‏הצגת רשומות עם תוויות כשל העתיד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כשל העתיד. הצג את כל הרשומות

יום שני, 28 בפברואר 2022

הדילמה הכמעט בלתי אפשרית של נישואים, גירושים וכסף

 


הסיפור האמיתי הקצר הבא מדגים את הבעיה. זוג עמד להתחתן. אישה ממשפחה עשירה מאוד. גבר ממשפחה ממוצעת. 

ביום הנישואים, ואולי גם בימים שקדמו לו, הם עסקו בעיקר בריב. נושא המריבות היה חלוקת הכסף, אם וכאשר יתגרשו. 

מטיבן של נבואות כאלה הוא שהן מגשימות את עצמן. אחרי מספר שנים לא רב הם התגרשו. 

 

נקודת המבט של האישה

 

היא כבר התנסתה בכל כך הרבה מחזרים ו"חברים", שבעצם רצו קשר יותר עם הכסף שלה מאשר איתה. 

מי יודע, אולי גם בן הזוג המיועד רוצה את הכסף יותר ממה שאת הקשר? וגם אם לא, אולי בעתיד זה יקרה?

 

נקודת המבט של הגבר

 

אני אוהב אותה. רוצה אותה כבת הזוג שלי לחיים. אני לא מתחתן איתה בגלל הכסף. אז מדוע היא לא מאמינה לי וחושדת בי שאני  מעוניין רק בכסף? זה מעליב וזה פוגע. 


אותה הדילמה גם במקרים פחות קיצוניים


זהו מקרה קיצוני בו פערי העושר גדולים במיוחד. בגלל שהוא קיצוני הוא מדגים טוב יותר את הקונפליקט הכמעט בלתי ניתן לפתרון. 

כשזוג נישא, ברוב המקרים, הם חושבים על חיים משותפים טובים ומאושרים.

הם חושבים על ילדים משותפים. 
 
הם חושבים על תמיכה הדדית ברגעים קשים. 
 
הם חושבים על אדם קרוב שאפשר לחלוק איתו את 
הכל או לפחות כמעט את הכל.
 
הם חושבים על טיולים משותפים, על נופשים משותפים, הצגות, סרטים, קונצרטים, מפגשים חברתיים, חגים עם המשפחה המורחבת וכדומה.
 
הם חושבים על דירה משותפת או בית משותף, שתהיה הקן שלהם.

על מה ומדוע הם לא חושבים?


הם לא חושבים על זה, שבני אדם שונים זה מזה. 

הם לא חושבים על זה, שנשים שונות מגברים.

הם לא חושבים על על זה, שבני אדם מתפתחים או משתנים לאורך זמן. לא בהכרח שניהם באותו כיוון. 

הם לא חושבים על זה, שהמציאות סביבם משתנה כל הזמן וזה יכול לפגוע בזוגיות. למשל: אהבה גורפת למישהו או מישהי אחרת, ילד משותף עם בעיה בריאותית או תפקודית קשה במיוחד, פיטורים, מחלות קשות, נכות וכיו"ב.
 
הם לא חושבים על פרידה. גירושים או מוות בטרם עת.

מדוע לא חושבים על זה?


קוראים לזה כשל העתיד. זו הטיה בחשיבה בתנאי אי-וודאות לטובת ההווה או הזמן הקרוב ומתן משקל קטן, אם בכלל, לעתיד הרחוק.

זוהי הסיבה לכך שלוקחים משכנתאות לעשרים שנים, שלפעמים מתקשים להחזיר.
 
זוהי הסיבה לכך שלא חוסכים מספיק לפנסיה.

ההוצאות המידיות הן המנוע של תרבות הצריכה.

 

 התוצאות

 

 שיעור גירושים, בישראל ובמרבית מדינות המערב, המגיע לכ-30%. 

בפודקסט של מומחה לעולם החרדי בישראל, התברר לי שאפילו בעולם החרדי גדל משמעותית שיעור הגירושים. 
כבר מתגרשים שם לא רק בגלל מצבי קיצון בלתי אפשריים, אלא גם מסיבות של נוחות. 

גם כשלא מתגרשים יש שחיקה בקשר הזוגי. יש החיים זו לצד זה אבל כל אחד חי את חייו. 

כמובן יש גם זוגות שהקשר משתבח עם השנים כמו יין ישן.


חזרה לכסף ונכסים פיננסיים


בפסקה הראשונה הבאתי דוגמה לקונפליקט פיננסי ורגשי טרום נישואים. 


