משבר כלכלי אישי: הלנצח תעבדו באותו תחום עיסוק?

 

סדרת הפוסטים העוסקת במשבר כלכלי אישי שעברתי באה על מנת לסייע לאלה שחווים משבר כלכלי אישי בימי הקורונה הנוכחיים. בעיקר לאלה שנאלצים להפוך לעצמאים עקב פיטורים או הוצאה לחל"ת כפוי. 

בפוסט הקודם עסקתי בשעות העבודה החבויות של עצמאי, שעליהן אינו מקבל תשלום.

בפוסט הקודם תוכלו למצוא קישור לפוסט שלפניו כך שתוכלו לחזור לכל סדרת הפוסטים, אם תרצו כמובן. 

בפוסט זה אעסוק בשאלה חשובה במיוחד. היא חשובה לעצמאים אבל גם לשכירים.

בפוסט השני בסדרה הצגתי את הנחות העבודה שלי כשבניתי תכנית להתמודדות עם המשבר. 

אחת ההנחות, הפסימיות בדיעבד, הייתה שאעבוד בתחום טכנולוגיית המידע במשך חמש שנים בלבד. כאמור ההנחה לא התממשה במציאות, אבל זו הייתה טעות חמורה להניח שלעולם חוסן ואוכל להתפרנס עד גיל היציאה לגמלאות ממחשבים וטכנולוגיית המידע. 

לשמחתי לא ביצעתי את הטעות החמורה הזו. 

שינוי בדפוסי העבודה כעצמאי לאורך זמן

מעבר לתנודות בתעסוקה כעצמאי: לפעמים מעט עבודה, לפעמים הרבה עבודה ולפעמים ללא עבודה בכלל, ראיתי בגיל מבוגר (אחרי גיל 55) מגמה של ירידה מסוימת בהיקף העבודה שלי בתחום מערכות המידע והמחשבים.

זהו תחום תובעני המשתנה כל הזמן. הצורך להתעדכן היה חשוב במיוחד עבורי כמי שניסה להיות כל הזמן בחזית הטכנולוגיה. בשלב מסוים זה הופך להיות קשה יותר. שלא תבינו לא נכון, המשכתי להתעדכן, אבל עם קצת פחות התלהבות. 

בנוסף לכך חלק מהמנהלים, שהעריכו אותי ובחרו בי כיועץ, כבר פרשו מתפקידם. 

תוסיפו לזה מכרזים ממשלתיים כלליים למתן שירותים בתחום המחשוב, שלטעמי היו מוטים לטובת חברות ולרעת יועצים עצמאיים. 

כך למשל, לא סביר שאותה חברה המוכרת מוצרים תיתן גם ייעוץ אסטרטגי, משום שהייעוץ יהיה מוטה לטובת מוצרים שהיא מוכרת.

ללמוד תחומים חדשים

השתתפתי בקורסים על מנת לרכוש ידע ותעודה פורמלית ברמה זו או אחרת. הכוונה הייתה לשלב עבודה כעצמאי בתחומים אחרים ביחד עם עבודה כעצמאי בתחום טכנולוגיית המידע. היות שבדרך כלל היקף התעסוקה שלי בתחום מחשבים ומערכות המידע היה פחות ממשרה שלמה, יכולתי להרשות לעצמאי עבודה במקביל גם בתחומים אחרים.

לא בכל התחומים שלמדתי הצלחתי גם לעבוד. בשלושה מהתחומים האלה הצלחתי יותר.

ייעוץ בכלכלת המשפחה

עוד לפני שעסקתי בתחום זה התייעצו איתי לא מעט אנשים בשאלות כלכליות. הסברתי להם שאין לי שום הסמכה פורמלית בתחום, אבל אם הם רוצים אני יכול להגיד להם מה הייתי עושה לו הייתי במקומם.

כשאנשים כאלה פנו אלי בפעם השנייה ובפעם השלישית, הבנתי שמשהו אני מבין.

הבנתי שיש גם כאלה שמבינים מעט מאוד בתחום חשוב זה.

כפי שהקוראים יודעים, אני עוסק בתחום זה. אחרי שסיימתי לפני כעשר שנים קורס בו למדתי מהטובים ביותר, יוסי אש ונחמן לידור, במכללת הי-טק, היה לי בסיס לא רע. הבסיס הזה הצטרף לידע וניסיון קודמים שצברתי במהלך חיי המקצועיים והאישיים. 

הידע והניסיון כללו:

1. התנהלות כלכלית סבירה לאורך שנים.

2. ייעוץ בתחום המחשבים לארגונים בסקטור הפיננסי כמו בנקים וחברות ביטוח. 
במהלך הייעוצים נחשפתי ולמדתי את תחומי העיסוק שלהם, את התרבות הארגונית שלהם, את האסטרטגיה העסקית שלהם ואת האופן בו הם מתייחסים ללקוחות.

3. ייעוץ לארגונים רבים בסקטור הציבורי

מי שמנהל כלכלת המשפחה צריך לפעול מול גופים כמו משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, משרד החינוך ועולים חדשים גם מול משרד הקליטה. 

