תכנון פרישה: מה עושים אחרי הפרישה?

אני, במרכז בחולצה צהובה, בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים 2017

בפוסט הקודם: תכנון פרישה: ההיבט הכלכלי -סוגיות נוספות ובשני הפוסטים שקדמו לו עסקתי בהיבטים הכלכליים של פרישה לגימלאות. העיקרון הבסיסי להתנהלות היה התחשבות בכך שההכנסות קטנות יותר וההוצאות גדולות יותר. 

חשוב לשים לב שמענקי פרישה לסוגיהם הם עושר מדומה והם נוטים להיגמר מהר מכפי שחושבים.

הפוסט הזה עוסק בהיבט מהותי שאינו כלכלי, על אף שעשויים להיות קשרים בינו לבין ההיבט הכלכלי.

השאלה הבסיסית היא: מה עושים עכשיו?

עד הפרישה, הייתה מסגרת של עבודה. מסגרת שקבעה כללים וחלק מסדר היום. מסגרת שמילאה מספר רב משעות היום. לאחר הפרישה יש הרבה זמן פנוי.
על מנת לא להיקלע למצב של עודף זמן שלא יודעים מה לעשות בו,  רצוי לתכנן מראש תעסוקה לאחר הפרישה.
כך למשל, יש פעילויות הדורשות הרשמה מוקדמת, שבלעדיה לא יהיה ניתן להשתתף בהן.

אזכיר שתי תופעות שכיחות לאחר פרישה ללא תכנון זמן:

1. מנהלים בכירים ההולכים לעולמם במועד מוקדם אחרי הפרישה
מנהלים בכירים עסוקים כל כך, שלא רק שאינם מתכננים את הפרישה הם גם אינם חושבים עליה.
כשמגיעה הפרישה הם נדחקים מהמרכז לשוליים ומעשייה אינטנסיבית לחוסר פעילות. בכמה מקרים שאני מכיר הם הולכים לעולמם מוקדם מהצפוי.

2. כשלא עסוקים לא מספיקים
רובנו מכירים את התופעה הזו: כשאנחנו מאד עסוקים כמעט תמיד נצליח למצוא זמן לטפל בדברים נוספים. כשאיננו עסוקים או כשאנחנו בקושי עסוקים, נתפלא לראות, שלמרות זאת אין אנו מספיקים לבצע דברים שביצענו כשהיינו מאד עסוקים.
בגלל התחושה של עודף זמן מתנהלים לאט, מבזבזים זמן ובסוף לא מספיקים.
זה עלול לקרות גם לפורשים לגמלאות שאין להם סדר יום פעיל.


בפסקאות הבאות אציג כמה סוגי פעילויות נפוצים. אפשר לבחור ביותר מאחד מסוגי הפעילויות האלה או בפעילויות נוספות שלא הזכרתי.

עבודה
פורשים לגימלאות יכולים להמשיך לעבוד. לא תמיד באותו תחום עיסוק ובלא מעט מקרים בהיקף של פחות ממשרה מלאה. שכירים לא בהכרח ימשיכו לעבוד כשכירים.

כמה יתרונות של עבודה:

1. שומרת על מסגרת מסוימת ועל תעסוקה בחלק מהזמן.

2. הופכת את הפרישה לתהליך משתמשך מודרג ולא לשינוי חד.
ההמלצות בארצות מפותחות וגם, על פי העיתונות הכלכלית, במשרד האוצר של ישראל הן ליצור תהליך של פרישה הדרגתית. עם עליית תוחלת החיים יש צורך בהמשך עבודה של אנשים בגילאי הפנסיה גם מבחינת המשק.
על המשמעויות הכלכליות למשק של עבודת מבוגרים אחרי גיל הפרישה אתם יכולים לקרוא בפוסט שלי על מחקר של PWC במדינות ה-OECD: באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?

3. נותנת תוספת הכנסה המשלימה את הפער שנוצר בין ההכנסות בעבר להכנסות לאחר הפרישה.

4. נותנת הרגשת שייכות ומשמעות.

5. שומרת על מצב בריאות טוב יותר בהשוואה לאנשים בני אותו גיל שאינם עובדים.
מחקרים רבים תומכים בטענה הזו.

התנדבות
התנדבות היא בעצם מעין עבודה ללא תשלום ולכן תביא את התועלות שציינתי לגבי עבודה, למעט ההיבט של תוספת הכנסה. באופן עקיף היא יכולה גם ליצר הזדמנויות לעבודה באמצעות מפגש עם אנשים אחרים המתנדבים גם הם.
התנדבות יכולה להיות בהיקף קטן ומצומצם או בהיקף רחב.

עיסוק בתחביבים
אלה יכולים להיות תחביבים ישנים שאחרי הפרישה יש הזדמנות לעסוק בהם או לעסוק בהם ביותר אינטנסיביות.
אלה יכולים להיות תחביבים חדשים לגמרי שפותחים בפני הגמלאי או הגמלאית עולם חדש ולא מוכר. 
זה מה קורה לחלק מתלמידי הברידג' שלי הנמצאים בקבוצת הגיל הזו.

קורסים, סדנאות והרצאות
אפשר להשתתף בקורסים להעשרה ובלימודים פורמאליים של נושא או תחום חדש.
אפשר להשתתף בסדנאות לעבודות יד, אומנות, מוזיקה, שירה או כל תחום אחר שעשוי לענין פורשת או פורש לגמלאות.


סרטים, הצגות, קונצרטים, טיולים וכיו"ב
עוד דרך להעביר באופן מהנה את הזמן. טיילתי בקבוצות עם אנשים שמרבים לטייל בארץ ו/או בחו"ל באופן עקבי והטיולים מהווים חלק חשוב מעולמם כפורשים.

משפחה וחברים
יש יותר זמן להיות עם המשפחה ועם חברים. במיוחד עם נכדים, אם יש נכדים.

ספורט
העיסוק בספורט עשוי להיות מהנה. הוא עיסוק אקטיבי והוא עשוי לתרום לשמירה על מצב הבריאות.

הבעיות
בכל הדברים הנפלאים שהצעתי לעיל יש שתי בעיות יסודיות: 

1. כל פעילות בפני עצמה עשויה שלא למלא מספיק זמן באופן עקבי ולכן נדרש שילוב של ממספר פעילויות ביניהן צריך למצוא איזון.

2. לרוב הפעילויות האלה יש עלות כספית.
השאלה היא האם מצבו של אותו גמלאי מאפשר את ההוצאה הזו? 
אם אינו מאפשר זאת, הוא יוציא יותר מהכנסותיו וחסכונותיו יתמעטו.

לשתי הבעיות האלה צריך לתת מענה בתכנון המשך החיים אחרי הפרישה.
צריך לזכור שתכנון הוא רק בסיס שאפשר לבצע בו שינויים במהלך מימושו.

ההיבט האישי שלי 
כפי שעשיתי בפוסטים הבאים גם בפוסט זה אציג בצבע אדום את ההיערכות האישית שלי.

היות שאני עצמאי שמתכוון להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הבעיות שלי בהקשר זה הן קלות יותר. כל מה שישתנה זה שאתחיל לקבל פנסיה והטבות המגיעות לגימלאים. 

