הטיית העשייה

 

פרופסור מיכאל בר-אלי 
מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: 

• CC BY-SA 4.0

נוצר ב-16.7.2026
על ידי: 
mazal shufan - Provided directly by the photographer

בבלוג זה אני מרבה לכתוב על הטיות קוגניטיביות. נגעתי לא מעט בנושאים האלה בלימודי ה-M.A שלי בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80. 

חזרתי אליהם בחמש עשרה השנים האחרונות במסגרת עבודה בייעוץ בכלכלת המשפחה.  

חלק מניתוח התנהלות כלכלית הוא כלכלה התנהגותית. הטיות קוגניטיביות גורמות לקבלת החלטות לא סבירה בהתנהלות כלכלית של משפחות ושל יחידים. 

אגב, לא רק התנהלות כלכלית. גם קבלת החלטות אחרות, למשל קבלת החלטות של רופאים, קבלת החלטות של מנהלים וקבלת החלטות של שחקני ברידג'. 

שני האנשים שייסדו את התחום הזה בעולם היו מרצים בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 

פרופ' דניאל כהנמן ז"ל, שזכה בפרס נובל לכלכלה ופרופ' עמוס טברסקי, שלא קיבל את הפרס ביחד עם פרופ' כהנמן רק בגלל פטירתו ממחלה, לפני שהוחלט לתת לפרופ' כהנמן פרס נובל. 

הכלל הוא שאדם שנפטר אינו יכול לקבל פרס נובל. 

רוב הפוסטים שלי על הטיות קוגניטיביות הם תוצאה של קריאה איטית ויסודית של הספר" לחשוב מהר לחשוב לאט" של דניאל כהנמן. 

על כל הטייה שכתבתי ניסיתי לתמצת בשפה שלי את מה שכתב פרופ' כהנמן ולהביא דוגמאות מתחומי העיסוק שלי.

דוגמה: הטיית ייצוגיות. 

כנראה, שהמונדיאל הצפוי להסתיים הערב (19.7.26) גורם לכתיבה על כדורגל בכלל ועל שוערי כדורגל בפרט, מזוויות פחות צפויות. 

אתמול כתבתי על אלבר קאמי: פילוסופיה, ספרות וכדורגל בעקבות מאמר של יובל פלוטקין ב"הארץ". 

המאמר של גדעון לב ב"הארץ" מ-17.7.26 מחבר בין שוערי כדורגל והטייה קוגניטיבית הנקראת הטיית העשייה. כותרת המהדורה המודפסת היא "מה אתה קופץ? - זה נכון לגבי שוערים רופאים וגם מנכ"לים. פרופ' מיכאל בר-אלי מראה שכדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר, עדיף לעיתים קרובות לא לעשות כלום." 

המאמר מתייחס למחקר שעשה פרופ' מיכאל בר-אלי מאוניברסיטת בן-גוריון. בר-אלי הוא פסיכולוג המכהן בתפקיד פרופ' למנהל עסקים ומתמחה במחקרי ספורט. 

בר-אלי חקר החלטות של שוערים כשנבעטת בעיטת 11 מטרים (פנדלים). הם בדרך כלל קופצים לכיוון שהם משערים שאליו יבעט הכדור. 

סטטיסטית ההחלטה הנכונה היא לעמוד במקום כי אז הסיכוי לעצור את הכדור גבוה יותר. 

מהמחקר הזה צמחו במשך הזמן מחקרים, שלו ושל שותפים למחקריו, המראים שיש מצבים בתחומים אחרים שגם בהם עדיף סטטיסטית לא לעשות דבר ובכל זאת עושים. 

בר-אלי כינה את דפוס קבלת ההחלטות הזה: הטיית העשייה.

במחקרים חדשים הוא הראה שזה תקף גם לניתוחים מסוימים ולטיפולים מסוימים שמבצעים רופאים. 

מחקרים נוספים שלו ושל אחרים מראים שזה תקף גם לשוק ההון. 

בלא מעט מצבים ההחלטה הנכונה היא לא לעשות דבר. בתחום ההשקעות מצטרפת לזה הטייה נוספת, שאינה מוזכרת במאמר ב"הארץ". זוהי שנאת ההפסד. 

כמעט בכל פעם שיש נפילה גדולה בבורסאות אני מוצף בטלפונים של לקוחות בכלכלת המשפחה שרוצים למכור השקעות שלהם בבורסה. 

