להשקיע במניה ספציפית

 

 גילוי נאות

 

אינני יועץ השקעות מומסך ואיני מציע לאנשים במה להשקיע. היו לי רק שני מקרים שיעצתי. שניהם קשורים להמלצות שגויות בעליל של יועצי השקעות בבנק. גם בשני המקרים הללו לא אמרתי במה להשקיע. 

 

באחד, אמרתי, אחרי שנשאלתי, שדעתי היא שאסור לעשות את מה שיועץ ההשקעות בבנק המליץ. 

 

בשני אמרתי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה ולכן אין טעם לסגור את הדלת. 

 

הסוגייה הנוכחית

 

מישהו קרא או שמע בתקשורת, שמומחה לשוק ההון המליץ לרכוש מנייה של  אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. האם כדאי לקנות את המנייה? שאל. 

פנטזיה לא נעימה: אני קונה מנייה של יצרן שבבים

תארו לעצמכם שמישהו מכוון אלי נשק ומודיע לי שהוא יהרוג אותי אם לא אקנה תוך שתי דקות בכל כספי מנייה של יצרן שבבים. 

התפקיד שלי הוא לבחור איזה יצרן שאני רוצה. 

כללי המשחק:

1. אסור לי לבדוק באינטרנט.

2. אסור לי לתקשר עם אף אדם. 

3. אסור לי לקרוא מידע כלשהו. 

בקיצור החלטה מהבטן. 

כמובן שלא הייתי בוחן את השאלה האם הוא באמת יירה בי? הייתי בוחר את אחד היצרנים.

 

בתנאים הללו הייתי חושב כמה שניות: Samsung או TSMC? ואז הייתי אומר בקול ברור: TSMC. 

משקל דומה

 

בהקשר של הסוגייה הנוכחית, כפי שהוצגה לי, יש משקל דומה להמלצה של אותו מומחה לבין ההחלטה שלי מהבטן. 

 

ללא בדיקה מעמיקה, כולל הבנה מדוע אותו מומחה חושב דווקא על המניית הזו? וללא ניתוח חלופות אחרות, כולל השאלה: מדוע מומחים אחרים ממליצים על מניות אחרות באותה תעשייה?, אי אפשר לקבל החלטה מושכלת. 

 

המשקל של האמירה שמומחה כלשהו, שאני, בעוונותי, מעולם לא שמעתי את שמו, ממליץ על מניה של חברה X דומה למשקל של האמירה שלי מהבטן, שהייתי בפנטזיה הלא נעימה לעיל בוחר ב-TSMC. 

בינינו, המשקל של שתיהן נמוך מאוד, שלא לומר אפסי.

שוק השבבים

1. השוק צפוי להמשיך לגדול לאורך זמן. 

הם משמשים למעבדים עבור סוגים שונים של אביזרים ממוחשבים, למשל: מחשבים וטלפונים חכמים. בעידן שבו השימוש בהם רק הולך וגדל אין סיבה לחשוב שהשוק לא ימשיך לגדול.

 

2. יש מחסור בשבבים

במצב הנוכחי יש ביקוש גבוה מיכולת היצור. 

שני הגורמים הללו מעידים על כך, שסביר להניח שכדאי להשקיע בשוק הזה. 

 

מתי זה לא סביר?

1. אם יש חלופות השקעה הרבה יותר אטרקטיביות.

2. אם השערים הנוכחיים של המניות גבוהים מדי והם הביאו בחשבון את פוטנציאל הגידול בשוק. 

האם כדאי להשקיע בחברה מסוימת?

גם אם השוק יעלה, לא בטוח שכל החברות יצליחו. ראינו כבר חברות שהיו מובילות בשוק העולמי והמצב השתנה מהותית לרעה. 

דוגמאות: DEC, SUN, Nokia ו-NCR. 

בהיבט של ניהול סיכונים עדיף לחלק את הסיכון בין מספר חברות. 

הדרך הטובה ביותר לחלק סיכונים היא היצמדות למדד של החברות בתחום. 

לא בדקתי האם יש מדד כזה. הניחוש שלי הוא שיש מדד. אם אצטרך למצוא אותו, אמצא. 

המדד משקלל את החברות העוסקות בתחום לפי השווי שלהן. 

לחברות גדולות יותר משקל גדול יותר. ייתכן שחברות קטנות לא יכללו במדד. 

אם אין מדד, אפשר לחלק לבד. זה הרבה פחות מדויק והרבה פחות דינאמי אבל עדיין עשוי להתברר כטוב יותר לאורך זמן מהיצמדות למניה ספציפית. 