היקפי העבודה שלי משתנים ולכן יש לי גם פעילויות פנאי.

1. עבודה
אני עובד רק בעבודות שאני נהנה לעשות. מבחינה כלכלית יכולתי להפסיק לעבוד.

א. אני מלמד ברידג' בכל מסגרת וכמעט בכל רמה, למעט שחקנים ברמה גבוהה שממש לא צריכים אותי. אני מלמד במועדונים, בבתי ספר, במתנס"ים, קבוצות אנשי מקצוע, בבתים פרטיים ובכל מסגרת אחרת. 

ב. ייעוצים בכלכלת המשפחה וייעוצים כלכליים לפני פרישה
אחרי שסיימתי קורס יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה, אני נותן כבר כשבע שנים ייעוצים בכלכלת המשפחה, למשפחות וליחידים.

ג. לאחרונה קיבלתי הסמכה בייעוץ סיכונים מהחברה הקנדית PECB.  
אני גם Certified Trainer, כלומר: יכול להעביר את הקורס של החברה על סטנדרט ISO 31000 לניהול סיכונים. 
אם הנציג המקומי ואני נצליח לארגן קורס, ארצה בו.

ד. אני מרצה בתשלום ולפעמים גם ללא תשלום על מגוון רחב של נושאים.
הפעילות הדלילה הזו מתרחבת.

2. כתיבה.
הכתיבה שלי היא על התפר שבין עבודה לבין תחביב. 
אני כותב שלושה בלוגים אישיים:
אם אתם קוראים את הפוסט הזה אז את הבלוג הזה על כלכלת המשפחה אתם כבר מכירים.
הבלוג שלי על מחשבים הוא באנגלית. לכניסה אליו לחצו על הקישור: 
SOA Filling the Gaps.
הבלוג על ברידג' נקרא ברידג' שלא היכרתם.

בנוסף לכך אני עורך את מדור הברידג' באתר JOKOPOST. באתר הזה תוכלו למצוא מאמרים שלי גם על נושאים נוספים. מדור הברידג' מיועד גם לכאלה שאינם משחקים ברידג' ובדרך כלל עוסק בנושאים סביב המשחק כגון: שותפות בחיים ושותפות בברידג, קבלת החלטות, השונה והדומה בין ברידג' למשחקי חשיבה אחרים ושחקני ברידג' בעלי ביוגרפיה אישית מרתקת.

בנוסף לכך אני כותב מדי פעם מאמרים לירחון של התאגדות הברידג' הישראלית וכותב ערכים או משפר ערכים קיימים בויקיפדיה העברית.

אני גם כותב לקט ידיעות שבועי מטעם איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. הלקט מציג מאמרים וידיעות מתוך העיתונות הכלכלית המקוונת ואתרי מחקר ומצרף אליהם קישורים. הלקט מופץ לכל החברים באיגוד.

כתבתי כבר שני ספרים/חוברות טכניים על ברידג'. אני בתחילת תהליך כתיבה של שני ספרים נוספים. האחד ספר טכני על ברידג'. השני מצריך הרבה יותר עבודה.
אם אצליח לכתוב אותו, הוא יהיה הראשון בעברית בז'אנר שהוא ייכתב בתחום עליו אכתוב.

מדוע נכתיבה היא על התפר בין עבודה לתחביב?
ההכנסות, אם בכלל, זעומות, אבל הנוכחות האינטרנטית מביאה לקוחות.

3. התנדבות
אני מתנדב בארגון עולים ביחד.
פה ושם אני מתנדב בהיקף נמוך עד זניח, בעזרה לניצולי שואה.
ניצולי שואה גם זכאים לייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום. 
כ 3-4 פעמים בשנה אני מסיע לעמותת שכן טוב בחלוקת מזון לנצרכים.

4. תחביבים
התחביב העיקרי שלי הוא משחק הברידג'. אני משתתף בתחרויות, כולל תחרויות ברמות יחסית גבוהות כמו אליפות הארץ, פסטיבלים בינלאומיים בתל אביב ובאילת וליגה. 
אני לא רק מלמד וכותב אלא גם ממשיך ללמוד ברידג' בעיקר מספרים.

5. סרטים, הצגות, קונצרטים, טיולים וכיו"ב
אני לא מתנזר מסרטים, הצגות, קונצרטים ובתי קפה. אני מטיל לא מעט בארץ ובחו"ל. הגעתי גם לארצות פחות מטוילות כמו בהוטן, מדגסקר ואינדונזיה.

6. ספורט
בתמונה בראשית הפוסט אני מצולם כשאני משתתף בריצת 10 ק"מ במרתון ירושלים. זהו המרחק ששרצתי בתחרות זו בארבע השנים האחרונות. 
אני הולך ברגל חמש פעמים בשבוע ורץ פעמיים בשבוע. את הפעילות הספורטיבית אני משלב עם חשיבה. לא מעט בעיות מקצועיות פתרתי בזמן הליכה או ריצה. לא מעט פוסטים בבלוגים "התבשלו" במהלך ריצה.
אינני רץ על כבישי אספלט. אני רץ בטבע ונהנה מיופיו.

כפי שכבר הבנתם, השאלה מה עושים אחרי הפרישה? לא ממש מעסיקה אותי. מצד אחד איני מתכנן לפרוש. מצד שני יש לי הרבה תעסוקה והרבה פוטנציאל לתעסוקה שאני מצליח לממש.

תכנון פרישה: ההיבט הכלכלי - סוגיות נוספות

קשיש מחייך בפוסטר של המוסד לביטוח לאומי בארה"ב
מקור התמונה: ויקיפדיה

זהו הפוסט השלישי על ההיבט הכלכלי בתכנון פרישה. בפוסט הראשון על היבט זה הצגתי את העיקרון הבסיסי: ההכנסות קטנות ההוצאות גדלות. בפוסט השני התיחסתי למענקים היוצרים עושר מדומה. בפוסט זה אציג מספר סוגיות פיננסיות חשובות הרלוונטיות לפרישה לגימלאות. כמו בפוסטים הקודמים, אתיחס בצבע אדום להתנהלות האישית שלי. 

סוגיה 1: מיסוי

איני יועץ מס או רואה חשבון ולכן אם הנושא משמעותי עבורכם התיעצו איתם. ההיגדים שלי הם כלליים ואינם עצה ספציפית התלויה במאפינים ספציפיים של אדם מסוים.

א. מס על מענקי פרישה
במסגרת החוק, רצוי לצמצם את תשלומי המס. במקרים מסוימים עדיף לפרוס את תשלומי המס על מספר שנים.
ההבחנה בין מענקים הפטורים ממס לכאלה שאינם פטורים חשובה. לפעמים ניתן לנצל אותה להקטנת חבות המס.
כשפוטרתי בגיל 44 מהחברה הממשלתית בה עבדתי (ברוב שנות עבודתי היא הייתה יחידת סמך ממשלתית שרק מספר שנים קטן לפני פיטורי עברתי למצב של עובד חברה ממשלתית), אספתי כל מידע שיכולתי בפגישה אישית עם מומחה מטעם סוכנות הביטוח איתה עבד מקום עבודתי. לא התיעצתי עם רואה חשבון או יועץ מס. כתוצאה מהייעוץ לא משכתי את כספי הפיצויים וחסכתי תשלום מס הכנסה.