אני מסביר להם שכשמדובר בהשקעות לטווח ארוך (למשל: קופות גמל), המומחים חושבים שזה רעיון רע במיוחד וניסיון העבר תומך בטענה שלהם.

במחקרים של פרופ' בר-אלי ועמיתוו למחקר טענו המרואיינים שהם מרגישים שהם צריכים לעשות משהו. גם אם זה לא יועיל זה יועיל להרגשה שלהם. 

כמובן שהטיית העשייה רלוונטית גם לקבלת החלטות בתחומים אחרים שלא ציינתי.

הטיית אי-העשייה

קבלת החלטות היא נושא מורכב. המאמר ב"הארץ" מציין גם הטייה הפוכה הטיית אי-העשייה שמצאה פרופ' אילנה ריטוב מהאוניברסיטה העברית. 

על פי המאמר, ריטוב שיתפה פעולה עם מיכאל בר-אלי בחלק ממחקריו. 

הטיית אי-העשייה מתארת מצבים שבהם אם לא עושים דבר נגרם נזק. 

יש מצבים בהם מקבלי ההחלטות נוטים לא לעשות דבר. אם זה מצב שמחייב עשייה, עלול להיגרם נזק.  

הזווית שלי

מדיטציה

אני מבין היטב את הערך של הימנעות מעשייה באמצעות תרגול של יותר מ-50 שנים של מדיטציה טרנסנדנטלית. 

בכל יום יש לי פעמיים 20 דקות של אי-עשייה בהן אני מודט.

התועלת המיידית שהשגתי בתחילת התרגול היא צורך בפחות שעות שינה. 

היו גם תועלות נקודתיות במצבים של מתח (Stress) ועייפות.

"אזורים כחולים"

אחד הנושאים עליו אני מרצה הוא "אזורים כחולים". אלו הם אזורים בהם תוחלת החיים וגם תוחלת החיים הבריאים גבוהה יותר. 

הרצאת הדגל שלי בתחום זה היא "סודות החיים הארוכים והבריאים של איקריה". 

איקריה הוא אי יווני שהוא "אזור כחול". השתתפתי במסע לימודי שבו ניסינו להבין מדוע הם חיים יותר?

בכל האזורים הכחולים יש הרבה עשייה ופעילות אבל יש גם אי-עשייה. ברוב המקרים מנוחה באמצע היום.

באופן פרדוקסלי: ריצה

אני רץ באופן קבוע פעם בשבוע ופעם בשנה 10 ק"מ במרתון ירושלים. השנה גם 10 ק"מ במרתון תל-אביב. 

הריצות הקבועות שלי הן בטבע. יש בהן גם אלמנט מרענן של אי-עשייה.

העשייה שלנו בעולם המערבי היא יותר מדי תזזיתית. מגיבים להתראות רבות, לאו דוקא חשובות בוואטסאפ וברשתות אחרות. 

דפוס ההתנהגות של פעילות היתר ברשתות פוגע, בין השאר, בקשב שלנו ומקשה על עשייה בעלת ערך.

בזמן הריצה אני לא עונה להודעות וואטסאפ ולטלפונים. יש לי קצת יותר משעה בשבוע שבה אני נהנה מהטבע, נהנה מהריצה וחושב על רעיונות שצצים ואחר כך מבשילים לעשייה.

המתמטיקאי הצרפתי שירד מהרכבת

לפני כחמישים שנים בלימודי הפסיכולוגיה שלי קראתי על מתמטיקאי צרפתי שעבד זמן רב, ללא הצלחה, על פתרון בעיה מתטית. הוא החליט על חופשה עם אשתו (אי-עשייה) בירידה מהרכבת צץ הפתרון לבעיה. 

כאשר מדובר בבעיות תיאורטיות, כנראה שגם כשאין הטיית עשייה יש לפעמים עשייה לא מודעת ברקע. 

ניגודים

כאדם שמושפע במיוחד משני צירים מנוגדים אני איש של ניגודים. 

אני פועל בו זמנית בהרבה תחומים גם בגילי המופלג. לפעמים יותר מדי עשייה שיש לה מחיר. 

דאו דה ג'ינג

בראיון איתו ב"הארץ" מצטט פרופ' בר-אלי פיסקה בספר המופת הפילוסופי הסיני הזה.  

הפיסקה מדברת בשבח אי-העשייה. 

זהו אחד הספרים שהשפיע עלי יותר מספרים אחרים. שם הבלוג האישי שלי כולל את שמו של מחבר הספר הזה: לאו-דזה.

