. בחברה המערבית יש הרבה מתח. המתח גורם לתחלואה ולתפקוד לקוי. ברור שכאשר יש מחלה חדשה לא ידועה מספיק, ללא דרכים מוכחות להתמודד איתה המתח גדל. ברור ששומעים כל הזמן על מתים ומונשמים בארץ ובארצות מפותחות יש יותר מתח. 
ברור שכשמרחיבים את המגבלות מדי יום או כמה ימים זה מגדיל את המתח.

ברור שכשומעים על קריסה כלכלית זה מגדיל את המתח.


קשר לסיכונים אחרים

נדמה לי שמתח עלול להיות קשור לכל אחד מהסיכונים האחרים.


ההתנהלות האישית שלי

אחת הדרכים שלי להפחתת  מתח היא מדיטציה. לפרטים קראו: 45 שנות מדיטציה.
גם ספורט שאני עושה מפחית מתחים.

ההמלצה שלי: הקטינו מתחים בדרך שתתאים לכם. קחו הפסקות מההתנהלות הרגילה שלכם בימי משבר אלה.


יחסים עם בני משפחה



תיאור

כאשר כל בני הבית נמצאים כל הזמן ביחד עלולים להיות חיכוכים ומריבות. זה דפוס שונה מהדפוס בו מבוגרים יוצאים לעבודה ויש להם גם פעילויות פנאי מחוץ לבית. ילדים יוצאים למסגרות לימוד ואח"כ לחוגים, לפעילויות פנאי ונפגשים עם חברים.  

גורמים העלולים להגדיל את המתחים:
1. מערכות יחסים אישיות גרועות עוד לפני הקורונה.
2. ילדים קטנים. זה כמובן כולל גם מריבות בין הילדים.
3. צפיפות במגורים.
4. מצב כלכלי גרוע שעלול להתעצם בגלל פיטורים או הוצאה לחל"ת. מחקרים וניסיון מראים שמאחורי אחוז גבוה מהגירושים בימים רגילים יש גם גורם כלכלי.  


קשר לסיכונים אחרים

מתח, מצב כלכלי, מיעוט פעולות ספורט (יש מבוגרים ובעיקר ילדים הנמצאים בביתם ולפני כן עסקו להנאתם או באופן רציני יותר בספורט), ישבנות.


ההתנהלות האישית שלי



נקודת הפתיחה שלי היא יחסית טובה: יש לנו דירה גדולה. יש לנו גינה. הילדים שלי עובדים או לומדים מהבית ולכן עסוקים. גם אשתי עסוקה. אני עסוק בחלק גדול מהזמן: בהתנדבות בה.ל.ל. בעיקר בליוויים כלכליים, אני מלמד ברידג' באינטרנט, אני כותב הרבה פוסטים בבלוגים שלי. זו הזדמנות בשבילי לעשות קצת סדר ולהשלים עבודות שהתכוונתי לעשות ולא הגעתי אליהן. כפי שציינתי אני גם עושה ספורט. אני גם משחק ברידג' באתר מקוון.
באופן אישי קל לי יותר מאחרים להסתגל לריחוק חברתי.

המלצה שלי: תנסו להסתגל למצב החדש שעוד עלול להימשך יותר זמן ממה שאתם חושבים. תנסו להיות עסוקים בעבודה, בחביבים, בלימודים ובפעילויות פנאי ובקשרים חברתיים.
אם יש ילדים קטנים, חשוב למצוא להם פעילויות שיעניינו אותם. חשוב לתת להם לצאת למרחב הציבורי ל-100 מטרים המותרים. כמובן תוך הקפדה על הכללים המחייבים. 


מיעוט שעות שינה



תיאור

אחוז משמעותי מהאנשים לא ישנים מספיק גם בימים כתיקונם. כבר ציטטתי את המחקרים של Matthew Walker, מנהל המחקר לחקר השינה האנושית באוניברסיטת ברקלי. במחקר שלו נמצא כי ויתור שיטתי על שעות שינה  מגדיל את ההסתברות לחלות במספר רב של מחלות ביניהן סרטן ואלצהיימר. לא הוא ולא אני יודעים האם זה גם מגדיל את הסיכוי לחלות בקורונה? המחקר שצטטתי נעשה לפני שמישהו שמע על פנגולין בסין שהעביר נגיפי קורונה לבני אדם. 
האם מחסור בשינה גם מקטין את היכולת להתמודד עם המחלה? לא הופתע אם התשובות לשאלות האלה יהיו חיוביות.