 

כמובן שניהול סיכונים ראוי כולל גם חלוקת הסיכון לאפיקי השקעה נוספים.

כמה הבהקים על שוק השבבים

 

לו, חס וחלילה, הייתי היום במצב של הפנטזיה הלא נעימה לעיל, אלו הם הדברים (נכונים או אולי לא נכונים) שהייתי יכול להסתמך עליהם.

 

1.  Intel 

אינטל הייתה החברה הגדולה ביותר בשוק לאורך שנים.  אם איני טועה, סמסונג עברה אותה לאחרונה מבחינת פלח שוק.

היא פספסה את שוק השבבים לטלפונים הסלולריים. יש לה בעיות הנובעות ממודל שבו היא ייצרה את הכל ולא קנתה מיצרנים אחרים. 

המנכ"ל הנוכחי מנסה להתאים אותה לאתגרי השוק של היום. בין היתר, היא כבר לא תייצר את הכל בעצמה.

 

אפשר לחשוב מה היה קורה לו המנכ"ל שהיה לפני קודמו של המנכ"ל הנוכחי, היה מנכ"ל יותר מוצלח. זה רק מראה כמה שברירי יכול להיות מיצוב בשוק. 

 

2. סמסונג

ענקית הסלולר הקוריאנית היא גם ענקית בתחום של ייצור שבבים ולא רק למכשירים שהיא מייצרת. זכור לי עדיין שבזמן התביעות ההדדיות בינה ובין Apple  אחד היתרונות שלה היה יצור שבבים למעבדי Apple. 

3. TSMC

ענקית השבבים הטאייוונית. זוכה בתחרות על ייצור שבבים מול מתחרותיה. כך למשל, החליפה את אינטל בייצור שבבים למחשבי Apple.

4. AMD

המתחרה הקלאסית של אינטל בתחום של מעבדים ל-PC.

5. Nvidia

החברה המובילה בייצור מעבדים גרפיים. נמצאת בתהליך רכישה של חברת ARM המצליחה במיוחד בתחום של מעבדים לטלפונים חכמים.

בנוסף לכך יש שתי חברות חדשות בתחום שהן Niche Players. אי אפשר להתעלם מהן בגלל גודלן ועוצמתן: Google ו-Apple. 

כרגע הן מתחילות לפתח ולייצר מעבדים ייעודיים לסביבה של מוצרים אחרים שלהם. אבל מי יודע מה יקרה בעוד חמש שנים?

 

 

קורונה ואחרי הקורונה: להשקיע או לא להשקיע?

אם שפר עליכם מזלכם וגם עזרתם לו באמצעות התנהלות כלכלית נבונה ייתכן שתשאלו את עצמכם את השאלה שבכותרת. 

יש כמה סיבות טובות לכך שאני לא אענה לכם לשאלה זו בפוסט זה:

1. אינני מוסמך לייעץ בהשקעות.

2. כל המלצה תלויה גם בהקשר הספציפי של מצבו של יחיד או מצבה של משפחה. 

הגורמים כוללים לא רק את ההכנסות הנוכחיות ואת הנכסים הפיננסיים והכלכליים אלא גם מספר רב של גורמים אחרים כגון: גיל, פוטנציאל השתכרות עתידי, מצבה הכלכלי של המשפחה המורחבת, מצב בריאות של הפונה לייעוץ ושל בני משפחתו, מספר וגיל הילדים, האם לפונה יש תיאבון לסיכון או שהוא שונא סיכונים ועוד גורמים רבים.

3.  גם בין מומחים לתחום הזה אין בהכרח הסכמה.

"יש הרבה דגים בים" אמר לי יועץ השקעות פרטי, שהשתתפתי בקורס מאוד בסיסי על שוק ההון שהעביר בשכונה שלי. למשקיעים שונים יש תפיסות והערכות שונות, המכתיבות אסטרטגיות ופעולות שונות. 

תשובות לא אתן, אבל כמו בפוסט הפער בין שוק ההון לכלכלה, אציג לכם כמה נקודות מדבריו של מומחה לשוק ההון.

הפעם אציג רק כמה נקודות מדבריו של  גלעד  אלטשולר בכנס מקוון של אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. ד"ר גדעון בן-נון מנכ"ל אג'יו מראיין את אלטשולר בנושאים הקשורים בהשקעות בימים קשים אלו. 

אם אתם מעוניינים לצפות בראיון לחצו כאן. 