ברוב המקרים ממהרים לשתף נכסים, שנצברו לפני הנישואים. משום שקשה לא לחלוק רכוש עם זו או זה שבחרתם להיות ביחד לכל החיים. גם משום שלא חושבים על התסריט של פרידה בזמן ההתעלות, התקווה והאושר של תחילת הדרך.

כשמתברר שהקשר הוא לא מה שחשבו בתחילת הקשר, יש תופעות של הסתרת מידע ונכסים פיננסיים מבן או בת הזוג.

יש תופעות חמורות הרבה יותר של אלימות כלכלית. 

כשמגיעים להיפרד לפעמים כבר מאוחר להציל רכוש ששותף.

לפעמים יש מריבות ורגשות קשים סביב כמות הכסף והנכסים שכל צד הביא לחיים המשותפים לפני הנישואים ובזמן הנישואים.

 

בפוסטים  הבאים, אנסה להסביר איך מתמודדים עם הבעיות. 

אציג זאת כמומחה כלכלי. אציג זאת גם כמישהו שחווה גירושים ממש לאחרונה.


 

יום שלישי, 3 בנובמבר 2020

פנסיה לעצמאים? לא באמת

 


יותר ויותר מתקבל הרושם שאף אחד לא דואג באמת לפנסיה לעצמאים. 


מצד אחד הממשלה רוצה לאפשר לעצמאים למשוך מכספי הפנסיה שלהם במקום לתת להם תמיכה. כפי שעולה מהכתבה של נדב טסלר בביזפורטל, שכותרתה:
עצמאים המדינה דואגת לכם! (על חשבונכם).

מצד שני עצמאים מעדיפים לחסוך באפיקים אחרים, כפי שעולה באופן חד מהכתבה של נעמי צורף ב"כלכליסט" שכותרתה: למה לחכות לפנסיה? העצמאים מעדיפים קרן השתלמות.  

בפוסט זה אנסה לגעת בתופעה ובשורשיה ויותר חשוב גם להציע לעצמאים כיצד לפעול על מנת שבכל זאת תהיה להם פנסיה סבירה.


כשל העתיד


אחת ההטיות שלנו, שכלכלנים התנהגותיים חקרו, קרויה כשל העתיד. 

אנחנו מוטים לטובת הוצאות בהווה על חשבון העתיד. 

אנחנו מעדיפים להוציא היום ולחסוך פחות לטווח ארוך. 

אנחנו יודעים, בסבירות גבוה, מה יקרה בעוד שנה. אנחנו ממש לא יודעים מה יקרה בעוד עשרים או ארבעים שנה כשנפרוש לגמלאות. 

זה גורם לנו להוציא עכשיו כסף על חשבון חיסכון ארוך טווח.


בהקשר הפנסיוני אנחנו נוטים לחסוך את המינימום האפשרי לפנסיה ואנחנו נוטים למשוך כספי פיצויים ולהקטין משמעותית את גובה הפנסיה.

ריצ'רד ת'יילר, זוכה פרס נובל בכלכלה בשנת 2017,  ביצע ביחד עם פרופסור שלמה בן ארצי מחקר מעשי בשיתוף הרשויות האמריקאיות. המחקר גרם לאזרחים אמריקאים לחסוך יותר לפנסיה באמצעות ניצול הטיות קוגניטיביות אחרות. 


האפשרות למשוך מחיסכון פנסיוני ללא מס

בימי הקורונה העגומים הנוכחיים בממשלת ישראל פועלים בדיוק להיפך. יש צורך בתמיכה בעצמאים, אז במקום מספיק תמיכה, מעודדים אותם למשוך מכספי הפנסיה שלהם באמצעות פטור ממס.


איך תומכים בעצמאים?

למשל ערבות מדינה להלוואות כמו שזה נעשה במדינות אחרות. 

למשל מענקים. 


מהיכן יבוא הכסף?

אין ברירה צריך לצמצם הוצאות לא חיוניות ולחשוב מחוץ לקופסה כיצד להשיג אותן תוצאות או אפילו טובות יותר באמצעות שינויים.

דוגמה להוצאות לא חיוניות: יותר מדי משרדי ממשלה,  חלקם ללא תפקיד מוגדר.

אין ספק, צמצום תקציבים קשה יותר מאשר מימון עצמאים בכספם של העצמאים, אבל מה לעשות "החיים הם לא תמיד פיקניק". מקבלי החלטות צריכים בזמן משבר לקבל גם החלטות קשות. ככה מנהלים משבר. 


קרנות השתלמות במקום קרנות פנסיה?