ב.הנחות במס
לחלק מהגמלאים שהגיעו לגיל הפרישה מגיעה הנחה במס. כדאי לוודא שמקבלים אותה בתלוש הגימלה. אם לא מקבלים אותה כדאי לפנות למס הכנסה.

אם פרשתם לפני גיל הפרישה, כשתגיעו לגיל הפרישה כדיא לפנות למס הכנסה על מנת לקבל את ההנחה.

הנחה משמעותית אחרת היא במיסי ארנונה עירוניים. גימלאים שהם אזרחים ותיקים ואינם מרוויחים בעבודה מעל תקרה מסוימת, זכאים להנחה הזו. 

סוגיה 2: ניצול זכויות והנחות

לגימלאים שהם אזרחים ותיקים מגיעות הנחות והטבות. למשל: סרטי קולנוע מוזלים בימי שלישי. יוצאת דופן היא ההנחה בנסיעה בתחבורה ציבורית אותה אפשר לממש קצת קודם. אני מממש אותה מאז הגיעי לגיל 65 במקרים המועטים בהם אני נוסע בתחבורה ציבורית (אני מעדיף ללכת ברגל או לסוע ברכב פרטי). 

בכל מקרה בידקו היטב אילו הנחות והטבות מגיעות לכם.

   

סוגיה 3: לעבוד או לא לעבוד? 
אם ממשיכים לעבוד, ההכנסות יהיו גבוהות יותר. אם אתם יכולים לבחור לעבוד אתם ברי מזל כי ישנם כאלה שאין להם בחירה כזו.
התפיסה שלי להמשיך לעבוד. לא בהיקף של 10 שעות ביום + נסיעה מירושלים למרכז, כפי שעשיתי בחלק מהשנים בהן הייתי עצמאי.
זה לא רק העניין הכספי זה גם סיפוק ומשמעות וגם, על פי מחקרים, גורם להיות יותר בריאים (סטטיסטית).

סוגייה 4: קצבת זיקנה של ביטוח לאומי

יש שני תאריכים בהם ניתן לקבל קצבת זיקנה של ביטוח לאומי. גיל פרישה וגיל הזכאות אצל גברים גיל פרישה הוא 67 וגיל הזכאות הוא 70. אצל נשים זה יותר מסובך משום שמעלים להן בהדרגה את הגיל מגיל 62 כגיל פרישה.
קבלת הקיצבה בגיל פרישה תלויה בהכנסות. מי שעובד ומרוויח עד סכום מסוים עשוי לקבל קיצבה חלקית. מעל לאותו סכום הוא אינו זכאי לקבל אותה כלל.
בגיל הזכאות מקבלים את קצבת הזיקנה ללא מבחן הכנסה.
מי שזכאי לקבל את הקיצבה בגיל פרישה יכול לדחות את קבלתה. אם יעשה זאת, יקבל קצבה גבוהה יותר בגיל 70.

האם כדאי לדחות? זו שאלה אישית התלויה במספר גורמים רב. 

סוגיה 5: ההוצאות אחרי גיל 80

כבר ציינתי בפוסט קודם שההכנסות קטנות וההוצאות גדלות אחרי פרישה לגמלאות. בשנות ה-60 וה-70 של החיים הן גדלות בממוצע במשהו כמו 5%-10% (אל תתפסו אותי במילה אם זה 15%). 

בשנות ה-80, ה-90 ומעטים גם לאחר גיל 100, ניתן להניח עליה גדולה בהוצאות.

ראשית, באחוז גבוה מהמקרים, מצב הבריאות מורע. במקרים קיצוניים נדרש מטפל צמוד או מוסד סיעודי אבל גם במקרים אחרים ההוצאות על בריאות גדלות. לקשישים בגיל הזה יש יותר הוצאות רפואיות על תרופות, בדיקות ואולי גם על עזרה בתפקוד. 

שנית, יש כאלה העוברים לגור בדיור מוגן. זו עשויה להיות הוצאה חודשית של אלפי שקלים או אפילו מעל לעשרת אלפים שקלים (יש מקרים שההוצאה הזו היא מעל ל-20 אלף שקל בחודש).  

ברור שכשזה קורה צריך להיערך מבחינה כלכלית, אבל מי פורש מעבודה בגיל 80?
מוצע בפוסט זה להביא בחשבון הוצאות גדולות יותר בגיל ה-80 ומעלה ולעשות זאת במסגרת התכנון לפני הפרישה לגמלאות בגילאי ה-60.   

כשקשיש או קשישה עוזבים את ביתם לדיור מוגן אפשר להשתמש גם במכשיר של משכנתה הפוכה. 
המשכנתה ההפוכה על דירת הקשיש תגדיל את ההכנסות החודשיות שלו. כשילך לעולמו הבנק יתחלק בדירה עם היורשים.

אנחנו נערכנו באמצעות ביטוח סיעודי צובר בחברת ביטוח ובאמצעות נכסים פיננסיים שצברנו.

תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי - העיקרון הבסיסי

בפוסט הראשון בסדרה על תכנון פרישה לגמלאות תיארתי את שלבי החיים הכלכליים. התמקדתי בשלב של לאחר הפרישה, כלומר: גילאי 60 ומעלה. ציינתי כי התכנון הוא רב מימדי עם קשר בין התחומים. כמו כן הזכרתי שהיות ואני מתקרב לגיל פרישה לגמלאות ומתחיל לתכנן את ההיערכות שלי לשלב של אחרי גיל 67, אתיחס בצבע אדום גם להיערכות האישית שלי.

פוסט זה יתיחס להיבטים הכלכליים או הכספיים. 

הבסיס: להבין שאחרי הפרישה ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות

כמעט תמיד כשפורשים לגמלאות ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות. הבנת העובדה הזו והתיחסות אליה בתכנון הכלכלי של שניים עד ארבעה העשורים שאחרי הפרישה הם הכרח. 

מי שיש לו פנסיה תקציבית או פנסיה של קרן פנסיה ותיקה עשוי להגיע במקרה טוב לקיצבה של 70% משכרו. 
בחסכונות פנסיוניים אלה, הנחשבים לטובים מחסכונות פנסיוניים אחרים, צוברים 2% קיצבת פנסיה על כל שנה של עבודה. מי שעבד 35 שנים מגיע למקסימום.

חסכונות פנסיוניים אחרים נחשבים לפחות טובים. ברובם תלויים במידת ההצלחה של השקעת כספי הפנסיה על ידי חברת הביטוח או בית ההשקעות, משלמים עמלות ודמי ניהול גבוהים ובחלק גדול מהמקרים נקבע מקדם ההמרה ביום הפרישה לגמלאות.

מקדם המרה הוא נתון האומר מה הסכום הנדרש בצבירה פנסיונית על מנת לקבל 1,000 שקל בחודש קיצבת פנסיה. כך למשל, במקדם המרה של 200 צריך לצבור 200 אלף שקל על מנת לקבל קיצבה של 1,000 שקלים לחודש.
ככל שעולה תוחלת החיים עולה גם מקדם ההמרה.
השורה התחתונה של ההסבר השטחי והחלקי (במתכוון על מנת לא להסיט את הקוראים מהדברים החשובים) היא:
חוסכים אחרים יקבלו כמעט תמיד קיצבת פנסיה של פחות מ-70% מהכנסתם החודשית. 