גלעד  אלטשולר הוא מנכ"ל משותף, מייסד ובעלים משותף של בית ההשקעות אלטשולר שחם. 

הנקודות העיקריות בתפיסתו של גלעד אלטשולר

רמת הריבית כגורם העיקרי להשקעה בשוק המניות

כל עוד תישאר רמת ריבית נמוכה אין למשקיעים אלטרנטיבות להשקעה ולכן הם ישקיעו בשוק המניות. בהקשר זה תפיסתו של אלטשולר שמה יותר דגש על גורם הריבית מאשר התפיסה שהוצגה בפוסט "הפער בין שוק ההון לכלכלה". 

השקעה באיגרות חוב מסוכנת ומניבה תשואה נמוכה 

ברמת הריבית הנוכחית הנמוכה התשואות נמוכות. השקעה לטווח ארוך באגרות חוב של מדינות מסוכנת בגלל הגירעונות הגדולים.

עלייה בשיעור הריבית עשויה לשנות את המצב

אם וכאשר תעלה רמת הריבית, עלולה להיות ירידה בשוק המניות.

הבורסה בתל-אביב

למרות ההגדרות של ישראל כ-Startups Nation, בבורסה בתל-אביב יש מעט מניות היי-טק. העלייה של מניות ההיי-טק בגלל השימוש הגובר בתשתיות טכנולוגיות במן הקורונה לא באה לידי ביטוי בבורסה בתל-אביב.

בהקשר זה התפיסה שמציג אלטשולר דומה מאוד לתפיסה של אמיר ארגמן בפוסט "הפער בין שוק ההון לכלכלה".

אלטשולר מוסיף שמרבית ההשקעה של החסכונות הפנסיוניים באלטשולר שחם מופנים לבורסות חו"ל ולא לבורסה בתל-אביב.

להערכתי, מה שאלטשולר אומר נכון גם לגבי מנהלים אחרים של חסכונות פנסיוניים. אנחנו כחוסכים פנסיוניים צריכים להבין שאנחנו חיים בעולם גלובלי והפנסיה שלנו תלויה גם במה שקורה בכלכלות של מדינות אחרות. 

התשובה שאהבתי

ד"ר בן-נון שאל את גלעד אלטשולר האם הם לא משנים את התמהיל של המניות בגלל משבר הקורונה? 

התשובה של אלטשולר הייתה שאין לזה קשר לקורונה: בכל מצב צריך לעקוב אחרי מה שקורה ואם חושבים שצריך לשנות את התמהיל בעקבות מה שקורה, אז משנים אותו.

בעיני אדפטיביות היא תפיסה נכונה ולא רק לגבי השקעות בשוק ההון.

הפער בין שוק ההון לכלכלה

זוהי הכותרת המוצלחת של Webinar באמצעות זום ששמעתי לפני כמה ימים. אני רוצה להודות לחברת נטו, שהזמינה אותי להשתתף ב-Webinar  ולאמיר ארגמן, אסטרטג ההשקעות של כלל, על הרצאתו המרתקת. 

לפני שאתאר חלק מהדברים ואתייחס אליהם חשוב מאוד להזהיר מראש.

איני מציע לאף אחד כיצד להשקיע כסף. יש לזה שתי סיבות טובות במיוחד:

1. איני מוסמך לייעץ בשוק ההון.

2. גם לו הייתי מוסמך הייתי מציע באופן נחרץ לא להשקיע על סמך פוסט שכתבתי. דעתי היא שאי אפשר להשקיע רק על סמך מאמר או פוסט. כל החלטה היא ספציפית לאדם או למשפחה ומחייבת היכרות עמוקה של מצבו/מצבה הכלכלי. 

בהמשך אתאר חלק ממה שנאמר ואוסיף בצבע אדום דברים משלי.

הפער בין הכלכלה לבין שוק ההון

ברור לגמרי שכלכלת העולם היא במצב רע. אם תפתחו דפים של אתרים כלכליים באינטרנט או עיתונים כלכליים, תוכלו לקרוא על כלכלות מתכווצות של מדינות, על אבטלה, על סגירת עסקים ועל אינדיקטורים כלכליים שליליים וכיו"ב. 

זה לגמרי לא מפתיע משום שהעולם נמצא במשבר כלכלי חמור שגורם מרכזי לו הוא מגפת הקורונה.

מצד שני מחירי ניירות הערך בבורסאות גבוהים. כך למשל, מדד ה-S and P 500 בבורסה בניו יורק, היה בזמן ששמעתי את ההרצאה (14.9.2020) קרוב לשיא של כל הזמנים.  

