קופות גמל: מסלולי חיסכון

בפוסטים קודמים עסקתי בהגדרות ומושגי יסוד של קופות גמל. עסקתי בהיבטי מיסוי ובפדיון קופות גמל.
בפוסט זה אגע ברפרוף בנושא חשוב לא פחות: תשואות וסיכונים. השקעה בקופות גמל היא חיסכון לטווח ארוך. ככל שהתשואה תהיה גבוהה יותר יעמוד לרשותנו סכום גבוה יותר. 
לרוב סיכויים לרווח הולכים ביחד עם רמת סיכון גבוהה יותר. בקופות הגמל יש מסלולים שונים הנבדלים זה מזה באופן ההשקעה. כשההשקעה היא במכשירים פיננסיים עם סיכון גדול יותר יש גם סיכוי גדול יותר לרווח גבוה יותר אבל יש גם סיכון גדול יותר להפסד. 

מסלולי חיסכון פנסיוני

בכל קופת גמל יש מספר מסלולי חיסכון הנבדלים זה מזה. המסלולים נבדלים זה מזה ברמת הסיכון ובתמהיל אפיקי ההשקעה.  
כפי שציינתי בפיסקה הקודמת, במסלול עם סיכון גבוה יותר עשוי להיות גם סיכוי להרוויח יותר.
בחירת מסלול לא מתאים עלולה להקטין את התשואה או לגרום אפילו להפסדים. 

תמהיל אפיקי ההשקעה עשוי לכלול השקעות במניות, באגרות חוב, בפיקדונות שקליים, במטבע זר ועוד. 
רבים חושבים שמניות הן אפיק מסוכן יותר מאגרות חוב. לא הייתי חותם על זה באופן כולל. עשויות להיות אגרות חוב שהסיכון בהן גדול מהסיכון ברוב המניות. 
תמהיל שבו יותר אגרות חוב ופחות מניות נחשב במקרים רבים לפחות מסוכן.

ככל שטווח הזמן קצר יותר, כך הסיכון במסלול ברמת סיכון גבוהה גדול יותר. זה הרעיון העומד מאחורי המודל הצ'יליאני. 
הרעיון של המודל הזה, המיושם גם בישראל, הוא קביעת מסלול ברירת מחדל סולידי יותר ככל שגיל החוסך עולה, משום שמשך החיסכון הפנסיוני שלו קצר יותר.
כמו כל כלל, הוא אינו נכון לכל חוסך, וחוסך רשאי לעבור ממסלול ברירת המחדל לגילו למסלול אחר.

דמי ניהול

מסלול החיסכון הפנסיוני עשוי להשפיע על גובה התשואה ברוטו. הגוף המנהל את החיסכון גובה דמי ניהול. 
התשואה הנומינלית האמיתית היא התשואה ברוטו בניכוי דמי הניהול. 
יש גופים המנהלים קופות גמל הגובים דמי ניהול גבוהים יותר ויש גופים הגובים דמי ניהול נמוכים יותר. 
צריך לזכור שאפשר גם להתמקח על גובה דמי הניהול ולהקטין אותם.

יכולת ניהול ההשקעות

פרמטר נוסף המשפיע על גובה התשואה הוא יכולת הניהול של מנהלי ההשקעות. 
כמו בכל מקצוע, יש הפועלים טוב יותר ויש הפועלים פחות טוב. לפעמים הפערים בתשואה במסלול דומה או זהה עשויים להיות גדולים. 

לסיכום

חשוב לשים לב לא רק לשיקולי מס ולא רק לשיקולי נזילות, אלא גם לשיקולי תשואה לעומת סיכון. על התשואה משפיעים: מסלול ההשקעה, היכולת המקצועית של הגורם המנהל את הכספים וגובה דמי הניהול. 




  

חיסכון פנסיוני: חוסכים חסרי אונים -אולי לא?

מאמרים רבים פסימיים בהקשר של חיסכון פנסיוני במדינת ישראל.