המפתח להצלחת ייעוץ כלכלי ליחידים ולמשפחות

הפסקתי להתעניין בכדורגל הישראלי. מדובר בכדורגל ברמה נמוכה בגלל ניהול כושל. בגלל טיפול לא נכון בנוער. בגלל מנטליות של שחקנים שאינם מתאמנים כראוי חרף משכורותיהם הגבוהות. 
המנטליות באה לידי ביטוי בכישלונות ברגע האמת של הנבחרת הלאומית.

רוצים להיזכר בהצלחות בולטות של הנבחרת הבוגרת של ישראל? השמות הרלוונטיים הם מוטלה שפיגלר וראובן עטר.

שפיגלר הבקיע שער נגד שוודיה בתיקו 1:1 בהופעה המכובדת של נבחרת ישראל בשלב הבתים במונדיאל. זה קרה ב-1970.

ראובן עטר הבקיע שער בתוספת הזמן בניצחון 2:3 של ישראל על צרפת במוקדמות המונדיאל בסטאד דה פרנס בפריז. צרפת לא השתתפה למונדיאל בגלל הניצחון הזה. זה קרה בשנת 1994. 

לא פלא שלא שמעתי על כך שהפועל חדרה, הקבוצה עם התקציב הנמוך ביותר בלידת העל, הצליחה להעפיל בפעם הראשונה בתולדותיה לפלייאוף העליון.

בהמתנה למכונית במוסך גיליתי את זה בעיתון וקראתי ראיון עם קשר הקבוצה, שאת שמו איני זוכר. 
הבחור ממש לא מתאים לסטריאוטיפ של הכדורגלן הישראלי.

מה למדתי מהראיון? 

הכדורגלן בן העדה האתיופית משרת במילואים ביחידה קרבית. הוא גם לומד באוניברסיטה.

אני מעביר רק את המסר העיקרי שלו בניסוח שלי.

הבחור אומר שהרבה תלוי בנו. במקום להתלונן על קיפוח או על אנשים אחרים או על דברים אחרים, צריך לעשות את המיטב שמסוגלים לעשות. צריך להתמיד בעשייה הזו.

אני בהחלט מסכים עם דבריו. 

מה לזה וליעוצים או ליוויים בכלכלת המשפחה?

כמו בכדורגל, גם בטיפול בבעיות או דילמות כלכליות של משפחה או יחיד, הרבה מאוד תלוי במי שצריך לבצע את המטלות. 

המאמן או המלווה או היועץ, טוב ככל שיהיה, יכול רק לעזור ולכוון. הוא יכול לתת מהידע שלו ולעקוב אחרי הביצוע, אבל הביצוע בשטח הוא של הנועץ, המלווה או הכדורגלן. 

עשיתי וראיתי מספר רב של ייעוצים וליוויים כלכליים ליחידים ולמשפחות כמעט בכל מקרה שבו היה כישלון, הוא נבע מפחות מדי מחויבות מצד הנועץ או הנועצים. 

היו גם הרבה הצלחות. זה קרה כאשר הנועץ פעל בעקביות בכיוון אותו התווה ביחד עם היועץ.

בהקשר של ייעוץ כלכלי לא מדובר רק בביצוע. מדובר גם באחריות.

מודל חוסר מחויבות ראשון: לחכות שהיועץ/מלווה יטפל במקומי

היחיד או המשפחה פסיביים לגמרי: "זורקים" את הכל על היועץ.

הבעיה הראשונה והכי מהותית במודל הזה: היועץ אינו יכול להחליף אתכם. 
הוא יכול לחשוב. הוא יכול לתת כלים. הוא יכול לדון ביחד איתכם על חלופות והוא יכול להציע רעיונות או מודלים.
ישנן פעולות טכניות שהוא יכול לבצע במקומכם, למרות שעדיף לעשות אותן בשיתוף.

הוא אינו יכול לקבוע את סדר העדיפויות שלכם. הוא אינו יכול לשלוט בהוצאות שלכם והוא אינו יכול להגדיל את ההכנסות שלכם. 

לדוגמה היועץ יכול לבנות עבורכם מאזן הוצאות והכנסות על פי הנתונים שתיתנו לו.
הוא אינו יכול להחליט עבורכם באיזה הוצאות לקצץ על מנת שההוצאות לא יעלו על ההכנסות.