לכאורה, שערי ניירות הערך, כולל שערי המניות אמורים לשקף את המצב הכלכלי, המציאות היא שיש פער גדול ביניהם בתקופה זו.

לעניות דעתי, וגם לדעת אנשים שמבינים הרבה יותר ממני בנושאים האלה, פער כזה קיים כבר במשך מספר שנים עוד לפני החיים בצל הקורונה. נכון, הקורונה העצימה את הפער באופן משמעותי. 

הפער נובע מזה ששערי שוק המניות בתקופה זו תלויים לא רק במצב כלכלי אלא גם בשני גורמים נוספים: המדיניות של ממשלות ובנקים מרכזיים ומגפת הקורונה. בהחלט יש קשר בין שני הגורמים הנ"ל.

ציר המדיניות

הבנקים המרכזיים פועלים באגרסיביות באמצעות הרחבות כמותיות והזרמות כספים אחרות. המדיניות שלהם גורמת לשמירת יציבות ולריביות נמוכות. כתוצאה מכך החלופות של פיקדונות שקליים ושל אגרות חוב, שאינו אגרות חוב ברמת סיכון גבוהה, מניבות תשואות נמוכות.

הכסף הפנוי של המשקיעים מגיע לשוק המניות. 

הבעיה היא שהגירעונות של המדינות גדלים בשיעור חסר תקדים. 

יום אחד זה עלול להביא לקריסה או לירידות גדולות ומהירות של מניות. 

זאת היא שאלת הטריליון דולר: האם זה יקרה ואם כן מתי זה יקרה?

לאף אחד אין תשובה לשאלה הזו. אמיר ארגמן חושב שאם תהיה עליה באינפלציה זה עלול לגרום לאיבוד היכולת של הבנקים המרכזיים להמשיך במדיניות ההרחבה הכמותית ולהביא להתאמה בין מצב המשק לשוק המניות.

במאמר במנועי הכסף של העיתון כלכליסט שכותרתו: השאלה היחידה שיו"ר הפד האמריקאי לא רצה לענות עליה, מסביר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של "פסגות", בשיחה עם העיתונאי, שי סלינס, את הסיכון שבמדיניות ההרחבה הכמותית. יו"ר הפד האדיב, ענה לכל השאלות למעט אחת: האם הזרמת הכסף של הבנק המרכזי שווקים יוצרת בועה אשר תתפוצץ ותפיל את הכלכלה?

משבר הקורונה

משבר הקורונה העמיק עוד יותר את הבעיות. הוא יצר הכרח בהזרמת כספים של המדינות לטובת אזרחים ועסקים שנפגעו קשה מהמשבר הכלכלי שבא ביחד עם מגפת הקורונה, למשל דמי אבטלה בחל"ת או דמי אבטלה למפוטרים.

ההבדל בין מדינות שונות אינו בשאלה האם לסייע לעסקים ולאזרחים? אלא בשאלה כיצד לעשות זאת?

קצת לפני הקורונה ציטטתי מומחים שחשבו, שבגלל העלייה הגדולה בגרעון של מדינת ישראל, לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים. דיברו על 1% של העלאה בסוגי מיסים שונים, כגון: מס הכנסה ומע"מ. היום כולם מבינים שכל עוד הקורונה איתנו זה לא ממש ריאלי. אי אפשר להעלות מיסים לכאלה שבקושי שורדים, אם הם  בכלל שורדים. 

האם שווקי המניות אחידים?

 

אמיר ארגמן אומר שיש שווקי מניות שעלו ויש כאלה שירדו. 

עלו בשיעור גבוה ה-NASDAQ, מניות הבורסה בשנחאי ומדד ה-S and P 500. מדד 35 המניות הגדולות בבורסה בישראל דווקא ירד. 

ההבדלים נובעים, בין השאר, מתמהיל המניות בכל מדד כזה: ככל שיש יותר מניות בסקטורים הנהנים מהמצב וצומחים, המדד עולה יותר. ככל שיש פחות משקל למניות כאלה המדד יטה דווקא לרדת. 

הירידה במדד הישראלי נובעת, בין השאר, מריבוי מניות מהעולם הישן, תמרוץ נמוך של הממשלה לעסקים ומרמת תחלואה גבוהה בקורונה.

תחומים צומחים בזמן הקורונה שיש בהם צפי להמשך צמיחה בעתיד

בעיקר תחומי טכנולוגיה כגון: טכנולוגיית טלפונים חכמים, מחשבים, תקשורת מהירה, דור 5 של סלולר, CYBER, לימוד מרחוק ועוד.