השורה התחתונה היא שלחוסכים אין יכולת אמיתית להשפיע על החיסכון הפנסיוני והם תלויים באינטרסים ובגחמות של גורמים שונים המעורבים בניהול החסכונות הפנסיוניים.
אפילו מומחים כלכליים טוענים שהם אינם יודעים באיזה מסלול ואצל איזה גורם לחסוך בחיסכון פנסיוני האישי שלהם.
יש כאלה החושבים שהפיתרון היחיד לבעיה הוא חיסכון פנסיוני ממלכתי.
אחרים מביעים את תחושת חוסר השליטה שלהם בהיצמדות למה שמוצע להם על ידי סוכני הביטוח או המעבידים.

בפוסט זה אציג דעה אחרת. דעתי היא שבכל זאת לא הכל לא בשליטת החוסכים הפנסיוניים ויש לנו השפעה כלשהי על החיסכון.

מחקרים
לא אחת מצוטטים בעיתונות הכלכלית מחקרים המראים כי מי שהשיג תשואות טובות יותר במקרה הטוב לא ישיג תשואות כאלה בעתיד. יש גם מחקרים הטוענים שישיג תשואות טובות פחות.
אם המחקרים נערכו בארה"ב ולא בישראל יש לי הסתייגות מתודולגית: הבדלי הגודל של השוק עשויים להשפיע על התוצאות. בשוק גדול תמצאו הרבה מומחים לתחומי השקעות ספציפיים. ברור שחלק מהם יעברו ממעסיק למעסיק.

בשוק קטן כמו ישראל בהחלט יכולה להיות יותר עקביות בתוצאות של גורמים המנהלים חיסכון פנסיוני.
כשמספר המומחים בתחומי השקעות ספציפיים קטן, בהחלט יתכן שהנידות שלהם תהיה זניחה ואז גורם המעסיק מומחה כזה עשוי להשיג תוצאות טובות יותר ממתחרים.

מה אפשר בכל זאת לעשות?

1. עקבו אחרי התוצאות
היות שמדובר בהשקעה לטווח ארוך אין הרבה טעם בהשוואות תשואות חודשיות או ריבעוניות כנהוג במקומותינו. תשואות לשלוש שנים או חמש שנים בהחלט יכולות להיות אינדיקטיביות. 
בהחלט יש טעם לקרוא בעיון דוחות שנתיים שאתם מקבלים ולהשוות לדוחות קודמים. 
אם תגלו משהו חריג, למשל: דמי ניהול שעלו פתאום באופן דרמטי, בררו מה קרה.

2. הקטינו את דמי הניהול
אם אי אפשר לדעת היכן תשיגו תשואות גבוהות יותר, דמי ניהול נמוכים עושים את ההבדל בסכום החיסכון שתצברו.
גם אם יש לכם השערות כלשהן היכן עדיף להשקיע, עדיין גובה דמי הניהול הוא גורם משמעותי המשפיע על גובה החיסכון שתצברו.
השתמשו גם בכלים מקוונים להשוואת דמי ניהול. קראו למשל על אחד הכלים בפוסט: האם אתם פראיירים?
כמו בשוק תאילנדי וכמו בבנקים בישראל כדאי להתמקח.


3. ברוב המקרים: אל תסמכו על סוכני ביטוח וחברות ביטוח
מאמר שנכתב לאחרונה בעיתון דה מרקר על ידי אסא ששון מסביר מדוע. כותרתו: החופשה החלומית שמגלגלת את הפנסיה שלכם ממקום למקום.

חברות ביטוח ובתי השקעות מרוויחים יותר כשדמי הניהול גבוהים. יש להם אינטרס מנוגד לאינטרס שלכם.
סוכני ביטוח מקבלים הטבות ומענקים מחברות ביטוח ומבתי השקעות עבור העברת חסכונות של לקוחות אליהם ועבור עסקאות עם דמי ניהול גבוהים.
גם לסוכנים יש אינטרס שיהיו דמי ניהול גבוהים משום שהם מקבלים מחברות הביטוח ומבתי ההשקעות חלק מדמי הניהול (לפחות במקרה שהם גבוהים).
אסא ששון מתיחס ספציפית לעמלות היקף, כלומר: סוכן המעביר לקוחות עם סכום כספי כולל מסוים לניהול חברה כזו מקבל עמלה של אלפי שקלים. 
העמלה מותנית בכך שהחוסכים ימשיכו לנהל את כספם אצל אותו גורם במשך שנתיים.