מי שעובד כעצמאי כפי שהייתי מתנסה גם בתשלומים להם ובאינטראקציות איתם. 

4. עבודה כשכיר וכעצמאי

5. היכרות עם הנושא של פנסיה 

בעת הפרישה משירות המדינה הייתי צריך לקבל החלטה האם להקפיא את הפנסיה התקציבית שלי או לא? 

הייתי צריך לבחור מסלול לחיסכון פנסיוני בחברה הממשלתית בה עבדתי. למדתי את הנושא לעומק.

הוראת ברידג'

מי שקורא את הבלוג שלי ברידג' שלא היכרתם יודע שאני משחק ברידג'. 

מי שקרא פוסטים קודמים בבלוג זה יודע שהרציתי לא מעט על מחשבים. 

את שתי המיומנויות האלה ניסיתי לשלב כמורה לברידג'. סיימתי קורס מורים לברידג' מטעם ההתאגדות הישראלית לברידג' ומאז אני מלמד ברידג' קרוב לעשר שנים.  

ניהול סיכונים

בשלוש השנים האחרונות אני מרצה על ניהול סיכונים בקורסים של החברה הקנדית PECB, שמארגנת בארץ חברת א.ה. הדרכה וטכנולוגיה בע"מ. 

זה קורה אחרי שעברתי תהליך של קבלת הסמכה, שכלל לימוד עצמי של קורס, בחינה, הרצאה באנגלית באינטרנט לאנשים בארצות שונות.  

ירידה הדרגתית בעבודה בתחום מערכות המידע

מגמת הירידה בהיקף העבודה במחשבים נמשכה. השנה סיימתי את הייעוץ האחרון שלי בתחום, לפחות לפי שעה. בגיל 69, אני כבר לא עוסק במחשבים ובמערכות מידע ועוסק בעיקר בשלושת התחומים שצוינו לעיל.

מי יודע? אולי אעסוק גם בתחומים נוספים בעתיד. 

מדוע הניסיון שלי רלוונטי לכם?

בין אם אתם עצמאים ובין אם אתם שכירים עולם העבודה של היום יציב פחות מבעבר. 

סביר שתחליפו כמה מקומות עבודה במהלך שנות עבודתכם.

מקצועות משתנים ונעלמים, כך שייתכן שתצטרכו להחליף גם תחום עיסוק או מקצוע.

שינוי צפוי נוסף הוא עבודה במשרות חלקיות בכמה מקומות במקביל. כשההסתברות שתעבדו מהבית ולא ממקום העבודה גדלה יש מקום גם לגמישות בהיקפי המשרה ולעבודה במקביל בכמה מקומות. 

שכירים, ועוד יותר משכירים עצמאיים, צריכים להיערך לאפשרות של עבודה בתחומים שונים ובמקצועות שונים לאורך הקריירה.

 

 

מחשבות כלכליות על העשור השלישי של המאה: עבודה

טיבן של תחזיות לעתיד שהן לא ממש מדויקות. ככל שטווח הזמן ארוך יותר כך קטנה מידת הדיוק של תחזיות רבות. 
לקראת תחילת שנה, ובפרט כשמתחיל עשור חדש, רבים מציגים תחזית לשנה הבאה או לשנים הבאות. זה נכון גם לתחום הכלכלי ולכלכלת המשפחה. 

בעבר כבר עשיתי כמה תחזיות כאלה בעצמי. בסוף הפוסט אצרף קישורים לתחזיות קודמות שלי. קוראים מוזמנים לקרוא אותן לראות עד כמה הן היו רחוקות מהמציאות. 

הפעם אסתפק בכמה מחשבות ורעיונות ביחס לתרחישים אפשריים מבלי להפוך אותם לתחזיות.
פוסט זה מתמקד במחשבות על מגמות בשוק העבודה.

מחשבים ורובוטים במקום בני אדם: מקצועות מתיתרים

   
התהליך, שהחל כבר, יימשך ויתעצם בשנים הבאות. יהיו מקצועות שייעלמו משום שמחשבים ורובוטים יחליפו בהם בני אדם. מקצועות לדוגמה הנמצאים בתהליך של ירידה ואולי היעלמות: סוכני נסיעות,  קופאים וקופאיות במרכולים, סוכני ביטוח, נציגי שירות טלפוני ומזכירות.

גם בעבודות אחרות שרובוטים ומחשבים מסוגלים לבצע יקטן הביקוש. 

האם בעוד עשר שנים יהיו נהגים מקצועיים או שמכוניות ינהגו לבד? תחזיות קיצוניות בדרך כלל אינן מתאמתות אבל לפחות בחלק מהמקרים יחליפו מערכות ממוחשבות נהגים אנושיים.

