בפוסט קודם שכותרתו ניבוי: נוסחאות עדיפות על אינטואיציה הלכתי בעקבות פרופ' דניאל כהנמן, המסביר בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" מדוע ניבוי על פי נוסחאות עדיף על ניבוי על פי אינטואיציה של מומחים.
אני מבין שהעולם אינו שחור-לבן והמציאות מורכבת יותר.
ברור שגם חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' כהנמן הבין את זה.
כך למשל, אין דומה ראיון של חצי שעה של מומחה לציון מגן בבחינת בגרות המבוסס על התרשמות של מורה במשך לפחות שנה ועל מבחנים שאולי בחלקם יש אלמנט של נוסחתיות.
גישור
פרופ' גרי קליין אינו מסכים עם הקביעה של פרופ' כהנמן ושל פרופ' פול מיל ואחרים. קליין מייחס לאינטואיציה משקל רב יותר.
במקום להתנצח כמו שני קיפודים כהנמן וקליין בחרו לערוך ביחד ניסויים על מנת להבין את שורשי המחלוקת ביניהם.
לי זה הזכיר גישור.
בתהליך גישור מנסים להבין את הצד השני ולהגיע להסכמות, אם זה ניתן.
בתהליך משפטי עורכי דין מסבירים מדוע הצד שהם מייצגים צודק והצד השני טועה.
התוצאה הסופית עלולה להיות רעה לשני הצדדים או לפחות לצד אחד.
כמי שלמד פעם בקורס גישור, דעתי היא שתהליך גישור עדיף. הוא הרבה יותר זול והרבה יותר קצר בזמן ומשאיר פחות משקעים מרים.
בגישור יש גם מצבים של Win-Win.
אפשר לעשות גישור רק כששני הצדדים מעוניינים בכך. אחרת זה לא ממש עובד.
ההסכמות שהושגו בעקבות הניסויים
1. במצבים שהניבוי הוא לא לטווח זמן ארוך אינטואיציה של מומחה עשויה להיות יותר בעלת ערך מאשר לניבויים לטווח זמן ארוך.
2. כשהניבוי מבוסס על מקצוע, שהדרישות המקצועיות בו ברורות יותר לאינטואיציה של מומחה עשוי להיות יותר ערך בניבוי.
כהנמן מציין שגרי קליין ערך ניסויים עם מכבי אש ואחיות, שהם מקצועות בהם הידע והניסיון יותר קונקרטיים וניבויים בהם מתייחסים לזמן קצר יחסית.
כהנמן ערך ניסוים בתחומים כמו השקעות בשוק ההון וניבויים פסיכולוגיים, שבהם הניבוי הוא לטווח ארוך ויש בהם מחלוקות רבות ביחס לידע בסיסי.
נקודות נוספות
רופאים
בפוסט קבלת החלטות של רופאים בקליפת אגוז ריכזתי קישורים לפוסטים שכתבתי על נושא זה.
רוב הפוסטים התבססו על ספרו של ד"ר ג'רום גרופמן "רופאים - איך הם חושבים".
גרופמן הוא רופא והטענה המרכזית שלו בספר היא שרופאים חשופים להטיות בקבלת החלטות בדיוק כפי שאנשים אחרים חשופים להטיות בקבלת החלטות מקצועיות ואחרות.
בספר מובאים מספר רב של מקרים מהשטח המדגימים הטיות.
אחד המחקרים שהוא מצטט עוסק ברופאים המנתחים צילומי רנטגן.
הממצאים של המחקר שהוא מצטט תואמים את המחקר שפרופ' כהנמן מצטט. כהנמן טוען שרדיולוגים (מנתחי צילומי רנטגן) טועים ב-20% מהמקרים ובנוסף יש חוסר עקביות בהחלטות שלהם.
בקצה השני נמצאים מרדימים שהאינטואיציה שלהם עובדת היטב. קבלת ההחלטות של מרדימים היא לטווח זמן קצר. של רדיולגים היא לטווח ארוך.
גם ד"ר גרופמן מדבר על 20% טעויות בניתוח בדיקות רנטגן פשוטות.