המאמר מעלה את ההשערה, שעשוי להיות קשר בין סכומי חיסכון גבוהים שנדדו מאלטשולר שחם לניהולם של גופים אחרים בגלל המלצת סוכנים לניד אותם. המוטיבציה של הסוכנים עשויה להיות אותן עמלות היקף אחרי שהחסכונות נוהלו באלטשולר שחם במשך שנתיים או יותר.
הנדידה הזו נראית תמוהה בהתחשב בכך שאלטשולר שחם השיגו תשואות טובות.

4. בחירת מסלול ההשקעה  
עשויים להיות הבדלים גדולים בתשואות של מסלולים שונים של חיסכון פנסיוני. 
עשויים להיות גם הבדלים גדולים ברמות הסיכון של מסלולי חיסכון שונים.

רוב החוסכים הפנסיונים בוחרים במסלול ברירת המחדל. אחרים מסתמכים על סוכן (ראה סעיף 3 לעיל).

ההחלטה באיזה מסלול לבחור מורכבת. היא תלויה גם במגוון רחב של גורמים אישיים כגון: מצבו הכלכלי של החוסך, גיל החוסך, השקעות וחסכונות אחרים שיש לו, שיקולי מיסוי ועוד.
יכול להיות שתצטרכו להיעזר באיש מקצוע בקבלת החלטה כזו. 
יכול להיות שתצטרכו במהלך שנות החיסכון הארוכות לשנות מסלול פעם, פעמיים או יותר פעמים.
ברור לגמרי שתצטרכו לעקוב אחרי התוצאות (ראה סעיף 1 לעיל).
אם תעשו זאת באופן עקבי ונבון, יש סיכוי טוב שהתשואות שלכם על החיסכון יהיו גדולות משמעותית מאשר במצב בו לא תעשו זאת.

5. לא הכל נמדד בתשואות ובסיכון: סופרמרקט, מכולת וקיוסק 
הגורמים המנהלים את החיסכון שונים זה מזה. יש חברות ביטוח גדולות. יש בתי השקעות ענקיים בבעלות של גופי השקעה מחו"ל ויש גם בתי השקעות קטנים שבעליהם מנהלים אותם או לפחות שותפים להתנהלות העסקית באופן פעיל.

בלוג אחר שלי העוסק בתוכנה ובמחשבים כתבתי פוסט שכותרתו: Vendors Survival Guide: Supermarket, Grocery and Kiosk. 
הפוסט עסק בבחירת מוצרי תוכנה וחומרה אבל הוא בהחלט רלוונטי גם לעניננו. 
כשאתם הולכים לקנות מסטיק או מוצר קטן אחר הקיוסק עדיף משום שפרנסתו תלויה באותם מוצרים קטנים. לסופרמרקט הגדול פחות איכפת האם תקנו את המסטיק אצלו או בקיוסק. יותר איכפת לו האם תקנו את לחם, מוצרי חלב, בשר, דגים וירקות אצלו או בסופרמרקט מתחרה.

כנראה שלחברת ביטוח גדולה או לבית תוכנה ענק בבעלות גורם בחו"ל, המנהל עסקים בתחומים רבים, ינהל לאורך זמן פחות טוב את כספכם מאשר בית השקעות קטן המנוהל על ידי בעליו.

ביטוחי החיים או ביטוחי הבריאות או ביטוחים אלמנטריים עשויים להיות משמעותיים יותר לחברת ביטוח מאשר קופת גמל של משקיע קטן.

6. היחס למשקיע עשוי להתבטא גם באופן כלכלי עקיף
הסיטואציה שבה המתחרה הקטן יותר מתאמץ יותר מוכרת לנו לא רק מההשוואה שערכתי בין קיוסק, מכולת וסופרמרקט.
איך זה יכול לבוא לידי ביטוי כספי ולא יבור לידי ביטוי בתשואות המפורסמות באתר משרד האוצר או בעיתונות הכלכלית?