מחשבים ורובוטים בשיתוף עם בני אדם: מקצועות משתנים  

בני אדם ימשיכו לעבוד במקצועות הדורשים תהליכי עבודה אינטואיטיביים ומתוחכמים יותר. 
לביצוע מטלות בעבודה יידרש שילוב בין עבודת מערכות ממוחשבות ועבודת בני אדם. בני האדם יצטרכו ל

כפי שבעבר הרחוק למי שידע לקרוא ולכתוב היה יתרון בשוק העבודה על פני מי שלא ידע קרוא וכתוב, כך היום ובמיוחד בעשור הקרוב, יהיה יתרון למי ששולט בטכנולוגיות מחשוב. 

סביר שלטווח רחוק כשעיקר כוח העבודה יהיה מבני דור ה-Y, דור ה-Z והדורות שאחריהם שזה כבר יפסיק להיות יתרון.
כפי שבארצות המפותחות היום אין יתרון למי שיודע קרוא וכתוב משום שכמעט כולם אינם אנאלפביתים. 

כשמשרד עורכי דין גדול בניו יורק קיבל לעבודה תוכנה המתמחה בתחום משפטי מסוים במקום אדם, אף מקצוע אינו חסין מפני הצורך לשלוט בטכנולוגיות מתקדמות.

אם תקראו את סדרת הפוסטים שלי על קבלת החלטות של רופאים, תבינו שגם בתחום הרפואה יש צורך בשימוש במערכות ממוחשבות, המבצעות מטלות מסוימות טוב יותר מרופאים.

בפוסט קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז יש קישורים לפוסטים בסדרה.

כמה מהתחזיות שלי בשנים קודמות

  

שנה של הצטמצמות למען העתיד? 

האיחוד האירופי: האם יצליח הניסוי? 

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?  

 Gartner's 2015 Strategic Technology Predictions: Trivial, Over Estimated and Interesting

Vendors Survival: Will HP Survive until 2025 -it is not a question to be asked anymore 

  

Will Google Survive Until 2021? - Revisited - Part 1

Vendors Survival: Will IBM Survive until 2027?

מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech?

ארנסט יפת (במרכז השורה הראשונה עם הבלורית הלבנה)
עם מנהלים בבנק לאומי 1977.
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם:הלוואות דיגיטליות והבנקים: הווה ועתיד תיארתי את האיומים על הבנקאות שמקורם בעולם הדיגיטלי.

בסדרת פוסטים קודמים עסקתי בבחירת מקצוע, למשל: הכנסה ומקצוע (רשימת הפוסטים המלאה בנושא זה מופיע בפסקה האחרונה).

בפוסט זה אציב את השאלה: האם כדאי לבחור במקצוע הבנקאות או לבחור ב-Fintech?

הבנקאים
בנקים היו ידועים בעבר כשונאי סיכונים (Risk Averse). הם הצטיירו כארגונים יציבים המנוהלים באופן סביר ושמרני. בנקאים היו אנשים שחיפשו מקום עבודה יציב, המבטיח יותר פרנסה טובה לאורך זמן, מאשר יצירתיות. 

בתמונה בראש הפוסט מופיעים מנהלים בבנק לאומי בשנות ה-70. כשבמרכז ארנסט יפת. אותו יפת, הורשע בפרשת ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80. מהפרשה הזו אפשר ללמוד שלא תמיד הכלל של שנאת סיכון הנחה בנקאים. היו מקרים בהם ניסו להגדיל רווחים באמצעים לאו דווקא חוקיים. במקרה זה הפרשה הסתיימה בהלאמת בנקים בישראל.

נקודת השבר
אם מחפשים נקודת שבר בתדמית שונאת הסיכונים של הבנקאים והבנקים, משבר הסאבפריים בשנת 2007-2008 בארצות הברית, ובעקבות זאת גם בעולם, הוא דוגמה בולטת.
זו לא סתם דוגמה בולטת, אלא משבר שגרם לקריסת בנקים, שהבנקאים שלהם הפסיקו להיות שונאי סיכונים. זוהי גם נקודת שבר שממנה ועד היום הסתיימה בפיטוריהם של כ-350 אלף עובדי בנק בארה"ב ובבריטניה (לפי דוח של Bloomberg). שנת 2008 היא גם השנה של התחלת הפריצה של Fintech.

Fintech הוא ענף המציע שירותים פיננסיים חלופיים לשירותים המוצעים על ידי הבנקים, תוך שימוש בשירותים טכנולוגיים, כגון: אתרי אינטרנט ואפליקציות בטלפונים חכמים. 
כלכלת השיתוף הצומחת, משתלבת היטב עם ה-Fintech. חלק מהשוק הצומח של ה-Fintech, הוא שוק של שרותים פיננסיים חלופיים, המתחילים להפוך ל-Mainstream.


מקצועות נעלמים ומקצועות משתנים
בפוסט הכנסה ומקצוע התייחסתי גם לאורך החיים של מקצועות. חלק מהמקצועות צפויים להיעלם משום שיוחלפו על ידי טכנולוגיה מתקדמת: תוכניות מחשב ורובוטים למשל.

במאמר של נירית כהן, סמנכ"לית כוח האדם של אינטל ישראל, בבלוג שלה, היא טוענת שהבעיה היותר קשה מהיתייתרות מקצועות, היא הצורך של עובדים במקצועות שלא יתייתרו לעבוד בשילוב עם אמצעים טכנולוגיים, שיצבעו חלק ממטלות העבודה שלהם.