קשר לסיכונים אחרים

סיכונים כלכליים משום שעל פי מחקרים מי שישן פחות מדי מתפקד פחות טוב בעבודה.
דחיית אבחונים רפואיים ודחיית טיפולים רפואיים.
מתח.


ההתנהלות האישית שלי

משתדל לישון על פי צרכי הגוף שלי. משלים עם עוד 40 דקות מדיטציה ביום.
ההמלצה שלי: אל תשנו פחות ממה שאתם צריכים באופן עקבי.


סיכום


הסיכונים של מחלת הקורונה וההיערכות למאבק בה אינם רק סיכונים של הידבקות וסיכונים כלכליים. יש סיכונים רבים אחרים שיותר קשה לזהות אותם ולכן גם להתמודד איתם. יש גם מתאמים וקשרים בין סיכונים שונים. כשסגורים בבית עם כל בני המשפחה, אוכלים יותר ואוכלים פחות בריא, פעילים פחות מבחינה גופנית ואין שגרה של בדיקות רפואיות וטיפול בבעיות רפואיות פחות קשות נוצרים מתחים, התפקוד נפגע ועשויה להיות הרעה מידית או מצטברת במצב הבריאות. 

עלינו להיות מודעים לכך ולנסות לפעול באופן מיטבי, במסגרת האפשרויות שצומצמו, לטיפול גם בסיכונים הנלווים.


זיהוי סיכונים נוספים


רשימת הסיכונים המוצגים בפוסט זה אינה ממצה. יש סיכונים נוספים שאפשר לזהות ולנתח.




יום שלישי, 24 במרץ 2020

הפרדוקס הארגנטינאי

לה בוקה שכונת מצוקה שהפכה למרכז תיירותי


סיימון קוזנץ (זוכה פרס נובל לכלכלה): "יש 4 סוגי כלכלות: מדינות מפותחות, נחשלות, יפן וארגנטינה"  

בפוסט מדוע לא משתמשים בארגנטינה בכרטיסי אשראי? תיארתי את המצב הכלכלי הבעייתי של כלכלת ארגנטינה. 
מה שאמר לפני שנים רבות, חתן פרס נובל לכלכלה, סיימון קוזנץ (נפטר בשנת 1985) עדיין תקף בארגנטינה של שנת 2020. 

למרות המצב הכלכלי הקשה, לא מעט מהארגנטינאים חיים טוב. רואים אותם קונים, יושבים במסעדות ובבתי קפה, מחכים בתורים ארוכים בגלידריות וכיו"ב. 

במסעדת הסטייקים המיתולוגית של דון אלברטו בברילוצ'ה שבפטגוניה, חיכינו הרבה זמן עד שהתפנה שולחן. זה היה אחרי שעה 22:00. בתור מחוץ למסעדה וגם בשולחנות שלידנו, ראינו לא מעט משפחות ארגנטיניות עם ילדים. חלקם ילדים קטנים. 

אלו הן רק דוגמאות לפרדוקס הארגנטינאי: הכלכלה על סף קריסה והאזרחים חיים טוב.



חינוך ובריאות


יש בארגנטינה אוניברסיטאות ברמה גבוהה. שלושה ארגנטינאים זכו בפרסי נובל. החינוך הוא בחינם מהפעוטון ועד לימודים אקדמיים, כולל לימודים אקדמיים. 
הבריאות הציבורית מסובסדת. יש גם ביטוח רפואי פרטי ורפואה פרטית. מערכת הבריאות הציבורית נחלשת בהדרגה.



בית קברות לעשירים  

 
 
בבית הקברות לעשירים בלה רקולטה 

עד לביקורי בבואנוס איירס, הייתי בטוח שפולחן המתים של הטוראג'ה באינדונזיה הוא פולחן המתים היקר ביותר. בית הקברות בשכונת לה רקולטה העשירה בבואנוס איירס שינה את דעתי. 