הסיפור האישי שלי, אחד מכמה סיפורים שהיו לי עם אותו מנהל חיסכון, מדגים זאת. מדובר בבית השקעות גדול, שאינו בבעלות של מיסדיו.

ב-7 בדצמבר, לפני הרבה שנים כשעדיין דואר ישראל תפקד באופן סביר, שלחתי בדואר רשום צ'ק להפקדה בקרן ההשתלמות שלי. ב-21 בדצמבר אמרו לי שהם לא יודעים האם קיבלו את הצ'ק.
שבוע אחרי זה כשבדקתי את מצב חשבון הבנק שלי ראיתי שהצ'ק הופקד. אף לא אחד באותו בית השקעות טרח להתקשר אלי להודיע לי שהצ'ק הגיע והופקד.

במקרים דומים בגופים קטנים יותר נאמר לי שהצ'ק טרם הגיע ומספר ימים לאחר מכן מישהו התקשר אלי להגיד לי שהוא הגיע והופקד.

כמו שהצ'ק הופקד בלי להודיע לי שבוע אחרי ה-21 בדצמבר בהחלט יכול להיות שהוא היה מופקד שבועיים אחרי זה.  
במקרה כזה, הנזק הכספי שהיה נגרם לי היה גדול מהפרשי התשואות בין אותו מנהל חיסכון לבין מנהלי חיסכון אחרים, אם בכלל היה משיג תשואות טובות יותר. 

ההסבר פשוט: על ההפקדה לקרן ההשתלמות הייתי זכאי להטבות מס. במקרה של הפקדה אחרי ה-31 בדצמבר לא הייתי זכאי להטבת המס משום שהטבת המס היא שנתית.

חישבו גם על עיכובים בהפקדה של כספים בגלל חוסר יעילות המתבטאים גם בתשואות האישית של אותו חוסך.
חישבו גם על עיכוב בהעברת חיסכון פנסיוני ממסלול למסלול העולים לחוסך בהקטנת תשואות.
חישבו גם על דחיה או אי-ביצוע הבטחות של הקטנת דמי ניהול.
כל אלה עלולים לעלות לחוסך הפנסיוני ביוקר בלי שהם באים לידי ביטוי בהשוואת התשואות בין הגורמים המנהלים את החיסכון הפנסיוני.

השורה התחתונה
חלק גדול ממה שקורה בחיסכון הפנסיוני שלכם לא תלוי בכם אבל בכל זאת גם לכם יש השפעה עליו.

מבקר המסעדות בבנק יהב

סמל בנק יהב
מקור התמונה: ויקיפדיה

הביקור השני של מבקר המסעדות במסעדה הוא הביקור החשוב. כשמבקר מסעדות מבקר בפעם הראשונה במסעדה ומתלהב ממה שהוא אוכל, רואה ומקבל, קוראים רבים יגיעו למסעדה.

המסעדה תרוויח יותר, תיאלץ ליצר יותר מזון ולעמוד בלחצים. בלא מעט מקרים במשך הזמן יבחרו הבעלים להוריד את הרמה על מנת להרוויח יותר.
הביקוש גדל וההיצע מוגבל. חלק יעלו מחירים באופן מתון. אחרים יקפיצו אותם לגבהים לא סבירים.
אחרים יטפלו בבעיה באמצעות הגדלת ההיצע באמצעות הוספת זכיינים, תוך ניצול שמו של המותג.

הביקור השני של מבקר המסעדות יגלה האם הבעלים והצוות בחרו לשמור על מהות וטיב האוכל, רמת השירות והאווירה.
הביקור השני יגלה האם בעלי המסעדה התפשרו על עקרונות תמורת רווח כספי גבוה יותר.

אינני מבקר מסעדות אבל אני אחרי "הביקור השני" בבנק יהב.