עובד בנק המבצע פעולות פשוטות בסניף הוא מקצוע מתייתר. בנקאות מורכבת יותר, שייכת לקטגוריה של מקצועות שלא יתייתרו אבל עובדיהם יצטרכו להתאים את עצמם לטכנולוגיה.
כך למשל, יצטרכו עובדי בנק בעתיד להיות שותפים לתהליכי Case Management בנקאיים, המשלבים מחשוב ותובנות אנושיות.

מספר העובדים בבנקים צפוי להצטמצם באופן משמעותי, משום שהבנקים סוגרים סניפים והפעילות בהם מוחלפת על ידי אמצעים טכנולוגיים כמו: אינטרנט, אפליקציות טלפונים חכמים, קיוסקים בנקאיים, מכונות אוטומטיות (ATM) וכיו"ב.

הנותרים יצטרכו להסתגל לעולם בו הם צמודים הרבה יותר לאמצעי מחשוב. 

העתיד

במאמר: Fintech Predominance: Why Bankers are Shifting to Fintech ,שנכתב על ידי Mark Tomlinson, מצטט המחבר סקרים ביחס לבנקאות. כך למשל, בסקר של Options Group Inc, נמצא כי 52% מהבנקאים באירופה חושבים על שינוי קריירה.

Tomlinson מציג גם סקר שפירסם האקונומיסט. על פי תוצאות הסקר, רק 20% מעריכים שבנקים ימשיכו לשלוט בשוק השירותים הפיננסיים. 57% מאמינים שבנקים ו-Fintech יחלקו ביניהם את השליטה בשוק זה, בצורה זו או אחרת.

לא מפתיע, שרבים מהבנקאים החושבים על קריירה אחרת, חושבים על עבודה ב-Fintech.
בעבודה ב-Fintech יוכלו לעשות שימוש בכישוריהם הפיננסיים ובניסיונם, אבל גם להיות חלק מהשינוי או המהפיכה בעולם השירותים הפיננסיים. אחרון ולא זניח: הם גם יוכלו לזכות בהכנסה נאה בעבודה בתחום זה.

פוסטים על בחירת מקצוע

הכנסה ומקצוע 

הכנסה ומקצוע: מה ללמוד והיכן?

החלשות מעמד הביניים ותכנון העתיד הכלכלי של משפחתכם

הכנסה ומקצוע: מה ללמוד והיכן?

פרשנות של תיאורית הצרכים של מאסלו
מקור: ויקיפדיה

בפוסט הקודם בתחום של הכנסה, עסקתי בהכנסה ומקצוע. ציינתי שעשוי להיות קשר בין המקצוע בו בוחרים לבין גובה ההכנסות התייחסתי לכמה היבטים חשובים בהקשר זה. בפוסט זה אעסוק בשאלות: מה ללמוד? והיכן ללמוד?

מה ללמוד?
עיסוק בחלק מהמקצועות מחייב לימודים פורמליים במוסד אקדמי. על מנת לסיים לימודים כאלה, צריך קודם להתקבל אליהם.
מה עושים כשיש ספק האם תתקבלו ללימודים כאלה? לפני שאדון בתהליכי המיון של האוניברסיטאות, אדון בשאלה איזה מקצוע לבחור.

בחירת המקצוע היא שאלה של: מה רוצים לעשות? באיזה מקצוע יהיו הכנסות גבוהות יחסית? האם אנחנו יכולים לעסוק במקצוע בהצלחה? והאם אנחנו יכולים להתקבל ללימודים?

איני בא לייעץ לכם מה להעדיף, כשיש קונפליקט בין עיסוק במקצוע שאתם רוצים לעסוק בו וצפוי להבטיח הכנסות נמוכות יחסית, לבין מקצוע העשוי להבטיח הכנסות גבוהות אבל אינכם מעוניינים לעסוק בו.

אציין רק שלושה דברים:

1. אם השיקול הדומיננטי בעד בחירת מקצוע, שאתם לא אוהבים הוא יוקרת המקצוע, אני ממליץ שלא תבחרו בו.

2. אם השיקול הדומיננטי בעד בחירת מקצוע, הוא לחץ הסביבה החברתית שלכם או ציפיות המעגל החברתי שכם, אני ממליץ שלא תבחרו בו.

3. אם אתם מנסים להתקבל ללימודים במקצוע, שהסיכויים שלכם להתקבל קלושים ואין לכם תשוקה "בוערת בעצמותיכם" לעסוק דווקא בו, כנראה שכדאי לכם לבחור מקצוע אחר.

תהליכי המיון
לפני כמעט שלושים שנה סיימתי עבודת M.A בפסיכולוגיה, שעסקה בניבוי הצלחה באוניברסיטה לפי ציוני מגן ובחינות בגרות. על בסיס העבודה פרסמנו, המנחה שלי ואני, מאמר מדעי במגמות. לממצאים הייתה חשיבות מעשית בהקשר של בחירת מועמדים לאוניברסיטאות בישראל. 