ההכנסות הסמויות של עובדים מהן לא נהנים גמלאים
יהיו כאלה שיגידו שלפנסיונרים יש גם קיצבת זיקנה של ביטוח לאומי, אבל יש הרבה הכנסות והטבות משמעותיות לעובדים שלא תמיד שמים לב לקיומן ופנסיונרים אינם נהנים מהן.
אביא מספר דוגמאות:

1. קרן השתלמות
המעביד מפריש לקרן השתלמות עד פי 3 מהכסף שמפריש העובד. הכסף שייך לעובד. מדובר בסכום, שיחד עם הפקדות העובד, שעשוי להגיע ל-10% אחוז משכר העובד עד תקרה מסוימת.

2. הפרשות המעביד לפנסיה ולביטוח 
זהו חיסכון פנסיוני, ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה.

3. הטבות כספיות נוספות, כגון: בונוסים
חלק מהעובדים מקבלים מענקים תקופתיים.

4. שעות נוספות
לא מעט עובדים מקבלים תוספות, שאינן באות בהכרח לידי ביטוי בחיסכון הפנסיוני, עבור עבודה בשעות נוספות.

5. הטבות שונות ו"החזרי הוצאות"
יש מעבידים המשתתפים בהוצאות נסיעה ובעלות ביטוחי רכב. יש מעבידים הנותנים לעובדים רכב חברה. ארוחות מסובסדות לעובדים ראיתי גם בסקטור הפרטי וגם בסקטור הציבורי. 
יש מעבידים הנותנים לעובדים טלפון חכם של החברה או משתתפים בהוצאות הטלפון של העובדים. יש לפעמים נופשונים או ארוחות צוותיות במסעדות המסובסדים באופן חלקי או באופן מלא על ידי המעביד.

אני בטוח שהדוגמאות שהצגתי כאן אינן ממצות וחלק מהקוראים יודעים על הטבות נוספות שהתנסו בהן או שמעו עליהן.

ועוד משהו אולי לא כל כך זניח
זה אולי יראה לכם קטנוני אבל עובד אינו משלם עבור חימום חדרו בעבודה בחורף או מיזוג בקיץ. פנסיונר היושב בביתו משלם עבור אותן הוצאות. זוהי רק דוגמה אחת לעלויות חדשות שיושתו על גמלאים. גם חלק משיחות הטלפון האישיות של עובדים מתבצעות מטלפון קווי שמעבידים משלמים עליו. לפעמים שולחים פקס אישי מהפקס ממקום העבודה. 
יש מקומות עבודה עם מתקני שתיה וקפה ותה ולפעמים גם נשנושים.
בטח פספסתי גם כמה דברים שעולים יותר שעובדים מקבלים בחינם במקום עבודתם.

עצמאים: העיקרון הבסיסי תקף יותר
עד כה עסקתי בקצבת הפנסיה של שכירים. הקצבה של עצמאיים היא בדרך כלל נמוכה יותר ביחס להכנסה שלהם.
ראשית, עד לא מזמן לא הייתה הפרשת חובה לפנסיה עבור עצמאים. 
שנית רואה החשבון המליץ לעצמאים להפקיד סכום מסוים לפנסיה על מנת להינות מהטבות מס. 

לא מעט עצמאים חשבו, בטעות, שרואה החשבון ממליץ להם על הפרשת סכום שיספיק לקיומם בצאתם לפנסיה. רואה החשבון מסתכל על הנושא בהיבט המיסויי. בפועל רצוי להפקיד מעבר לסכום המזכה בהטבות מס על מנת שקצבת הגמלאות תספיק לשמירה על רמת החיים.
שימו לב גם לכך שעצמאי מפקיד בעצמו את כל החיסכון הפנסיוני בשונה משכיר שאת מרבית סכום החיסכון מפקיד עבורו המעביד ולכן ייטה להפקיד פחות.
השורה התחתונה: עצמאים בדרך כלל צוברים פחות חיסכון פנסיוני משכירים המרוויחים את אותן ההכנסות החודשיות.

ההיבט האישי שלי: יותר הכנסות אחרי גיל הפרישה
כמו כל אחד, גם אני ואשתי עשינו טעויות בהתנהלות הכלכלית שלנו, אבל בסך הכל ההתנהלות הייתה טובה או לפחות סבירה.
חסכתי לפנסיה באופן עקבי. גם כעצמאי.
לא משכתי פיצויים, אלא הקפאתי את הפנסיה התקציבית שלי כשכיר עובד מדינה, שבעל כורחו הפסיק להיות עובד מדינה כשמקום עבודתו הפך לחברה ממשלתית.

הספקתי להיות מבוטח בביטוח מנהלים בתנאים טובים של הצמדה+ריבית ומקדם המרה שנקבע ביום הצטרפותי.
צברתי גם נכסים פיננסיים המניבים הכנסה פסיבית. 
ההכנסה הגבוהה כעצמאי בעבר ירדה להכנסה נמוכה. לאחר הגיעי לגיל 67 אני מתכוון להמשיך לעבוד כעצמאי.
התוצאה תהיה הגדלה משמעותית של ההכנסה החודשית שלי לאחר הגיעי לגיל פנסיה. להכנסה שלי מעבודה תצטרף גמלת פנסיה ויצטרף תשלום של קיצבת זיקנה מביטוח לאומי.

מדוע גדלות ההוצאות?
הסיבה העיקרית היא זמן פנוי. כשיש זמן פנוי רוצים לממש פעולות פנאי שחלמו עליהן בתקופת העבודה.
יש אנשים הרוצים לטייל בחו"ל. אחרים רוצים לטייל הרבה בארץ. יש כאלה המעונינים לשפץ את דירה או לקנות רכב. רוצים ללמוד ולהשתתף בחוגים ללכת להצגות, תיאטרונים, קונצרטים ובתי קפה וכיו"ב. אל תשכחו גם את הנכדים. בילוי איתם נחמד אבל גם עולה כסף.
בקיצור יש הרבה יותר פעילויות פנאי והפעילויות האלה עולות כסף.

יש גם סיבה נוספת אליה אתיחס בפוסט הבא: מקבלים מענקי פרישה, ימי חופשה, ימי מחלה ועוד.
סכומי הכסף האלה נותנים אשליה של עושר. הפורשים לפנסיה מתנהגים לפעמים כעשירים ושוכחים שהכנסתם קטנה וגם פוטנציאל ההשתכרות שלהם קטן.

הערה על סנדלרים יחפים וסנדלרים שאינם יחפים
"הסנדלר היחף" הוא שם כולל לאנשים שמכינים דברים לאחרים או מיעצים לאחרים אבל הם בעצמם מתנהגים אחרת.

כפי שאתם רואים בפוסט זה, אני איני כזה. אני מיעץ לאחרים כיצד לכלכל בתבונה את ההתנהלות הפיננסית שלהם רק אחרי שבעצמי התנהלתי בדיוק כפי שאני ממליץ לאחרים להתנהל.
כשאני מיעץ לאנשים להיערך נכון לפרישה הקרובה או הרחוקה לגמלאות, אני מיעץ להם רק אחרי שאני נערכתי באופן ראוי. 