היסטוריה של בנק יהב על קצה המזלג: התקופה הראשונה
במשך שנים רבות בנק יהב היה בבעלות משותפת של ההסתדרות ובנק הפועלים. הוא היה בנק ייעודי לעובדי המדינה וקיבל מענקים כספיים על מנת לתת לעובדי המדינה הטבות. 
גם לעובדי המדינה זה השתלם משום שלא שילמו עמלות וקיבלו הלוואות בתנאים טובים במיוחד.

התוצאה: מרבית עובדי המדינה היו לקוחות הבנק. ספק אם היו לו לקוחות ממגזרים אחרים.

התקופה השנייה: משבר
במשרד האוצר החליטו על חובת מכרזים לאחר תקופה של עשר שנים. הרעיון היה למנוע מצב בו חברות נותנות שירות למדינה לזמן בלתי מוגבל ופועלות כפי שפועלים לא פעם בשוק ללא תחרות: מחירים גבוהים, מוצרים ושירות גרועים.

גם בנושא שירותים בנקאיים לעובדי מדינה, שעליהם מקבלים מענק כספי, הוחלט לערוך מכרז. באופן מפתיע זכה במכרז בנק דיסקונט. 
בנק דיסקונט, שהיה אז הבנק השלישי בגודלו במדינה, התקשה להתחרות מול הדואופול של הפועלים ולאומי. 

הוא מיקד את עצמו במשקי הבית ורצה להגדיל את מספר הלקוחות שלו. הוא הציע הצעה שעלותה למדינה נמוכה מההצעה שהציע בנק יהב. הזכיה במכרז העבירה אליו מספר גדול של עובדי מדינה. 

בנק יהב, שחלקו של בנק הפועלים בו כבר נרכש על ידי בנק המזרחי-טפחות, נאלץ לפנות לקהלי יעד נוספים, לפתוח סניפים חדשים ולנסות לשמר לקוחות עובדי מדינה.
הוא המשיך לא לגבות עמלות מעובדי מדינה. זה כמובן הקטין את רווחיו.

התקופה השלישית: מכרז ללא משתתפים
לקראת סיום התקופה של זכייתו של בנק דיסקונט במכרז, הוציאה המדינה מכרז חדש, אלא שהפעם החליטו לקצץ בהטבה לעובדי המדינה והתנאים לבנק הזוכה היו טובים פחות מאשר במכרזים קודמים.

הבנקים עשו את החשבון שלהם ואף לא בנק אחד ניגש למכרז.
איכשהו עבר הנושא של הלוואות לעובדי המדינה לבנק יהב. על ניהול חשבונות עם הטבות לעובדי מדינה הפסיקו בנקים לקבל כסף ממשרד האוצר.

אם לא ידעתם, בנקים יכולים להרוויח גם ללא גביית עמלות על מרבית השירותים שהם נותנים. יש להם מקורות רווח אחרים, כגון: ריבית על הלוואות, פערי שער, העברות כספים לחו"ל, המרות מטבע.
חברות הבת העוסקות באשראי, מרוויחות גם מסליקה ומעסקאות בכרטיסי אשראי.   
בנק יהב, וכמוהו גם בנק דיסקונט, המשיכו לא לגבות עמלות מעובדי מדינה במרבית השירותים הבנקאיים.

מאמר מוסגר על דמי ניהול ניירות ערך
עמלת ניהול ניירות ערך, הנקראת לפעמים גם דמי משמרת, היא אחת העמלות הרווחיות ביותר לבנקים. היא עשויה להגיע למאות שקלים לרבעון ואפילו יותר.

נניח שהפרופיל שלכם כלקוח בנק הוא:
מחזיק תיק ניירות ערך (המנוהל באופן עצמאי או על ידי בית השקעות)
לא נמצא באוברדרפט ולא לוקח הרבה הלוואות
לא מעביר בתדירות גבוהה כספים לחו"ל או מקבל לחשבון בתדירות גבוהה כספים מחו"ל.

במקרה זה עמלת ניהול ניירות ערך היא העמלה שהמשקל שלה בעלויות עמלות שלכם הוא הגבוה ביותר.

אם נחזור לעמלות שלא גובים בנק יהב ובנק דיסקונט מעובדי מדינה בתקופה השלישית, אז עמלת ניהול ניירות ערך היא אחת מהן.