בעיה נוספת: היועץ נמצא איתכם לזמן מוגבל. 
מישהו יצטרך לנהל את ההיבטים הכלכליים של חייכם גם כשהיועץ לא יהיה שם. המישהו הזה הוא אתם וככל שתקדימו לעשות זאת כן ייטב. 

מודל הדיאטה: מחויבות רק בזמני חירום 

מכירים את הנשים המשמינות ועושות דיאטה קיצונית וברגע שהיא מצליחה חוזרות מהר לממדים הקודמים?

באופן דומה נוהגים חלק מהלקוחות הלא-מחויבים בכלכלת המשפחה: הם מגיעים בזמן של משבר קיצוני, למשל: הבנק מאיים בסגירת החשבון שלהם. 

הם מבינים שאין להם ברירה ומחויבים עד הסוף. 

מהר מאוד רואים שיפור. כשהמצב כבר לא רע הן חוזרות לדפוסים הישנים... עד המשבר הבא. 

כשל מחיר אפס

אנשים שלא משלמים כסף עבור ייעוץ או ליווי כלכלי נוטים יותר לכיוון של חוסר מחויבות.

לרוב אלו שאינם מחויבים או אינם מחויבים מספיק ברור שהם גורמים לחוסר הצלחה של תהליך הייעוץ/הליווי. 

כשמשלמים קשה יותר לוותר על מה שהשקעתם. 

אני בהחלט נתקל בלא מעט מקרים של אנשים שאינם משלמים אבל מחויבים לעצמם ולתהליך, אבל שכיחות אי-המחויבות במודלים של ייעוץ ללא תשלום גדולה יותר מאשר במודלים מבוססי תשלום. 

עצות מעשיות לנועצים ומלווים

1. דאגו לשמור על קשר דיווחי עם היועץ.
לא תמיד חייבים בפגישות פנים אל פנים. זה יכול להיות גם באמצעות שיחה טלפונית דואר אלקטרוני, SMS או Whatsapp.

2. דווחו לו על כל אירוע רלוונטי המתרחש.
דווחו על כל אירוע כלכלי מהותי שמתרחש. למשל: קידום בתפקיד ו/או בשכר, פיטורים מעבודה, חיפוש עבודה, מענק שקיבלתם, דווח מחברה המנהלת את הפנסיה שלכם וכיו"ב. 

3. אל תנתקו מגע ותצפו שהיועץ ירדוף אחריכם
זו אחריות שלכם. 
אם היועץ לא יצר קשר, תיצרו אתם.
עבר הרבה זמן ולא קרה כלום? תרימו טלפון.

4. החלטתם להפסיק את הייעוץ/ליווי?
הודיעו שהפסקתם באופן קבוע או באופן זמני. 
ביקשתם ייעוץ והתחרטתם? הודיעו מיד.

5. שתפו, שתפו שתפו
שתפו את היועץ/מלווה בכל ההתלבטויות שלכם ושאלו אותו כל שאלה המטרידה אתכם.

6. אין פיתרונות קסם
במקרים רבים מדובר בתהליך ארוך ומתמשך. חשוב שתהיו מחויבים לאורך כל התהליך ואל תתפתו לחשוב שתוצאה נקודתית טובה פתרה את כל הבעיות.

הערת שוליים

מה שכתבתי כאן ביחס לייעוץ/ליווי כלכלי נכון לא רק לגביו ולגבי כדורגל. הוא נכון גם לגבי תחומים רבים אחרים.

מלך השערים של הויקיפדיה

מסי חוגג שער שכבש נגד גרנדה ספטמבר 2014
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט קודם ויקיפדיה - הקרחון כלו או קצה הקרחון? התייחסתי לכתבה במוסף הארץ על הויקיפדיה העברית. 
בפוסט זה אתייחס לאספקט נוסף. כאשר על כל אחד מהמרואיינים, שאין חולק על תרומתו הגדולה של כל אחד מהם לויקיפדיה העברית,  נכתב מספר הערכים שכתב. לפעמים גם נכתב שהוא הראשון במספר הערכים שכתב או אחד מעשרת המובילים במספר הערכים שכתב. הדיוט, שאינו מצוי בעולם הויקיפדי עלול להבין שבויקפדיה רק כותבים ערכים, מוחקים ערכים ומקיימים הצבעות מחיקה עתירות אמוציות ופוליטיקה. 
אנסה להסביר את המשמעויות באמצעות אנלוגיה לשני ענפי ספורט: כדורגל וכדורסל.