לפניה לייעוץ: 
טלפון: 054-4480616. דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

רשימת תיוג לקראת פרישה

מקור התמונה: ויקיפדיה

יש מגוון רחב של היבטים בהיערכות לפרישה מעבודה. תכנון פיננסי לקראת פרישה אינו צריך לעסוק בהיבטים שאינם כלכליים אבל הוא צריך להביא אותם בחשבון, משום שהם משפיעים עליו. כך למשל, אם החלום של מישהו הפורש מעבודה הוא לסוע בכל שנה לטיול של חודש בארצות אקזוטיות רחוקות, יש להביא בחשבון את העלויות. 

בפוסט זה אציג רשימת תיוג (checklist) בהיערכות ממש לפני פרישה. יש להבחין בינו לבין ההיערכות לטווח ארוך לפרישה, הנדרשת בגילים צעירים יותר.

1. האם זה הזמן הנכון לפרוש?

לא תמיד זה תלוי בכם, אבל אם הציעו לכם תכנית פרישה מוקדמת או השאירו לכם את האפשרות להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הרשמי, צריך לשאול את השאלה הזו.

קראו: מוקדם מדי לפרישה מוקדמת מהעבודה    

2. כיצד נערכים למצב בו ההכנסות קטנות יותר?

כמעט תמיד גובה גימלת הפנסיה וקיצבת הזיקנה קטן מגובה ההכנסות מעבודה. בכמה קטן? זה ספציפי לכל יחידה משפחתית או לכל אדם בודד.

3. כיצד נערכים למצב בו ההוצאות גדולות יותר?

כמעט תמיד ההוצאות גדולות יותר. זה הזמן בו יש זמן לממש חלומות שעולים כסף: שיפוץ דירה, קניית מכונית חדשה, לימודים, טיולים וכיו"ב. זה הזמן בו לרוב נמצאים עדיין במצב בריאות המאפשר מימוש חלומות כאלה.

אולי לא שמתם לב אבל המעביד כיסה חלק מההוצאות שלכם (טלפון סלולארי, אחזקת רכב, הנחות על מוצרים ושירותים ועוד). מעכשיו אתם תשלמו מכיסכם.

4. מה עושים עם מענקי הפרישה?

במקרים רבים מקבלים מענקים כספיים בפרישה: ימי חופשה שלא נוצלו, ימי מחלה שלא נוצלו (במגזר הציבורי), מענקי פרישה מוקדמת, פיצויים, חודשי הסתגלות ועוד.

האם להתשמש בהם להוצאות שוטפות או לחסוך חלק מהם או את כל המענקים?  

5. אילו זכויות מגיעות?

לגמלאים מגיעות זכויות והטבות רבות. הן שוות כסף. זה הזמן לבדוק.

6. האם לעבוד? 

לרוב מדובר בעבודה בהיקף חלקי. לא תמיד באותו תחום בו עסקתם. עבודה היא תופת הכנסה וסגולה לבריאות טובה יותר, אבל אם יש לכם מספיק כסף והרבה תכניות לניצול זמנכם הפנוי אולי כדאי לותר עליה?

7. האם לחשוב בכלל או לחשוב עכשיו על דיור מוגן?

אם כן, אז לא בהכרח במטרה לממש אותו בעתיד הקרוב.

8. היכן לגור?

יכול להיות שזה הזמן לעבור לגור בישוב אחר: קרוב יותר לילדים ולנכדים או בעיר או מושב שחלמתם כל חייכם לגור בהם.

יכול להיות שזה הזמן להחליף את הדירה הגדולה בדירה קטנה יותר.

9. מיסוי

כיצד לשלם (באופן חוקי בלבד) פחות מיסים על מענקי הפרישה למיניהם? האם כדאי לשים כספים שחסכתם במהלך חייכם בתכניות המעניקות הטבות מס. כך למשל: האם לשים כסף בקופת גמל לפי תיקון 190? 

10. האם ערוכים לסיכונים בכלל וסיכונים תלויי גיל בפרט?

ניהול סיכונים הכרחי בכל גיל בחיינו הבוגרים. יש סיכונים שמתרחשים יותר בגיל מבוגר, למשל מצב סיעודי.

11. יחסים כספיים במשפחה

האם לכתוב צוואה? האם לחלק כספים ורכוש לילדים לפני לכתנו לעולמנו? כמה תמיכה ומתנות אפשר לתת היום לילדים ולנכדים?

תכנון פרישה

טים דאנקן במדי סן אנטוניו בשנת 2009
מקור התמונה: ויקיפדיה

קובי ברייאנט
מקור התמונה: ויקיפדיהה  

בסיום העונה ב-NBA פרשו שני שחקני כדורסל המתקרבים לגיל 40. רבים חושבים שהם מגדולי שחקני הכדורסל בכל הזמנים.

דעתי שונה. אני בהחלט חושב שטים דאנקן, שתמונתו מופיעה בראש פוסט זה, הוא ללא ספק אחד מגדולי הכדורסלנים בכל הזמנים.

בשונה מאחרים, אינני חושב שקובי ברייאנט ,שגם תמונתו מופיעה בראש פוסט, נכלל בקטגוריה הזו. לדעתי ברייאנט הוא אולי השחקן הכי over rated בתולדות ה-NBA.

הסטטיסטיקה האישית של ברייאנט מרשימה, אבל כדורסל הוא משחק קבוצתי. דאנקן הפך את אלה שמשחקים לצידו לטובים יותר. ברייאנט הפך אותם לשמחים פחות ולטובים פחות. לא צריך לשכוח שכמה מהאליפויות של לוס אנג'לס, בה שיחק ברייאנט, הן יותר בזכותו של שאקיל אוניל מאשר בזכותו של ברייאנט. 

אין שום ספק שלדאנקן הייתה תרומה אדירה בכל אחת מהאליפויות בהן זכתה סן אנטוניו.

ההתנהלות של שניהם בשנתיים האחרונות, בהן כבר ניתן היה לראות את הפרישה המתקרבת, מלמדת הרבה: 

ברייאנט התעלם מגילו המבוגר והמשיך לדכא את חבריו לקבוצה ולדרוש שכל הכדורים יגיעו אליו על מנת לשפר את הסטטיסטיקה האישית שלו.
הוא לא הסכים לקצץ בשכרו שנקבע בחוזה רב שנתי על מנת לאפשר לקבוצה להביא שחקנים טובים. 

דאנקן הבין שהיכולות ההתקפיות שלו כבר לא דומות לאלו שהיו לו בגיל 25 ובגיל 30 ושינה את תפקודו במגרש: הוא נשאר עוגן הגנתי ונתן לכוכבים הצעירים החדשים את רוב הכדורים על מנת שהם יהיו אלו שיקלעו.
הוא הסכים להורדת שכרו לע מנת שיביאו שחקני חיזוק טובים.

כשפורשים בגיל 40, יש עוד זמן וסיכוי לקריירה שנייה. את מי מהשניים תהיו מוכנים להעסיק? 

את טים דאנקן הייתי מוכן להעסיק בתפקיד הולם. מברייאנט הייתי מתרחק.