הביקור הראשון שלי בבנק יהב
לצורך הקבלה למבקר המסעדות, אספר על אחד הביקורים שלי בבנק יהב בתקופה הראשונה בהיסטוריה של בנק יהב.
כידוע, בירושלים יש הרבה עובדי מדינה. מרביתם של עובדי המדינה בעלי חשבון בבנק יהב, התרכזו בסניף הראשי במרכז העיר. 

זה היה סניף הבנק היחיד בו הצלחתי לקרוא בעמידה בתור מאמר מקצועי ארוך ומסובך, שנדרשתי לקרוא כחלק מהניסיון שלי לבצע היטב מטלה במקום עבודתי.
התור היה ארוך (יותר משעה). השירות לא משהו.

לא שילמתי עמלת ניהול ניירות ערך עבור תיק ניירות הערך שניהל עבורי בית השקעות והריבית על הלוואות הייתה כל כך נמוכה, שלקחתי אותן על מנת להשקיע את הכסף באופן הכי סולידי, עם סיכון מזערי ורווח לא קטן.  

הביקור השני שלי בבנק יהב
"הביקור השני" שלי, לצורך אנלוגיה לביקור השני של מבקר המסעדות, היה לפני מספר שבועות. זוהי התקופה השלישית הוא אולי תקופה רביעית שטרם הזכרתי בפוסט. 

הגעתי לבנק במטרה לסיע לעובדת מדינה בהקשר של תיק ניירות ערך. נאמר לי באופן נחרץ שיש עמלת דמי ניהול חשבון ניירות ערך. עובדי מדינה מקבלים הנחה של 10% מעבר להנחה שמקבל בית ההשקעות באמצעותו הם משקיעים.

האם 10% זה הרבה?
זה תלוי הקשר. אם ביקרתם בשוק בארץ מתפתחת, אתם כנראה מכירים הקשרים בהם 10% זה מעט. 
עמלת ניהול ניירות ערך שייכת לתחום בו 10% זה לא הרבה. כהתחלה תצפו לכ-50% הנחה כשבית השקעות מנהל עבורכם את תיק ניירות הערך.

אגב, "בביקור השני" שלי זה כבר תלוי לא רק בבית ההשקעות, אלא גם בסכום הכסף בתיק ההשקעות שלכם. 

על מנת להמחיש ש-10% זה לא הרבה, אחלוק איתכם מניסיוני בעבר הרחוק. אחד הבנקים לא הסכים לתת לי הנחה של יותר מ- 75% בחשבון מנוהל (בית השקעות ניהל את החשבון).
יום אחד הוא פנה אלי ביוזמתו, בלי שביקשתי הנחה נוספת, והציע לי 90% הנחה.
יום לפני כן הצלחתי לשכנע אותו שאני מתכוון באמת להעביר את תיק ניירות הערך לבנק אחר. 

אל תרחמו על בנק שנותן 90% הנחה. את העבודה עושה בית ההשקעות וגם לאחר 90% הנחה מדובר לרוב במאות שקלים לרבעון.

כל מה שתואר כאן מביא למסקנה שבהקשר הנוכחי 10% זה לא הרבה. יכולת מיקוח טובה עשויה להשיג לכם הנחה גבוהה יותר בבנק אחר. 

מסעדות, בנק יהב, בנקים אחרים וספקי שירות אחרים
במידה מסוימת בנק יהב פעל כפי שפועלות מסעדות, שהביקור השני של מבקר המסעדות מגלה תוצאות טובות פחות מאשר הביקור הראשון. 
לאחר שנים של פרסומות שעל פיהם הוא אינו גובה עמלות מעובדי מדינה, הוא גובה עמלות. אולי מאמרים בעיתונות הכלכלית, שהראו שהוא הבנק הגובה עמלות נמוכות יותר מבנקים אחרים, עודדו אותו בכל זאת לגבות עמלות מעובדי מדינה.

מה שאתם כקוראים יכולים ללמוד מפוסט זה, שמסעדות, בנקים ובתי עסק אחרים משתנים ומתאימים את עצמם לצרכים ולהזדמנויות העסקיות. 