הטוראג'ה לפחות לא משלמים ארנונה על בתי המתים שלהם. הטוראג'ה גם לא לוקחים משכנתא לבניית הקברים שלהם.

הקברים הם אחוזות קבר משפחתיות בתוך מבנים המתנשאים מעל הקרקע ומסודרים ברחובות. כאן קבורים כמה מנשיאי ארגנטינה בעבר, וגם חואן מנואל דה רוסאס מושל העיר והמנהיג הבולט של הקונפדרציה הארגנטינית. 
הקבר שזוכה עדיין למספר הרב ביותר של מבקרים ולהרבה זרי פרחים הוא קברה של אווה פרון. 


קבר משפחת פרון. המבקרים באים בעיקר לקבר של אווה פרון


בואנוס איירס

 
 
מטפחות לבנות סמלן של אמהות פלאסה דה מאז'ו


בבואנוס איירס וסביבתה מתגוררת כמחצית מאוכלוסיית ארגנטינה. זו עיר תוססת, שנחשבת לעיר הכי אירופאית בדרום אמריקה. יש בה תרבות, בתי קפה, רובעים יפים ועשירים ובתי נופש ליד נהר הטיגרה.  מצד שני יש בה גם רובעי עוני קשים. 

רובע ציורי הוא לה בוקה. שכונת עוני שידועה בזכות קבוצת הכדורגל בוקה ג'וניורוס, בה גדל דייגו מארדונה.
חלק מהשכונה הפך לאתר תיירות תוסס ואולי גם ממוסחר. התיירים לא ממש רואים את החלקים האחרים של השכונה.

יש גם פבלות, שכונות עוני ופשע קשות. מתגוררים בהן בעיקר מהגרים ממדינות דרום אמריקה אחרות.

ההשלכה המעשית של הפערים בין העניים והעשירים היא שלתיירים מומלץ להשאיר את כל דברי הערך בכספת במלון ולהסתובב רק עם סכום כסף קטן למקרה שישדדו אותם.

 הפרדוקס   


ארגנטינה היא מדינה גדולה ועשירה. הרבה מים. נהרות ענקיים מהגדולים בעולם. אגמים. יערות. מישורים ענקיים עם עשב למרעה. כל אלה מספקים תשתית נפלאה לחקלאות, לגידול צאן ובקר ולדייג. הטבע המדהים ביופיו בפטגוניה, מפלי האיגואסו, הרי האנדים וקרוב לוודאי גם באזורים נוספים בהם לא ביקרתי הם פוטנציאל תיירותי אדיר. כמובן שגם בואנוס איירס היא אתר תיירותי אטרקטיבי במיוחד. 
חלק גדול מפטגוניה הוא מדבר צחיח אבל עשיר במחצבים יקרים. 

גם הפוטנציאל האנושי בארגנטינה הוא טוב. יש אנשים משכילים ובעלי ידע מקצועי בתחום מומחיותם.

הפוטנציאל הזה רחוק מלהיות מנוצל והכלכלה השלישית בגודלה בדרום אמריקה עוברת משברים ונמצאת על סף קריסה.

אולי זה קשור במה שרואים במסעדות בשעות המתקרבות לחצות: משפחות שלמות עם ילדים קטנים.
מי שמבלה עד שעות מאוחרות של הלילה לא קם בשעה מוקדמת לעבודה. 
ילדים שמתלווים להוריהם לבילויים בשעות לילה, לא בהכרח קמים ומתייצבים ללימודים בשעה מוקדמת. אם כן אז לא בטוח שהם מתפקדים באופן סביר. 

הארגנטינאים מתחילים את היום שלהם בשעה מאוחרת. אין לי מקור מידע מוסמך שיאשר את הטענה שגם סיאסטה, בשעות אחה"צ, היא חלק מסדר היום שלהם. 

השורה התחתונה היא שכשלא עובדים מספיק קשה לממש את הפוטנציאל. כשלא חוסכים ומוציאים יותר מההכנסות נמצאים בגרף התרסקות. 
יועצים לכלכלת המשפחה מכירים היטב את הגרף הזה. הוא תקף גם ברמה לאומית, כפי שרואים בארגנטינה.