גם תחומי הבריאות ומציאות רבודה הם בצד הצומח.

תחומים שנפגעו

תיירות, תחבורה, נדל"ן מסחרי, תרבות וכיו"ב.

השורה התחתונה היא שתחומי החברות בהן משקיעים עשויים או עלולים להשפיע על רווחים וגם על שיעור הנפילה, אם וכאשר תהיה התאמה טובה יותר בין מצב הכלכלה לבין מצב שווקי המניות.

אז מה עושים?

לדעת אמיר ארגמן, אין ברירה אלא להשקיע גם בשוק המניות.

לדעתו, לא ניתן לתזמן את השוק, כלומר: לצפות מתי תהיה התאמה של מחירי המניות למצב הכלכלי.

אם העליות יימשכו כפי שהן נמשכות כבר זמן רב, חרף מצב כלכלי לא ממש טוב, אז מי שילך לאפיקים ללא סיכון אבל עם רווח מזערי או ללא רווח בכלל עלול להפסיד. 

כמובן, שצריך לעשות את זה בזהירת ובמקצועיות. כפי שראינו יש משמעות לתמהיל המניות שמשקיעים בהן. יש משמעות גם למעקב אחרי מה שקורה.

אז מה אני אומר לאנשים שפונים אלי?

אנשים שאני מלווה אותם כלכלית, ולפעמים גם אחרים,  שואלים אותי שאלות כמו: האם למכור את המניות משום שתהיה כנראה מפולת בשעריהן? או האם זה נכון לקנות עכשיו מניות?

ראשית אני אומר להם שאיני מוסמך לייעץ להם ולכן איני מייעץ להם מה לעשות. גם מי שמייעץ צריך לעשות את זה באופן ספציפי לכל אדם או לכל משפחה.

הרוצים למכור

אני שואל אותם: מדוע אתם רוצים למכור דווקא עכשיו? 

כמובן שזה קרה יותר כשהיו ירידות גדולות בשערי המניות. 

במקרים רבים הם אומרים לי שחברים או בני משפחה ייעצו להם למכור משום שיש ירידות והמצב הכלכלי קשה.

אני מסביר להם שללא קשר לשאלה האם עליהם למכור או לא? פאניקה היא בדרך כלל היא מניע לא מוצלח לקביעת עיתוי מכירה. 

אני מפנה אותם למאמרים של אנשים שיש להם הסמכה ומומחיות בתחום על מנת שיקראו. 

כך למשל, הפניתי אותם לראיון עיתונאי עם עובד בכיר ברשות לניירות ערך שאומר שהציבור מכר בירידות חדות וטעה. לעומת זאת "המוסדיים" (חברות ביטוח למשל) דווקא קנו והרוויחו. 

בין השאר הפניתי אותם גם למאמר של הכלכלן הראשי של מיטב דש, שהראה נתונים ביחס לזמן החזרה לרווחיות של מדד מוביל בבורסה האמריקאית אחרי משברים קשים. המשבר היחיד שבו זה לא קרה היה המשבר הכלכלי בארה"ב בשנת 1929. 

השאלה שהוא שואל היא: האם אתם מעריכים שהמשבר הנוכחי דומה למשבר של 1929 או למשל למשבר הסאבפריים בשנת 2008?

אני לא שוכח לשאול אותם שאלה חשובה אחת: מתי אתם מעריכים שתרצו להשתמש בכסף?

יש הבדל מהותי בין מי שעונה לי שהוא מתכנן להחזיק את הכסף במשך עשר שנים או יותר לבין מי שמתכוון להשתמש בו בעוד שלושה חודשים או חצי שנה. 

במקרה השני כל המודלים הם חסרי משמעות: רמת הסיכון בהמשך החזקת הכסף במצב הלא יציב הנוכחי היא גבוהה.

עת לטעת: חשיבות העיתוי בכלכלת המשפחה

ילדי גן בתל אביב בנטיעות ט"ו בשבט
מקור התמונה: ויקיפדיה

בט"ו בשבט לפני שנה בדיוק כתבתי את הפוסט: נטיעות כלכליות - פוסט לטו בשבט.

בפוסט הקודם התיחסתי לצורך לטפל באופן עקבי בעצים ששותלים ובמקביל לצורך בהתנהלות כלכלית עקבית לטווח ארוך על מנת לקצור את הפירות.