לצורך העבודה, קראתי לא מעט מאמרים בנושא זה, כך שמשהו אני מבין בו.

מטרת תהליכי המיון היא לבחור את המועמדים שיש להם יותר סיכוי להצליח בלימודים, במצבים בהם מספר המועמדים גדול ממספר הסטודנטים, שניתן לקבל ללימודים.
אף אחד אינו מסוגל לנבא את הצלחה במדויק. זהו ניבוי המבוסס על מתאם סטטיסטי. 
ההנחה, שאפשר להתווכח איתה, היא שמי שיצליח בלימודים יצליח גם בעבודה. 

יש לפחות שלושה גורמים, שעשוי להיות להם חשוב, שיהיה ניבוי מדויק יחסית לשאלה מי יצליח בלימודים.

שני הגורמים הראשונים בהם לא נעסוק בפוסט זה הם:

הגורם הראשון היא המדינה. כך למשל, אם היא זקוקה למספר מסוים של מהנדסים או רופאים, המשמעות של נשירה מלימודים היא רופא אחד או מהנדס אחד פחות.

הגורם השני הם המוסדות האקדמאים, המעוניינים בסטודנטים שיצליחו בלימודיהם.

הגורם השלישי זה מי שלומד וההסתברות שייכשל בלימודים גבוהה. כך למשל, רוב הקוראים, כנראה לא היו מעוניינים ללמוד 4 שנים רפואה ולנשור מהלימודים. מי שנכשל בלימודים מבזבז זמן וכסף. הוא היה יכול ללמוד מקצוע אחר בו, קרוב לוודאי שלא היה נכשל או לא ללמוד בכלל ובמקום זה לעבוד. 

בפסקה הקודמת כבר המלצתי, ברוב המקרים, למי שסיכוייו להתקבל נמוכים, להימנע מהניסיון להתקבל. נשירה מהלימודים והפסד זמן וכסף הכרוכים בה, היא אחת הסיבות להמלצה שלי.


זנב לאריות, ראש לנמרים או ראש לשועלים
מזל טוב, התקבלתם ואפילו ליותר ממוסד אקדמי אחד. עכשיו השאלה היא היכן ללמוד: האם במוסד האקדמי הטוב ביותר אליו התקבלתם? מוסד אקדמי טוב או מוסד אקדמי גרוע?

מלקולם גלדוול דן בשאלה הזו בספרו: דוד וגוליית איך להפוך חולשה לכוח (באנגלית: David and Goliath: Underdogs, Misfits and the Art of Battling Giants). המסקנה שלו, גם על בסיס של מחקרים שהוא מצטט, היא שבמקרים רבים לא כדאי ללמוד באוניברסיטאות הטובות ביותר גם אם מתקבלים אליהן. 

אם נשתמש בכותרת שבחרתי לפסקה זו, לדעתו של גולדוול עדיף להיות מצטיין באוניברסיטה טובה (ראש לנמרים) מאשר בין החלשים (זנב לאריות) באוניברסיטה מהטובות בעולם כמו: MIT, Harward, Oxford או Cambridge.

מצבו של הסטודנט באוניברסיטה מהטובות בעולם
האוניברסיטה מקבלת רק את המצטיינים ביותר. אלה שלכל אורך לימודיהם עד לאוניברסיטה היו הטובים ביותר.

להיות מצטיין זה תמיד יחסי. האחוז של המצטיינים מבין המצטיינים (המתקבלים לאוניברסיטה מהטובות בעולם) הוא בהגדרה קטן. רוב המצטיינים יהיו בינוניים בין המצטיינים. הם יחוו תסכול. סדר העולם בו הם כל הזמן מצליחים, אולי אפילו ללא יותר מדי מאמץ, ישתנה: אם מאמץ רב הם יצליחו לעמוד בדרישות. 

אלה שיהיו פחות טובים מהממוצע (זנב לאריות) יחוו תסכול קשה יותר ותחושה של כישלון וערעור הביטחון העצמי ביכולתם. לא כל אחד יכול לעמוד בזה. חלקם ינטשו לא רק את המוסד האקדמי, אלא גם את המקצוע בו בחרו והם חשים, שלא יוכלו להיות טובים בו.

היות שהחומר אותו לומדים באוניברסיטה מהטובות מהעולם ובאוניברסיטה טובה הוא פחות או יותר אותו חומר, כשיהיו ראש לנמרים, הם עשויים לרכוש את אותם כלי חשיבה ואת אותו ידע. הביטחון העצמי שלהם יהיה גבוה, ההנאה גדולה יותר ובמאמר מוסגר, התשלום לאוניברסיטה כנראה יהיה נמוך בהרבה. 