יום שישי, 12 באוקטובר 2018

עיקרון ה-ALARP





בפוסט קודם חילקנו את הסיכונים לשלושה תחומים על פי מידת הצורך לטפל בהם: 

1. Unacceptable
אלו הם סיכונים חמורים שאיננו מוכנים לקחת. נטפל בהם על מנת שלא יהיו קיימים או לפחות נקטין אותם באופן משמעותי. הטיפול בהם הוא בעדיפות גבוהה ובדרך כלל מידי.

2.  Tolerable
אלו הם סיכונים שעוברים את סף הסיכון בקריטריונים שהוגדרו מראש. צריך לטפל בהם אבל במסגרת המגבלות והאילוצים אפשר לדחות את הטיפול בהם.  

3. Acceptable
סיכונים כאלו הם סיכונים שמוכנים לקחת ואפשר לוותר על הטיפול בהם. 

מה זה ALARP?

ALARP הן ראשי תיבות של:
As Low As Reasonable Practical 

סיכונים כאלה הם סיכונים העלולים לפגוע למשל בחיי אדם או בבריאותם. 
לא תמיד אפשר להימנע לגמרי מסיכונים כאלה. 
לא תמיד מעשי למזער סיכונים אלה עד למינימום האפשרי. 
כך למשל, מפעל המייצר מוצר וצריך למכור אותו ברווח, יתקשה להוסיף אמצעי בטיחות הממזער למינימום סיכון, אם עלות האמצעי ומימוש השימוש בו גבוהים מאוד.

במקרה  זה הסיכון עלול להיות חוסר תחרות מול יצרנים אחרים. התוצאה עלולה להיות הפסדים, פיטורי עובדים ואפילו סגירת החברה.

לעומת זאת אם מעשי ליישם אמצעי לטיפול בסיכון מבחינה כלכלית, מבחינה תפעולית ומבחינות מעשיות אחרות ניישם אותו ונקטין את הסיכון.

עיקרון ה-ALARP


ALARP הוא למעשה עיקרון הקובע שנקטין עד למינימום המעשי סיכונים מסוימים. 
חשוב לזכור שבמציאות הדינאמית בה אנו פועלים המינימום המעשי עשוי להשתנות. נשאף להקטין באופן מתמשך את המינימום.
כך למשל, אם נצטרך לקנות ציוד או תוכנה לצורך הקטנת הסיכון ונגיע למסקנה שזה אינו מעשי משום שהעלות גבוהה מדי, ייתכן ששנה או שנתיים מאוחר יותר המחיר ירד באופן משמעותי או ניתן יהיה להשתמש בציוד או תוכנה אחרים זולים יותר. 
כשזה יקרה ייתכן שיהיה מעשי לרכוש את הציוד או התוכנה ולהשתמש בהם.

השימוש בעיקרון הזה מתייחס במרבית המקרים לבריאות ו/או לבטיחות.

דוגמה: מפעלים מזהמים במפרץ חיפה

זוהי דוגמה מהחיים למצב בו צריך לעשות שימוש בעיקרון ה-ALARP. קרוב לוודאי שיש קשר סטטיסטי בין הימצאותם של המפעלים בקרבת חיפה לבין שיעורי תחלואה ומוות גבוהים יותר באזור זה בהשוואה לאזורים אחרים בארץ, למשל ממחלת הסרטן.

המפעלים טוענים שאין קשר סיבתי בין שיעורי התחלואה והמוות הגבוהים לבין הימצאות המפעלים בקרבת העיר.

אין לי מומחיות בנושא ולכן קטונתי מלהביע דעה התומכת בדעת מומחים הטוענים שיש קשר או דעה התומכת בדעתם של השוללים קשר כזה. 

פרט לסיכונים הבריאותיים יש גם סיכונים בטיחותיים וביטחוניים.

אין ספק שצריך לפעול לפי עיקרון ה-ALARP.
הוויכוח המהותי הוא בקשר ל-A השני בראשי התיבות: מה סביר לעשות במצב הנוכחי?

נציב שאלות קונקרטיות:

1. האם מעשי להרחיק את כל המפעלים באופן מידי?

2. האם מעשי להרחיק חלק מהם מידית?