מה זה נוגע לכם?

רוב הקוראים הם אנשים רגילים ולא כוכבי כדורסל שייכנסו להיכל התהילה.

אם אתם מתקרבים לגיל הפרישה גם אתם צריכים לתכנן אותה מראש.

כמו שחקני כדורסל בשנתיים האחרונות לפני הפרישה, צריך להבין שנקודות החוזק והחולשה שלכם בהשוואה לאחרים אינן זהות למה שהיה בצעירותכם ולהסתגל לשינויים לפני הפרישה.

לרובכם יש בעיה שאין לשניים האלה, שהכנסותיהם מציבות אותם במאיון העליון בארה"ב: האם הכסף שחסכתם לפנסיה יספיק למחייתכם? את זה תצטרכו להתחיל לתכנן הרבה שנים לפני הפרישה.

סמרטפון או ש"י עגנון? היפה והחנון או עמוס עוז?

לוגו התכנית מתוך אתר התכנית

עמוס עוז בפולין. מקור: ויקיםדיה

שירה (שם בדוי, כמו פרטים נוספים בהמשך) היא רווקה, מורה לספרות בת 57. קרוב לוודאי שמרבית תלמידיה לא מכירים ספרים של אשכול נבו, ניר ברעם, סביון ליברכט או שפרה הורן. כשמגיעים לסופרים שאת ספריהם היא מלמדת, היאוש לא נעשה יותר נוח.  

לו היו עורכים את המשאל המופיע בכותרת פוסט זה, אפשר היה למנות את המצדדים בש"י עגנון ובעמוס עוז על אצבעות יד אחת. ספירת חסידי היפה והחנון, שלא לדבר על אלה המעדיפים סמרטפון, היא מלאכה קשה הרבה יותר. 

קרוב לוודאי שתלמידיה, לא צופים ביפה ובחנון באמצעות סמרטפון במהלך שיעוריה. לעומת זאת קרוב לוודאי, שמרבית תלמידיה משוטטים במרשתת באמצעות סמרטפונים, במהלך השיעורים.

שחיקה

לא פלא שהיא חווה שחיקה בעבודתה.

המצוקה התקציבית דוחפת את מנהלת בית הספר לצמצומים. ספרות נמצאת במקום גבוה ברשימת הקיצוצים.

למה לא לצמצם באחוזי המשרה של מורה ותיקה ושחוקה, או אולי להוציאה לגמלאות, כשמצבה הכלכלי מבוסס, אין לה ילדים ואוטוטו תצא לפנסיה? 

מבוסס זו שאלה של השקפה. השכר שלה, לאחר שקיצצו בחלק מהתוספות שקיבלה, הוא כ 5,500 ש"ח ברוטו לחודש. החסכונות הדלים שלה מושקעים בפיקדונות שקליים יומיים ולפני מספר שנים ירשה יחד עם ארבעת אחיה ואחיותיה את מה שהשאירו הוריה, שנפטרו. 

ההורים, שמרבית כספם התכלתה, לצורך טיפולים סיעודיים, הותירו מעט ניירות ערך בבנק. כל אחד מהילדים קיבל חמישית מכל נייר ערך. במקרה שלה הועבר רבע מההשקעה As Is לחשבון הבנק שלה ומאז לא נגעה בכסף.

רגע האמת

עכשיו הגיע רגע האמת. מדברים איתה על פרישה מוקדמת לגמלאות. היא באה להתייעץ האם לקבל את ההצעה.

מתחילים במאזן הכנסות והוצאות. היא מתנהלת בצניעות: פה ושם הוצאות על הצגה, קונצרט או ערב ספרות ועל רכישת מעט ספרי קריאה. אין לה יתרת חובה.

מדוע השקעת את כספך לאורך שנים בפיקדון יומי, שמפסידים עליו? "אני יודעת שזה לא נכון להשקיע בפיקדון יומי, אבל אני לא אוהבת להתעסק בכסף. לא רוצה לצלצל לבנק, לעקוב אחרי השקעות ולמכור ולקנות." היא עונה.

ידעת שמגיע לך לקבל מס הכנסה שלילי? "לא ידעתי" היא עונה "כבר אמרתי, שאני לא אוהבת להתעסק בכסף". "זה בטח מאד מסובך. צריך ללכת הרבה פעמים להרבה פקידים", היא מוסיפה.

מה עם ניירות הערך שירשת? האם מכרת, קנית, שינית? "פקיד הבנק צלצל כמה פעמים והציע למכור/לקנות ניירות ערך. לא עשיתי דבר" "השיחה מתחילה לשעמם. כמה פעמים צריך להגיד לך שאני לא אוהבת להתעסק בכסף?"

השלב הבא הוא חישוב גובה הפנסיה, שתקבל. החישוב מגלה קצבה בגובה של כ 2,500 ש"ח לחודש. פער גדול מאד בין סכום זה לבין השכר הנוכחי.

בעוד חמש שנים (אם לא ישונה החוק), יתווספו לזה כ 1,530 ש"ח, קצבת זיקנה מביטוח לאומי, בתוספת ותק עבור השנים ששילמה ביטוח מעבר לעשר שנים. במקרה שלה, לא תעבור את ה 2,000 ש"ח ברוטו (מנכים מזה תשלום לביטוח בריאות ממלכתי).  

גם יחד עם הקצבה מביטוח לאומי קיים פער בהכנסות.

שני סוגי טעויות

טעות מסוג ראשון: לא לדעת ולכן לא לפעול נכון
כבר כתבתי על נושא זה בפוסטים אחרים: 
ידע הוא כוח -חוסר ידע הוא חולשה.  חוסר ידע בסיסי גרוע עוד יותר
מה אנחנו לא יודעים על ניהול חשבונות בנק?
האם אנחנו יודעים מה גובה ההכנסות שלנו?
בהקשר של שירה, מדובר למשל בטעות של לא לדרוש לקבל מס הכנסה שלילי. אגב התהליך לא מסובך. אפשר למלא טופס בסניף דואר.

טעות מסוג שני: לדעת ובכל זאת לא לפעול נכון
טעות מהותית מסוג זה היא המשך השימוש בפיקדונות יומיים. גם לפני מס רווחי הון התשואה באפיק זה היא לרוב שלילית.
הטעות העקרונית היא: לא להתעסק במשהו שלא אוהבים. לפעמים אין ברירה. מי שמשלם אחר כך את המחיר (בכסף ואולי גם ברמת חיים מינימלית לאחר הפרישה) זהו אותו אדם, שרצה להישאר באזור הנוחות שלו.  

טעות המשלבת את שני סוגי הטעויות

גם  ממעט המידע שהוצג כאן, קל לאתר לא מעט טעויות התנהלות נוספות.

המשך שמירת ניירות הערך שירשה, הוא טעות המשלבת את שני סוגי הטעויות: חוסר ידע (למשל: שכשמקבלים חמישית מכל נייר ערך, מאד יכול להיות שעמלת המינימום על מכירה ביחד עם מס רווחי הון, יכלו את הרווח ואולי אף יביאו להפסדים. בחשבון ההורים מאד ייתכן ששילמו אחוז קטן מהרבה עבור העמלה, משום שהיא מעל לעמלת המינימום. במצב כזה משלמים עמלת מכירה באחוזים שנקבעו מראש משווי נייר הערך) וחוסר פעולה למרות הידע: למשל בהשארת המצב הקיים כשהפקיד מתקשר ומציע לעשות שינוי.