האם מלך השערים הוא השחקן החשוב ביותר בקבוצת כדורגל?

מלך השערים הוא השחקן שכבש את מספר השערים הרב ביותר בליגה, באליפות כמו המונדיאל או אליפות אירופה. בעיתוני ספורט מפרסמים את דירוג המועמדים לתואר הזה במהלך הליגה או במהלך הטורניר.

כך למשל, ליאונל מסי, השחקן המופיע בתמונה בראש פוסט זה זכה כמה פעמים בתואר מלך השערים בספרד ובאירופה. 
בעיני רבים מסי נחשב לשחקן הכדורגל הטוב בעולם. האם זה רק משום שהוא כובש מספר רב של שערים?
מי שמבין בכדורגל מבין שלא. כך למשל, הוא "מבשל" מספר רב של שערים, כלומר: מוצא שחקן חופשי ומוסר לו כדור והשחקן האחר מבקיע.
לפעמים הוא גורם למספר שחקני הגנה של הקבוצה היריבה להתרכז סביבו. זה מותיר שחקן אחר פנוי ושחקן שלישי מוסר את הכדור לשחקן הפנוי שכובש שער. באופן עקיף יש לו חלק גם בשער הזה.
כמובן שתרומתו של מסי גדולה בהרבה ממלך שערים, שכל מה שהוא עושה זה לחכות לכדורים ליד השער.  

ראינו כבר שיש חשיבות רבה לשחקן  המבשל שערים, אבל יש לפעמים חשיבות לא פחותה לשחקנים המונעים מהקבוצה היריבה לכבוש. 
כך למשל, שוער שהציל שני שערים בטוחים עשוי לתרום לקבוצתו יותר משחקן שכבש שער אחד. 

האם שחקן הכדורסל שקלע הכי הרבה נקודות הוא המצטיין בקבוצה?

כפי שבכדורגל יש מלך השערים, בכדורסל יש מלך הסלים. בכדורסל יותר קל להבין שקליעת סלים אינה הדבר היחיד ויש אספקטים נוספים חשובים לא פחות: אסיסטים, ריבואנדים, חטיפות ושמירה. 
כשמלך הסלים של הקבוצה שלך קולע בממוצע 20 נקודות במשחק אבל השחקן שהוא שומר עליו קולע 25 נקודות בממוצע לא בטוח שהוא ממש אפקטיבי.

האנלוגיה לויקיפדיה

כמו בכדורגל וכמו בכדורסל גם בויקיפדיה יש לא מעט משימות נוספות פרט לכתיבת ומחיקת ערכים. 
אחד מעלה תמונות שהוא צילם. שנייה מתקנת טעויות הגהה וטעויות קטנות אחרות. שלישי מקשר בין ערכים שונים ורביעית משלימה תכנים של ערכים.  חמישי פעיל בקהילה ומגייס כותבים חדשים ושישי מטפל באספקטים מחשוביים. שביעית מדריכה כותבים פוטנציאליים ושמיני יוזם שיתופי פעולה עם גופים אחרים שעשויים לשפר את איכות וכמות הערכים, למשל: שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות. 

האם ערך בויקיפדיה דומה לשער בכדורגל?

כל שער בכדורגל הוא שווה ערך לשער אחר אבל האם גם כל ערך בויקיפדיה שווה ערך לערך אחר?

האם הערך שאני כתבתי על ברידג' או מחשבים או כלכלת המשפחה בעל ערך שונה מערך שכתב מישהו על אתר מורשת עולמי או על פילוסופיה, היסטוריה או פיזיקה? 
אין תשובה ברורה לשאלה הזו. כנראה שלא יכולה להיות תשובה לשאלה כזו.

גם כאשר מדובר באותו  תחום עשויים להיות ערכים מפורטים ומעמיקים וערכים קצרים ושטחיים יותר.

האם יש הקבלה כלשהי בין סל בכדורסל לבין ערך בויקיפדיה?

יותר מאשר בכדורגל. סל יכול להיות ממרחק גדול ולכן שווה 3 נקודות. סל יכול להיות סל רגיל ששווה 2 נקודות ויכול להיות סל מקליעת עונשין ששווה נקודה אחת.

ערכים בויקיפדיה יכולים להיות משני סוגים: ערך רגיל וקצרמר. 
הערך הרגיל "שווה" יותר מהקצרמר. לא ניתן לכמת את היחס ביניהם באופן כל כך מדויק כמו כימות סוגי סלים בכדורסל.