3. האם מעשי להרחיק אותם תוך שנה או שנתיים או חמש שנים?

4. האם מעשי להקטין את הייצור ולהקטין את הסיכון?

ברור שניתן לבנות עוד מספר רב של תסריטים ולנתח אותם.

היכן משתמשים במושג ALARP?

מקורו של המושג הוא בבריטניה. השימוש במושג נפוץ בבריטניה ופחות נפוץ במדינות אחרות. על פי הויקיפדיה האנגלית, יש שימוש במושג גם בניו זילנד והשימוש בו במדינות אחרות כמעט ולא קיים.

השימוש הלא מדויק במושג ALARP

שימוש לא נכון במושג הוא כאשר משתמשים ב-ALARP בהקשר של תחומי סיכון ולא כעיקרון.

השימוש הזה מחזיר אותנו לתרשים של תחומי סיכון שבראשית פוסט זה.

יש המבלבלים בין Tolerable Risk לבין ALARP. מי שעושה זאת עשוי להציג תרשים דומה לתרשים שהבאתי כשבמקום Tolerable כתוב ALARP.
ALARP הוא עיקרון המתייחס לסיכונים בכל תחומי הסיכון.

מקור הטעות הוא במתאם הסטטיסטי הגבוה בין Tolerable Risk לבין סיכונים עליהם מפעילים את העיקרון של ALARP.

במרבית המקרים בהם סיכון הוא לא קביל (Unacceptable) ננסה לטפל בו באופן מלא או לכל הגרוע להקטין אותו באופן שהסיכון השיורי יהיה קביל.
יהיו מצבים בהם בכל זאת נפעיל את העיקרון לגבי סיכונים בתחום זה גם אם הסיכון השיורי קביל. למשל, סיכוני בטיחות שטיפלנו בהם באופן שבו הם עונים על הקריטריונים שקבענו.
זה לא בהכרח מונע מאיתנו לפעול על פי עיקרון ה-ALARP ולצמצם אותם בהווה או בעתיד ככל שניתן באופן מעשי.

במרבית המקרים לא נטפל כלל בסיכונים קבילים (Acceptable). עשויים להיות סיכונים בריאותיים ו/או בטיחותיים בתחום זה בתחום זה שבכל זאת נפעל למזער אותם על פי העיקרון של ALARP כאשר העלות קטנה והמאמץ קטן. 



יום ראשון, 7 בינואר 2018

תכנון פרישה: חיבור בין ההיבטים שהוצגו בסדרת הפוסטים




פוסט זה הוא הפוסט האחרון והמסכם בסידרת הפוסטים על תכנון פרישה. בפוסטים קודמים (קישורים לכל הפוסטים בפיסקה האחרונה בפוסט זה) עסקתי במימדים או תחומים שונים עליהם צריך לתת את הדעת במסגרת התכנון. עסקתי בהיבטים כלכליים, היבטים של תעסוקה או ניצול הזמן הפנוי (תעסוקה אינו מושג זהה לעבודה בהקשר זה), היבטים חברתיים והיבטים בריאותיים. צינתי כי יש קשרים בין ההיבטים השונים. בפוסט הראשון, הבטחתי לדון בקשרים האלה בפוסט האחרון בסידרה. עכשיו אני עומד בהבטחה.

ההיבט הכלכלי

 
היבט זה הוא ההיבט הקשור באופן ההדוק ביותר לכל ההיבטים האחרים. אפשר לראות בו Enabler, כלומר: הוא אינו התכלית או המטרה אבל הוא הכרחי למיצוי נכון של ההבטים האחרים.

כלכלה - תעסוקה/פנאי
ללא משאבים כספיים מספיקים, בלתי אפשרי לעשות חלק מפעולות הפנאי שהגימלאים רוצים לעשות, למשל: טיולים בחו"ל, שיפוץ דירה או קניות של מוצרים ושירותים יקרים אחרים.
לא אמרתי כלום על המקרים הקיצוניים בהם המצב הכלכלי אינו מאפשר הצגות, סרטים או ישיבה בבית קפה.

הצד השני של המטבע שעבודה בזמן הפנוי מגדילה את המשאבים הכלכליים ומאפשרת פעילויות פנאי שיש להן עלות כספית.