החוק מחייב עצמאים להפריש לחיסכון פנסיוני. מהכתבה בכלכליסט מתברר כי הרבה עצמאים מפרישים לקרן השתלמות ולא לקרן פנסיה. 


לפני שאתייחס, משפטים ספורים של הסתייגות. קרנות פנסיה אינם מכשיר החיסכון הפנסיוני היחיד. יש גם קופות גמל וביטוחי מנהלים. איני יודע האם הנתונים בכתבה לקחו בחשבון את האפשרות שחלק מהעצמאים הפרישו גם לקופת גמל או ביטוח מנהלים וגם לקרן השתלמות. 


קרן השתלמות אינה מוגדרת פורמלית כמכשיר לחיסכון פנסיוני. בכל זאת, בהנחה, שנתוני הכתבה אינם מוטים קיצונית, יש עצמאים המעדיפים לא לפעול על פי החוק ולחסוך בקרן השתלמות.

ממש לא נראה שיאכפו את החוק ויחייבו אותם להפקיד במכשירים של חיסכון פנסיוני. הנפגעים הישירים הם החוסכים עצמם.

נראה שכשל העתיד משפיע גם על פוליטיקאים ועל עובדים במגזר הציבורי שעוסקים בנושא הזה: חלק מאלה שלא יחסכו מספיק לפנסיה יסתמכו, באופן חלקי לפחות, על הקופה הציבורית כאשר יפסיקו לעבוד.


חסרונות קרן השתלמות

1. אין בה ביטוח כנגד סיכונים: ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים. 

כשל העתיד עלול לפגוע בחלק מהחוסכים שלא חשבו על אפשרות כזו.

אגב, ניתן להתגבר על החיסרון הזה באמצעות ביטוח אובדן כושר עבודה, שלא במסגרת החיסכון הפנסיוני. ביטוח חיים הוא שאלה מורכבת יותר מהתחום של ניהול סיכונים. 

בוודאי שיש לא מעט אנשים שצריכים ביטוח חיים. לא בהכרח כל אחד צריך ביטוח חיים.

בכל מקרה מי שצריך יכול לעשות אותו גם בנפרד מהחיסכון הפנסיוני.


2. אין מנגנון מובנה של קצבת פנסיה חודשית

בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש מנגנון טבעי לקבלת גמלת פנסיה חודשית. 

הקצבה הזו בלתי מוגבלת בזמן כל עוד החוסך בחיים. בקרן השתלמות אין מנגנון כזה. 


יתרונות קרן השתלמות


שני היתרונות העיקריים שבגללם בוחרים לחסוך בקרן השתלמות הם:


1. נזילות

אפשר להוציא את הכספים אחרי 6 שנות חיסכון.  


2. לא משלמים מס הכנסה על רווחי הון.


3. לא משלמים פרמיה לביטוח.

כל הכסף הולך לחיסכון.


יתרונות  קרן השתלמות כחרב פיפיות


היתרונות הללו מבטאים את כשל העתיד. 

מי שחסך בקרן השתלמות עשוי לפדות את הכסף אחרי שש שנים או יותר במקום לדאוג לעתיד ולהשאיר את החיסכון עד ליציאה לגמלאות. תהיה לו גמלה חודשית נמוכה משמעותית מזו של מי שהפנה את החיסכון לחיסכון פנסיוני.


ביחס לנושא של תשלום פרמיה לביטוח מההפרשה לפנסיה, כבר ציינתי שזה חיסרון לגבי מי שזקוק לביטוח ולא יעשה ביטוח מתאים אחר. 


בנוסף, אל תהיו בטוחים שלנצח לא יהיה מס על רווחי הון מקרנות השתלמות. 

המשבר הכלכלי הקשה ביחד עם משבר הקורונה צפוי לגרום לשינויים מהותיים. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שאחת התוצאות תהיה ביטול פטור ממס  על רווחי הון מקרנות השתלמות.  


האם היינו כבר "בסרט הזה"?


היינו בסרט הזה לפחות שלוש פעמים.


הפעם הראשונה: קופת הגמל הקלאסית

קופת הגמל הקלאסית הייתה מכשיר לחיסכון פנסיוני שאחרי מספר שנים ניתן היה למשוך ממנה כספים ללא תשלום מס הכנסה. 

התוצאה: בגלל כשל העתיד רבים משכו את הכסף בתום התקופה. בהדרגה הוארכה התקופה ובסוף שונו הכללים כך שרק במקרים יוצאי דופן ניתן לפדות כסף ללא תשלום מס לפני גיל המתקרב לגיל פרישה.