הסיפור קצת שונה כשמדובר בשועלים (אוניברסיטה או מכללה ברמה נמוכה יותר). מהשוואת ניסיוני כסטודנט וכעוזר הוראה באוניברסיטה העברית בירושלים, לניסיוני כמרצה במכללה שהעניקה תואר B.A, אני יכול לספר לכם, שקרוב לוודאי שאתם תרכשו פחות כלים וידע. זה לא בגלל שהמרצים לא יהיו מספיק טובים. זה בגלל שסף הדרישות נמוך בהרבה והאווירה אינה תומכת בלימוד מעמיק. התוצאה תהיה שגם התעודה שלכם, אם תסיימו, תהיה שווה פחות מתעודה של בוגר אוניברסיטה טובה (לא בהכרח הכי טובה).

מועדון חברים
לבוגרי אוניברסיטאות העילית יש יתרון לעומת בוגרי האוניברסיטאות הטובות. אותו יתרון שיש בתחום המחשבים לבוגרי יחידות עילית בצבא: יותר בוגרים יושבים בתפקידי מפתח והם בדרך כלל יעדיפו מישהו שבא מאותו מקום.  

מפגשי בוגרים אחת לכמה שנים, הם כר נרחב ל-Networking ולמציאת עבודה.  

כמי שעבד כארבעה עשורים בתחום המחשוב, ראיתי את נקודות ההתחלה הטובה יותר של בוגרי יחידות מחשב צה"ליות. אבל עם הזמן אתה נמדד יותר לפי הביצועים שלך ולפי הניסיון שלך ופחות לפי המקום ממנו באת. זה בדיוק מה שקרה לי ולאחרים שהכרתי: לא פעם העדיפו אותנו על מתחרים בוגרי יחידות מחשוב צבאיות טובות. 

הזווית האישית שלי 
לו הייתי במצב בו הייתי צריך לבחור מקצוע ולא הייתה לי תשוקה חסרת גבולות לעסוק דווקא במקצוע מסוים, הייתי משתמש במודל של תיאורית הצרכים של מאסלו, שפרשנות שלה מופיעה באיור בראש הפוסט.

במידה והייתי מעריך שבחירה שלי תענה באופן נאות על הצרכים הבסיסיים (שתי השכבות בתחתית פירמידת הצרכים של מאסלו), הייתי בוחר במה שאני רוצה לעסוק בו ולא במה שיביא לי הכנסה גבוהה יותר.

למזלי, אני לא נמצא היום, בגילי המופלג, במצב כזה: מצבי הכלכלי מאפשר לי לעסוק במה שמעניין אותי ולהרוויח פחות.

אני מלמד ברידג' ונהנה. התלמידים הם ילדים בכלל וילדים מחוננים בפרט ומבוגרים.

אני נותן ייעוצים בכלכלת המשפחה ומרגיש סיפוק שאני יכול לעזור למשפחות לצאת ממצבים כלכליים קשים ויותר חשוב: לתת להם כלים להתנהל בהמשך טוב יותר ואולי לא להיקלע שוב למצבים קשים.
אני יכול להרשות לעצמי לתת ייעוצים בחינם לניצולי שואה ולבני העדה האתיופית (מי שנכלל בקבוצות אלה מוזמן לפנות ויקבל ייעוץ ללא תשלום).

אני עדיין נותן ייעוצים במחשבים וטכנולוגית המידע (ויש תחומים שלייעוץ שלי יש ערך מוסף, שהארגון לא היה משיג אותו ללא ייעוץ או עם ייעוץ של מרבית היועצים). אני יכול להרשות לעצמי לא לתת ייעוצים שאינם מעניינים אותי ולא לעבוד עם לקוח רע או לקוח מכוער. 

אם תקראו את הפוסט: שקיפות או מה צריך יועץ לכלכלת המשפחה לגלות ללקוחותיו על התנהלותו הכלכלית? תבינו שלא תמיד יכולתי להרשות לעצמי להיות בררן.

החלשות מעמד הביניים ותכנון העתיד הכלכלי של משפחתכם

בזמן האחרון קראתי מספר מאמרים בעיתונות העוסקים בשינויים מהותיים המתרחשים בשוק העבודה בעולם ובישראל. במאמרים מצוטטים מומחים ומחקרים המובילים כולם למסקנה (לא בהכרח בלתי נמנעת) של פגיעה עתידית במעמד הביניים.

המאמרים מדברים על הקטנה צפויה של האוכלוסייה בשכבת הביניים ולא בגלל התעשרות חלקים גדולים ממנה.

בפוסט זה אנסה לסקור בראשי פרקים את ההיסטוריה של דפוסי העבודה ואת מה שטוענים שיקרה בעתיד בסבירות גבוהה. 

החלק האחרון יתייחס לשאלה המעשית, שבה אני מנסה לעסוק כיועץ ומאמן לכלכלת המשפחה: מה צריכות ויכולות משפחות לעשות היום על מנת להתכונן כלכלית לעתיד?

ההתחלה: כמעט כולם חקלאים

יותר מ 90% מהאוכלוסייה חקלאים המתגוררים בכפרים. השכבה העשירה הם בעלי הקרקעות, עבורם עובדים החקלאיים העניים.

כמעט ואין מעמד ביניים. מעמד הביניים הוא קבוצה קטנה של נותני שירותים לשכבה העשירה המצומצמת. בחלק מהמקרים מעמד הביניים מורכב מגילדות: רק "בנים של" יכולים להצטרף אליהן.