מה אפשר לעשות?
מאוחר. אולי אפילו מאוחר מדי. לו הייתה פונה לייעוץ כמה שנים קודם, היה אפשר לעשות יותר. כך למשל, ניתן היה להפנות את תשומת ליבה לבעייתיות של הפיקדונות השקליים ולבעיות של אופן השקעת כספי הירושה ולשלוח אותה, ליועץ השקעות על מנת שישקיע את הכסף עבורה באופן נבון יותר.

ניתן לבחון נושאים כגון הנושאים הבאים:

1. אולי לא נעים להמשיך ללמד, אבל אם ניתן, כדאי לדחות את הפרישה המוקדמת. כל שנת עבודה פירושה קצבת גמלה גבוהה יותר. כל שנת עבודה זה יותר חסכונות.

2. כפי שצוין קודם, ניתן להשקיע טוב יותר את כספי הירושה והחסכונות.

3. כדאי לממש את הזכות למס הכנסה שלילי. בניגוד למה שחושבת המורה, זה פשוט למדי: ממלאים טופס בדואר. אין צורך בביקורים רבים במשרדי מס הכנסה.

4. דמי אבטלה לאחר הפרישה.

5. הגדלת ההכנסות אחרי הפרישה באמצעות עבודה. בהוראה בבית ספר או בתחום אחר.

טיפול בטעויות
קל יותר לטפל בטעות מהסוג הראשון: ידע חסר או לא מספיק. או שמקנים למשפחה (במקרה זה משפחה של אישה יחידה) את הידע החסר או שמישהו שכן יודע, נכנס לתמונה. הוא מציג למשפחה מה ניתן לעשות ומה הוא ממליץ לעשות. 

זה לא חינוכי לבצע את מה שצריך במקום המשפחה. במקרה כזה המשפחה לרוב לא תלמד דבר. למרות חוסר החינוכיות, זו גם אפשרות לפתרון הבעיה.

כשמישהו יודע מה נכון לעשות, ומסיבה כזו או אחרת או מתירוץ כזה או אחר, אינו מבצע, הטיפול קשה יותר.
צריך להביא לשינוי תפיסתי והתנהגותי. תהליך כזה משלב טכניקות אימון בנוסף לצד הכלכלי של הייעוץ.

אם תקראו את הפוסט: הפרשנית, תבינו שזה עשוי להיות קשה להניע משפחה או יחיד לשנות את ההתנהגות.

לייעוץ בכלכלת המשפחה או לייעוץ פרישה:
טלפון: 054-4480616
או באמצעות לחיצה על: כתובת הדוא"ל.  

הטיפשות של שוק העבודה בישראל: אין כניסה מעל גיל 45

זו כותרתה של כתבה ששודרה בערוץ 10. ניתן לצפות בה באינטרנט בנענע 10 . 

אחרי שתצפו בה, אתם מוזמנים גם לעבור או לרפרף על התגובות באותו דף אינטרנט.

כמות ומהות התגובות מעידה אף היא על כך שמדובר בבעיה אמיתית. 

במדינת ישראל מעלים את גיל היציאה לפנסיה מנימוקים כלכליים נכונים, הנובעים מעליה בתוחלת החיים.

עליית תוחלת החיים מחייבת את הפנסיונרים להקצות ולנהל את משאביהם הכלכליים במשך תקופה  ארוכה יותר (אני לא מתייחס כאן להיבטים האישיים החשובים מזווית הראיה של אדם המסיים את עבודתו). 

העלייה בתוחלת החיים מחייבת גם היערכות ברמה הלאומית, משום שאותם אנשים שלהם יחסרו משאבים, יזדקקו לתמיכת המדינה  או יופקרו לגורלם.

באותה מדינה, אנשים מעל גיל 45 מתקשים במציאת עבודה וארגונים בסקטור הציבורי מציעים לעובדים תוכניות פרישה מוקדמת. 

במקרים רבים עובדים אינם מעריכים נכון את המשמעויות הכלכליות והמשמעויות והאישיות של הפרישה המוקדמת ומתפתים להיעתר להן.

 כאדם שפוטר בגיל 44 לאחר יותר מ 20 שנות עבודה ועדיין עובד בגיל 60, אני יכול להתייחס לנושא גם מההיבט האישי.

מלכוד 1: מבוגרים מתקשים במציאת עבודה

כתבה מעניינת שפורסמה בעיתון האקונומיסט וכותרתה:   

  Age and Happiness the U-bend of life

מסבירה מדוע אנשים צעירים ואנשים מבוגרים מאושרים יותר מאנשים בגילאי הביניים. אושרם של המבוגרים נובע מכך שיש להם פחות עומס ולחצים משום שילדיהם כבר עומדים ברשות עצמם. אושרם של המבוגרים תלוי גם בגורמים אחרים, כגון: עבודה או פעילות אחרת המעסיקה אותם.

כפי שראיתם בסרטון בנענע 10, מבוגרים רבים מתקשים במציאת עבודה ועובדה זו הופכת אותם גם למאושרים פחות. 

ברמה של כתיבת פוסט (להבדיל מרמה מעמיקה יותר של ייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה) אני יכול להתייחס למספר הבהקים בהקשר של התמודדות עם מצב של חוסר עבודה בגיל מבוגר:

אי-העסקת עובדים בגלל גיל אינה חוקית למרות זאת לא יהיה מעשי לכפות על מעסיקים להעסיק אתכם
הפליה בגלל גיל אינה הפליה הבלתי חוקית, היחידה בקבלת עובדים לעבודה בארץ ובעולם. גורמים אחרים להפליה הם: מוצא אתני, צבע עור, מגדר (הפלית נשים בכלל ונשים בהריון בפרט). ברוב המקרים מעסיקים ימצאו דרך 

לתרץ את זה מבלי שאפשר יהיה להוכיח שהם הפרו את החוק.

אל תילחמו בטחנות רוח חשבו על דרך אחרת להשיג עבודה.

חשבו מחוץ לקופסה
חשבו על עבודה כעצמאיים (למרות שזה קשה בכלל ולמי שהיה שכיר כל ימיו בפרט), חשבו על תחומים מקצועיים חדשים שבהם הגיל פחות מפריע, בחנו עבודות זמניות כי לפעמים דברים ארעיים מתמשכים יותר מדברים קבועים.

חשבו למשל גם על הזדמנויות לעבודה חלקית באמצעות האינטרנט.

אגב, בסרטון בנענע 10 ראינו דוגמה לחשיבה מחוץ לקופסה: אדם ציין תאריך לידה של עשר שנים מאוחר מגילו והתקבל לעבודה. הוא אמנם פוטר כשזה התגלה לאחר שלוש שנים, אבל אל תזלזלו בשלוש שנות עבודה.

עברו לרמה האישית
מצאו מעסיק פוטנציאלי שמכיר אתכם באופן אישי ומעריך תכונות או ידע שלכם או מישהו בעל השפעה רבה על מעסיק פוטנציאלי, שמכיר אתכם ומעריך אתכם.