לפרטים קראו את הפוסט: קופת הגמל הקלאסית.


הפעם השנייה: לא הייתה חובת חיסכון פנסיוני לעצמאים

חובת הפרשה לפנסיה לעצמאים לא נוצרה בחלל ריק. היא באה לטפל בבעיה.

הבעיה הייתה שבהיעדר חובה כזו עצמאים לא חסכו מספיק לפנסיה. 

בגלל ההטיה של כשל העתיד, הם העדיפו בתקופות טובות להשתמש בכסף לצרכים לטווח זמן קצר יותר. בתקופות רעות היה להם ממילא קשה להפריש לפנסיה והם ויתרו על זה.

בלא מעט מקרים זה נבע גם מחוסר הבנה של מהות החיסכון הפנסיוני.

רואה החשבון של העצמאי אמר לו לקראת סוף השנה שאם יפריש סכום מסוים לפנסיה יקבל עליו הטבות מס ולכן המליץ לו להפקיד את הסכום הזה.

רואה החשבון שעשה זאת מילא את תפקידו כראוי אבל נקודות המבט שלו היא: מיסוי. 

החוסך צריך לבחון את הסיכון, שגמלת הפנסיה שלו לא תספיק לו בעתיד הרחוק.  


המסקנה המעשית של בחינה כזו, שלא נעשתה על ידי עצמאים רבים, היא, בהסתברות גבוהה, שיש להפריש לפנסיה סכום גבוה מהסכום שעליו מקבלים הטבות מס.


הפעם השלישית: משיכת פיצויים

פיצויי פיטורים הם חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני. אפשר להשאיר אותם לצורך הפיכתם לחלק מגמלת פנסיה חודשית.

במצבים מסומים, למשל אחרי פיטורים מעבודה, אפשר למשוך אותם ללא תשלום מס על חלק גדול מהסכום או על כל הסכום.

כשל העתיד רלוונטי גם לשכירים ולכן רבים מהם מושכים פיצויים אחרי פיטורים. 


מה עצמאים צריכים לעשות?


אם אתם עצמאים הדבר הכי חשוב שתעשו הוא שתצאו מהנחה שאתם היחידים שתדאגו לפנסיה שלכם. אל תסמכו על המדינה ועל גופים אחרים.


תחת הנחה זו תנסו לעשות אופטימיזציה של החיסכון שלכם בשלושה רבדים:


1. הרובד הבסיסי: קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי

מידת השליטה שלכם בגובה קצבה זו מעטה. העיתוי לחשוב על חלופות של דחייה תמורת קצבה חודשית גבוהה יותר הוא ממש לפני גיל הפרישה.


2. רובד החיסכון הפנסיוני

ברובד זה יש יותר שליטה. 

שני הדברים החשובים הם להימנע ממשיכות מהחיסכון הפנסיוני, למעט מקרים קיצוניים של חוסר ברירה ולחסוך באופן עקבי. 

גורם חשוב נוסף הוא אופטימיזציה של החיסכון. כל שבריר אחוז עשוי להתבטא בהרבה כסף לאורך תקופת חיסכון של ארבעים שנים או יותר.

אופטימיזציה כזו היא אישית ואינה תמיד פשוטה. 


3. רובד החיסכון האישי

ההנחה היא ששני הרבדים הראשונים לא יספיקו ולכן נדרשים משאבים פיננסיים נוספים.

קרן השתלמות עשויה להיות אחד המשאבים האלה , אם לא משתמשים בה לאחר טווח חיסכון של 6-10 שנים.

השקעות וחסכונות בשוק ההון ודירות להשכרה הם דוגמאות למשאבים כאלה. יש כמובן גם דוגמאות אחרות. 





יום שישי, 19 באוגוסט 2016

טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי

נהגת מונית ישראלית
מקור התמונה: ויקיפדיה

זהו הפוסט השלישי בסדרת הפוסטים המסווגת עצמאים. קדמו לו: מבוא לטיפולוגיה של עצמאים וטיפולוגיה של עצמאים: העצמכיר.

העצמאי הקלאסי הוא אדם העובד בדרך כלל לבד בעסק שלו. הוא יכול להיות בעל קיוסק או בעל מכולת, סנדלר, אינסטלטור, שיפוצניק, חקלאי, טכנאי מדיחי כלים, נגר ועוד לא מעט מקצועות שתעלו על דעתכם.