טיב המוצר, טיב השירות וגובה התשלום עשויים להשתנות במהלך הזמן ולכן עליכם לבצע אחת לתקופה בדיקה נוספת. 
   

האם אתם פרייארים?

האם אתם פרייארים? כמעט כולם שונאים להיות פרייארים. במיוחד ישראלים. כבר כתבתי פוסט שכותרתו: האם ניתן לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה? בפוסט התייחסתי לספרו של פרופ' יוסי יסעור: גם לכם לא היו מים  חמים?. 

אחד הנושאים בו עוסק הספר הוא התנהגות כלכלית של ישראלים כאשר נדמה להם שהם פרייארים וכאשר נדמה להם שאינם פרייארים.

כלי למדידת פרייאריות

בפוסט זה אתייחס לכלי אינטרנטי חדש המציג מדד פרייאריות בהקשר של דמי ניהול בקופות גמל ובקרנות השתלמות.

מדובר באתר של חברת Feex. משפחות ובודדים יכולים להשתמש בכלי בחינם. עסקים משלמים. 

הכלי בנוי על הזנת נתוני קופות גמל, קרנות השתלמות ובעתיד גם מכשירים נוספים כמו: קרנות פנסיה. לאחר ההזנה, מקבלים דוח הקרוי מדד הפרייאריות. הדוח משווה בין דמי הניהול שאתם משלמים על פי הנתונים לדמי הניהול הממוצעים של אנשים במצב דומה.

שילמת יותר? אתה מופיע בדוח כפרייאר.שילמת פחות? מצבך טוב או מצוין. 

מה עושים עם התוצאות?

כפי שצוין בתחילת הפוסט, הדבר השנוא על ישראלים זה להיות פרייארים. יצאתם פרייארים? Feex שולח אתכם להתמקח עם הגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני שלכם. 

תוכלו להעלות את הטיעון שאחרים במצבכם משלמים פחות. תוכלו להשתמש בטקטיקות שכנוע נוספות, המופיעות באתר החברה ותוכלו להעביר את הכספים לניהולו של גורם אחר.

בדיקה של Feex
לטובתכם ולטובתי החלטתי לבצע בדיקה של Feex ולהציג כאן את התוצאות.
בדקתי כמה קרנות השתלמות שהזנתי את נתוניהן וכמה קופות גמל. 
באיורים המצורפים אתם יכולים לראות תוצאות בדיקה של אחת מהן.

הזנת נתונים
ניתן להזין נתונים ידנית. לוקחים דוח תקופתי של קופת גמל או קרן השתלמות וממלאים את הנתונים המופיעים בו, במסך מחשב על פי הנחיות ברורות. 

דרך חליפית להזנת נתונים היא סריקת הדוח. המערכת יודעת לזהות את הנתונים ולנתח אותם.

מסקנות ההתנסות שלי:

1. בהזנה ידנית נתקלתי בבעיה במצב מסוים. המערכת טוענת שחסרים לה נתונים או שיש נתונים שגויים, על אף שהזנתי נכון את כל הנתונים. מדובר במצב פחות שכיח: קרן השתלמות של שכיר, שאין בה הפקדות שוטפות של השכיר והמעסיק.
בהזנה באמצעות סריקה אין בעיה. 

2. הזנה באמצעות סריקה היא כנראה דרך קלה יותר ומהירה יותר בעיקר לאנשים שאינם קוראים דוחות תקופתיים של קופות גמל וקרנות השתלמות.
להזנה באמצעות סריקה יש שני חסרונות:

א. עיבוד הדוח אינו מידי. את הדווח תקבלו בהודעת דואר אלקטרוני.

ב. המידע הפרטי שלכם עשוי להיות גלוי לאנשים שאינכם מעוניינים שידעו אותם. (הסריקה כוללת גם פרטים  מזהים שאינכם נדרשים להזינם בהזנה ידנית)
החברה מתחייבת, שלא להשתמש בפרטים. גם אם נניח שזה מה שיקרה, כל מידע באינטרנט, עלול להיות חשוף לכל. ברגע שמידע פרטי שלכם עלה למרשתת (המילה העברית לאינטרנט) הוא בלתי מחיק או בלתי נשכח. בסופו של יום הוא ייחשף, קרוב לוודאי לכאלה, שאולי לא תרצו שיצפו בו. 