כך תהפכו למישהו שמסתכלים עליו באופן אישי ולא לעוד קורות חיים אנונימיות מעל לגיל 45. 

לא להתייאש

גם אם לא מצאתם עבודה במשך זמן רב, אל תרימו ידיים. המרואיינים בכתבה שהוצגה ב נענע 10 הם דוגמה טובה. אפילו החשיפה האישית לכתבה בטלוויזיה היא סוג של התמודדות, למשל: אולי מאזין יתרשם מהם וייבחן אפשרות להציע להם עבודה.

נהלו נכון את ההיבטים הכלכליים של המשפחה

חשוב לעשות את זה גם במצב רגיל. קל וחומר  שחשוב לעשות את זה במצב של אי-ודאות כלכלית. המטרה היא לא להוסיף גורם נוסף של לחץ אישי בנוסף לקושי האישי בגלל חוסר עבודה, תסכול מדחייה על ידי מקומות עבודה פוטנציאליים והרגשה של הידחקות לשוליים.

ניתן לתכנן הוצאות ולהפחית בהוצאות חשובות פחות.

מרבית האנשים בגיל הזה צברו נכסים וחסכונות.יש לתכנן נכון את השימוש בהם.

לאדם שאינו עובד מגיעות זכויות.יש ללמוד מה הזכויות המגיעות  ולמצות אותן.

מלכוד 2: פרישה מוקדמת לפנסיה - זווית הראיה של המעסיק

מקומות עבודה מציעים מצנח זהב או במילים אחרות תוכניות פרישה לעובדים ותיקים. מבחינת מקום העבודה ההיגיון ברור: לפעמים ניתן להעסיק בעלות זולה בהרבה עובד צעיר.לפעמים אותו עובד צעיר יבצע את העבודה לא פחות טוב מעובד ותיק. הדבר נכון במיוחד בסקטור הציבורי בו מרכיב הוותק הוא מרכיב משמעותי בגובה השכר של העובד.

ברמה המקצועית ה  Trade-Off הוא פחות ניסיון וידע עם יותר התלהבות ונכונות להתאמץ (עובד צעיר חדש) לעומת ידע וניסיון רבים אבל אולי גם שחיקה ועייפות (עובד ותיק). תוסיפו לכך גם את האפשרות לפטר בקלות עובד חדש, הנותנת למעביד גמישות בהעסקה. המעביד לא תמיד רואה את הצד השני של מטבע הגמישות: אי-יציבות,כלומר: העובד הצעיר גם יכול להחליף מקום עבודה ביוזמתו.

לא תמיד המעביד יבצע  נכון את ההערכה לגבי עובד ותיק מסוים או תפקיד מסוים.

במקרים רבים ההערכה מוטית לטובת החלפת העובד הוותיק בעובד צעיר.

לפעמים ההערכה האם להציע תוכנית פרישה לעובדים, תעשה ברמה גלובלית של קבוצת עובדים בגיל מסוים בעלי וותק מסוים. 

במקרים אחרים מדובר בצמצומים בכוח אדם ולא בהחלפת עובד מבוגר בעובד צעיר.

מלכוד 2: פרישה מוקדמת לפנסיה - זווית הראיה של עובד בגיל מבוגר

 עם כל הכבוד למעביד,  ההיבטים המתייחסים לעובד הם במרכז בהקשר של בלוג בכלכלת המשפחה בכלל ובהקשר של פוסט זה בפרט.

מרבית העובדים בגיל 45 צריכים להביא בחשבון שלאחר הפרישה המוקדמת יתקשו  במציאת מקום עבודה חדש (מלכוד 1 לעיל).

שאלות המפתח הן:

1. האם ברמה הכלכלית כדאי לפרוש?

2. מה המשמעויות של הפרישה ברמה האישית?

3.כיצד מנהלים נכון את כלכלת המשפחה, אם מחליטים על פרישה מוקדמת לגמלאות?

בפוסט זה אתייחס לשאלת המפתח הראשונה ואגע מעט מאד בשאלת המפתח השלישית. 

התשובה לשאלה משתנה מאדם לאדם בהתאם למצבו ובהתאם למה שמוצע לו.

להלן התייחסות לכמה היבטים חשובים:

1. גובה מענק הפרישה

אנשים נוטים לייחס לגורם זה משקל רב ממה שצריך. גם אם מדובר בסכום ניכר הוא עלול להיגמר הרבה יותר מוקדם ממה שחושבים.

2. ההוצאות גדלות וההכנסות קטנות

זו אחת הסיבות העיקריות לכך שמענק הפרישה "נאכל" מהר ממה שמעריכים.

בדרך כלל אנשים נוטים להעריך בהערכת חסר את הפער בין ההוצאות להכנסות לאחר הפרישה.

דוגמה קטנה, אחת מני רבות: אדם שפורש מעבודה עשוי להיות בביתו בשעות הבוקר בימי חורף קרים. הוא יחמם את ביתו באמצעות  מיזוג אוויר, הסקה או תנור.  לחימום  יש עלויות כספיות. 

לפני הפרישה לגמלאות המעסיק הוא שמימן את חימום מקום העבודה ולעובד לא הייתה הוצאה כלשהי בסעיף זה.

3. המשאבים הכלכליים שצבר הפורש לפני פרישתו

מצבו של אדם שצבר נכסים רבים לפני פרישתו שונה לחלוטין ממצבו של אדם שאין לו נכסים כאלה. בעל הנכסים,עשוי להשתמש בהם על מנת לייצר הכנסה פסיבית קבועה שתשלים או תקטין את הפער שגדל בין ההכנסות וההוצאות לאחר הפרישה. למי שאין נכסים כאלה  מוטב לתת משקל רב לפנסיה שתצטבר אם לא יפרוש פרישה מוקדמת ולתקופה הנוספת בה יעבוד ולא יצטרך להשלים פערים בין ההכנסות להוצאות.

4. ההסתברות למצוא עבודה 

ככל שהסיכוי למצוא עבודה לאחר הפרישה המוקדמת גדול יותר, כך כדאי לשקול יותר בחיוב היענות להצעת הפרישה המוקדמת.

כפי שנוכחתם לדעת מקריאת פוסט זה ומהכתבה בערוץ 10, מדובר בקבוצה קטנה יחסית של עובדים: עובדים בעלי כישורים ייחודיים, עובדים בתפקידים בהם לניסיון משקל רב, עובדים שיש להם פעילות פנאי שאפשר למנף אותה לעבודה אחרת וקבוצה נוספת מאד ספציפית אליה אתייחס בפסקה הבאה.

המצב של תוכנית פרישה  המוצעת לקבוצה של עובדים והמחייבת את המעביד להיענות לרצונו של כל עובד המעוניין לפרוש והעונה על התנאים, עשוי לייצר הזדמנות כלכלית לעובדים חיוניים לארגון. 

זו הזדמנות פז עבור עובד המודע לכך שיהיה קושי לבצע את העבודה בלעדיו בזכות ידע, ניסיון וכישורים ייחודיים. הוא יכול להצטרף לתוכנית הפרישה ולזכות בתנאי פרישה מועדפים  ולמצוא את עצמו עובד שוב באותו מקום עבודה זמן קצר לאחר הפרישה.