בדרך כלל עצמאי מסוג זה עובד לבד. לפעמים יש לו שיתופי פעולה נקודתיים עם עמיתים או עם בעלי מקצועות משלימים.

עצמאים כאלה מועדים להיתקל בכל הבעיות שהזכרתי בפוסט: "מבוא לטיפולוגיה של עצמאים".
בפוסט זה אתמקד בכמה נושאים שעלוליים להיות נקודות תורפה חריפות שלהם.

חיסכון לא מספיק לפנסיה
זו אולי הבעיה הקשה ביותר של עצמאים מסוג זה. לא קל להם להפריש סכומים קבועים לפנסיה בגלל אי-יציבות ההכנסות. 
בטוח שבחודשים רעים הם אינם מפקידים לחיסכון הפנסיוני. 
לגמרי לא בטוח שבחודשים טובים הם זוכרים או רוצים להפקיד לחיסכון לפנסיה.
גם כשהם מפקידים כנראה שהם לא יודעים לערוך תחשיב נכון של הסכום הנדרש לחיסכון פנסיוני ומוטים כלפי מטה. 
כשל העתיד פועל עליהם בדיוק כפי שהוא פועל על קבלת החלטות של אחרים: חושבים יותר על ההווה ופחות על העתיד.

לא פעם זה נגמר בכך שבחודש דצמבר רואה החשבון שלהם או יועץ המס שלהם, אומר להם מהו הסכום המקסימלי להפקדה שמזכה אותם בהטבות מס. הם מפקידים בדיוק את הסכום הזה לפנסיה.
זהו כמובן סכום קטן בהרבה מהסכום שהם צריכים להפקיד על מנת שתהיה להם פנסיה סבירה. אל תאשימו את רואה החשבון או יועץ המס הוא לא יועץ פנסיוני ולא אמר דבר וחצי דבר על המידה בה ההפקדה מתאימה לצרכים הפנסיוניים שלהם.

זה אולי ישתנה בקרוב, אם יתממש חוק חובה של הפקדות עצמאים לפנסיה. לחלק מהם זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי.

אין "חומות סיניות" בין העסק לניהול כלכלת המשפחה
ערבוב בין הוצאות והכנסות העסק לבין הוצאות המשפחה הוא מתכון להתנהלות כלכלית לא מוצלחת של המשפחה וגם של העסק. בלוג זה עוסק במשפחה ולא בעסק. 
כאשר מדובר בעצמאי קלאסי, יש יותר סיכוי שיהיה חשבון בנק אחד לעסק ולמשפחה, כלומר: ללא "חומות סיניות".

גם כשיש חשבונות בנקים נפרדים הפיתוי לערבב ביניהם יותר גדול. לוקחים קצת כסף שזקוקים לו לעסק בתקופה רעה ומתכוונים להחזיר אותו לחשבון המשפחה.
האוברדרפט גדל ולהחזיר את הכסף שוכחים או שפשוט אין כי התקופה הרעה נמשכת.

לכיסוי הוצאה גדולה בעסק, למשל: חקלאי שצריך לקנות טרקטור, אישתו, שעובדת כשכירה, לוקחת הלוואה ושוב ערבבנו בין הניהול הכלכלי של המשפחה ושל העסק.

זה יכול לעבוד גם בכיוון ההפוך: להוצאה כלכלית גדולה שהמשפחה לא נערכה אליה נכון מראש לוקחים כסף מחשבון העסק והעסק נכנס לקשיים.  

שימו לב לכך שעצמאי מטיפוס אחר, המנהל עסק משותף עם עצמאים אחרים, פחות מועד לחוסר הפרדה בין ההתנהלות הכלכלית של העסק והמשפחה.   


חיסכון לטווח קצר או בינוני
ליתר דיוק חוסר חיסכון או חיסכון לא מספיק לטווח קצר ובינוני. קצת דומה לסעיף הקודם של חיסכון פנסיוני: אי אפשר לחסוך באופן קבוע בגלל חוסר יציבות ההכנסות. כשאין מספיק הכנסות לא חוסכים. כשיש לא תמיד זוכרים לחסוך.

כשיש הוצאה בלתי צפויה, בבית או בעסק, אין ממה לשלם אותה.

תכנון הוצאות עתידיות
יש גם הוצאות גדולות יחסיות שהן צפויות, למשל: בר מצווה לילד או צורך של נהג מונית להחליף את המונית במונית חדשה.
גם במתכונת העבודה של עצמאי מסוג זה, צריך לתכנן מראש וליערך בהתאם, אבל זה הרבה יותר קשה.
כשמשהו קשה, יש כאלה שדוחים אותו או נמנעים ממנו ומקווים ש"יהיה בסדר". זהו שלא.
אם לא נערכים מראש, זה יכול להסתיים לא טוב.