ההמלצה שלי: הזינו ידנית או קבלו את המלצת החברה ושכפלו את הדוחות התקופתיים ובהעתק מחקו כל פרט מזהה.

תוצאות הבדיקה

להלן תוצאות בדיקה של קופת גמל, המוצגות באמצעות שלוש תמונות (עם חפיפה חלקית בין הראשונה לשנייה):

התוצאות מראות נתונים ביחס לקופת הגמל או קרן ההשתלמות. נתונים השוואתיים לקופות/קרנות דומות וגרף של Sucker Meter בעברית: מדד הפרייאריות שלכם. ככל שאתם מתקרבים יותר לצד הימני האדום אתם יותר פרייארים.

הערכה ראשונית של הכלי

הכלי מתבסס על הכשל הפסיכולוגי של לא להיות פרייאר. הרצון לא לשלם יותר מאחרים, דוחף אנשים לפעול. הרצון לא להיות פרייאר, גורם לאנשים לפנות לאתר זה. יותר אנשים באתר - פוטנציאל גדול יותר להכנסות לבעלי האתר.

תועלת ראשונה של הכלי היא בזה, שהוא דוחף אתכם לבדוק את מצבכם בהיבט של דמי ניהול. זהו הרגל טוב ונכון לבדוק מדי פעם נושא זה.

תועלת שנייה היא בנתונים עצמם, המראים לכם את מצבכם בכלל ומצבכם בהשוואה לאחרים בפרט. 

תועלת שלישית היא בדחיפה לדרוש תנאים משופרים ולהתמקח.

בהחלט אמליץ ללקוחות שלי לעשות שימוש מושכל בכלי. 

לא איכפת לי להיות פראייר

לאתר יש גם מגבלות. תתפלאו, אבל לא איכפת לי לצאת פרייאר ולשלם דמי ניהול גבוהים יותר. אני מודד עוד כמה משתנים ומסתכל על התוצאה הסופית המשולבת.

ניקח דוגמה קיצונית. השקעתי בשתי קופות גמל המנהלות חלק גדול מהכספים במניות חו"ל. אחרי שנה היה פער של 10% בתשואות (כן ראיתי את זה בדוח השנתי שקראתי בעיון).
ההסבר שלי לפערים בסדר גודל כזה הוא, שהגוף שההשקעות שלו הניבו 10% פחות, לא ממש מבין במניות חו"ל. את המסקנה שלי הסקתי מהר והעברתי את קופת הגמל לניהולו של גוף אחר.

לא איכפת לי לשלם קצת יותר לגוף שעשה 10% יותר ולצאת פרייאר מוחלט בFeex.
לא הייתי רוצה לשלם דמי ניהול נמוכים לגוף השני ולקבל תשואה של 10% פחות. אם אצא הכי לא פרייאר בעולם במדד הפרייאריות של Feex זה בכלל לא ינחם אותי.

המסקנה היא שמשפחות עשויות להזדקק לעזרת מומחה מקצועי בנוסף למידע המועיל מ Feex.

בנוסף לנושא של איזה מנהל קופות לבחור על בסיס שיקולים נוספים על דמי ניהול, כגון: תשואה. נושאים חשובים ביותר הם:

1. האם אתם חוסכים מספיק לפנסיה?

2. באיזה מסלול או מסלולים של קופות גמל/קרנות השתלמות לבחור?
(עשוי להשפיע על התשואה ועל רמת הסיכון)

3. מה הן הטבות המס שניתן לקבל?

4. איך משתלב החיסכון באפיקים אלה במכלול ההשקעות של המשפחה?
  המידע המופיע בפוסט זה הוא כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ של מומחים. לייעוץ ואימון בכלכלת המשפחה אתם מוזמנים לפנות אלי באמצעות טל' 054-4480616 או באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.