זה אינו המצב במדינות המפותחות. במדינות המתפתחות בהן ביקרתי בשנתיים האחרונות: בהוטן ומדגסקר מרבית האוכלוסייה עוסקת בחקלאות גם היום. הכנסתה של מרבית האוכלוסייה נמוכה. קרוב לוודאי שדפוס דומה מאפיין גם מדינות מתפתחות אחרות.

המהפכה התעשייתית: מהכפר אל העיר

מאמצע המאה ה 18, באנגליה ואחרי זה במדינות אחרות, התחילה המהפכה התעשייתית.

שימוש במכשור לחקלאות ולתעשייה, גרם לכך שמספר קטן יותר של חקלאים היה מסוגל לייצר את כמות המזון, שייצר קודם מספר חקלאים גדול יותר. המכשור החליף חלק מכוח האדם בחקלאות.

התפתחות המסחר והתעשייה, פתחה הזדמנויות לעבודות אחרות עבור אלה שלא המשיכו לעבוד בחקלאות.

התחילה הגירה מהכפר אל העיר. עדיין לא נוצר מעמד ביניים גדול. רוב המהגרים לעיר נותרו עניים. בעיר, בניגוד לכפר, היה עליהם למצוא עבודה.

המאה ה 20: מעמד הביניים גדל

ההתפתחות הכלכלית והדמוקרטיזציה נתנו לעניים הזדמנויות לשפר את מצבם. נוצר צורך בנותני שירותים, למשל: מורים גם לבני העניים ולא רק לשכבה העשירה המצומצמת. 

התוצאה: מעמד ביניים שהולך וגדל.

גלובליזציה

הגלובליזציה יצרה תחרות על מקומות עבודה גם עם בני ארצות אחרות. בעבודות הפשוטות והלא מקצועיות, כמו: טקסטיל, התקשו בני הארצות המפותחות להתמודד עם סינים, הודים, מקסיקנים ואחרים, שהיו מוכנים לעבוד יותר שעות תמורת פחות כסך. 

גם בהיי-טק היה לפעמים קושי למצוא עבודה: Offshoring הקטין את מספר המשרות במערב. כך למשל מפתחי תוכנה הודים, סינים ואחרים ביצעו את העבודה בארצם תמורת שכר נמוך בהרבה משכרם של המקומיים.

חיסול מקומות עבודה בתעשיית הטקסטיל לא השפיע על מעמד הביניים: המפוטרים שייכים לרוב לשכבות עניות.

Offshoring לעומת זאת פגע בשכבות ביניים.

העידן הטכנולוגי החדש

העידן הטכנולוגי החדש גרם לשחיקה במעמד הביניים ולקיטוב בהכנסות: עשירים לעומת עניים. כשקוראים מאמרים כמו: מקצועות בסכנת הכחדה של שחר שילוח או אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים של אשר שכטר, מבינים שאנחנו רק בתחילת המגמה: כנראה שמעמד הביניים ימשיך להישחק והפער בין עשירים לעניים יגדל.

אלה שיש להם הכנסות גבוהות מנכסים ולא מעבודה ושל אלה שיש להם כישורים טובים במיוחד במקצועות הטכנולוגיים ירוויחו יותר. אחרים עלולים למצוא את עצמם עוסקים במקצוע, שעובר מהעולם (סנדלרים, חייטים, חלבנים, גלבים וכיו"ב) או נמצא במגמה של הקטנה משמעותית במספר מקומות העבודה (מזכירות, סוכני נסיעות, מרכזנים, חקלאים (לא פועלים חקלאיים)). 

סוכן נסיעות הוא מקצוע המתייתר בגלל היכולת של הלקוח לבצע בעצמו את אותן מטלות ישירות באינטרנט.  
בחלק מהמקצועות אחרים מהרשימה הנ"ל, לא קטן מספר המשרות אבל משתנה התפקיד. מערכות ממוחשבות מבצעות את העבודות המורכבות הדורשות ידע ומומחיות. לעובד נותר רק ביצוע פעולות פשוטות, שאינן ניתנות לביצוע על ידי המערכת הממוחשבת.
תמורת ביצוע הפעולות הפשוטות יותר מוכנים לשלם פחות שכר. התוצאה עשויה להיות, שאנשים שהיו שייכים למעמד הביניים, יאלצו לבצע עבודות פשוטות יותר שבעבר בוצעו על ידי המעמד הנמוך. שכרם  יהיה בהתאם.  

האם נדרשת מדיניות מיסוי אחרת?
במדינות המפותחות מס ההכנסה על עבודה גבוה בהרבה ממס ההכנסה על הכנסות ממקורות אחרים כמו הון המושקע בבורסה או דירות להשכרה. בנוסף לכך יש כאלה היורשים הון עתק מהוריהם. כאשר יותר ויותר משפחות נדחקות ממעמד הביניים למעמד העני, יש היגיון בהפחתת נטל המס עליהן והגדלת המיסוי על הכנסות שלא מעבודה. 