הקצרמר הוא מעין שלד מינימלי לערך. מישהו זיהה את הצורך בערך כזה וכתב עליו משהו מאוד בסיסי ותמציתי. הוא לא כתב ערך מפורט, אולי משום שאין לו את הידע והמומחיות באותו תחום. אולי משום, שאין לו זמן או אין לו רצון לכתוב. 
במשך הזמן עשוי מישהו אחר להשלים מידע ולהפוך את הקצרמר לערך.

כשסופרים מספר ערכים שכתב מישהו חשוב להבחין בין קצרמר לערך רגיל, כפי שאנחנו מבחינים בין סל מטווח השלוש בכדורסל לבין קליעת עונשין.

מנגנון השיתוף

השיתוף בויקיפדיה אינו רק השלמה של ערכים מתחום אחד על ידי ערכים מתחומים שונים: השיתוף מגיע גם לרמה של ערך בודד. טכנולוגיית המחשוב של ויקיפדיה מאפשרת עריכות של אותו ערך על ידי מספר רב של משתמשים. כשבכל גרסה יש מידע ביחס למי כתב את הגרסה? מה השינויים בהשוואה לגרסה הקודמת ומתי זה קרה? יש גם מנגנונים לשחזור פשוט של גרסה קודמת במקרה שהתיקון גרם נזק שלא במכוון או במכוון.

המטרה היא שגם אדם שיש לו ידע מעט ויכולת לא גבוהה יוכל לכתוב ערך. אנשים אחרים בעלי ידע רב יותר ו/או בעלי יכולת כתיבה וגישה למקורות טובים יותר יוסיפו מידע לערך. 
גם כשזה שכתב עשה עבודה טובה עדיין יכול להיות חבר קהילה אחר שיוכל להעשיר את הערך.

נחזור להקשר של ספירת מספר הערכים שכתב אדם. 
בהקשר זה עשויים להיות מספר תסריטים, שכמה מהם אציג כאן:

1. הכותב הוא זה שכתב למעשה את הערך בעצמו.
אחרים אולי עשו תיקונים מינוריים כמו תיקון שגיאות כתיב. ברור שצריך לספור אותו במניין הלא הכי חשוב של מספר הערכים שאותו אדם כתב.

2. הכותב כתב חלק נכבד מהערך ואחרים העשירו אותו
 ברור שצריך לספור אותו במניין הלא הכי חשוב של מספר הערכים שאותו אדם כתב.

3. הכותב כתב ערך חסר, מוגבל ו/או לא מדויק מישהו אחר שיפר משמעותית את הערך. 
יש שתי שאלות בהקשר למניין הערכים:

א. האם לספור ערך כזה כערך או כחצי ערך? אולי כרבע ערך או שלושת רבעי ערך?

ב. האם לא ראוי לספור את הערך במניין הערכים שכתב זה שהשלים את הערך?
מניסיוני האישי אני יכול לספר, שהיו כמה ערכים בוסריים ודלים במיוחד בתחומי מומחיותי, שאת מרבית התוכן שלהם אני הוא זה שכתבתי.
אינני היחיד. זה קורה גם לאחרים.

4. הקצרמר הפך למובחר
יש מדי פעם תחרות כותבים רשמית כזו בויקיפדיה. מישהו לקח את השלד הבסיסי ועיבה אותו לערך מכובד.
לי אין ספק שצריך לספור את הערך כערך שכתב זה שהפך אותו מקצרמר לערך.

לא עסקתי כאן בספירת ערכים במצבים מורכבים יותר, כגון: א' כתב משהו בסיסי. ב', ג' ו-ד' כל אחד בנפרד הפכו אותו לערך עשיר ואיכותי.

סיכום  

תרומתו של משתמש בויקיפדיה אינה נמדדת רק על פי מספר הערכים שכתב. 
זו אינה תחרות של כתיבת כמה שיותר ערכים. 
מדידת מספר הערכים אינה מדויקת משום שיש ערכים בעלי משקל שונה (קצרמרים למשל) ובעיקר משום שמעצם טיבה הויקיפדיה היא שיתופית ויש ערכים להם תרמו משתנים שונים חלקים מהותיים.

הערה: המשתמשים המרואיינים בימים אלה העיתון "הארץ" וברדיו והטלוויזיה הם אנשים מרכזיים בקהילת הויקיפדיה. הם אמנם כתבו הרבה ערכים אבל יש להם גם תרומות רבות אחרות.