יום ראשון, 18 במאי 2014

אל המנוחה והנחלה

יעקב ותמר (שמות בדויים) הם זוג המתקרב לגיל 60. ההתנהלות הכלכלית שלהם הייתה טובה. הם עבדו, חסכו ואפילו רכשו שתי דירות להשקעה, המייצרות להם הכנסה פסיבית.
גם החיסכון הפנסיוני שצברו סביר. ילדיהם כבר עזבו מזמן את הבית, עובדים, התחתנו ורכשו דירות. גם מצבם הכלכלי טוב. 

הכנסותיהם ממשכורתה של תמר כמורה בבית ספר ושכר הדירה מגיעות לכ-2,000 שקל פחות מהוצאותיהם החודשיות. 
עד לא מזמן היו להם הכנסות גם מעבודתו של יעקב כמהנדס. הוצעה לו תכנית פרישה מוקדמת אטרקטיבית שהוא קיבל.

כל יועץ ומאמן בכלכלת המשפחה יסביר לכם מדוע המצב בו מוציאים יותר מגובה ההכנסה אינו בריא. 
את ההבדל בין מאזן שלילי (הוצאות גבוהות מהכנסות) למאזן חיובי (הכנסות גבוהות מהוצאות) יתאר היועץ באמצעות מודל זה או אחר. אחד יקרא למצב מתמשך של הוצאות גבוהות מהכנסות התרסקות, שני יכנה אותו סחרור. המודל שלי מתייחס אליו כמפולת שלגים המתחילה מכדור שלג קטן (יתרה שלילית קטנה במאזן)' שגדל ומפיל גושי שלג נוספים.  
רוצים דוגמה? היזכרו בפוסט שלי: הפרשנית.  

האם זה חל גם על יעקב ותמר?
יש הבדל גדול בין מצבם למצבה של משפחה ממוצעת בתחילת או באמצע חייה. 
לרוב המשפחות אין הכנסה פסיבית, הן טרם צברו פנסיה נאותה ואף אחד לא יכול לצפות את המורדות והמהמורות, שהם ייתקלו בהן במהלך הקריירה שלהם.

לכאורה, נראה כי המודל של שמירה על הכנסות גבוהות מהוצאות, כבר אינו רלוונטי ליעקב ותמר. הם יכולים ל"אכול" חלק מהחסכונות במהלך השנים הספורות עד לפנסיה.

כשיתחילו לקבל גמלאות פנסיה, יגדלו הכנסותיהם לעומת המצב בו יעקב אינו עובד ואינו מרוויח.

נניח לרגע שיעקב יכול למצוא בקלות עבודה חלקית, שעליה ירוויח 2,000 ש"ח לחודש ואפילו עבודה חלקית עליה ירוויח כ-4,000 ש"ח בחודש.
העבודה יכולה להיות במקצועו או בתחום אחר בו צבר ידע וניסיון. מדובר בעבודה שהוא נהנה ממנה. 

בזכות האיזון 
הטענה שלי היא, שחשוב גם למשפחות או יחידים מבוססים שהתנהלו נכון מבחינה כלכלית להמשיך להתנהל כך. 
גם במצבם של תמר ויעקב יש יתרון ברור לשמירה על מצב בו לא נוגעים בחסכונות ושומרים על מאזן הוצאות הכנסות חיובי או לפחות לא שלילי.

הנימוקים העיקריים:

1. בעתיד הלא-רחוק צפויה גם תמר לפרוש לגמלאות.
כשזה יקרה (אם זה יקרה לפני שיעקב יקבל פנסיה), הכנסתם תצטמצם. כנראה שהוצאותיהם יעלו במעט (או אפילו ביותר ממעט), משום שלאנשים שפרשו לגמלאות, יש יותר זמן לפעילויות פנאי. פעילויות פנאי לרוב כרוכות בתשלום.

2. מי יודע מה ילד יום? העולם הכלכלי והעולם בכלל עתיר סיכונים.
כך למשל, ההוצאות עלולות לגדול בהרבה מסיבות של בריאות טובה פחות (אחוזים גבוהים מגילאי 75 ומעלה הופכים לסיעודיים). 
קראו:
הכל סיכונים: הסיכונים שמלווים אותנו וההתמודדות איתם
ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה - כיצד ומדוע?

3. אנחנו נוטים להעריך הערכת חסר את התמעטות הנכסים הכלכליים
כשנמצאים במצב בו ההוצאות עולות על ההכנסות, בהדרגה הנכסים הכלכליים קטנים, הרווחים שהם מניבים (אם בכלל) קטנים. בסופם של הרבה ימים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ללא נכסים כלל או ללא מספיק נכסים, על מנת להתמודד עם הוצאה בלתי צפויה, כמו טיפול שיניים. 

4. אנחנו נוטים להעריך הערכת יתר משאבים כלכליים שנקבל
הסינדרום של פורש לפנסיה מוקדמת, או פורש לפנסיה במועד המתוכנן, המקבל מענקי פרישה גבוהים ושנה או שנתיים מאוחר יותר, מוצא את עצמו ללא חסכונות ועם קושי לעמוד בהוצאות השוטפות, הוא סינדרום שכיח.