כלכלה - חברה

לא כל פעילות חברתית כרוכה בתשלום כספי משמעותי, אבל פעילויות משותפות רבות כרוכות בעלות כספית.
טווח העלות רחב: הוא יכול לכלול עלות של הליכה משותפת להרצאה, לשירה בציבור או למסעדה ובקצה השני נסיעה משותפת לנופש בארץ או בחו"ל.

כלכלה - בריאות

חוסר משאבים כספיים עלול לפגוע בבריאות או לא לאפשר טיפול אופטימאלי בבעיות בריאות.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללים נתון באחוזים מקרב הקשישים שבגלל מחסור באמצעים כספיים מוותרים על תרופות או על ארוחה אחת ביום.  
זהו המקרה הקיצוני. ברור שרבים מהקשישים אינם יכולים להרשות לעצמם מגורים בדיור מוגן או, חס וחלילה, מוסד סיעודי ראוי.
בין שני התסריטים הקיצוניים יש לא מעט תסריטים אחרים בהם היעדר משאבים כלכליים מספיקים אינו מאפשר לגימלאים מענה נאות לרפואה מונעת השומרת על מצב בריאותם או איבחונים וטיפולים רפואיים טובים.

השורה התחתונה:
תוחלת החיים של קשישים שמצבם הכלכלי טוב יותר ארוכה יותר מתוחלת החיים של קשישים שסובלים ממצוקה כלכלית.


ההיבט של ניצול הזמן הפנוי


תעסוקה/פנאי - חברה

אנשים פעילים המתכננים ומנצלים את זמנם לפעילויות סובלים פחות ממחסור בחברה מאשר כאלה שאינם פעילים. יש להם פחות זמן, לחשוב על בידוד חברתי.
יש להם גם יותר אינטראקציות עם אנשים במסגרת פעילויות עבודה, התנדבות, תחביבים ו/או פעילויות נוספות.

תעסוקה/פנאי - בריאות

מחקרים כבר הראו מתאם חיובי בין המשך עבודה לאחר הפרישה לגימלאות לבין מצב בריאות טוב יותר.
אנשים פעילים עשויים למצוא יותר תכלית בחייהם ולהיות מאושרים יותר. פעילות מאזנת כזו עשויה להקטין הסתברות למחלות ודיכאונות.  
פעילות ספורט היא דוגמה ספציפית שהוכח קשר בינה לבין מצב בריאות טוב יותר.

כמובן ששם המשחק הוא איזון. עודף פעילות כלשהי, ובודאי עודף פעילות ספורטיבית, מעבר למה שמתאים לגילו ולמצבו של הגימלאי עלול להביא לנזק בריאותי.

ההיבט החברתי וההיבט הבריאותי

 
הצגתי כבר קשרים בין כל ההיבטים האחרים נותר רק הקשר בין שני ההיבטים בכותרת.
הרגשה של בדידות וחוסר חברה, בלשון של המעטה, לא תורמת לשביעות רצון ולאושר. יכול להיות מתאם חיובי בין הרגשה כזו לבין דיכאון ואולי חוסר רצון להיות פעילים. השערה שנראית בכלל לא מופרכת היא שזה עלול להשפיע גם על הבריאות הפיזית.

כשהרגשת הבדידות מבוססת גם על בדידות במציאות, עלולה להיות לזה גם השפעה מעשית על הבריאות: אין מי שישמע את התלונות הבריאותיות של הגימלאי הבודד. אין מי שידחף אותו לראות רופא כשהוא מרגיש רע. לפעמים איחור בעיתוי ההגעה לרופא עלול להביא לתוצאות בלתי הפיכות.
אולי גם אין מי שיעזור לו לקום אם, חס וחלילה, יפול וייחבל. אולי גם אין מי שיסיע אותו בבהילות למגן דוד או לחדר מיון.

כשלא בריאים כמובן שקשה יותר לתחזק ולפתח חיי חברה. כשלא בריאים וזה ניכר חיצונית, אולי גם יהיו כאלה שירתעו מקשר חברתי.

התפיסה שלי בייעוץ לפרישה

 
התפיסה שלי בייעוץ לפרישה היא הרחבה של התפיסה שלי בכלכלת המשפחה.