יום שבת, 21 במאי 2016

"לי זה לא יקרה": כיצד להיערך למוות בטרם עת?

אקג של אדם מת המשמש להוכחת מוות
מקור התמונה: ויקיפדיה

כלכלנים התנהגותיים עוסקים לא מעט בכשל העתיד. בהיבט הכלכלי הוא מתבטא בהוצאות גדולות מדי בטווח הקצר ובתכנון לקוי ואופטימי מדי של הוצאות עתידיות לטווח ארוך.
הדוגמאות הטובות ביותר לתכנון לקוי כזה הן חיסכון לא מספיק לתקופת הפרישה לגמלאות בעתיד והתחייבויות לתשלום משכנתה, שאולי לא נעמוד בתשלומים שלה בעוד עשר או עשרים שנים.

"לי זה לא יקרה"

בישראל יש הרבה אנשים אופטימיים. אם תקראו דוחות של ה-OECD תמצאו לא מעט נושאים בהם מצבה של ישראל פחות טוב מאשר רוב ההמדינות האחרות ב-OECD. כשתגיעו לסעיפים העוסקים בשביעות רצון ממצבם הנוכחי, הישראלים מדורגים גבוה יותר מתושבי המדינות שהאינדיקטורים הכלכליים האוביקטיביים שלהן טובים יותר.

הביטוי הנפוץ "לי זה לא יקרה" מתאר את הלך הרוח הישראלי. הישראלי האופטימי צופה שבטווח הקרוב לא יקרו לו דברים לא טובים. 
כשמחברים את האופטימיות לכשל העתיד, קל וחומר, שגם לטווח הרחוק הישראלי המצוי נוהג על סמך ההנחה "לי זה לא יקרה".

אופטימיות היא בהחלט דבר חיובי אבל אינה תחליף לניהול סיכונים. 

חשוב להביא בחשבון גם תסריטים של "לי זה כן יקרה" ולהיערך לאפשרות שחס וחלילה הם יתרחשו.

פוסט זה עוסק בחלק מההיערכות לתסריט קשה במיוחד: פטירה בטרם עת. הוא יציג בקיצור כמה נושאים וכמה המלצות בסיסיות.

ביטוח חיים
אחת הבעיות הכלכליות היא שמירה על רמת החיים, כאשר אחד ממפרנסי המשפחה איננו עוד.
לצורך שמירת רמת החיים נדרש מקור הכנסה אחר, שישלים את ההכנסות שהביא הנפטר.

אחת הדרכים להשלמת ההכנסה הזו היא ביטוח חיים על סכום המתאים בערך לסכום שיידרש.

לא כל אחד צריך ביטוח חיים. מי שחי בגפו לא בהכרח צריך את זה. גם מי שיש לו משפחה עם ילדים שטרם בגרו לא בהכרח צריך ביטוח חיים. אם יש לו נכסים כלכליים או מקורות אחרים, שישלימו את ההכנסה הזו, אולי כדאי לותר על ההוצאה לביטוח חיים.

למידע נוסף צפו במצגת עליה מצביע הפוסט: הכל סיכונים: הסיכונים שמלווים אותנו וההתמודדות איתם

צוואה

כשיש צוואה אפשר להשתמש באופן כמעט מידי בנכסים שצבר המנוח. כשאין צוואה, צריך לעבור תהליך של צו ירושה, העלול לקחת כמה חודשים.

במהלך התקופה הזו יהיו נכסים על שם המנוח, כולל חשבונות בנק והשקעות כספיות, שלא יהיה ניתן לעשות בהם שימוש, משום שייתכן שמי שרוצה לעשות בו שימוש אינו היורש החוקי או אינו היורש החוקי היחיד.

ההמלצות שלי ביחס לצוואה:

1. ודאו שהצוואה חוקית

2. בידקו כל כמה שנים שהיא זמינה ושאינכם מעוניינים לשנות אותה.

3. אחרי כל אירוע מהותי בחיי המשפחה, כגון: גירושים, פטירה, לידה, בדקו האם האירוע צריך לשנות את המוטבים.

4. כששני בני זוג צוברים רכוש משותף, לרוב עדיף שהיורש היחיד של דירת המגורים, יהיה בן הזוג הנותר בחיים. אחרת או על פי החוק בהיעדר צוואה, גם ילדי בני הזוג ירשו חלק מהדירה. 
בחלק מהמקרים, הבעלות המשותפת על הדירה של בן/בת הזוג הנותר והדור הבא היא מתכון לבעיות.