גם היום ט"ו בשבט והפעם אתיחס להיבט כלכלי אחר שמזכיר טו בשבט. ט"ו בשבט הוא עת לנטוע.

בספר קוהלת תוכלו לקרוא על עת לכל דבר. כך למשל, יש עת לנטוע ויש עת לעקור.

באופן דומה בהחלטות כלכליות לא מספיק לקבל החלטה סבירה או נכונה ולבצע אותה. חשוב לקבל אותה ולבצע אותה בעיתוי הנכון. פוסט זה עוסק בחשיבות העיתוי בקבלת וביצוע החלטות כלכליות.

השקעות כספים
כמה חודשים לפני משבר הסאבפריים פגשתי מומחה לשוק ההון. בשיחה הוא אמר לי שהוא חושב שיש הסתברות גבוהה למפולת בשוק המניות בארץ ובעולם.
לא האמנתי. שאלתי אותו הרבה שאלות ובדקתי בעצמי. הגעתי למסקנה שהוא עשוי להיות צודק. מכרתי בעיתוי מצוין תיק השקעות של 50% מניות והשקעתי את הכסף באפיק סולידי.
מי שמכר תיק דומה כמה חודשים אחרי קיבל עשרות אחוזים פחות ממה שאני קיבלתי. 

לעומת זאת בפוסט: הסוסים ברחו עכשיו ננעל את האורווה תיארתי מצב הפוך.
יועץ השקעות בבנק הציע ללקוח שלי בייעוץ בכלכלת המשפחה למכור מניות של קבוצת אי.די.בי. אז היה נוחי דנקנר עדיין בעל השליטה בקבוצה. הייתה רק בעיה קטנה אחת: יועץ ההשקעות הציע את זה אחרי שאי.די.בי פירסמה הערת עסק חי. 
למי שאינו מצוי במשפטים ובכלכלה, משמעות הערה כזו היא שהחברה מעריכה שלא תוכל להחזיר את החובות שלה. 
מאוחר מדי למכור את המניות ללא הפסד משמעותי.

אלו הן רק שתי דוגמאות, מתוך מספר גדול של מקרים בשוק ההון, בהם עיתוי ההשקעה או עיתוי המכירה קובע את שיעור הרווח ולפעמים גם קובע האם יש הפסד או רווח?

רכישת דירה
אם רכשתם דירה כשמחירי הדירות היו זולים, כנראה הרווחתם.
אם רכשתם אותה לפני ירידת מחירים, כנראה הפסדתם.

שוק הדירות בארץ ובודאי בעולם אינו המוגני. לפעמים מחירי דירות בעיר אחת עולים ובעיר אחרת יורדים.
יש כאלה שרכשו בתים או דירות במחיר זול ומאוחר יותר המחירים באותו אזור עלו בעשרות או מאות אחוזים.
דוגמה: יש אנשים שרכשו בתים בכפר שמריהו כשהוא עדיין היה כפר חקלאי. היום זהו אחד האזורים בארץ בהם מחירי הבתים הם הגבוהים ביותר.

עיתוי רכישת דירה תלוי גם בכמות הנכסים הפיננסיים שצברה משפחה, ברמת ההכנסה ובצפי לרמת ההכנסה בעתיד.
מי שיבחר בעיתוי לא מתאים, מגדיל את הסיכון שלו להיקלע למצב בו לא יוכל להחזיר את ההלוואות שלקח לצורך רכישת דירה.

משכנתה
בצעירותי קניתי דירה ולקחתי משכנתה להשלמת הכסף הנדרש לרכישת דירה (ההורים הציעו לתת לי את הכסף החסר ואמרתי "לא"). באותה תקופה היו משכנתאות עם ריבית ללא הצמדה.

כמה שנים אחרי זה, מונה יורם ארידור לשר האוצר של מדינת ישראל. על פי הויקיפדיה, ניהל ארידור כלכלת בחירות.
אולי אפשר להתווכח על הטענה הזו, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדות: האינפלציה במדינת ישראל, בכל אחת מהשנים 1979-1985 הייתה תלת ספרתית. בשנת 1984, אחרי סיום תפקידו של ארידור באוקטובר 1983, היא הגיעה לשיא של 444.88%.
יורם ארידור מונה לשר אוצר בשנת 1983 כך שהאינפלציה התלת ספרתית התחילה עוד בימי קודמיו בתפקיד.

הסקירה הכלכלית השטחית הזו, פחות רלוונטית לעניננו. העיתוי בו לקחתי את המשכנתה היה עיתוי מוצלח. המשכנתה שלי ושל רבים אחרים כמעט ונעלמה בגלל האינפלציה.