התפיסה שלי בכלכלת המשפחה היא שיועץ בכלכלת המשפחה צריך לראות את התמונה כולה.

רואה חשבון או יועץ מס סביר ומעלה מבין טוב ממני בהיבטי מיסוי.
יועץ השקעות סביר ומעלה מבין טוב ממני בהשקעות בשוק ההון.
סוכן ביטוח טוב מבין טוב ממני בביטוח וכו'.

אני מבין מספיק טוב בכל אחד מהתחומים האלה על מנת להציף את הנושא ללקוחות שלי בכלכלת המשפחה.
אם הלקוח צריך ייעוץ מעמיק באחד הנושאים, אני מפנה אותו למומחה באותו תחום.
אם מי שיש לו הכשרה פורמאלית באותו תחום, מציע לו משהו לא סביר או לא נכון עבורו, אני אסב את תשומת ליבו של הלקוח.
במקרים קיצוניים באופן חד ובוטה.
במקרה כזה אני מידע את הלקוח שאין לי הרשאה פורמאלית לייעץ לו ומעודד אותו לקבל Second Opinion ממישהו שיש לו הרשאה פורמאלית כזו ואני מעריך את דעתו.

יש ליועץ לכלכלת המשפחה שני יתרונות מובנים ביחס למומחה בתחום צר: 
1. הוא רואה את התמונה המלאה מה שבהחלט צריך להשפיע על ההחלטה של הלקוח

2. הוא אוביקטיבי משום שאינו מוכר את השירות באותו תחום.

כשמדובר בניהול סיכונים, למשל בלא מעט החלטות בהקשר של ביטוח, לי באופן אישי יש יתרון נוסף: הסמכה פורמאלית בינלאומית בניהול סיכונים.

בהקשר של פרישה, אני מייעץ בהיבט של התנהלות כלכלית.
בדיוק כמו בכל ייעוץ אחר בכלכלת המשפחה, אני נוקט בגישה שצוינה לעיל: אינני מחליף מומחים בתחומים ספציפיים אבל אני מסוגל להתיחס לתחום התמחותם.
אני מדריך את הפורש/ת הפוטנציאלי/ת אילו נושאים להעלות וכמובן לשמוע כל נושא נוסף שבעל המקצוע מעלה. במידה שנדרש, והלקוח רוצה בזה, אני מצטרף לפגישה שלו עם בעל מקצוע.
במידה שלא נדרש, אנחנו מנתחים ביחד את מה שאמר לו בעל המקצוע, עם מלוא הכבוד הראוי לבעל המקצוע. 

אם נדרש ייעוץ פנסיוני, צריך לבצע את זה סוכן פנסיוני אוביקטיבי.
אם נדרש ייעוץ מס, הוא מופנה ליועץ מס או רואה חשבון.
אם נדרשת צוואה, הוא מופנה לעורך דין המתמחה בכך.
להשקעות כספים הוא מופנה ליועץ השקעות.

מי שקרא את כל הפוסטים בסידרת פוסטים זו, גילה טפח ממה שאני יודע על התחומים הלא כלכליים של הפרישה וחשוב לא פחות על הקשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין התחום הכלכלי.
היתרון שלי עשוי להיות הוא ראיית התמונה המלאה.

במסגרת ייעוץ הפרישה הכלכלי אני מפנה את תשומת הלב לאספקטים האחרים ולקשרים ביניהם. לפעמים זה לא נדרש משום שמי שמגיע לייעוץ מעלה אותם בעצמו.

במידת הצורך, אני מפנה את מי שמגיע לייעוץ כלכלי לפני או אחרי פרישה למומחה בתחום או מומחים בתחומים שזה נדרש.
לפעמים אני משתף פעולה עם אותו מומחה. 

אם אתם צריכים ייעוץ כלכלי לפני או אחרי הפרישה ואחרי שקראתם את מה שכתבתי, אתם מתרשמים שאני עשוי לעזור לכם אתם מוזמנים לפנות אלי באמצעות:
טלפון: 054-4480616
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

קישורים לפוסטים על תכנון פרישה


תכנון פרישה לגמלאות: שלבי החיים הכלכליים 


טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...