למידע נוסף קראו: אחרי לכתי 

קרנות פנסיה וקופות גמל (ושוב ביטוח חיים)

לא משנה מה כתוב בצוואה, אם מופיע שם מוטב בטפסי ההצטרפות לקרן פנסיה או לקופת גמל. המוטב הוא היורש של קרן הפנסיה או קופת הגמל.

אם אתם עדיין מתכוונים שאותו אדם יקבל את הכסף, אין בעיה.
אבל אם לא, הכסף יגיע למישהו שאינכם רוצים שיקבל אותו. המקרה הקלאסי הוא גירושים בגיל צעיר. האישה לשעבר או הבעל לשעבר עלולים לקבל סכומים בשווי מאות אלפי שקלים או יותר, שצבר/ה האקס/אקסית במשך שנים רבות, רק משום שמישהו שכח לשנות את שם המוטב.  

גם בפוליסת ביטוח חיים עשויים להופיע שמות מוטבים. אם יש סתירה בין הפוליסה לצוואה, הפוליסה גוברת.

ההמלצות שלי ביחס לקנות פנסיה, קופות גמל וביטוח חיים:

1. דאגו לרשום שמות מוטבים ואת חלקם היחסי.

2. בדקו אחת לכמה שנים שהמידע נשמר בחברת הביטוח ושאינכם מעוניינים לשנות שמות מוטבים

3. אחרי כל אירוע מהותי בחיי המשפחה, כגון: גירושים, פטירה, לידה, בדקו האם האירוע צריך לשנות את המוטבים. 

למידע נוסף קראו: אחרי לכתי 

סעיף "אריכות ימים" בחשבון בנק

כמעט ואיני מגיע לסניפי בנקים. כשאני מגיע, אני מגיע על מנת למשוך כסף או להפקיד צ'ק במכונה אוטומטית. 

לפני מספר שנים מאלצתי להגיע לסניף של אחד הבנקים ומצאתי את עצמי בתור ארוך במיוחד. את השעה שביליתי בתור ניצלתי על מנת להבין יותר לעומק מה קורה באותו סניף בנק?

אישה מבוגרת שטופלה על יד אחת הפקידות בילתה ברוב הזמן שחיכיתי מול אחת הפקידות.

לא צריך להיות גאון על מנת להבין שההיתקעות שלה היא זו שגרמה לתלונות הרבות של הממתינים בתור.

אין צורך להיות מומחה גדול במנהל עסקים על מנת להבין, שמנהל אותו סניף הוא מנהל כושל במיוחד וככל שהבנק יקדים להחליפו כן ייטב.
לא נותנים לפקידי בנק להתמודד עם נושא, שאינם יודעים להתמודד איתו. מנחים אותם להפנות מקרים כאלה למורשה חתימה או למנהל סניף.

החלק הנוגע לענייננו היא הסיבה, שבגינה אותה גברת עמדה זמן כה רב מול דלפק הטלר. הסיבה הייתה חוסר סעיף "אריכות ימים" בחשבון הבנק המשותף לה ולאימה הקשישה שהלכה לעולמה.

כשאין סעיף כזה במסמכי החתימה על חשבון הבנק ואחד מבעלי החשבון נפטר יתר השותפים מנועים מפעילות בחשבון הבנק. 
חשבון הבנק לצורך זה הוא גם תיק ניירות ערך בבנק.
המשמעות היא שיתר השותפים בחשבון אינם יכולים למשוך כסף מהחשבון.

זה לא לנצח. רק עד שיוצג לבנק צו ירושה. אם למנוח הייתה צוואה חוקית, זהו תהליך קצר. אם לא הייתה צוואה, זה עלול לקחת כמה חודשים.

אם כל חוסר הנוחות ואי הנעימות יש מאחורי זה היגיון: הבנק אינו מעוניין לאפשר לכם למשוך כסף שאינו שלכם, משום שאולי המנוח בחר להוריש אותו למישהו אחר.

ההמלצות שלי בנושא סעיף "אריכות ימים" בחשבון בנק

1. ודאו שאתם חותמים על סעיף "אריכות ימים" כאשר אתם פותחים חשבון בנק משותף.