מי שלקח משכנתה בעיתוי מאוחר יותר בכמה שנים נאלץ לקחת משכנתה צמודה למדד ושילם גם הצמדה וגם ריבית.

חיסכון פנסיוני
אם העיתוי בו מתחילים בחיסכון פניסיוני הוא בגיל מבוגר, תתקשו לצבור סכום מספיק להבטחת קצבת פנסיה חודשית ראויה.
אם העיתוי יהיה גיל צעיר, למשל הורים החוסכים לילדיהם בני ה-18 או ה-22, תוכלו לצבור חיסכון פנסיוני גבוה יותר.
בנוסף לכך, קרוב לודאי שסכומים שתפקידו בגיל 25 יניבו תשואה מצטברת גבוהה יותר מסכומים זהים שתפקידו בגיל 55.

הגשמת חלומות
להגשמת חלומות כמו טיול למדינות אקזוטיות, רכישת מכונית חדשה וכיו"ב יש מחיר כספי.

אפשר לתכנן ולחסוך סכום העונה לפחות על חלק מהותי מהסכום הנדרש. אפשר גם להוציא את הסכום הנדרש בעיתוי מוצלח פחות: ללא תכנון ולפני צבירת חסכונות.
במקרה השני זה עלול להיות מעין מפולת שלגים: את האשראי שנלקח לצורך הגשמת החלום קשה להחזיר. לוקחים אשראי נוסף. משלמים יותר ריבית ושוב מתקשים להחזיר את הכספים. לוקחים אשראי בריבית גבוהה וכן הלאה.

השורה התחתונה
בדוגמאות המועטות לעיל ראינו עד כמה חשוב העיתוי. ט"ו בשבט הוא עת לטעת שתילים. קל לבחור את העיתוי משום שזה עיתוי שנקבע מראש. 

גם הפוסט שכתבתי לפני שנה מתיחס למשהו שאין בו צורך בבחירת עיתוי. מדובר בתהליך שיטתי מתמשך. 

כשבוחרים עיתוי לפעולה כלכלית, לא תמיד זה פשוט וקל. לפעמים הבחירה מורכבת ויש בה גורם של אי-ודאות. 
עדיין יש צורך לבחון את העיתוי בהחלטות כלכליות מהותיות. כפי שאתם רואים בחלק מהדוגמאות לעיל יש גם גורמים לא צפויים ולא נשלטים על ידי מבצע ההחלטה, העשויים לקבוע האם העיתוי הוא מוצלח.
לקיחת משכנתה לפני האינפלציה הגבוהה בתחילת שנות ה-80 היא דוגמה לעיתוי מוצלח שלאו דוקא נבע מתכנון נכון של העיתוי.

האם צפויה נפילה קשה בבורסות בארץ ובעולם?

 ג'ורג' סורוס בועידה במינכן 2011
 מקור התמונה: ויקיפדיה
 

אינני מומחה לשוק ההון, אני בסך הכל יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה עם מומחיות מסוימת בניהול סיכונים, אבל למרות זאת אתן לכם את התשובה הנכונה לשאלה שבכותרת.

התשובה הנכונה היא שאף אחד לא באמת יודע.

יש מומחים ממני, שיסבירו לכם באופן מנומק ומקצועי איזה תסריט צפוי להתרחש בהסתברות גבוהה.

אתם סומכים עליהם? תחשבו פעמיים.

קראו את הכתבה של אביב לוי בגלובס העוסקת בתחזיות שלהם ביחס לשנת 2015: אופס טעינו: כישלון כמעט מוחלט בתחזיות האנליסטים ל-2015.

מי שטעה בתחזית לשנת 2015, וכנראה לא רק בשנת 2015, עלול לטעות גם בתחזית לשנת 2016.

בעיתונות הכלכלית תמצאו מגוון דעות רחב ביחס לשאלה בכותרת הפוסט. המשקיע האגדי, ג'ורג' סורוס מצוטט כמי שאמר שצפוי משבר בורסאי בסדר גודל של הנפילה בגלל משבר הסאבפריים בארה"ב בשנת 2008.

הטיעונים הקיצוניים המנוגדים לדעתו, מדברים על ירידות לא גדולות בבורסאות ואחרי זה התאוששות.

מה כן יודעים?

יש שלושה דברים בסיסיים שעליהם אין מחלוקת:

1. העולם הוא כלכלה גלובלית בו מדינות מושפעות באופן מהותי זו מזו.