בגלל הנטייה שלנו להערכת יתר של הנכסים הכלכליים שברשותנו, משפחות רבות מוציאות יותר ממה שהן יכולות להרשות לעצמן. כשהן מגלות שהנכסים התמעטו או אינם בנמצא, הרבה יותר קשה לתקן את המצב. 

5. הגשמת חלומות והוצאות גדולות לא צפויות
כשממעטים בהערכת ההוצאות ומעריכים הערכת יתר את הנכסים הפיננסיים והמענקים, נוטים להגשים חלומות עתירי הוצאות מבלי לתכנן. זו יכולה להיות נסיעה יקרה וארוכה לחו"ל, רכישת ג'יפ חדש, שיפוצים בדירה או סיוע כספי נדיב לבן או בת שהתחתנו במזל טוב או רכשו דירה.

האם חתונה או רכישת דירה על ידי בן או בת היא הוצאה לא צפויה?
ההסתברות שזה יקרה במועד כלשהו גבוהה, כך שלמי שמתכנן את כלכלת משפחתו, ההפתעה העיקרית תהיה בעיתוי.
למי שלא מתכנן, זו עשויה להיות הפתעה מוחלטת בהיבט הכלכלי.

6. אין ביטחון שהנכסים הפיננסיים יניבו רווחים ולא הפסדים
האם מרבית הקוראים הרוויחו מהשקעותיהם בשנת 2008? התשובה כנראה שלילית. משבר הסאבפריים בארצות הברית השפיע על השווקים הפיננסיים. לא מעטים, הפסידו עשרות אחוזים מנכסיהם הפיננסיים. זה יכול לקרות שוב: משבר זה או אחר עלול לגרום להפסדים למשקיעים רבים.

הסיבה השנייה לירידת ערך נכסים פיננסיים היא ניהול לא נבון של נכסים כלכליים. למשל: השקעה לא נבונה בשוק ההון, רכישת דירה או מגרש במקום לא מתאים (למשל: באתרים מסוימים בחו"ל) או בעיתוי לא נכון.
מחפשים דוגמה להשקעה לא נבונה בשוק ההון? קראו: הסוסים ברחו עכשיו ננעל את האורווה

השורה התחתונה
אם יעקב יכול למצוא עבודה חלקית, שאינה גורמת לו סבל, כדאי שיעשה זאת.
ירוויח 2,000 ש"ח לחודש? המשפחה הגיעה לאיזון ולא נגעה בנכסיה הפיננסיים.
ירוויח 4,000 ש"ח לחודש? אפשר להתחיל לחסוך לנסיעה הבאה לחו"ל או להחלפת הרכב או לעזרה לילדים, במקום לממש מטרות כאלה ואחרות מהחסכונות שנצברו בעמל רב לאורך שנים.

חושבים על פרישה מוקדמת? עומדים לפני פרישה בגלל גיל או אילוצים?
לייעוץ התקשרו ל: 054-4480616
או שלחו דוא"ל ל: avi.rosenthal@gmail.com




יום שישי, 2 במאי 2014

מה אנחנו יכולים ללמוד מילדים שמחזיקים סמארטפון ובקושי עושים בו שימוש?

מכשיר ה"סימון" של י.ב.מ. הנחשב לטלפון החכם הראשון
 מקור: ויקיפדה
י
לכ-25% מהילדים בישראל בגילאי 6-8 יש טלפון חכם (סמארטפון). בגילאים 9-11 זה כבר עולה ל-66%. הגורם השני (אחרי הבגדים) בקביעת מעמדו החברתי של ילד הוא סוג הסמארטפון שברשותו. קראו את הכתבה של רותי לוי בדה-מרקר שכותרתה: קניתם לילד סמארטפון בכמה אלפי שקלים? תראו על מה הוא מבזבז את הכסף, ממנה לקחתי את הנתונים.
מסתבר שילדים שקיבלו סמארטפון, לא ממש מנצלים את יכולותיו.

אני מנחש מה יחשבו קוראים רבים: על ילדים מפונקים ומכורים לתרבות צריכה, על חברה שדוחפת אותם לכיוון הזה ועל הורים שלא יודעים או לא רוצים לשחות נגד הזרם.

פחות קוראים יחשבו על זה, שהם עצמם מתנהגים באופן דומה לילדים ורוכשים לפעמים מכשירים או מוצרים יקרים, ולא עושים שימוש משמעותי ביכולות או בתכונות שלהם. 
כמו הילדים, בחלק מהמקרים הם לא עושים שימוש כלשהו במאפיינים של המכשירים, המבחינים בינם לבין מכשירים זולים בהרבה.

הסימפטום אינו מוגבל רק להחלטות בכלכלת המשפחה. גם ארגונים מקבלים לא אחת החלטות מסוג זה.

רוצים דוגמאות? קראו:



מה בכל זאת אפשר לעשות?
קראו את הפוסטים: 

אבא כספומט. אמא בנקומטית ותוכלו לקבל כמה רעיונות.




מס בן-גביר סמוטריץ

  אני מבין בכלכלת המשפחה ו בניהול סיכונים .  אני מבין מעט, אם בכלל, בנושאי ביטחון. מעניין שב-12 ביולי 2023 פרסמתי פוסט בבלוג שלי על ניהול ס...