2. מומלץ לוודא אחת לכמה שנים שבחשבון שלכם קיים סעיף תקף כזה.
אני יודע שבעבר סעיף "אריכות ימים" היה מוגבל למספר שנים והיה צורך לחדש אותו. לא הייתי סומך על פקיד הבנק שיפנה אליכם בעניין זה.
איני יודע האם זה השתנה והיום החתימה היא לכל החיים. לא יזיק לכם לבדוק אחת לכמה שנים. עלולים להיות שיבושי מידע בבנק ומשום מה לא יופיע סעיף כזה חתום, על אף שחתמתם.

3. כשאתם מצרפים בעלים לחשבון דאגו לודא שהסעיף קיים ותקף.
ייתכן שבעלים יחיד לא חתם על סעיף כזה. כשהתווסף בעל חשבון נוסף נוצר צורך בסעיף כזה.

דוגמה: אישה קשישה מצרפת את ביתה היחידה כבעלת חשבון משום שהיא כבר מתקשה לטפל בעצמה בניהול החשבון. ממילא הבת היא היורשת היחידה שלה.
כבר אמרתי שבישראל נוטים להאמין ש"לי זה לא יקרה", אבל בדוגמה זה כן קורה.
לא האם הקשישה הולכת לעולמה, אלא דווקא הבת. בהיעדר סעיף "אריכות ימים" האם הקשישה אינה יכולה למשוך מכספה שלה.

למידע נוסף קראו: יש לכם חשבון בנק משותף? אולי לא תוכלו לבצע בו פעולות







   

יום חמישי, 16 באפריל 2015

לקחי השואה מזווית של כלכלת המשפחה

היום 16 באפריל 2015, הוא יום השואה. מעולם לא פגשתי את הדודים והדודות שהיו לי. מעולם לא פגשתי את בני הדודים שהיו לי. אימי ז"ל הייתה היחידה מבני משפחתה ששרדה את השואה.

בוודאי שהלקחים, שאני ואחרים, יכולים להפיק בהקשר של כלכלת המשפחה, הם שוליים בהשוואה להיבטים אחרים ובכל זאת אציג לכם שני לקחים בהיבט זה.

לקח ראשון: הכל יכול לקרות - גם תסריטים פסימיים
לא אגיד לכם שאף אחד לא צפה את השואה מראש. גם אם היו בודדים, שצפו זאת מראש, כמעט כולם לא העלו בדעתם שדבר כזה עלול להתרחש.

מבחינה כלכלית, בעתיד עלולים להתרחש דברים שאנחנו לא חושבים עליהם היום. ככל שהעתיד רחוק יותר, יכולת החיזוי שלנו טובה פחות. 
עלינו לנסות להיערך גם לתרחישים פסימיים בעתיד.

אני בעצם, מדבר פה על כשל פסיכולוגי בקבלת החלטות: כשל העתיד.
רובנו מתקשים לזהות שאנחנו זה גם אנחנו בעוד עשר שנים, בעוד עשרים שנה או בעוד שלושים שנה. יש גם כאלה שלא מבינים את הזהות בין עצמם היום ובין עצמם בעוד חודש או בעוד חודשיים.

התוצאה הכלכלית של הכשל הזה, היא שאנחנו מוציאים בהווה יותר מדי וחוסכים לעתיד פחות מדי. 

הדוגמה הפשוטה ביותר היא שלא חוסכים מספיק לפנסיה.
דוגמה שנייה היא משכנתה גדולה מדי.

לקח שני: אפשר לצאת גם ממצבים קשים
כשאני פוגש ניצולי שואה מהמעגל הקרוב, כאלה שאני מרצה להם בהתנדבות, כאלה שאני נותן להם ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום (ניצולי שואה מוזמן לפנות אלי ולקבל ייעוץ ללא תשלום) ואחרים, אני רואה אנשים שיצאו מהמצבים הכי קשים, שאפשר לדמיין ובנו חיים לתפארת: הקימו משפחות, פיתחו קריירה, יצרו, בנו לעצמם חברה חדשה, עזרו לאחרים, נהנו, טיילו וכיו"ב.

זה ברור לי לגמרי, שבאיזה מקום, מה שהיה נחרט עמוק בתוכם ומלווה אותם כל חייהם ולמרות זאת, רבים מהם בנו את עצמם מחדש.

זה הרבה יותר קשה מאשר להתמודד עם משבר או קושי בכלכלת המשפחה שלכם.
כמעט תמיד, אתם יכולים להתמודד עם קשיים בכלכלת המשפחה, קשים ככל שיהיו.

לפעמים בכוחות עצמכם ולפעמים עם עזרה והכוונה.

  


טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...