2. כל הכלכלות המשמעותיות בעולם נמצאות בתקופה מתמשכת של כמה שנים שבה יש ריביות נמוכות. מעולם לא הייתה בעבר תקופה כזו.

אין ספק שמצב ייחודי זה, מקשה על תחזיות של מומחים.

3. סין הייתה קטר הצמיחה של הכלכלה העולמית בשנים האחרונות. 

סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, נמצאת במשבר כלכלי, שללא ספק ישפיע על העולם כלו.

המחלוקות העיקריות הן ביחס לשלושה נושאים: עוצמת המשבר בסין, יכולת הממשל הסיני להתמודד איתו ומידת ההשפעה על העולם. 

המשפחה הממוצעת שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה בישראל

ברוב המקרים, משפחה שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה מנסה להתגבר על מאזן של הוצאות גבוהות מהכנסות, שאחד הביטויים היותר פופלאריים שלו הוא אוברדרפט.

ביתר המקרים מדובר במשפחות שמנסות לייצר יותר נכסים פיננסיים לצורך הבטחת ההווה או העתיד שלהן.

לא משנה איזה משני התסריטים משקף את היעדים של משפחה שבאה לייעוץ בכלכלת המשפחה. בשני המקרים היא תחסוך כסף בדרך להגשמת היעדים.

ניהול לא נבון של החיסכון עלול להקטין את ערכו באופן דרסטי ולגרום לכך שהמאמץ הגדול יהיה כמעט לשווא. 

מדוע כמעט לשווא? כי הם הרויחו התנהלות כלכלית נכונה יותר, שתעזור להם בעתיד.

דרך העבודה שלי עם משפחות בהקשר של ניהול החיסכון

בשונה מחלק מהיועצים והמאמנים, אני מתייחס להיבט של אופן ההשקעה של החיסכון.

איני מוסמך לייעץ בשוק ההון ולכן איני עושה זאת. מה שאני כן עושה אני מציג להם את האפשרויות לחיסכון ואת המשמעות של ניהול עצמי או ניהול באמצעות מומחה. כשמדובר במומחים, אני מסביר להם את ההבדלים בהקשר של אחריות המומחה ביחס להשקעה, את הסיכונים של אפיקי השקעה שונים ומשמעויות אפשריות נוספות.

מרבית לקוחותיי אינם מבינים בהשקעות. אינם מתעניינים בהשקעות ואינם עוקבים אחרי ההתפתחויות הכלכליות בכלל ובשוק ההון בפרט.

לאחר ההסברים שלי, לקוחות מסוג זה, לרוב מבינים שלנהל בעצמם את ההשקעות בשוק ההון זה רעיון לא מוצלח.

אתשמש באנלוגיה. זה כמו לתת למישהו שאינו חשמלאי לתקן בכוחות עצמו תקלה מהותית במערכת החשמל בביתו. במקרה הטוב הוא יגרום למשפחתו נזק כלכלי. במקרה הפחות טוב הוא עלול להתחשמל.

השורה התחתונה היא שבסופו של דבר הם מגיעים למי שייעוץ בשוק ההון זו המומחיות שלו. הליווי שלי בתהליך הייעוץ בכלכלת המשפחה עוזר להם להיות יותר ממוקדים ולהבין יותר במהלך הדיאלוג איתו.   

מה אני ממליץ במצב הנוכחי של שוק ההון?

כמומחה לניהול סיכונים, ההמלצה שלי היא להיזהר במיוחד במצב הנוכחי ולא לקחת סיכונים גדולים מדי.

החלטה ביחס לאופן ההשקעה היא, כמעט תמיד, החלטה בתנאי אי-ודאות.

במצב הנוכחי אי-הודאות גדולה יותר, מאשר בתקופות אחרות. הסיכון לטעות גדול יותר ולכן צריך להיזהר יותר.

אולי יגידו לכם שבמצב כזה אפשר גם להרוויח כשלוקחים סיכונים. בנקאי אנגלי אנונימי בשם רוטשילד, לקח סיכון כזה בתקופה אחרת שהייתה שונה מהותית מתקופות שקדמו לה. 

כמה דורות של משפחתו יכולים לחיות ממה שהרוויח.

אבל ההמלצה שלי היא במצב כל כך חסר וודאות כלכלית, תשאירו את לקיחת הסיכונים למי שמבין היטב בתחום ו/או יש לו מספיק כסף, כך שהוא יכול להרשות לעצמו להפסיד כמה עשרות אחוזים מהונו מבלי להרגיש בזה.