בזמן האחרון גם עשירים כמו ביל גרוס, מייסד ומנהל ההשקעות של פימקו, המנהל את קרן הנאמנות אג"ח הגדולה ביותר בארצות הברית, חושבים שיש להעלות את המס על רווחי הון (גם הוא יהיה אחד מאלה המשלמים יותר מס). את דעתו של גרוס אתם יכולים לקרוא בכלכליסט.  

מה המשמעות של מגמות התעסוקה על כלכלת המשפחה שלכם?

מגמה זו, כמו גם מגמות אחרות (חוסר יציבות בתעסוקה, מגמת הקטנת הרובד הראשון והשני של הפנסיה וכיו"ב), מחייבות משפחות לתכנן את כלכלתן לטווח ארוך.

אם אינכם שייכים לשתי הקבוצות של בעלי נכסים פיננסיים רבים או בעלי כישורים גבוהים במיוחד בתחומים טכנולוגיים חדשים, אתם צריכים להיות ערוכים גם לתסריטים של איבוד מקום העבודה. 

המקרה הקל יחסית, הוא איבוד מקום עבודה כשאתם עדיין צעירים ויש ביקוש לכישורים המקצועיים שלכם.

דרגת הקושי השנייה היא כשהביקוש קיים ואתם כבר לא צעירים. יכול להיות, שיפסלו אתכם רק בגין סעיף תאריך הלידה בתעודת הזהות.

המקרה הקשה הוא פיטורים, שהם חלק מהמגמה של היעלמות המקצוע שבחרתם. הוא כמובן קשה יותר ככל שגילכם מבוגר יותר.

הערה קטנה: גם לאלה שמרוויחים היטב בהיי-טק, אין וודאות שזה יימשך גם בגיל מבוגר. גם עליהם להיערך לתסריטים פחות אופטימיים בטווח הארוך.

כיצד עליכם להיערך?
נדרש תכנון לטווח ארוך המביא בחשבון את כל האספקטים ומספר תסריטים, חלקם פחות אופטימיים.

בין השאר צריך להביא בחשבון:

1. ההפרשה לפנסיה (רובד 2) וקצבת זקנה מביטוח לאומי (רובד 1) עלולים שלא להספיק. יש צורך בצבירת נכסים פיננסיים, שישלימו את ההכנסה בגיל הפנסיה.

2. רמת הסיכון שהתחום המקצועי בו בחרתי יתייתר או יצטמצם
התשובות לשאלות בנושא זה עשויות להיות שונות מאדם לאדם. 
כדאי לחשוב על:

א. האם לצבור היום יותר נכסים באמצעות הגדלת החיסכון על חשבון ההוצאה השוטפת?

ב. האם ומתי לרכוש מקצוע נוסף? בגיל מבוגר, אחרי הרבה שנות עבודה במקצוע אחד, זה לא תמיד קל ללמוד מקצוע אחר ולמצוא בו עבודה.

ג. האם להוסיף עבודה בהיקף מצומצם בתחום נוסף?

הזווית שלי
תמיד עסקתי גם בתכנון לטווח ארוך:

בתחביבים שלי (שחמט בעבר, ברידג' בהווה) אין מנוס מתכנון קדימה.

בעבודה שלי בהיי-טק גם תכננתי קדימה ברמה המשפחתית כלכלית וגם תכננתי קדימה מבחינת היערכות הארגון לו יעצתי או בו מילאתי תפקיד.
בחלק מהמקרים ההיערכות לטווח ארוך הייתה המשימה העיקרית שהוטלה עלי.

בסדרת פוסטים הנקראת: Vendors Survival ומציבה שאלות לעשר שנים קדימה ביחס לסיכויי ההישרדות בעוד עשר שנים של חברות מובילות היום, כגון: Google, Apple, HP, Microsoft.

הגישה שלי והרקע שלי (כמה עשורי שנות עבודה בטכנולוגיית המידע, תואר שני בפסיכולוגיה, ייעוצים בניהול סיכונים ועוד) מאפשרים לי לעזור למשפחות הבאות לייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה לתכנן בראייה כוללת ולטווח ארוך. 

חשוב מאד לראות את התמונה הכוללת ולא להתייחס רק ליציאה מאוברדרפט או אפילו רק לפנסיה, בתפיסת "השמיכה הקצרה". 
לדוגמה: היועץ הפנסיוני מציע להפריש כל חודש עוד 3,000 ש"ח לפנסיה על מנת שתהיה צבירה מספיקה. אולי הוא צודק, אבל קחו את זה כל חודש מחשבון הבנק שהצלחתם בעמל רב לאזן ותחזרו לימי האוברדרפט הלא כל כך עליזים. 

המידע במאמר זה אינו מותאם אישית לכל קורא, מציג רק חלק מההיבטים עיקריים המשפיעים על ההחלטה ואינו מנתח אותם לעומק ולכן פוסט זה אינו תחליף לייעוץ מקצועי. לקבלת ייעוץ בכלכלת המשפחה פנו אלי באמצעות טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com