במחקר שהוא מצטט יש עוד ממצא מדאיג. ה-20% שטען היו בטוחים יותר מה-80% שלא טעו בנכונות הניתוח שלהם.
שאלה פתוחה היא האם תוכנת AI שמחליפה רופא בקבלת החלטות תהיה טובה יותר מהרופא?
קרוב לוודאי שיש מטלות שכן ויש מטלות שלא.
יהיו מטלות שהרופא יוכל להיעזר גם בתוכנת AI על מנת לשפר את קבלת ההחלטות שלו.
משקל מנבאים שונים בקביעת ההחלטה
אם צריך לתת משקל לשני מנבאים שונים בנוסחה, פרופ' כהנמן מציע במקרים רבים לתת להם משקל שווה ולהימנע ממשקלות שונים למשתנים שפערי הניבוי ביניהם אינם דרמטיים.
שני המנבאים הללו עשויים להיות שני מנבאים באותה נוסחה או גם אינטואיציית מומחה ומשתנה נוסחתי. כמובן בתנאי שמדובר בניבוי שבו האינטואיציה אינה מטעה את המומחה.
הסיבוך בנוסחאות לא שווה את התועלת השדולית הקטנה של שיפור הניבוי. מה גם שלא בטוח שתוקף הניבוי איננו דינאמי.
למשל: האם קורסי ההכנה למבחן פסיכומטרי, שלא היו פעם והיום הם שכיחים, משפיעים על תוקף הניבוי של הצלחה בלימודים אקדמאיים?
השלכות בכלכלת המשפחה
להלן רשימה חלקית של השלכות. יתכן שתוכלו לחשוב על דוגמאות נוספות בעצמכם.
1. הבחינו בין ניבויים המבוססים על אינטואיציה של מומחה לבין ניבויים מבוססי נוסחאות.
בתחומים שחשובים לכם כלכלית ואישית תשמעו חוות דעת של מומחים. נסו להבין על סמך מה הם גבשו את דעתם: האם מדובר במידע חד וברור או שמא מדובר באינטואיציות.
2. לא תמיד חייבים לקבל את דעתו של מומחה
גם מומחים טועים. הם עשויים לטעות יותר כשהם מתבססים על אינטואיציה.
3. אפשר ורצוי לתחקר מומחים בשאלות שקריטיות עבורכם.
יכול להיות שתגלו שדעתם מבוססת על בסיס עובדתי מוצק. יכול להיות שתגלו שהיא מבוססת על הנחות, שאולי אינן תקפות עבורכם.
4. אל תתנו למומחים או למומחים כביכול לרפות את ידכם בדברים שחשובים לכם.
אני מכיר כמה סיפורים דומים לסיפור האמיתי להלן. מורה בתיכון אמר לתלמיד שחלום חייו היה ללמוד מדעי המחשב בטכניון, שהוא לעולם לא יוכל ללמוד מדעי המחשב בטכניון.
מאחורי הטענה עמדה הערכתו הנמוכה של המורה להישגי התלמיד ולפוטנציאל שלו. התלמיד סיים בהצלחה לימודי מחשב בטכניון.
5. שוק ההון הוא דוגמה לתחום שבו מומחים טועים בתדירות גבוהה יחסית.
מקרה בולט בו הערכות מרבית המומחים היו מוטעות הסתיים במשבר הסאב פריים בארה"ב ובהשלכות קשות גם על השקעות בבורסות של מדינות אחרות.
6. להחלטות רפואיות שגויות עלולות להיות השלכות קשות בריאותית וכלכלית. אל תקבלו כל דעה או המלצה של רופא כפי שהיא.
רק במקרה אחד בחיי חשבתי שאני יכול להתווכח עם רופא על חוות דעת מקצועית שלו. במקרה ההוא צדקתי רפואית ועניינית. אני מציע למי שאינו רופא להיזהר מאוד מאי-קבלת חוות דעת רפואית.
זה לא אומר שלא כדאי לבקש Second Opinion של רופא אחר כשיש לכם ספקות ביחס להמלצתו של רופא.
